Likutei Moharan I, 37:1לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד: (תהילים ק״ה:ד׳)
א כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הִיא בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ (זוהר בא דף מב.), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ג:ז׳): לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו:
Likutei Moharan I, 37:2ב וְגוּף וָנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת אָדָם וּבְהֵמָה, חֹמֶר וְצוּרָה, חָכְמָה וְסִכְלוּת, בְּחִינַת אוֹר וָחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ב׳:י״ג): כְּיִתְרוֹן אוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (רז"ל ברכות לג): גְּדוֹלָה דֵּעָה שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֵל דֵּעוֹת ה'. וּכְתִיב (תהילים קי״ח:כ״ז): אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ; וּכְתִיב (שם פב): וְלֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ.
וְהֵם בְּחִינַת חַיִּים וּמִיתָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז׳:י״ב): הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ', וּכְתִיב (איוב ד׳:כ״א): יָמוּתוּ וְלֹא בְחָכְמָה. וּכְתִיב (איכה ג׳:ו׳): בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי וְכוּ':
וְהֵם בְּחִינוֹת שִׁכְחָה וְזִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״א:י״ג): נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב, וּכְתִיב (שם צח): זָכַר חַסְדּוֹ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ"ג): הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר אֶת נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח:
וְהֵם בְּחִינַת חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת הֵם חֹמֶר וְסִכְלוּת וּבְחִינַת בְּהֵמָה, כְּנֶגֶד חָכְמוֹת הַתּוֹרָה:
Likutei Moharan I, 37:3ג וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַכְנִיעַ הַחֹמֶר, הַיְנוּ בְּחִינוֹת מִיתָה, בְּחִינַת סִכְלוּת שֶׁל הַגּוּף שֶׁל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בראשית כז): וַיִּקַח ה' אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם – מֵאָן נְטַל לֵהּ, מֵאַרְבַּע יְסוֹדִין דִּילֵהּ, דְּאַפְרִישׁ לֵהּ מִתַּאֲוָה דִּילְהוֹן.
וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית, שֶׁעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית מַחֲלִישִׁין הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת, וְנִתְבַּטֵּל הַחֹמֶר, בְּחִינַת הַחֹמֶר, סִכְלוּת, חֹשֶׁךְ, שִׁכְחָה, בְּהֵמָה. וְנִתְגַּבֵּר וְנִתְעַלֶּה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל, וְהַצּוּרָה, הָאוֹר, וְהַזִּכָּרוֹן, אָדָם. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:) אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא צִדְקָתָא, כִּי צְדָקָה רֶמֶז לְאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג׳:כ׳): וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה;
וְהוּא הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (לך לך דף עו:): שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה – דְּאִנּוּן רְחִיקִין מֵאוֹרַיְתָא. וְהוּא בְּחִינַת אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר י״ט:י״ד): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם.
וְזֶה אוֹתִיּוֹת אָדָם: מֵ"ם סְתוּמָה הוּא בְּחִינַת תַּעֲנִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, דְּלֵית בֵּהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה (תיקון כא). וְדָלֶת, הוּא רֶמֶז לְאַרְבַּע יְסוֹדִין שֶׁנִּשְׁפָּלִים עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית. וְנִתְעַלֶּה הַשֵּׂכֶל הָרָמוּז בְּאָלֶף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לג): וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה.
וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בהקדמה דף יג:) נַעֲשֶׂה אָדָם – עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית נִתְהַוֶּה בְּחִינַת אָדָם, כְּתִיב הָכָא: נַעֲשֶׂה; וּכְתִיב הָתָם: וְשֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ; מָה הָתָם צְדָקָה, אַף כָּאן צְדָקָה.
[פֵּרוּשׁ, כִּי בַּזֹּהַר מְפֹרָשׁ שָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה הוּא בִּדְיוּקְנָא דְּאָדָם, וְלָמַד שָׁם מִמִּקְרָא זֶה, נַעֲשֶׂה אָדָם, כְּתִיב הָכָא עֲשִׂיָּה, וּכְתִיב הָתָם וְשֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ וְכוּ', לְעִנְיַן צְדָקָה וְכוּ'. וְרַבֵּנוּ זַ"ל מֵבִיא רְאָיָה מִזֶּה לְעִנְיַן תַּעֲנִית, כִּי צְדָקָה וְתַעֲנִית הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא צִדְקָתָא כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן מְבֹאָר מִזֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה, נַעֲשִׂין בְּגֶדֶר אָדָם, שֶׁהוּא הַדַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר וָנֶפֶשׁ וְכוּ'. כִּי הַכְנָעַת הַחֹמֶר וְהַגּוּף בְּחִינַת בְּהֵמָה וְכוּ', לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת אָדָם, הוּא עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ"ל]:
Likutei Moharan I, 37:4ד אֲבָל יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת צְדָקָה, כִּי יֵשׁ צְדָקָה בְּחוּץ לָאָרֶץ, וְיֵשׁ צְדָקָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְצִדְקַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הִיא גְּדוֹלָה וּלְמַעְלָה מִצִּדְקַת חוּץ לָאָרֶץ.
וְכֵן יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת תּוֹרָה, כִּי אֵין דּוֹמָה הַתּוֹרָה הַיּוֹצֵאת מֵהֶבֶל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵטְא, לְהַתּוֹרָה הַיּוֹצֵאת מֵהֶבֶל שֵׁאֵין בּוֹ חֵטְא (שבת קיט:), כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק, וְאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, אֶלָּא עַל הֶבֶל פֶּה שֶׁל תִּינוֹקוֹת (שם).
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בהקדמה דף א:): הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ – אִלֵּין אֲבוֹת הָעוֹלָם. עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ – כַּד אָתָא עִדַּן לְקַצָּצָא חַיָּבַיָּא מִן עָלְמָא. וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע – דָּא קָלָא דְּיַנּוּקָא דְּרַבְיָא דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְתָא. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים א׳:י״א): תּוֹרֵי זָהָב; וּכְתִיב (שמות כ״ה:י״ח): וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב. עַל־יְדֵי קָלָא דְּיַנּוּקָא דְּרַבְיָא, נִתְגַּלּוּ הָאָבוֹת בָּעוֹלָם לְהָגֵן.
נִמְצָא כְּשֶׁאַתָּה רוֹצֶה שֶׁיִּתְגַּלּוּ עַל יָדְךָ הָאָבוֹת בָּעוֹלָם, כְּדֵי לִדְחוֹת הַדִּין, וְהַחֹשֶׁךְ, שִׁכְחָה, וְסִכְלוּת, מִן הָעוֹלָם. צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, וְעַל־יְדֵי צְדָקָה דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תִּכְלֹל עַצְמְךָ בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הֶבֶל הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא.
וְזֶה פֵּרוּשׁ (ויקרא כ״ו:מ״ב): וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקֹב וְכוּ', פֵּרוּשׁ, אֵימָתַי יִתְגַּלּוּן הָאָבוֹת בָּעוֹלָם, כַּד הָאָרֶץ אֶזְכֹּר; עַל־יְדֵי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת, כִּי כֵן נִתְבָּרְכוּ תִּינוֹקוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ח:ט״ז): הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי – שֶׁעַל־יְדֵי הַתִּינוֹקוֹת נִתְגַּלּוּ הָאָבוֹת לְהָגֵן. עַל־יְדֵי צְדָקָה דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יֻכְלְלוּ בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא.
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית יא:): הַיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית נִקְרָא חָסִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: גּוֹמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חֶסֶד; כִּי הַתַּעֲנִית הוּא גְּמִילוּת חֲסָדִים לְנַפְשׁוֹ, הַיְנוּ לַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים י״ט:ח׳): תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. גְּלַל כֵּן נִקְרָא אִישׁ חָסִיד, כִּי מְבַטֵּל הַדִּין וְהַחֹשֶׁךְ, וּמַמְשִׁיךְ חֲסָדִים בָּעוֹלָם:
Likutei Moharan I, 37:5ה וְזֶה פֵּרוּשׁ (סנהדרין צו.) שְׁלֹשָׁה הַזְהָרוֹת שֶׁהִזְהִיר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא מִנְּצִיבִין: הִזָּהֲרוּ בְּזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אָנְסוֹ, וְהִזָּהֲרוּ בִּוְרִידִין כְּרַבִּי יְהוּדָה, וְהִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עַמֵּי־הָאָרֶץ שֶׁמֵּהֶם תֵּצֵא תּוֹרָה.
כִּי אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה בְּחִינוֹת, הֵם כֻּלָּם רוֹמְזִים לְהִתְעַלּוּת הַנֶּפֶשׁ וְהַשֵּׂכֶל וְהַתּוֹרָה וְהַזִּכָּרוֹן.
זָקֵן זֶה, שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אָנְסוֹ, הוּא בְּחִינַת מִיתָה וְסִכְלוּת מֵחֲמַת שִׁכְחָה; אֲבָל אֹנֶס רַחֲמָנָא פּוֹטְרוֹ, וְהִזְהִיר רַבִּי יְהוּדָה לְכַבְּדוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי הַכָּבוֹד יִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ הַשִּׁכְחָה, וְיִתְגַּלֶּה הַנֶּפֶשׁ, הַיְנוּ זִכְרוֹן הַתּוֹרָה. כִּי שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הִיא כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות, פ"ו): אֵין כָּבוֹד אֶלָּא תּוֹרָה: