ליקוטי הלכות · יורה דעה א · סימני עוף טהור ד
Reading settings
סימני עוף טהור לא נתפרשו בתורה אלא מנה וכו'. והמינין האסורין כ"ד, האמורים בתורה, כל מי שהוא בקי באותם מינים ובשמותיהם הרי זה אוכל כל עוף שאינו מהם וכו'. ועוף טהור נאכל במסרת וכו' כל עוף שהוא דורס ואוכל בידוע שהוא ממינים הטמאים וכו'. ואם ידוע שאינו דורס יש שלשה סימני טהרה, אצבע יתרה וזפק וקרקבנו נקלף ביד וכו'. ואף-על-פי שיש לו שלשה סימנים הללו, אין לאכלו, לפי שאנו חוששין שמא הוא דורס, אלא אם כן יש להם מסרת, שמסרו להם אבותיהם שהוא טהור עד כאן לשון השלחן ערוך סימן פ"ב.):
על-פי מה שמבאר בסימן סג); שיש נחש ונמלה בתוך פיה וכו'. והנחש הם החכמים להרע, החוקרים חכמת הטבע שעושין להם כנפים לעוף בחכמתם וכו' על-ידי דבורים רעים שמדברים, כי מהדבורים נעשין כנפים בבחינת ובעל כנפים יגיד דבר, ועל-כן מדבורים קדושים נעשין כנפים קדושים, אבל מדבורים רעים, בפרט כשמדברין על הצדיק האמת על-ידי-זה נעשה כנפים להנחש שהם חכמי הטבע וכו', עין שם:
וזה בחינת עופות טהורים ועופות טמאים שהבדילה התורה ביניהם, כי העופות הם בעלי כנפים ועל-כן יש עופות טהורים שהם יונקים מדבורים קדושים, שנעשה מהם כנפים דקדשה, ויש עופות טמאים שיונקים מכנפי הנחש שנעשים מדבורים רעים, שעל-ידי-זה מתגבר חכמת הטבע בעולם, חס ושלום, כנ"ל. ועל-כן לא נתפרשו סימני עוף טהור בתורה, כי אי אפשר לפרש הסימנים בתורה שבכתב, כי אי אפשר לברר בכתב הסימנים שבין חכמת האמת שמתגברת על-ידי כנפי הקדשה, שמשם יניקת עופות טהורים, ובין חכמת שקר של חכמי הטבע שבאים לכפירות על-ידי חכמתם הרעה, כי השקר מתגבר כנגד האמת עד שקשה להבחין ביניהם ואי אפשר לבאר בכתב הסימנים שביניהם, כי זה ידוע שיש כמה מבוכות וכפירות הנמשכין מחכמי הטבע שאי אפשר לישבן על-פי דעת ושכל כי אם על-ידי אמונה שאנו בני ישראל חזקים באמונתנו שמסרו לנו אבותינו ורבותינו כמבאר במקום אחר). וזה בחינת עוף טהור נאכל במסרת, במסרת דיקא לרמז שאי אפשר להבחין ולהבדיל בין עופות טהורים שיניקתם מכנפי הקדשה לעופות טמאים שיונקים מכנפי הנחש, שהם בחינת המבוכות והכפירות של חכמי הטבע אי אפשר להבחין ולהבדיל ביניהם על-ידי שום סימן שהוא בחינת מופת השכל הנקראים, מופת חותך, כי אם על-ידי מסרת, דהינו כמו שמסרו לנו אבותינו שאנו סומכים ונשענים רק על דברי אבותינו כמו שמסרו לנו להאמין בה' יתברך ובחדוש העולם ובתחית המתים ובשני עולמות וכו' בלי שום סימן וראיה ואות ומופת, כי אי אפשר לברר כל עקרי אמונתנו הקדושה על-ידי סימנים ומופתים בדרכי השכל הנבוך שלהם, כי אם על-ידי הקבלה והמסרת, כמו שקבלנו מרבותינו זכרונם לברכה כנ"ל:
ועל-כן העופות טמאים הם כ"ד עשרים וארבעה), כי כל המחקרים בחכמת הטבע, הם עוסקים בתורה שבכתב בכל כ"ד ספרי המקרא, כי טוב בעיניהם המליצה שלהם, אבל הם מפרשים הכל על-פי דרכיהם ומבוכותיהם, אבל על תורה שבעל פה הם חולקים לגמרי, מחמת שבתורה שבעל פה שמסרו לנו רבותינו זכרונם לברכה מפרש בפרוש להפך מדעותיהם וסברותיהם, כי רבותינו זכרונם לברכה קבלו פרוש תורה שבכתב איש מפי איש עד משה רבנו, עליו השלום, כפי שמסרו לנו שזה עקר אמונתנו הקדושה, כי מתורה שבכתב אי אפשר לידע דבר בלי תורה שבעל פה כמו שמסרו לנו רבותינו זכרונם לברכה. נמצא, שעקר השתלשלות יניקת חכמי הטבע הוא מבחינת תורה שבכתב, כי מאחר שהיא בכתב יכולים לפרשה כדעתם הרעה ולהפך דברי אלקים חיים. אבל בתורה שבעל פה שניהם קהות, כי רבותינו זכרונם לברכה הם מפרשים לנו בפרוש להפך מדעותיהם הרעות ועל-כן באמת הם חולקים על דברי רבותינו זכרונם לברכה שהם תורה שבעל פה, כי מתורה שבעל פה אין להם יניקה. וכן מפרש בדברי רבנו, זכרונו לברכה בלקוטי תנינא סימן כח). על פסוק, "אכתב לו רובי תורתי וכו', שעקר יניקת העכו"ם הוא משתלשל מבחינת תורה שבכתב, עין שם. והעכו"ם הוא בחינת חכמי הטבע, כי הם עוסקים תמיד בחכמות אלו, אבל לא באלו חלק יעקב, כי אנו מאמינים בדברי רבותינו זכרונם לברכה, כפי מה שמסרו לנו פרוש תורה שבכתב ומפיהם אנו חיין. ועל-כן העופות טמאים הם כ"ד, כי שרש יניקתם שמשתלשל באלפים ורבבות השתלשלות מבחינת תורה שבכתב, שהם כ"ד ספרי המקרא, כי את זה לעמת זה עשה אלקים כידוע, ועל-כן אי אפשר לאכל עוף טהור כי אם במסרת, שהוא בחינת תורה שבעל פה כפי מה שמסרו לנו רבותינו זכרונם לברכה כנ"ל, כי אי אפשר להנצל מדעתם הרעה כי אם על-ידי תורה שבעל פה שאנו בני ישראל אין סומכין על שום פרוש בתורה שבכתב על-פי דרכי המליצה רעה שלהם כי אם כמו שמסרו לנו רבותינו זכרונם לברכה בתורה שבעל פה, כי בהתורה אין מפרש כלל דיני התפלין אם יהיה של עור והיכן מקום קשירתם בפרטיות אם על כף היד אם על הקברת וכו' וכן בשארי מצוות. וכן קבלו רבותינו זכרונם לברכה, שתחית המתים מפרש בתורה כמו שלמדו מכמה פסוקים. וכן בשאר יסודי האמונה ופרושי התורה והמצוות, כלם אין אנו סומכים כי אם כמו שפרשו לנו רבותינו זכרונם לברכה בגמרא ופוסקים. וזה מרמז בדין זה עוף טהור נאכל במסרת, כי דיקא על-ידי מסרת בחינת תורה שבעל פה יכולין לבוא להתרחק מן הכ"ד עופות טמאים שמשתלשל יניקתם מכ"ד ספרי המקרא, כי דיקא על-ידי המסרת בחינת תורה שבעל פה, אנו נבדלין מהם, כי המסרת בחינת תורה שבעל פה מלמד אותנו לפרש תורה שבכתב על-פי האמת כמו שקבלו רבותינו זכרונם לברכה כנ"ל:
וזה שנתנו רבותינו זכרונם לברכה סימן לעופות טמאים על-ידי האכילה, כי אם הוא דורס ואוכל הוא בודאי טמא, כי העופות טמאים יונקים מכנפי הנחש הנ"ל שיש לה נמלה בתוך פיה וכו', שרצונה להתגבר על הנמלה, חס ושלום, שהוא חכם האמת וכו' כמבאר שם, עין שם). ועל-כן הסימן טמאה הוא בפיה, שאם הוא דורס ואוכל בודאי טמא, כי זה מראה שרוצה להתגבר באכילתה להיות דורס ואוכל לדרס, חס ושלום, את הנמלה וכו', כי משם יניקת העופות טמאים כנ"ל, אבל ה' לא יעזבנו בידו ויציל את הנמלה מפיה, כי שפת אמת תכון לעד במהרה בימינו אמן: