צוואת הרב מטשערין · מצוה לקים דברי המת · יד

בקשתי מאד שלא ישבחוני בשום תאר ושבח. לא צדיק ולא חסיד ולא למדן ולא בעל מדות טובות, וכיוצא בשבחים כאלו שאין בי אפילו המקצת מהם כי הכול בטעות. בפרט "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב". נמצא כי כל המוסיף גורע, ואדרבא לחרפה ולכלימה יחשב. כי אוי לו למי שהעולם טועין בו, בפרט לאחר הפטירה, שכל תקותי להינצל מאד אז על כל פנים מכל ההבלים והשקרים והטעיות שבזה העולם, ולהיתדבק באמת בנקודת האמת דקדושה, ולזכות לאיזה התנוצצות מזיו נעימת קדשת אור פני מלך חיים. ולמה לי אז כל השבחים של שקר וטעות. וגם על המצבה לא יחקקו שום שבח, רק הרב וכו' מורה צדק לעדתו כמה שנים בקהלת קדש טשערין. ולקט וקבץ ספר לשון חסידים וספר דרך חסידים ושאר ספרים. בן הרב וכו' שהיה מורה צדק כמה שנים בקהלת קדש ברסלב ויכתב גם כן הפרט של היום והחדש והשנה.

Copy passage with reference