Likutei Tefilot I, 62
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ב
Likutei Tefilot I, 62:1
Ask about this passageStudy in the Beit MidrashStart a discussion on this sourceיְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּקְבַּע וְתִטַּע אֱמוּנָתְךָ בְּלִבֵּנוּ וּבְלֵב כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְנִזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה אֱמוּנָתֵנוּ חֲזָקָה וּנְכוֹנָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם בְּלִי שׁוּם קֻשְׁיָא וּבִלְבּוּל בָּעוֹלָם כְּלָל וְתִהְיֶה אֱמוּנָתֵנוּ חֲזָקָה כָּל כָּךְ, כְּאִלּוּ אָנוּ רוֹאִין בְּעֵינֵינוּ מַמָּשׁ אֶת הַדָּבָר שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ
Likutei Tefilot I, 62:2
Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit MidrashStart a discussion on this sourceרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם "עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה", עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, וְחָנֵּנוּ בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְלֹא יִהְיֶה חָלַק לִבֵּנוּ חַס וְשָׁלוֹם וְנִזְכֶּה לַעֲבד אוֹתְךָ תָמִיד בְּלֵבָב שָׁלֵם בְּכָל לְבָבֵנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ וּבְכָל מְאדֵנוּ וְתִהְיֶה עֲבוֹדָתֵנוּ בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת גָּדוֹל בִּשְׁנֵי יְצָרֵינוּ, וְתָסִיר מִלְּבָבֵנוּ וּמִדַּעְתֵּנוּ כָּל מִינֵי כְּפִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וּבִלְבּוּלִים, וְכָל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת הַמְבַלְבְּלִים חַס וְשָׁלוֹם אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְלֹא יַעֲלֶה וְלֹא יָבא וְלֹא יַגִּיעַ לְלִבִּי שׁוּם קֻשְׁיָא וּבִלְבּוּל, וְלֹא שׁוּם כְּפִירָה כְּלָל, וְתִפְתַּח אֶת דַּעְתִּי וּלְבָבִי, וּתְחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין עַל בֻּרְיוֹ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי מְחֻיָּב לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג כְּפִי בְּחִינָתִי, כְּפִי מַה שֶּׁהִגְבַּלְתָּ לְשִׂכְלִי, מַה שֶּׁאֲנִי מְחֻיָּב לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע לְהָשִׁיב לַאֲפִּיקוֹרֶס, וּלְגָרֵשׁ וְלִדְחוֹת כָּל מִינֵי כְּפִירוֹת וַאֲפִּיקוֹרְסוּת מִלִּבִּי וּמִדַּעְתִּי וְתִהְיֶה בְעֶזְרִי שֶׁלֹּא יִרְדּף שִׂכְלִי לָצֵאת חוּץ מִן הַגְּבוּל חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא אַתְחִיל לַחֲקר וּלְעַיֵּן חַס וְשָׁלוֹם בַּמֶּה שֶׁאֵין לִי רְשׁוּת לַחֲקר בּוֹ, וְלֹא אֶסְתַּכֵּל כְּלָל בְּהָעִנְיָנִים הַנִּקְרָאִים לְפִי בְּחִינָתִי, מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה מַה לְּפָנִים מַה לְּאָחוֹר וְתִשְׁמְרֵנִי שֶׁלֹּא אַתְחִיל לִכְנס בְּשׁוּם קֻשְׁיָא וַחֲקִירָה בְּדַרְכֵי הַנְהָגוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי לַהֲבִינָם, אֲשֶׁר עַל הַחוֹקְרִים בָּהֶם, נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם "כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, שָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי, יְמִינְךָ תִסְעָדֵנִי, וְאַל תִּתֵּן לַמּוֹט רַגְלַי, "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה, שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי" עָזְרֵנִי וְחָנֵּנִי, זַכֵּנִי לִתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּבְלֵבָב שָׁלֵם, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת וְעַרְמוּמִיּוֹת כְּלָל עָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַשְׁלִיךְ אֶת חָכְמָתִי וְשִׂכְלִי בְּעִנְיָנִים הַלָּלוּ לְגַמְרֵי, רַק אֶסְמךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד וְלֹא אֶשְׁתַּמֵּשׁ עִם שִׂכְלִי רַק בְּעֵסֶק תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְלֹא אַתְחִיל לִכְנס בְּשִׂכְלִי בְּשׁוּם חֲקִירָה כְּלָל, בַּמֶּה שֶׁאֵין לִי רְשׁוּת לִכְנס וּבַמֻּפְלָא מִמֶּנִּי לֹא אֶדְרשׁ וּבַמְכֻסֶּה מִמֶּנִּי לֹא אֶחְקר, רַק בַּמֶּה שֶׁהֻרְשֵׁתִי אֶתְבּוֹנֵן, בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת, וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּבִקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, וּבְלֵבָב שָׁלֵם לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.
Likutei Tefilot I, 62:3
Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit MidrashStart a discussion on this sourceוּבְכֵן תַּעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲסֹק בְּסִפְרֵי הַפּוֹסְקִים בְּהַתְמָדָה גְדוֹלָה וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי לִלְמד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם סִפְרֵי הַפּוֹסְקִים וְתִפְתַּח אֶת דַּעְתִּי, וְתָכִין אֶת לְבָבִי, שֶׁאֶזְכֶּה לִלְמד בִּמְהִירוּת גָּדוֹל, וּלְהָבִין הַדִּין עַל בֻּרְיוֹ, וּלְבָרֵר וּלְלַבֵּן הַפְּסַק הֲלָכָה בְּכָל דִּינֵי הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְאֶזְכֶּה לֵידַע הַהַכְרָעָה בֶּאֱמֶת, בֵּין כָּל בַּעֲלֵי הַמַּחֲלֹקֶת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּחֻלָקִים בְּדִינֵי הַתּוֹרָה וְאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם וְהַכְרָעָה בֵּינֵיהֶם וְעַל יְדֵי הַשָּׁלוֹם הַזֶּה יֻמְשַׁךְ וְיִשְׁתַּלְשֵׁל שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, עַד שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט הַשָּׁלוֹם גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת מִן הָעוֹלָם, וְיִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם בָּעוֹלָם עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְוָעֵד יַחַד כָּל אֶחָד עִם חֲבֵרָיו, וְיַסְבִּירוּ זֶה לָזֶה הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְיַזְכִּירוּ זֶה אֶת זֶה שֶׁלֹּא יְבַלּוּ יְמֵיהֶם לָהֶבֶל וְלָרִיק, עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ כֻלָּם אֶל הָאֱמֶת וְיַעַבְדוּךָ כֻלָּם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּתְזַכֵּנוּ שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בַּעֲצָמֵינוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה חָלַק לִבֵּנוּ חַס וְשָׁלוֹם מֵאִתְּךָ, רַק נִזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וּלְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם בִּשְׁנֵי יְצָרֵינוּ וְנִזְכֶּה לֵידַע יְדִיעָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדְךָ, וְאַתָּה בְּעַצְמְךָ וּבִכְבוֹדְךָ עוֹמֵד אֶצְלֵנוּ בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה, וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל תְּפִלּוֹתֵינוּ וְנַרְגִּישׁ אֱלָהוּתְךָ עָלֵינוּ תָמִיד, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה, עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וּבְכַוָּנָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה, וּלְדַקְדֵּק מְאד לְכַוֵּן אֶת דְּבָרֵינוּ וְלֹא יֵצֵא שׁוּם דִּבּוּר מִפִּינוּ בִּתְפִילָּה שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה
Likutei Tefilot I, 62:4
Ask about this passageStudy in the Beit MidrashStart a discussion on this sourceאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מַחֲסֵינוּ, אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כְּרעַ מַעֲלָלֵינוּ, חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לִתְפִילָּה בְּכַוָּנָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אוֹדְךָ בְּישֶׁר לֵבָב, בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ", וּתְזַכֵּנוּ לְיִשְׁרַת לֵבָב שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּלִבֵּנוּ שׁוּם עַקְמִימִיּוּת וְעַרְמִימִיּוּת כְּלָל, וְלֹא יִהְיֶה בְלִבִּי רְמִיָּה חַס וְשָׁלוֹם
Likutei Tefilot I, 62:5
Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit MidrashStart a discussion on this sourceרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי לְיִשְׁרַת לֵבָב בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, חוּס וְרַחֵם עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, וְזַכֵּנִי לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר כָּל הַמַּאֲכָלִים וְלֶאֱכל בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֲכִילָתִי וּסְעוּדָתִי מִמַּאֲכָלִים שֶׁנִּתְבָּרְרוּ בִּשְׁלֵמוּת מִן הָרַע שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזַת הָרַע וְהַקְּלִפּוֹת כְּלָל, עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי אֲכִילָתֵנוּ יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אַפִּין בְּאַפִּין.
Likutei Tefilot I, 62:6
Ask about this passageStudy in the Beit MidrashStart a discussion on this sourceאָנָּא יְהוָה מָלֵא רַחֲמִים, עָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתֵן לָנוּ כחַ מֵאִתְּךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְקָרֵב רְחוֹקִים לֶאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְלַעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, וְעַל יְדֵי זֶה תִּתְעַטֵּר וְתִתְקַשֵּׁט הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּקִשּׁוּטִין נָאִים וְיָפִים, בְּקִשּׁוּטִין דְּלָא הֲווּ, בְּקִשּׁוּטִין קַדִּישִׁין שֶׁיִּהְיוּ לְנַחַת וּלְרָצוֹן לְפָנֶיךָ.
Likutei Tefilot I, 62:7
Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit MidrashStart a discussion on this sourceוְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְתַקֵּן פְּגַם הַדִּבּוּר, וְתַעַזְרֵנוּ לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת כָּל נִיצוֹצֵי אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר שֶׁנָּפְלוּ בְּגָלוּת גָּדוֹל בֵּין הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, עַל יְדֵי שֶׁהָלַכְנוּ בִּשְׁרִירוּת לִבֵּנוּ, וְרָדַפְנוּ אַחַר תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְהָיִינוּ מְמַלְּאִים כְּרֵסֵנוּ בְמוֹתְרוֹת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁאֵינוֹ מֻכְרָח לְקִיּוּם הַגּוּף, עַד אֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עַל יְדֵי פְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, הִתְגַּבְּרוּ עָלֵינוּ שְׁלשָׁה שָׂרֵי פַּרְעה שֶׁהֵם שְׁלשָׁה קְלִפּוֹת, שֶׁהֵם שַׂר הַמַּשְׁקִים וְשַׂר הָאוֹפִים וְשַׂר הַטַּבָּחִים, שֶׁהֵם קָנֶה וֵשֶׁט וְרִידִין וְעַל יְדֵי זֶה גָבַר עָלֵינוּ על גָּלוּת פַרְעה וּמִצְרַיִם, שֶׁהוּא מֵצַר הַגָּרוֹן, שֶׁנִּמְשָׁךְ הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה לְהָערֶף, לְמֵצַר הַגָּרוֹן, עַד אֲשֶׁר נִחַר גְּרוֹנִי וְאֵינִי יָכוֹל לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר הָגוּן לְפָנֶיךָ.
Likutei Tefilot I, 62:8
Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit MidrashStart a discussion on this sourceרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי, אַתָּה יָדַעְתָּ אוֹתִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, אַתָּה יָדַעְתָּ חֶרְפָּתִי וּבָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי נֶגְדְּךָ כָּל צרְרָי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ וְשׁוּם עֵצָה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִנָּצֵל בֶּאֱמֶת מִפְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם צְרָכַי מְרֻבִּים מְאד בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה, וּבְכָל דָּבָר וְדָבָר, וּבְכָל עִנְיָן וְעִנְיָן מֵעֲבוֹדַת יְהוָה, עַד אֲשֶׁר מֵעצֶם רִבּוּי צָרְכֵי יְשׁוּעָתִי בְּכָל דָּבָר, עַל כֵּן אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי, וְאֵינִי יָכוֹל לְדַבֵּר כְּלָל, כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן אַתְחִיל לְדַבֵּר וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי וּבֶאֱמֶת אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי הַחַיָּב מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, וְכַמָּה פְגָמִים פָּגַמְתִּי עַל יְדֵי תַאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדַּלְתִּי כְּלָל לְגָרְשָׁם מֵעָלַי, עַד אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה נִפְגַּם הַדִּבּוּר שֶׁלִּי מְאד, וְנָפְלוּ חֶלְקֵי הַדִּבּוּר שֶׁלִּי בְּגָלוּת גָּדוֹל וְעָצוּם מְאד, עַד אֲשֶׁר אֵינִי זוֹכֶה לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר הָגוּן וְרָאוּי, וַעֲדַיִן לֹא הִתְחַלְתִּי לִקְרוֹת אוֹתְךָ כְּלָל כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת, וּכְבָר "יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי, כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹהָי"
Likutei Tefilot I, 62:9
Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit MidrashStart a discussion on this sourceמָרָא דְעָלְמָא כּלָּא, צַר לִי מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ וְעֵצָה וְתַחְבּוּלָה אֵיךְ לְמַלֵּט נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה וְהָעֲלוּבָה מְאד מִנִּי שָׁחַת כִּי אֵין כּחִי אֶלָּא בַּפֶּה לְבַד, וְגַם זֶה נִמְנָע מִמֶּנִּי, "כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי, הֵן יְהוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ", כִּי חֶלְקֵי הַדִּבּוּר שֶׁלִּי יָרְדוּ בְּגָלוּת עָצוּם וְכָבֵד מְאד אֲהָהּ יְהוָה צַר לִי מְאד, וְהִנְנִי קוֹרֵא אֵלֶיךָ מִן הַמֵּצַר, מִמֵּצַר הַגָּרוֹן מֵעמֶק הַגָּלוּת, "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה יְהוָה שִׁמְעָה בְּקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי קוֹלִי שָׁמָעְתָּ, אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי" עָזְרֵנִי בְּכחֲךָ הַגָּדוֹל וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים שֶׁאֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר לְגַמְרֵי בֶּאֱמֶת תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְאֶזְכֶּה לְהִסְתַּפֵּק בַּמֻּעָט, לֶאֱכל מְעַט כְּדֵי חִיּוּנִי בְּצִמְצוּם, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בְּלִי שׁוּם תַּאֲוַת וַהֲנָאַת הַגּוּף כְּלָל.
Likutei Tefilot I, 62:10
Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit MidrashStart a discussion on this sourceוּבְכֵן תַּעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וּתְזַכֵּנִי לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִיתִים הַרְבֵּה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַתַּעֲנִיתִים לְתַקֵּן פְּגַם הַדִּבּוּר, וּלְחַבֵּר אֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה וּלְהוֹצִיא הַדִּבּוּר מֵהַגָּלוּת, מִגָּלוּת פַּרְעה וְשָׂרָיו וּמִצְרַיִם, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, "שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּארַח מִישׁוֹר, לְמַעַן שׁוֹרְרָי, הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ, אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ" וַאֲנִי סוֹמֵךְ עַצְמִי עָלֶיךָ לְבַד בֶּאֱמֶת וְכִרְצוֹנְךָ אֶעֱשֶׂה, חוּס וְחָנֵּנִי וְרַחֵם עָלַי וְלַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת וְהוֹרֵנוּ דְרָכֶיךָ בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה לְשַׁבֵּר בֶּאֱמֶת תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן פְּגַם הַדִּבּוּר, לְהַמְשִׁיךְ מֵימֵי הַחֲסָדִים לְלַחְלֵחַ מֵצַר הַגָּרוֹן וְתַעַזְרֵנוּ לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת כָּל נִיצוֹצֵי אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר מִן הַגָּלוּת, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחֲשׂךְ" וְנִזְכֶּה לְשָׂפָה בְרוּרָה שֶׁיִּהְיֶה דַעַת שִׂפְתוֹתֵינוּ בָּרוּר מִלֵּלוּ, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּתֵּן כּחַ לְהוֹד יפִי הַדִּבּוּר הַמְברָר, שֶׁיַּהְפךְ פָּנָיו אֶל הָעֲכּוּ"ם וְהַקְּלִפּוֹת, וִיבָרֵר מִבֵּינֵיהֶם שַׁאֲרֵי נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה עַד שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ הַקְּלִפּוֹת וְהָעַכּוּ"ם, בְּלִי שׁוּם חַיּוּת, עַד אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה יַשְׁלִיכוּ כָּל הָעַמִּים אֶת אֱלִילֵי כַסְפָּם וֶאֱלִילֵי זְהָבָם וְיַדְבִּיקוּ אֶת עַצְמָם בֶּאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וְיִתְקָרְבוּ כָּל הָרְחוֹקִים לַעֲבוֹדָתְךָ וְלֶאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּי אָז אֶהְפּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד".
Likutei Tefilot I, 62:11
Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit MidrashStart a discussion on this sourceוְתַעַזְרֵנוּ לַעֲסֹק תָּמִיד בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְנִזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָתְךָ אֶצְלֵנוּ חֲדָשָׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְנַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ לֹא הִתְחַלְנוּ עֲדַיִן מֵעוֹלָם לְעָבְדֶּךָ, בִּפְרַט קְטַנֵּי עֵרֶךְ כָּמוֹנוּ, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת לֹא הִתְחַלְתִּי עֲדַיִן שׁוּם הַתְחָלָה אֲמִתִּיִּית בַּעֲבוֹדָתֶךָ וַאֲפִלּוּ בָּעֵת שֶׁתְּזַכֵּנוּ לַעֲבד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, תְּזַכֵּנוּ תָמִיד לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְנִזְכֶּה לְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרֵינוּ בְּתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְלֹא נִפּוֹל חַס וְשָׁלוֹם לְזִקְנָה וְתָשׁוּת כּחַ כְּלָל, רַק בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִהְיוּ מִצְוֹתֶיךָ וַעֲבוֹדָתֶךָ בְּעֵינֵינוּ כַּחֲדָשִׁים וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם "אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי" וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְקוֵי יְהוָה יַחֲלִיפוּ כחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים, יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ, יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ".
Likutei Tefilot I, 62:12
Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit MidrashStart a discussion on this sourceוּתְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֶאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם, וְנַשְׁלִיךְ כָּל יְהָבֵנוּ וְכָל מַחְסוֹרֵנוּ עָלֶיךָ לְבַד, וְנִהְיֶה חֲזָקִים בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת תָּמִיד, וְלֹא נִתְלֶה שׁוּם דָּבָר בְּשׁוּם סִבָּה וּבְשׁוּם אֶמְצָעִי כְּלָל, רַק נֵדַע וְנַאֲמִין שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד, הֵן פַּרְנָסָה וּבָנִים וּרְפוּאָה וְכָל שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, בְּכֻלָּם לֹא נִשְׁתַּמֵּשׁ וְלֹא נִתְלֶה בְּשׁוּם סִבָּה כְּלָל וְנֵדַע וְנַאֲמִין וְנִבְטַח בֶּאֱמֶת שֶׁאַתָּה יָכל לְהַזְמִין לָנוּ פַּרְנָסָה בִּשְׁלֵמוּת, בְּלִי שׁוּם סִבָּה שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה וְכֵן אַתָּה יָכל לִשְׁלֹחַ לָנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם עִסְקֵי רְפוּאוֹת וְסַמִּים, כִּי אַתָּה הוּא יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאָנוּ מֻכְרָחִים לִפְעָמִים כְּפִי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה סִבָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה וְכַיּוֹצֵא, נִזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּךָ לְבַד, וְלֹא לַעֲשׂוֹת מֵהַסִּבּוֹת עִקָּר חַס וְשָׁלוֹם וְתִתֶּן לָנוּ כחַ בִּזְכוּת צַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁנִּזְכֶּה לְבַטֵּל בִּתְפִלָּתֵנוּ אֶת חִיּוּב מַעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת לְשַׁדֵּד הַמַּעֲרָכוֹת וּלְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע בִּתְפִלּוֹתֵינוּ וּתְחִנּוֹתֵינוּ, עַד שֶׁיִּרְאוּ הַכּל וְיַאֲמִינוּ בֶּאֱמֶת כִּי אֵין שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע כְּלָל, רַק הַכּל מִתְנַהֵג בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד תָּמִיד וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְתִגְזַר אמֶר וְיָקָם לָךְ, וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר" וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לָנוּ וּלְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עַל כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְנוּ עַד הֵנָּה בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, בַּמֶּה שֶׁהָיִינוּ תוֹלִים הַדְּבָרִים בְּסִבּוֹת שֶׁל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וּמֵעַתָּה תְחַזֵּק אֶת לְבָבֵנוּ וּלְבַב כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְכָל בָּאֵי עוֹלָם, שֶׁיִּזְכּוּ כֻלָּם לֵידַע וּלְהַאֲמִין כִּי אַתָּה הוּא יְהוָה הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְהַכּל מִתְנַהֵג בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד, וְכָל הַסִּבּוֹת הַכּל מֵאִתְּךָ לְבַד.
Likutei Tefilot I, 62:13
Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit MidrashStart a discussion on this sourceרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים וְזַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁיִּתְבָּרְרוּ כָּל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, מִפְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, עַד שֶׁיִּהְיוּ כָּל אֲכִילָתֵנוּ וּסְעוּדָתֵנוּ מִמַּאֲכָלִים שֶׁנִּתְבָּרְרוּ לְגַמְרֵי מִן הָרַע וְהַקְּלִפּוֹת, מַאֲכָלִים שֶׁהֵם כֻּלָּם טוֹב וְנִזְכֶּה לְהִסְתַּפֵּק בַּאֲכִילָה מֻעֶטֶת וְתִהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אֲכִילָתֵנוּ יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אַפִּין בְּאַפִּין, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בְּטַח בַּיהוָה וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה, וְהִתְעַנַּג עַל יְהוָה וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלוֹת לִבֶּךָ גּוֹל עַל יְהוָה דַּרְכֶּךָ, וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת, הֲשִׁיבֵנוּ, הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" אָמֵן וְאָמֵן