Chayei Moharan 52

(נב) קֹדֶם שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַתּוֹרָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן ל"ב הַמַּתְחֶלֶת יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים, וְנֶאֶמְרָה בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת יִתְרוֹ תקס"ט לפ"ק [לִפְרָט קָטָן]. וְסִפֵּר מַעֲשֶׂה מִקֹּדֶם שֶׁהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה בִּקְהִלַּת־קֹדֶשׁ בְּרָאד וְנִתְאַכְסֵן אֵצֶל גְּבִיר אֶחָד וְהָיוּ מְסֻבִּין שָׁם עַל הַשֻּׁלְחָן אֲנָשִׁים רַבִּים מְכֻבָּדִים לִכְבוֹדוֹ כַּנָּהוּג, וְהָיָה יוֹשֵׁב שָׁם לְמַטָּה אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן בַּעַל דַּרְשֶׁיר אֶחָד הַיְנוּ דַּרְשָׁן. וְהָיָה אוֹכֵל הַרְבֵּה, וְהִסְתַּכְּלוּ עָלָיו שֶׁאוֹכֵל הַרְבֵּה מְאֹד, וְהִתְחִילוּ לִתֵּן לוֹ וּלְהוֹשִׁיט לוֹ אֲכִילָה הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל לֵיצָנוּת. וְהַדַּרְשָׁן עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וְאָכַל הַרְבֵּה כָּל מַה שֶּׁהוֹשִׁיטוּ לוֹ כְּגוֹן דָּגִים שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים שְׁנֵי אֲנָשִׁים חֲתִיכָה אַחַת וְהַדַּרְשָׁן אָכַל בְּעַצְמוֹ שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת דָּגִים, וְכֵן רֹטֶב שֶׁהָיָה אוֹכֵל בְּעַצְמוֹ קְעָרָה מְלֵאָה וְכֵן בִּשְׁאָר הַמַּאֲכָלִים וְהֵם הוֹשִׁיטוּ לוֹ בְּכָל פַּעַם בִּשְׁבִיל לֵיצָנוּת מֵחֲמַת שֶׁרָאוּ שֶׁאוֹכֵל הַרְבֵּה. אַחַר־כָּךְ הִתְחִילוּ לְהַפְצִיר אוֹתוֹ שֶׁיֹּאמַר לִפְנֵיהֶם תּוֹרָה. וְכַוָּנָתָם הָיְתָה גַּם כֵּן בִּשְׁבִיל לֵיצָנוּת שֶׁיֹּאמַר תּוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵסֵב שָׁם בָּרֹאשׁ. וְהוּא נָהַג בִּתְמִימוּתוֹ וְהִתְחִיל לוֹמַר בִּפְנֵיהֶם תּוֹרָה, וְהִתְחִילוּ לִשְׂחֹק מִמֶּנּוּ בְּתוֹךְ פִּסַּת יְדֵיהֶם וְהָיָה בְּעֵינֵיהֶם לְאִחוּכָא וְאִטְלוּלָא [לְשְׂחוֹק וְלֵיצָנוּת]. וְהֵבִין הַדַּרְשָׁן שֶׁהֵם מִתְלוֹצְצִים מִמֶּנּוּ בִּשְׁבִיל שֶׁאוֹכֵל הַרְבֵּה עָנָה הַדַּרְשָׁן וְאָמַר וְכִי אִם אֵין יְכוֹלִים לוֹמַר תּוֹרָה אָסוּר לֶאֱכֹל חֲתִיכָה דָּג. אַחַר־כָּךְ הִסְתַּכֵּל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב וְרָאָה כָּל הָעִנְיָן וְהִקְפִּיד וְכָעַס עֲלֵיהֶם, וְשָׁמַע תּוֹרָתוֹ שֶׁל הַדַּרְשָׁן וְהוּטַב בְּעֵינָיו מְאֹד. וְאָמַר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב שֶׁזֶּה הַדַּרְשָׁן אוֹמֵר תּוֹרָה מִפִּי אֵלִיָּהוּ ז"ל כָּל זֶה סִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְאַחַר־כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁדָּבָר זֶה הוּטַב בְּעֵינָיו מְאֹד מַה שֶּׁאָמַר הַדַּרְשָׁן וְכִי אִם אֵינָם יְכוֹלִים לוֹמַר תּוֹרָה אָסוּר לֶאֱכֹל חֲתִיכָה דָּג. אַחַר־כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, לְעִנְיַן הַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים שֶׁיּוֹדְעִים תּוֹרָה נִפְלָאָה וְהֵם גְּנוּזִים מִן הָעוֹלָם, כְּמוֹ הַדַּרְשָׁן שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ תּוֹרָה נִפְלָאָה אַךְ הָיָה צַדִּיק גָּנוּז וְהָעוֹלָם הִתְלוֹצְצוּ מִמֶּנּוּ: