יקרא דשבתא · חלק ב · סי' ח - תקעו תוכחה
Reading settings
שבת הוא עולם הנשמות כידוע וכנ"ל כ"פ בשם הזוה"ק ששבת הוא יומא דנשמתא ולא יומא דגופא.
ועיקר יניקת הנשמה הוא מהריח. וזה בחי' תבלין אחד יש לנו ושבת שמו וריחו נודף. וזה בחי' משארז"ל (שבת לג ע"ב) גבי רשב"י ובנו ר"א שיצאו מן המערה וראו שחורשין וזורעין אמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה כל מקום שנתנו עיניהם מיד נשרף ואמרה להם הבת קול להחריב עולמי יצאתם חזרו למערתכם ואח"כ כשיצאו מהמערה פעם שנית וכו' חזיי' להאי סבא דנקיט תרי מדאני אסא ורהיט בע"ש בהש"מ אמרו ליה הני למה לך א"ל לכבוד שבת. ותסגי לך בחד. חד כנגד זכור וחד כנגד שמור. א"ל לברי' חזי כמה חביבין מצוות על ישראל יתיב דעתייהו היינו כנ"ל כי שבת שהוא יומא דנשמתא ויניקת הנשמה הוא מהריח ע"כ היה רץ עם ההדסים לכבוד שבת להריח בהם. ואז נתעוררו עי"ז גם הם לעורר הריח טוב שבנשמות ישראל בבחי' חזי כמה חביבין מצוות על ישראל שזה בחי' התוכחה של משה שנזהר שלא להבאיש ריחם ח"ו ע"י התוכחה. רק אדרבא ע"י תוכחתו נתן בהם ריח טוב כמבפ"נ ואז כשנתעוררו לזה נתיישבה דעתם.
וזה בחי' היראה של שבת בחי' ירא שבת כי היראה הוא בחי' ריח בחי' מזונא דנשמתא בחי' עקב דקדושה כמבפ"נ. ואז נכנע בחי' העקב דסט"א שנתגדל ע"י מזונא דגופא שהוא בחי' אכילה של חול שאינה בקדושה כראוי כי בשבת מחמת שהוא יומא דנשמתא ומאיר בו היראה הק' שהוא בחי' עקב דקדושה כנ"ל.
עי"ז נתתקן גם מזונא דגופא ונמשך עליו קדושה גדולה שזה בחי' קדושת האכילה והסעודות של שבת שהוא כולו קודש והוא ג"כ בבחי' מזונא דנשמתא. וזה בחי' אם תשיב משבת רגלך כי אז נתתקן העקב ונתעלין הרגלין מאחיזת הסט"א שהוא בחי' עקב דסט"א בחי' עקב עשו שזה בחי' וידו אוחזת בעקב עשו כמבפ"נ.
ועיין מ"ר פ' תולדות שבפסוק זה מרומז שסוף כל סוף תתבטל שיעבוד מלכיות ותחזור המלוכה לישראל. וע"כ דרז"ל על המענג את השבת שניצול משיעבוד מלכיות שנאמר והרכבתיך על במותי ארץ ונאמר ואתה על במותימו תדרוך. תדרוך דייקא שע"י העקב והרגלין דקדושה יכניעו את המלכיות של עכו"ם שהם מבחי' עקב עשו עקב דסט"א.
וזה שמובא בכתבים עשות חפצך ב'יום ק'דשי ו'קראת ל'שבת ר"ת בקו"ל. ושזה בחי' קול התקיעות שהיו תוקעין בע"ש וכו' כי בחי' הקול הוא משקה את הגן ששם גדילים כל הריחות והיראות שהם בחי' מזונא דנשמתא כמבפ"נ. וזה בחי' הקולות שבמזמור לדוד שאומרים בכניסת שבת. וזה בחי' הזיין קולות וזיין הויות גמטריא יעקב כמובא היינו בחי' הקול קול יעקב כמבפ"נ והקול הזה הוא בחי' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן כמבפ"נ. שזה בעצמו סוד הג' סעודות של שבת. שהם כנגד עדן נהר גן ר"ת ענג בחי' וקראת לשבת ענג כמבואר בזוה"ק ובתיקונים.
וזה בחי' מה שמובא בכוונות להריח בהדסים קודם כל סעודה של שבת. היינו בכדי להורות שהסעודות הם בחי' מזונא דנשמתא בחי' ריח כנ"ל וע"כ הסעודה הראשונה של שבת הוא סעודתא דחקל תפוחין קדישין שזה בחי' ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' שהוא בחי' החקל תפוחין קדישין הנ"ל כמבואר במסכת תענית ד' כט ע"ב וכן הוא בזוה"ק פ' תולדות. וזה הקול הנ"ל הוא בחי' קול הניגון של השיר שיתער לעתיד שהוא בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע שעולה כולו ע"ב גמטריא חסד שזה בחי' מושכין עליו חוט של חסד כמבפ"נ. וזה בחי' מה שבכניסת שבת מתחילין תיכף מענין זה השיר שזה בחי' מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת וכו' כשדרז"ל.וזה מ'זמור ש'יר ל'יום ה'שבת ר"ת למש"ה כמובא. כי משה זכה בשלימות לבחי' זה השיר כמבפ"נ. והוא ושאר צדיקים עמו עוסקין בכניסת שבת להעלות נשמות החיים והמתים שנפלו לעמקי הקליפות. כי ע"י ההארה הק' שממשיך מבחי' הקול של השיר הזה שהוא בחי' הקול המשקה את הגן ששם גדילים כל הריחות והיראות שהן בחי' מזונא דנשמתא ע"כ עי"ז מוסיף ונותן ריח טוב בנשמותיהם עד שזוכין גם הם לעלות מעומק נפילתם וליכנס לקדושת הגן הנ"ל שהוא הג"ע. וזה טוב להודות לה' וכו' כי אז עיקר תיקון התפלה וההודאה. וזה להגיד בבקר חסדך היינו בחי' חידוש העולם של עתיד שיהי' בבחי' עולם חסד יבנה בחי' חוט של חסד הנ"ל והכל יהי' ע"י ואמונתך בלילות היינו בחי' תיקון האמונה כמבפ"נ. וזה עלי עשור וכו' ודרז"ל (ערכין יג ע"ב) שזה קאי על השיר שלעתיד בעוה"ב שיהי' על כינור של עשר נימין וכ"ש הודו לה' בכינור בנבל עשור זמרו לו שירו לו שיר חדש וכו' היינו כי זה השיר הוא בחי' שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה כמבפ"נ.
גם ע"י קדושת שבת נשלמת התפלה שתהא בבחי' רחמים ותחנונים כי עיקר הרחמים תלוי בדעת.
ושבת הוא בחי' דעת גדול וביטול הכעס והאכזריות ונמשך בחי' רחמים גדולים כמבפ"נ סי' קיט שזה בחי' יכולה היא שתרחם וכמבואר כבר לעיל ג"כ כ"פ. וגם כי שבת הוא בחי' שדי כידוע. ושדי הוא בחי' רחמנות דקדושה כמבפ"נ גם ע"י קדושת שבת נתבטל בחי' הרוח שטות של תאוות ניאוף שזה בחי' והשבתי זימה מן הארץ. וע"כ אז עיקר זמן קדושת הזווג כנ"ל כ"פ.
ומחמת שלפעמים יש שהסט"א מתגברת לינק מן הרחמנות עד שעי"ז נפגם הדעת ועי"ז בא ח"ו תאוות ניאוף ואז א"א להתפלל בבחי' רחמים ותחנונים רק צריכין בעל כח גדול שיתפלל תפלה בבחי' דין ואז הסט"א שעיקר יניקתה הוא מבחי' דינים ומוחין דקטנות רוצה לבלוע התפלה הזאת שהוא מבחי' דין.
אך מחמת שהתפלה הזאת יצאתה מבעל כח גדול ע"כ היא עומדת בבית הבליעה של הסט"א עד שמוכרחת ליתן הקאות ולהחזיר כל הקדושות שבלעה אף גם מוכרחת להוציא ולהקיא עצמות חיותה ממש.
וזהו בחי' גרים שמתגיירין וכו' ומזה היה בחי' יציאת מצרים וקריעת י"ס כמובן בפנים. וכבר מבואר במ"א שענין מס"נ על קדושת השם הוא ג"כ בבחי' התפלה שבבחי' דין הנ"ל ושזה היה ג"כ ענין מכירת יוסף למצרים ועמד שם דייקא בנסיון גדול. ואח"כ כתיב ויישם בארון במצרים ואח"כ היה קריעת י"ס בזכות ארונו של יוסף וכו'. וע"כ קדושת שבת הוא ג"כ מהדברים שמסרו ישראל נפשם עליהם כשארז"ל ומבואר בכוונות ועל מנוחתם יקדישו את שמך שצריך לכוון לקבל על עצמו מסירות נפש. כי עי"ז מכניעין הסט"א ביותר עד שזוכין עי"ז להשלים את התפלה בשלימות גדול ע"י קדושת שבת כנ"ל. וזה בעצמו ג"כ ענין זכור ושמור הנאמר בשבת. כי זכור בחי' דכורא שהוא בחי' מדת הרחמים כידוע היינו בחי' התפלה שהוא בבחי' רחמים ותחנונים. וע"כ כתיב בו כי ששת ימים עשה ה' וכו'. והבריאה היתה ע"י בחי' חסד ורחמים בחי' עולם חסד יבנה וכשארז"ל שיתף מדת הרחמים וכו'. ושמור הוא כנגד בחי' נוקבא בחי' דין כידוע היינו שלימות התפלה ע"י התפלה שבבחי' דין הנ"ל וע"כ כתיב שם וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים וכו'. כי יציאת מצרים היה ג"כ ע"י בחי' זאת הנ"ל.
וזהו שמבואר בזוה"ק שענין שבת הוא תיקון על מכירת יוסף למצרים שהיה ג"כ בבחי' זו כנ"ל. וע"כ כשחללו שבת ויצאו ללקוט ביום השביעי מיד ויבא עמלק כמו שארז"ל כי עיקר הכנעת עמלק הוא ע"י התפלה שהוא בבחי' דין הנ"ל שמקבלת כח מקדושת שבת לעמוד בבית הבליעה של הסט"א ולהכניע אותה. כי עיקר הכנעת הסט"א הוא ע"י קדושת שבת כי כדין יתפרדו כל פועלי און וכמבואר בזוה"ק. וע"י התפלה הנ"ל נעשין גרים ונתגדל כבודו ית'. וזה בחי' כבוד שבת.
והכבוד הוא שורש הנפשות שזה בעצמו ג"כ בחי' קדושת שבת שהוא שורש נפשות ישראל בחי' שבת וינפש וכשארז"ל.
וע"י התגלות הכבוד עי"ז בא התפשטות הנבואה שזה בחי' הרוה"ק שזוכה כ"א לקבל בשבת כמבואר בזוה"ק. וזה בחי' אין הנבואה שורה אלא על חכם גיבור ועשיר כי כל אלו הם בבחי' כבוד כמבפ"נ ולענינינו אפשר לומר שזה בחי' עליית המלכות בבחי' נה"י חג"ת חב"ד כמבואר בכוונות שבת. כי המלכות הוא בחי' כבוד בחי' מלך הכבוד. ובחי' הכבוד של עשירות הוא בחי' נה"י כי העשירות הוא בחי' רגלין בחי' ואת היקום אשר ברגליהם. והגבורה הוא בחי' חג"ת בחי' ידין בחי' ובידך כח וגבורה וכתיב לך זרוע עם גבורה תעוז ידך וכו'. והחכמה הוא חב"ד וזה בחי' ויבא יעקב שלם ודרז"ל שלם בגופו ובממונו ובתורתו היינו בחי' חכם גבור ועשיר הנ"ל ויחן את פני העיר ודרז"ל ששמר את השבת והתגלות הכבוד הנ"ל הוא בחי' זריחת השמש ועי"ז בא רפואה כ"ש וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא כמבפ"נ. וע"כ דרז"ל פסוק זה לענין שומרי שבת. וזה ג"כ בחי' שבת הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבא. וזריחת השמש הנ"ל בא ע"י סליחת העון שבא ע"י ריבוי התפלות וכו'. וזה בחי' משארז"ל על השומר שבת שמוחלין לו על כל עוונותיו.
ועיקר שלימות התפלה הוא ע"י שניתוסף שכן מישראל וזה בחי' מעלת קדושת הקיבוץ של ישראל כי ג' אבנים בונות ששה בתים ד' אבנים בונות כ"ד בתים וכו' כמבפ"נ. וזה בחי' ויקהל משה את כל עדת ב"י ואז הזהירם על מלאכת המשכן שהוא בחי' כי ביתי בית תפלה ונבנה דייקא ממה שנתקבץ מנדבת לב של כל ישראל ואז הזהירם ג"כ על ענין שבת. כי כלל ענין הקיבוץ הק' של כלל ישראל והשכנים שניתוספין עליהם שזה בחי' הגרים שנעשין ע"י התפלה בבחי' דין הנ"ל הכל נמשך רק מכח קדושת שבת וזה ואל יאמר בן הנכר הנלוה על ה' (היינו בבחי' תוספות השכנים הנ"ל) הבדל יבדילני ה' מעל עמו. היינו שא"א לו להכלל בכלל הקיבוץ של ישראל בכדי שעי"ז יתוספו ריבוי של בתי התפלה ביותר. ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש כי זה עיקר מצוות פריה ורביה בכדי שיתרבו ביותר נפשות ישראל שעי"ז נתרבין בתי התפלה ביותר וכמבואר בליקוטי הלכות. אבל הסריס שאין לו בנים יוכל לומר שהוא עץ יבש ח"ו. כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וכו' ונתתי להם בביתי ובחומותי (דייקא היינו בחי' הבתים הק' הנ"ל) יד ושם טוב מבנים ובנות כו' כי מאחר שכל התיקון נמשך ע"י קדושת שבת נמצא מאחר שהם זהירים בזה ביותר ממילא יש להם חלק גדול ביותר בענין הבתים הנ"ל ובני הנכר הנלוים על ה' וכו' כל שומר שבת מחללו וכו' והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון וכו' היינו בחי' שלימות התפלה הנ"ל עד שהוא במקום קרבן ומכפרת עוונות כמובא בפנים על פסוק זה בעצמו. וזה כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים נאום ה' מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו כי ע"י ריבוי בתי התפלה נתכנסין ונתקבצין כל נדחי ישראל (שהם בבחי' תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות) ג"כ אל הבתים הנ"ל וכן ג"כ הגרים כנ"ל. וזה בחי' משארז"ל ויקהל משה וכו' שמצוה להקהיל קהלות בכל שבת ולדרוש בד"ת קהלות דייקא כי אז מאיר קדושת הקהלה והקיבוץ של ישראל ביותר כנ"ל.
וע"י התפשטות הנבואה הנ"ל עי"ז נתברר המדמה ונתתקן האמונה אמתיית דקדושה ונתבטל אמונות כוזביות. ויש עשרה מדריגות בנבואה והם כנגד עשרת הדברות וכו' ועי"ז זוכין להאמין בחידוש העולם שהכל ברא ה' בעשרה מאמרות וכו' וזה בחי' קדושת שבת שכל עיקר יסודו על אמונת חידוש העולם שברא ה' את הכל בעשרה מאמרות ושבת בשבת. ושלימות האמונה הזאת זכו ישראל במעמד הר סיני שאז זכו כל ישראל לנבואת פנים בפנים שזה בחי' הא דהששי שכל העולם הי' תלוי עד ששה בסיון שקבלו ישראל את התורה כמבפ"נ. וזה היה בשבת קודש כיהכל מודים שבשבת ניתנה תורה. וע"כ צריך האדם להקביל פני רבו בשבת כי אעפ"י שבשבת נמשך על כ"א רוח נבואה רוה"ק אבל אעפי"כ בוודאי יש בזה מדריגות רבות.
ועיקר הרוה"ק רוח נבואה ממש הוא אצל הרב המנהיג האמת שהוא בחי' איש אשר רוח בו. והוא בוודאי זוכה בשבת לקבל רוח חדשה רוח נבואה ממש ועי"ז נתברר המדמה ביותר אצל המקורבין אליו וזוכין לקבל פניו בשבת קודש ועי"ז זוכין לקבל הארת קדושת שבת ביותר עד שנשלם גם אצלם האמונה בשלימות ונתבטלין כל מיני אמונות כוזביות שהם בחי' זוהמת הנחש כי בשבת נדחה ונתבטל בחי' זוהמת הנחש כידוע וכמובא במאמר מרכבות פרעה וכו'. וע"כ ארז"ל אפי' עע"ז כדור אנוש מוחלין לו. וע"כ ארז"ל המתפלל בע"ש ואומר ויכלו כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשב"ר. כי עיקר חידוש העולם היה ע"י אמונה כ"ש וכל מעשיהו באמונה וכמבפ"נ ועיקר שלימות האמונה הנ"ל נמשכת ע"י שלימות התפלה הנ"ל שנשלמת ע"י קדושת שבת.
וע"כ המתפלל בע"ש ואומר ויכלו שבזה מגלה ומעיד על אמונת חידוש העולם שעי"ז עצמו היה חידוש העולם כנ"ל ע"כ כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית וע"כ המלאכים מניחים ידיהם על ראשו ואומרים וסר עוונך וחטאתך תכופר כי ע"י כל הנ"ל בא ג"כ סליחת עוונות כנ"ל.
וע"י אמונת חידוש העולם נמשך קדושת א"י ששם מאיר השגחתו ית' תמיד וכו' כמובא בפנים. וע"כ ארז"ל אם משמרין אתם את השבת תכנסו לארץ ישראל וכו'. וקדושת שבת בעצמה הוא בחי' קדושת א"י כנ"ל כ"פ. וע"כ ארז"ל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה לבד מהוצאות שבתות וכו' שאם מוסיף מוסיפין לו וכו'. כי ההוצאה של שבת הוא בהשגחה פרטיית תמיד בבחי' א"י כנ"ל. וע"י שלימות האמונה יהיה גם חידוש העולם שלעתיד ואז יהי' כל העולם בבחי' א"י כי אז יתנהג כל העולם ע"י השגחה בלבד שהוא בחי' נפלאות שלא כדרך הטבע. ואז יתער שיר חדש שהוא בחי' השיר שיתער לעתיד שהוא בחי' שיר וניגון של השגחה שהוא בחי' נפלאות. ושיר הזה הוא בחי' שיר פשוט כפול משולש ומרובע וכו' והוא בחי' הקול הנ"ל המשקה את הגן וכו' שעי"ז יכולין להוכיח את ישראל ולהוסיף ע"י התוכחה ריח טוב בנשמתם כנ"ל. וע"כ שבת קודש הוא מעין עוה"ב כי הוא מבחי' חידוש העולם שלעתיד. וע"כ מאיר בו השגחה ונפלאות. כי שבת הוא בחי' תלת גוונין דעינא ובת עין שהוא בחי' ראי' והשגחה בחי' עיני ה' אל' בה תמיד. והוא בחי' ביטול ההנהגה של דרך הטבע של מערכת השמים שזה בחי' ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ויכלו ממש. ואז נתעורר שיר חדש שהוא מבחי' השיר שלעתיד שהוא שיר של השגחה ונפלאות והוא בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע שהוא יוד אותיות של שם הויה וכו' כמבפ"נ.
וזה בחי' מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת וכו' בחי' השיר שיתער לעתיד. וזה טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון. כי השיר הזה הוא עליון על כל השירים כי הוא שיר של השגחה ונפלאות שזה בחי' אספרה כל נפלאותך אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון כי ההנהגה של השגחה הוא בבחי' עליון על כל הארץ וכו' כי הוא למעלה מבחי' ההנהגה המלובשת בדרך הטבע. וזה להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות. כי התקבצות החסידים שעל ידם יהי' חידוש העולם שלעתיד הכל הוא ע"י שלימות האמונה שבא ע"י בירור המדמה שהוא בחי' לילה כמבואר כ"ז בפנים. וזה עלי עשור כי השיר הזה הוא כלול מעשרה מיני נגינה שהוא בחי' שיר פשוט כפול וכו' שהם עשרה אותיות כנ"ל ורז"ל דרשו עלי עשור עלי לקיים עשרת הדברות ועלי נבל עלי לנבל עצמו עליהם בשעת השמד ר"ל. היינו כי שלימות האמונה ובירור המדמה הנ"ל בא ע"י נבואה שהוא בחי' עשרת הדברות כנ"ל, והתפשטות הנבואה בא ע"י התגלות הכבוד שבא ע"י גרים שנעשין ע"י התפלה בבחי' דין שזה בחי' המס"נ שיש לישראל על דברי תורה וכנ"ל. וזהו כי שמחתני ה' בפעלך וכו' כי השיר הזה הוא שורש כל השמחות דקדושה וכמבואר במ"א ובליקוטי הלכות. וזה מה גדלו מעשך ה' מאד עמקו מחשבותך וכו' בפרוח רשעים כמו עשב וכו' היינו שהסט"א מגבהת עצמה לבלוע התפלות שהן בבחי' דין אבל באמת הוא להשמדם עדי עד. כי ע"י הכח של קדושת שבת אז התפלות הנ"ל ממצין בבית הבליעה של הסט"א עד שמוכרחין דייקא ע"י התפלות הנ"ל שהן בבחי' דין ליתן הקאות ולהחזיר כל הקדושות שבלעו אף גם עצמות חיותם ממש. ואז ממילא הם כלים ונאבדים לגמרי. וזה כי הנה אויביך יאבדו ותרם כראם קרני וכו' (ואפשר שזה ג"כ סוד השלהובא דאשא שיורד בכל ע"ש על ראשי הקליפות שרוצים לעלות ולינק מהקדושה והשלהובא הנ"ל הוא מבחי' גבורות כידוע שזה בחי' התפלה שהוא בבחי' דין ומשפט שהוא בחי' אש כ"ש כי באש ה' נשפט וכמבואר במ"א) בקמים עלי מרעים תשמענה אזני צדיק כתמר יפרח וכו'. כי אדרבא ע"י שהסט"א מתגברת לבלוע את הכל עי"ז דייקא נתרומם קרן הקדושה ביתר שאת ויתר עוז. כי עי"ז נעשין גרים ונתוספין שכנים על הקיבוץ הק' ועי"ז נתרבין הבתים הק' בית שזה בחי' שתולים בבית ה' וכו' וזה ג"כ בחי' מקולות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום ה' וכו' לביתך נאוה קדש וכו'.
וזה שאמרו רז"ל ויכל אלוקים ביום השביעי מה היה העולם חסר מנוחה בא שבת בא מנוחה כלתה ונגמרה המלאכה כי עיקר חידוש מעש"ב הוא ע"י אמונה ושלימות האמונה הוא ע"י נבואה ונבואה נקראת מנוחה כמבפ"נ וע"כ כשבא שבת בא מנוחה שהוא בחי' נבואה ואז נשלמה האמונה ע"כ אז כלתה ונגמרה המלאכה ומחמת שע"י נבואה נתברר המדמה שהוא בחי' שינה ע"כ גם השינה של שבת יקרה וקדושה מאד כמובא.
ומחמת שכל הנ"ל כלול בקדושת ראש השנה כמבפ"נ ע"כ ארז"ל י"ט של ר"ה שחל להיות בשבת וכנ"ל כמה פעמים כי כשחל ר"ה בשבת אז טוב מאד כי אז נגמרין כל התיקונים ביתר שאת ע"י קדושת שבת וזה בחי' התקיעות שהיו תוקעין בכל ע"ש תקיעה הוא בחי' התגלות הכבוד כמבפ"נ. וזה בחי' כבוד שבת כנ"ל. תרועה הוא בחי' נבואה בחי' השראת השכינה כמבפ"נ שזה בחי' קדושת שבת כנ"ל וכמבואר בזוה"ק ובתיקונים ועיין זוהר ויקרא ד' קעט. דבגין כך לא זזת שכינה מישראל בכל שבתות וכו'. שברים זה בחי' תיקון האמונה הק' וביטול אמונות כוזביות שזה נמשך בשלימות ע"י קדושת שבת וע"כ ארז"ל אפי' עע"ז וכו' מוחלין לו כנ"ל.
ומחמת שע"י קדושת שבת זוכין למוחין ודעת והדעת כלול מתלת מוחין שהם בחי' מחיצות פרוסות בפני תאוות ניאוף שזה בחי' מחנה ישראל כמה הוה תלת פרסי' כי זה עיקר קדושת מחנה ישראל בחי' והיה מחניך קדוש כמבפ"נ וע"כ נאמר אצל שבת לדעת כי אני ה' מקדשכם. וע"כ תחום שבת דאורייתא הוא תלת פרסי כידוע היינו כנגד בחי' תלת פרסי הנ"ל.
וזה אם תשיב משבת רגלך וכו' אז תתענג על ה' היינו שתזכה לשלימות הדעת והמוחין ששם עיקר הענג כנ"ל כ"פ וזשדרז"ל הוא גוזר והקב"ה מקיים שזה בחי' שלימות התפלה בבחי' דין שהוא כמו בגזירה שגוזר כך עפ"י הדין. וזה והרכבתיך על במותי ארץ זה בחי' ביטול והכנעת הסט"א. וזשדרז"ל שניצול משיעבוד מלכיות ועי"ז נעשין גרים שכל זה בכלל והרכבתיך על במותי ארץ. ועי"ז נתגלה כבודו ית' שהוא בחי' שורש נפשות ישראל שמשם באה התפשטות הנבואה. וזה והאכלתיך נחלת יעקב אביך. כי יעקב אבינו הוא שורש נפשות ישראל בחי' הכבוד הנ"ל כמבואר בליקו"א סי' קפא. גם הנבואה הוא בחי' נחלת יעקב שזה בחי' וסלחת וכו' ונחלתנו כמו שפירש"י שם. וזה כי פי ה' דבר דבר ה' זו נבואה כמבפ"נ.
וע"י התפשטות הנבואה עי"ז נתתקן האמונה ונעשה שותף להקב"ה במעש"ב. וזה ג"כ בחי' אז תתענג על ה' הוא גוזר והקב"ה מקיים מאחר שהוא שותף עמו כביכול. וזה בחי' שכן ארץ ורעה אמונה והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך וכשדרז"ל נותנין לו כל משאלות לבו. וזה והרכבתיך על במותי ארץ זהבחי' ביטול אמונות כוזביות שהם בחי' זוהמת הנחש. וע"כ כשעמדו ישראל על הר סיני ופסקה זוהמתן אז נעשו חירות משיעבוד מלכיות כשדרז"ל. והאכלתיך נחלת יעקב אביך כפשוטו ממש היינו שיזכה לנחלת א"י כי עיקר ירושת א"י הוא ע"י כח מעשיו הגיד לעמו וכו' היינו ע"י אמונה שלימה בחידוש העולם. וזה כי פי ה' דבר בחי' נבואה כי ע"י התפשטות הנבואה שהוא דבר ה' זו נבואה זוכין להאמין בחידוש העולם שהכל נהיה בדברו כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו'. ועי"ז זוכין לירושת א"י שהוא בחי' אל הארץ אשר דבר להם. וכן לך נחה את העם אל אשר דברתי לך.
וע"י אמונה יהיה חידוש העולם לעתיד ואז יתנהג כל העולם בבחי' השגחה ונפלאות. וזה ג"כ בחי' אז תתענג על ה' שהוא בחי' עוה"ב שהוא עין לא ראתה.
וזה ג"כ בחי' הוא גוזר והקב"ה מקיים מאחר שיתנהג הכל רק בהשגחה ונפלאות. וזה שדרז"ל בזוה"ק אז תתענג על ה' דא עתיקא קדישא שהוא בחי' פלא עליון ששם שורש כל הנפלאות בחי' בעתיקא תליא מלתא וזה והרכבתיך על במותי ארץ דא חקל תפוחין קדישין היינו בחי' עליית המלכות דקדושה שהוא בבחי' עקב ענוה יראת ה' כידוע והכנעת המלכות דסט"א שהם מבחי' עקב דסט"א עקב עשו כנ"ל.
וזה והאכלתיך נחלת יעקב אביך היינו בחי' הקול קול יעקב שהוא בחי' הקול המשקה את הגן ששם גדילים כל הריחות והיראות. וזה והאכלתיך דייקא. כי עי"ז נתתקן האכילה שתהא בבחי' מזונא דנשמתא בחי' ריח שזה בחי' יעקב בחי' ראה ריח בני כריח שדה וכו' ודרז"ל שנכנס עמו הגן עדן היינו בחי' ריח של הגן השקה ע"י בחי' הקול כנ"ל. וזה כי פי ה' דבר היינו כי עי"ז נתתקן בחי' התוכחה שתהא בבחי' התוכחה של משה בחי' אלה הדברים אשר דבר משה וכמו שפירש"י דברי קהלת כל מקום שנאמר דברי אינו אלא דברי תוכחות וכו'. וע"י תוכחה כזו מוסיפין ריח טוב בהנשמות שזה בחי' כי פי ה' דבר כשארז"ל שכל דבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם בושם וכו' (שבת דף פח).