ליקוטי הלכות · חושן משפט ב · נזקי ממון ג
Reading settings
ענין ארבעה אבות נזיקין שהאדם צריך לשמרם שלא יזיקו ואם הזיקו חיב לשלם:
על פי המאמר המתחיל 'בראשית - לעיני כל ישראל' בספר לקוטי מוהר"ן תנינא סימן סז, עין שם כל המאמר:
והכלל, כי יש מאורי אור ויש מאורי אש ומאורי אור הם בחינת ארבעה מחין שהם בחינת שם ה' בחינת תלת גונין דעינא ובת עין וזה בחינת פאר כלליות הגונין בחינת תפלין. וזה בחינת צדיק הדור שהוא בחינת נהר היוצא מעדן שממנו נמשכין כל הארבעה יסודות, כי הנהר הנ"ל נמשך מבחינת ארבעה מחין תלת גונין דעינא ובת עין וכו' ומשם נמשך הנהר היוצא מעדן הנ"ל ומשם נמשך בחינת הארבעה יסודות שמהם נמשכין כל המדות. וכשנסתלקין מאורי אור חס ושלום מתגברין חס ושלום מאורי אש שעל ידם נחרב הבית המקדש וכו', עין שם וזה בחינת ויצת אש בציון ותאכל יסדתיה, על ידי מאורי אש חס ושלום נפגמין הארבעה יסודות וכו', עין שם. וזה הצדיק הדור הנ"ל שהוא הפאר וכו' שממנו נמשך הכל זה בחינת בראשית ראש בית בחינת הבעל הבית של העולם שהוא משגיח על כל העולם שלא יתגברו חס ושלום מאורי אש וכו'. וכשמתגברין מאורי אש חס ושלום, שזהו בחינת חרבן בית המקדש התקון לזה לקום בחצות להתאבל על חרבן בית המקדש וה' יתברך הבטיח לשום לאבלי ציון פאר תחת אפר פאר זה בחינת כלליות הגונין, בחינת ארבעה מחין תפלין וכו' וכו' עין שם כל זה היטב:
וזה בחינת ארבעה אבות נזיקין שהם נמשכין מהארבעה יסודות, הינו מהרע של הארבעה יסודות, כי זה ידוע שהארבעה יסודות למטה בגשמיות הם מערבים טוב ורע וזה עקר עבודת האדם לברר הטוב מהארבעה יסודות ולהכניע הרע שבהם כידוע. ומהרע שבהארבעה יסודות נמשכין ארבעה אבות נזיקין ועל כן הם ארבעה כנגד ארבעה יסודות. וזה בחינת נזקי ממון שהאדם צריך לשמר את ממונו שלא יזיק, כי כל ממונו של אדם נמשך מבחינת נהר יצא מעדן להשקות את הגן כנ"ל, כי זה הנהר היוצא מעדן נמשך מהמח, הינו מארבעה מחין שמשם נמשכין כל ההשפעות וכל הדברים שבעולם וכל הממון, דהינו כסף וזהב שהם כל הממון נמשך משם. וזה בחינת ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים וכו' שם האחד וכו' הוא הסובב וכו' אשר שם הזהב וזהב הארץ ההיא טוב שם הבדלח וכו' נמצא שכל הזהב נמשך מהנהר היוצא מעדן שמשם נמשכין כל הארבעה יסודות כנ"ל, וזה שכתב רבנו זכרונו לברכה במקום אחר שכל הגונין כלולין בכסף וזהב, עין שם, הינו בחינת תלת גונין דעינא ובת עין שהם כלולין בבחינת הנהר הנ"ל שמשם נמשך כל הממון כנ"ל. וזה בחינת מחא חורא ככספא, כי הממון נמשך מהמח שמשם נמשך הנהר הנ"ל שמשם נמשכין כל ההשפעות כנ"ל. ועל כן האדם צריך לשמר את ממונו שלא יזיק, הינו לשמר את בחינת הארבעה יסודות הנמשכין מהנהר הנ"ל שמשם בא כל הממון וכל ההשפעות כנ"ל שלא יהיה נמשך משם יניקה חס ושלום, לבחינת ארבעה אבות נזיקין שהם כלל נזקי ממון כנ"ל, כי האדם צריך להכניע הרע שבארבעה יסודות שמשם נמשכין כל הנזיקין בחינת ארבעה אבות נזיקין אבות מכלל דאיכא תולדות (כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה בבא קמא דף ב) כי הארבעה יסודות הם בחינת אבות, כי כל הדברים נמשכין מהם והרע שבהם הם בחינת ארבעה אבות לכל הנזיקין שבעולם, וצריך האדם לסלק הנזק מביתו ורשותו, כי על הבעל הבית החיוב לשמר כל מה שבביתו ורשותו, דהינו כל ממונו שלא יזיקו חס ושלום, כי הבעל הבית זה בחינת ראש בית הנ"ל, כי כל אדם בביתו הוא בעל הבית בחינת ראש בית בחינת מחין, כי כל הממון והבהמות וכל החפצים שבביתו ורשותו הנ"ל נמשך על ידו מבחינת מחו ודעתו והאדם הוא בחינת ראש בית שהוא צריך לשמר את כל אשר בבית שנמשך מבחינת הנהר הנ"ל שנמשך מבחינת מחין כנ"ל שלא יהיו נפגמין בחינת הארבעה יסודות חס ושלום שלא יהיה נמשך מהם יניקה חס ושלום לבחינת ארבעה אבות נזיקין כנ"ל:
ועל כן הנזקין שמין להן בעדית בחינת מיטב שדהו וכו' ישלם, כי צריך לשלם במיטב דיקא כדי לברר הטוב מהרע שנתערב על ידי ההזק על ידי שנמשך מממונו יניקה חס ושלום לבחינת ארבעה אבות נזיקין כנ"ל. ועל כן צריך לברר הטוב מהרע מהארבעה יסודות ולשלם במיטב דיקא כנ"ל:
וזה בחינת קרן שהוא ראש לכל הארבעה אבות נזיקין כמו שאמרו במשנה, ארבעה אבות נזיקין השור וכו'. ואמרו זכרונם לברכה בגמרא תני שור לקרנו נמצא שהקרן הוא הראש לכל הארבעה נזיקין, כי עקר ההכנעה של הארבעה אבות הנ"ל הוא על ידי תקון הארבעה יסודות שנתתקנין על ידי הארבעה מחין על ידי הראש בית בחינת תפלין כנ"ל. ועקר בחינת תפלין שעל ידם מתקנים הארבעה יסודות הוא להכניע בחינת קרן של שור המועד שלא יזיק את העולם, כמו שאיתא בתקונים ובתרין רצועין קשרין לה בין קרנוהי וכו', עין שם. נמצא שעל ידי תפלין קושרין ומכניעין את שור המועד בין קרניו שלא יצא להזיק את העולם. וזה בחינת מה שהתם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם, כי התקון להכניע מאורי אש, דהינו בחינת הרע של הארבעה יסודות הוא על ידי קימת חצות להתאבל על חרבן בית המקדש כנ"ל, והעקר הוא בחצות הלילה דיקא, כי בלילה מתגברין מאורי אש, כי אז הוא שקיעת האור שנסתלקין מאורי אור בחינת המחין כנ"ל ואז מתגברין חס ושלום מאורי אש. וזה בחינת ובערב יהיה וכו' כמראה אש עד בקר כדי להכניע מאורי אש שעקר שלטנותם בלילה כי מהאש יצאו והאש תאכלם:
וזה בחינת שנה שהוא הסתלקות המחין שהם בחינת מאורי אור כנ"ל ועל כן אז בשעת שנה צריכין שמירה על ידי שם ה' שהוא בחינת קריאת שמע כדי שלא יתגברו מאורי אש חס ושלום, בשעת הסתלקות המחין שהם בחינת מאורי אור כנ"ל. ועל כן צריכין לשבר את השנה ולשבר את הלילה לחצאין, דהינו לקום בחצות הלילה ואז עקר הכנעת הרע שבארבעה יסודות שהם מערבין טוב ורע חציו טוב וחציו רע ועקר אחיזתם הוא בלילה כנ"ל. ועל ידי שמשברין את השנה וקמין בחצי הלילה על ידי זה חוזרין ונמשכין המחין בחינת מאורי אור, כי כשקמים מהשנה בחצות הלילה חוזרין המחין אל האדם ומתגברין מאורי אור, שהם בחינת מחין, ונכנעין מאורי אש, שהם בחינת חרבן בית המקדש, כי אז עוסקין בבנין בית המקדש על ידי שמתאבלין עליו כנ"ל ואז מבררין הטוב שבהארבעה יסודות. ועל כן צריכין לקום בחצי הלילה דיקא לתקן חרבן בית המקדש, דהינו להכניע מאורי אש שהחריבו את הבית המקדש כנ"ל, כי על ידי שמשברין את הלילה לחצאין דהינו שמשברין את השנה שהיא נמשכת על ידי הסתלקות מאורי אור שעל ידי זה מתגברין מאורי אש, ועל ידי שמשברין את השנה על ידי זה משברין בחינת מאורי אש ומכניעין הרע שבהם ומבררין ומעלין הטוב שבהם כי מקבלין אז את המחין שהם בחינת מאורי אור ועל ידי זה מבררין הטוב שבהארבעה יסודות על ידי שממשיכין את בחינת המאורי אור להכניע מאורי אש כנ"ל. וקימת חצות זה בחינת תפלין בחינת מחין, כי אז כשקמים מהשנה נמשכין המחין:
וזה בחינת שופר שהוא התעוררות השנה, כמובא ששופר מרמז עורו ישנים מתרדמתכם והוא בחינת תפלין כלליות הגונין, כי תלת גונין דעינא הם תלת גונין דקשת שהם שלשה קולות של השופר תקיעה שברים תרועה, שהם בחינת קשת ושופר איקרי קרן, כמו שכתוב, במשך בקרן היובל, ועל כן הוא מכניע קרן של שור המועד:
נמצא שחצות בחינת התעוררות השנה בחינת מחין מאורי אור בחינת תפלין בחינת שופר הוא מכניע קרן של שור שהוא ראש לכל הארבעה אבות נזיקין כנ"ל. אבל אינו נעשה מועד כי אם בשלש פעמים, כי שלש משמרות הוי הלילה כנגד תלת גונין דעינא וכשהזיק שלש פעמים אז נעשה מועד להזיק כי התגברו בחינת מאורי אש על ידי שהזיק שלשה פעמים שעל ידי זה נפגם בחינת הלילה שהוא שלש משמרות כנגד תלת גונין דעינא כנ"ל, אבל כל זמן שלא הזיק שלש פעמים אינו משלם כי אם חצי נזק, כי עקר הפגם על שלא ברר הטוב מהרע מהארבעה יסודות ולא הכניע מאורי אש על ידי קימת חצות ולא ברר מחצית הטוב מהרע, ועל כן משלם חצי נזק, כי הארבעה יסודות חצים טוב וכו' ועל כן תקונם על ידי חצות הלילה כדי לברר חצי הטוב מהרע ועקר הוא בלילה שאז זמן שלטנותם כידוע וכנ"ל. ומי שזוכה לברר ולהכניע מאורי אש על ידי בחינת קימת חצות בודאי לא יבוא אפלו ממונו להזיק שום דבר כי נכנע הרע שבכל ממונו על ידו שהוא הראש בית וכו' כנ"ל. וכשאינו נשמר מזה לברר הטוב מהרע וכו' כנ"ל, שזהו בחינת קימת חצות כנ"ל, על כן צריך לשלם חצי נזק כדי לחזר ולברר חצי הטוב מהרע כנ"ל. אבל כשהזיק שלש פעמים אזי משלם נזק שלם, כי אז נפגם לגמרי כל בחינת הלילה שהוא שלש משמרות כנגד תלת גונין דעינא והתגברו מאורי אש ועל כן צריך לחזר ולברר הכל לגמרי וצריך לשלם נזק שלם, כי על ידי התשלומין של הנזקין על ידי זה מבררין הטוב מהרע ועל כן צריכין לשלם במיטב, כמו שכתוב, מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם, 'מיטב' דיקא בחינת וזהב הארץ ההוא טוב הנמשך מהנהר היצא מעדן שנמשך על ידי הראש בית וכו' כנ"ל:
ברוך ה' לעולם, אמן ואמן: