ליקוטי הלכות · אורח חיים ג · חנוכה ד
Reading settings
על-פי מה שכתב רבנו במאמר המתחיל 'בראשית-לעיני כל ישראל' בלקוטי תנינא סימן סז, עין שם כל המאמר עד סופו:
והנה יש מאורי אור ומאורי אש, והם זה לעמת זה, ומאורי אור זה בחינת שם הקדוש, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, בחינת שבת שמא דקדשא בריך הוא, בחינת מחין תפלין, בחינת פאר, בחינת בית המקדש וכו' (עין שם היטב):
וזה בחינת חנכה, כי מלכות יון הרשעה עמדו על עם ישראל להשכיחם תורתו וכו', ואוריתא שמא דקדשא בריך הוא, כי התורה היא גם כן ט"נ"ת"א, שהם תלת גונין דעינא ובת עין, והם רצו להשכיח תורתו ולהעלים שמו הגדול יתברך, וגזרו לכתב על קרן השור שאין להם חלק באלקי ישראל, ורצו להעלים תפארת ישראל, כי זהו תפארתנו שאנו מתפארין באלקותו יתברך בשמו הגדול והקדוש יתברך, בבחינת את ה' האמרת, לשון התפארות, שאנו מתפארין בשמו הגדול יתברך על התורה שהוא בחינת תפארת ישראל, והם רצו להעלים כל זה, חס ושלום, שזה בחינת העלמת הפאר והיפי של ישראל, בחינת העלמת מאורי אור, שהם בחינת שם הקדוש כנ"ל. וזה בחינת וטמאו כל השמנים של בית המקדש, זה בחינת מאורי אור המאירין בבית המקדש, שהם בחינת שם הקדוש שהוא בחינת שמן, בבחינת לריח שמניך טובים שמן תורק שמך, וכמו שפרש רש"י שם טוב נקרא על שם שמן טוב וכו', והם רצו להעלים בחינת שם הקדוש, בחינת מאורי אור, ולהגביר, חס ושלום, שם הטמאה, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, עשאום יום טוב וקבעום בהלל והודאה, בחינת להודות ולהלל לשמך הגדול, להגדיל ולקדש שמו הגדול יתברך, כי אז נתגלה שמו יתברך, בבחינת ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך, וזה בחינת נר חנכה, שהוא נר של שמן, שהוא בחינת מאורי אור להדליק ולהאיר, בחינת מאורי אור, שהם בחינת שם הקדש כנ"ל:
כי הדלקת נר של מצוה הוא בבחינת מאורי אור, כי האש של קדשה, דהינו נר של מצוה, אינו בבחינת מאורי אש, רק בבחינת מאורי אור, כי השכינה נקראת כביכול, אש אכלה, כמו שכתוב, כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא וכו'. ואיתא בזהר הקדוש (בראשית נא) שנקראת אש אכלה דאכלי כלא ושצי כלא, אבל ישראל הדבקים בה מקבלים חיות ממנה, בבחינת ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום, הינו אף-על-פי שהוא אש אוכלה, ובכל מה שפוגעת נאכל ונשרף בגין דאכלי כלא ושצי כלא, אף-על-פי-כן ישראל הם דבקים בה ואינם נאכלים, חס ושלום, אדרבא מקבלין חיות ממנה, בבחינת ואתם הדבקים וכו'. וזה בחינת מאורי אור ומאורי אש, כי לגבי אמות העולם היא בבחינת מאורי אש, שהם בחינת תקף הדין של השכינה, שמשם אחיזת מאורי אש, ועל -כן הם נאכלים ונשרפין על-ידי האש הזה, דאכלי כלא ושצי כלא כנ"ל, אבל ישראל הדבקים בה ומקבלים חיות ממנה, נמצא שאצלם הוא בחינת מאורי אור, כי אדרבה הם מקבלים חיות ממנה, ועקר החיות הוא המחין, כמו שכתוב, והחכמה תחיה, והמחין הם בחינת מאורי אור, נמצא שאצל ישראל אינה בבחינת מאורי אש, חס ושלום, רק בבחינת מאורי אור, שהם בחינת חיים ומחין, בחינת ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים וכו', כי באמת כלא חד, ה' אחד ושמו אחד, ואפלו הסטרא אחרא נאחזת בקדשה ואין לה חיות רק על-ידי אחיזתה בקדשה, הינו שגם מאורי אש אחיזתם בקדשה, הינו כשנסתלקין מאורי אור, שהם בחינת המחין הממתיקין הדין וכשהם נסתלקין אזי נשאר תקף הדין, ומשם נאחזים מאורי אש, אבל ישראל הדבקים בהשכינה הם מקבלים חיות, כי נמשך עליהם בחינת מאורי אור, בחינת מחין, שהם בחינת חיים, בחינת ואתם הדבקים בה' וכו', כנ"ל:
וזה בחינת הנס של חנכה, שהיה דולק מעט שמן שלא היה בו להדליק רק יום אחד והיה דולק שמונה ימים, כי השם יתברך הראה בזה כי השכינה שורה בישראל, וישראל הדבקים בה אינם נאכלים, רק אדרבה, מקבלים חיות ממנה, שזה בחינת מאורי אור, בחינת שם הקדוש שנתגלה אז בנס של חנכה כנ"ל, וזה גלה השם יתברך בחוש, בנס של השמן שדלק מעט שמן כמה ימים, כי זה השמן היה ראוי שישרף בלילה אחד, ובנס היה דולק כל כך להורות שאין שליטה למאורי אש, כי ישראל דבקים במאורי אור, כי מאורי אש הוא בחינת דאכלי כלא ושצי כלא כנ"ל, ועל-כן צריכין הרבה שמן כפי הזמן שצריכין להדליק, כי האש שורפת השמן, אבל עכשיו, על-ידי הנס של חנכה שנתגדל שם הקדוש יתברך ונתגברו מאורי אור ונכנעו מאורי אש, עשה השם יתברך נס והראה בחוש גם בגשמיות שאין שליטה למאורי אש רק למאורי אור, כי מעט שמן היה דולק ומאיר זמן רב ולא נשרף תכף ביום אחד כמו שהיה ראוי, כי נכנעו מאורי אש כנ"ל, וזה בחינת ואתם הדבקים וכו' חיים וכו', שאף-על-פי שישראל דבקים באש אוכלה, הם חיים, כי אצלם הוא בחינת מאורי אור, כי גם זה השמן דבוק באש ולא נשרף, כנ"ל, וזה בחינת הנס שהיה תמיד במנורה של בית המקדש בנר המערבי שהיה דולק הרבה בנס, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כי נר המערבי הוא עדות שהשכינה שורה בישראל, הינו כנ"ל, כי ישראל דבקים בשכינה והם חיים כי אין האש אוכלת אותם, אדרבה, מקבלים חיות, וזה נראה בחוש בנס של נר המערבי שלא נשרף השמן על-ידי האש כראוי, כי היה דולק יותר מן השעור, וזה עדות על דבקות ישראל בהשכינה, בבחינת ואתם הדבקים וכו' כנ"ל. ועל-כן נקרא עדות, כי בודאי צריכין עדות על זה, כי אמות עולם לא היו מאמינים זאת שהשכינה שורה בישראל, כי איך אפשר לדבק בה' והלא אש אוכלה הוא, אבל באמת ישראל דבקים בה, ואדרבה הם מקבלים חיות ממנה, וזה היו רואים בחוש על -ידי הנס של נר המערבי, וזהו שנקרא עדות לכל באי עולם, שהשכינה שורה בישראל כי הם יכולים לדבק בה, בבחינת ואתם הדבקים וכו', שזהו בחינת הנס הזה של נר המערבי כנ"ל, וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, איך אפשר לדבק בו והלא אש אוכלה הוא? אלא הדבק בתלמידי חכמים וכו' כי התלמידי חכמים הוא בחינת הפאר של ישראל, שהוא בחינת מאורי אור, ועל-ידי זה יכולים לדבק בו כנ"ל (עין במאמר הנ"ל):
וזה בחינת נר של שבת, כי בשבת אז נתגלין מאורי אור, כי שבת שמא דקדשא בריך הוא (כמו שכתוב שם), ועל-כן אז מצוה להדליק נר, כי נר שבת, שהוא נר של מצוה, הוא בחינת מאורי אור כנ"ל, ועל-כן בימי האמהות היו רואין זאת בגשמיות, שנר שבת הוא בבחינת מאורי אור כנ"ל, ועל-כן היה אצלם נר דולק משבת לשבת (כמו שפרש רש"י על פסוק, ויביאה יצחק האהלה וכו', שזה בחינת הכנעת מאורי אש והתגברות מאורי אור כנ"ל, וגם עתה אף-על-פי שאין אנו זוכים לראות זאת בגשמיות, אף-על-פי-כן באמת כל נר מצוה, כגון נר שבת או נר בית המקדש או נר חנכה וכיוצא, כלם הם בחינת מאורי אור כנ"ל, שזה בחינת ואתם הדבקים בה' וכו', וזה בחינת כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחת מוסר, דרך חיים תוכחות מוסר זה בחינת ואתם הדבקים וכו' חיים, כי השכינה, כביכול, הוא בחינת תוכחות מוסר, בחינת אשר יסרתו אמו, כי היא מיסרת ומוכיחת כל העולם על -ידי דיניה, אבל אמות העולם הם כלים ונשרפים מדינין הקשים, בבחינת אש אוכלה דאכלי כלא ושצי כלא כנ"ל, אבל ישראל אינם כלים מדינין, חס ושלום, בבחינת כי אעשה כלה בכל הגוים אותך לא אעשה כלה, ועליהם נאמר, ואתם הדבקים וכו', כי הם מקבלים חיות ממנה כנ"ל, וזהו ודרך חיים תוכחת מוסר כנ"ל, וזהו בחינת כי נר מצוה, הינו נר מצוה ממש, שהוא בחינת מאורי אור כנ"ל, וזהו ותורה אור, כי התורה הוא בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, בחינת מאורי אור הנ"ל, וזה ודרך חיים וכו', כי כל זה הוא בחינת דרך חיים תוכחת מוסר, בחינת ואתם הדבקים וכו', שזה בחינת מאורי אור כנ"ל:
וזה בחינת המראה שראה משה בסנה, שראה שהסנה בוער באש והסנה אינו אכל, זה בחינת הנ"ל, בחינת אש אוכלה דאכלי כלא וכו', ואף-על-פי-כן ואתם הדבקים וכו' כנ"ל, ועל-כן הראה הקדוש ברוך הוא זאת למשה בתחלת ההתקרבות של ישראל, שרצה השם יתברך להראות למשה בגדל אהבת ישראל שהוא בוחר בהם לקרבם אליו מכל השבעים אמות, ורמז לו זאת בסנה, כמו שהסנה בוער באש ואינו אכל, כמו כן ממש ישראל הם יכולים לדבק בה' אף-על-פי שהוא אש אוכלה, כי עליהם נאמר ואתם הדבקים בה' וכו' חיים וכו' כנ"ל. וזה בחינת חנניא מישאל ועזריה שמסרו עצמן על קדוש השם והשליכו אותן לכבשן האש ולא נשרפו, כי הם נקראים בעלי שם טוב, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (מדרש קהלת על פסוק טוב שם) מצינו בעלי שם טוב שנכנסו למקום המיתה ויצאו חיים וכו' שהם חנניא וכו', נמצא שהם בעלי שם טוב, שהוא בחינת מאורי אור, ועל-כן לא שלט בהם האש שהוא בחינת מאורי אש כנ"ל, כי עליהם נאמר ואתם הדבקים וכו' כנ"ל, ועל-כן האחשדרפני ופחותא שהשליכו אותם לכבשן נשרפו משביבי דנורא, כי כנגד האמות היה האש מבחינת אש אוכלה דאכלי כלא ושצי כלא, וזה האש בעצמו כנגד ישראל, בחינת בעלי שם הוא בבחינת מאורי אור, בחינת ואתם הדבקים וכו' כנ"ל, וגם זהו בעצמו בחינת אברהם אבינו עליו השלום שנשלך לכבשן האש ויצא חי והרן מת שם באותו אש, הינו כנ"ל, בחינת אש אוכלה דאכלי כלא וכו' ואתם הדבקים וכו' כנ"ל, וזה פרוש אתה הוא ד' האלקים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים, כי בזה שהוציאו מאור כשדים מכבשן האש בזה בחר בו, כי זה בחינת קדשת ישראל הנבחרים משבעים אמות, בחינת ואתם הדבקים וכו', שהם דבקים באש אוכלה, ואף-על-פי-כן חיים כלכם וכו', נמצא שעל-ידי זה הנס שהצילו מכבשן האש שלא שלט בו האש, שזה בחינת ואתם הדבקים וכו', בזה הראה השם יתברך שבחר בו מכל האמות להיות דבוק בו, כי כלם אינם יכולים לדבק בו בגין דאכלי כלא ושצי כלא, רק אברהם וזרעו לבד כנ"ל, בבחינת ואתם הדבקים כנ"ל. וזהו אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים, 'בחרת' דיקא, כי בזה שנצל מאש, שזה בחינת ואתם הדבקים וכו', בזה הוא מבחר מכל האמות כנ"ל, וזהו, ושמת שמו אברהם, זהו בחינת הגדלת השם שהוא בחינת מאורי אור, הפך מאורי אש, שעל-ידי בחינה זו נצל מכבשן האש כנ"ל:
וזה בחינת שזמן הדלקת נר חנכה משתשקע החמה, כי שקיעת החמה זה בחינת שקיעת האור, שאז מתעוררין מאורי אש (כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל), ועל-כן אזי דיקא הוא זמן הדלקת נר חנכה, שהוא בחינת מאורי אור כנ"ל, כדי להאיר בחינת מאורי אור להכניע מאורי אש, שזה בחינת הנס של חנכה כנ"ל, כי על-ידי גדל הנס של חנכה נעשה עתה כמו בשבת שאין שליטה למאורי אש רק למאורי אור כנ"ל:
ועל-כן נקרא חנכה, על שם חנכת המזבח שנתחנך אז בימי בית שני , וכן קורין בחנכה פרשת הנשיאים מה שהקריבו בעת הקמת המשכן, כי הקמת המשכן ובית המקדש זה בחינת מאורי אור, כי שם מאירין מאורי אור (כמו שמבאר שם), וזהו בחינת נר של חנכה כנ"ל, ועל-כן הם שיכים זה לזה כנ"ל: