Likutei Moharan I, 60:7ז וּכְשֶׁעוֹסֵק לְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם, הוּא צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִתַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִדְבָּק בּוֹ מֵהָרַע שֶׁלָּהֶם, שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין קלג): כָּל הַמְלַמֵּד לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְכוּ'.
וְכֵן אָסְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קח) לִכְתֹּב עַל עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ – מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ. וּכְשֶׁלּוֹמֵד עִם אַחֵר, הוּא בְּחִינַת כְּתִיבָה. כִּי הַלָּשׁוֹן הוּא בְּחִינַת (תהילים מ״ה:ב׳): לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר, שֶׁנֶּחֱקָק וְנִכְתָּב עַל לֵב הַתַּלְמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג׳:ג׳): כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ. וְעַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיוּ דְּבָרָיו נִכְתָּבִין עַל בְּחִינַת עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, הַיְנוּ תַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן.
אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לִהְיוֹת נִשְׁמָר בְּעַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים מִמֶּנּוּ. וְלָזֶה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדוֹ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד וְלִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי לִמּוּדוֹ עִם תַּלְמִידוֹ, יִהְיֶה כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לַחֲבֵרוֹ, וּכְאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צט:): כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ וְכוּ', וּכְאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְכוּ'. וּכְשֶׁלּוֹמֵד בְּכַוָּנָה זוֹ, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵר אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ דְּבָרָיו נִכְתָּבִין בְּכֹחַ הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַתַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, רַק יִהְיוּ נִשְׁכָּחִין מִמֶּנּוּ.
וּכְשֶׁעוֹסֵק לְעוֹרֵר עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שִׂיחָתוֹ וְסִפּוּרָיו גַּם כֵּן בִּבְחִינַת הַלִּמּוּד הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (ע"ז יט:): שִׂיחָתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד, דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִין אֶל הַלִּמּוּד, צְרִיכִין גַּם כֵּן אֶל שִׂיחָתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ (יחזקאל מ״ז:י״ב): וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה. וְעָלֵהוּ, זֶה בְּחִינַת שִׂיחַת תַּלְמִיד־חָכָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם בע"ז): וְעָלֵהוּ לֹא יִבֹּל – אֲפִלּוּ שִׂיחַת תַּלְמִיד־חָכָם וְכוּ'. וְזֶהוּ: לִתְרוּפָה – לְהַתִּיר פֶּה; הַיְנוּ בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ. כִּי כְּשֶׁשִּׂיחָתוֹ הִיא בִּבְחִינַת שִׂיחַת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד, הַיְנוּ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כַּנַּ"ל, אֲזַי נִשְׁמָר מִן תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ כַּנַּ"ל, מִנַּיִן שֶׁאֵין כּוֹתְבִין וְכוּ' כַּנַּ"ל:
Likutei Moharan I, 60:8 · part 1 of 2 (site division)ח וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ק) עַל פָּסוּק זֶה: וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה – לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים וּלְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמְּעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים. כִּי מִקֹּדֶם כְּשֶׁהָיוּ בִּבְחִינַת שֵׁנָה, וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִים הִתְעוֹרְרוּת הֶחָכָם, וְלֹא הָיָה נִשְׁמָע לְאָזְנֵיהֶם דְּבָרָיו, כִּי זַכָּאָה מָאן דְּמַלֵּל עַל אֻדְנָא דְּשָׁמַע (זוהר תצוה קפו:), אֲבָל הֵם הָיוּ כְּחֵרְשִׁים וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִים כְּלָל. וּמֵחֲמַת זֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לְדַבֵּר, כִּי סְתָם חֶרֶשׁ הוּא שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר (תרומות פ"א ע"ש, חגיגה ב:), דְּהַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר. וְעַכְשָׁו שֶׁמְּעוֹרְרוֹ הֶחָכָם, וְשׁוֹמֵעַ דְּבָרָיו, אֲזַי יְכוֹלִים לְדַבֵּר. וְזֶה בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים,
וְזֶה בְּחִינַת (משלי ל״א:ח׳): פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם: וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת, כִּי זֶה הַדִּבּוּר שֶׁהָיָה מְצֻמְצָם אֶצְלָם כָּל כָּךְ זֶה זְמַן רַב, שֶׁהָיוּ חֵרְשִׁים וְאִלְּמִים, עַכְשָׁו כְּשֶׁיּוֹצֵא הַדִּבּוּר, הוּא יוֹצֵא בְּכֹחַ גָּדוֹל, בִּבְחִינַת (תהילים ק״ג:כ׳): גִבּוֹרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ. וְזֶה הַכֹּחַ בָּא לִכְלֵי הוֹלָדָה, בְּחִינַת (בראשית מ״ט:ג׳): כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי, דְּהַיְנוּ בַּטְחָנֵי הַדּוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלֵי הַהוֹלָדָה, הֵם מְקַבְּלִין זֶה הַכֹּחַ, בִּבְחִינַת (ישעיהו מ׳:ל״א): וְקֹוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ. וְעַל כֵּן נִקְרָאִין הַכְּלָיוֹת בַּטוּחוֹת, כִּי הַכְּלָיוֹת הֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה.
וּכְשֶׁמְּקַבְּלִין בַּטְחָנֵי הַדּוֹר, זֶה הַכֹּחַ שֶׁל הַדִּבּוּר, הֵם מְקַבְּלִין עַל־פִּי דִּין וּמִשְׁפָּט, כָּל אֶחָד לְפִי בִּטְחוֹנוֹ, כֵּן מְקַבֵּל הַכֹּחַ. וְזֶה בְּחִינַת: פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם, אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף, בְּחִינַת: קֹוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ. שֶׁעַל־יְדֵי פְּתַח פִּיךָ וְכוּ', עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצֵא כֹּחַ הַדִּבּוּר אֶל כְּלֵי הַהוֹלָדָה, שֶׁהֵם הַבַּטְחָנִים, שֶׁמְּקַבְּלִין אוֹתוֹ עַל־פִּי דִּין וּמִשְׁפָּט כַּנַּ"ל.
וְצָרִיךְ לִרְאוֹת, שֶׁיִּהְיוּ כְּלֵי הַדִּבּוּר סְמוּכִין וּקְרוֹבִין אֶל כְּלֵי הַהוֹלָדָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל כֹּחַ הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, שֶׁלֹּא יִהְיוּ בִּבְחִינַת (ירמיהו י״ב:ב׳): קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם. וְעַל כֵּן הֲוָיָה אַחַת לִכְלֵי הַדִּבּוּר וְלִכְלֵי הַהוֹלָדָה, כִּי אֵלּוּ מְלֵאִים גִּידִים וַעֲצַבִּים כְּמוֹ אֵלּוּ, כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת. כִּי עַל יְדֵי כֹּחַ הַדִּבּוּר, נַעֲשֶׂה הַהוֹלָדָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת: וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה – לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים, וּלְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת זִוּוּג הַנְּשִׁיקִין וְזִוּוּג הַגּוּפָנִי, שֶׁזִּוּוּג הַנְּשִׁיקִין קוֹדֵם לַזִּוּוּג הַגּוּפָנִי, כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים. כִּי עַל־יְדֵי כֹּחַ הַדִּבּוּר, בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת זִוּוּג הַנְּשִׁיקִין, עַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשֶׂה זִוּוּג הַגּוּפָנִי, בְּחִינַת:
Likutei Moharan I, 60:8 · part 2 of 2 (site division)לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כְּלֵי חֶרֶס, שֶׁשּׁוֹבְרִין בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַזִּוּוּגִים. לְהוֹרוֹת, שֶׁעַכְשָׁו שֶׁנַּעֲשֶׂה הִתְקַשְּׁרוּת, שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל הוֹלָדָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בִּטָּחוֹן, בְּחִינַת כְּלָיוֹת, שֶׁהֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת (משלי ל״א:י״א): בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל וְנִשְׁבָּר בְּחִינַת הַבִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אָחֳרָא.
וְעַל זֶה שׁוֹבְרִין הַכְּלִי חֶרֶס, בִּבְחִינַת (ישעיהו ל׳:י״ב): וַתִּבְטְחוּ בְּעֹשֶׁק וְנָלוֹז וְכוּ', וּשְׁבָרָהּ כְּנֵבֶל יוֹצְרִים, וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶס וְכוּ'. כִּי הַבִּטָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַהִתְקַשְּׁרוּת כַּנַּ"ל, הוּא לְהֵפֶךְ מֵהַבִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס כַּנַּ"ל. וְגַם מְרַמְּזִין לָהֶם, שֶׁאִם לֹא יִתְנַהֲגוּ בִּקְדֻשָּׁה, וְיִבְגְּדוּ, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת הַבִּטָּחוֹן, בִּבְחִינַת הַהוֹלָדָה, אֲזַי יִהְיוּ בִּבְחִינַת שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מִבְטַח בּוֹגֵד כַּנַּ"ל.
וְזֶה (מיכה ז׳:ה׳): אַל תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף, מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמוֹר פִּתְחֵי פִּיךָ. הַיְנוּ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַבִּטָּחוֹן, הַיְנוּ כְּלֵי הַהוֹלָדָה, סְמוּכִין אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַלֻּף, שֶׁהוּא רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים. וְזֶה: מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִזֶּה הוֹלָדָה. וְזֶה: מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ, בְּחִינַת (מלכים־א א): וְשָׁכְבָה בְּחֵיקֶךָ. וְזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי: שְׁמֹר פִּתְחֵי פִּיךָ כַּנַּ"ל:
וְזֶה (איכה ג׳:כ״ט): יִתֵּן בְּעָפָר פִּיהוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה. עָפָר הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו כ״ט:ד׳): וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵךְ. הַיְנוּ, שֶׁצָּרִיךְ לִיתֵּן בְּחִינַת הַדִּבּוּר לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּא כּחַ הַדִּבּוּר לְקוֹוֵי ה', שֶׁהֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ הַדִּבּוּר לְקוֹוֵי ה' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ (בראשית כ״ח:י״ד): וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, כִּי הַהוֹלָדָה תְּלוּיָה, עַל־יְדֵי בְּחִינַת יִתֵּן בְּעָפָר פִּיהוּ הַנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת (דניאל י״ב:ב׳): וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ; הַיְנוּ שֶׁמְּקִיצִין וּמְעוֹרְרִין אוֹתָן מִשְּׁנָתָן כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר – מִבְּחִינַת הֶעְדֵּר הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ: אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם – הַיְנוּ בְּחִינַת הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב׳:ז׳): וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, וְתַרְגּוּמוֹ: לְרוּחַ מְמַלְּלָא, הַיְנוּ בְּחִינַת לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים.
וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת וְכוּ' – הַיְנוּ בְּחִינַת (תהילים ס״ט:כ״א): חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי, בְּחִינַת שִׁכְחָה, שְׁבִירַת הַלֵּב, שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לוּחַ לִבֶּךָ. וְעַל־יְדֵי שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת בָּא שִׁכְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד): אִלְמָלֵא לֹא נִשְׁתַּבְּרוּ לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא הָיְתָה שִׁכְחָה; הַיְנוּ שֶׁאוֹתָן שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְקַבֵּל, שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, נִשְׁכָּח מֵהֶם כַּנַּ"ל: