Chayei Moharan 334

(מד) שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל מִמַּעֲלַת הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּשְׁתַּבֵּשׁ וְנִתְבַּלְבֵּל לְאֶחָד דַּעְתּוֹ קְצָת רַחֲמָנָא לִצְלַן, אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְסִפֵּר מֵאִישׁ אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁהָיָה צַדִּיק גָּדוֹל, וְאָמַר עָלָיו רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה הָיָה לוֹ תְּשׁוּבַת סֵפֶר הַקָּנֶה. וְהִנֵּה מְבֹאָר בַּסְּפָרִים (תְּשׁוּבַת הַקָּנֶה יב.) שֶׁמִּי שֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה זוֹ מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יֶחֱטָא, וּבַעֲדוֹ, הַיְנוּ בְּעַד הָאִישׁ הַזֶּה, אֲנִי עָרֵב שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יֶחֱטָא. וַיְהִי הַיּוֹם וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעַת הָאִישׁ הַנַּ"ל קְצָת וְגָבְרָה עָלָיו הַמָּרָה שְׁחוֹרָה מְאֹד, וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְסִפֵּר לוֹ הָאִישׁ הַנַּ"ל, שֶׁעִקַּר הָעַצְבוּת שֶׁלּוֹ הוּא מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יוֹמָא לב:): הִלֵּל מְחַיֵּב אֶת הָעֲנִיִּים אִם־כֵּן אָבְדָה תִּקְוָתָם חַס וְשָׁלוֹם. רַק שֶׁהוּא מְחַיֶּה וּמְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁהוּא מְקֹרָב אֵלָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁכֹּחוֹ גָּדוֹל עַד מְאֹד אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁיִּסְתַּלֵּק וְכוּ' וְהוּא יְזַכֶּה אוֹתוֹ: