Skip to main content

Likutei Moharan· Rabbi Nachman of Breslov

Likutei Moharan I, 20

ליקוטי מוהר״ן · תורה כ׳

10 passages · Chapter 20 of 411 · Edition: Likutei Moharan + Tinyana — rabenubook.com · Extent not verified

Text size

When it was said

  • „מַאֲמַר תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין סִימָן כ' נֶאֱמַר בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה תקס"ה.” (Chayei Moharan 59)

Original Hebrew text

Likutei Moharan I, 20:1

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פִּרְקָא תְּלִיתָאָה [דְסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא] תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין אִתְמְסַרָא לְדִקְנָא. כָּל מָה דְּאִתְטַמַּר וְלָא אִתְגַּלְיָא, עִלָּאָה וִיקָרָא אִשְׁתְּכַח, וְהוּא גִּנְזַיָּא יַקִּירָא. נִימִין עַל נִימִין מִקַּמֵי פִּתְחֵי דְּאֻדְנִין עַד רֵישָׁא [דְּפֻמָּא]. מֵרֵישָׁא הַאי לְרֵישָׁא אָחֳרָא. אִשְׁתְּכַח מִתְּחוֹת תְּרֵין נֻקְבִּין אַרְחָא מַלְיָא דְּלָא אִתְחַזְיָא. עִלְעִין אִתְחַפְיָן מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא. בְּהוֹ אִתְחַזְיָן תַּפּוּחִין סֻמָקִין כְּוַרְדָּא. בְּחַד חוּטָא תַּלְיָן אֻכָּמִין תַּקִּיפִין עַד חֶדְווֹי. שִׂפְוָן סוּמְקֵי כְּוַרְדָּא אִתְפַּנוּן. זְעִירִין נָחְתִין בִּגְרוֹנָא וּמְחַפְּיָן קְדָלָא. רַבְרְבִין וּזְעֵירִין נָחְתִין בִּשְׁקּוֹלָא. בְּאִלֵּין אִשְׁתַּכַּח גִּבָּר וְתַקִּיף א דַּע, שֶׁיֵּשׁ נְשָׁמָה בָּעוֹלָם, שֶׁעַל־יָדָהּ נִתְגַּלֶּה בֵּאוּרֵי וּפֵרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, וְהִיא מְסֻבֶּלֶת בְּיִסּוּרִין, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל, וּבְמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה, כִּי כָּךְ דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה (אבות פ"ו). וְכָל מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה הֵן מְקַבְּלִין מִזֹּאת הַנְּשָׁמָה. וְזֹאת הַנְּשָׁמָה כָּל דְּבָרֶיהָ כְּגַחֲלֵי־אֵשׁ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל וְלִשְׁאֹב מֵימֵי הַתּוֹרָה, אֶלָּא מִי שֶׁדְּבָרָיו כְּגַחֲלֵי־אֵשׁ, בִּבְחִינַת (ירמיהו כ״ג:כ״ט): הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ. וּכְשֶׁהַנְּשָׁמָה הַזֹּאת נוֹפֶלֶת מִבְּחִינַת הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ, וְאֵין דְּבָרֶיהָ כְּגַחֲלֵי־אֵשׁ, וּדְבָרֶיהָ נִצְטַנְּנִין – אֲזַי נִסְתַּלֶּקֶת; וּכְשֶׁנִּסְתַּלֶּקֶת, אֲזַי נִסְתַּלֵּק בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה הַנִּמְשֶׁכֶת עַל־יָדָהּ, וַאֲזַי כָּל מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם בֵּאוּר הַתּוֹרָה. וְאָז נִתְעוֹרֵר מְרִיבָה עַל הַצַּדִּיקִים, כִּי עִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, כִּי הַבֵּאוּר הוּא תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיוֹת וּמְרִיבוֹת. וְזֶה בְּחִינַת (במדבר כ׳:א׳): מִדְבַּר צִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר מְצֻנָּן, שֶׁשָּׁם מֵתָה מִרְיָם, בְּחִינַת הַנְּשָׁמָה הַסּוֹבֶלֶת מְרִירוּת הַשִּׁעְבּוּד עַל הַתּוֹרָה. וְאָז נִסְתַּלֵּק הַבְּאֵר, הַיְנוּ בְּחִינַת בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, וְאָז: וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה; הַיְנוּ בְּחִינוֹת הַמְּרִיבָה שֶׁנִּתְעוֹרֵר כַּנַּ"ל. וְאֵלּוּ מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה נִקְרָאִים בִּשְׁבִיל זֶה מוֹרִים, מֵחֲמַת שֶׁמְּקַבְּלִים עַל־יְדֵי הַנְּשָׁמָה הַנַּ"ל הַמְכֻנָּה בְּשֵׁם מִרְיָם. גַּם הֵם מוֹרִים אֶת מוֹרֵיהֶם, כְּמַאֲמַר: וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם (תענית ז). וְזֶה שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים:

Likutei Moharan I, 20:2

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

ב וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, צָרִיךְ מִתְּחִלָּה לְהַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ דִּבּוּרִים חַמִּים כְּגַחֲלֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל, וְהַדִּבּוּר נִמְשָׁךְ מִלֵּב הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת (תהלים עג): צוּר לְבָבִי: וְצָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ בִּתְפִלָּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ נִכְמְרוּ רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו, וְנִפְתָּח לֵב הָעֶלְיוֹן, כִּי עִקַּר הָרַחֲמִים הוּא בַּלֵּב, וְנִשְׁפָּע מִלֵּב הָעֶלְיוֹן דִּבּוּרִים, וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר מַמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה גַּם כֵּן מִשָּׁם. וְלֵב הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת סֶלַע, שֶׁמִּשָּׁם הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת (מגילה יח): מִלֵּי בְּסֶלַע. וְסֶלַע הוּא בְּחִינַת צוּר, בִּבְחִינַת (תהילים ק״ה:מ״א): פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם, וְהוּא בְּחִינַת לֵב, בְּחִינַת: צוּר לְבָבִי, וְהַלֵּב נִכְמָר בְּרַחֲמִים וּמַשְׁפִּיעַ דִּבּוּרִים חַמִּים, בִּבְחִינַת (שם לט): חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ, דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי, וּבַלֵּב הַזֶּה כְּתוּבִים כָּל בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת (משלי ג׳:ג׳): כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִקַּח אֵיזֶה בֵּאוּר, צָרִיךְ לוֹ לִקַּח מֵהַלֵּב הַנַּ"ל בִּתְפִלָּה בְּבַקָּשָׁה כַּנַּ"ל. וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ כָּל אֶחָד מִמְּפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה, קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל לְבָאֵר אֵיזֶה בֵּאוּר, צָרִיךְ לוֹ מִתְּחִלָּה לִשְׁפֹּךְ תְּפִלָּתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לְעוֹרֵר לֵב הָעֶלְיוֹן לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו דִּבּוּרִים כְּגַחֲלֵי־אֵשׁ, וְאַחַר־כָּךְ יַתְחִיל לְבָאֵר, כִּי אַחַר־כָּךְ נִפְתָּח הַצּוּר וַיָּזוּבוּ מֵימָיו; הַיְנוּ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה:

Likutei Moharan I, 20:3

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

ג וְיֵשׁ חִלּוּק בֵּין בֵּאוּר שֶׁאָדָם מְבָאֵר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, לְבֵין בֵּאוּר שֶׁאָדָם מְבָאֵר לָרַבִּים, כִּי כְּשֶׁדּוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, וְקֹדֶם הַבֵּאוּר הוּא מְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם נִשְׁמוֹתֵיהֶם וְשׁוֹפֵךְ שִׂיחוֹ וּתְפִלָּתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי: הֵן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאָס (איוב ל״ו:ה׳); אֲבָל תְּפִלַּת יָחִיד, אֶפְשָׁר שֶׁמּוֹאֲסִין בִּתְפִלָּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת: וְדִבַּרְתָּ אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם – שֶׁתְּפִלָּתְךָ תִּהְיֶה בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מְקֻבָּצִים. וְזֶה: הַקְהֵל אֶת הָעָם:

Likutei Moharan I, 20:4

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

ד וְזֶהוּ הַחִלּוּק בֵּין הַלּוֹמֵד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר וּבֵין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הֶחָכָם עַצְמוֹ, כִּי הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הֶחָכָם עַצְמוֹ, בְּוַדַּאי נִתְקַשֵּׁר נִשְׁמָתוֹ עִם נִשְׁמַת הֶחָכָם בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ כַּנַּ"ל, וְיֵשׁ לְזֶה הָאָדָם חֵלֶק בַּבֵּאוּר הַזֶּה, כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה נִתּוֹסֵף קְדֻשָּׁה לְמַעְלָה, וְכָל תְּפִלָּה הַיּוֹצֵאת מֵהַרְבֵּה נְשָׁמוֹת הִיא מוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה לְמַעְלָה וּמְעוֹרֶרֶת בְּיוֹתֵר לֵב הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, וְלֵב הָעֶלְיוֹן שׁוֹפֵךְ מֵימֵי הַבֵּאוּר בְּיוֹתֵר. הַכֹּל לְפִי רֹב אֲנָשִׁים, כֵּן יוֹתֵר קְדֻשָּׁתוֹ, בִּבְחִינַת (תהילים כ״ב:ד׳): וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל – עַל־יְדֵי תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל נִתּוֹסֵף קְדֻשָּׁתוֹ. גַּם כָּל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים בִּשְׁעַת הַדְּרוּשׁ, נִכְנָע רִשְׁעָתָם עַל־יְדֵי הַטּוֹב שֶׁבֶּחָכָם הַדּוֹרֵשׁ, וּלְפִי הַהַכְנָעָה, כֵּן נִכְנָעִים הָאוֹיְבִים, הַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת הַשּׁוֹכְנִים סְבִיב לֵב הָעֶלְיוֹן, בִּבְחִינַת (יחזקאל ה׳:ה׳): זֹאת יְרוּשָׁלַיִם שַׂמְתִּיהָ בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם; וְהִיא לֵב, בִּבְחִינַת (ישעיהו מ׳:ב׳): דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַיִם: וְזֶה בְּחִינַת מַטֶּה, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: קַח אֶת מַטְּךָ וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה. מַטֶּה זֶה בְּחִינַת מֶמְשֶׁלֶת וְכֹחַ הַצַּדִּיק שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁעַל־יָדוֹ נִכְנָעִים כָּל הָאוֹיְבִים, הֵן לְמַטָּה הֵן לְמָעְלָה. וְזֶהוּ (תהילים ק״י:ב׳): מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן; הַיְנוּ הַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁהֵן צִיּוּנִים לִדְבָרִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשֶׂה מַטֵּה־עֹז לְהַכְנִיעַ אוֹיְבִים. וְזֶה: רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ. נִמְצָא, מִי שֶׁהוּא אֵצֶל הֶחָכָם בִּשְׁעַת בֵּאוּר הַתּוֹרָה, נִמְצָא שֶׁנִּכְנָע הָרָע שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל: וְזֶהוּ: שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה' (איכה ב׳:י״ט). פְּנֵי ה' זֶה בְּחִינַת בֵּאוּרֵי וּדְרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ (ויקרא י״ט:ל״ב): וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן; זָקֵן זֶה הַדְרַת פָּנִים, וְהֵם שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה תִּקּוּנֵי דִּקְנָא, וְהֵם שְׁלשׁ־ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ וּתְפִלָּתוֹ קֹדֶם שֶׁמַּמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם – כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַמְּרִיבָה הֵבִינוּ, שֶׁעַל־יְדֵי בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת פָּנִים כַּנַּ"ל, מֵחֲמַת הַנְּפִילָה הַנַּ"ל, מֵחֲמַת זֶה הִתְחִיל הַמְּרִיבָה:

Likutei Moharan I, 20:5

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

ה וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל קֹדֶם הַדְּרוּשׁ, צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּתַחֲנוּנִים, וִיבַקֵּשׁ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַתְּנַת חִנָּם וְלֹא יִתְלֶה בִּזְכוּת עַצְמוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁעַכְשָׁו נִתְעוֹרֵר מַטֵּה עֻזּוֹ שֶׁל עֲבוֹדָתוֹ, אֵין זֶה הַמַּטֶּה כְּדֵי לְהִתְגָּאוֹת, אֶלָּא כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁבָּעֵדָה, כִּי בְּרַבִּים יֵשׁ בָּהֶם טוֹבִים וְרָעִים, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁבָּרָעִים כַּנַּ"ל. אֲבָל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲמֹד כְּדַל וּכְרָשׁ וִידַבֵּר תַּחֲנוּנִים, וְלֹא יִתְלֶה בְּשׁוּם זְכוּת. וְזֶהוּ (דברים ג׳:כ״ג): וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר – שֶׁצָּרִיךְ לְדַבֵּר תַּחֲנוּנִים בְּשָׁעָה שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר, הַיְנוּ קֹדֶם הַדְּרוּשׁ: וְזֶהוּ טָעוּת שֶׁטָּעָה משֶׁה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אָמַר לְמשֶׁה: קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה וְדִבַּרְתָּ אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם – שֶׁיִּקַּח מֶמְשֶׁלֶת עֻזּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמִּצְווֹת וּמִמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ; וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה – כִּי בִּשְׁעַת הַקְהֵל, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גַּם רָעִים, צָרִיךְ מַטֵּה־עֹז כְּדֵי לְהַכְנִיעַ רִשְׁעָתָם כַּנַּ"ל; וְאַחַר־כָּךְ: וְדִבַּרְתָּ אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם – אֵין דִּבּוּר אֶלָּא נַחַת (שבת סג. סמוך לסופו. ועיין זוהר ויצא רעט: ודברתם אל הסלע וכו' בדבור ופיוס וכו'), שֶׁיִּשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ וּתְפִלָּתוֹ בְּתַחֲנוּנִים כְּדַל וּכְרָשׁ. אֶל הַסֶּלַע, הַיְנוּ לֵב הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, לְעֵינֵיהֶם – דַּיְקָא, שֶׁיִּהְיֶה הַקָּהָל בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, כְּדֵי שֶׁיְּקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם נִשְׁמָתָם כַּנַּ"ל. וְהוּא לֹא כֵן עָשָׂה, שֶׁזָּכַר טוּבוֹ וְצִדְקָתוֹ בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֶּה בִּשְׁבִיל הַקָּהָל, אֶלָּא הִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֶּה בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת: וַיָּרֶם משֶׁה אֶת יָדוֹ. יָדוֹ זֶה תְּפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י״ז:י״ב): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה; תַּרְגּוּמוֹ: פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ – שֶׁהֵרִים אֶת תְּפִלָּתוֹ, וְלֹא קִשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם הַקָּהָל. וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם – כִּבְיָכוֹל, הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם (תהילים ע״ח:כ׳) – שֶׁהִכָּה לֵב הָעֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁלּוֹקְחִין אֵיזֶה דָבָר בְּכֹחַ וּבְאֹנֶס, כִּי בָּא בְּכֹחַ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. וְזֶהוּ הַכָּאַת הַסֶּלַע פַּעֲמַיִם: הַכָּאָה אַחַת – שֶׁלָּקַח בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה בְּכֹחַ וּבְאֹנֶס, וְלֹא בִּקֵּשׁ מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ"ל, וְהַכָּאָה אַחַת – כִּי מִי שֶׁדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, שָׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ (ברכות סד. ועירובין יג:), וְנִסְתַּלֵּק קֹדֶם זְמַנּוֹ. וְעַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ – הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא הַלֵּב הַנַּ"ל, הִיא מְיַלֶּלֶת וּבוֹכָה עָלָיו. וְזֶה: פַּעֲמָיִם – כִּי מֵתוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן עַל־יְדֵי הַכָּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הֵמָּה מֵי מְרִיבָה וְכוּ'. וּבִשְׁבִיל זֶה אֵין לָאָדָם לִדְחֹק אֶת עַצְמוֹ עַל שׁוּם דָּבָר, אֶלָּא יְבַקֵּשׁ בְּתַחֲנוּנִים, אִם יִתֵּן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – יִתֵּן, וְאִם לָאו – לָאו. וְזֶהוּ: יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל, שֶׁהֵרִים תְּפִלָּתוֹ מִתְּפִלַּת הַקָּהָל, שֶׁלֹּא קָשַׁר אֶת עַצְמוֹ עִם הַקָּהָל. וְהַתְּפִלָּה הִיא אֱמוּנָה, כְּמוֹ: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה. לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – לְהַקְדִּישֵׁנִי דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל רַבִּים נִתְקַדֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. לָכֵן לֹא תָבִיאוּ וְכוּ' אֶל הָאָרֶץ – רָמַז עַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ, כִּי הַקְּדֻשָּׁה גַּם כֵּן נִתּוֹסֵף לְמַעְלָה בִּשְׁעַת פְּטִירַת הַצַּדִּיק, כַּיָּדוּעַ. נִמְצָא, מַה שֶּׁנֶּחְסַר עַל יָדָם נִשְׁלַם עַל יָדָם:

Likutei Moharan I, 20:6

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

ו וּבִזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין, זוֹכִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קה): וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וְכוּ'. אֲבָל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִים עַל־יְדֵי יִסּוּרִין (ברכות ה), וְעִקַּר הַיִּסּוּרִים הֵם הַמּוֹנְעִים הָרְשָׁעִים, מוֹצִיאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ מִתְּחִלָּה אֵלּוּ הָרְשָׁעִים וְלַעֲנֹשׁ אוֹתָם בְּחַרְבָּא וּקְטָלָא, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין אַחַר־כָּךְ לֵילֵךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְכֹח הַזֶּה לַעֲנֹשׁ אֶת הָרְשָׁעִים אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא כְּשֶׁמְּקַבְּלִין אֶת הַכֹּחַ הַזֶּה מֵאֱדוֹם, כִּי זֶה הַכֹּחַ שֶׁלּוֹ, בִּבְחִינַת: וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה (בראשית כ״ז:ל״ט-מ׳), וְהוּא יוֹנֵק מִמַּזַּל מַאְדִּים:

Likutei Moharan I, 20:7

Ask about this passageStudy in the Beit Midrash

ז וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי כֹּחוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, הַנִּבְרָאִים מֵאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁחִדֵּשׁ, הַכֹּחוֹת הָאֵלּוּ הֵן הֵן מַלְאָכִים מַמָּשׁ, וְהֵן מְקַבְּלִין הַכֹּחַ מֵאֱדוֹם כְּדֵי לַעֲנֹשׁ הָרְשָׁעִים בְּחַרְבָּא וּקְטָלָא, וְהֵן נִבְרָאִים בִּבְחִינַת (תהילים ס״ח:י״ב): אֲדֹנָי יִתֶּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב, וְהֵן מַעֲנִישִׁין אֶת הָרְשָׁעִים, בִּבְחִינַת (שם צא): כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ וְכוּ', עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ וְכוּ':

Likutei Moharan I, 20:8

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

ח וְאֵלּוּ הַכֹּחוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, הַיְנוּ הַמַּלְאָכִים, הֵן לְפִי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה; וְהִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה – לְפִי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּתּוֹסֵף לְמַעְלָה כַּנַּ"ל, לְפִי רְבוֹת הַקְּדֻשָּׁה, כֵּן נִמְשָׁךְ רִבּוּי הַתּוֹרָה, וּלְפִי רֹב הַתּוֹרָה, כֵּן רִבּוּי הַמַּלְאָכִים הַנַּ"ל. וְכֵן לְהֵפֶךְ, הַיְנוּ שֶׁלִּפְעָמִים הַקְּדֻשָּׁה כָּל כָּךְ מֻעֶטֶת, עַד שֶׁהַמַּלְאָכִים הַנִּבְרָאִים מֵחִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה הֵם מְעוּטֵי כֹּחַ, שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיָדָם לַעֲנֹשׁ אֶת הָרְשָׁעִים בְּחַרְבָּא וּקְטָלָא, וְאֵין לָהֶם כֹּחַ אֶלָּא לְהַכְנִיעַ אֶת הָרְשָׁעִים בִּלְבַד וּלְהָבִיא מֹרֶךְ בִּלְבָבָם, אֲבָל לֹא לַעֲנֹשׁ אוֹתָם בְּחַרְבָּא לְהַעֲבִיר אוֹתָם:

Likutei Moharan I, 20:9

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

ט וְלִפְעָמִים גַּם לְהַכְנִיעַ אוֹתָם בִּלְבַד אֵין כֹּחַ לַמַּלְאָכִים הָאֵלּוּ, שֶׁכָּל כָּךְ הֵם מְעוּטֵי כֹּחַ מֵחֲמַת מִעוּט הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, וְאֵין לָהֶם אֶלָּא הַכֹּחַ הַזֶּה, לְעוֹרֵר כֹּחַ הָאֻמּוֹת עַל הָרְשָׁעִים הַמּוֹצִיאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ. כְּמוֹ עַכְשָׁו בַּגָּלוּת, שֶׁאֵין לָנוּ כֹּחַ לַעֲנֹשׁ בְּעַצְמֵנוּ אֶת הָרְשָׁעִים אֶלָּא בְּדִינֵיהֶם, בִּבְחִינַת (חבקוק א׳:ד׳): רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק, עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל; כִּי הָרָשָׁע מְסַבֵּב אֶת הַצַּדִּיק, וְאֵין לָנוּ כֹּחַ בְּעַצְמֵנוּ לִדְחוֹת אוֹתוֹ אֶלָּא בְּמִשְׁפְּטֵיהֶם, לָדוּן אוֹתוֹ בְּדִינֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כֹּחַ לִרְדֹּף אֶת הָרָשָׁע. וְדַע, שֶׁלִּפְעָמִים הוּא סִבָּה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁרָשָׁע יַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק, וְהַצַּדִּיק אֵין לְאֵל יָדוֹ לִדְחוֹת אֶת הָרָשָׁע אֶלָּא עַל־יְדֵי מִשְׁפְּטֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי כֹּחַ הַמִּשְׁפָּט יוֹצֵא מִשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנָּפַל בֵּין הַקְּלִפּוֹת, הַצַּדִּיק הוּא מוֹצִיא אוֹתוֹ מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְיוֹצֵא הַמִּשְׁפָּט מֵעִקּוּלוֹ, כִּי נִתְעַקֵּל בֵּין הַקְּלִפּוֹת, בִּבְחִינַת (תהילים קמ״ז:כ׳): וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם, וְעַכְשָׁו הוּא יוֹצֵא מֵעִקּוּלוֹ וְנִתְיַשֵּׁר מֵעִקּוּלוֹ, וְזֶהוּ: עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל:

Likutei Moharan I, 20:10

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

יא וְלִפְעָמִים גַּם זֶה הַכֹּחַ אֵין לָהֶם, וְאֵין לָהֶם כֹּחַ לֹא לַעֲנשׁ כַּנַּ"ל, וְלֹא לַעֲנשׁ בְּדִינֵיהֶם כַּנַּ"ל, וְלֹא לְהָבִיא מֹרֶךְ בִּלְבָבָם, וְאֵין לָהֶם כֹּחַ אֶלָּא לְהַשְׁתִּיק אוֹתָם בִּלְבַד, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר סָרָה בְּפָנֵינוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ דִּבְרֵיהֶם בְּאָזְנֵי הֲמוֹן־עַם. וְלִפְעָמִים גַּם זֶה הַכֹּחַ אֵין לָהֶם – הַכֹּל לְפִי מִעוּט הַקְּדֻשָּׁה: וְזֶהוּ: וַיִּשְׁלַח משֶׁה מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם (שם בפ' הנ"ל), מַלְאָכִים – הַנַּ"ל, מֶלֶךְ אֱדוֹם – כַּנַּ"ל. כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל – הַיְנוּ הַמַּלְאָכִים הָאֵלּוּ נִתְהַוּוּ מִמַּאֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת יִתֶּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב. אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ, וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיִם – אַתָּה יָדַעְתָּ דַּיְקָא, כִּי כָּל הָעֳנָשִׁים עַל יָדוֹ, וּבִפְרָט גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה עַל פְּגַם הַבְּרִית כַּיָּדוּעַ, וְעַל פְּגַם הַבְּרִית חֶרֶב בָּא, בִּבְחִינַת (ויקרא כ״ו:כ״ה) חֶרֶב נֹקֶמֶת וְכוּ'; וְהוּא מְמֻנֶּה עַל חֶרֶב כַּנַּ"ל. וַיָּרֵעוּ לָנוּ הַמִּצְרִים וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹקֵינוּ וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ – פֵּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: זֶה משֶׁה. וַיּוֹצִיאֵנוּ – כִּי פְּגַם הַבְּרִית הוּא פְּגַם הַדַּעַת, בִּבְחִינַת (בראשית ד׳:כ״ה) וַיֵּדַע אָדָם; וְהַקּוֹל הוּא מְעוֹרֵר הַדַּעַת, בִּבְחִינַת הַקּוֹל מְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה. וּבִשְׁבִיל זֶה: וַנִּצְעַק וְכוּ', וַיִּשְׁמַע אֶת קוֹלֵנוּ – וְהַקּוֹל מְעוֹרֵר הַדַּעַת, וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ – זֶה משֶׁה, בְּחִינַת דַּעַת, וְעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כְּתִקּוּנוֹ, אָז: וַיּוֹצִיאֵנוּ. וּבִשְׁבִיל זֶה אוֹמְרִים אֶת הַהַגָּדָה בְּקוֹל רָם, כִּי הַגְּאֻלָּה הָיְתָה עַל־יְדֵי קוֹל, בִּבְחִינַת: וַיִּשְׁמַע אֶת קוֹלֵנוּ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרֵאת בְּשֵׁם "הַגָּדָה", לְהוֹרוֹת עַל תִּקּוּן הַבְּרִית, בִּבְחִינַת (דברים ד׳:י״ג): וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ. וְעִקַּר הַמִּצְוָה בְּיַיִן, לְהוֹרוֹת עַל תִּקּוּן הַדַּעַת, בִּבְחִינַת: בְּחַמְרָא וְרֵיחָנֵי פָּקְחִין (סנהדרין ע), וּבִבְחִינַת: תִּירוֹשׁ – זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ (שם), הַיְנוּ דַּעַת. אֶעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ – שֶׁרָצוּ לֵילֵךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ כֹּחוֹת שֶׁל אֱדוֹם כַּנַּ"ל, לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כֹּחַ לַעֲנֹשׁ אֶת הָרְשָׁעִים בְּחַרְבָּא וּקְטָלָא, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְלֹא בִּשְׁבִיל תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְזֶה: לֹא נֵלֵךְ בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר – זֶה בְּחִינַת תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, כָּל זֶה אֵין רְצוֹנֵנוּ, אֶלָּא רְצוֹנֵנוּ: דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ – כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמְנְעוּ אוֹתָנוּ הָרְשָׁעִים מִלֵּילֵךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי, פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ – כָּל זֹאת מֵחֲמַת מִעוּט כֹּחַ הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וַאֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ – הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁהַקְּדֻשָּׁה כָּל־כָּךְ בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה, שֶׁהִיא בִּגְבוּל הַטֻּמְאָה נוֹגַעַת, וּבִשְׁבִיל זֶה: וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר בִּי וְכוּ'; כִּי מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה אֵין לְהִתְגָּרוֹת בִּרְשָׁעִים, כִּי צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ ( דף עא.). וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה – בְּחִינַת מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם (תהלים פד), לְהָבִיא מֹרֶךְ בִּלְבָבָם. וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה – מֵימֶיךָ זֶה בְּחִינַת מִשְׁפָּט, בִּבְחִינַת (עמוס ה׳:כ״ד): וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט; הַיְנוּ כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לָכֹף אֶת הָרְשָׁעִים בְּמִשְׁפְּטֵיהֶם. וְנָתַתִּי מִכְרָם – תַּרְגּוּמוֹ: אֶת דְּמֵיהוֹן, הַיְנוּ הַשֹּׁחַד שֶׁמְּקַבְּלִין, וְצָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם מָמוֹן, כְּדֵי לְהוֹצִיא מִשְׁפָּט מִן הָעִקּוּל בִּרְצוֹנָם. רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה – אֲנִי רוֹצֶה לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר בְּכֹחֲךָ, כְּדֵי לְהַשְׁתִּיק אֶת הָרְשָׁעִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ דִבְרֵיהֶם בְּרַגְלַי, הַיְנוּ הֲמוֹן־עָם, הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם רַגְלַיִן, כְּמוֹ (שמות י״א:ח׳): וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ. וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר – וְכָל זֶה הוּא מֵחֲמַת מִעוּט הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. כִּי צָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ תְּפִלָּתוֹ קֹדֶם הַתּוֹרָה וּלְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם הַנְּפָשׁוֹת הַשּׁוֹמְעִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתּוֹסֵף קְדֻשָּׁה יְתֵרָה לְמַעְלָה, בִּבְחִינַת (משלי י״ד:כ״ח): בְּרָב־עָם הַדְרַת מֶלֶךְ; וּלְפִי רְבוֹת הַקְּדֻשָּׁה, כֵּן רִבּוּי הֶאָרַת הַתּוֹרָה, וּלְפִי רֹב הֶאָרַת הַתּוֹרָה, כֵּן נִתְרַבּוּ כֹּחוֹת הַמַּלְאָכִים, וּלְפִי כֹּחוֹת הַמַּלְאָכִים, כֵּן יָכוֹל לַעֲנֹשׁ אֶת הָרְשָׁעִים מוֹצִיאֵי דִּבָּה: וְזֶה פֵּרוּשׁ פִּרְקָא תְּלִיתָאָה: תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין אִתְמְסַרוּ לְדִקְנָא, הַיְנוּ לַזָּקֵן הַיּוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה לִדְרשׁ, נִמְסַר לוֹ תִּשְׁעָה בְּחִינוֹת הַנַּ"ל: א. קַח אֶת הַמַּטֶּה כַּנַּ"ל. ב. וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה כַּנַּ"ל – לְהַכְנִיעַ רָעָתָם כַּנַּ"ל. ג. וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע – בְּתַחֲנוּנִים כַּנַּ"ל. ד. לְעֵינֵיהֶם – שֶׁיְּקַשֵּׁר עִמָּהֶם כַּנַּ"ל. ה. לְהַמְשִׁיךְ דִּבּוּרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. ו. לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה כַּנַּ"ל. ז. בְּרִיאַת הַמַּלְאָכִים כַּנַּ"ל. ח. לְקַבֵּל כֹּחַ מֵאֱדוֹם לְהַכְנִיעַ אֶת הַשּׂוֹנְאִים כַּנַּ"ל. ט. לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְאֵלּוּ תִּקּוּנִין דְּאִתְמְסַר לַזָּקֵן הַדּוֹרֵשׁ: כָּל מָה דְּאִתְטַמַּר וְלָא אִתְגַּלְיָא – רֶמֶז עַל נִשְׁמַת בְּחִינַת מִרְיָם שֶׁנִּסְתַּלֵּק כַּנַּ"ל. אִשְׁתְּכַח – פֵּרוּשׁ, אִשְׁתְּכַח עַכְשָׁו עַל־יְדֵי זָקֵן הַזֶּה כָּל מַה שֶּׁהָיָה מִשְׁתַּכֵּחַ עַל־יְדֵי נְשָׁמָה שֶׁנִּסְתַּלֵּק. וְעַכְשָׁו מְסַדֵּר וְהוֹלֵךְ תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין: תִּקּוּנָא קַדְמָאָה: נִימִין עַל נִימִין, מִקַּמֵי פִּתְחֵי דְּאֻדְנִין עַד רֵישָׁא דְּפֻמָּא. נִימִין – בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, בְּחִינַת שַׁעֲרֵי צִיּוֹן (תהלים פז), בְּחִינַת מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח מִצִּיּוֹן כַּנַּ"ל. מִקַּמֵי פִּתְחֵי דְּאֻדְנִין – הַיְנוּ קֹדֶם שֶׁשָּׁמְעוּ אִם יְכוֹלִין לְקַבֵּל, עַד רֵישָׁא דְּפֻמָּא – פָּתְחוּ פִּיהֶם וְאָמְרוּ נַעֲשֶׂה; וְזֶהוּ (כתובות קיב): דְּקַדְמִי פֻּמַּיְכוּ לְאֻדְנַיְכוּ. תִּקּוּנָא תִּנְיָנָא: מֵרֵישָׁא הַאי לְרֵישָׁא אָחֳרָא – הַיְנוּ לְהַכְנִיעַ רָעָתָם כַּנַּ"ל, וּבָזֶה מוֹצִיא אוֹתָם מִתַּחַת רְשׁוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא וּמַכְנִיס אוֹתָם תַּחַת רְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה; וְזֶהוּ: מֵרֵישָׁא הַאי לְרֵישָׁא אָחֳרָא. תִּקּוּנָא תְּלִיתָאָה: אִשְׁתְּכַח מִתְּחוֹת תְּרֵין נֻקְבִּין אָרְחָא מַלְיָא דְּלָא אִתְחַזְיָא – הַיְנוּ בְּחִינַת חֹטֶם, בְּחִינַת וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע כַּנַּ"ל, בְּחִינַת (ישעיהו מ״ח:ט׳): וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ. אָרְחָא מַלְיָא – כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (תהילים ל״ד:י׳), וְזֶה מַלְיָא. וְיִרְאָה הִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת (משלי ל״א:ל׳) יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל, בְּחִינַת חֹטֶם, בְּחִינַת (ישעיהו י״א:ג׳) וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'. דְּלָא אִתְחַזְיָא – כִּי צָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, וְלֹא יִתְלֶה בִּזְכוּתוֹ כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (משלי כ״ה:ו׳): אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ. תִּקּוּנָא רְבִיעָאָה: עִלְעִין אִתְחַפְיָן מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא – הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת עִם נִשְׁמוֹתֵיהֶם, וְהֵם מְחַפִּין אוֹתוֹ מִכָּל צַד. תִּקּוּנָא חֲמִישָׁאָה: אִתְחַזְיָן תְּרֵין תַּפּוּחִין סוּמְקִין כְּוַרְדָּא. תַּפּוּחִין – זֶה בְּחִינַת מִפְתְּחֵי הַלֵּב שֶׁנִּפְתָּחִים, שֶׁנִּכְמָר רַחֲמֵי לֵב הָעֶלְיוֹן וְנִשְׁפָּע דִּבּוּרִים חַמִּים, דִּבּוּרֵי אֵשׁ, בְּחִינַת סוּמְקָא כְּוַרְדָּא כַּנַּ"ל. תִּקּוּנָא שְׁתִיתָאָה: בְּחַד חוּטָא תָּלְיָין אֻכָּמִין תְּקִּיפִין עַד חַדְווֹי – זֶה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת (שיר השירים ה׳:י״א): תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב, שֶׁהֵם תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת (עירובין כא:), הַנִּמְשָׁכִים עַד חֶדְווֹי, עַד מֵעוֹי, בִּבְחִינַת (תהילים מ׳:ט׳): וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי. וְתָלְיָן בְּחַד חוּטָא – בִּבְחִינַת (שם נ): וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא מְדַקְדֵּק עִם צַדִּיקִים כְּחוּט (יבמות קכא); וּכְשֶׁפּוֹגְמִים כְּחוּט־ הַשַּׂעֲרָה, אֲזַי אֵין כֹּחַ בְּיָדָם לְהַמְשִׁיךְ אֵלּוּ הֲלָכוֹת הַנַּ"ל. תִּקּוּנָא שְׁבִיעָאָה: שִׂפְוָן סוּמְקָא כְּוַרְדָּא אִתְפַּנוּן – הַיְנוּ בְּרִיאַת מַלְאָכִים כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (שם לג): וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. סֻמְקָא כְּוַרְדָּא – בִּבְחִינַת (שם קד): מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. תִּקּוּנָא תְּמִינָאִי: זְעִירִין נָחֲתִין בִּגְרוֹנָא וּמְחַפְּיָן קְדָלָא – הַיְנוּ לְקַבֵּל כֹּחַ מֵאֱדוֹם, לְהַכְנִיעַ אוֹיְבִים הַפּוֹנִים עֹרֶף. זְעֵירִין – זֶה בְּחִינַת כֹּחַ אֱדוֹם, בְּחִינַת (עובדיה א׳:ב׳): קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם. נָחֲתִין בְּגָרוֹנָא – בְּחִינַת חֶרֶב הַנַּ"ל, בְּחִינַת (תהילים קמ״ט:ו׳): רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת. תִּקּוּנָא תְּשִׁיעָאָה: רַבְרְבִין וּזְעִירִין נָחֲתִין בְּשִׁקּוּלָא – הַיְנוּ בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁבָטִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת (שם קד). בְּאִלֵּין אִשְׁתְּכַח גִּבָּר תַּקִּיף – הַיְנוּ כְּשֶׁבָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי נִקְרָא גִּבָּר תַּקִּיף, כִּי קֹדֶם שֶׁבָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ (מלכים־א כ); אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנּוֹצֵחַ, אָז נִקְרָא אִישׁ מִלְחָמָה: הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶאֶמְרָה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה עַל פָּסוּק (תהלים פט) אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה, אַךְ לֹא זָכִינוּ לְקַבֵּל מִכְּתִיבַת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה בֵּאוּר זֶה הַפָּסוּק עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. גַּם קֹדֶם שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַזֹּאת, סִפֵּר אֵיזֶה זְמַן מִקֹּדֶם מַעֲשֶׂה נוֹרָאָה שֶׁרָאָה בְּמָקוֹם שֶׁרָאָה, בְּהָקִיץ אוֹ בַּחֲלוֹם, וְאָמַר שֶׁהַתּוֹרָה ט' תִּקּוּנִין הַנַּ"ל הִיא פֵּרוּשׁ עַל הַמַּרְאֶה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת שֶׁסִּפֵּר. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד לְבָאֵר דְּבָרִים אֵלּוּ בְּמָקוֹם אַחֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

Abbreviation. Select it to see what it stands for.

The work: Public domain · Digital transcription: רבינו בוק (rabenubook.com), identified, via Sefaria · Rights in the transcription: No rights statement or license was found on the transcription site · Permission for this site: Not arranged; no rights statement was found on the transcription site. Details

Continue studying

This chapter is one of the sources for the topic תפילה.

The summary of this teaching: Kitzur Likutei Moharan I, 20.

Counsels in Likutei Etzot taken from this teaching (14): ברית פגמו ותקונו · אות י״ח, ברית פגמו ותקונו · אות י״ט, ברית פגמו ותקונו · אות כ׳, מחלוקת ומריבה · קטע ח׳, מועדי ה' · ניסן ופסח · קטע ג׳, צדיק · אות ל״ב, צדיק · אות ל״ג, צדיק · אות ל״ד, תלמוד תורה · אות כ״ג, תלמוד תורה · אות כ״ד, תלמוד תורה · אות כ״ה, תפלה · קטע ל׳, תפלה · קטע ל״א, תפלה · קטע ל״ב.

Sections of Chayei Moharan that refer explicitly to this teaching: Chayei Moharan 24, Chayei Moharan 59, Chayei Moharan 83, Chayei Moharan 94, Chayei Moharan 361.

  • Likutei Moharan I, 99:1

    לא לומר "איני מתפלל כלל" כשאין דבקות; התפילה בדבקות מעלה עמה את כל התפילות.

  • Likutei Moharan II, 121:1

    למי שקשה לו להתפלל: מעט מעט בכוונה, חלק אחרי חלק, ולשמוח שזוכה לומר את מילות התפילה.

  • Likutei Moharan II, 122:1

    מחשבות זרות בתפילה: לא להסתכל עליהן, להמשיך כסדר, וממילא יסתלקו.

  • Likutei Moharan II, 101:1

    תהלים נאמר על מלחמות היצר; מי שחזק ואמיץ בתפילה ובתחנונים, ינצח.