ליקוטי הלכות · יורה דעה א · לא ילבש א
Reading settings
על-פי המבאר במאמר "מישרא דסכינא" בסימן ל שאי אפשר להשיג השגות כי אם על-ידי הצמצום בשכל התחתון, שהוא בחינת כלי לקבל בתוכו השכל העליון והוא בחינת מלכות, עין שם:
וזה בחינת בגדים, שהם בחינת מלכות, כמובא במאמר "האי מאן" בסימן כט), כי הבגדים הם לבושים, הינו בחינת השכל התחתון שמלביש ומגביל את השכל העליון כנ"ל. וצריך כל אחד לראות, להתחזק, להשיג השגות לפי מדרגתו, כי בודאי כשהוא יכול להשיג השגה גדולה לפי מדרגתו אסור לו להסתפק עצמו בהשגה ושכל קטן שישיג. ואפלו להפך, דהינו להסתכל למעלה ממדרגתו גם כן אסור, כמובא בכמה מקומות. וזה בחינת האסור של לא יהיה כלי גבר על אשה, כי מי שיש לו שכל קטן והוא במדרגה קטנה, הוא בבחינת אשה, שהוא בחינת דעה שאינה מישבת. ולהפך מי שהוא במדרגה עליונה, הוא בבחינת איש, שהוא בחינת שכל מישב, כמובא שם. ומי שהוא בבחינת אשה במדרגה קטנה, אסור לו להתלבש בטלית שאינו שלו, דהינו להסתכל למעלה ממדרגתו. וזהו, "לא יהיה כלי גבר על אשה", 'גבר' זה בחינת החכם, בחינת גבר חכם בעז. וכלי גבר, זה בחינת הצמצומים והכלים שעל ידם מקבל החכמה כנ"ל, ואף-על-פי-כן, אף-על-פי שהחכמה וההשגה כבר נצטמצמו בבחינת כלים מאחר שזכה זה להשיגם, כי בלא כלים אי אפשר לשום חכם בעולם להשיג, אף-על-פי-כן למי שהוא במדרגה קטנה ממנו והוא בבחינת אשה, אסור לו להתלבש באלו הכלים, כי אסור להסתכל למעלה ממדרגתו כנ"ל. וזהו שהוציא הכתוב בלשון 'לא יהיה' ולא כתיב 'לא תלבש אשה', כמו שנאמר בסופו, "לא ילבש גבר וכו'". כי באמת בודאי אי אפשר למי שהוא במדרגה קטנה להתלבש בכלי גבר הנ"ל, מאחר שעדין לא הגיע למדרגה זו, רק אפלו שיהיה עליו בהויה בעלמא לפי שעה, אסור גם כן כנ"ל, אבל בסיפיה כתיב, "לא ילבש גבר וכו'". כי מאחר שהוא במדרגה עליונה, בודאי אין צריך לומר שיכול להתלבש במלבושי הקטן ממנו להשיג השגתו רק שהוא אסור, כי צריך להתחזק להשיג לפי מדרגתו כנ"ל. וזה שפרש רש"י הטעם שדבר זה גורם לנאוף על-פי ששמעתי מאדוננו, מורנו ורבנו, נרו יאיר, על מאמר חז"ל, כל הגדול מחברו, יצרו וכו', שהוא אזהרה להדורש תורה ברבים שיהיה נזהר בדבריו מאד שיתחלקו דבריו לכל אחד ואחד, דהינו שיגיע לכל אחד ואחד רק כפי מדרגתו ולא ישמע כלל מה שאינו לפי מדרגתו, עין שם בסימן קלד), כי כשקבל אחד מהם מה שאינו לפי מדרגתו, הוא כמו נאוף, עין שם. וזהו בחינת האסור של לא יהיה כלי גבר וכו', דהינו שצריך לראות שישיג כל אחד לפי מדרגתו כי אם לאו, חס ושלום, דבר זה גורם לנאוף כנ"ל:
והנה על-פי הנ"ל שכל אחד צריך לראות, להשיג לפי מדרגתו וכשמגיע לאיזה השגה אזי צריך להתחזק שיגיע להשגה גדולה מזו, דהינו שיעשה לו כלים ולבושים גבוהים מאלו כדי שישיג השגה גבה לפי המלבושים שיעשה לפי מדרגתו. וזה פרוש, "והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו", דהינו שדוד המלך, עליו השלום, זכה להשגה גבה וגדולה מאד, שזה בחינת זקן בא בימים, אבל היה לו ענש שלא היה יכל אז לעשות כלים לפי אותו המדרגה כדי להשיג יותר לפי זאת המדרגה הגבה מאד. וזהו 'ויכסהו בבגדים ולא יחם לו'. על-פי מה שאמר אדוננו, מורנו ורבנו, נרו יאיר, במאמר "בהעלתך"; שתהא שלהבת עולה מאליה בסימן כא), שעל-ידי ההשגה בא חמימות הלב בבחינת שלהבת עולה מאליה, עין שם מה שמבאר על מאמר חז"ל, לעתיד כל צדיק נכוה מחפתו וכו'. והכלל מי שזוכה להשיג איזה השגה לפי מדרגתו, אזי הוא מתחמם עצמו בזאת ההשגה, כי ההשגה הוא בבחינת לבושין שמלביש ומחפה ומכסה אותו ומחממת אותו, אבל אם משיג שכל שהוא למטה ממדרגתו אף שהוא השגה גבה מאד, עם כל זאת אינה מחממת אותו כלל, כי אצלו אינה נחשבת למלבוש כלל. וזהו בחינת ויכסהו בבגדים ולא יחם לו, וזה הענש היה לו על שפגם בבגדי שאול כמו שאמרו רז"ל, ברכות סב). כי הבגדים הם בחינת חכמה תתאה, בחינת מלכות כנ"ל. ועל-כן כשראה שאול את דוד שהיה לובש בגדיו והם כמדתו, אז הבין בו טכסיסי מלכות, כי עקר בחינת המלכות נכר בהבגדים בבחינת לבוש מלכות וכנ"ל. ועל-כן על-ידי שפגם דוד בבגדי שאול המלך שהם בחינת חכמה תתאה, בחינת התלבשות השכל עליון בשכל התחתון, על-כן נענש מדה כנגד מדה, שלא היה לו בגדים וכלים להשיג השגות לפי מדרגתו. ועל-כן ויכסהו בבגדים ולא יחם לו כנ"ל. וזה שמסר שמואל סימן לשאול שמי שיקרע בגדיו יקבל מלכותו. וגם שמואל בעצמו קרע את מעילו ואמר, "קרע ה' ממלכות ישראל מעליך", כי הבגדים הם בבחינת המלכות כנ"ל. ועל-כן היה סימן המלכות בהם:
אבל באברהם כתיב, "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל". כי אברהם השתדל כל ימיו להעלות ולהשלים בחינת המלכות, כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל. על-כן זכה שהיה לו בחינת המלכות, בחינת החכמה תתאה בשלמות, דהינו שאף שהגיע למדרגה גדולה וגבה מאד, שזה בחינת זקן בא בימים, כי זקן מרמז על השגת חכמה עלאה מאד, כמובא בדברי רבנו, נרו יאיר, אף-על-פי-כן היה לו כלים שהם בחינת חכמה תתאה להשיג השגות לפי מדרגתו. וזהו ואברהם זקן וכו' וה' ברך את אברהם בכל. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, בת היתה לו לאברהם ובכל שמה. בת זה בחינת החכמה תתאה הנ"ל, כמו שמבאר במאמר הנ"ל. וזהו ובכל שמה, שהיתה כלולה מכל, שנמסר לו בחינת המלכות, בחינת חכמה תתאה בשלמות, דהינו שאף שהגיע לזקנה, דהינו השגה גבה מאד, אף-על-פי-כן היה לו בחינת כלים להשיג לפי אותה המדרגה: וזה שאחרי שרדף אברהם את ארבעת המלכים, כתיב, "אל עמק שוה". ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, שהשוו כלם ועשאוהו מלך, כי על-ידי שהכניע את הארבע מלכיות זכה למלכות בשלמות, עין במאמר "מישרא דסכינא" הנ"ל: