יקרא דשבתא · חלק ב · סימן ב - ימי חנוכה
Reading settings
שבת הוא מעין עוה"ב כשארז"ל. ועיקר שעשוע עוה"ב הוא להודות ולהלל לשמו ית' ולדעת ולהכיר אותו ית'. וזה בחי' לדעת כי אני ה' אלקיכם הנאמר בשבת. וזה בחי' מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' וזה בחי' והיה אם שמוע וכו' ולקדש את יום השבת ובאו בשערי העיר וכו' ומביאי תודה בית ה' (ירמי' יז) תודה דייקא כנ"ל. גם ארז"ל הכל מודים כי בשבת ניתנה תורה שזה בחי' הלכות שהם בחי' שעשוע עוה"ב כמבפ"נ. וע"כ ארז"ל לא ניתנו שבתות אלא לתלמוד תורה. וזה ג"כ בחי' הד' צריכין להודות שאומרין בכניסת שבת. כי כשיוצאין מימי החול לקבל קצת קדושת שבת ולקבל איזה הארה מבחי' התנוצצות הדעת של שבת קודש צריכין על זה להודות ולהלל לשמו ית' שזה בחי' הקרבן תודה שהיו מביאין כשיוצאין מאיזה צרה. ואז בשבת נמשך בחי' הלכה היינו תהלוכות הדמים לילך כסדר בתוך שבילי הגוף. כי בחול אז גובר העצבות והמרירות של טרדת הפרנסה וכיוצא ועיקר המרירות מרגיש הלב בבחי' לב יודע מרת נפשו שזה בחי' כיון ששבת וי אבדה נפש ואז הדמים עולין ושוטפים על הלב כמבפ"נ. וכשמגיע קדושת שבת אז נמשך בחי' מנוחה ושמחה ושלום ושלוה והשקט ובטח ואז נשכח כל מרירו וכל עציבו בבחי' ביום הניח ה' לך מעצבך ומרגזך וכו' כמבואר בזוה"ק ואז חוזרין הדמים לילך כסדר בתוך שבילי הגוף. וזה בחי' תיקון הרגלין כמבפ"נ. וזה בחי' אם תשיב משבת רגלך. וגם כי הוצאה שעל ענג שבת מרובה ובתחלה נראה כאלו ממונו נתחסר ח"ו עי"ז שזה בחי' ירכותיה מצטננות אבל באמת אדרבא כל המוסיף מוסיפין לו ועשירים שבשאר ארצות ע"י שמכבדים את השבת כשארז"ל וזה בחי' תיקון הרגלין כמבפ"נ. ועי"ז בא הולדה בנקל שזה בחי' לתודה אותיות תולדה וכו' כמבפ"נ וזה בחי' משארז"ל (שבת קכח) מיילדין את האשה בשבת.
וע"י בחי' תודה הלכה של שבת עי"ז נתגלה אור האמת ומאיר בהדיבור כי בחול יש אחיזה להסט"א שהוא בחי' שקר וכו' ובשבת מאיר אור האמת שזה בחי' אם תשיב משבת ר"ת אמת כמובא בכתבים. ועי"ז נשלם הדיבור וזה בחי' ודבר דבר הנאמר בשבת. כי בשבת נשלם הדיבור של צדקה שזה בחי' וזרחה לכם יראי שמי (אלו שומרי שבת) שמש צדקה שזה בחי' שלימות הצדקה ע"י קדושת שבת וכמבואר במ"א וע"כ ארז"ל פוסקין על הצדקה בשבת וקופה של צדקה מתחלקת בכל ערב שבת. גם אז נשלם הדיבור של תשובה שזה בחי' קחו עמכם דברים ושובו אל ה' היינו בחי' וידוי דברים. כי שבת הוא בחי' תשובה ונאמר בו טוב להודות לה' ודרז"ל על וידוי דברים של תשובה. גם שבת הוא בחי' עשירות בחי' ברכת ה' היא תעשיר זה שבת ואז נשלם בחי' הדיבור של עשירות. גם שבת הוא בחי' מלכות בחי' שבת מלכתא ואז נשלם בחי' הדיבור של מלכות בחי' מלכות פה. כי שבת בעצמו הוא בחי' הדיבור דקדושה כנ"ל כ"פ בשם זוהר בראשית דף לב.
ואז בשבת מאיר הדיבור ע"י הג' שמות וכו' שהם בחי' תורה ותפלה ותורה וזווגים וכו', כי עיקר שלימות התפלה הוא ע"י קדושת שבת כנ"ל כ"פ. וע"י שבת הוא גוזר והקב"ה מקיים כשארז"ל שזה בחי' השם אל כמבואר בפנים. וזה בחי' ויחן את פני העיר ודרז"ל ששמר את השבת ותיכף אחר זה ויקרא לו אל אלקי ישראל ודרז"ל שקרא הקב"ה ליעקב אל. גם עיקר שלימות לימוד התורה הוא ע"י קדושת שבת ואז נקהלין אל הרב והוא מורה דרך ישר לתלמידיו שזה בחי' ויקהל משה ודרז"ל שמצוה להקהיל קהלות בכל שבת ולדרוש בד"ת וכו' וזה בחי' השם אלקים כמבפ"נ.
ואז ג"כ עיקר שלימות הזווגים דקדושה בחי' כנסת ישראל יהי' בן זוגך. גם עיקר זמן הזווג דקדושה הוא בשבת כשארז"ל כי גם זווגא דמטרוניתא כמבואר בזוהר יתרו.
ושלימות הדיבור הוא בחי' לשה"ק. ולשה"ק מקושר לשבת. וע"כ ע"י שלימות הדיבור שהוא בחי' לשה"ק עי"ז ממשיכין השמחה של שבת לששת ימי החול. כי ימי החול הן בחי' עצבות ואפי' המצוות שעושין בימי החול הן בבחי' עצבות וכו' אבל שבת הוא בחי' בן ואז נייחא לעילאין ותתאין ונתעורר שמחה.
ואזי נתרוממין ונתעלין כל המצות של ששת ימי החול מן העצבות ונמשך עליהם מנוחה ושמחה. וכשזוכין לבחי' לשה"ק שהוא מקושר לשבת אזי ממשיכין על ידו את הקדושה והשמחה של שבת לששת ימי החול.
ועי"ז נתגלה אחדות הפשוט ית' כי שבת מורה על אמונת היחוד שאנו מאמינים שכל הפעולות משתנות נמשכין מאחד הפשוט ית' שברא כולם בששת ימי החול ושבת בשבת. והתגלות אחדות הפשוט זאת הבחי' יקרה מאד אפי' אצלו ית' כמו שמצינו יחיד ורבים הלכה כרבים וכו'. כי רצונו ית' בבחי' אחדות הפשוט (היינו שיהיה שלום ואחדות בין ישראל) כי כשנתגלה בחי' אחדות הפשוט למטה גם למעלה נתגלה אחדות הפשוט ית' בבחי' אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ שע"י אחדות שנתגלה בישראל למטה נתגלה אחדותו הפשוט ית' למעלה וכו' כמבואר כ"ז בפנים וזה בחי' ויקהל משה את כל עדת בני ישראל.
שזה בחי' האחדות שבישראל ואז נצטוו על שבת שהוא בחי' התגלות אחדותו הפשוט ית' כנ"ל.