עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'א · מכתב מג · פסקה 6וְהִנֵּה בְּאֵלּוּ הַיָּמִים שָׁלַח ה' בְּלִבִּי שֶׁזֶּהוּ מַה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּקַבָּלַת אֱמוּנַת יִחוּדוֹ יִתְבָּרַךְ אוֹמְרִים תְּחִלָּה אֵלּוּ הַשְּׁנֵי תֵּבוֹת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", וְלִכְאוֹרָה הָיָה דַּי לוֹמַר הָעִקָּר הַיִּחוּד שֶׁהוּא "ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד". וְלָמָּה לָנוּ לְהַתְחִיל מִקֹּדֶם בְּאֵלּוּ הַשְּׁנֵי תֵּבוֹת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל"? אַךְ אֵלּוּ הַשְּׁנֵי תֵּבוֹת בָּאִים לְעוֹרֵר לֵב הָאָדָם שֶׁיַּטֶּה אָזְנוֹ וְלִבּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב, לְמַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר, וְשֶׁיִּהְיֶה בְּעֵינָיו חָדָשׁ לְגַמְרֵי בְּכָל עֵת. וְעַל כֵּן אוֹמְרִים תְּחִלָּה "שְׁמַע" יִשְׂרָאֵל, כִּי כְּשֶׁמַּשְׁמִיעִין דָּבָר חָדָשׁ אוֹמְרִים תְּחִלָּה: 'שְׁמַע הֵיטֵב מַה שֶּׁאֲסַפֵּר לְךָ', וְזֶהוּ בְּחִינַת אֵלּוּ הַשְּׁנֵי תֵּבוֹת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם אֱמוּנַת הַיִּחוּד לְעוֹרֵר לֵב יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּטּוּ אָזְנָם וְלִבָּם הֵיטֵב לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁאוֹמְרִים, שֶׁיִּהְיֶה בְּעֵינֵיהֶם כַּחֲדָשִׁים דַּיְקָא. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת יג) עַל פָּסוּק זֶה "שְׁמַע" - 'הַשְׁמַע לְאָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ', הַיְנוּ הַטֵּה אָזְנֶיךָ וּשְׁמַע הֵיטֵב הֵיטֵב מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ, וְלֹא יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּדָבָר יָשָׁן חַס וְשָׁלוֹם. אַף עַל פִּי שֶׁיְּסוֹד הָאֱמוּנָה יְשָׁנָה מִכְּבָר מֵאֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְזֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה, אַף עַל פִּי כֵן אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ וּלְקַבֵּל בְּלִבְּךָ הָאֱמוּנָה בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ. וְעִנְיָן זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר לֹא בִּכְתָב וְלֹא בְּעַל פֶּה, כִּי הוּא לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּא וְלִזְחֹל וְלִרְעֹד מֵהִתְנוֹצְצוּת אֲמִתַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ, אֲשֶׁר אָנוּ זוֹכִין לְהַאֲמִין בְּחַי הַחַיִּים בְּהַיָּחִיד נִצְחִי הַקַּדְמוֹן הַבּוֹרֵא הַכֹּל בְּחַסְדוֹ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה שְׁמוֹ לָנֶצַח.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'א · מכתב מג · פסקה 7וּבָזֶה יָכוֹל כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁהוּא, כִּי "מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה". וּבִפְרָטִיּוּת אַתָּה בְּנִי חֲבִיבִי אֲשֶׁר אֲנִי יְדַעְתִּיךָ, וּכְבָר סִפַּרְתָּ לִי הַרְבֵּה בְּמִכְתָּבְךָ, אַךְ אֵיךְ שֶׁהוּא חֲזַק וַחֲזַק לְקַבֵּל דְּבָרַי אֵלֶּה לְחַזֵּק אֶת עַצְמְךָ וּלְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשְׁךָ בְּכָל עֵת
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'א · מכתב מג · פסקה 8בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר זָכִינוּ לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וּלְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּים, וְתַרְגִּיל עַצְמְךָ לִשְׂמֹחַ בָּזֶה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת מֵחָדָשׁ, וְתַכְנִיס בְּלִבְּךָ הֵיטֵב וְתִזְכֹּר הֵיטֵב מַה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם: 'אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרוּשָׁתֵנוּ אַשְׁרֵינוּ' וְכוּ'. כִּי כַּמָּה אֲנָשִׁים אוֹמְרִים זֹאת בְּכָל יוֹם, וְאֵינָם יוֹדְעִים מֵחַיֵּיהֶם וּמִשִּׂמְחָתָם הַגְּדוֹלָה, וְאַף עַל פִּי כֵן הֵם גַּם הֵם חַיִּים רַק מִזֶּה, כִּי רַק זֹאת חַיֵּינוּ וְקִיּוּמֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ". אַךְ מַה טּוֹב וְיָפֶה מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל עַל כָּל פָּנִים לֵידַע מֵחַיָּיו, שֶׁיֵּדַע שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת וְטוֹב אֲמִתִּי כִּי אִם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁזָּכִינוּ כֻּלָּנוּ מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל, וּבֵין שֶׁיִּהְיֶה מָמוֹן וּבֵין לָאו, סוֹף כָּל סוֹף הַזְּמַן וְהַיָּמִים עוֹבְרִים כְּצֵל עוֹבֵר, וְלֹא יִשָּׁאֵר כִּי אִם חַיּוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁזֶּה הַחַיּוּת יִתְקַיֵּם לָעַד וְלָנֶצַח, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיֶּמֶת' וְכוּ', וּבְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן בֵּין טוֹב וְכוּ' צָרִיךְ לֵידַע שֶׁמְּלֻבָּשׁ שָׁם חַיּוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁמְּקַיֶּמֶת הַכֹּל, וְצָרִיךְ לְהַטּוֹת לִבּוֹ הֵיטֵב לָזֶה. וְצָרִיךְ לְקַיֵּם וּלְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ בְּכָל עֵת פָּסוּק שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, שְׁמַע הֵיטֵב בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁמְּלֻבָּשׁ שָׁם אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ שֶׁמְּפָרֵשׁ אַחַר כָּךְ בְּפָרָשָׁה זֹאת "וְאָהַבְתָּ וְכוּ' בְּכָל לְבָבֶךָ וְכוּ' בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךְ וּבְלֶכְתְּךָ בַּדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" וְכוּ'. דְּהַיְנוּ בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ הֵיטֵב מִשָּׁם אֱמוּנַת יִחוּדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִין לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, יָתֵר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ, וְגַם כִּי הִגִּיעַ זְמַן הַמִּנְחָה וַה' בְּרַחֲמָיו יְחַזֵּק לְבָבְךָ שֶׁתִּזְכֶּה לַחֲטֹף תּוֹרָה וּתְפִלָּה הַרְבֵּה וּצְדָקָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מֵהַצֵּל הָעוֹבֵר הַזֶּה, לְמַעַן יֵיטִיב לְךָ לָנֶצַח.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'א · מכתב מד · פסקה 3בְּעֶרֶב שַׁבָּת שָׁלַחְתִּי לְךָ מִכְתָּבִי בַּאֲרִיכוּת, וּבְוַדַּאי הָיָה לְךָ לְנַחַת, וְתוֹדָה לָאֵל כְּבָר הוֹעִיל לִי הַרְבֵּה הַמִּכְתָּב שֶׁכָּתַבְתִּי לְךָ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְיֶעֱרַב לְךָ לָנֶצַח. כָּעֵת אֵין לְחַדֵּשׁ דָּבָר, וְיֶעֱרַב לָכֶם שִׂמְחַת הֶחָג הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְתִזְכֶּה לְהִתְחַדֵּשׁ מֵעַתָּה לְגַמְרֵי לָצֵאת מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת עוֹלָם מֵחָמֵץ לְמַצָּה שֶׁלֹּא תַּחְמִיץ עוֹד אֶת מֹחֲךָ חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם מַחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּשׁוּם תַּאֲוָה וְהִרְהוּר חַס וְשָׁלוֹם. וּתְקַיֵּם גְּעַר חַיַּת קָנֶה כַּמְבֹאָר בְּסִימָן ה' עַיֵּן שָׁם וְעַל יְדֵי זֶה תִּזְכֶּה לְשִׂמְחָה וְכוּ' אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'א · מכתב מה · פסקה 3בְּיוֹם ה' אִסְרוּ חַג שָׁלַחְתִּי לְךָ מִכְתָּבִי, מֵהַסְּתָם הִגִּיעַ לְיָדְךָ, וְכָעֵת הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית, וַאֲנִי מוּכָן לַעֲמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל, אַךְ מֵאַהֲבָתְךָ אֲנִי מוֹדִיעֲךָ, שֶׁתּוֹדָה לָאֵל אִתָּנוּ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם, וּתְקַבֵּל אִגֶּרֶת מִידִידֵנוּ רַבִּי חַיִּים נַחוּם נֵרוֹ יָאִיר, כִּי הֶחֱיָה אוֹתִי בַּמֶּה שֶׁהִזְכִּיר
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement