ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · כלאי בגדים ג
Reading settings
לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו גדלים תעשה לך וכו':
על-פי המאמר בא אל פרעה מענין חלל הפנוי בספר לקוטי הראשון בסימן סד עין שם כל המאמר: והכלל כי יש אפיקורסית וחקירות הנמשכין מחלל הפנוי אשר על זה נאמר, כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים. ואסור לכנס לחקירות וקשיות אלו כי אי אפשר למצא עליהם תרוץ עכשו בעולם הזה בשום אפן, כי הם נמשכין מבחינת חלל הפנוי אשר משם צמצם ופנה אלקותו כביכול כדי שיהיה מקום להבריאה, כי בלא זה הצמצום של החלל הפנוי היה הכל אין סוף ולא היה מקום להבריאה. ועל-כן אלו הקשיות והחקירות הנמשכין משם מבחינת חלל הפנוי בודאי אי אפשר למצא שם אלקותו יתברך, דהינו למצא עליהם תרוץ ושכל לישבם, כי אחר כך יחזר הכל אין סוף ולא יהיה מקום לבריאה כלל על-כן אי אפשר לישב עם השכל אלו הקשיות בשום אפן אף-על-פי שבאמת אינם חכמות כלל רק שאין בנו כח לישבם עכשו, כי הם נמשכין מחלל הפנוי אשר משם צמצם ופנה חכמתו ואלקותו יתברך כי כל הבריאה היתה בחכמה, אבל בהחלל הפנוי שם פנה כביכול חכמתו. כדי שיהיה מקום להבריאה כנ"ל. על-כן אי אפשר למצא שם באלו הקשיות הנמשכין משם מחלל הפנוי אי אפשר למצא בהם חכמה ושכל לתרץ הקשיות, כי אחר כך יהיה הכל אין סוף וכו', עין שם. על-כן אסור לכנס כלל באלו הקשיות הנמשכין מהחלל הפנוי רק לסמך על אמונה לבד כי על-ידי אמונה עוברין והולכין על כל החכמות וכו', כי אלו המבוכות והקשיות, דהינו החקירות של האפיקורסים הנמשכין מבחינות חלל הפנוי. אי אפשר לתרצם עכשו עד לעתיד לבא שאז יתגלה זה הסוד של החלל הפנוי שאי אפשר להבינו עכשו בשום אפן, כי באמת בודאי גם בהחלל הפנוי יש אלקותו וחכמתו יתברך בהעלם, כי אין שום דבר בלעדי חיותו ואחר כך כשיש שם גם כן אלקותו יתברך אחר כך אינו פנוי. ועל-כן צריכים לומר בו שני הפכים יש ואין שבאמת לאמתו יש בו אלקותו בהעלם גדול ואף-על-פי-כן הוא פנוי. וזה אי אפשר להשיג כי אם לעתיד שאז יתגלה זה הסוד של החלל הפנוי שהוא כההוא קמצא דלבושה מנה ובה, כי הצמצום של החלל הפנוי זה בחינת לבושין ואז לעתיד לבא יתגלה סוד זה הלבוש של החלל הפנוי שהוא כההוא קמצא דלבושה מנה ובה וכו', עין שם כל זה היטב היטב:
וזה בחינת אסור שעטנז, כי כל הלבושין נמשכין מבחינת חלל הפנוי שהוא בחינת לבושין כנ"ל ועל-כן אסור שיהיה תערבת שעטנז בהלבושין, דהינו שאסור לערב בהלבושין צמר ופשתים יחדו, כי פשתים הוא בחינת תכלית הצמצום שהוא בחינת חלל הפנוי, בחינת גבורות, כמו שכתוב, והאיש גבריאל לבוש בדים. וצמר הוא בחינת החכמה והדעת הנמשך בתוך החלל הפנוי שהוא בחינת חסד ורחמים, כי צמר הוא בחינת תקון דיקנא, בחינת מן המצר קראתי י"ק שהוא אותיות צמר, כמובא בכתבים, וזה בחינת דניאל ז) לבושי כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא. שהוא בחינת חסדים ודעת בחינת זקן זה קנה חכמה. כי עקר המשכת הדעת שהוא כלליות הבריאה שנברא בחכמה הוא בבחינת תקוני דיקנא שעל-ידי-זה עקר התקון וקיום העולם כידוע. ועל-כן אסור לערב בהלבושים צמר ופשתים יחדו כדי שלא יעורר החקירות של חלל הפנוי שהוא בחינת לבושין כנ"ל, דהינו שירצה חס ושלום לכנס באלו החקירות. וירצה לתרצם ולישבם למצא שם אלקותו. שזה אי אפשר להשיג בזה העולם שזהו בחינת צמר ופשתים יחדו, בחינת יש ואין, בחינת צמצום של החלל הפנוי שהוא בחינת פשתים. ואף-על-פי-כן יש שם אלקותו וחכמה שהוא בחינת צמר כנ"ל ואף-על-פי שבאמת הוא כן. אבל אי אפשר להשיג זאת עכשו ואסור לכנס בחקירה זו. וזהו בחינה שאסור לערב בהלבושין צמר ופשתים יחדו, כי שם בבחינת לבושין בבחינת חלל הפנוי אסור לחבר שם צמר ופשתים יחדו, דהינו שאסור לחקר שם, אך באמת יש שם אלקות ואף-על-פי-כן הוא פנוי כנ"ל. וכשלובש שעטנז חס ושלום צמר ופשתים יחדו אזי יוכל להמשיך על עצמו קלפה זו הנמשכת מהחלל הפנוי דהינו החקירות של החלל הפנוי שאי אפשר לישבן אשר עליהם נאמר, כל באיה לא ישובון וכו'. כי הלבושין הם בבחינת חלל הפנוי כנ"ל:
ועל-כן במקום מצוה מתר כלאים בבגדים כגון כלאים בציצית ובגדי כהנה, כי לבושי מצוה הם בבחינת עלמא דאתי. כי כל המצות הם בבחינת עלמא דאתי. לזכות בהם לחיי עולם הבא, כמו שכתוב, למען ייטב לך וכו' לעולם שכלו טוב וכלו ארך. ואז בעלמא דאתי אז יתגלה זה הסוד של החלל הפנוי איך מתחברים צמר ופשתים יחדו דהינו יש ואין וכו' כנ"ל ועל-כן בלבושי מצוה שהם בחינת עולם הבא מתר כלאים, כי אז יתגלה זה הסוד של חלל הפנוי איך נכללים בו שני הפכים כנ"ל שהם בחינת צמר ופשתים. אבל עכשו אי אפשר להשיג זאת ואסור לכנס בזה כלל. ועל-כן בלבושי חל שהם בחינת עולם הזה אסור לחבר צמר ופשתים יחדו כי עכשו אי אפשר להשיג זאת כלל ואסור לכנס בזה כנ"ל:
ועל-כן עכשו אחר החרבן אין לנו שום התר ללבש כלאים, כי אין לנו בגדי כהנה ולא תכלת בציצית, כי בזמן שבית המקדש היה קים היו יכולים בשעת המצוה להשיג בחינת עלמא דאתי שאז יתגלה זאת כנ"ל אבל עכשו אי אפשר לנו להשיג זאת בשום פעם ואסור לכנס בזה כלל, כי עקר שלמות הדעת הוא בזמן שבית המקדש קים שהוא בחינת דעת כמובא במקום אחר:
וקין פגם בזה והביא מפסלת שהוא פשתן, כמו שכתוב, ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'. ודרשו רבותינו ז"ל שהביא מפסלת שהוא זרע פשתן, כי רצה לכנס בחקירה זו של חלל הפנוי שהוא בחינת פשתן כנ"ל איך למצא שם גם כן ה' יתברך. ועל-כן הביא קרבן מפשתן דיקא, כי הקרבן הוא בחינת התגלות אלקות שמקריבין ומעלין הדבר לשרשו שעל-ידי-זה נתגלה ועולה הניצוצות והאלקות שיש באותו הדבר. וקין רצה לגלות האלקות שיש בפשתן שהוא בחינת חלל הפנוי. ועל-כן הביא קרבן משם ועל-כן פגם בזה מאד, כי אסור לכנס לשם כלל ולגלות האלקות שיש שם, כי אי אפשר להשיג ולגלות זאת כנ"ל ועל זה נאמר, במפלא ממך אל תדרש וכו'. בחינה משלי כה) כבוד אלקים הסתר דבר, כי חיות אלקותו יתברך הוא שם בהעלם ובהסתר גדול ועל-כן צריכין רק לסמך על אמונה לבד כנ"ל. ועל-כן ואל קין ואל מנחתו לא שעה, כי כביכול פנה משם אלקותו מבחינת חלל הפנוי שהוא בחינת קרבן קין כנ"ל. ועל-כן בודאי ואל קין ואל מנחתו לא שעה, לא שעה ודאי לשם כי פנה אלקותו משם כביכול כנ"ל: אבל הבל הביא מבכורות צאנו ומחלבהן שהם בחינת התגלות אלקות שבתוך הבריאה ששם עקר הקרבנות והתגלות אלקותו בבחינת צמר כבשים וכנ"ל. ועל-כן וישע ה' אל הבל ואל מנחתו, כי שם עקר התגלות אלקותו כנ"ל: וזה בחינת ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו, דהינו שכפר בעקר והרג את הבל והמיתו, כי המיתה היא בחינת הסתלקות, דהינו שסלק השכינה כביכול, דהינו שסלק האלקות הנמשך בתוך החלל הפנוי שעל-ידי-זה היה כל הבריאה שנברא בחכמה שהוא בחינת קרבן הבל בחינת צמר כבשים כנ"ל וקין מחמת שנכנס בהחקירה של החלל הפנוי שהוא בחינת פשתן על-כן נתעה שם עד שהרג את הבל וסלקו מן העולם כי רצה לסלק האלקות שנתגלה בתוך החלל הפנוי כי בא לכפירות גדולות על-ידי החקירות של החלל הפנוי כי על-ידי-זה נאמר, כל באיה לא ישובון וכו'. וזה בחינת לא ידעתי השמר אחי אנכי. כי ה' יתברך שאלו, אי הבל אחיך, דהינו היכן היא המשכת האלקות שהוא בחינת הבל כנ"ל והשיב, לא ידעתי וכו' כי נתעה על-ידי החקירות והכפירות של החלל הפנוי כנ"ל, כי אסור לכנס לשם רק לסמך על אמונה לבד כנ"ל. וכן איתא במדרש שקין בחטאו רצה להחזיר כל העולם כלו לתהו ובהו, הינו כנ"ל: