The Omer and Shavuot
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
Opening the day with Rabbeinu's teaching
Monday, 24 Iyar 5780 · May 18, 2020
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ק״פ · אות א׳ – אות ב׳
about 7 min · about 750 words · 63% of the book by the end of today
בְּעִנְיַן סְגֻלַּת הַפִּדְיוֹן. מָעוֹת הֵם בְּחִינַת דִּינִין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: וְאֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו, (פסחים קיט). נִמְצָא, הַמָּעוֹת הֵם בְּחִינַת רַגְלִין. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו מ״א:ב׳): צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ. וְצֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת דִּינִין, כִּי דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא. וְעַל כֵּן מָעוֹת הֵם בְּחִינַת דִּינִין. וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיק הַדִּינִין בְּשָׁרְשָׁן, וְשֹׁרֶשׁ הַדִּינִין בְּבִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח׳:י״ד): אֲנִי בִינָה, לִי גְּבוּרָה. וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמַּנִּיחִין הַיָּדַיִם עַל הַמָּעוֹת נִמְתָּקִין הַדִּינִין, כִּי יֵשׁ בַּבִּינָה שָׁלֹשׁ יָדַיִם, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם שְׁתֵּי יָדַיִם: יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָקָה, וּכְלָלוּת הַיָּדַיִם הוּא יָד הָרָמָה. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁבָּא הַמָּעוֹת, שֶׁהוּא הַדִּינִין, לְהַיָּדַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ יָדַיִם שֶׁבַּבִּינָה, נִמְתָּקִין הַדִּינִין בְּשָׁרְשָׁן, כִּי שָׁרְשָׁן הוּא בִּינָה שֶׁשָּׁם הַשָּׁלֹשׁ יָדַיִם הַנַּ"ל. וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה עַל־יְדֵי הַשְּׁלֹשָׁה יָדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם מֵהַשְּׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת שֶׁלְּמַעְלָה מִזֶּה הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה, הַיְנוּ: אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה, וּכְשֶׁמַּמְתִּיק הַדִּין שֶׁל עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה בְּשָׁלֹשׁ יָדַיִם שֶׁבַּיְצִירָה, נִמְתָּק עַל־יְדֵי שֵׁם שֶׁל מ"ב אב"ג וְכוּ', כִּי מ"ב בְּגִימַטְרִיָּא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יָד. וּבְעוֹלַם הַבְּרִיאָה נִמְתָּק עַל־יְדֵי שֵׁם אקי"ק וְשֵׁם יק"ו שֶׁשְּׁנֵיהֶם גַּם כֵּן גִּימַטְרִיָּא מ"ב, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יָד. וּלְמַעְלָה בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת, נִמְתָּק עַל יְדֵי מ"ב אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם מ"ה, הַיְנוּ: פָּשׁוּט וּמִלּוּי וּמִלּוּי דְּמִלּוּי, שֶׁכֻּלָּם יַחַד הֵם מ"ב אוֹתִיּוֹת, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יָד. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה קַמְצָן, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ דִּינִין, וְלָזֶה צָרִיךְ חָכְמָה יְתֵרָה, לָדַעַת כַּמָּה זֶה צָרִיךְ לִתֵּן שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ דִּינִין:
כְּשֶׁמִּתְקַשְּׁרִים בְּקֶשֶׁר אֵיזֶה אֲנָשִׁים עַל אִישׁ אֶחָד, אֲפִלּוּ אִם הוּא אָדָם חָשׁוּב יוֹתֵר מֵהֶם, עַל כָּל זֶה יְכוֹלִים לְהַפִּילוֹ, כִּי נִתְקַבְּצִים חֶלְקֵי הַכָּבוֹד שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל חֵלֶק כָּבוֹד שֶׁלּוֹ, וְנוֹפֵל עַל יָדָם, בִּבְחִינַת (איוב כ״ט:ח׳): רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ, שֶׁהַקַּטְנוּת בָּטֵל לִפְנֵי גַּדְלוּת, כִּי חֶלְקֵי הַכָּבוֹד שֶׁלָּהֶם כְּשֶׁנִּתְקַבֵּץ וְנִתְקַשֵּׁר יַחַד, הוּא גָּדוֹל מֵחֵלֶק כָּבוֹד שֶׁלּוֹ לְבַדּוֹ, אִם לֹא שֶׁזֶּה הָאִישׁ שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו הוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד, עַד שֶׁחֵלֶק כָּבוֹד שֶׁלּוֹ, גָּדוֹל יוֹתֵר מִכָּל חֶלְקֵי כָּבוֹד שֶׁלָּהֶם בְּיַחַד, אֲזַי אַדְּרַבָּא נִתְבַּטְּלִים הֵם לְפָנָיו בִּבְחִינַת: רָאוּנִי וְכוּ' כַּנַּ"ל; אֲבָל אִם אֵין גָּדוֹל כָּל־כָּךְ יְכוֹלִים לְהַפִּילוֹ עַל יְדֵי הַקֶּשֶׁר, אֲפִלּוּ אִם כָּל אֶחָד מֵהֶם נָמוּךְ מִמֶּנּוּ, רַק שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְשָׁעִים, כִּי קֶשֶׁר רְשָׁעִים אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כו), כִּי רְשָׁעִים אֵין לָהֶם חֵלֶק בַּכָּבוֹד, אֲבָל אִם אֵינוֹ רָשָׁע וְיֵשׁ לוֹ חִיּוּת מֵהַנֶּפֶשׁ – יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בַּכָּבוֹד, וְיוּכְלוּ לְהַפִּיל מִי שֶׁחוֹלְקִים עָלָיו עַל יְדֵי הַקֶּשֶׁר כַּנַּ"ל. וְעַל זֶה הִתְפַּלֵּל יַעֲקֹב, שֶׁלֹּא יַזִּיק מַחֲלֹקֶת קֹרַח לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְאָמַר (בראשית מ״ט:ו׳): בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבוֹדִי; הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְיַחֵד וְיִתְקַשֵּׁר חֶלְקֵי הַכָּבוֹד שֶׁלָּהֶם שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶם, כִּי הֵם הָיוּ קְרוּאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם חֲשׁוּבִים, וּכְשֶׁלֹּא יִתְיַחֵד וְיִתְקַשֵּׁר חֶלְקֵי הַכָּבוֹד שֶׁלָּהֶם, בְּוַדַּאי יוּכַל מֹשֶׁה לַעֲמֹד נֶגְדָּם לְהַפִּילָם. וּמַה שֶּׁאָמַר: כְּבוֹדִי – כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת הַכָּבוֹד, כִּי הוּא בְּחִינוֹת הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מו): כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְבֵית יַעֲקֹב. וּכְשֶׁמַּפִּילִין אֵיזֶה אָדָם, עִקַּר הַנְּפִלָּה – שֶׁנּוֹפֵל לְתַאֲוַת נִאוּף, הַשֵּׁם יַצִּילֵנוּ: כָּל הַדְּבָרִים, שֶׁדּוֹבְרִין עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְעַל אֲנָשָׁיו, הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד בְּגַשְׁמִי וּבְרוּחָנִי, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא פ' נצבים) עַל פָּסוּק: אַתֶּם נִצָּבִים, שֶׁנִּסְמַךְ לְפָרָשַׁת קְלָלוֹת לוֹמַר, שֶׁכָּל הַקְּלָלוֹת הֵן הֵן הַמַּצִּיבִין אֶתְכֶם:
דַּע, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים בַּסְּפִירָה בְּכָל יְמֵי הַסְּפִירָה, הֵם מְדַבְּרִים רַק מֵהַסְּפִירָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם, וּמִי שֶׁהוּא מֵבִין, יוּכַל לִשְׁמֹעַ וְלֵידַע זֹאת; אִם יַטֶּה אָזְנוֹ הֵיטֵב לְסִפּוּרֵי דִּבְרֵיהֶם, יִשְׁמַע שֶׁהֵם מְדַבְּרִים רַק מֵהַסְּפִירָה שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם:
דַּע שֶׁהַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר הֵם יוֹשְׁבִין בְּעִגּוּל, דְּהַיְנוּ סֵדֶר יְשִׁיבָתָם, שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בָּעוֹלָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּמְקוֹמוֹ, הוּא עַל סֵדֶר הָעִגּוּל, וְאַף שֶׁיֵּשׁ שְׁאָר בְּנֵי אָדָם בֵּינֵיהֶם שֶׁמַּפְסִיקִין וּמְקַלְקְלִין סֵדֶר הָעִגּוּל, אַךְ דַּע שֶׁאֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הֵם בִּבְחִינַת אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב, וְאֵינָם נֶחֱשָׁבִים כְּלָל, וַאֲזַי נִשְׁאָרִים הַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים בְּסֵדֶר עִגּוּל, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל כֻּלָּם, וְהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ בֵּית־דִּין, כִּי אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּעִגּוּל הֵם בְּחִינַת בֵּית־דִּין, שֶׁמֵּהֶם יוֹצֵא הַמִּשְׁפָּט לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, הֵן לִזְכוּת הֵן לְחוֹבָה, וְכֵן פַּרְנָסָה יוֹצֵאת מֵהֶם, שֶׁהֵם מְחַלְּקִין הַפַּרְנָסָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ. וְהָעִקָּר הוּא שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה בֵּינֵיהֶם, וְאַהֲבָה הַיְנוּ, שֶׁיִּהְיֶה הָאַהֲבָה חֲזָקָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִים זֶה אֶת זֶה תָּמִיד, כִּי מֵחֲמַת גֹּדֶל הָאַהֲבָה אֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל כְּלָל שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ תָּמִיד, גַּם יֵשׁ אַהֲבָה, שֶׁיְּכוֹלִים לִסְבֹּל שֶׁלֹּא יִרְאוּ זֶה אֶת זֶה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא אַהֲבָה שֶׁאוֹהֲבִין אֶת עַצְמָן מֵרָחוֹק, וְגַם זֶה הוּא בְּחִינַת רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִין הָעוֹלָם עַל דָּבָר הַשָּׂנאוּי, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהֵם אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, הוּא בְּחִינַת רוֹאִים זֶה אֶת זֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת (סנהדרין ל): סַנְהֶדְּרִין הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת כְּגֹרֶן עֲגֻלָּה. סַנְהֶדְּרִין זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים, שֶׁמֵּהֶם יוֹצְאִין כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וְכָל הַפַּרְנָסָה כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת כְּגֹרֶן, שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה, וִישִׁיבָתָם בְּעִגּוּל כַּנַּ"ל, וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּגְּמָרָא, הַיְנוּ בְּחִינַת אַהֲבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רְאִיָּה כַּנַּ"ל:
Text source: Sefaria public export archive · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות קע״א – אות קע״ב
about 1 min · about 120 words · 64% of the book by the end of today
וְהִתְחִיל לְסַפֵּר אָז אֵיךְ הוּא רָחוֹק מִכָּל הַתַּאֲווֹת, וְאָמַר שֶׁלֶּאֱכֹל נִמְאָס אֶצְלוֹ לְגַמְרֵי, וּכְשֶׁבָּא לוֹ עֵת הָאֲכִילָה - קָשֶׁה וְכָבֵד עָלָיו מְאֹד, וּכְשֶׁנִּזְכָּר מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה מִן הָאֲכִילָה - נִמְאָס עָלָיו מְאֹד מְאֹד לֶאֱכֹל, וְהוּא מֻכְרָח בְּעֵת הָאֲכִילָה לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ. וְעַל כֵּן הוּא מְדַבֵּר לִפְעָמִים בִּשְׁעַת אֲכִילָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל בְּהֶסַּח הַדַּעַת לַחֲטֹף אֵיזֶה מְעַט אֲכִילָה לְתוֹךְ גּוּפוֹ בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַגּוּף, כִּי קָשֶׁה וְנִמְאָס מְאֹד עָלָיו הָאֲכִילָה. וּבְעִנְיַן תַּאֲוַת מִשְׁגָּל - בָּזֶה אֲנִי חִדּוּשׁ נִפְלָא (וּכְבָר מְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר).
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁפַּעַם אֶחָד נָתַן הַטַּלִּית הַיָּשָׁן שֶׁלּוֹ בְּמַתָּנָה לְאֶחָד מֵחֲשׁוּבָיו. עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ ז”ל לְהָאִישׁ הַזֶּה שֶׁנָּתַן לוֹ הַטַּלִּית שֶׁלּוֹ: ״הִזָּהֵר מְאֹד לְכַבֵּד הַטַּלִּית הַזֶּה, כִּי כְּמוֹ מִסְפַּר שְׂעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהַטַּלִּית, כָּל כָּךְ דְּמָעוֹת שָׁפַכְתִּי עַד שֶׁיָּדַעְתִּי מַהוּ טַלִּית״.
Text source: Hebrew Wikisource · Wikisource layer: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
about 1 min · about 40 words · 65% of the book by the end of today
בבקר ביום ראשון שלח רבנו זכרונו לברכה, את האיש שהיה עמו שילך עם הטלמטש לקנות צידה לקח על הספינה כנהוג. ולא מצא לקנות על השוק, וחזר לאכסניא. ורבנו זכרונו לברכה, עמד אז מעטף בטלית ותפילין ולא דבר אתו מאומה.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Hebrew Wikisource · Wikisource layer: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות של״ו – אות של״ז
about 3 min · about 280 words · 56% of the book by the end of today
(מו) סִפֵּר עִם אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ וְאָמַר שֶׁזֶּה יוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁעָמַד עַל דָּבָר אֶחָד, הַיְנוּ עַל אֵיזֶה הַשָּׂגָה וְלֹא הָיִיתִי יָכוֹל לְהַשִּׂיגָהּ עַד שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּאֵיזֶה עֻבְדָּא מֵאֶחָד מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה עָמַדְתִּי עַל הַדָּבָר וְהִשַּׂגְתִּי הַהַשָּׂגָה. וְכִי יֵשׁ חִדּוּשׁ שׁוּב עַל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהִשִּׂיג הַשָּׂגוֹת כָּאֵלּוּ מֵאַחַר שֶׁהָיוּ לוֹ תַּלְמִידִים גְּדוֹלִים וְצַדִּיקִים כָּאֵלֶּה שֶׁעָשׂוּ עֻבְדּוֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה. פַּעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה קֹדֶם שָׁבוּעוֹת תקס"ז כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ מִפְּטִירַת אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה קְצָת מִמְּקֹרָבָיו, עָנָה וְאָמַר מִי יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה עִמּוֹ שָׁם אֲבָל אִם הָיָה זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב כְּמוֹ הַמְקֹרָבִים אֲמִתִּיִּים שֶׁלִּי. וְעַכְשָׁיו הוֹלֵךְ לִקְרַאת שָׁבוּעוֹת, מִסְּתָמָא הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בְּעִנְיַן הַנְּסִיעָה אֵלַי עַל שָׁבוּעוֹת בִּשְׂכִירוּת עֲגָלָה וְכַיּוֹצֵא, וְהָיוּ מֻכְרָחִין לְהוֹדִיעַ לוֹ מַה לְּךָ לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה הֲלֹא כְּבָר אַתָּה מֵת וְנִפְטָר. וּמִמֵּילָא הָיְתָה טוֹבָה לְפָנָיו כִּי עַל־כָּל־פָּנִים הָיָה נוֹדָע לוֹ שֶׁכְּבָר מֵת, אֲבָל עַכְשָׁו אֶפְשָׁר שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמַּחֲזִיק אֵיזֶה בְּרַאווֶער [הַיְנוּ מַה שֶּׁמְּבַשְּׁלִין בּוֹ שְׂעוֹרִים וְעוֹשִׂין שֵׁכָר] וְקוֹנֶה שְׂעוֹרִים וְכַיּוֹצֵא וְטָרוּד בַּעֲסָקָיו הַמְדֻמִּים לוֹ. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אַחַר שָׁבוּעוֹת אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ עַל שָׁבוּעוֹת:
(מז) קֹדֶם שָׁבוּעוֹת הַנַּ"ל עָמְדוּ לְפָנָיו אַנְשֵׁי זַאסְלַאב וְסִפְּרוּ לְפָנָיו מֵעָשִׁיר אֶחָד שֶׁנָּתַן מָעוֹת הַרְבֵּה לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְעָמַד אָז לְפָנָיו גַּם־כֵּן אִישׁ אֶחָד מִנֶּעמְרוֹב וְהָיָה עָנִי גָּדוֹל. עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר לָהֶם, הֶעָנִי הַזֶּה נָתַן לִי יוֹתֵר מִזֶּה כְּפִי בְּחִינָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ. כִּי הוּא הָיָה מְפַרְנֵס עַצְמוֹ מִמְּלַמְדוּת וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע בִּימֵי הַפֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים (שֶׁאָז זְמַן שְׂכִירוּת מְלַמְּדִים) שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הוּא בְּזַאסְלַאב, וּמִי יוֹדֵעַ אוּלַי יִתְעַכֵּב שָׁם עַד אַחַר שָׁבוּעוֹת, וְאִם יַשְׂכִּיר אֶת עַצְמוֹ לִמְלַמֵּד לֹא יוּכַל לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל שָׁבוּעוֹת מֵחֲמַת בִּטּוּל הַתַּלְמִידִים זְמַן רַב. וְעַל־כֵּן לֹא רָצָה לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לִמְלַמֵּד וְיָשַׁב כָּל הַקַּיִץ הַנַּ"ל בְּלִי שׁוּם עֵסֶק וּפַרְנָסָה. נִמְצָא שֶׁהִתְנַדֵּב לִבּוֹ בִּשְׁבִיל הִתְקָרְבוּתוֹ אֵלַי יוֹתֵר מֵהֶעָשִׁיר הַנַּ"ל.
Text source: Sefaria public export archive · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · סגולה · אות א׳ – אות ח׳
about 1 min · about 100 words · 65% of the book by the end of today
א. נוֹצָה שֶׁל עוֹפוֹת הַבַּר הֵם סְגֻלָּה לָחֳלָאֵי הָרֵאָה, וּמְסֻגָּל לְחַזֵּק אֶת הָרוּחַ־חַיִּים.
Read the complete passage on Sefaria ↗ב. הַשָּׁמַיִם – יֵשׁ בָּהֶם שִׁנּוּי מַרְאוֹת לְפִי מַרְאוֹת עֲשָׂבִים הַנִּגְדָּלִים עַל־יְדֵיהֶם, וְהֵם מְסֻגָּלִים לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶן.
Read the complete passage on Sefaria ↗ג. מֵי גְּשָׁמִים מְסֻגָּלִין לְמִי שֶׁאֵין לוֹ גְּבוּרַת אֲנָשִׁים.
Read the complete passage on Sefaria ↗ד. אֲמִירַת תְּהִלִּים סְגֻלָּה לְהוֹרִיד גְּשָׁמִים "תְּהִלִּם" – לִ'מְטַר הַ'שָּׁמַיִם תִּ'שְׁתֶּה מָ'יִם.
Read the complete passage on Sefaria ↗ה. סְגֻלָּה לְהַחֲזִיר לְאִשָּׁה וִסְתָּהּ עַל־יְדֵי הַכְנָסַת אוֹרְחִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗ו. מִי שֶׁשַּׂעֲרוֹתָיו מְרֻבִּים שֶׁלּא עַל־פִּי הַטֶּבַע, זֶה עָלוּל לִנְזָקִים הַרְבֵּה וְלִפְגָעִים רָעִים מֵהַסִּטְרָא־אַחַרָא, סְגֻלָּתוֹ שֶׁיִּקְרָא הַפָּרָשָׁה שֶׁקּוֹרִין בְּיוֹם־כִּפּוּרִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗ז. מִי שֶׁנִּתְאַלֵּם בְּפֶתַע פִּתְאוֹם, יַעֲבִירוּ עַל פִּיו חֵלֶף כָּשֵׁר.
Read the complete passage on Sefaria ↗ח. סְגֻלָּה לְמַקְשָׁה לֵילֵד, תִּתְלֶה לָהּ עַל צַוָּארָהּ מַפְתֵּחַ שֶׁל הַבֵּית־עָלְמִין. גַּם הַמַּפְתֵּחַ הַזֶּה מְסֻגָּל לַעֲקָרָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria public export archive · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ל״ב – אות ל״ג
about 2 min · about 200 words · 67% of the book by the end of today
כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ הָיָה נִרְשָׁם בְּשִׂרְטוּטֵי הַיָּד הַנַּ"ל כְּמוֹ אוֹתִיּוֹת שֶׁהָיוּ הָאוֹתִיּוֹת נִרְשָׁמִים אֵצֶל כָּל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁהָיָה נִרְשָׁם עַל הַיָּד כְּדֵי לֵידַע מַהוּת הַדָּבָר וְגַם פְּרָטֵי כָּל הַמְּדִינוֹת וַעֲיָרוֹת וּנְהָרוֹת וּגְשָׁרִים וְהָרִים וּשְׁאָר דְּבָרִים פְּרָטִיִּים הַכּל הָיָה נִרְשָׁם עַל הַיָּד בְּשִׂרְטוּטִין הַנַּ"ל וְאֵצֶל כָּל דָּבָר הָיוּ כְּתוּבִים אוֹתִיּוֹת שֶׁזֶּהוּ דָּבָר פְּלוֹנִי, וְזֶה דָּבָר פְּלוֹנִי וְגַם כָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁהוֹלְכִים בְּתוֹךְ הַמְּדִינָה וְכָל הַמְּארָעוֹת שֶׁלָּהֶם הַכּל הָיָה נִרְשָׁם שָׁם.
Read the complete passage on Sefaria ↗וְהָיָה כָּתוּב שָׁם גַּם כָּל הַדְּרָכִים מִמְּדִינָה לִמְדִינָה וּמִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמֵחֲמַת זֶה הָיִיתִי יוֹדֵעַ לִכָּנֵס אֶל הָעִיר הַזּאת מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לִכָּנֵס לְכָאן וְכֵן, אִם אַתֶּם רוֹצִים לִשְׁלחַ אוֹתִי לְעִיר אַחֶרֶת, אֲנִי יוֹדֵעַ הַדֶּרֶךְ גַּם כֵּן הַכּל עַל יְדֵי הַיָּד הַנַּ"ל וְכֵן הָיָה נִרְשָׁם בָּהּ הַדֶּרֶךְ מֵעוֹלָם לְעוֹלָם כִּי יֵשׁ דֶּרֶךְ וְנָתִיב, שֶׁעַל יָדוֹ יְכוֹלִין לַעֲלוֹת מֵאֶרֶץ לַשָּׁמַיִם [כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם, מֵחֲמַת שֶׁאֵין יוֹדְעִין הַדֶּרֶךְ וְשָׁם הָיָה נִרְשָׁם הַדֶּרֶךְ לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם] וְהָיָה נִרְשָׁם שָׁם כָּל הַדְּרָכִים שֶׁיֵּשׁ מֵעוֹלָם לְעוֹלָם כִּי אֵלִיָּהוּ עָלָה לַשָּׁמַיִם בְּדֶרֶךְ פְּלוֹנִי, וְהָיָה כָּתוּב שָׁם אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָה לַשָּׁמַיִם בְּדֶרֶךְ אַחֵר, וְהָיָה כָּתוּב שָׁם אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ גַּם כֵּן וְכֵן חֲנוֹךְ עָלָה לַשָּׁמַיִם בְּדֶרֶךְ אַחֵר, וְהָיָה כָּתוּב שָׁם גַּם אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם הַכּל הָיָה נִרְשָׁם בְּשִׂרְטוּטֵי הַיָּד הַנַּ"ל.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria public export archive · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · צדיק · אות מ״א – אות מ״ב
about 2 min · about 180 words · 64% of the book by the end of today
עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים וְעַל־יְדֵי הַתּוֹרָה יִזְכֶּה לֶאֱהֹב אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, הֵן בְּטִיבוּ הֵן בְּעָקוּ, וְיִהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם בְּמִדּוֹתָיו, הַיְנוּ [שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְחֻלָּק בְּמִדּוֹתָיו וּבִמְאֹרְעוֹתָיו], שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ חִלּוּק, בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ תָּמִיד יִמְצָא בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכֵן יִהְיֶה לוֹ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם עִם חֲבֵרָיו וְעִם כָּל יִשְׂרָאֵל: (לק"א סי' ל"ג אות א')
הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא הִתְקַשְּׁרוּת הַצַּדִּיקִים וּלְדַבֵּר עִמָּם בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וְהֵם יָאִירוּ וִיעוֹרְרוּ אֶת לִבּוֹ עַל־יְדֵי נְקֻדָּתָם הַקְּדוֹשָׁה הַכְּלָלִית. וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ לְדַבֵּר גַּם עִם חֲבֵרָיו בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל מֵהַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁל חֲבֵרוֹ. כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נְקֻדָּה טוֹבָה, דְּהַיְנוּ דָּבָר יָקָר מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, שֶׁזֹּאת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה הִיא בְּחִינַת צַדִּיק וְיָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ וּלְהָאִיר וּלְעוֹרֵר לֵב חֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת מִמֶּנּוּ. וְכֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַבֵּל זֶה מִזֶּה וְזֶה מִזֶּה, בִּבְחִינַת וּמְקַבְּלִין דֵּין מִדֵּין. וְכֵן צָרִיךְ שֶׁיְּדַבֵּר כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁתָּאִיר הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁלּוֹ בְּעַצְמוֹ מִפִּיו לְלִבּוֹ, וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבַטֵּל עָרְלַת לִבּוֹ, דְּהַיְנוּ אַהֲבוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם חֶרְפַּת לֵב, שֶׁהֵם שׁוֹבְרִים לִבּוֹ שֶׁל אָדָם: (לק"א סי' ל"ד אות ד')
Text source: Hebrew Wikisource · Wikisource layer: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ב · קטע א׳ – קטע ה׳
about 6 min · about 640 words · 65% of the book by the end of today
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ וּתְזַכֵּנוּ וְתִשְׁלַח וְתָבִיא לָנוּ מְהֵרָה אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וִיתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת מֵראשׁ וְעַד סוֹף שֶׁתְּלוּיִים כֻּלָּם בָּזֶה הָעוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה רַחֵם עָלָיו וְעָלֵינוּ וּתְבִיאֵהוּ מְהֵרָה לְשָׁלוֹם, וִיתַקֵּן הַכּל בְּתִקּוּן נִפְלָא וְנוֹרָא, וְיָאִיר לָנוּ הַדַּעַת הָאֲמִתִּי וְיִפְתַּח עֵינֵינוּ וְלִבֵּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְנִזְכֶּה עַל יָדוֹ לְהָבִין כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עַל בֻּרְיָן וַאֲמִתָּתָן, וְלֹא יִשָּׁאֵר לָנוּ שׁוּם סָפֵק וְאִיבָּעְיָא בְּשׁוּם דִּין וּבְשׁוּם דֶּרֶךְ מִדִּינֵי וְדַרְכֵי הַתּוֹרָה, רַק הַכּל יִהְיֶה בָּרוּר לָנוּ כַּשִּׂמְלָה וַאֲפִלּוּ כָּל הָאִיבָּעְיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּתֵיקוֹ וְסָפֵק אֵצֶל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים, כֻּלָּם יִפְשׁט וִיבָרֵר וְיוֹדִיעַ לָנוּ, וִיתַקֵּן אֶת הַתֵּיקוֹ שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן הַסְּפֵקוֹת בִּכְלָל שֶׁיֵּשׁ לִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל דִּינֵי וְדַרְכֵי הַתּוֹרָה, הֵן הַסְּפֵקוֹת וַחֲלֻקַּת הָעֵצָה בִּפְרָטִיּוּת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֵהַגָּדוֹל שֶׁבַּגְּדוֹלִים עַד הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים כִּי יֵשׁ רַבִּים שֶׁחֲפֵצִים וּמִשְׁתּוֹקְקִים וּמִתְגַּעְגְּעִים מְאד לָשׁוּב אֵלֶיךָ, אַךְ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְהַתּוֹרָה נִסְתְּרָה מֵהֶם, וְלִבָּם חָלוּק בִּסְפֵקוֹת וַחֲלֻקַּת הָעֵצָה הַרְבֵּה, בִּפְרָט כָּמוֹנִי הַיּוֹם, אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי עַל יְדֵי עצֶם רִבּוּי הַסְּפֵקוֹת וַחֲלֻקַּת הָעֵצָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּרב הַדְּבָרִים וְגַם עַתָּה רַבּוּ הַסְּפֵקוֹת וַחֲלֻקּוֹת הָעֵצָה בְּלִבִּי בְּכַמָּה דְּבָרִים בְּכַמָּה וְכַמָּה אֳפָנִּים וְדַעְתִּי מְבֻלְבָּל עַל יְדֵי זֶה מְאד עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל"
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה", אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל זֶה רַחֵם עַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל וְעָלַי וּשְׁלַח לָנוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה מֵעוֹלָם הַתִּקּוּן שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, בְּאפֶן שֶׁיִּתְתַּקֵּן הַתֵּיק"וֹ בְּתִקּוּן נִפְלָא וֶאֱמֶת, וְיֻפְשְׁטוּ כָּל הָאִיבָּעְיוֹת וְיִתְבָּרְרוּ עַל נָכוֹן כָּל הַסְּפֵקוֹת וְכָל הַסְּפֵק סְפֵקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְנִזְכֶּה תָמִיד לְעֵצָה שְׁלֵמָה וְטוֹבָה בֶּאֱמֶת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם
Read the complete passage on Sefaria ↗וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וּתְלַמְּדֵנוּ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת אֵיךְ לְאוֹנֵן וּלְקוֹנֵן עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל עֵת, וּבִפְרָט בְּכָל לַילָה וְלַילָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ וּבַיָּמִים שֶׁל בֵּין הַמְּצָרִים וּבִפְרָט בְּתִשְׁעָה בְּאָב לוֹמַר "אֵיכָה" וְקִינוֹת בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְנִשְׁפּךְ לִבֵּנוּ כַּמַּיִם נוֹכַח פְּנֵי יְהוָה נִתֵּן בֶּעָפָר פִּינוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה, נִבְטשׁ ראשֵׁינוּ בְּכָתְלֵי בֵיתֵינוּ עַל עצֶם רִבּוּי צָרוֹתֵינוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, אֲשֶׁר זֶה כַּמָּה שָׁנִים אֲשֶׁר חָרְבָה עִירֵנוּ וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וּבְכָל יוֹם צָרָתוֹ מְרֻבֶּה מֵחֲבֵרוֹ וּבִפְרָט עַתָּה אֲשֶׁר יָצְאוּ גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמְשֻׁנּוֹת עַל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְסָבְלָם וְחַיֵּינוּ תְלוּיִים מִנֶּגֶּד מִפַּחַד לְבָבֵנוּ מִשְּׁאָר הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת הַנִּשְׁמָעִין שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם רַחֲמָנָא לִצְּלָן אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ
Read the complete passage on Sefaria ↗מָלֵא רַחֲמִים עָזְרֵנוּ שֶׁנַּרְגִּישׁ צָרוֹת יִשְׂרָאֵל וְצָרוֹת נַפְשֵׁנוּ בְלִבֵּנוּ הֵיטֵב עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלִשְׁפּךְ לִבֵּנוּ כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהוָה צְבָאוֹת בֶּאֱמֶת עַל גּדֶל פִּשְׁעֵנוּ וְרִבּוּי עֲוֹנוֹתֵינוּ וְעצֶם קַשְׁיוּת עָרְפֵּנוּ, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ אֶת גָּלוּתֵנוּ וְגָרְמוּ לָנוּ אֶת כָּל צָרוֹתֵינוּ "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם", נִתְפּס אֻמְּנוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לִצְעק וְלִזְעק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה נְשׁוֹטֵט בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת וְנִתְפַּלֵּל וְנַעְתִּיר וְנִזְעַק וְנִתְחַנֵּן אֶל יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן, "עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהוָה מִשָּׁמָיִם", עַד שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, וּתְנַחֲמֵנוּ מְהֵרָה וְתִגְאָלֵנוּ וְתִפְדֵּנוּ מִכָּל הַיִּסּוּרִים וּמִכָּל הַצָּרוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט וְתָאִיר עָלֵינוּ גַם עַתָּה הֶאָרָה נִפְלָאָה מִמְּשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, בְּאפֶן שֶׁיַּמְתִּיק גַּם עַתָּה כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט וִיבַטֵּל כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵינָם טוֹבוֹת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְיָאִיר עָלֵינוּ אוֹר הָאֱמֶת בְּכָל עֵת, וִיתַקֵּן אוֹתָנוּ תָמִיד בְּתִּקּוּנִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים, וְיוֹדִיעַ וִיבָרֵר לָנוּ כָּל הַסְּפֵקוֹת וְכָל הָאִיבָּעְיוֹת וְכָל חֲלֻקַּת הָעֵצָה וְנִזְכֶּה תָמִיד לְעֵצָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה וּבְמִצְוֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ תתשמט וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ תָמִיד מִכָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא נָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמאל וְיִכָמְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל בָּנֶיךָ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ מְהֵרָה וְיִגְאָלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה גְּאֻלַּת עוֹלָם, וְאָז יְתַקֵּן לָנוּ אֶת בְּחִינַת הַתֵּיק"וּ בְּתַכְלִית הַתִּקּוּ"ו בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ הָאוֹת "נוּן" מֵהַקִּינוֹ"ת לְתֵיק"וּ וְיִהְיֶה נַעֲשָׂה מִתֵּיק"וּ תִקּוּ"ו וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַקִּינוֹת מִן הָעוֹלָם וְיִתְהַפְּכוּ הַקִּינוֹ"ת לְתִקּוּ"ו
Read the complete passage on Sefaria ↗מָלֵא רַחֲמִים בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת בַּעַל הַנֶּחָמוֹת, נַחֲמֵנוּ נָא מִכָּל צָרוֹתֵינוּ, וְעָזְרֵנוּ בְּכָל עִנְיָנֵינוּ וַחֲפָצֵינוּ, וּפְרס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וְתַקְּנֵנוּ בְעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ זַכֵּנוּ לֶאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הַצִּילֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מִסְּפֵקוֹת וַחֲלֻקַּת הָעֵצָה הַמּוֹנְעִים וּמְבַלְבְּלִים מֵעֲבוֹדָתְךָ הַרְבֵּה זַכֵּנוּ לְעֵצָה שְׁלֵמָה אֲמִתִּיִּית בְּכָל עֵת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Hebrew Wikisource · Wikisource layer: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות עא · פסקה 2
about 1 min · about 40 words · 68% of the book by the end of today
כִּי בְּוַדַּאי הָאָדָם צָרִיךְ לְיַגֵּעַ עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ מְתִיקוּת בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, וְגַם הַיְגִיעָה בְּעַצְמָהּ יְקָרָה מְאֹד, כִּי עַל זֶה נֶאֱמַר: "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם" וְכוּ', כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה).
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות עג · פסקה 2
about 1 min · about 130 words · 67% of the book by the end of today
גַּם עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּאֲמִין בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַל־יְדֵי־זֶה לֹא יִפֹּל לְעוֹלָם מִשּׁוּם נְפִילָה שֶׁבָּעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כִּי יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ הַנֶּאֱמַר בְּמָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁשָּׁם נִתְתַּקֵּן הַכֹּל וְכָל הַזְּמַן שֶׁעָבַר נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי וְנַעֲשֶׂה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלָד מַמָּשׁ עַל־יְדֵי בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁמַּשִּׂיגִין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ.
וְזֶה עִקַּר הַתִּקְוָה וְהַהִתְחַזְּקוּת לָשׁוּב מִכָּל הַפְּגָמִים שֶׁנָּפַל בָּהֶם כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת הַמַּעֲשֶׂה הָרָע הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַזְּמַן. וּכְשֶׁרוֹצֶה לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ מִזֻּהֲמָתוֹ וְלָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּלְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, אֲבָל אֵיךְ זוֹכִין לַהֲפֹךְ וּלְתַקֵּן כָּל הַיָּמִים וְהַזְּמַנִּים שֶׁעָבְרוּ עָלָיו בִּפְגָמִים כָּאֵלּוּ. עַל כֵּן עִקַּר תִּקְוָתוֹ וְתִקּוּנוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם נִתְתַּקֵּן הַכֹּל וְנַעֲשֶׂה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלָד מַמָּשׁ.
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · Sections 79–82: completed from an unvocalized transcription of the historical work, with references to sources · The rights status of the typed text is not verified
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · עצה · אות ד
about 1 min · about 90 words · 71% of the book by the end of today
וְלִפְעָמִים מִתְגַּבֵּר חֲלֻקַּת הָעֵצָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַכְרִיעַ הָעֵצָה לְכָאן אוֹ לְכָאן, וּכְשֶׁהָאָדָם רוֹאֶה בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא מֻנָּח בַּחֹשֶׁךְ זֶה זְמַן רַב וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם עֵצָה אֵיךְ לָצֵאת מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לָצֵאת, וַעֲצָתוֹ חֲלוּקָה מְאֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי זֶהוּ בְּעַצְמוֹ תַּקָּנָתוֹ, שֶׁיִּצְעַק עַל זֶה בְּעַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל אֲשֶׁר נָפַל כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הָעֵצָה שְׁלֵמָה אֵיךְ לָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לָאוֹר, כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וּבְוַדַּאי גַּם בִּמְקוֹמוֹ נִמְצָאִין עֵצוֹת אֵיךְ לָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר, מֵרַע לְטוֹב, רַק שֶׁבַּעֲווֹנוֹתָיו נֶעֶלְמוּ מִמֶּנּוּ הָעֵצוֹת בִּבְחִינַת:
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנא · פסקה 6 – פסקה 3
about 8 min · about 850 words · 68% of the book by the end of today
וְהִנֵּה תּוֹדָה לָאֵל שָׂמַחְנוּ עַל הַחֲתֻנָּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל לֵב, וְכָל שִׂמְחָתִי הָיָה עַל יְדֵי שֶׁהִזְכַּרְתִּי בְּשִׂמְחַת הַחֲתֻנָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁסִּפֵּר לָנוּ אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, שֶׁהוּא הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה וְנִשְׂגָּבָה מְאֹד מְאֹד שֶׁל הַז' בֶּעטְלֶירְשׂ. אַשְׁרֵי הַמֵּשִׂים לֵב לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם בְּעֹצֶם נוֹרְאוֹת נִפְלְאוֹת כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר וְכָל עִנְיָן וְעִנְיָן, וְכָל סִפּוּר וְסִפּוּר שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת שֶׁל כָּל יוֹם וָיוֹם לְעוֹרֵר עַצְמוֹ מִשְּׁנָתוֹ וְכוּ'.
וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כִּי קְדֻשַּׁת שַׁבַּת קֹדֶשׁ מְמַשְׁמֶשֶׁת לָבוֹא. וַאֲנִי מֵכִין אִגֶּרֶת זֶה עַתָּה בְּעֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, אוּלַי אוּלַי אֶזְכֶּה לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמִי, וְאוֹתְךָ וְרַבִּי אַבָּא נֵרוֹ יָאִיר, וְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הֵיכָן אָנוּ שֶׁשָּׁמַעְנוּ נוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה. עַל כָּל פָּנִים אָנוּ מְחֻיָּבִים לִשְׂמֹחַ תָּמִיד בָּזֶה, וְלִבְטֹחַ בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל הַזָּקֵן שֶׁבִּזְקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה. וְגַם בִּשְׁבִיל זֶה בְּעַצְמוֹ צְרִיכִין אָנוּ לְהִתְוַעֵד בְּכָל פַּעַם כַּמָּה פְּעָמִים בְּשָׁנָה, כְּדֵי לִשְׂמֹחַ יַחַד בִּישׁוּעָתוֹ הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, בִּפְרָט עִמְּךָ שֶׁאַתָּה מִזַּרְעוֹ הַקּוֹדֶשׁ וְכוּ', וְדַי כָּעֵת בָּזֶה.
דִּבְרֵי אוֹהַבְךָ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח הַמְעוֹרֶרְךָ וּמְזָרְזֶךָ לְטוֹבָתְךָ הַנִּצְחִית.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ג' שְׁלַח תר"א.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ בְּיוֹם א' עִם הַסַּךְ שְׁלשָׁה רוּבַּל כֶּסֶף וָחֵצִי, יְשַׁלֵּם ה' פָּעָלְךָ וְכוּ', וְאֶתְמוֹל בָּעֶרֶב קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ עִם מִכְתַּב ר"ח וְכוּ'. בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר עֲזָרָנוּ עַד כֹּה. וְהִנְנִי מוֹדֶה עַל הֶעָבָר וּמְבַקֵּשׁ לְהַבָּא, שֶׁיְּרַחֵם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיַעַזְרֵנוּ לִגְמֹר עוֹד חֶפְצֵי שָׁמַיִם כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וְתִרְאֶה לִשְׁלֹחַ לִי מָחָר אוֹ עַל יְדֵי אִישׁ בֶּטַח הַכֶּרֶךְ עַל חֹשֶׁן־מִשְׁפָּט שֶׁנִּשְׁאַר בְּיָדְךָ כִּי מֻכְרָח לִי מְאֹד. וְהִנֵּה יֵשׁ בְּלִבִּי הַרְבֵּה לִכְתֹּב לְךָ עַל מִכְתָּבֶיךָ שֶׁאַתָּה צוֹעֵק מָרָה בְּכָל פַּעַם, וַאֲנִי מֵבִין מֵרָחוֹק צַעֲקָתְךָ וּמַכְאוֹבֶיךָ, בַּעַל הָרַחֲמִים יְרַחֵם עָלֶיךָ וְיוֹשִׁיעֲךָ מְהֵרָה.
אַךְ דַּע בְּנִי כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא עִקַּר יִסּוּרֶיךָ מֵרִבּוּי מַחְשְׁבוֹתֶיךָ וְרַעְיוֹנֶיךָ שֶׁאֵינָם טוֹבִים. וְאִם אָמְנָם כְּבָר נִלְכַּדְתָּ בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁנִּלְכַּדְתָּ, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הַבְּחִירָה בְּיָדְךָ לִתְפֹּס אֶת מַחְשְׁבוֹתֶיךָ בְּכָל פַּעַם כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה, וְיָדַעְתִּי כִּי אַתָּה מְקַיֵּם זֹאת קְצָת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַךְ חֲזַק וַחֲזַק בְּנִי חֲבִיבִי לְקַיֵּם זֹאת יוֹתֵר וְיוֹתֵר. גַּם לִשְׂמֹחַ בִּמְעַט דִּמְעַט שֶׁאַתָּה מְקַיֵּם מִזֶּה. כִּי בְּזֹאת הַמְעַט שֶׁאַתָּה מִתְחַזֵּק בָּזֶה לַעֲצֹר וְלִתְפֹּס מַחֲשַׁבְתְּךָ, בָּזֶה אַתָּה נִכְלָל בְּהַמָּגִנֵּי אֶרֶץ שֶׁמַּעֲלִין וְכוּ' לִבְחִינַת פִּתּוּחֵי חוֹתָם בְּחִינַת תְּפִלִּין. כִּי הָעֵסֶק שֶׁל זֶה הָאָדָם הֶעָלוּב בְּזֶה הָעוֹלָם עָמֹק מְאֹד מְאֹד, עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ. אַשְׁרֵינוּ אַשְׁרֵינוּ אֲלָפִים וְרִבְבוֹת פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר שֶׁזָּכִינוּ לֵידַע מֵאוֹר קָדוֹשׁ וְנוֹרָא כָּזֶה, מִתּוֹרוֹת וְשִׂיחוֹת קְדוֹשׁוֹת כָּאֵלֶּה הַמְּשִׁיבִין אֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת בְּשִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם. הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם בְּכָל תּוֹרָה וּבְכָל שִׂיחָה בְּוַדַּאי תּוּכַל לְהַחֲיוֹת עַצְמְךָ תָּמִיד, בִּפְרָט עַל יְדֵי מַה שֶּׁעֲזָרָנוּ ה' יִתְבָּרַךְ בְּנִפְלְאוֹתָיו לְחַדֵּשׁ וּלְבָאֵר בָּהֶם. וְאֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ עַתָּה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' קֹרַח תר"א.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁיִּחְיֶה.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּיוֹם ו' עִם הַסַּךְ שִׁבְעָה זְהוּבִים וְהַכֶּרֶךְ מֵחֹשֶׁן־מִשְׁפָּט, וְגַם הַיּוֹם קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ עִם הַסַּךְ חֲצִי רוּבַּל כֶּסֶף. וַאֲנִי קוֹרֵא מִכְתָּבֶיךָ הֵיטֵב, וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ וּמֵבִין מְרִירַת צַעֲקָתְךָ מִן הַלֵּב בְּכָל פַּעַם. וְנִפְלֵאתִי עָלֶיךָ מְאֹד בְּנִי חֲבִיבִי מֵאַחַר שֶׁלְּפִי מִכְתָּבֶיךָ הִגְדִּילוּ וְשָׂגְבוּ מְרִירַת נַפְשְׁךָ, מַדּוּעַ לֹא תִּזְכֹּר וְתָשִׂים אֶל לִבְּךָ הֵיטֵב אֶת אֲמִתַּת דִּבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה כְּפִי אֲשֶׁר הִרְבִּינוּ בְּחַסְדּוֹ לְדַבֵּר בָּם, שֶׁהֵאִיר עֵינֵינוּ שֶׁדַּיְקָא מִתֹּקֶף הַמְּרִירוּת נַהֲפֹךְ לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה. כְּמוֹ שֶׁאָמַר עַל פָּסוּק "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה" שֶׁצְּרִיכִין לַחְטֹף אֶת הַיָּגוֹן, לְתָפְסוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ לְהַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה. לוֹמַר בְּלִבּוֹ אַדְּרַבָּא! אִם כֵּן כְּשֶׁמַּר לִי כָּל כָּךְ מַר מַר מְאֹד, בְּוַדַּאי עַתָּה עַתָּה יֵשׁ לִי לִשְׂמֹחַ הַרְבֵּה, שֶׁאַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מִתְעַטֵּף בְּצִיצִית וּתְפִלִּין שֶׁאֵיךְ שֶׁהוּא הֵם טוֹבִים לְפָנַי מְאֹד לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְאֵיךְ שֶׁהוּא זֶה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי לָנֶצַח, וְגַם אֲנִי זוֹכֶה לִתֵּן צְדָקָה לִפְעָמִים. וְעַל כֻּלָּם מַה שֶּׁאֲנִי מִתְאַבֵּק וּמִתְיַגֵּעַ לְהִתְקָרֵב לְאוֹר הַגָּנוּז אוֹר הַקָּדוֹשׁ הֶחָדָשׁ הַזֶּה אֲשֶׁר הוּא יְתַקְּנֵנִי בְּוַדַּאי בְּלִי סָפֵק. וַאֲנִי בְּעָנְיִי מַבְטִיחֲךָ עַל זֶה בְּלִי סָפֵק, וְאִם כֵּן אַדְּרַבָּא אֲנִי מְחֻיָּב לִשְׂמֹחַ הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, וְלַהֲפֹךְ כָּל הַמְּרִירוּת וְכָל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, כִּי אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי זוֹכֶה לְכָל הַנַּ"ל. וְכָל מַה שֶּׁמַּרְבֶּה לְהַגְבִּיר הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, בָּזֶה אֲנִי מְשַׂמֵּחַ יוֹתֵר, כִּי כָּל מַה שֶּׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי גְּרִיעוּתִי בְּיוֹתֵר, בָּזֶה דַיְקָא אֲנִי שָׂמֵחַ יוֹתֵר. אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת אֲנִי מְקֻלְקָל מְאֹד זֶהוּ שִׂמְחָתִי שֶׁמְּקֻלְקָל כָּזֶה יִזְכֶּה לִקְדֻשּׁוֹת כָּאֵלֶּה, וְלִבְלִי לְהִתְנַגֵּד עַל אוֹר קָדוֹשׁ וְחָדָשׁ כָּזֶה. אֲשֶׁר הָרֹב רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ וְנֶעְלָם מֵהֶם כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ, וְרַבִּים חוֹלְקִים כְּמוֹ שֶׁחוֹלְקִים. וַאֲנִי בְּעָנְיִי עַל כָּל פָּנִים אֵינִי חוֹלֵק וּמִתְנַגֵּד עָלָיו, אַף גַּם הַרְבֵּה טָעַמְתִּי מִצּוּף דְּבַשׁ נֹעַם אִמְרוֹתָיו. וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת לְדָרֵי מַעְלָה וְכוּ' שֶׁעֲדַיִן אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ מֶה חָמִית מַה פִּשְׁפַּשְׁתָּ וְכוּ', וּלְדָרֵי מַטָּה שֶׁהֵם הַפְּחוּתִים וְהַגְּרוּעִים כָּמוֹנִי הַיּוֹם, וַאֲפִלּוּ אִם נִמְצָאִים בָּעוֹלָם עוֹד גְּרוּעִים וְכוּ' יוֹתֵר מִמֶּנִּי הוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָנוּ לְכֻלָּנוּ כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וַעֲדַיִן ה' אִתָּנוּ וְעִמָּנוּ וְקָרוֹב אֶצְלֵנוּ תָּמִיד; גָּאט אִיז מִיט דִּיר שְׁרֶעק דִּיךְ נִיט מַיין קִינְד. גְּלֵייבּ מִיר אַז מַיְינֶע רֵייד זֶענִין דוּרְך אֱמֶת. אַז דֶּער רַבִּי עָלָיו הַשָּׁלוֹם מֵיינְט טַאקֶי דִּיךְ. אִיךְ זָאג דִּיר פוּן זַיינִיט וֶועגִין, גָּאט אִיז מִיט דִּיר. סֶע וֶועט אַלְץ נִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה וֶוערִין [ה' עִמְּךָ אַל תִּירָא בְּנִי. הַאֲמֵן לִי שֶׁדְּבָרַי הֵם בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל מִתְכַּוֵּן בֶּאֱמֶת אֵלֶיךָ. אֲנִי אוֹמֵר לְךָ בִשְׁמוֹ: ה' עִמְּךָ הַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה]. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד מְאֹד לְקַיֵּם דְּבָרַי כִּפְשׁוּטוֹ לְהִתְגַּבֵּר תָּמִיד לַהֲפֹךְ הַמָּרָה שְׁחוֹרָה לְשִׂמְחָה עַל פִּי הַדְּבָרִים הַנַּ"ל, וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין הַשְּׁאָר.
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות נ' · פסקה 1
about 1 min · about 70 words · 66% of the book by the end of today
נַאַנָאִי בְּרֵיהּ דְר' יוֹסֵף בַּר רָבָא. נַאזִי. נַגְדָא. ר' נְהוֹרָאִי. ר' נְהוֹרָאִי אֲמוֹרָא. נְהוֹרָאִי בַּר שִׁינְיָיא. אַבָּא נְהוֹרָאִי.
ר' נְהוֹרָאִי סָבָא. רַב נַהִילָאִי. רַב נַהִילָאִי בַּר אִידִי. נְזִירָא בַּר נְזִירָא. נַּחוּם הַלַּבְלָר. נַּחוּם הַמָּדִי. נַחוּם הַזָּקֵן.
נַחוּם אִישׁ גַם זוּ. נַחוּם אִישׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. נַחוּם בְּר' סִימָאִי. נַחוּם בֶּן יִרְמְיָה. ר' נַחוּם אֲחוּהּ דְּר' אִילָא.
נַחוּם בַּר נַפָּח. ר' נַחוּם בַּר פָּפָּא. נַחוּם שַׁמְעֵיהּ דְר' אַבָהוּ. ר' נַחוּם. נַחוּם אִישׁ גַּלְיָא. נַחוּם בֶּן קָנָה.
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ד · סעיף ז׳ – סעיף י״ז
about 5 min · about 460 words · 63% of the book by the end of today
רְחִיצָה, אֲסוּרָה בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן. וַאֲפִלּוּ לְהוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ לְתוֹךְ מַיִם, אָסוּר. וְאֵינָהּ אֲסוּרָה רַק רְחִיצָה שֶׁל תַּעֲנוּג. אֲבָל שֶׁלֹּא לְתַעֲנוּג, מֻתָּר. וְלָכֵן רוֹחֵץ יָדָיו בְּשַׁחֲרִית, וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִרְחַץ רַק אֶצְבְּעוֹתָיו, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָרְחִיצָה בְּשַחֲרִית, מִפְּנֵי שֶׁרוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עַל הָאֶצְבָּעוֹת. וּלְאַחַר שֶׁנִּגְבָן קְצָת וַעֲדַיִן לַחוֹת קְצָת, מַעֲבִירָן עַל עֵינָיו. וְאִם עֵינָיו מְלֻכְלָכוֹת וְדַרְכּוֹ לְרָחְצָן בַּמַיִם, רוֹחֲצָן גַּם עַתָּה כְּדַרְכּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וְכֵן אִם הָיוּ יָדָיו מְלֻכְלָכוֹת בְּטִיט וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר לִרְחוֹץ בְּמָקוֹם הַמְלֻכְלָךְ. וְכֵן כְּשֶׁעוֹשֶׂה צְרָכָיו, מֻתָּר לִרְחוֹץ יָדָיו קְצָת כְּדַרְכּוֹ תָמִיד. וְכֵן לִתְפִלַּת מִנְחָה, יִרְחַץ אֶצְבְּעוֹתָיו (תקנד תריג תריד).
נָשִׁים הַמְבַשְּׁלוֹת וּצְרִיכוֹת לְהָדִיחַ הַמַּאֲכָלִים, מֻתָּרוֹת. דְּהָא אֵינָן מִתְכַּוְּנוֹת לִרְחִיצָה. הַהוֹלֵךְ לְצָרְכֵי מִצְוָה וְאֵין לְפָנָיו דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, רַק לַעֲבֹר בַּמַּיִם, עוֹבֵר בַּמַּיִם, בֵּין בַּהֲלִיכָתוֹ בֵּין בַּחֲזִירָתוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. אֲבָל אִם הוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל מָמוֹנוֹ, בַּהֲלִיכָתוֹ מֻתָּר, וּבַחֲזִירָתוֹ אָסוּר. הַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ וְרַגְלָיו כֵּהוֹת, מֻתָּר לְרָחֳצָן בַּמַיִם (תקנד תריג).
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אֲסוּרָה כִּי אִם רְחִיצָה שֶׁל תַּעֲנוּג, מִכָּל מָקוֹם אִשָּׁה שֶׁחָלָה טְבִילָתָהּ בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב, לֹא תִּטְבֹּל, כֵּיוָן דַּאֲסוּרִין בְּתַשְׁמִישׁ (וּלְעִנְיָן לְבִישַׁת הַלִּבּון, עַיֵן לְקַמָּן סִימָן קנט) (תקנד).
סִיכָה גַּם כֵּן אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא שֶׁל תַּעֲנוּג, אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲטָטִין אוֹ לְצֹרֶךְ שְׁאָר רְפוּאָה, מֻתָּר לָסוּךְ (תקנד תריד).
נְעִילַת הַסַּנְדָּל, אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא שֶׁל עוֹר. אֲבָל שֶׁל בֶּגֶד וְכַדּוֹמֶה, אִם אֵינוֹ מְחֻפֶּה בַּשּׁוּלַיִם בָּעוֹר מֻתָּר. הַהוֹלְכִים בֵּין הָאֵינָם יְהוּדִים, נוֹהֲגִים לִלְבּוֹשׁ מִנְעָלִים. וּמִכָּל מָקוֹם בַּעַל נֶפֶשׁ יַחְמִיר עַל עַצְמוֹ. וְהַיּוֹשְׁבִים בַּחֲנֻיּוֹת, וַדַּאי אֲסוּרִים. הַמְּהַלֵּךְ בְּדֶּרֶךְ רְחוֹקָה בְּרַגְלָיו, כֵּיוָן שֶׁהוּא טֹרַח גָּדוֹל, לֹא אָסְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּמֻתָּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל. אַךְ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לָעִיר, חוֹלֵץ. וְאִם יוֹשֵׁב בַּעֲגָלָה, אָסוּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל.
תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה אָסוּר. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר אֲפִלּוּ בִּנְגִיעָה בְּאִשְׁתּוֹ.
אָסוּר לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בְּתִשְׁעָה בְּאָב. וַאֲפִלּוּ לוֹמַר: צַפְרָא טָבָא וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אָסוּר. וְאִם עַם הָאָרֶץ אוֹ אֵינוֹ יְהוּדִי שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמוֹ, מֵשִׁיב בְּשָׂפָה רָפָה שֶׁלֹּא יַקְפִּידוּ עָלָיו. וְכֵן אָסוּר לִשְׁלוֹחַ דּוֹרוֹן לַחֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּהוּ בִּכְלַל שְׁאִילַת שָלוֹם (תקנד).
לֹא יְטַיֵּל בַּשּׁוּק, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שְׂחוֹק וְשִׂמְחָה. עִשּׁוּן טַבַּק, יֵשׁ אוֹסְרִין, וְיֵשׁ מַתִּירִין לְאַחַר הַצָּהֳרַיִם בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ (תקנד ובח"א ובשע"ת תקנ"ט).
בְּעִנְיַן מְלָאכָה, אָנוּ נוֹהֲגִים שֶׁכָּל מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁהוּי קְצָת, אֲפִלּוּ אֵינָהּ מַעֲשֵׂה אֻמָּן אֶלָּא מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט, אֲסוּרִין בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם עַד הַצָהֳרָיִם. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ שִׁהוּי, כְּגוֹן הַדְלָקַת נֵרוֹת וּקְשִׁירָה וְכַיּוֹצֵא בוֹ, מֻתָּר. וּלְאַחַר הַצָהֳרַיִם עוֹשִׂים כָּל הַמְּלָאכוֹת. וְכֵן מַשָּׂא וּמַתָּן נוֹהֲגִים לֶאֱסוֹר קֹדֶם הַצָהֳרַיִם, וּלְאַחַר הַצָהֳרַיִם מַתִּירִים. אֲבָל מִי שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם, יֵשׁ לוֹ לְהַחְמִיר כָּל הַיּוֹם, בֵּין בִּמְלָאכָה, בֵּין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִן הָאֲבֵלּוּת. וְעַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה. דָּבָר הָאָבֵד, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת גַּם בְּעַצְמוֹ. לַחֲלֹב הַפָּרוֹת, טוֹב לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. וְאִם אִי אֶפְשָׁר, מֻתָּר בְּעַצְמוֹ (תקנד).
נוֹהֲגִין שֶׁאֵין יוֹשְׁבִין עַל סַפְסַל לֹא בַלַּיְלָה וְלֹא בַיּוֹם עַד לְאַחַר הַצָהֳרַיִם, כִּי אִם עַל הָאָרֶץ, וּלְאַחַר הַצָהֳרַיִם מֻתָּרִין. אֲבָל שְׁאָר דְּבָרִים הָאֲסוּרִים, אֲסוּרִים עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים (תקנד תקנט).
נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְהָכִין צָרְכֵי סְעוּדָה עַד אַחַר הַצָהֳרָיִם אֲבָל לְצֹרֶךְ מִצְוָה, מֻתָּר.
Text source: Sefaria, Torat Emet 357 · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ב
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ וּתְזַכֵּנוּ וְתִשְׁלַח וְתָבִיא לָנוּ מְהֵרָה אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וִיתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת מֵראשׁ וְעַד סוֹף שֶׁתְּלוּיִים כֻּלָּם בָּזֶה הָעוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה רַחֵם עָלָיו וְעָלֵינוּ וּתְבִיאֵהוּ מְהֵרָה לְשָׁלוֹם, וִיתַקֵּן הַכּל בְּתִקּוּן נִפְלָא וְנוֹרָא, וְיָאִיר לָנוּ הַדַּעַת הָאֲמִתִּי וְיִפְתַּח עֵינֵינוּ וְלִבֵּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְנִזְכֶּה עַל יָדוֹ לְהָבִין כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עַל בֻּרְיָן וַאֲמִתָּתָן, וְלֹא יִשָּׁאֵר לָנוּ שׁוּם סָפֵק וְאִיבָּעְיָא בְּשׁוּם דִּין וּבְשׁוּם דֶּרֶךְ מִדִּינֵי וְדַרְכֵי הַתּוֹרָה, רַק הַכּל יִהְיֶה בָּרוּר לָנוּ כַּשִּׂמְלָה וַאֲפִלּוּ כָּל הָאִיבָּעְיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּתֵיקוֹ וְסָפֵק אֵצֶל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים, כֻּלָּם יִפְשׁט וִיבָרֵר וְיוֹדִיעַ לָנוּ, וִיתַקֵּן אֶת הַתֵּיקוֹ שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן הַסְּפֵקוֹת בִּכְלָל שֶׁיֵּשׁ לִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל דִּינֵי וְדַרְכֵי הַתּוֹרָה, הֵן הַסְּפֵקוֹת וַחֲלֻקַּת הָעֵצָה בִּפְרָטִיּוּת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֵהַגָּדוֹל שֶׁבַּגְּדוֹלִים עַד הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים כִּי יֵשׁ רַבִּים שֶׁחֲפֵצִים וּמִשְׁתּוֹקְקִים וּמִתְגַּעְגְּעִים מְאד לָשׁוּב אֵלֶיךָ, אַךְ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְהַתּוֹרָה נִסְתְּרָה מֵהֶם, וְלִבָּם חָלוּק בִּסְפֵקוֹת וַחֲלֻקַּת הָעֵצָה הַרְבֵּה, בִּפְרָט כָּמוֹנִי הַיּוֹם, אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי עַל יְדֵי עצֶם רִבּוּי הַסְּפֵקוֹת וַחֲלֻקַּת הָעֵצָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּרב הַדְּבָרִים וְגַם עַתָּה רַבּוּ הַסְּפֵקוֹת וַחֲלֻקּוֹת הָעֵצָה בְּלִבִּי בְּכַמָּה דְּבָרִים בְּכַמָּה וְכַמָּה אֳפָנִּים וְדַעְתִּי מְבֻלְבָּל עַל יְדֵי זֶה מְאד עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל"
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה", אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל זֶה רַחֵם עַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל וְעָלַי וּשְׁלַח לָנוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה מֵעוֹלָם הַתִּקּוּן שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, בְּאפֶן שֶׁיִּתְתַּקֵּן הַתֵּיק"וֹ בְּתִקּוּן נִפְלָא וֶאֱמֶת, וְיֻפְשְׁטוּ כָּל הָאִיבָּעְיוֹת וְיִתְבָּרְרוּ עַל נָכוֹן כָּל הַסְּפֵקוֹת וְכָל הַסְּפֵק סְפֵקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְנִזְכֶּה תָמִיד לְעֵצָה שְׁלֵמָה וְטוֹבָה בֶּאֱמֶת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם
Read the complete passage on Sefaria ↗וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וּתְלַמְּדֵנוּ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת אֵיךְ לְאוֹנֵן וּלְקוֹנֵן עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל עֵת, וּבִפְרָט בְּכָל לַילָה וְלַילָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ וּבַיָּמִים שֶׁל בֵּין הַמְּצָרִים וּבִפְרָט בְּתִשְׁעָה בְּאָב לוֹמַר "אֵיכָה" וְקִינוֹת בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְנִשְׁפּךְ לִבֵּנוּ כַּמַּיִם נוֹכַח פְּנֵי יְהוָה נִתֵּן בֶּעָפָר פִּינוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה, נִבְטשׁ ראשֵׁינוּ בְּכָתְלֵי בֵיתֵינוּ עַל עצֶם רִבּוּי צָרוֹתֵינוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, אֲשֶׁר זֶה כַּמָּה שָׁנִים אֲשֶׁר חָרְבָה עִירֵנוּ וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וּבְכָל יוֹם צָרָתוֹ מְרֻבֶּה מֵחֲבֵרוֹ וּבִפְרָט עַתָּה אֲשֶׁר יָצְאוּ גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמְשֻׁנּוֹת עַל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְסָבְלָם וְחַיֵּינוּ תְלוּיִים מִנֶּגֶּד מִפַּחַד לְבָבֵנוּ מִשְּׁאָר הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת הַנִּשְׁמָעִין שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם רַחֲמָנָא לִצְּלָן אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ
Read the complete passage on Sefaria ↗מָלֵא רַחֲמִים עָזְרֵנוּ שֶׁנַּרְגִּישׁ צָרוֹת יִשְׂרָאֵל וְצָרוֹת נַפְשֵׁנוּ בְלִבֵּנוּ הֵיטֵב עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלִשְׁפּךְ לִבֵּנוּ כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהוָה צְבָאוֹת בֶּאֱמֶת עַל גּדֶל פִּשְׁעֵנוּ וְרִבּוּי עֲוֹנוֹתֵינוּ וְעצֶם קַשְׁיוּת עָרְפֵּנוּ, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ אֶת גָּלוּתֵנוּ וְגָרְמוּ לָנוּ אֶת כָּל צָרוֹתֵינוּ "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם", נִתְפּס אֻמְּנוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לִצְעק וְלִזְעק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה נְשׁוֹטֵט בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת וְנִתְפַּלֵּל וְנַעְתִּיר וְנִזְעַק וְנִתְחַנֵּן אֶל יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן, "עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהוָה מִשָּׁמָיִם", עַד שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, וּתְנַחֲמֵנוּ מְהֵרָה וְתִגְאָלֵנוּ וְתִפְדֵּנוּ מִכָּל הַיִּסּוּרִים וּמִכָּל הַצָּרוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט וְתָאִיר עָלֵינוּ גַם עַתָּה הֶאָרָה נִפְלָאָה מִמְּשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, בְּאפֶן שֶׁיַּמְתִּיק גַּם עַתָּה כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט וִיבַטֵּל כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵינָם טוֹבוֹת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְיָאִיר עָלֵינוּ אוֹר הָאֱמֶת בְּכָל עֵת, וִיתַקֵּן אוֹתָנוּ תָמִיד בְּתִּקּוּנִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים, וְיוֹדִיעַ וִיבָרֵר לָנוּ כָּל הַסְּפֵקוֹת וְכָל הָאִיבָּעְיוֹת וְכָל חֲלֻקַּת הָעֵצָה וְנִזְכֶּה תָמִיד לְעֵצָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה וּבְמִצְוֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ תתשמט וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ תָמִיד מִכָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא נָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמאל וְיִכָמְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל בָּנֶיךָ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ מְהֵרָה וְיִגְאָלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה גְּאֻלַּת עוֹלָם, וְאָז יְתַקֵּן לָנוּ אֶת בְּחִינַת הַתֵּיק"וּ בְּתַכְלִית הַתִּקּוּ"ו בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ הָאוֹת "נוּן" מֵהַקִּינוֹ"ת לְתֵיק"וּ וְיִהְיֶה נַעֲשָׂה מִתֵּיק"וּ תִקּוּ"ו וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַקִּינוֹת מִן הָעוֹלָם וְיִתְהַפְּכוּ הַקִּינוֹ"ת לְתִקּוּ"ו
Read the complete passage on Sefaria ↗מָלֵא רַחֲמִים בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת בַּעַל הַנֶּחָמוֹת, נַחֲמֵנוּ נָא מִכָּל צָרוֹתֵינוּ, וְעָזְרֵנוּ בְּכָל עִנְיָנֵינוּ וַחֲפָצֵינוּ, וּפְרס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וְתַקְּנֵנוּ בְעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ זַכֵּנוּ לֶאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הַצִּילֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מִסְּפֵקוֹת וַחֲלֻקַּת הָעֵצָה הַמּוֹנְעִים וּמְבַלְבְּלִים מֵעֲבוֹדָתְךָ הַרְבֵּה זַכֵּנוּ לְעֵצָה שְׁלֵמָה אֲמִתִּיִּית בְּכָל עֵת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה
Read the complete passage on Sefaria ↗The match between the prayer and the teaching is computed from textual similarity, not taken from the book itself.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ג · The teaching and the prayer side by side
Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Daily Breslov Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 232 of 355 in the cycle of 5780
Estimated study time today: short about 3 min · full about 39 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 29 Iyar): Bamidbar
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on May 18, 2020, at about 19:30.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only, once you allow saving. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.