Kitzur Likutei Moharan I, 246

לִפְעָמִים צְרִיכִין לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל יְהוֹשָׁפָט שֶׁכָּתוּב אֶצְלוֹ: וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה (דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב יז ו) וְהוּא מוֹעִיל כְּמוֹ תַּעֲנִית, כִּי כְּשֶׁצְּרִיכִין לַעֲלוֹת לְהַשָׂגָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ אֶת חָכְמָתוֹ שֶׁמִּקֹּדֶם, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁרַבִּי זֵירָא הִתְעַנָּה כְּשֶׁבָּא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ תַּלְמוּד בַּבְלִי (בָּבָא מְצִיעָא פה) וְעַל-יְדֵי גֵּאוּת שׁוֹכְחִין אֶת חָכְמָתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּל הַמִּתְגָּאֶה חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ' (פְּסָחִים סו), עַל כֵּן צְרִיכִין לִפְעָמִים לְהַגְבִּיהַּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת גֵּאוּת כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ חָכְמָתוֹ שֶׁמִּקֹּדֶם. אַךְ צָרִיךְ לָזֶה אָמָנוּת יְתֵרָה, כִּי בְּוַדַּאי גֵּאוּת הוּא אִסּוּר גָּדוֹל, וְאִם יִתְגָּאֶה בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי תִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ חָכְמָתוֹ לְגַמְרֵי וְלֹא יָבוֹא כְּלָל לְהַשָׂגָה. עַל כֵּן צָרִיךְ לָזֶה אָמָנוּת יְתֵרָה, שֶׁיַּגְבִּיהַּ לִבּוֹ רַק כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ חָכְמָתוֹ שֶׁמִּקֹּדֶם שֶׁהוּא צָרִיךְ לָזֶה, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יִהְיֶה עָנָו בֶּאֱמֶת: