יקרא דשבתא · חלק א · סימן ז - ואלה המשפטים

שבת הוא בחינת אמונה כי הוא מורה על יחודו יתברך ועל חידוש העולם וכמבואר בסימן ל"א במאמר בירא בדברא, ועל כן המחלל שבת בפרהסיא כעובד עבודה זרה רחמנא ליצלן כמו שאמרו רז"ל (ועיין רמב"ם פרק שלשים מהלכות שבת) גם שבת הוא בחינת תפלה, כי אז שלימות עליית התפלה כנ"ל, גם שבת הוא בחינת נסים כמובא במאמר היכל הקודש סימן נ"ט, ועיין בראשית רבא פרשה י"א ברכו בנר פעם אחת הדלקתי נר ערב שבת ודלק כל השבת ולא חסר כלום. וכן מה שאמרו רז"ל תבלין אחת יש לנו ושבת שמה, שכל זה למעלה מדרך הטבע. בפרט כפי המובא בספרים שאז שולט מזל שבתאי המורה על חורבן ועצב ושממה וישראל מקבלין קדושת שבת בענג ושמחה ומנוחה היפוך מהטבע. וגם כי כל בחינת המלאכות שבימי החול הם בחינת ההשתדלות על פי הטבע. אבל בשבת בטלין כל המלאכות רק מנוחה וענג. כי אז מאיר בחינת נסים למעלה מהטבע. ומחמת שעיקר אמונה בחינת נסים בחינת תפלה אינו אלא בארץ ישראל על כן אמרו רז"ל אם משמרין אתם את השבת אתם נכנסין לארץ ישראל ואם לאו וכו'. כי קדושת ארץ ישראל בחינת אמונה נסים תפלה הוא רק על ידי קדושת שבת ועל כן כיבוש ראשון של ארץ ישראל שהוא כיבוש יריחו היה בשבת כמו שאמרו רז"ל.

Copy passage with reference

ועל כן נקראת ארץ ישראל נחלת יעקב כי הוא הראשון שמבואר בו ששמר את השבת כמו שכתוב ויחן פני העיר וכמו שדרשו רז"ל, ועל כן נסמך ענין זה לביאתו לשכם בארץ כנען ולמה שקנה שם נחלה בארץ ישראל כמו שכתוב ויקן את חלקת השדה וכו'. ועל כן אמרו רז"ל לא חרבה ירושלים אלא על שחללו בה את השבת כי על ידי חילול שבת ח"ו פוגמין בקדושת ארץ ישראל, ועל כן נחלת יעקב הוא נחלה בלי מצרים כמו שאמרו רז"ל (מדרש רבה נשא פרשה י"ד) כי הוא ההיפוך מבחינת מצרים כמבואר בפנים כי הטבע הוא בבחינת מצר וגבול. אבל נסים ואמונה ותפלה הם בחינת נחלה בלי מצרים בחינת היפלא מה' דבר.

Copy passage with reference

וזה אם תשוב משבת וכו' והאכלתיך נחלת יעקב היינו כנ"ל. גם שבת הוא בחינת אמת כמאמר רז"ל אפילו עם הארץ ירא לשקר בשבת וכמובא בכתבי האריז"ל א'ם ת'שוב מ'שבת וכו' ראשי תיבות אמ"ת.

Copy passage with reference

וזה סוד ליל שבת ויום שבת כנ"ל כי ליל שבת היא בחינת אמונה. ויום שבת הוא בחינת אמת כמו שאמרו רז"ל אמת ואמונה ערבית ואמת ויציב שחרית. כי הלילה היא מדת אמונה ואמת הוא מדת יום כידוע. וזה גם כן בחינת את שבתותי תשמרו דא עיגולא וריבועא דלגו אמונה הוא בחינת עיגולא בחינת ואמונתך סביבותיך שזה בחינת המקיפין שנכנסין בליל שבת כמבואר בכוונות וריבועא הוא בחינת משפט כמבואר במאמר היכל הקודש הנ"ל. שזה בחינת אמת בחינת משפטי ה' אמת כמבואר בפנים. גם שבת הוא בחינת התקרבות לצדיקים וילך בדרך עצתם. כי שבת הוא בחינה אחת עם הצדיק כמבואר בזוהר הקדוש והצדיק נקרא שבת כנ"ל, וכמו שאמר רב נחמן בר יצחק אי מיקלעי לן רב אמי ורב אסי לא מכתפנא קמייהו וכו' אי מיקלעי לן ר' יוחנן וכו' (שבת קיח) והוא בחינת עצת צדיקים שהוא בחינת כולו זרע אמת בחינת בטוחות ובסתום חכמה תודיעני. שזה בחינת מה שמבואר בסוף התיקונים בפירוש האריז"ל על פסוק חשבתי דרכי. כי בשבת נעשין דרכיה מקדש שהוא חכמה. וזה סוד הקידוש ואז רגליה עולין בקדש וכו', וזה ואשיבה רגלי אל עדותיך שהם נצח הוד יסוד וכו' עיין שם היינו הרגלין נה"י הם בחינת עצות כידוע ומבואר במקום אחר. ובחול יש בהם אחיזה להחצונים בבחינת רגליה יורדות מות היינו שיש אז אחיזה להנחש ח"ו בהעצות.

Copy passage with reference

שמשם נמשך בחינת עצת רשעים עצת הנחש רחמנא ליצלן. אבל בשבת עולין העצות שהם בחינת רגלין.

Copy passage with reference

ונמשך עליהם קדושת הארת החכמה עילאה. ואז נתתקנין העצות שיהיה בבחינת כולו זרע אמת כנ"ל.

Copy passage with reference

שזה בחינת אם תשוב משבת רגליך היינו שעולין העצות שהם בחינת רגלין, אם תשוב משבת ראשי תבות אמת כנ"ל ועצות דקדושה הם בחינת נישואין וזווג דקדושה.

Copy passage with reference

ועל כן עיקר קדושת הזווג הוא בשבת כידוע. ועיין זוהר יתרו פ"ט: בענין זווג של שבת ועל דא כתוב כולה זרע אמת וכו', ומעמד הר סיני שאז פסקה זוהמתן וקבלו תרי"ג עטין הכל מודים שהיה בשבת כמאמר רז"ל ועל כן על פי רוב יש להאדם חלישות כח אחר השבת. ואנשי מעמד לא היו מתענין ביום ראשון מחמת זה. כי שבת הוא בחינת זווג דקדושה שמתיש כח. ועל כן אמרו רז"ל שאמרו לשבת כנסת ישראל יהיה בן זוגך. ועל כן עיקר הגאולה תלוי בשבת כמבואר (ירמיה י"ז כנ"ל) וכמו שאמרו רז"ל אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין, כי על ידי שבת זוכין לאמת ואמונה שהם בעצמם בחינת השתי שבתות בחינת אשר ישמרו את שבתותי ועל ידי זה בא הגאולה.

Copy passage with reference

ועל כן שקולה שבת ככל התורה כולה. כי אז מאירין כל התרי"ג עטין דקדושה כנ"ל. וזה בחינת אלפים אמה תחום שבת. כי אמונה בחינת נסים בחינת תפלה הוא בחינת פלא כמו שכתוב נורא תהלות עושה פלא.

Copy passage with reference

וכתיב ויודו שמים פלאך ה' אף אמונתך וכו'. ואמת שהוא בחינת עצת צדיקים שהוא בחינת כולה זרע אמת הוא גם כן בחינת פלא כמו שכתוב הפליא עצה הגדיל תושיה בחינת פלא יועץ. כי הם נמשכים מטפי השכל והמוח של הצדיק שהם בחינת פליאות חכמה בחינת אורייתא מחכמה עילאה נפקת. וזה אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן. כי עצת צדיקים שהם בחינת אמת הם בחינת עצות מרחוק. כי נמשכין מבחינת פליאות חכמה שנאמר על זה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. וגם כי אמרו רז"ל אמת מרחקין מיליה. והם בחינת אמת ועל ידיהם נשלם ונתגדל האמונה שעל ידי זה בא הגאולה שכל זה הוא בחינת פלא וכמו שכתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.

Copy passage with reference

גם מצוות ציצית מסוגל לשמירת שבת. ובשביל זה נסמך פרשת ציצית אחר מעשה מקושש כמו שאמרו רז"ל הובא בילקוט שלח. וגם כי ציצית הוא בחינת עינים כמבואר בפנים. ושבת הוא גם כן בחינת תלת גוונין דעינא ובת עין. ועל כן נאמר אצל ציצית וראיתם אותו וכו'. ואצל שבת נאמר ראו כי ה' נתן לכם השבת וכו'.

Copy passage with reference

וזה שאמרו רז"ל כבדהו בכסות נקי דא כנפי מצוה.

Copy passage with reference

וכמה גדולים נהגו להיות להם טלית מיוחד לשבת.

Copy passage with reference

ועל כן מבואר בזוהר הקדוש ששבת הוא בחינת יוסף שהוא בחינת שמירת הברית בחינת ציצית כמבואר בפנים. ועל כן מבואר בכתבי האריז"ל הובא במשנת חסידים בענין תוספת שבת אות ט' שקבלת שבת בבית יהיה בעטיפת טלית מצוייצת וכו' ואמרו רז"ל (שבת כ"ה) על ר' יודא בר עילאי שהיה רוחץ בחמין ערב שבת וישב מעוטף בסדין מצויצת וכו'.

Copy passage with reference

ומחמת שקדושת שבת היא בחינת אמונה ותפלה ונסים שעל ידי זה נתבטל השכחה וזוכין לזכרון שזה בחינת זכור את יום השבת וזה בחינת מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין. נס הוא בחינת שבת בחינת אות היא לעולם כמבואר במאמר היכל הקודש הנ"ל.

Copy passage with reference

כי על ידי קדושת שבת נתבטל השר של שכחה שנקרא מ"ס כמבואר בפנים. ועל כן נתתקן לומר תיכף אחר הבדלה משביע אני עליך שר של שכחה וכו'. ויכוון שהשר הזה הולך ומתמעט וכו' היינו כי קדושת שבת הוא בחינת נסים ביטול השכחה. אך תיכף אחר שנסתלק קדושת שבת אז הסטרא אחרא רוצה להתגבר עוד הפעם ולהמשיך שכחה לשכוח לגמרי ח"ו בהארות הקדושות והנפלאות שזוכה כל אחד מישראל לקבל בשבת כל אחד כפי בחינתו. שזה בחינת מה שאמרו רז"ל זכרהו מאחד בשבת. כי צריכין לקשור היטב בלבו נעימות קדושת שבת קדש עד שיזכור אותו מאחד בשבת ותיכף שהלך לו השבת הזה יתגעגע וישתוקק לקדושת שבת הבא אחריו וזה גם כן בכלל אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות. כי אז בוודאי היה זוכה לקבל קדושת שבת הבא בתוספת הארה יתרה ביותר.

Copy passage with reference

אך דרך הסטרא אחרא שתיכף אחר שבת רוצה להשכיח את הכל על ידי שר של שכחה הנ"ל. שזה בחינת מה שבסיום מגילת אסתר שהיו אז נסים גדולים ונוראים כאלו. מסיים וישם המלך אחשוורוש מ"ס על הארץ היינו שהתגברה הסטרא אחרא להטיל שכחה להשכיח את כל הנפלאות שנעשו אז. שזה בחינת מ"ס שר של שכחה. אך וכל מעשה תקפו וכו' הלא הם כתובים על ספר וכו'. כי הכתב בספר הוא בשביל לבטל השכחה כמו שכתוב כתוב זאת זכרון בספר וכמבור במקום אחר.

Copy passage with reference

ועל כן במוצאי שבת תיכף משביעין השר של שכחה שלא ישלוט ח"ו בכדי שנוכל לקיים בשלימות מצות זכור את יום השבת זכרהו מאחד בשבת וכנ"ל.

Copy passage with reference

ועיין פרי עץ חיים בכוונות הבדלה וכו'. וזה שאמרו רז"ל (שבת דף קי"ט). על רבי אבהו שהיו עושין לו בכל מוצאי שבת קדש עגלא תלתא. מרמז על שלימות האמונה שהוא בחינת עגלא כמבואר בפנים, ונשלמת בשבת בבחינת נחלת יעקב שהוא שלישי לאברהם וזה והוה אכיל מינה כולייתא בחינת כליות יועצות בחינת העצות של אמת שעל ידם נשלמת האמונה:

Copy passage with reference