ליקוטי הלכות · אורח חיים א · קריאת שמע ב
Reading settings
על-פי מה שאמר רבנו, נרו יאיר ( בלקוטי תנינא סימן כג) על פסוק ( ישעיה לה) ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה:
והכלל ששלמות השמחה הוא להשיג ולתפס את היגון ואנחה דיקא שגם היגון ואנחה יהיה שמח ולהפך אותם לשמחה. כדי שיהיה נעשה מהם מרכבה לקדשה עין שם עוד כתב שהשמחה הוא רפואה לכל החולאות כי כל החולאות באין מקלקול השמחה כי עשרה מיני נגינה באין בתוך עשרה מיני דפיקין ועל-כן כשנתקלקלה השמחה שהיא בחינת עשרה מיני נגינה על-ידי זה נתקלקלין יו"ד מיני דפיקין ובאין חולאות חס ושלום וכו' עין שם:
ועל-פי זה יש טעם למה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( כרתות ו) כל תפלה שאין בה צרוף פושעי ישראל וכו' כי צריך דיקא לצרף פושעי ישראל בתפלתנו כדי להכניס את בחינת היגון ואנחה בתוך השמחה כי התפלה היא בחינת שמחה כי צריך להתפלל בשמחה כמובא כמו שכתוב ( תהלים ק) עבדו את ה' בשמחה ותפלה היא עבודה שבלב ושם השמחה, כמו שכתוב ( שם ד) נתת שמחה בלבי וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( ברכות לא) אין עומדין להתפלל אלא מתוך שמחה של מצוה נמצא שהתפלה שבלב היא בחינת שמחה, ועל-כן צריך דיקא לצרף את הפושעי ישראל שהוא בחינת יגון ואנחה כדי להכניס את היגון ואנחה בתוך השמחה שזהו שלמות מעלת השמחה כנ"ל ועל-כן עקר התפלה בעשרה, כי אזי מתעוררין כל עשרה מיני נגינה שהם השמחה ועל-כן כל יחיד מחיב להשתדל להתפלל בצבור, כי אזי בקל ינצל מבחינת יגון ואנחה כי הצבור על -ידי רבוי השמחה מרבוי עם ובפרט מנין עשרה שהם כנגד עשרה מיני זמרה כנ"ל, על-ידי זה יש להם כח להפך יגון ואנחה לשמחה כנ"ל על-כן אפלו אם יש בו אחיזת היגון ואנחה חס ושלום יתהפך לשמחה על-ידי הצבור כנ"ל ועל-כן התפלה היא רפואה לכל כי כל הרפואות על -ידי השמחה כנ"ל וזה שסומכין קריאת שמע עם ברכת גאל ישראל לתפלה כי קריאת שמע היא אמונה ואמונה היא עקר השמחה כי זהו תכלית השמחה בחינת ( תהלים קד) אנכי אשמח בה', וכמו שאמר רבנו, נרו יאיר שאמונה היא בחינת אנפין נהורין דהינו שמחה כי אמונה היא כשנתחבר בה אמת עין שם וקריאת שמע דהינו ה' אחד הוא בחינת התחברות אמת ואמונה שזהו תכלית היחוד ועל-ידי זה מתעורר שמחה כנ"ל וזהו בחינת רמ"ח תבין שבקריאת שמע כנגד רמ"ח איברים שהם בחינת רמ"ח מצוות עשה כי איתא בדברי רבנו, נרו יאיר, שכשאדם שמח צריך לשמח ולילך כל קומת השמחה כי השמחה היא קומה שלמה עין שם בפסוק ששון ושמחה ימצא בה תודה וכו' ועל-כן אחר פסוק ראשון שהוא אמונה בחינת שמחה אנו אומרים רמ"ח תבין כנגד רמ"ח איברים וכו' כדי להמשיך השמחה בכל הקומה כדי שישלם כל קומת השמחה ברמ"ח איברים שהם בחינת רמ"ח מצוות עשה ואחר כך אומרים תכף גאלה ועקר הגאלה על-ידי שמחה כמו שכתוב כי בשמחה תצאו וכו' וכמו שאמר רבנו, נרו יאיר ואזי כשנתעורר השמחה אזי מתפללין תכף כי עקר התפלה בשמחה כנ"ל וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( ברכות ט) כל הסומך גאלה לתפלה אינו נזק כל היום וכו' כי על-ידי סמיכות גאלה לתפלה אזי התפלה מתוך שמחה וכמו שפרש רש"י בגמרא שם שבשביל זה אנו עומדין להתפלל סמוך לגאלה כדי לעמד בתפלה מתוך שמחה. ועל-כן שוב אינו נזק וכו' כי כל ההזקות על-ידי קלקול השמחה וכשהתפלה מתוך שמחה היא רפואה לכל וישועה לכל. ועל-כן הסומך גאלה לתפלה אינו נזק כי סמיכות גאלה לתפלה היא תקון השמחה כנ"ל וזהו גם כן בחינת קטרת. שהיה שם חלבנה, שמשם למדו רבותינו זכרונם לברכה צרוף פושעי ישראל בתפלה כי קטרת ישמח לב והיו מצרפין חלבנה דיקא כדי להכניס את בחינת היגון ואנחה שעל זה מרמז חלבנה שריחה רע, בתוך הקטרת שהם בחינת שמחה כנ"ל כי היו עשרה סמני קטרת מלבד חלבנה כנגד עשרה מיני נגינה כנ"ל והחלבנה מצטרפת גם כן זהו בחינת היגון ואנחה שנכנס גם כן בתוך השמחה כנ"ל ועל-כן כל סדר התפלה כדי לעורר ולתקן השמחה בכל עולם ועולם. כי בעולם העשיה אומרים קטרת שהם בחינת שמחה כנ"ל. ואחר כך פסוקי דזמרה עשרה הללויה בחינת יו"ד מיני נגינה ואחר כך קריאת שמע שהיא אמונה שמחה כנ"ל וכן גאלה כנ"ל ואזי כשנתעורר השמחה אז עומדין להתפלל ואזי היא תכלית השמחה דהינו דבקות בהשם יתברך שזהו תכלית השמחה לשמח בו יתברך כי התפלה היא בחינת דבקות כידוע וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( ערכין טז) קטרת מכפר על לשון הרע כי עקר פגם לשון הרע שמוצא מום בישראל ומקטרג עליו ועל-ידי זה יכול להרחיקו מן הקדשה ועל-כן החטא גדול מאד רחמנא לצלן כי השם יתברך חפץ חסד ורוצה לקרב אפלו פושעי ישראל ולא לרחק כי אדרבא אנו צריכין דיקא להכניס בחינת העצבות בתוך השמחה כנ"ל שזה בחינת לקרב דוקא הפושעי ישראל בתוך הקדשה כנ"ל ועל-כן קטרת מכפר כי קטרת עם חלבנה מרמז על צרוף וקרבת פושעי ישראל כנ"ל ועל-כן הוא מכפר על לשון הרע כנ"ל:
ברוך ה' לעולם אמן ואמן: