ליקוטי הלכות · יורה דעה א · מתנות כהנה א
Reading settings
על-פי התורה "ויהי הם מריקים שקיהם" בסימן יז הנזכר לעיל בהלכות טרפות הלכה א, עין שם:
וכדי לתקן תקון האכילה בשלמות שיהיה בכשרות גמור כראוי, על-כן נותנין מתנות כהנה שזה בחינת צדקה, שעל ידה היא תקון האכילה כמו שמבאר שם), גם צדקה היא שלמות הדעת ותקון הברית, בחינת צדקה תציל ממות כנ"ל, ועל-כן נותנין הצדקה, דהינו המתנות לכהן, כי הכהן הוא בחינת תקון הברית כמובא לעיל) ועל-כן על-ידי המתנות שנותנין, נתתקנת ונתכשרת הבהמה שתקונה תלוי בתקון הברית כנזכר לעיל. בהלכות שחיטה, הלכה א). וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה, שהזרוע והלחיים והקבה זכו הכהנים על-ידי פינחס שקנא קנאת ה' צבאות בשביל תקון הברית כמובא, שהזרוע כנגד, ויקח רמח בידו וכו', עין שם. נמצא, שהמתנות הם בחינת תקון הברית, שעל-ידי-זה נתתקנת הבהמה כנ"ל. ועל-כן אין נוהגין המתנות כי אם בבהמה, כי בבהמות מתגבר ביותר רוח הבהמיות כנ"ל, על-כן צריכין לתן המתנות כדי להכניעו כנ"ל:
גם הכהן הוא בחינת התלמיד חכם והרב הכלול מכמה נפשות ישראל. כמו שכתוב, "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה וכו'". וכמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה מזה מועד קטן יז), אם הרב דומה למלאך ה' צבאות וכו'. ועל-כן עקר תקון האכילה בכשרות על-ידי הצדקה שנותנין לכהן דיקא, כי העקר תלוי בצדקה שנותנין לצדיק הכלול מכמה נפשות כמו שמבאר שם, עין שם) ועל-כן ברית כהנה, דהינו המתנות שזכו בהם הכהנים נקרא, "ברית שלום", כמו שכתוב אצל פינחס כשזכה לכהנה, "הנני נותן לו את בריתי שלום והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם וכו'". כי הם מרבים שלום, כי הם בחינת הצדיקים הכלולים מכמה נפשות, שעל ידם נתרבה השלום כמו שמבאר שם). ועל-כן אסור לתן מתנות כהנה לכהן עם הארץ, כי עקר חשיבות הכהנים הוא על-ידי קדשתם, כי הם בחזקת קדשה יותר משאר ישראל. ועל-כן עקר הצדקה ראוי לתן להם, להפריש להם מרב המאכלים, לתן מהם מתנות כהנה כדי לתקן תקון האכילה על-ידי-זה, כי עקר תקון האכילה תלוי על-ידי-זה שנותנין צדקה למי שמקדש בקדשה יתרה, שהוא כלול מנפשות יותר, שעל-ידי-זה נתרבה השלום, שעל-ידי-זה דיקא נתתקן האכילה, שזה בחינת תקון המזבח כמו שמבאר שם). וזה שנאמר במתנות כהנה, "כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם". דהינו שמחמת שהכהנים עוסקין תמיד בעבודה, שהוא תקון המזבח, על-כן ראוי לתן להם הצדקה, דהינו המתנות. כי על-ידי-זה נתתקן ביותר תקון המזבח כנ"ל וכמו שמבאר שם):
גם במאמר "דרשו ה'" בסימן לז) על-פי מה שמבאר שם, מבאר שצדקה היא בחינת תקון השחיטה. כי על-ידי-זה זוכין לבחינת הבל שאין בו חטא, שזה עקר תקון השחיטה להעלות הנפש מחי למדבר, עין שם. וזה בחינת מתנות הנ"ל, בחינת צדקה כנ"ל. ועל-כן אין המתנות נוהגות רק בארץ ישראל, כי עקר הצדקה הוא בארץ ישראל, שעל-ידי צדקה של ארץ ישראל נכללין באוירא דכיא, בחינת הבל שאין בו חטא הנ"ל, שזהו תקון השחיטה כנ"ל. גם על-ידי צדקה דארץ ישראל הוא תקון המזבח, תקון האכילה ביותר, כי ארץ ישראל הוא אוירא דכיא, שזה בחינת אויר הנח והזך, וכשנותנין שם צדקה לכהן הנ"ל נזדכך ונטהר האויר ביותר. ועל-ידי-זה הוא תקון המזבח, תקון האכילה כמו שמבאר שם במאמר ויהי הם מריקים שקיהם, עין שם):