Study for this day
Opening the day with Rabbeinu's teaching
Thursday, 10 Kislev 5781 · November 26, 2020
Study progress
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
Today's study
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ב · אות י״ב – אות י״ג
about 7 min · about 730 words · 17% of the book by the end of today
Likutei Moharan I, 22:12וְזֶה פֵּרוּשׁ הַמִּשְׁנָה (אבות פ"ה): יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁמַּזְהִיר עַל עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה עַז כַּנָּמֵר כְּנֶגֶד כָּל הַקָּמִים כְּנֶגְדּוֹ לִמְנֹעַ אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מֵעֲבוֹדָתוֹ. וְתֵכֶף וּמִיָּד מְבֹאָר שָׁם גֹּדֶל הַפְּגָם וְהָאִסּוּר שֶׁל הָעַזּוּת פָּנִים דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַז פָּנִים לְגֵיהִנֹּם וְכוּ'. וְאִם כֵּן אֶפְשָׁר לִטְעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּהֶכְרֵחַ צְרִיכִין לְעַזּוּת בִּשְׁבִיל הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ"ל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הוּא עַצְמוֹ: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר; וּמִצַּד אַחֵר הָעַזּוּת רַע מְאֹד, הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא עַזּוּת־פָּנִים שֶׁלֹּא בִּשְׁבִיל הַקְּדֻשָּׁה (מִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁהוּא עַז־פָּנִים כְּנֶגֶד הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁמֵּעֵיז פָּנִים נֶגֶד יִרְאֵי ה' וְכַיּוֹצֵא), שֶׁזֶּה הָעַזּוּת רַע מְאֹד, כִּי עַז־פָּנִים לְגֵיהִנֹּם. וְאִם כֵּן, נָפַל פּוּתָא בְּבֵירָא, כִּי אֵין יוֹדְעִין אֵיךְ לְהִתְנַהֵג – עַל זֶה בִּקֵּשׁ הַתַּנָּא: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ (שֶׁלִּכְאוֹרָה הוּא פְּלִיאָה גְּדוֹלָה וְכָל אָדָם מִשְׁתּוֹמֵם עַל זֶה: מַה סְּמִיכוּת יֵשׁ לִתְפִלָּה זֹאת לְהַקּוֹדֵם, וְגַם אֵין דֶּרֶךְ הַמִּשְׁנָה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה בְּאֶמְצַע דְּבָרָיו, אַךְ עַתָּה מְבֹאָר הֵיטֵב), הַיְנוּ שֶׁהִתְפַּלֵּל, שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיַן הָעַזּוּת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, רַק שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה עַל־יְדֵי זֶה הָעַזּוּת, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת כְּלָלִיּוּת שִׁבְעָה רוֹעִים, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשָׁךְ עַל־יָדָם, כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה הָעַזּוּת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, כַּנַּ"ל. אַךְ לָבוֹא לָזֶה הוּא עַל־יְדֵי וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּשִּׂיגִין בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע – שֶׁעוֹשִׂין מֵהַנִּשְׁמָע נַעֲשֶׂה, מִתּוֹרַת ה' – תּוֹרָתוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג תּוֹרַת ה' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ – שֶׁיִּהְיֶה חֶלְקֵנוּ, שֶׁהוּא הַחֵלֶק שֶׁלָּנוּ בְּהַתּוֹרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת תּוֹרָתוֹ, בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, בְּתוֹרָתֶךָ – הַיְנוּ תּוֹרַת ה' מַמָּשׁ, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּאַיִן כַּנַּ"ל, שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג תּוֹרַת ה', בְּחִינַת נִשְׁמָע, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת: כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם כַּנַּ"ל. וְזֶה: וּבשֶׁת פָּנִים לְגַן־עֵדֶן; כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבֹּשֶׁת, כִּי לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, בְּחִינַת: כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם כַּנַּ"ל, וּלְחֶדְוַת ה' זוֹכִין עַל־יְדֵי בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע כַּנַּ"ל. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי יִרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת נִשְׁמַע, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ"ל, וְיִרְאָה הִיא בֹּשֶׁת, יָרֵא בּשֶׁת, נִמְצָא שֶׁזֶּה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּשֶׁת. וְזֶה: וּבֹשֶׁת פָּנִים לְגַן־עֵדֶן, כִּי הָעַזּוּת הַזֹּאת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בּשֶׁת, הוּא בְּחִינַת עֵדֶן, בְּחִינַת עֵדֶן עִלָּאָה וְכוּ', שֶׁהוּא בְּחִינַת נִשְׁמָע, בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ"ל. וְלָבוֹא לָעַזּוּת הַזֹּאת, הִתְפַּלֵּל: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ וְכוּ' כַּנַּ"ל:
Likutei Moharan I, 22:13וְזֶה פֵּרוּשׁ: אֶלְעָזָר זְעִירָא הֲוָה סָיֵם מְסָאנָא אֻכְמָא. אָמְרוּ לֵהּ: מָה עֲבַדְתְּ. אָמַר: קָא מִתְאַבְּלִינָא עַל יְרוּשָׁלַיִם (ב"ק נט) – כִּי הָיָה מִתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, הַיְנוּ עַל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן סִיֵּם מְסָאנָא אֻכְמָא, לְהוֹרוֹת שֶׁנִּתְקַלְקֵל חוֹתָם הָרַגְלִין, וְנַעֲשָׂה מֵ"חוֹתָם" דַּם "נִדַּת". וְזֶה: מְסָאנָא אֻכְמָא – שֶׁנִּתְקַלְקֵל הָרַגְלִין וְנַעֲשָׂה נִדַּת, כִּי הַאי שָׁחֹר אָדֹם הוּא (חולין מז:); וְזֶה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, כִּי עִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה (שֶׁעַל־יְדֵי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹתַם הַיָדִין, נִתְקַלְקֵל מִמֵּילָא חוֹתָם הָרַגְלִין, כִּי עִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל). אָמְרוּ לֵהּ: מִי חָשִׁיב אַתְּ לְאִתְאַבּוּלֵי וְכוּ' – הַיְנוּ שֶׁחֲשָׁדוּהוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, וְעַל כֵּן עַל יָדְךָ נִתְקַלְקְלוּ הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת (תהלים לו): אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה; כִּי עַל־יְדֵי גַּדְלוּת נִתְקַלְקְלוּ הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת: כָּל הַמִּתְגָּאֶה, כְּאִלּוּ דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה. וְעַל כֵּן, כֵּיוָן שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּגַדְלוּת, חֲבָשׁוּהוּ, כִּי עֹנֶשׁ הַגַּדְלוּת הוּא תְּפִיסָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יג:): וְאִם הֵגִּיס דַּעְתּוֹ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁפִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים. נִמְצָא שֶׁעֹנֶשׁ הַגַּדְלוּת – תְּפִיסָה, וְעַל כֵּן חֲבָשׁוּהוּ. אָמַר לְהוּ: בְּעוֹ מִנַּאי אוֹ אִבָּעֵי מִנַּיְכוּ – כִּי זֶה יִהְיֶה נִסָּיוֹן אִם יֵשׁ לִי גַּדְלוּת, אָז רָאוּי שֶׁלֹּא אוּכַל לְהָשִׁיב לָכֶם, כִּי כָל הַמִּתְגָּאֶה, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ (פסחים סו:). בָּעֵי מִנֵּיהוּ: הַאי מַאן דְּקָץ כּוּפְרָא מַאי מְשַׁלֵּם. קָץ כּוּפְרָא – הוּא בְּחִינַת שֶׁפָּגַם בְּעַזּוּת. כּוּפְרָא הוּא בְּחִינַת עַזּוּת, בְּחִינוֹת קוֹלוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ק״ד:כ״א): הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף. וְשָׁאַל: מַאי מְשַׁלֵּם מִי שֶׁפָּגַם בְּזֶה הָעַזּוּת. וְהֵשִׁיבוּ: מְשַׁלֵּם כּוּפְרָא – כְּמוֹ שֶׁפָּגַם יְשַׁלֵּם. וְשָׁאַל: וְהָא קָא הֲוֵי תַּמְרֵי – כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁפָּגַם בְּעַזּוּת, יָכוֹל לָבוֹא לְקִלְקוּל הָאֱמוּנָה. וְזֶה תַּמְרֵי – בְּחִינַת (ירמיהו ב׳:י״א): הַהֵמִיר גּוֹי אֱלֹהִים, וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדִי וְכוּ'. וְהֵשִׁיבוּ: יְשַׁלֵּם תַּמְרֵי – כְּמוֹ שֶׁמַּגִּיעַ עַל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה. וְהָא לָא הֲוֵי תַּמְרֵי – כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן לֹא בָּא לִכְפִירוֹת. וְהֵשִׁיב: בְּשִׁשִּׁים – הַיְנוּ גֵּיהִנֹּם, שֶׁכָּל הָעוֹלָם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְגֵיהִנֹּם, כִּי עַז פָּנִים לְגֵיהִנֹּם, כִּי הָעֳנָשִׁים שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים הֶחֱלִיף אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, אַךְ עֹנֶשׁ הָעַזּוּת נִשְׁאַר רַק בַּגֵּיהִנֹּם, וְזֶה שֶׁפָּגַם בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי עַזּוּת פָּנִים דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, יְשַׁלֵּם בְּשִׁשִּׁים, הַיְנוּ בַּגֵּיהִנֹּם כַּנַּ"ל:
Text source: Sefaria public export archive · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות נ״א
about 1 min · about 100 words · 19% of the book by the end of today
Sichot HaRan 51 · part 5 of 8 (site division)על זה צריכים זכיה מן השמים לזכות לידע מה שצריכים לעשות, אך ישראל אין צריכים לזה. כי כבר הם יודעים מה לעשות על ידי התורה. העולם אומרים שאין צריך לבקש גדולות, ואני אומר שצריך דוקא לבקש גדולות; לבקש ולחפש אחר הצדיק הגדול ביותר דוקא, וכבר מבואר מזה בספרים (לקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן ל') - שצריך לחפש דוקא אחר הצדיק והרבי הגדול ביותר. וכנגד התאוות המטרידים את האדם: באמת אין נמצא שום תאוה כלל, כי אכילה ושתיה הוא הכרח לקיום הגוף, וגם בנים מוכרחים להוליד. וכל זה האדם מוכרח, ואם כן אין שום תאוה כלל, רק שצריכים להתנהג בהם בקדושה ובטהרה.
Text source: Hebrew Wikisource · Wikisource layer: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות י״ט
about 1 min · about 60 words · 17% of the book by the end of today
Shivchei HaRan, Part I, 19 · part 2 of 7 (site division)ובזמן החרף בעת שהיה הקרירות גדול מאד היה הולך לשם בלילה, ומשם חזר והלך אל המקווה. והיה שם מקווה חוץ למרחץ, ומקווה אחד בתוך המרחץ.
Read the complete passage on Sefaria ↗Shivchei HaRan, Part I, 19 · part 3 of 7 (site division)ובחר לו לילך בהמקווה שחוץ למרחץ, בעת הקרירות גדול, וכבר היה קר לו מאד מחמת שבא מהקבר הנ"ל, כי היה דרך רחוק בין ביתו להבית עלמין, וכן מהבית עלמין למקווה. מלבד השהיות שנשתהה הרבה על הקבר.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Hebrew Wikisource · Wikisource layer: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות פ״ב
about 3 min · about 340 words · 14% of the book by the end of today
Chayei Moharan 82(ב) שְׁנַת תקס"ז בְּרֶסְלֶב פָּרָשַׁת וַיְחִי אַחַר שֶׁהָיִיתִי מְקַדֵּשׁ הַלְּבָנָה בְּעַצְמִי, וְאָמַר לִי אִם הֱיִיתֶם שְׂמֵחִים הָיָה טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהָעוֹלָם. אַחַר־כָּךְ סִפֵּר זֹאת שֶׁרָאָה בַּחֲלוֹם הָיוּ הוֹלְכִים חֲיָלוֹת רַבּוֹת מְאֹד וְהָיוּ פּוֹרְחִים אַחֲרֵיהֶם צִפֳּרִים רַבִּים מְאֹד גֻּזְמָא גְּדוֹלָה, וְשָׁאַלְתִּי לְאוֹתוֹ שֶׁאֶצְלִי עַל מָה הֵם פּוֹרְחִים הַצִּפֳּרִים שֶׁאַחֲרֵיהֶם וְאָמַר לִי שֶׁהוֹלְכִים לַעְזֹר לְאוֹתָן הַחֲיָלוֹת. וְשָׁאַלְתִּי אֵיךְ יַעְזְרוּ לָהֶם וְהֵשִׁיב לִי שֶׁהַצִּפֳּרִים הָאֵלּוּ מַנִּיחִין מֵעַצְמָם לֵחָה שֶׁעַל־יְדֵי אוֹתָהּ הַלֵּחָה נִסְתַּלְּקִים שֶׁכְּנֶגְדָּם וּבָזֶה הֵם עוֹזְרִים לְאוֹתָן הַחֲיָלוֹת. וְהָיָה קָשֶׁה לִי זֹאת הֲלֹא בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁמַּנִּיחִין הַלֵּחָה נִמְצָאִים אוֹתָן הַחֲיָלוֹת גַּם־כֵּן שָׁם וְיַזִּיק לָהֶם גַּם־כֵּן. בְּתוֹךְ כָּךְ רָאִיתִי וְהִתְחִילוּ הַצִּפֳּרִים לְהוֹרִיד עַצְמָן לְמַטָּה עַד שֶׁעָמְדוּ כֻּלָּם עַל הָאָרֶץ, וְהָלְכוּ אַחֲרֵי הַחֲיָלוֹת וְהָיוּ מְלַקְּטִים מִן הָאָרֶץ בְּפִיהֶם. וְהַדָּבָר שֶׁלִּקְּטוּ הָיָה דָּבָר עָגֹל וְלֹא הָיָה דְּבַר מַאֲכָל. וְהָיָה קָשֶׁה לִי אֵיךְ יָבוֹאוּ וְיֵלְכוּ אֵלּוּ הַצִּפֳּרִים אַחֲרֵי הַחֲיָלוֹת, כִּי בַּהֲלִיכָה הָאָדָם הוֹלֵךְ מְהֵרָה יוֹתֵר מִן הַצִּפֳּרִים, וּמַהוּ זֶה שֶׁמְּלַקְּטִים. וְאָמְרוּ לִי שֶׁזֶּה שֶׁמְּלַקְּטִים מִזֶּה נַעֲשֶׂה לֵחָה הַנַּ"ל שֶׁמֵּמִית אוֹתָן שֶׁכְּנֶגְדָּם כַּנַּ"ל, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמַּנִּיחִין הַלֵּחָה עַל יְדֵי זֶה נִסְתַּלְּקִים וּמֵתִים שֶׁכְּנֶגְדָּם בְּמָקוֹם שֶׁהֵם (וְהָיָה קָשָׁה לִי בָּזֶה כַּמָּה דְּבָרִים וְאֵינִי זוֹכְרָם). וְנִכְנַסְתִּי לְמָקוֹם מֻצְנָע וְרָאִיתִי שֶׁהָיָה פֶּתַח נָמֹךְ מְאֹד, וְנִכְנַסְתִּי לְשָׁם וְשָׁכַבְתִּי עַצְמִי שָׁם וְלֹא הָיוּ שׁוּם חַלּוֹנוֹת בְּאוֹתוֹ הַחֶדֶר, וְהָיָה שָׁם חֹשֶׁךְ. וְנִכְנַסְתִּי לְשָׁם שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה לְהִתְחַבֵּא וְנֶחְבֵּאתִי שָׁם. בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִילוּ לִכְנֹס לְשָׁם כָּל הַצִּפֳּרִים, וְהָיִיתִי רוֹצֶה לְגָרְשָׁם וְהָיִיתִי מַפְרִיחָם בְּיָדִי, וְעָמְדָה שׁוּנְרָא [חָתוּל] בִּפְנֵיהֶם וְדֶרֶךְ הַצִּפֳּרִים לִבְרֹחַ מִפְּנֵי הַשּׁוּנְרָא וּמֵחֲמַת זֶה נִכְנְסוּ כֻּלָּם לְתוֹךְ הַחֶדֶר. וְכָל מַה שֶּׁהָיִיתִי מַפְרִיחָם בְּיָדִי לֹא הוֹעִיל מֵחֲמַת הַשּׁוּנְרָא. וְשָׁאַלְתִּי עַל מָה הֵם בָּאִין לְכָאן, וְאָמְרוּ לִי שֶׁהֵם בָּאִין לְכָאן לִהְיוֹת לָהֶם פָּאקִין [אַבַּעְבּוּעוֹת]. וְשָׁאַלְתִּי לָמָּה זֶה וְאָמְרוּ לִי שֶׁהַלֵּחָה שֶׁל הַפָּאקִין, הִיא הַלֵּחָה הַנַּ"ל שֶׁמְּמִיתָה אוֹתָם שֶׁכְּנֶגְדָּם. וְשָׁאַלְתִּי הֲלֹא מִפָּאקִין יְכוֹלִים לָמוּת מֵהֶם גַּם־כֵּן וְאָמְרוּ לִי שֶׁכֵּן הוּא בֶּאֱמֶת, וּמֵאוֹתָן הַנְּבֵלוֹת שֶׁמֵּתִין מֵהֶם זֶה מַזִּיק לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁהֵם מֵתִים שָׁם. וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל, כִּי יָרֵאתִי שֶׁלֹּא אֶגְוַע חַס וְשָׁלוֹם מִסִּרְחוֹן הַנְּבֵלוֹת, כִּי הָיוּ שָׁם צִפֳּרִים הַרְבֵּה מְאֹד, וְהָיִיתִי מִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה. בְּתוֹךְ כָּךְ עָבְרוּ עֲלֵיהֶם הַפָּאקִין וְחָזְרוּ לִבְרִיָּתָן וּפָרַח מִשָּׁם צִפּוֹר בְּשִׂמְחָה וְכֵן פָּרְחוּ כֻּלָּם אַחֲרָיו, וְנַעֲשָׂה צְעָקָה בָּעוֹלָם מַזָּל טוֹב מַזָּל טוֹב, וְגַם אֲנִי שָׁאַגְתִּי מַזָּל טוֹב:
Text source: Sefaria public export archive · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות י׳ – אות ט״ו
about 1 min · about 50 words · 19% of the book by the end of today
Sefer HaMiddot, Theft and Robbery I:10י. מִי שֶׁמְּעָרֵב מַשְׁקָיו בְּמַיִם, גַּנָּבִים בָּאִים עָלָיו.
Read the complete passage on Sefaria ↗Sefer HaMiddot, Theft and Robbery I:11יא. מִי שֶׁנּוֹטֵל חֵלֶק מִגְּנֵבָה, לְסוֹף שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדָּבָר.
Read the complete passage on Sefaria ↗Sefer HaMiddot, Theft and Robbery I:12יב. עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּנָּבִים, בְּיָדוּעַ שֶׁהָרַב אוֹהֵב שׁחַד.
Read the complete passage on Sefaria ↗Sefer HaMiddot, Theft and Robbery I:13יג. עַל־יְדֵי דְּבָרִים בְּטֵלִים בָּאִים גַּנָּבִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗Sefer HaMiddot, Theft and Robbery I:14יד. מֻתָּר לִגְנב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, כְּדֵי לְהַצִּיל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל.
Read the complete passage on Sefaria ↗Sefer HaMiddot, Theft and Robbery I:15טו. מִי שֶׁמְּבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ, לְסוֹף שֶׁמֵּקִים עֵדוּת שֶׁקֶר, כְּדֵי שֶׁיִּגְזל מָמוֹן.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria public export archive · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה ה׳ · אות י״ד – אות ט״ו
about 1 min · about 110 words · 19% of the book by the end of today
Sippurei Maasiyot, Story 5:14וְהַצַּדִּיק הַנַּ"ל הָיָה גָּבוֹהַּ לְמַעְלָה מִן כָּל הַכְּשָׁפִים וּבָא הַצַּדִּיק וְהוֹדִיעַ לְהַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא כִּשּׁוּף וְשֶׁהִשְׁלִיכוּ הַכִּשּׁוּף לַמַּיִם וְאֵין תַּקָּנָה לְהַבֶּן מֶלֶךְ כִּי אִם שֶׁיַּשְׁלִיכוּ הַמְכַשֵּׁף שֶׁעָשָׂה הַכִּשּׁוּף לַמַּיִם אָמַר הַמֶּלֶךְ: אֲנִי נוֹתֵן לְךָ כָּל הַמְכַשְּׁפִים לְהַשְׁלִיכָם לַמַּיִם כְּדֵי שֶׁיִּתְרַפֵּא בְּנִי.
Read the complete passage on Sefaria ↗Sippurei Maasiyot, Story 5:15וְנִתְיָרְאָה הַבַּת מַלְכָּה וְרָצְתָה אֶל הַמַּיִם לְהוֹצִיא הַכִּשּׁוּף מִן הַמַּיִם כִּי הָיְתָה יוֹדַעַת הֵיכָן מֻנָּח הַכִּשּׁוּף וְנָפְלָה אֶל הַמַּיִם וְנַעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל שֶׁהַבַּת מֶלֶךְ נָפְלָה אֶל הַמַּיִם וּבָא הַצַּדִּיק הַנַּ"ל וְאָמַר לָהֶם שֶׁהַבֶּן מֶלֶךְ יִתְרַפֵּא וְנִתְרַפֵּא, וְנִתְיַבֵּשׁ הַצָּרַעַת וְנָפַל וְנִקְלַף כָּל הָעוֹר מִמֶּנּוּ וְנַעֲשָׂה מֵאֲבָנִים טוֹבוֹת כֻּלּוֹ וְהָיָה לוֹ כָּל הַסְּגֻלּוֹת שֶׁל כָּל הָאֲבָנִים טוֹבוֹת [הַיְנוּ כִּי אַחַר שֶׁנִּקְלַף הָעוֹר אָז נִתְגַּלָּה וְנִרְאָה שֶׁהַבֶּן מֶלֶךְ הוּא כֻּלּוֹ מֵאֲבָנִים טוֹבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַר הַצַּדִּיק הַנַּ"ל]
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria public export archive · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · דעת · קטע ל״ב – אות ל״ג
about 2 min · about 190 words · 21% of the book by the end of today
Likutei Etzot, Knowledge 32לִשְׁמֹר אֶת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַיֵּם "וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְכוּ' (עַיֵּן מָמוֹן אוֹת כ"א): (שם אות ז')
Likutei Etzot, Knowledge 33כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל קֹדֶם שֶׁיֵּשׁ לָהּ הִתְגַּלּוּת בַּתּוֹרָה וּבָעֲבוֹדָה, אֲזַי מְנַסִּין וּמְצָרְפִין אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּגָלוּת שֶׁל ע' אֻמּוֹת, הַיְנוּ בְּתַאֲווֹתֵיהֶם. כִּי כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה מֵע' אֻמּוֹת יֵשׁ לָהּ מִדָּה רָעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֶרְתָּהּ, וּמֵחֲמַת הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ הֵם מְרֻחָקִים מֵע' פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. וְהַקְּלִפָּה קָדְמָה לַפְּרִי. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל הַפְּרִי, צָרִיךְ לְשַׁבֵּר קֹדֶם הַקְּלִפָּה. לָכֵן קֹדֶם הַהִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא עִקַּר הַדַּעַת וְהַחָכְמָה וְהָאֱמֶת, מֻכְרָח הַנֶּפֶשׁ לָבוֹא בַּגָּלוּת, הַיְנוּ בְּמִדּוֹתֵיהֶם וְתַאֲווֹתֵיהֶם שֶׁל הָאֻמּוֹת, כְּדֵי לְשַׁבְּרָם וְלָבֹא אַחַר כָּךְ לְהִתְגַּלּוּת בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה. וְהָעִקָּר הוּא לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁהִיא כְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְהוּא עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף. וּכְשֶׁנֶּפֶשׁ הָאָדָם בָּא בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה וּבַגָּלוּת הַזֶּה וּבַצֵּרוּף הַזֶּה שֶׁל הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת, וְהָעִקָּר הִיא תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ"ל, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לְהָרִים קוֹלוֹ וְלִצְעֹק כַּמָּה וְכַמָּה קָלִין, שֶׁהֵם כְּלוּלִין בְּע' קָלִין לְפָחוֹת. כְּמוֹ הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַלֵּדָה מַמָּשׁ שֶׁצּוֹעֶקֶת ע' קָלִין. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְשַׁבֵּר הַתַּאֲוָה הַזֹּאת עִם כָּל הַתַּאֲווֹת, וְיִזְכֶּה לְהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה. וּלְפִי תִּקּוּנוֹ כֵּן יִתְגַּלּוּ לוֹ הַע' פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה: (לק"א סי' ל"ו אות א')
Text source: Hebrew Wikisource · Wikisource layer: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ח · קטע ה׳ – קטע א׳
about 6 min · about 630 words · 25% of the book by the end of today
Likutei Tefilot I, 28:5וְעָזְרֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵינוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַחֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי מִתְנַגְּדִים וְחוֹלְקִים עַל הָאֱמֶת, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי חֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כּחַ לְחָרֵף וּלְבַיֵּשׁ וּלְבַזּוֹת אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם, לֹא בִדְבָרִים וְלֹא בְּמַעֲשֶׂה "שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ בְּךָ יְהוָה חָסִיתִי אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם" כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ גּדֶל הַחֶרְפּוֹת וְהַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁמְּבַזִּין וּמְחָרְפִין עַכְשָׁו אֶת יִרְאֵי הַשֵּׁם עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי וּבשֶׁת פָּנַי כִּסָתְנִי מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם וְאָנכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם כָּל רוֹאַי יַלְעִיגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ ראשׁ" חוּס וַחֲמל וְרַחֵם וְהַצֵּל תּוֹלַעַת נִמְאָס וְנִרְפָּס וְנִדָּשׁ כָּמוֹנוּ הַיּוֹם וְהַצִּילֵנוּ מִפִּיהֶם כִּי דַרְכְּךָ לְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּפִים, וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין נִרְדָּפִים בָּעוֹלָם כְּמוֹ הַחֲלוּשֵׁי כחַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הַחֲפֵצִים וּמִתְאַוִּים וּמִשְׁתּוֹקְקִים לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וְכחָם חַלָּשׁ וְדַעְתָּם קָטָן לְהִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲוָתָם וְלָכף אֶת יִצְרָם, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם מִתְגַּבֵּר הַקִּטְרוּג וְהַשִּׂנְאָה מְאד אֲבָל בֶּאֱמֶת אַתָּה מָלֵא רַחֲמִים גַּם עֲלֵיהֶם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ, וּתְשׁוּקָתֵנוּ אֵלֶיךָ, וּבִטְחוֹנֵנוּ עַל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, וְאַתָּה חָפֵץ חֶסֶד וְאַתָּה אוֹהֵב וּמְרַחֵם עַל הַמְיַחֲלִים אֵלֶיךָ, וּמְצַפִּים לְרַחֲמֶיךָ וּפוֹרְשִׂים כַּפֵּיהֶם וּמַפִּילִים תְּחִנָּתָם לְפָנֶיךָ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם כְּדָאִים וַהֲגוּנִים לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וְהֵם עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים בְּדַעַת וּבְמַעֲשִׂים אַף עַל פִּי כֵן אֵין אַתָּה מְשַׁקֵּץ וּמְמָאֵס אוֹתָם חָלִילָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ" כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וּמַלֵּא אֶת מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְרַחֲמִים וַעֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְלֹא לְמַעֲנֵנוּ, וְזַכֵּנוּ לְנַצֵּחַ אֶת אוֹיְבֵינוּ, וּלְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וּלְהַכְנִיעָם וּלְהַשְׁפִּילָם עַד עָפָר וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כּחַ לִמְנעַ אוֹ לְבַטֵּל אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְלֹא מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁהוּא רְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְתִהְיֶה בְעֶזְרֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם "כְּחַסְדְּךָ חַיֵּינִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ חַסְדְּךָ יְהוָה מָלְאָה הָאָרֶץ חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי" אָמֵן וְאָמֵן
Read the complete passage on Sefaria ↗Likutei Tefilot I, 29:1שְׁמַע קוֹלֵנוּ ה' אֱלקֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, "אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי" וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשַּׁוְעָתִי "לא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן", וְלא תִסְתּם אָזְנְךָ מִצַּעֲקָתִי הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ יְעוֹרְרוּ עָלַי, כִּי זֶה כַמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ וְאָנוּ צוֹעֲקִים וּמִתְפַּלְּלִים וּמִתְחַנְּנִים אֵלֶיךָ זֶה כַּמָּה יָמִים וְשָׁנִים "עֶרֶב וָבקֶר וְצָהֳרָיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה" וְאָנוּ מְחַלִּים פָּנֶיךָ תָּמִיד שֶׁתָּשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ, וּתְקָרְבֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וַעֲדַיִן לא נוֹשָעְנוּ וְרָחוֹק מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָה כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת מְאד מְאד בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, וּבְכָל יוֹם צָרוֹתֵינוּ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ וּבֶאֱמֶת יָדַעְנוּ כִּי לא מִקּצֶר יָדְךָ לא הוֹשַׁעְתָּ אוֹתָנוּ, וְלא מִכּבֶד אָזְנֶיךָ לא שָׁמַעְתָּ תְּפִלּוֹתֵינוּ, כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵינוּ הִבְדִּילוּ בֵינֵינוּ וּבֵינְךָ כִּי בַעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים נִתְרַחַקְתִּי מִן הַטּוֹב בְּתַכְלִית הָרִחוּק, עַד אֲשֶׁר כָּל דִּבְרֵי תְחִנּוֹתַי וּבַקָּשׁוֹתַי הֵם רְחוֹקִים מִטּוֹב אֲמִתִּי כִּי לא בְדַעַת אֲדַבֵּר, וּמֵחֲמַת זֶה אֵינִי זוֹכֶה לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר הַנִּשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, עַד אֲשֶׁר כָּל דִּבּוּרַי אֵינָם נִקְרָאִים בְּשֵׁם דִּבּוּר כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם נִמְשָׁכִין מֵהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה וְאֵין בָּהֶם טוֹב וְעַתָּה מָה אֶעֱשֶׂה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּמֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ עֵזֶר לִי לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ טוֹב לְתוֹךְ דִּבּוּרַי לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לְדִבּוּר הַנִּשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ ה' אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבוֹתַי שֶׁעַכְשָׁו אֵין לִי שׁוּם סְמִיכָה בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן, כִּי אִם לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד, שֶׁתְּחָנֵּנִי בְחֶסֶד חִנָּם וְתִתֶּן לִי כָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲבוֹדַת ה', וּתְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בְּרַחֲמִים בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר קָטָן בָּעוֹלָם הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת ה' שֶׁיִּהְיֶה נָקֵל אֶצְלִי לַעֲשׂוֹתוֹ וְאֵין לִי שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה, כִּי הָעֵצָה בְּעַצְמָהּ קָשֶׁה לִי לְקַיֵּם כְּמוֹ גּוּף הַדָּבָר שֶׁאֲנִי צָרִיךְ וְעַל כֵּן אֵין לִי עַתָּה שׁוּם תִּקְוָה כִּי אִם עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְאִם חַס וְשָׁלוֹם אַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי אֲפִלּוּ חֵלֶק אֶחָד מֵאֲלָפִים וּרְבָבוֹת כְּפִי עֵרֶךְ מַעֲשַׂי הָרָעִים, וְתִרְצֶה לְחַפֵּשׂ בִּתְפִלָּתִי וּתְחִנָּתִי, אִם יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה טוֹב, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַדִּבּוּר שֶׁלִּי נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, לא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי "מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי" כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל דְּבָרַי הֵם רְחוֹקִים מִטּוֹב אֲמִתִּי בְּתַכְלִית הָרִחוּק.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Hebrew Wikisource · Wikisource layer: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 63 – פסקה 64
about 1 min · about 130 words · 18% of the book by the end of today
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 63 · part 2 of 2 (site division)וְכֵן אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁלָּמַד גְּמָרָא, בַּתְּחִלָּה לֹא הָיָה מֵבִין גַּם כֵּן, וְהָיָה בּוֹכֶה גַּם כֵּן הַרְבֵּה מְאֹד, עַד שֶׁזָּכָה לְהָבִין, וְכֵן אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְגַּדֵּל וְהִתְחִיל לַעֲסֹק בְּלִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכִתְבֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה בּוֹכֶה גַּם כֵּן הַרְבֵּה מְאֹד לִפְנֵי הַשֵּׁם יתְבָּרַךְ, עַד שֶׁזָּכָה לְהָבִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁלָּמַד עַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ וּבְכִיָּתוֹ כַּנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם. וּמִזֶּה נִרְאֶה, אֲשֶׁר גַּם מִימֵי יַלְדוּתוֹ הָיָה רָגִיל הַרְבֵּה מְאֹד לִבְכּוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל עֲבוֹדָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 64 · part 1 of 3 (site division)וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר "חַיֵּי־מוֹהֲרַ"ן", שֶׁבִּהְיוֹתוֹ עֲדַיִן יֶלֶד קָטָן כְּבֶּן שֵׁשׁ שָׁנִים, הָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד לְקַבֵּל שַׁבָּת בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כָּרָאוּי.
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 64 · part 2 of 3 (site division)וְהָלַךְ לַמֶּרְחָץ בְּעֶרֶב שַׁבָּת סָמוּךְ אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם מִיָּד וְטָבַל אֶת עַצְמוֹ בִּזְרִיזוּת וּבָא תֵּכֶף לְבֵיתוֹ וְלָבַשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת וְנִכְנַס לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְהָלַךְ אָנֶה וָאָנָה וְרָצָה לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּנְשָׁמָה יְתֵרָה. וְהָיָה חָפֵץ לִרְאוֹת אֵיזֶה דָּבָר, אַךְ לֹא רָאָה כְּלָל.
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות יב · פסקה 1 – פסקה 2
about 1 min · about 120 words · 20% of the book by the end of today
משיבת נפש · רצף ג · אות יב · פסקה 1 · part 2 of 2 (site division)וְאַף אִם עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יַרְפֶּה אֶת הָרָצוֹן בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין, שֶׁבְּכָל יוֹם נַעֲשִׂים חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהַמְתִּין וּלְהַמְתִּין עַד שֶׁיַּגִּיעַ יוֹם יְשׁוּעָתוֹ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת חֲדָשׁוֹת בְּכָל יוֹם. כִּי כָּל מַה שֶּׁבָּא וְנִתְחַדֵּשׁ יוֹם אַחֵר - נִתּוֹסֵף וְנִתְחַדֵּשׁ קְדֻשָׁה יְתֵרָה מִלְמָעְלָה, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַיֵּם עוֹלָמוֹ וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, בִּכְדֵי לְעוֹרֵר אוֹתָנוּ לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם בִּרְצוֹנוֹת חֲדָשִׁים וַחֲזָקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
משיבת נפש · רצף ג · אות יב · פסקה 2 · part 1 of 3 (site division)וְזֶה בְּחִינַת טָהֳרַת הַטְּמֵאִים שֶׁתָּלוּי בְּיָמִים, כִּי יֵשׁ שֶׁטְּעוּנִין רַק הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, הַיְנוּ שֶׁגְּמַר טָהֳרָתוֹ וִישׁוּעָתוֹ תָּלוּי עַד שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם שֶׁאַחֲרָיו, וְיֵשׁ שֶׁטְּעוּנִין שִׁבְעָה יָמִים לְטָהֲרָתָן. וּכְשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, סָפְרוּ שִׁבְעָה שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת עַד שֶׁזָּכוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה.
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · Sections 79–82: completed from an unvocalized transcription of the historical work, with references to sources · The rights status of the typed text is not verified
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · בטחון · אות ב
about 2 min · about 150 words · 25% of the book by the end of today
עצות ישרות · בטחון · אות ב · part 3 of 6 (site division)אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, בְּחִינַת:
עצות ישרות · בטחון · אות ב · part 4 of 6 (site division)בֵּאלֹקִים בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם יִרְאָה נְפוּלָה וְשׁוּם פַּחַד כְּלָל, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג כְּלָל מַה יֹּאכַל לְמָחָר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יִרְאוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲנִיּוּת - כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ יִרְאוֹת נְפוּלוֹת, הוּא בְּוַדַּאי עָנִי מַמָּשׁ, אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ כָּל הוֹן דְּעַלְמָא, כִּי אֲפִלּוּ אִם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וְצַעַר וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים תָּמִיד, וְכָל יָמָיו - כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וּמְנוּחָה וְשׁוּם חִיּוּת כְּלָל, וְהוּא חַי חַיֵּי צַעַר יוֹתֵר מִכָּל הָעֲנִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל יוֹם נִתְחַדְּשִׁין לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים חֲדָשִׁים מֵאֲדוֹנִים וְשָׁרִים וְכוּ' וּמִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי הֶפְסֵדוֹת, הַשְּׁכִיחִים וְשֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְגַם מִצְטַעֵר בְּכָל עֵת עַל רִבּוּי הַהוֹצָאָה שֶׁבְּבֵיתוֹ, כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הָרֶוַח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רַבּוּ מִסְּפֹר רִבּוּי הַדְּאָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאֵין רֶגַע בְּלֹא פֶּגַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 1 – פסקה 4
about 7 min · about 650 words · 21% of the book by the end of today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 1בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹם א' בְּשַׁלַּח תקצ"ג.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 2אֲהוּבִי בְּנִי מַחְמַד עֵינַי, נִצְמָד בְּקִירוֹת לְבָבִי. שָׁלוֹם לְךָ אַל תִּירָא חֲזַק וֶאֱמַץ!
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 3דַּע בְּנִי חֲבִיבִי, כִּי עֲדַיִן לֹא קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ הַיּוֹם, וְגַם הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֲנִי חָלוּשׁ, וְאֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה כַּיָּדוּעַ לְךָ, אַךְ אַהֲבָתְךָ אִלְּצַנִי לִכְתֹּב לְךָ עַתָּה קֹדֶם הַסְּעֻדָּה, כִּי מֵאֵת
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 4ה' הָיְתָה כִּי עָסַקְתִּי בִּכְתִיבַת תּוֹרָה בְּעִנְיָן הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי", אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי מִזֶּה אֶתְמוֹל בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת קִימַת חֲצוֹת לַיְלָה, שֶׁבָּזֶה תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה, בְּחִינַת "כַּחֲצוֹת לַיְלָה אֲנִי יוֹצֵא" וְכוּ'. וּמִדֵּי כָּתְבִי נִזְכַּרְתִּי בְּאַהֲבָתְךָ, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה צָרִיךְ מְאֹד לְדִבּוּרִים אֵלּוּ, בִּפְרָט שֶׁכָּל הַחִדּוּשִׁים שֶׁחִדַּשְׁתִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעִתִּים הַלָּלוּ, חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים בִּישׁוּעָתוֹ הַגְּדוֹלָה הַכֹּל נִתְגַּלְגֵּל עַל יָדְךָ, עַל יְדֵי הַמִּכְתָּב שֶׁהִגִּיעַ לִי מֵאִתְּךָ בְּעֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ סָמוּךְ לָעֶרֶב עַל יְדֵי יְדִידִי רַבִּי נַחְמָן הַיְיסִינֶיר, כַּאֲשֶׁר סִפַּרְתִּי לְךָ קְצָת מִזֶּה בִּהְיוֹתְךָ פֹּה. עַל כֵּן אָמַרְתִּי וִיהִי מָה אָרוּצָה דְּבָרַי אֵלֶּה אֵלֶיךָ. אוּלַי אֶזְכֶּה לְעוֹרֶרְךָ מִשְּׁנָתְךָ, לְהַחֲיוֹתְךָ וּלְחַזֶּקְךָ. הָקִיצָה בְּנִי הָקִיצָה, אַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנְךָ מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, דַּע וְהַאֲמֵן שֶׁכָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁלְּךָ יְקָרִים מְאֹד מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַתָּה יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ בָּהֶם תָּמִיד. וְלִכְנֹס לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע" וְכוּ'. זְכֹר זְכֹר הֵיטֵב דִּבּוּרִים נוֹרָאִים אֵלּוּ, וְאַל יִהְיוּ יְשָׁנִים אֶצְלְךָ חַס וְשָׁלוֹם, רַק חֲזֹר חֲזֹר אוֹתָם הֵיטֵב הֵיטֵב, וּבְכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים. וְנִכְסַפְתִּי מְאֹד לִכְתֹּב וּלְהַעְתִּיק לְךָ קְצָת מִמָּה שֶׁכָּתַבְתִּי בָּזֶה, אַךְ הוּא מֵהַנִּמְנָע, כִּי אֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק. אַךְ קִוִּיתִי לַה', כְּשֶׁתִּהְיֶה פֹּה עַל שַׁבַּת־קֹדֶשׁ, הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, נְדַבֵּר מִזֶּה, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּתוֹסֶפֶת שְׁאָר שִׂיחוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁיַּזְמִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ פִּינוּ, הַנּוֹבְעִים מִמְּקוֹר חָכְמָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאֹד מְאֹד. וְתוֹדִיעֵנִי מִיָּד אִם תִּהְיֶה פֹּה עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ, כִּי נִכְסַפְתִּי מְאֹד שֶׁתִּהְיֶה פֹּה עַל שַׁבָּת זֶה, רַק אִם יֵשׁ לְךָ עִכּוּב מֵחֲמַת הַחֲתֻנָּה שֶׁל גִּיסְךָ, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְךָ לָבוֹא, וְאֹנֶס רַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ וְתָבוֹא אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּאֵיזֶה שַׁבָּת אַחֵר.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 5אַךְ אִם לֹא תִּהְיֶה הַחֲתֻנָּה מִיָּד, מֵהָרָאוּי שֶׁתָּבוֹא לְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְתִכְתֹּב לִי דַּעְתְּךָ בָּזֶה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 6דִּבְרֵי אָבִיךָ הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 7נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 8וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה. גַּם אֲלֵיהֶם נֶאֶמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הַנַּ"ל, חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַה'.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 9וְהִנֵּה עַתָּה כְּבָר קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ, וְהָיָה לִי לְנַחַת. וּכְפִי הַנִּרְאֶה מִמִּכְתָּבְךָ לֹא תּוּכַל לִהְיוֹת פֹּה עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וּבְוַדַּאי הַכֹּל לְטוֹבָה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעַזְרְךָ שֶׁתִּשְׂמַח שָׁם בְּבֵיתְךָ וְעַל הַחֲתֻנָּה, כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם. וְכָל כַּוָּנָתִי בְּמִכְתָּב זֶה כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁכֶם בִּישׁוּעָתוֹ הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הוּא עוֹזֵר לָנוּ בְּכָל עֵת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים נד) "הִנֵּה אֱלֹקִים עוֹזֵר לִי" וְכוּ'. וִיבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִבְטַח בּוֹ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵחֵל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַרְאוֹת חַסְדּוֹ עִמּוֹ, כֵּן יִגְמֹר בַּעֲדוֹ, כִּי הָיָה לוֹ נֵס גָּדוֹל וִישׁוּעָה נִפְלָאָה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּהוּ שֶׁיָּבִין עַל יְדֵי זֶה רְמָזִים גְּדוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת, מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא. וּמֵחֲמַת אִישׁוֹן לַיְלָה אֵין לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמַּח נַפְשְׁכֶם לָנֶצַח.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קב · פסקה 1אוֹר לְיוֹם א' תְּרוּמָה תקצ"ג.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קב · פסקה 2אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קב · פסקה 3אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה לִכְתֹּב לְךָ עַתָּה, כִּי הַיּוֹם יָצָאתִי מִבֵּיתִי וְלֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי לִכְתֹּב לְךָ עַתָּה, אַךְ מִדֵּי כָּתְבִי אֵיזֶה דִּבּוּרִים מְעַטִּים לְבֶן אֲחוֹתִי רַבִּי אַיְיזִיק נֵרוֹ יָאִיר, נִזְכַּרְתִּי בְּעֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ לִרְאוֹת מִכְתָּבַי, אָמַרְתִּי לִכְתֹּב לְךָ פְּרִיסַת שָׁלוֹם.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קב · פסקה 4וְהִנֵּה צַעֲרִי גָּדוֹל מְאֹד מִמַּה שֶׁלֹּא הָיִיתָ בְּשִׂמְחָה בִּהְיוֹתְךָ בְּבֵיתִי, וְלִבְּךָ הָיָה נִשְׁבָּר בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר הָיָה קָשֶׁה לִי לִסְבֹּל. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין כִּי עֲדַיִן רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלַי וְעָלֶיךָ וְעַל כֻּלָּנוּ, וּבְוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ לְעוֹלָם. וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, יִהְיֶה אַחֲרִיתְךָ לְטוֹב בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִקְּדוּשָׁה עַתִּיק דְּעַתִּיק סָבָא דְּסָבִין; וְעַתָּה בְּנִי שְׁמַע בְּקוֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ, וּתְשַׂמַּח עַצְמְךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, בִּפְרָט כִּי יְמֵי אֲדָר נִכְנָסִין, שֶׁצְּרִיכִין לְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחָה. וְתַתְחִיל מֵעַתָּה לַעֲשׂוֹת אַחַשְׁוֵרוֹשׁ שְׁפִּיל וְקַבְּצָן וְעוֹשֶׁר שְׁפִּיל, וְקַיִץ וְחוֹרֵף שְׁפִּיל, וּשְׁאָר מִינֵי שְׁפִּיל וְצְחוֹק. וְגַם מוֹסֵר כְּתָב זֶה רַבִּי נַחְמָן וְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, כֻּלָּם חוֹבָה מֻטֶּלֶת עֲלֵיהֶם לְהַרְגִּיל בְּשִׂמְחָה, עַל יְדֵי כָּל מִינֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא, וּבִפְרָט בְּפוּרִים בְּעַצְמוֹ תִּהְיֶה אַךְ שָׂמֵחַ. אוּן טַאקֶי פָארְט הָאפּ. פָארְט אוּן פָארְט אוּן פָארְט [וּבְכָל זֹאת רַק שִׂמְחָה, בְּכָל זֹאת, בְּכָל זֹאת].
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 46 – פסקה 47
about 1 min · about 50 words · 19% of the book by the end of today
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 46 · part 2 of 2 (site division)שֵׁרֵבְיָה. שְׁבַנְיָה. הוֹדִיָּה. בָנִי. בְּנִינוּ.
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 47 · part 1 of 3 (site division)רָאשֵׁי הָעָם - פַּרְעֹשׁ פַּחַת מוֹאָב. עֵילָם. זַתּוּא. בָּנִי. בֻּנִּי. עַזְגָּד. בֵּבָי. אֲדוֹנִיָּה. בִגְוַּי. עָדִין. אָטֵר. חִזְקִיָּה. עַזּוּר. הוֹדִיָּה. חָשֻׁם.
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 47 · part 2 of 3 (site division)בֵּצָי. חָרִיף. עֲנָתוֹת. נֵיבָי. מַגְפִּיעָשׁ. מְשֻׁלָּם. חֵזִיר. מְשֵׁיזַבְאֵל. צָדוֹק. יַדּוּעַ. פְּלַטְיָה. חָנָן. עֲנָיָה. הוֹשֵׁעַ. חֲנַנְיָה. חַשּׁוּב. הַלּוֹחֵשׁ. פִּלְחָא. שׁוֹבֵק. רְחוּם.
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף ה׳ – סעיף י״ב
about 5 min · about 460 words · 16% of the book by the end of today
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף ה׳הָרוֹצֶה לְזַכּוֹת לְעַצְמוֹ, יָכוֹף אֶת יִצְרוֹ הָרַע, וְיַרְחִיב יָדוֹ, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם יִהְיֶה מֵהַטּוֹב וְהַיָּפֶה. אִם בָּנָה בֵּית תְּפִלָּה, יִהְיֶה נָאֶה מִבֵּית יְשִׁיבָתוֹ. הֶאֱכִיל רָעֵב, יַאֲכִילֵהוּ מֵהַטּוֹב וּמֵהַמָּתוֹק שֶׁבְּשֻׁלְחָנוֹ. כִּסָּה עָרֹם, יְכַסֵּהוּ מֵהַיָּפֶה שֶׁבִּכְסוּתוֹ. הִקְדִישׁ דָּבָר, יַקְדִּישׁ מֵהַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר כָּל חֵלֶב לַה' (סִימָן רמ"ח).
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף ו׳הַנּוֹתֵן לְבָנָיו וּבְנוֹתָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶם (שֶׁהֵם יוֹתֵר מִבְּנֵי שֵׁשׁ שָׁנִים), כְּדֵי לְלַמֵּד אֶת הַבָּנִים תּוֹרָה, וּלְהַנְהִיג אֶת הַבָּנוֹת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְכֵן הַנּוֹתֵן מַתָּנוֹת לְאָבִיו (שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְפַרְנְסוֹ, רַק מִמְּעוֹת צְדָקָה שֶׁלּוֹ), וְהֵם צְרִיכִים לְכָךְ, הֲרֵי זֶה בִּכְלָל צְדָקָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּימוֹ לַאֲחֵרִים. וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ בְּנוֹ וְלֹא אָבִיו אֶלָּא קְרוֹבוֹ, הוּא קוֹדֵם לְכָל אָדָם. וַעֲנִיֵּי בֵּיתוֹ קוֹדְמִין לַעֲנִיֵּי עִירוֹ, וַעֲנִיֵּי עִירוֹ קוֹדְמִין לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיוֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ. אֲבָל גַּבַּאי צְדָקָה הַמְחַלֵּק אֶת הַצְּדָקָה, צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לִקְרוֹבָיו יוֹתֵר מִלִּשְׁאָר עֲנִיִּים (רנ"א רנ"ז).
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף ז׳כָּל הַנּוֹתֵן צְדָקָה לֶעָנִי בְּסֵבֶר פָּנִים רָעוֹת וּפָנִים כְּבוּשׁוֹת בַּקַּרְקַע. אֲפִלּוּ נָתַן לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים, אִבֵּד זְכוּתוֹ וְהִפְסִידָהּ, וְעוֹבֵר עַל וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ וְגוֹ'. אֶלָּא צָרִיךְ לִתֵּן לוֹ בְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּבְשִׂמְחָה, וּמִתְאוֹנֵן עִמּוֹ עַל צָרָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אִיּוֹב אִם לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה יוֹם, עָגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיוֹן. וִידַבֵּר לוֹ דִּבְרֵי תַּנְחוּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר, וְלֵב אַלְמָנָה אַרְנִין.
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף ח׳אָסוּר לְהַחְזִיר אֶת הֶעָנִי שֶׁשָּׁאַל רֵיקָם. וַאֲפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן לוֹ גְּרוֹגֶרֶת אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר, אַל יָשׂב דַּךְ נִכְלָם. וְאִם אֵין בְּיָדְךָ כְּלוּם מַה לִתֵּן לוֹ, פַּיְסֵהוּ בִּדְבָרִים. וְאָסוּר לִגְעֹר בֶּעָנִי אוֹ לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ עָלָיו בִּצְעָקָה, מִפְנֵי שֶׁלִּבּוֹ נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה. וְאוֹי לוֹ לְמִי שֶׁהִכְלִים אֵת הֶעָנִי, אֶלָּא יִהְיֶה לוֹ כְּמוֹ אָב, בֵּין בְּרַחֲמִים בֵּין בִּדְבָרִים שֶׁנֶּאֱמַר, אָב אָנֹכִי לָאֶבְיוֹנִים.
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף ט׳הַצְּדָקָה הֲרֵי הִיא בִּכְלַל הַנְּדָרִים (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ס"ז סָעִיף ג') לְפִיכָךְ הָאוֹמֵר, הֲרֵי עָלַי סֶלַע לִצְדָקָה אוֹ הֲרֵי סֶלַע זוֹ צְדָקָה, חַיָּב לִתְּנָהּ לַעֲנִיִּים מִיָּד. וְאִם אֵחַר עוֹבֵר בְּבַל תְּאַחֵר, כֵּיוָן שֶׁיָּכוֹל לִתְּנָהּ מִיָּד. וְאִם אֵין עֲנִיִּים מְצוּיִים לוֹ, מַפְרִישׁ וּמַנִּיחַ עַד שֶׁיִּמְצָא עֲנִיִּים. וְאִם נָדַר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת צְדָקָה שֶׁנּוֹתְנִים לִידֵי הַגַּבַּאי, אֵינוֹ עוֹבֵר עַד שֶׁיִתְבַּע אוֹתוֹ הַגַּבַּאי וְאָז עוֹבֵר עָלֶיהָ מִיָּד, וְאִם לֹא כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַגַּבַּאי אֵינוֹ צָרִיךְ כָּעֵת הַמָּעוֹת, אֶלָּא שֶׁיַּנִּיחוֹ אֶצְלוֹ.
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף י׳מִי שֶׁאָמַר: אֶתֵּן סֶלַע צְדָקָה לִפְלוֹנִי, אֵינוֹ עוֹבֵר עַד שֶׁיָּבֹא אוֹתוֹ עָנִי. וְיָכוֹל כָּל אָדָם לְהַפְרִישׁ מָעוֹת לִצְדָקָה, שֶׁיִהְיוּ מֻנָּחִים אֶצְלוֹ לְחַלְּקָם בִּמְעַט מְעַט, כְּמוֹ שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ (רנ"ז).
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף י״אהַכּוֹפֶה אֲחֵרִים שֶׁיִּתְּנוּ צְדָקָה וּמְעַשֶּׂה אוֹתָן, שְׂכָרוֹ גָּדוֹל מִשְּׂכַר הַנּוֹתֵן, שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם. וְעַל גַּבָּאֵי צְדָקָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם שֶׁגּוֹבִים אֶת הַצְּדָקָה, נֶאֱמַר וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כְּכוֹכָבִים. וְגַבָּאֵי צְדָקָה שֶׁהָעֲנִיִּים מְחָרְפִים אוֹתוֹ, אֵין לוֹ לָחוּשׁ. כִּי עַל יְדֵי זֶה, זְכוּתוֹ יוֹתֵר גָּדוֹל.
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף י״בהַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּהּ בְּמַעֲלוֹת הַצְּדָקָה, הִיא הַמַּחְזִיק בְּיַד יִשְֹרָאֵל הַמָּךְ וּמַטָּה יָדוֹ, קֹדֶם שֶׁהֶעֱנִי לְגַמְרֵי, שֶׁיִּתֵּן לוֹ מַתָּנָה הֲגוּנָה בְּדֶרֶךְ כָּבוֹד, אוֹ שֶׁיַּלְוֵהוּ מָעוֹת, אוֹ יַעֲשֶׂה עִמּוֹ שֻׁתָּפוּת, אוֹ יַמְצִיא לוֹ אֵיזֶה עֵסֶק אוֹ מְלָאכָה כְּדֵי לְחַזֵּק יָדוֹ, עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת. וְעַל זֶה נֶאֱמַר, וְהֶחְזַקְתָּ בוֹ. כְּלוֹמַר הַחְזֵק בּוֹ עַד שֶׁלֹּא יִפּוֹל.
Text source: Sefaria, Torat Emet 357 · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Daily prayer
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
From the order of Likutei Tefilot
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ח
וְעָזְרֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵינוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַחֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי מִתְנַגְּדִים וְחוֹלְקִים עַל הָאֱמֶת, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי חֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כּחַ לְחָרֵף וּלְבַיֵּשׁ וּלְבַזּוֹת אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם, לֹא בִדְבָרִים וְלֹא בְּמַעֲשֶׂה "שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ בְּךָ יְהוָה חָסִיתִי אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם" כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ גּדֶל הַחֶרְפּוֹת וְהַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁמְּבַזִּין וּמְחָרְפִין עַכְשָׁו אֶת יִרְאֵי הַשֵּׁם עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי וּבשֶׁת פָּנַי כִּסָתְנִי מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם וְאָנכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם כָּל רוֹאַי יַלְעִיגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ ראשׁ" חוּס וַחֲמל וְרַחֵם וְהַצֵּל תּוֹלַעַת נִמְאָס וְנִרְפָּס וְנִדָּשׁ כָּמוֹנוּ הַיּוֹם וְהַצִּילֵנוּ מִפִּיהֶם כִּי דַרְכְּךָ לְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּפִים, וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין נִרְדָּפִים בָּעוֹלָם כְּמוֹ הַחֲלוּשֵׁי כחַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הַחֲפֵצִים וּמִתְאַוִּים וּמִשְׁתּוֹקְקִים לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וְכחָם חַלָּשׁ וְדַעְתָּם קָטָן לְהִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲוָתָם וְלָכף אֶת יִצְרָם, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם מִתְגַּבֵּר הַקִּטְרוּג וְהַשִּׂנְאָה מְאד אֲבָל בֶּאֱמֶת אַתָּה מָלֵא רַחֲמִים גַּם עֲלֵיהֶם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ, וּתְשׁוּקָתֵנוּ אֵלֶיךָ, וּבִטְחוֹנֵנוּ עַל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, וְאַתָּה חָפֵץ חֶסֶד וְאַתָּה אוֹהֵב וּמְרַחֵם עַל הַמְיַחֲלִים אֵלֶיךָ, וּמְצַפִּים לְרַחֲמֶיךָ וּפוֹרְשִׂים כַּפֵּיהֶם וּמַפִּילִים תְּחִנָּתָם לְפָנֶיךָ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם כְּדָאִים וַהֲגוּנִים לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וְהֵם עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים בְּדַעַת וּבְמַעֲשִׂים אַף עַל פִּי כֵן אֵין אַתָּה מְשַׁקֵּץ וּמְמָאֵס אוֹתָם חָלִילָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ" כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וּמַלֵּא אֶת מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְרַחֲמִים וַעֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְלֹא לְמַעֲנֵנוּ, וְזַכֵּנוּ לְנַצֵּחַ אֶת אוֹיְבֵינוּ, וּלְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וּלְהַכְנִיעָם וּלְהַשְׁפִּילָם עַד עָפָר וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כּחַ לִמְנעַ אוֹ לְבַטֵּל אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְלֹא מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁהוּא רְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְתִהְיֶה בְעֶזְרֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם "כְּחַסְדְּךָ חַיֵּינִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ חַסְדְּךָ יְהוָה מָלְאָה הָאָרֶץ חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי" אָמֵן וְאָמֵן
Read the complete passage on Sefaria ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ט
שְׁמַע קוֹלֵנוּ ה' אֱלקֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, "אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי" וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשַּׁוְעָתִי "לא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן", וְלא תִסְתּם אָזְנְךָ מִצַּעֲקָתִי הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ יְעוֹרְרוּ עָלַי, כִּי זֶה כַמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ וְאָנוּ צוֹעֲקִים וּמִתְפַּלְּלִים וּמִתְחַנְּנִים אֵלֶיךָ זֶה כַּמָּה יָמִים וְשָׁנִים "עֶרֶב וָבקֶר וְצָהֳרָיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה" וְאָנוּ מְחַלִּים פָּנֶיךָ תָּמִיד שֶׁתָּשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ, וּתְקָרְבֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וַעֲדַיִן לא נוֹשָעְנוּ וְרָחוֹק מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָה כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת מְאד מְאד בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, וּבְכָל יוֹם צָרוֹתֵינוּ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ וּבֶאֱמֶת יָדַעְנוּ כִּי לא מִקּצֶר יָדְךָ לא הוֹשַׁעְתָּ אוֹתָנוּ, וְלא מִכּבֶד אָזְנֶיךָ לא שָׁמַעְתָּ תְּפִלּוֹתֵינוּ, כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵינוּ הִבְדִּילוּ בֵינֵינוּ וּבֵינְךָ כִּי בַעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים נִתְרַחַקְתִּי מִן הַטּוֹב בְּתַכְלִית הָרִחוּק, עַד אֲשֶׁר כָּל דִּבְרֵי תְחִנּוֹתַי וּבַקָּשׁוֹתַי הֵם רְחוֹקִים מִטּוֹב אֲמִתִּי כִּי לא בְדַעַת אֲדַבֵּר, וּמֵחֲמַת זֶה אֵינִי זוֹכֶה לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר הַנִּשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, עַד אֲשֶׁר כָּל דִּבּוּרַי אֵינָם נִקְרָאִים בְּשֵׁם דִּבּוּר כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם נִמְשָׁכִין מֵהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה וְאֵין בָּהֶם טוֹב וְעַתָּה מָה אֶעֱשֶׂה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּמֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ עֵזֶר לִי לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ טוֹב לְתוֹךְ דִּבּוּרַי לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לְדִבּוּר הַנִּשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ ה' אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבוֹתַי שֶׁעַכְשָׁו אֵין לִי שׁוּם סְמִיכָה בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן, כִּי אִם לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד, שֶׁתְּחָנֵּנִי בְחֶסֶד חִנָּם וְתִתֶּן לִי כָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲבוֹדַת ה', וּתְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בְּרַחֲמִים בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר קָטָן בָּעוֹלָם הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת ה' שֶׁיִּהְיֶה נָקֵל אֶצְלִי לַעֲשׂוֹתוֹ וְאֵין לִי שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה, כִּי הָעֵצָה בְּעַצְמָהּ קָשֶׁה לִי לְקַיֵּם כְּמוֹ גּוּף הַדָּבָר שֶׁאֲנִי צָרִיךְ וְעַל כֵּן אֵין לִי עַתָּה שׁוּם תִּקְוָה כִּי אִם עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְאִם חַס וְשָׁלוֹם אַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי אֲפִלּוּ חֵלֶק אֶחָד מֵאֲלָפִים וּרְבָבוֹת כְּפִי עֵרֶךְ מַעֲשַׂי הָרָעִים, וְתִרְצֶה לְחַפֵּשׂ בִּתְפִלָּתִי וּתְחִנָּתִי, אִם יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה טוֹב, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַדִּבּוּר שֶׁלִּי נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, לא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי "מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי" כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל דְּבָרַי הֵם רְחוֹקִים מִטּוֹב אֲמִתִּי בְּתַכְלִית הָרִחוּק.
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
The day in the calendar and the cycle
Daily Breslov Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 69 of 353 in the cycle of 5781
Estimated study time today: short about 2 min · full about 38 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 12 Kislev): Vayetzei
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on November 26, 2020, at about 16:36.
The yearly cycle
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
Your progress
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only, once you allow saving. No sign-up needed.
Tikkun HaKlali
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Going deeper
Today's books in the library
- Likutei Moharan I, 22
- Sichot HaRan 51
- Shivchei HaRan, Part I
- Chayei Moharan 82
- Sefer HaMiddot, Theft and Robbery
- Sippurei Maasiyot, Story 5
- Likutei Etzot, Knowledge
- השתפכות הנפש · הקדמה
- משיבת נפש · רצף ג · אות יב
- עצות ישרות · בטחון
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קב
- שמות הצדיקים · שמות הצדיקים
- קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד
How the order is built
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.