Likutei Moharan I, 204

מַעֲלַת הַצְּדָקָה יָדוּעַ, בִּפְרָט כְּשֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד־חָכָם, כַּמּוּבָא, שֶׁהַמָּעוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד־חָכָם הוּא בְּחִינַת תַּמְכֵי אוֹרַיְתָא. אֲבָל בֶּאֱמֶת זֶה הַמָּעוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד חָכָם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה מַמָּשׁ, וְאֵין עֲבֵרָה יָכוֹל לְכַבּוֹת זֶה הַמָּעוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד־חָכָם, כִּי אֵין עֲבֵרָה מְכַבָּה תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה כא), וְזֶה הַמָּעוֹת הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה מַמָּשׁ כַּנַּ"ל. וְזֶה: מָעוֹת – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: וְאֵין עֲבֵירָה מְכַבָּה תּוֹרָה. וְעוֹד יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה דְּבָרִים הַרְבֵּה, כִּי בְּעֵת שֶׁגִּלָּה זֹאת סִפֵּר אֵיזֶה מַעֲשֶׂה בְּעִנְיָן זֶה, אַךְ לֹא זָכִינוּ לִכְתֹּב כִּי אִם דְּבָרִים אֵלֶּה: