Likutei Moharan I, 47

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם וְכוּ': (יואל ב) מִי שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת אֲכִילָה, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא רָחוֹק מֵאֱמֶת, וּבְיָדוּעַ שֶׁדִּינִים שׁוֹרִין עָלָיו. גַּם זֶה סִימָן עַל דַּלּוּת. גַּם יָבוֹא לִידֵי בִּזְיוֹנוֹת וּבוּשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יב): כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם – כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ אָדָם לַבְּרִיּוֹת נִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו כִּכְרוּם (ברכות ו:). וְדַע, מִי שֶׁהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה עַל יָדוֹ מוֹפְתִים. כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כ:): כְּתִיב: אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים, וּכְתִיב: יִשָּׂא ד' פָּנָיו אֵלֶיךָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא: אֵיךְ לֹא אֶשָּׂא לָהֶם פָּנִים, אֲנִי אָמַרְתִּי: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ, וְהֵם מְדַקְדְּקִין עַל עַצְמָן בְּכְזַּיִת וּבְכַבֵּיצָה. נִמְצָא, שֶׁנְּשִׂיאוּת פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי שִׁבּוּר תַּאֲוַת אֲכִילָה. וְזֶה פֵּרוּשׁ (דברים לא): וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי וְהָיָה לֶאֱכֹל, פֵּרוּשׁ עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה הוּא מַסְתִּיר פָּנִים. וְהֶאָרַת פָּנִים, הוּא תִּקּוּן וֶ"אֱמֶת", בְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. וְהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, כִּי יַעֲקֹב הוּא תִּפְאֶרֶת, כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין הַנִּקְרָאִים פְּאֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל כד): פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ. וְעִקַּר עֲשִׁירוּת בָּא מֵאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קד): קֻשְׁטָא קָאֵי. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיט): וְאֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם – זֶה מָמוֹנוֹ, שֶׁעָלָיו קָאֵי. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כד): וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלוּאִים – זֶה הַתּוֹלֶה תְּפִלָּיו. גַּם אָמְרוּ (מנחות קג:): זֶה הַקּוֹנֶה תְּבוּאָה מִן הַשּׁוּק; הַיְנוּ שֶׁהַדַּלּוּת בָּא עַל־יְדֵי פְּגַם הַתְּפִלִּין, עַל־יְדֵי פְּגַם שֶׁל אֱמֶת:

וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קַבָּלָתָהּ מִבְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ל״ז:א׳): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ, בִּשְׁבִיל זֶה, נִקְרֵאת אֶרֶץ הַחַיִּים (זוהר ויקרא דף מה:), כִּי תְּפִלִּין נִקְרָאִים חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה לח): ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ. וְזֶה שִׁבְחָהּ: אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם (דברים ח׳:ט׳). כִּי לִפְעָמִים אָדָם אוֹכֵל לֶחֶם מֵחֲמַת עֲנִיּוּת, וְלֹא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן תַּאֲוָה לְתַעֲנוּגִים אֲחֵרִים, אֲבָל אִם הָיָה לוֹ שְׁאָר מַאֲכָלִים, לֹא הָיָה אוֹכֵל לֶחֶם לְבַד. וְזֶה שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא מֵחֲמַת עֲנִיּוּת תֹּאכַל לֶחֶם, אֶלָּא מֵחֲמַת שִׁבּוּר וּבִטּוּל תַּאֲוַת אֲכִילָה. כִּי הִיא מְקַבֶּלֶת הֶאָרָה וְהַשְׁפָּעָה מִבְּחִינַת תְּפִלִּין, מִבְּחִינַת יַעֲקֹב, מִבְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁמִּשָּׁם בָּא עֲשִׁירוּת. נִמְצָא מַה שֶּׁתֹּאכַל לֶחֶם לְבַד, לֹא מֵחֲמַת מִסְכֵּנוּת, אֶלָּא מֵחֲמַת שִׁבּוּר תַּאֲוַת אֲכִילָה. וְזֶה פֵּרוּשׁ (במדבר י״ג:ל״ב): אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ; פֵּרוּשׁ שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת שִׁפְעָהּ מִבְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ. וְזֶה פֵּרוּשׁ: כִּי הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ – דָּא עוֹר שֶׁל תְּפִלִּין (תיקונים תיקון סט דף צא:). שֶׁבָּהּ נִכְנָס בְּחִינַת תְּפִלִּין: [לִכְאוֹרָה אֵין לָזֶה פֵּרוּשׁ, מַה חִבּוּר יֵשׁ לְעִנְיָן זֶה לְמַה שֶּׁכָּתוּב לְמַעְלָה. אַךְ נִרְאֶה כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי לְמַעְלָה מְבֹאָר, שֶׁעַל־יְדֵי תְּפִלִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוַת אֲכִילָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִדַּלּוּת וַעֲנִיּוּת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ מַה שֶּׁהֵבִיא מִקְרָא זֶה, כִּי הִיא שִׂמְלָתוֹ וְכוּ' לְעִנְיָן זֶה. פֵּרוּשׁ, כִּי מִקְרָא זֶה נֶאֱמַר עַל הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן: כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ. וּמְרַמֵּז עַל עֲנִיּוּת הַשְּׁכִינָה בְּגָלוּתָא, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הָעֲנִיּוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, כַּמְבֹאָר בַּתִּקּוּנִים (שם). וְזֶהוּ: כִּי הִיא כְסוּתֹה וְכוּ' הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ – דָּא תְּפִלִּין. הַיְנוּ שֶׁהַתְּפִלִּין הֵם עִקַּר הַשִּׂמְלָה הַמֵּגֶנֶת עַל עֲנִיַּת הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, כִּי תְּפִלִּין מְבַטְּלִין הַדַּלּוּת. כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע וְהָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת תְּפִלִּין. כָּךְ נִרְאֶה לִי לְפָרֵשׁ.] וְזֶה פֵּרוּשׁ (דברים י״א:ט״ו): וְנָתַתִּי עֵשֶׂב – דָּא ע"ב שִׁין (תיקון נ"א וזוהר בראשית דף כה:), דָּא כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין. בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ – כְּשֶׁתְּשַׂדֵּד אֶת הַבַּהֲמִיּוּת, אָז יִתְגַּלֶּה כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: יִשָּׂא ד' פָּנָיו אֵלֶיךָ:

וּכְשֶׁפּוֹגֵם בָּאֱמֶת, בִּכְלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, אֲזַי נַעֲשֶׂה מִכְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין בּוּשָׁה, וּבָא עָלָיו בּוּשָׁה, הַיְנוּ עֲנִיּוּת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם, נִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו לְכַמָּה גְּוָנִין, כִּכְרוּם:

וַאֲנַחְנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַשֶּׁפַע דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְשֶׁפַע אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִיא הֶאָרַת פְּנֵי יַעֲקֹב, הֶאָרַת הַתְּפִלִּין. וּבִשְׁבִיל זֶה כְּתִיב בָּהּ, (בראשית מ״ט:כ״א): הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר; כִּי שֶׁפֶר זֶה בְּחִינַת פְּאֵר, בְּחִינַת תְּפִלִּין, הַיְנוּ, שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לָנוּ אוֹתִיּוֹת הֶאָרָה שֶׁקִּבְּלָה מִתְּפִלִּין. וְזֶה פֵּרוּשׁ (קהלת ט׳:ט׳): רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה. הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת אִשָּׁה. וְזֶה: רְאֵה חַיִּים דַּיְקָא, כִּי תְּפִלִּין נִקְרָאִים חַיִּים. וְזֶה: נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה וְכוּ', נַפְתָּלִי אוֹתִיּוֹת תְּפִלִּין:

וּכְשֶׁאָנוּ אוֹכְלִים שֶׁפַע אֱמֶת הַבָּא דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ אָנוּ מְדַבְּרִים הִלּוּלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּזֶה הַכֹּחַ, אֲזַי נַעֲשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ חֲדָשָׁה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הקדמת הזוהר דף ה.): לֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אַתָּה – אַל תִּקְרֵי עַמִּי אֶלָּא עִמִּי, בְּשֻׁתָּפִי וְכוּ'. כִּי שָׁמַיִם הֶחָדָשׁ נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הֶאָרַת פְּנֵי יַעֲקֹב, וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוֹלֶכֶת הַשֶּׁפַע דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; נִמְצָא, שֶׁבָּרָא עַכְשָׁו שָׁמַיִם וּמַזָּלוֹת אֲחֵרִים; נִמְצָא, שֶׁמְּשַׁנֶּה הַטֶּבַע שֶׁהָיָה מֻטְבָּע בַּמַּזָּלוֹת הָרִאשׁוֹנִים, כִּי עַכְשָׁו נַעֲשֶׂה מַזָּלוֹת חֲדָשִׁים. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שִׁבּוּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, נַעֲשֶׂה מוֹפְתִים וּפְלָאוֹת:

גַּם זֹאת הַתּוֹרָה כָּתַבְתִּי מִתְּחִלָּה בְּעַצְמִי, וְנִמְצְאוּ בָּהּ כַּמָּה דְּבָרִים מְבֹאָרִים יוֹתֵר. גַּם סִיּוּם פֵּרוּשׁ הַמִּקְרָא "וַאֲכַלְתֶּם" נֶחְסַר כָּאן בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ, וּמַה שֶּׁחִסֵּר זֶה גִּלָּה זֶה וְכוּ', עַל כֵּן הֶעְתַּקְתִּי גַּם נֻסְחָא זֹאת שֶׁכָּתַבְתִּי בְּעַצְמִי. וְזֶהוּ: וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֵיכֶם וְכוּ' – כִּי מִי שֶׁיָּצָא מִתַּאֲוַת אֲכִילָה, יָכוֹל לִהְיוֹת אִישׁ מוֹפֵת. וּמִי שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת אֲכִילָה, סִימָן שֶׁהוּא שַׁקְרָן. וְכֵן אֲפִלּוּ אִישׁ צַדִּיק שֶׁכְּבָר יָצָא מֵהַתַּאֲוָה, וְנָפַל מִמַּדְרֵגָתוֹ וְנָפַל לְתַאֲוַת אֲכִילָה – סִימָן שֶׁיָּצָא שֶׁקֶר מִפִּיו. וְכֵן מוֹרֶה גַּם כֵּן שֶׁיֵּשׁ דִּין עָלָיו לְמַעְלָה, וְגַם הוּא סִימָן עֲנִיּוּת. וְהָעִנְיָן, דְּהִנֵּה כְּתִיב (דברים ח׳:י׳): וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ; וְלִכְאוֹרָה, מִזֶּה טַעֲנַת הַיֵּצֶר הָרָע לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ לְמַלְּאֹת נַפְשׁוֹ, וְאַחַר־כָּךְ לְבָרֵךְ אֶת ה'. אַךְ בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כ:): כְּתִיב: אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים, וּכְתִיב: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְכוּ', וְכִי לֹא אֶשָּׂא פָּנִים וְכוּ', שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ, וְהֵן מְדַקְדְּקִין עַל עַצְמָן מִכְּזַיִת וְעַד כְּבֵיצָה. וְזֶהוּ רֶמֶז נִפְלָא: אִם יִשְׂרָאֵל מְדַקְדְּקִין לִבְלִי לֶאֱכֹל הַרְבֵּה, רַק מִכְּזַיִת וְעַד כְּבֵיצָה, אֲזַי הֵם בִּבְחִינַת: יִשָּׂא ה' פָּנָיו; וְאָז יֵשׁ נְשִׂיאוּת פָּנִים. אַךְ לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, מִכְּלַל הֵן וְכוּ'; כִּי כַּאֲשֶׁר הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוַת אֲכִילָה, אֲזַי הַסְתָּרַת פָּנִים, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ (דברים ל״א:י״ז): וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי וְהָיָה לֶאֱכֹל; כְּלוֹמַר, אִם הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוַת אֲכִילָה, אֲזַי: וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי, חַס וְשָׁלוֹם. וְהִנֵּה נְשִׂיאוּת פָּנִים הוּא בְּחִינוֹת אֱמֶת, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת עַל שְׁלֹשׁ־ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, תִּקּוּן אֱמֶת הוּא הֶאָרַת פָּנִים, וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי הַמְשֻׁקָּע בַּאֲכִילָה הוּא רָחוֹק מֵאֱמֶת, כִּי הוּא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים, שֶׁהוּא מִדַּת אֱמֶת כַּנַּ"ל:

וְהִנֵּה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן מִשֶּׁפַע שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כַּיָּדוּעַ. וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמוֹ מְקַבֵּל הַשֶּׁפַע מִן אֱמֶת, שֶׁהוּא מִדַּת יַעֲקֹב, כַּנֶּאֱמַר (מיכה ז׳:כ׳): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב; וְהוּא מִדַּת תִּפְאֶרֶת, שֶׁהוּא כְּלָלוּת הַגְּוָנִין. וְהוּא בְּחִינוֹת שָׁמַיִם, אֵשׁ וּמַיִם, שֶׁהוּא גַּם כֵּן כְּלָלוּת הַגְּוָנִין. וְזֶה מְרֻמָּז בַּתּוֹרָה (במדבר י״ג:ל״ב): אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ. דְּקָשֶׁה, הֵן אֱמֶת שֶׁהַמְרַגְּלִים הוֹצִיאוּ שֶׁקֶר מִפִּיהֶם, אַךְ אֵיךְ נִכְתַּב שֶׁקֶר שֶׁלָּהֶם בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא אֱמֶת, וּבְהֶכְרֵחַ, שֶׁבַּדְּבָרִים הַלָּלוּ נִרְמַז בָּהֶם דְּבַר אֱמֶת. וְיֵשׁ לְרַמֵּז הַנַּ"ל: אֶרֶץ אֹכֶלֶת, כְּלוֹמַר שֶׁאֲכִילָתָהּ וְהַשְׁפָּעָתָהּ הוּא מִבְּחִינוֹת יוֹשְׁבֶיהָ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, שֶׁהוּא מִדַּת אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְהוּא גַּם כֵּן בְּחִינוֹת תְּפִלִּין, שֶׁנִּקְרָאִים פְּאֵר, שֶׁהוּא מִדַּת יַעֲקֹב.

וְעַל כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: אַיָּלָה שְׁלוּחָה הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר; כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כְּלוֹמַר: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא אַיָּלָה שְׁלוּחָה לְבַשֵּׁל פֵּרוֹתֶיהָ, וְהַשְׁפָּעָתָהּ הוּא מִמִּדַּת אֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת תִּפְאֶרֶת, בְּחִינוֹת תְּפִלִּין. וְהַיְנוּ: הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, כִּי שֶׁפֶר הוּא לְשׁוֹן פְּאֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין. וְיֵשׁ לְרַמֵּז: נַפְתָּלִי הוּא אוֹתִיּוֹת תְּפִלִּין: וְעַל זֶה יֵשׁ לְרַמֵּז גַּם כֵּן (קהלת ט׳:ט׳): רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה; כִּי אִשָּׁה – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת הַ'נּוֹתֵן אִ'מְרֵי שָׁ'פֶר. וְהַיְנוּ: רְאֵה חַיִּים; כִּי תְּפִלִּין נִקְרָאִין חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות מד): ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ, דְּדָרְשׁוּ עַל תְּפִלִּין, כִּי בִּתְפִלִּין נֶאֱמַר (דברים כ״ח:י׳): וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְכוּ' (ברכות ו). וְהַיְנוּ: רְאֵה חַיִּים, שֶׁהוּא תְּפִלִּין, עִם אִשָּׁה – רָאשֵׁי־ תֵּבוֹת: הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינוֹת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל:

וְזֶהוּ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם (דברים ח); כְּלוֹמַר, אֶרֶץ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת אֱמֶת, וְאָז הוּא בִּבְחִינוֹת הֶאָרַת פָּנִים, וְאֵינוֹ בּוֹחֵר בְּתַפְנוּקִים. וְעַל כֵּן לֹא בְמִסְכֵּנֻת – מֵחֲמַת דַּלּוּת וַעֲנִיּוּת – תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם, וְלֹא שְׁאָר מַעֲדַנִּים, רַק מֵחֲמַת שֶׁהוּא בִּבְחִינוֹת אֱמֶת, וְהוּא מֻפְשָׁט מִתַּאֲוַת אֲכִילָה, וְאֵינוֹ בּוֹחֵר רַק בְּלֶחֶם לֶאֱכֹל. וְעַל כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ הַחַיִּים, כִּי הַשְׁפָּעָתָה מִמִּדַּת יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת (תענית ה:). וְהוּא גַּם כֵּן בְּחִינוֹת תְּפִלִּין, שֶׁנִּקְרָאִים חַיִּים. נִמְצָא, כִּי הָאוֹחֵז בְּמִדַּת אֱמֶת, אֲזַי פַּרְנָסָתוֹ בְּרֶוַח, כִּי הַהַשְׁפָּעָה מִמִּדַּת אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְזֶה רֶמֶז (שבת קד): קֻשְׁטָא קָאֵי; כִּי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (פסחים קיט) עַל פָּסוּק: וְאֶת כָּל הַיְקוּם וְכוּ' – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ וְכוּ'. וְזֶהוּ: קֻשְׁטָא – הָאוֹחֵז בְּמִדַּת אֱמֶת, אֲזַי: קָאֵי – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו, וּפַרְנָסָתוֹ בְּרֶוַח. אַךְ שִׁקְרָא לָא קָאֵי, כִּי הוּא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים שֶׁהוּא בְּחִינוֹת אֱמֶת. וְעַל כֵּן עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא גּוֹזְרִין תַּעֲנִית, כִּי מֵאַחַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל נְתוּנִין בְּצָרָה, הֵם בִּבְחִינוֹת הַסְתָּרַת פָּנִים, בְּחִינוֹת דִּינִים. וְעַל כֵּן גּוֹזְרִין תַּעֲנִית, לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה. וַאֲזַי יִהְיֶה בְּחִינוֹת הֶאָרוֹת וּנְשִׂיאוּת פָּנִים, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַמְתָּקַת וּבִטּוּל הַדִּינִים כַּנַּ"ל, וְכִי לֹא אֶשָּׂא פָּנִים שֶׁהֵן מְדַקְדְּקִין וְכוּ':

וּבָזֶה תָּבִין נִפְלָאוֹת בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כד), שֶׁדָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק: וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלוּאִים – זֶה הַתּוֹלֶה תְּפִלָּיו. גַּם אָמְרוּ (מנחות קג:): – זֶה הַקּוֹנֶה מִן הַפַּלְטֵר. זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, וּשְׁנֵיהֶם דָּבָר אֶחָד. כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא תּוֹלֶה תְּפִלָּיו, וּפוֹגֵם בַּתְּפִלִּין, שֶׁהוּא מִדַּת אֱמֶת, אֲזַי הוּא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים, וְנִתְמַעֵט הַשֶּׁפַע שֶׁלּוֹ, וּמְזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין, וְצָרִיךְ לִקְנוֹת מִן הַפַּלְטֵר. וְעַל כֵּן כְּתִיב עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, (דברים י״א:י״ב): תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ, כִּי דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי (תהילים ק״א:ז׳), אַךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא מִדַּת אֱמֶת, תָּמִיד עֵינֵי ה' בָּהּ וְכוּ':

וְהִנֵּה כְּשֶׁהַצַּדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, וְלֹא מֵחֲמַת תַּאֲוָה הַגַּשְׁמִיּוּת, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת נְשִׂיאוּת פָּנִים, וְנִזּוֹן מִמִּדַּת אֱמֶת. וְכַאֲשֶׁר בְּכֹחַ אֲכִילָה זוֹ עוֹמֵד לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה', אֲזַי יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יַעֲקֹב, מִדַּת תִּפְאֶרֶת, שֶׁהוּא כְּלָלוּת הַגְּוָנִין. וְהוּא בְּחִינַת שָׁמַיִם, אֵשׁ וּמַיִם. וְגַם כֵּן בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשְׁפָּעָתָהּ גַּם כֵּן מִמִּדַּת יַעֲקֹב כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּכֹחַ זֶה נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת אֱמֶת, בְּדִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנּוֹבְעִים וְיוֹצְאִים מִמֶּנּוּ גַּם כֵּן בִּבְחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַיָּלָה שְׁלוּחָה, וְהַיְנוּ: הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר; כִּי הַנִּזּוֹן מִבְּחִינוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא אַיָּלָה שְׁלוּחָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת אֱמֶת, אֲזַי: הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר – כְּלוֹמַר, שֶׁנּוֹתֶנֶת מֵעַצְמָהּ וּמִכֹּחָהּ אִמְרֵי שָׁפֶר, לְשׁוֹן תִּפְאֶרֶת, שֶׁהֵם אִמְרֵי אֱמֶת, וְעַל כֵּן יוּכַל לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁהֵם גַּם כֵּן מִמִּדַּת אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְעָלָיו נֶאֱמַר (ישעיהו נ״א:ט״ז): וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה – אַל תִּקְרֵי עַמִּי אֶלָּא עִמִּי; מָה אֲנָא עֲבַדִי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא בְּמִלּוּלִי, אַף אַתֶּם וְכוּ' בְּמִלּוּלָא כַּנַּ"ל (הקדמת הזוהר דף ה.), כִּי בַּדְּבָרִים הָאֲמִתִּיִּים, יוּכַל לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ. [וְזֶה: וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן; הַיְנוּ עַל יְדֵי אִמְרֵי אֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִמְרֵי צִיּוֹן, אִמְרֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה: עַמִּי אָתָּה – אַל תִּקְרֵי עַמִּי וְכוּ' כַּנַּ"ל]. וְכֵיוָן שֶׁיָּכוֹל לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ חֲדָשִׁים, יוּכַל לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג עוֹלָמוֹ עַל פִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְהַטֶּבַע הוּא עַל פִּי הַנְהָגַת הַגַּלְגַּלִּים כַּיָּדוּעַ, וְכֵיוָן שֶׁהַצַּדִּיק יָכוֹל לִבְרֹא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים, אֲזַי הוּא מְשַׁנֶּה כָּל הַגַּלְגַּלִּים, וְעוֹשֶׂה טֶבַע חָדָשׁ, וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים, שֶׁהֵם שִׁנּוּי הַטֶּבַע. וְהָעִנְיָן פֶּלֶא, וְדוּק:

וְזֶה: וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ – כְּלוֹמַר, מַה שֶּׁתֹּאכְלוּ, הֵן מְעַט וְהֵן הַרְבֵּה, תִּשְׂבְּעוּ, וְלֹא תִּהְיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוַת אֲכִילָה – אֲזַי תִּהְיוּ בִּבְחִינַת נְשִׂיאוּת פָּנִים, וְנִזּוֹנִין מִמִּדַּת אֱמֶת. וּבְכֹחַ אֲכִילָה זוֹ: וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֵיכֶם – כַּנַּ"ל, אֲזַי תִּהְיוּ שֻׁתָּפִין לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְזֶהוּ אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם, דְּהַיְנוּ: אַל תִּקְרֵי "עַמִּי" אֶלָּא "עִמִּי", מָה אֲנָא וְכוּ'. וְכֵיוָן שֶׁתּוּכְלוּ לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֲזַי לְהַפְלִיא – שֶׁתּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת נִפְלָאוֹת וּמוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. וְהַיְנוּ דְּסִיֵּם וְלֹא יֵבֹשׁוּ וְכוּ' – כִּי בְּחִינַת הַבּוּשָׁה הוּא גַּם כֵּן כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, כִּי אָזֵל סֻמָּקָא וְאָתֵי חִוְרָא (ב"מ נח:), וּפָנָיו מִשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה גְּוָנִין, וְהוּא מִדַּת תִּפְאֶרֶת, מִמִּדּוֹת הַנְּפוּלִין. וּמַה מָּתְקוּ דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְפִי זֶה (ברכות ו:): כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת פָּנָיו מִשְׁתַּנֶּה כִּכְרוּם, שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה גְּוָנִין. כִּי כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, וְהַיְנוּ מִפְּנֵי שֶׁפָּגַם בְּמִדַּת אֱמֶת, וְהוּא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים, שֶׁהוּא מִדַּת אֱמֶת, כְּלָלוּת הַגְּוָנִין כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן פָּנָיו מִשְׁתַּנִּין כִּכְרוּם לְכַמָּה גְּוָנִין, שֶׁהוּא גַּם כֵּן מִדַּת תִּפְאֶרֶת מִמִּדּוֹת הַנְּפוּלִין, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה וְכוּ'. וְעַתָּה הַמִּקְרָא הַזֶּה נִדְרָשׁ כְּמִין חֹמֶר: וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹע – בִּבְחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְאָז תּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת נִפְלָאוֹת: אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, כַּנַּ"ל. אֲזַי: וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם; כִּי מֵאַחַר שֶׁאַתֶּם בִּבְחִינוֹת אֱמֶת, כְּלָלוּת הַגְּוָנִין, אֵינְכֶם צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ, שֶׁהִיא כְּלָלוּת הַגְּוָנִין בְּמִדּוֹת הַנְּפוּלִין. עַל כֵּן: וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם. וְזֶהוּ: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר (בראשית דף כה: ובתיקון נא): עֵשֶׂב הוּא ע"ב שי"ן, תְּלָת רָאשִׁין, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שֶׁהוּא הַגְּוָנִין. וְהַיְנוּ: בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ – שֶׁתְּשַׂדֵּד הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁלְּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ – לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ, רַק לְהִסְתַּפֵּק בְּמֻעָט – אֲזַי: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב: