ליקוטי הלכות · חושן משפט ב · נחלות ב
Reading settings
ענין ירשה ששיך לבנים:
על פי המאמר הנ"ל בהלכות פריקה וטעינה הלכה ב המתחיל ויהי מקץ כי מרחמם ינהגם. כי עקר הרחמנות הוא להאיר הדעת בעולם לדעת כי ה' הוא האלקים ולהוציא ישראל מעונות שהם רוח שטות וכו'. ואפלו כשנסתלקין צריכין שיהיה נשאר הדעת בעולם ועל כן צריכין להשאיר בן ותלמיד כדי שישאר דעתו למטה גם כשיסתלק למעלה. כי כשהוא למעלה לבד אין זה שלמות ועקר השלמות הוא כשזוכין להיות למעלה ולמטה כי שניהם יחד נקראין עולם. וזה בחינת בן ותלמיד, כי צריך להאיר בדרי מעלה ובדרי מטה בבחינת כי כל בשמים ובארץ וכו' וזהו בחינת בן ותלמיד, עין שם. ועל ידי שמאירין בבן ותלמיד זוכין לבחינת מקיפים בחינת תכלית הידיעה אשר לא נדע, בחינת שפע הכתר, עין שם. ועל ידי כלליות בן ותלמיד זוכין בשעת אכילה לקבל הארת הרצון בחינת כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל בחינת ואתה נותן להם את אכלם בעתו, כי המלכות מקבלת הפרנסה מים החכמה שנמשך על ידי הארת בן ותלמיד וכו', וכו' עין שם כל זה היטב:
וזה בחינת ירשה ששיך לבנים, כי עקר הממון והפרנסה נמשך מהם מבחינת בן ותלמיד, כי על ידי כלליות בן ותלמיד משם מקבלת המלכות הפרנסה כנ"ל. כי כל אחד צריך להשאיר אחריו ברכה שישארו ממנו בנים בעולם, דהינו בן ובת, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ואי לא חס ושלום נשארה נשמתו ערטילאי חס ושלום, כמובא בזהר הקדוש כי אין שלמות להנפש כי אם כשנשארו ממנו בנים בעולם וכמובן היטב במאמר הנ"ל. כי צריך להיות למעלה ולמטה וכנ"ל, כי בשביל זה ירדה הנשמה לעולם הזה ונתלבשה בגוף העכור הזה והלא טוב היה לה להנשמה להיות בגבהי מרומים במקום אשר היה שם אהלה בתחלה אך באמת אין שלמות להנשמה כשהיא למעלה לבד ועקר שלמותה כשהיא זוכה לקשר העולמות יחד עליון בתחתון ובשביל זה נתלבשה בגוף כדי לקשר העולמות, כי גוף ונפש הם בחינת דרי מעלה ודרי מטה, בחינת שמים וארץ, כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין צא) על פסוק יקרא אל השמים מעל, זה הנשמה. ואל הארץ, זה הגוף. וזה שכתב שם רבנו זכרונו לברכה במאמר הנ"ל שה' יתברך יש לו שרפים וחיות וכו' וכו' ואף על פי כן עקר השעשוע שלו כשעולה למעלה העבודה מעולם השפל הזה, כמו שכתוב, ואביתה תהלה מגושי עפר מקרוצי חמר וכו'. כי העבודה של האדם בעולם הזה שהוא מלבש בגוף יקרה מאד, כי הוא מקשר העולמות על ידי עבודתו על ידי שהוא משתף מגוף ונפש שהם בחינת שמים וארץ, דרי מעלה ודרי מטה, על כן יש לו כח לקשר עליונים ותחתונים יחד שזהו עקר השלמות לקשר העולמות יחד עליון בתחתון כנ"ל וכמבאר היטב במאמר הנ"ל. ועל כן אפלו כשנסתלק צריך להשאיר אחריו בנים בעולם הזה שימלאו מקומו בזה העולם ואז תוכל נשמתו לעלות אל אור הפנים לרצון העליון על ידי שיהיה לו במה להתלבש על ידי שהשאיר בנים בעולם. כי עקר הלבושין נעשין מזה שהשאיר אחריו בנים בעולם שעל ידי זה נתקשרין עולמות עליון ותחתון כנ"ל, כי הלבושין הם בחינת גוף וכלי אל הנשמה ועל ידי שהנשמה היתה בגוף בעולם הזה וזכתה לזכך הגוף על ידי זה יש לה לבושין לעולם הבא להתלבש ולעלות למעלה. ועל כן עקר הלבושין נעשה על ידי מצוה זו על ידי שהשאיר אחריו בנים בעולם הזה, שעל ידי שהשאיר השארה בעולם הזה שהוא בחינת גוף כנ"ל על ידי זה יש להנשמה לבושין להתלבש ולעלות למעלה. כי על ידי שהשאיר דעתו בעולם הזה על ידי בן ותלמיד על ידי זה נתקשרין העולמות עליון ותחתון כנ"ל ועל ידי זה יכולה להתלבש ולעלות למעלה, כי עקר עליתה על ידי התקשרות העולמות כמובא וכנ"ל. ואזי זוכה הנשמה לבחינת מקיפים שהם בחינת שעשוע עולם הבא בחינת תכלית הידיעה אשר לא נדע אשר בשביל זה ירדה הנשמה לעולם הזה לזכות לזה התכלית. כי באמת לית מחשבה תפיסא בה כלל ואי אפשר להשיגו יתברך כי אם על ידי בחינת כלים וצמצומים כידוע ועל כן הכרחה הנשמה להתלבש בעולם הזה בגוף, כי על ידי זה נעשין בחינת כלים וצמצומים להשיגו יתברך וזה עקר שלמות הדעת כשזוכין להשיגו על ידי בחינת כלים וצמצומים. וזה בחינת תכלית הידיעה אשר לא נדע זה בחינת מטי ולא מטי שהוא בחינת השגה עליונה בבחינת גוף ונפש עליונים שהם אורות וכלים זכים עליונים, שהם בחינת גוף כנגד אור הפנימי ועל ידם יכולין להשיג מה שמשיגים בבחינת תכלית הידיעה אשר לא נדע בחינת מטי ולא מטי. ועל כן דיקא על ידי העבודה בגוף בעולם הזה זוכין לזה התכלית, כי עקר התכלית לזכות להשיג בחינת התכלית הזה ועל כן צריכין להשאיר אחריו בנים ותלמידים כדי לקשר העולמות בבחינת גוף ונפש כדי לזכות לתכלית הנ"ל:
וזה בחינת מה שכתב רבנו זכרונו לברכה שם במאמר הנ"ל שעל ידי כלליות בן ותלמיד זוכין להארת הרצון בשעת אכילה, כי משם מקבלת המלכות הפרנסה, כי דיקא בשעת אכילה זוכין להארת הרצון, כי האכילה היא בחינת גבה מאד כשזוכין לאכל בקדשה, כי האכילה הוא חבור הנפש והגוף, כי הוא קיום האדם. נמצא שהאכילה היא בחינת התקשרות העולמות עליון ותחתון שהם בחינת גוף ונפש ועל כן האכילה והפרנסה נמשכת מכלליות בן ותלמיד שהם בחינת כלליות והתקשרות העולמות כנ"ל, כי משם דיקא נמשך האכילה שהיא גם כן בחינת התקשרות העולמות, כי האכילה מחברת ומקשרת הגוף והנפש שהם בחינת שמים וארץ, דרי מעלה ודרי מטה כנ"ל ועל כן אז בשעת אכילה דיקא זוכין להארת הרצון, שהוא בחינת התכלית הנ"ל, בחינת מקיפים הנ"ל ועין שם במאמר הנ"ל היטב ותבין:
ועל כן הירשה שיך להבנים שהם בן ובת, כי בן ובת שצריכין להשאיר, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה זה בחינת בן ותלמיד שהם בחינת דרי מעלה ודרי מטה, בחינת אספקלריא המאירה ואספקלריא שאינה מאירה, שזהו בחינת דכר ונוקבא כמובא ועל כן צריכין להשאיר אחריו זכר ונקבה שהם שתי הבחינות הנ"ל, בחינת דרי מעלה ודרי מטה, בחינת בן ותלמיד כדי שיתקשרו העולמות על ידם כדי שיוכל לעלות לאור הפנים לרצון העליון כנ"ל. ועל כן מגיע להם הירשה, דהינו העשירות והפרנסה שלו, כי כל הפרנסה והממון שלו מגיע להם לבנו ולבתו שהשאיר, כי מהם נמשך כל הממון והפרנסה כנ"ל כי הם בחינת כלליות בן ותלמיד. ועל ידי שבניו, שהם ההשארה שהשאיר דעתו בעולם כנ"ל על ידי שהם מקבלים הממון והפרנסה שלו על ידי זה נתקשרין העולמות, כי על ידי הפרנסה והאכילה דיקא על ידי זה נתקשרין דרי מעלה ודרי מטה כנ"ל ועל ידי זה תוכל נשמתו לעלות למעלה, כי עקר עליתו על ידי זה, על ידי התקשרות העולמות כנ"ל. נמצא שמה שהאדם מחיב להשאיר אחריו בנים כדי שיוכל להתלבש ולעלות למעלה, ומה שמגיע להם הירשה הם בחינה אחת ממש, כי הירשה שנשאר שהוא הממון והפרנסה הוא גם כן בחינת התקשרות העולמות כנ"ל ועל ידי הפרנסה דיקא זוכין לרצון העליון כנ"ל ועל כן זוכה על ידי זה לעלות לרצון העליון וכנ"ל. ועל כן בן קודם לבת ובמקום הבן הבת אינה יורשת כלום, כי עקר הוא הבן כי הבן זוכה להשגת אביו ממש שהוא בחינת מ"ה:
נמצא שהבן כלול משתי הבחינות מדרי מעלה ודרי מטה, כי השגת אביו שהוא הצדיק שזוכה להמקיפים בחינת מה כמבאר שם היטב הוא כלול משתי הבחינות, כי הוא יכול להאיר בשניהם בדרי מעלה ודרי מטה. נמצא שהבן שזוכה להשגת אביו ממש הוא כלול משתי הבחינות ועל כן הבן גדול מתלמיד, כמבאר שם היטב ועל כן הבת במקום הבן אין לה כלום, כי היא בטלה לגבו, כי הבן כלול משתי הבחינות ועל כן על ידי הבן עקר התקשרות העולמות ועל כן עקר הירשה מגיע אליו. אבל במקום שאין בן מגיע הירשה להבת, כי גם הבת שהיא בבחינת דרי מטה גם שם יש בחינת דעת, כי בדרי מטה דיקא מלא כל הארץ כבודו, כמבאר שם היטב. ועל כן במקום שאין בן יורשת הבת, כי גם שם יש בחינת הארת הדעת, אבל במקום בן אינה יורשת כלום, כי אף על פי כן הבן גבה למעלה יותר, כמבאר שם היטב, כי הבן כלול משתי הבחינות, כי הוא זוכה להשגת אביו ממש כנ"ל:
וזה שאמרו בנות צלפחד, אם אנו חשובין זרע תנה לנו נחלה ואם לאו תתיבם אמנו. כי היבום הוא למי שלא זכה להשאיר אחריו זרע ואז נשמתה ערטילאי חס ושלום, וצריך פרוקיא דיפרוק לה על ידי היבום, כמבאר בזהר הקדוש, ועל כן טענו, אם אינם חשובות זרע לירשה נמצא שאין כח להמת לעלות על ידם, כי אי אפשר לקשר העולמות על ידם ואם כן בהכרח שתתיבם אמם, כי בשביל זה בא היבום כשאין נשאר אחריו הארת הדעת בזה העולם שיוכל לקשר העולמות כנ"ל. ומאחר שהם חשובות זרע ופוטרות מן היבום נמצא שחשובות השארה בזה העולם, דהינו השארת הדעת, שזהו עקר ההשארה, כמו שמבאר שם על כן מגיע להם הירשה כי זה תלוי בזה, כי עקר הירשה לבניו הוא מחמת שהם בחינת ההשארה שנשארו בעולם הזה במקומו והנשמה עלתה למעלה והם הנמשכין מדעתו ומחו נשארו למטה ונתקשרו יחד מעלה ומטה שזהו עקר התקון ועל ידי זה יש לו כח לעלות למעלה ועל כן מגיע להם הירשה, כי על ידי הממון והפרנסה נתקשרין העולמות כנ"ל. ועל כן מאחר שהבנות פוטרות מן היבום וחשובות השארה בזה העולם וכנ"ל, על כן מגיע להם הירשה כשאין בן חס ושלום, כי זה תלוי בזה כנ"ל והבן:
ברוך ה' לעולם, אמן ואמן: