Skip to main content

ליקוטי הלכות · יורה דעה א · דגים ב

Text size
Reading settings
Line spacing
Column width
Reading page tone

Saved in this browser only.

ליקוטי הלכות · יורה דעה א · דגים ב · פסקה 1

על-פי התורה 'כי מרחמם ינהגם', המובא לעיל בהלכות סימני בהמה וכו':

ליקוטי הלכות · יורה דעה א · דגים ב · א

סנפיר וקשקשת הם סימני דגים, כי דגים גדולן במים שהוא בחינת ים החכמה ואין בהם אחיזת הסטרא אחרא, ועל-כן אספתן מטהרתן ואין צריכין תקון, אבל יש מינים טמאים והם אותן שאין להם לבוש קשקשת וסנפיר, כי דגים הם בבחינת עינא פקיחא, עינא חד דרחמי, שהוא בחינת הארת הרצון שמאיר בים החכמה ועל-כן הם גדלים במים, הינו בחינת ים החכמה כנ"ל, אבל מחמת שאף-על-פי-כן נתפשט זה החיות בזה העולם הגשמי, על-כן הם צריכין לבוש קשקשת וסנפיר, כי כשאין עליהם לבוש קשקשת, אזי הם מינים טמאים לגמרי, כי הארת הרצון הנ"ל שמשם מקבלין הדגים חיות, זה בחינת מה, בחינת אין, בחינת מקיפים כמבאר שם). ודרי מעלה שמאיר בהם זאת הבחינה בחינת אין, בחינת מה כנ"ל, הם צריכין להכלל בבחינת דרי מטה גם כן, הינו בחינת מלא כל הארץ כבודו. כדי שיהיה להם יראה, כי על-ידי בחינת אין לבד, לא יהיה להם יראה כלל, על-כן צריכין גם דרי מעלה לבחינת מלא כל הארץ כבודו, כדי שתהיה להם יראה כמבאר שם במאמר הנ"ל):

ליקוטי הלכות · יורה דעה א · דגים ב · ב

ועל-כן דגים שחיותן הוא מבחינת ההארה של דרי מעלה, הינו בחינת מה, בחינת אין כשאין בהם כלליות דרי מטה, בחינת מלא כל הארץ כבודו, שעל-ידי-זה נמשך יראה, אזי מחמת שהם בזה העולם הגשמי הם נפגמים לגמרי בבחינת מינים טמאים לגמרי, כי איתא בדברי רבנו, נרו יאיר בלקוטי תנינא סימן יב); שסטרא דטמאה יונקת מבחינת אין, מחמת שבחינה זו נעלמת ונסתרת מאד, על-כן הם מקבלים משם חיות ומסתירים ומעלימים לגמרי אלקותו יתברך. נמצא, שעקר הטמאה והכפירה יניקתה מבחינת אין, כי עקר בחינת איה אין יכולים לקבל כי אם דרי מעלה וגם הם צריכים להכלל בבחינת דרי מטה, בחינת מלא כל הארץ כבודו, אבל דרי מטה כשמקבלין בחינת אין לבד, אזי נעשה אצלם, חס ושלום, כפירה לגמרי, חס ושלום, ועל-כן דגים שחיותן מבחינת עינא פקיחא, בחינת רצון, בחינת מקיפים, בחינת אין הם צריכים להתלבש בלבוש קשקשת, כמו שכתוב, "ושריון קשקשים הוא לבוש". ולבוש זה בחינת יראה, כי יראה הוא מלכות שהוא בחינת כבוד בחינת לבושין, הינו שלבוש הקשקשים זה סימן שיש בהם חיות מבחינת יראה גם כן שהיא בחינת לבוש כנ"ל. וזהו בחינת סנפיר גם כן, כי סנפיר זה בחינת אבן ספיר, כמו שאמרו, הלוחות של סנפירין היה, הינו מין אבן. זה גם כן רמז על בחינת מלכות שנקראת אבן ספיר שהוא בחינת יראה, ואזי כשיש בהדגים בחינת סימנים הנ"ל המרמזים על בחינת יראה, מלכות אז הם מינים טהורים ויכולים לאכלם, אבל כשאין עליהם לבושים הנ"ל אזי הם טמאים לגמרי, כי בחינת אין לבד כשמקבלין ממנה לבד חיות בזה העולם הגשמי, בפרט מין חי, אזי נעשה מזה בחינת סטרא דטמאה לגמרי, בחינת כפירות, כי הם מקבלין משם חיות כנ"ל. ועל-כן צריכין שיהיה על הדגים לבוש קשקשת וסנפיר, והלבוש הוא בחינת יראה מלכות, שזה נמשך מבחינת מלא כל הארץ כבודו, ואז הם טהורים ויכולים לאכלם, כי אכילתנו צריכה להיות מסטרא דקדשה, כדי שיהיה נמשך יראה עלינו, על-ידי אכילתנו כמבאר בדברי רבנו, נרו יאיר, עין שם):

Sources and license

Source of this chapter: קובץ Word מאתר אור ברסלב, הקלדת OYW (בלי הצהרת זכויות); הורד 20.10.2026

Credits and sources

Likutei Halakhot · יורה דעה א · דגים ב · NACHMAN