ליקוטי הלכות · אורח חיים ג · תשעה באב ותעניות ה

מה שמתענין על עצירת גשמים:

Copy passage with reference

כי כתב רבנו זכרונו לברכה (בסימן ס) בלקוטי תנינא שעצירת גשמים נעשה על-ידי מלחמה ושפיכות דמים, עין שם. ומלחמות, הינו מחלקת, ותקון המחלקת הוא תענית, כמבאר היטב בדברי רבנו זכרונו לברכה (בסימן קעט):

Copy passage with reference

ועל-כן מתענין על עצירת גשמים לתקן המחלקת, הינו מלחמות שמזה נעשים עצירת גשמים כנ"ל. וזהו גם כן בחינת הארבע תעניות שמתענין על החרבן שהוא גם כן לתקן השלום, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, כשאין שלום, צם, שעקר התענית כשאין שלום, (כמבאר שם בדברי רבנו זכרונו לברכה בסימן קעט הנ"ל). כי לא חרבה ירושלים אלא בשביל שנאת חנם, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה. ועל-כן מתענין לתקן זאת, כי על-ידי התענית נתתקן המחלקת ונעשה שלום כנ"ל:

Copy passage with reference

וכן על כל צרה שלא תבוא מתענין, כי כל הצרות והיסורין חס ושלום, הם בחינת מחלקת, כי כל מה שהוא כנגד רצון האדם הוא בחינת מחלקת (וכמו שמבאר שם בדברי רבנו זכרונו לברכה הנ"ל). כי הצרות חס ושלום, הם על-ידי התגברות הדינים חס ושלום, שהם בחינת מחלקת, דהינו שאינו נכלל שמאל בימין חס ושלום, שזה בחינת מחלקת, בחינת דינים, כי אין יסורים בלא עון (שבת נה) והעון הוא בחינת מחלקת, כי עקר יניקת הסטרא אחרא והיצר הרע הוא ממחלקת (וכמבאר בדברי רבנו זכרונו לברכה. נמצא, שעל-ידי העוונות שפגם במחלקת שנתן כח, חס ושלום, להסטרא אחרא החולקת על הקדשה, על-כן נתעוררו עליו דינים חס ושלום, שהם בחינת מחלקת. ומשם באים הצרות חס ושלום, שהם כנגד רצונו, בחינת מחלקת. ולתקן זאת גוזרין תענית שהוא תקון המחלקת כנ"ל, כי הכלל שכנגד כל מיני מחלקת התקון הוא תענית בבחינת מרבה צדקה מרבה שלום. ועקר התענית הוא הצדקה, כי אגרא דתעניתא צדקתא, עין שם:

Copy passage with reference