ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · כבוד רבו ותלמיד חכם
Reading settings
וזה בחינת כבוד רבו שגדול מכבוד אביו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, אבדת רבו ואבדת אביו, אבדת רבו קודמת, שאביו מביאו לחיי עולם הזה ורבו מביאו לחיי עולם הבא. כי עקר כבוד אב הוא בשביל להוציא את הכבוד מזילותא דגלותא ולהפשיט נפשו מבגדים הצואים, ולהלביש הנפש בבגדים נקיים בבגדי כבוד, שזה נעשה על-ידי העלאת הכבוד לשרשו, על-ידי כבוד אב ואם, על-ידי שמחזיר הכבוד לאביו ואמו שהמשיכו נשמתו בעולם אשר שרשה בכבוד וכו' וכנ"ל. ועל-כן כבוד רבו גדול מזה, כי עקר שרש הנפשות בשרשן הם נמשכין על-ידי רבו שלמדו תורה, כי התורה הוא ששים רבוא אותיות כנגד ששים רבוא נשמות ישראל שהם כלל כל הנשמות וכמבאר במאמר הנ"ל, שעקר כבוד ה' יתברך, דהינו להחזיר בני אדם בתשובה הוא על-ידי עסק התורה בקדשה עד שיעורר על-ידי התורה שרשי הנשמות וכו', עין שם. נמצא שעקר הכבוד נתהוה על-ידי רבו העוסק בתורה, על-כן שם שרש הכבוד, על-כן מחיב לכבדו, כי שם שרש הכבוד כנ"ל. וכבודו יותר מכבוד אביו, כי הרב מעורר הכבוד בשרשו על-ידי עסק התורה שהיא שרשי נשמות ישראל וכנ"ל:
ועל-כן איתא, שרב מפרסם וגדול בדורו דינו כרב מבהק אף-על-פי שלא קבל ממנו כלום, כי רב מפרסם, הינו צדיק הדור האמת שעוסק בתורה בקדשה גדולה עד שהוא מעורר על-ידי עסק התורה שלו שרשי הנשמות. עד שמגיע על-ידי-זה הארה אפלו להרחוקים ממנו חמשים פרסאות וחוזרים בתשובה שזה עקר כבודו יתברך. נמצא, שהצדיק האמת שבדור הוא הרב של כל הדור כלו, אפלו של אותן הרחוקים ממנו מאד, אף-על-פי שלא קבלו ממנו שום דבר, כי על-ידי עסק תורתו מעורר כל העולם בתשובה. ועל-כן הרב המפרסם, הינו הצדיק האמת שבדור, דינו כרב מבהק לכל העולם כלו והכל חיבים בכבודו. כי הוא רבם ממש של כל העולם, כי הוא מעורר בתשובה כל בני עולם על-ידי שהוא שרש נשמות ישראל וכו' כנ"ל. ועל-כן מחיבים לכבדו ביותר, כי עקר כל הכבוד על ידו על-ידי שמחזיר בני אדם בתשובה על-ידי תורתו שזה עקר כבודו וכו' וכנ"ל:
ועל-ידי שנותנין כבוד להרב האמת, על-ידי-זה עקר העלאת הכבוד לשרשו, דהינו ליראה. שזהו נעשה על-ידי שמעלין את הכבוד מזילותא דגלותא על-ידי הבעלי תשובה וגרים, שנעשין על-ידי עסק התורה של הרב האמת שמעורר בתורתו שרשי נשמות ישראל וכו'. וכשנעשין בעלי תשובה וגרים על-ידי-זה עולה הכבוד מהגלות, כי זה עקר כבודו יתברך וכו' כנ"ל. וצריכין להעלות הכבוד לשרשו, דהינו ליראה, הינו לכבד את יראי ה' בלב שלם בבחינת ואת יראי ה' יכבד, כמבאר כל זה היטב במאמר הנ"ל. נמצא, שעקר העלאת הכבוד לשרשו הוא על-ידי שנותנין כבוד ליראי ה' בחינת ואת יראי ה' יכבד, וזהו בחינת כבוד רבו שעל-ידי הכבוד שנותן לרבו המבהק בזה מקים ואת יראי ה' יכבד. כי הרב שעוסק בתורה בקדשה כזו עד שמעורר שרשי הנשמות שבתורה שעל-ידי-זה עקר העלאת הכבוד כנ"ל, זה הרב בודאי יש לו יראה בשלמות, כי שרש התורה הוא יראה בבחינת בראשית שהוא התחלת התורה, שהוא ירא בשת, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל, והיה אמונת עתיך וכו' אפלו הכי אי איכא יראת ה' אין ואי לא לא. כי צריך שיהיה יראת חטאו קודמת לחכמתו. נמצא, שהצדיק שעוסק בהתורה בקדשה עד שמעורר שרשי הנשמות שבמחשבה תחלה בודאי צריך להקדים יראה לחכמה, כי היראה היא שרש החכמה וראשיתה בבחינת ראשית חכמה יראת ה'. נמצא, ששרש הנשמות ישראל המשרשים בהתורה בראשית המחשבה, עקר שרשם הוא ביראה שהוא ראשית חכמה כנ"ל. ועל-כן צריכין להחזיר הכבוד הנמשך על-ידי עסק התורה כנ"ל, צריכין להחזירו לשרשו שהוא היראה. ועל-כן צריכין להחזיר הכבוד ליראי ה', הינו לזה הרב בעצמו שגרם העלאת הכבוד על-ידי עוסקו בתורה בקדשה כזו עד שנתעורר על ידו שרשי הנשמות וכו', כי זה הרב הוא עקר ירא ה' באמת, כי אי אפשר לו לעסק בתורה בקדשה כזו עד שיעורר שרשי הנשמות כי אם על-ידי היראה שהוא ראשית החכמה. והוא עקר השרש של התורה ונשמות ישראל כנ"ל. ועל-כן צריכין לתן כל הכבוד לזה הרב האמת, כי הוא מקור היראה שהוא שרש הכבוד וצריכין להחזיר לו כל הכבוד שהוא בחינת העלאת הכבוד לשרשו, בחינת ואת יראי ה' יכבד וכו' כנ"ל, והבן: