Kitzur Likutei Moharan I, 215

יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת לְהַמְתִּיק הַדִּין מִכָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים וּכְנֶגֶד כָּל בֵּית-דִּין יֵשׁ פִּדְיוֹן מְיֻחָד וְיֵשׁ פִּדְיוֹן אֶחָד שֶׁכּוֹלֵל כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים, וְלֹא נִמְצָא כִּי אִם חַד בְּדָרָא שֶׁיֵּדַע זֶה הַפִּדְיוֹן, וּפְעָמִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה פִּדְיוֹן אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינוֹ מוֹעִיל, זֶה מֵחֲמַת כִּי לָאו בְּכָל פַּעַם בָּא לָהֶם מִלְּמַטָּה פִּדְיוֹן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים בְּבַת אַחַת. וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּא לָהֶם הַהַמְתָּקָה הַזֹּאת מִשְׁתַּמְּשִׁין עִמָּהּ לְצֹרֶךְ דָּבָר אַחֵר הַיְנוּ לַעֲשׂוֹת גֵּרִים, כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם, וּכְשֶׁמַּמְתִּיקִים הַדִּין וְהַחֲרוֹן אַף נִמְתָּק הָעֲבוֹדָה-זָרָה וְנַעֲשִׂין גֵּרִים: