ליקוטי הלכות · חושן משפט ב · אמנין א

כל האמנין שומרי שכר הן כי ארבעה שומרין הם בחינת תקון המלכות כנ"ל ודיניהם שלשה שהם חיוב ופטור וממצע. דהינו שומר חנם פטור מן הכל ושואל חיב בכל. ושומר שכר ושוכר פטורים במקצת וחיבים במקצת, שזה בחינת טוב וההפך דהינו רע והממצע דהינו בחינת עץ הדעת המערב טוב ורע שעל ידי שלש בחינות אלו הוא תקון המלכות שזה בחינת מצות עשה ומצות לא תעשה ורשות, דהינו להכניע הרע ולעשות טוב. ולברר בחינת עץ הדעת להעלות הטוב אל הקדשה בבחינת שלמות לשון הקדש על ידי תרגום וכמובן כל זה ממאמר תפלה לחבקוק (סימן יט) וזה בחינת (תהלים לד) סור מרע ועשה טוב בקש שלום שהם שלש בחינות הנ"ל להכניע הרע ולעשות טוב ולברר ולהעלות הטוב מבחינת הממצע שזה בחינת בקש שלום כי שלום הוא הממצע בין שני הפכים ועל ידי תקון בחינת הממצע בחינת עץ הדעת על ידו נעשה שלום כי נתברר ונמתק מהרע ועולה אל הטוב ונעשה שלום בין ימין ושמאל ועל כן שלום בגימטריא חשמ"ל עם הכוללים כמובא, כי חשמ"ל הוא בחינת תקון לשון תרגום בחינת עץ הדעת כנ"ל:

Copy passage with reference

וזה שלשת הדינים של הארבעה שומרים שהם בחינת תקון המלכות כנ"ל שהם חיוב ופטור וממצע. בחינת שלשה תקונים הנ"ל כנגד שלש בחינות טוב ורע וממצע כנ"ל. וזה בחינת שומר חנם נשבע על הכל ופטור שזה בבחינת הקדשה בחינת טוב ששם כל הפטורים ואין שם שום חיוב כלל וזה בחינת שומר חנם שאינו חפץ בשום תשלום שכר רק עושה הכל מאהבה כבן העובד את אביו מאהבה שזה בחינת תקון המלכות על ידי בחינת בן בבחינת כל ישראל בני מלכים הם (כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת). אבל שואל הוא להפך שכל הנאה שלו שזה כנגד בחינת הסטרא אחרא שמבקשת ומתאוה כל התאות וההנאות ועל כן הוא צריך שמירה יתרה כי שם צריך לשמר ביותר ועל כן חיב בכל כי שם כל החיובים כי היא נקראת חובה כמובא. והשומר שכר הוא בחינת העבד כי נשכר לו לשמר כעבד, ועל כן הוא ממצע וחיב במקצת ופטור במקצת בבחינת עץ הדעת שמערב טוב ורע שזה בחינת מט"ט שהוא בחינת עבד:

Copy passage with reference

וזה בחינת האמנין שהם שומרי שכר כי שמעתי מאדוננו מורנו ורבנו נרו יאיר אצל המאמר תפלה לחבקוק הנ"ל במה שאמר שם שבחינת מילה הוא בבחינת חשמ"ל בבחינת שלמות לשון הקדש על ידי תרגום שהוא עץ הדעת דהינו שמבררין ומעלין הטוב אל הקדשה עין שם. ואמר שזהו תשובת המינין כדאיתא במדרש ששאלו אם ה' יתברך רוצה במילה למה לא ברא את האדם מהול. כי איך אפשר שיהיה מעשה ה' יתברך חסר תקון? אך הוא בבחינה הנ"ל כי אף על פי שהלשון הקדש הבא מלמעלה הוא שלם עם כל זה אין לו שלמות כי אם על ידי הטוב שמעלין מלשון תרגום וזה בחינת המילה כנ"ל הינו כי אין שלמות להדברים הבאים מלמעלה לעולם הזה כי אם כשמבררין הקדשה בעולם הזה מבחינת עץ הדעת טוב ורע שהוא בחינת שלמות לשון הקדש על ידי לשון תרגום. ונראה לעניות דעתי שזה מרמז גם כן במדרש שאיתא שם על זה חטים צריכים לטחן וכו' אפלו אדם צריך תקון עין שם. הינו שכל הדברים צריכין תקון דהינו ברור שזה בחינת ברור עץ הדעת וזה בחינת המילה כנ"ל. וזה בחינת כל האמנות שבעולם כי בודאי כל אשר עשה האלקים עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע ואת הכל יפה עשה ואף על פי כן כל הדברים צריכים תקון על ידי האדם וזה בחינת כל האמנות כי אין שום כלי גמור נברא מן השמים וצריכין דיקא בני אדם התחתונים להיות אמנין ולתקן הכלים. כי לזה ברא ה' יתברך את עולמו שבני אדם יתקנו כל הדברים שזה בחינת ברור עץ הדעת בחינת שלמות לשון הקדש על ידי תרגום שזה בחינת תקון המילה כנ"ל. וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה במסכת קדושין שצריך ללמד אמנות ואחר כך ישא אשה כמו שכתוב ראה חיים עם האשה וכו' חיים זה בחינת אמנות כי האמנות הוא גם כן בחינת תקון הברית כנ"ל וזה שאמרו שם שאין עניות מן האמנות ולא עשירות וכו' אלא יבקש רחמים ממי וכו'. כי אף שאנו רואין שבני אדם מתפרנסין מן האמנות צריך לידע ולהאמין שזה רק על ידי שמתקן אותן הכלים שגומר על ידי אמנות שלו שזה בחינת תקון הברית כנ"ל ועל ידי זה נמשך לו פרנסה כי בזה תלוי הפרנסה כמובא כמה פעמים שפרנסה תלויה בתקון הברית ועקר על ידי שמברר הברורים ומעלה אותם למעלה שעל ידי זה נמשך השפע כידוע:

Copy passage with reference

נמצא שאף על פי שמתפרנס מן האמנות אין זה רק על ידי התקון והברור כנ"ל ועל כן אין עניות ועשירות מן האמנות רק לפי התקון לפי מה שזוכה לברר ולתקן כנ"ל. וזהו שאמרו 'אלא יבקש רחמים', כי העקר בתפלה כי עקר הברור והתקון הוא התפלה כמובא שהברור הגדול ביותר הוא רק על ידי התפלה וזהו שאמרו שם 'מניח אני כל אמנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה' כי התורה מתקנת הכל ועל כן התורה נקראת אמן. כמו שכתוב ואהיה אצלו אמון. אבל חוץ מהתורה דהינו מי שאינו זוכה ללמד תורה בודאי צריך ללמד אמנות כמו שהזהירו שם רבותינו זכרונם לברכה מאד כי האמנות הוא תקון וברור בחינת תקון הברית ועל ידי זה זוכין לפרנסה כנ"ל. וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שהבטלה מביאה לידי זמה הינו מי שאינו עושה מלאכה בא לידי פגם הברית כי בטול האמנות הוא בחינת פגם הברית כנ"ל. וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כל שאינו מלמד בנו אמנות כאלו למדו לסטות. כי לסטות וגזלה היא בחינת פגם ברית כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר גזלה (סימן סט) כי אפלו אם אינו בא לידי גזלות אף על פי כן נקרא גזלן כאלו גוזל את הקדוש ברוך הוא כביכול כי לה' הארץ ומלואה (תהלים כד) ואין האדם זוכה ורשאי להנות מן העולם עד שיתקן הדברים שעל ידי זה קונה וזוכה אותן הדברים שזה בחינת אסור להנות מן העולם הזה קדם שיברך שהוא התקון ולאחר הברכה הוא שלו כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה מאחר שהוא תקנו אבל קדם ברכה נאמר לה' הארץ ומלואה והנהנה בלא ברכה כאלו גוזל את הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שם בברכות. ועל כן צריך האדם לעסק דיקא באיזה עסק או בתורה או באמנות ומשא ומתן כדי שיעשה איזה תקון שבשביל זה בא לעולם הזה ועל כן מי שאין לו אמנות הוא גזלן כאלו גוזל אותו יתברך כנ"ל:

Copy passage with reference

נמצא שהאמנות הוא בבחינת תקון הברית בבחינת מילה שהוא בחינת חשמ"ל שהוא בחינת שלמות לשון הקדש על ידי התרגום שהוא בחינת עץ הדעת כנ"ל ועל כן האמנין הם שומרי שכר כי הם בבחינת שומרי שכר שהם בבחינת תרגום בבחינת עץ הדעת כנ"ל:

Copy passage with reference