יקרא דשבתא · חלק ב · סי' ד - ואת העורבים צויתי לכלכלך
Reading settings
בשבת נפתחין כל שערי הקדושה בבחי' וביום השבת יפתח וכמבואר בזה בזוה"ק. וע"כ צריכין ליתן צדקה לעניים על שבת וכמבואר במ"א וכן קופה של צדקה מתחלקת בכל ערב שבת כשארז"ל כי צדקה הוא בבחי' פתוח תפתח שכשנפתח איזה פתח דקדושה בעבודת ה'. אזי בסגולת כח הצדקה להרחיב ולפתוח הפתח יותר ויותר כמבואר בפנים.וגם ענג שבת בעצמו הוא בבחי' צדקה כמבואר לעיל כ"פ. ומחמת שעיקר מעלת הצדקה לשבר האכזריות ולהפכו לרחמנות ועי"ז נתהפך רוגז לרצון וכו' כמבפ"נ ע"כ ארז"ל מחד בשביך לשבתא. כי בחול אז יש שליטה ואחיזה להסט"א שהוא בחי' אכזריות ורוגז. וקדושת שבת הוא בחי' רחמים ורצון בחי' יכולה היא שתרחם שארז"ל וכן ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו בחי' מנוחת אהבה ונדבה. ע"כ ע"י שמכינין בכל ימי החול לשבת עי"ז נתהפך האכזריות לרחמנות והרוגז לרצון. וע"כ שמאי שהיתה טבעו נוטה לקפידה ורוגז כשארז"ל ע"כ היה נזהר בזה ביותר להכין מכל ימי השבוע לשבת עד שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת כשארז"ל.
גם שבת הוא תחלה למקראי קודש שעל ידם בא בחי' התגלות הרצון לידע ולהאמין שהכל מתנהג רק ברצונו ית' ואין שום חיוב הטבעי כלל כי הם נקראים מקראי קודש שע"י הנסים ונפלאות ושידוד הטבע שנעשה בהם עי"ז נתגלה הרצון ושבת הוא בחי' קדש בעצמו כי אז עיקר שורש בחי' התגלות הרצון. כי שבת הוא עיקר שורש העדות על אמונת חידוש העולם.
ושהוא ית' ברא את הכל ומנהיג כולם בהשגחתו ורצונו ית' ואפי' הטבע בעצמה מתנהגת ג"כ רק ברצונו והשגחתו ית' ומבואר בזוה"ק שבשבת אז עתיקא קדישא גלי רצון דיליה ולשם היה הסתלקות משה בשבת במנחה לבחי' שרש הרצון רעוא דרעוין המאיר בשבת קודש בפרט במנחה שאז עולין עד הדיקנא שזה בחי' זקן ונשוא פנים המבפ"נ.
ואז נתבטל הקול של החיות רעות שהם חכמי הטבע שזה בחי' והשבתי חיה רעה מן הארץ והשבתי דייקא כי עיקר הכנעת החיות רעות הנ"ל הוא ע"י התגלות הרצון המאיר בשבת כי שבת הוא מעין עוה"ב שאז תתבטל מערכת השמים חיוב הטבע לגמרי שזה בחי' ויכלו השמים והארץ וכל צבאם הנאמר בשבת ויכלו דייקא. וכן וישבות מכל מלאכתו וכו'. וזה ג"כ בחי' כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות היינו כי בששת ימי החול צריכין לעשות איזה מלאכה ועסק בשביל קיום מעש"ב כמבפ"נ. וכל זה מחמת שששת ימי החול בהם היתה מלאכת מעש"ב ונברא בהם שמים וארץ וכל צבאם וכו' עד שנשתלשל מזה בחי' מערכת הטבע. אבל בשבת מאיר בחי' התגלות הרצון כ"כ עד שנמשך בחי' השבתת וביטול הטבע לגמרי ואז אין לעשות שום מלאכה ועסק. כי אפי' מלאכת המשכן שהוא בבחי' מלאכת מעש"ב כמבפ"נ ואעפי"כ אינו דוחה שבת כשארז"ל. כי ע"י התגלות הרצון המאיר בשבת זוכין ליראה וזה בחי' ירא שבת ושומרי שבת נקראים יראי שמו כנ"ל כ"פ ועי"ז זוכין לקבל השפעת החסד ואז כל מלאכת מעש"ב מתקיים בחסדו ית' בבחי' כי אמרתי עולם חסד יבנה. ואז אין צריכין לעשות שום מלאכה ועסק כלל כמבפ"נ.
וזה בחי' כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו כאלו נעשה שותף להקב"ה במע"ב. כי באמירת ויכולו ממשיך בחי' התגלות הרצון והיראה והשפעת החסד שזה היה שרש מעשה בראשית בחי' כי אמרתי עולם חסד יבנה. וע"כ אמרו רז"ל בראשית ברא וכו' בשביל היראה שנקראת ראשית וכו' כי עיקר השפעת החסד זוכין לקבל ע"י היראה. וזה שדרשו ג"כ בשביל משה וכו' כי משה רבינו הוא החכם גדול שבקדושה שיכול לקשר כל הרצונות בשורש הרצון (ששם הוא בחי' הסתלקות משה) שעי"ז נעשה יראה וזוכין לקבל השפעת החסד. וזה שדרשו ג"כ בשביל חלה בשביל ביכורים בשביל מעשרות. היינו כי ע"י הצדקה של חלה וביכורים ומעשרות זוכין להמשיך בחי' התגלות הרצון כנ"ל והן נקראים ראשית דייקא כי עיקר עבודת הצדקה הוא בההתחלה היינו מה שצריכין אז לשבר האכזריות ולהפכו לרחמנות. וזה ניכר ביותר ממה שהאדם לוקח ראשית עמלו ויגיעו ונותנו לצדקה וביכורים ומעשרות וחלה קודם שהוא בעצמו נהנה ממנו. ומחמת שראשית ההתחלה של מתנות כהונה שניתן מתבואת הארץ הוא ביכורים ע"כ חג השבועות שאז נמשכין כל התיקונים הנ"ל (כמובא בפנים) נקרא יום הביכורים וע"כ ארז"ל שבשכר שבת אני נותן לכם את המועדים. וכן ארז"ל כל המקיים את המועדים כאלו מקיים את השבתות כי ע"י המועדים נמשך בחי' התגלות הרצון שזה בחי' קדושת שבת כנ"ל. וזה בחי' גודל השמחה של שבת כי ע"י התגלות הרצון נמשך שמחה כמבפ"נ.
וזה בחי' אם תשיב משבת רגלך וכו' אז תתענג על ה' דא עתיקא קדישא ששם שורש הרצון דקדושה שנתגלה ומאיר בשבת בחי' ועתיקא קדישא גלי רצון דיליה והרכבתיך על במותי ארץ ודרז"ל שניצול משיעבוד מלכיות היינו שנכנע ונתבטל קול החיות רעות שהם בחי' שיעבוד מלכיות שנמשלו לחיות כמבואר בדניאל. והאכלתיך נחלת יעקב אביך זה בחי' שנשמע הקול דקדושה של התגלות הרצון שזה בחי' מקרא קדש כמבפ"נ וארז"ל (מ"ר אמור פ' כט) מקרא קדש זה יעקב וכו'. גם זה בחי' יראה בחי' ויירא יעקב מאד המבפ"נ וכמבואר בזוה"ק ביראתך בזכות יעקב שאמר מה נורא וכו' כי פי ה' דבר זה בחי' צדקה כ"ש (ישעי' סג) אני המדבר בצדקה ורב להושיע וכתיב יצא מפי צדקה (שם מה) כי ע"י צדקה בפרט צדקה של שבת נמשכין כל התיקונים הנ"ל.