Opening the day with Rabbeinu's teaching
Shabbat, 7 Tevet 5783 · December 31, 2022
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ג · אות א׳ – אות ג׳
about 10 min · about 970 words · 25% of the book by the end of today
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב: (תהילים ל״ד:י״ג) א הַכְּלָל הוּא, שֶׁצָּרִיךְ לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם, שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם לְכָל אָדָם בְּמִדּוֹתָיו, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְחֻלָּק בְּמִדּוֹתָיו וּבִמְאֹרְעוֹתָיו, שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ חִלּוּק בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ, תָּמִיד יִמְצָא בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ (שם נו): בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר, בֵּאלֹקִים אֲהַלֵּל דָּבָר. וְעַל־יְדֵי מָה יִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ, עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַנִּקְרֵאת שָׁלוֹם, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (משלי ג׳:י״ז): וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם; וְעַל־יְדֵי צַדִּיקִים שֶׁנִּקְרְאוּ גַּם כֵּן בְּרִית שָׁלוֹם. וּמֵחֲמַת זֶה יָכוֹל לֶאֱהֹב אֶת הַשָּׁלוֹם בְּכָל מָקוֹם, הֵן בְּטִיבוּ וְכוּ', וְיָכוֹל לִהְיוֹת שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל, וְלֶאֱהֹב זֶה אֶת זֶה:
ב וְצָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ, וְאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בְּעַכּוּ"ם, לֹא יָכוֹל לְהִתְנַצֵּל וְלוֹמַר: אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת עַבִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁנּוֹפֵל תָּמִיד עָלָיו, מֵחֲמַת הָעֵסֶק שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד עִמָּהֶם. כִּי כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁבְּכָל דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים, וּבְכָל לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם, יָכוֹל לִמְצֹא בָּהֶם אֱלֹקוּת, כִּי בְּלֹא אֱלֹקוּתוֹ אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת וְקִיּוּם כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ט׳:ו׳): וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. לְבַד שֶׁהַחִיּוּת וֶאֱלֹקוּת הַזֶּה שָׁם בְּצִמְצוּם גָּדוֹל וּבְמִעוּט, רַק כְּדֵי חִיּוּנוֹ לְהַחֲיוֹתוֹ וְלֹא יוֹתֵר. כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא צִמְצֵם אֶת אֱלֹקוּתוֹ בְּצִמְצוּמִים רַבִּים וְשׁוֹנִים, מֵרֵאשִׁית הַמַּחֲשָׁבָה עַד נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי, שֶׁשָּׁם מְדוֹר הַקְּלִפּוֹת. וּבְכָל מַה שֶּׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל יוֹתֵר וּמִתְצַמְצֵם יוֹתֵר לְמַטָּה, אֱלֹקוּתוֹ מְלֻבָּשׁ שָׁם בְּמַלְבּוּשִׁים רַבִּים יוֹתֵר. וְזֶה שֶׁגִּלּוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּפָתְחוּ לָנוּ פֶּתַח, שֶׁהַמַּשְׂכִּיל יֵדַע וְיָבִין שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים יֵשׁ אֱלֹקוּתוֹ וְחִיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות לד:): טַט בְּכַתְפִי שְׁתַּיִם, פַּת בְּאַפְרִיקֵי שְׁתַּיִם; לְהוֹדִיעַ שֶׁבְּכָל לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם יֵשׁ שָׁם אֱלֹקוּתוֹ הַמְחַיָּה אוֹתָהּ. וְזֶה שֶׁמֵּבִיא בִּירוּשַׁלְמִי (תענית פא): אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם הֵיכָן אֱלֹקֶיךָ, תֹּאמַר לוֹ: בִּכְרָךְ גָּדוֹל שֶׁבְּרוֹמִי, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר. נִמְצָא שֶׁזֶּה הָאָדָם שֶׁשָּׁאַל הֵיכָן אֱלֹקֶיךָ, בְּוַדַּאי הוּא מְשֻׁקָּע בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת, כִּי הוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל וְכָפַר בָּעִקָּר, שֶׁאָמַר: הֵיכָן אֱלֹקֶיךָ, וְנִדְמָה לוֹ שֶׁבִּמְקוֹמוֹ אֵין שָׁם אֱלֹקִים. בְּכֵן תֹּאמַר לוֹ: אֲפִלּוּ בִּמְקוֹמְךָ, שֶׁאַתָּה מְשֻׁקָּע בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת, גַּם כֵּן שָׁם תּוּכַל לִמְצֹא אֱלֹקוּתוֹ, כִּי הוּא מְחַיֶּה אֶת הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם; וּמִשָּׁם אַתָּה יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמְךָ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי לֹא רְחוֹקָה הִיא מִמְּךָ, אֶלָּא שֶׁבִּמְקוֹמְךָ שָׁם רַבּוּ הַלְּבוּשִׁים. וְכָל מַה שֶּׁאָדָם הוֹלֵךְ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, הוּא מִתְקָרֵב יוֹתֵר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיָכוֹל לֵידַע אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּהֲבָנָה יְתֵרָה, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, נִתְמַעֲטוּ הַלְּבוּשִׁים, וְנִתְמַעֵט הַצִּמְצוּם, וְאָז הוּא מְקֹרָב יוֹתֵר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיָכוֹל לֶאֱהֹב אֶת עַצְמוֹ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה יְתֵרָה:
ג וְהִנֵּה יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יָמִים: יְמֵי טוֹב וִימֵי רַע. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז׳:י״ד): בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְּטוֹב, וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה. הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל שָׁם הֵיטֵב הֵיטֵב, בְּוַדַּאי יִמְצָא שָׁם יְמֵי טוֹב, הַיְנוּ תּוֹרָה. וְהַיָּמִים נִקְרָאִים מִדּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לט): וּמִדַּת יָמַי; וְהַמִּדּוֹת הֵם הַתּוֹרָה, כִּי אוֹרַיְתָא כֻּלָּהּ הֵם מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הַתּוֹרָה מְדַבֶּרֶת מֵאַהֲבָה וְיִרְאָה וּשְׁאָר הַמִּדּוֹת, וּבָהּ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עָלְמִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח׳:ל׳): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן – אַל תִּקְרֵי אָמוֹן, אֶלָּא אָמָּן (ב"ר פ"א, זוהר שמיני דף לה:). וְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הֵם הַמְחַיִּין אֶת כָּל דָּבָר וְדָבָר, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה הִיא לְמַטָּה, שָׁם הֵם אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בְּצִמְצוּם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיוּ בְּמַדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, וְאֵינָם מְאִירִים כָּל כָּךְ כְּמוֹ לְמַעְלָה בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַשְׁפִּיעַ אוֹר וְחִיּוּתָהּ יוֹתֵר מֵהָרָאוּי. נִמְצָא, אֲפִלּוּ בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת, הַיְנוּ בִּימֵי רַע, שֶׁהֵם מִדּוֹת רָעוֹת וּלְשׁוֹנוֹת עַכּוּ"ם, שָׁם יְכוֹלִין לִמְצֹא אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. אֲבָל מֵחֲמַת רִבּוּי הַלְּבוּשִׁים וְגֹדֶל הַצִּמְצוּם, אֵינָם נִתְרָאִים אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, הַיְנוּ יְמֵי טוֹב, עַל־יְדֵי יְמֵי רַע וְהַחֹשֶׁךְ הַשּׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם. אֲבָל מִי שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ הָרָע, הַיְנוּ הַיְמֵי רַע, הַיְנוּ הַמִּדּוֹת רָעוֹת, אֲזַי הָרָע נִתְבַּלְבֵּל לְגַמְרֵי נֶגֶד יְמֵי הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, אֲזַי אוֹתִיּוֹת בּוֹלְטוֹת וְנִתְרָאִים וּמְאִירִים בְּיוֹתֵר, כִּי מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ מְאִירִין כָּל כָּךְ, כִּי לֹא קִבְּלוּ אוֹר מִלְמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ הַיְמֵי רָע יוֹתֵר מִכְּדֵי חִיּוּנוֹ. וְעַכְשָׁו שֶׁנִּתְבַּטֵּל הָרָע, וְנִשְׁאָרִין אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְבַד, אֲזַי מְקַבְּלִין אוֹר רַב מִלְּמַעְלָה: נִמְצָא, זֶה שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ, הַיְנוּ שֶׁכּוֹפֶה אֶת יְמֵי רַע, כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הָעַכּוּ"ם אוֹ שֶׁרוֹאֶה מִדּוֹתֵיהֶם, אֲזַי תֵּכֶף הָרָע שֶׁשּׁוֹכֵן עַל הַטּוֹב, הַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, נִתְבַּטֵּל וְנוֹפֵל, וְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בּוֹלְטִין, אֲזַי הוּא יוֹדֵעַ הַתּוֹרָה שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדָּבָר: וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (לך לך דף צ.): בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ; אִלֵּין אִנּוּן דְּמִתְגַּבְּרִין עַל יִצְרֵיהוֹן, אִנּוּן דָּמְיָן לְמַלְאָכִין מַמָּשׁ. עֹשֵׂי דְבָרוֹ – דְּעָבְדִין לְהַאי דָּבָר, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ – אִנּוּן זָכַיִן לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵלָּא. כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ק״ה:ח׳): דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר, וְכָל מַה שֶּׁאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה נִתְצַמְצֵם וְנִתְלַבְּשִׁים בְּצִמְצוּמִים וּבִלְבוּשִׁים יְתֵרִים, הַתּוֹרָה הוּא בְּהֶעְלֵם וּבְאִתְכַּסְיָא יוֹתֵר, וּמִי שֶׁמַּפְשִׁיט אֶת הָאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה מֵהַלְּבוּשִׁים, הוּא דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁבּוֹנֶה אֶת הַתּוֹרָה.
לְמָשָׁל, אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִין וּמְפֹרָדִין בִּלְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מֵהֶם, מֵחֲמַת הַיְמֵי רַע שֶׁהֶחֱשִׁיךְ עֲלֵיהֶם וְהִלְבִּישׁ אוֹתָם. וּכְשֶׁבָּא זֶה הָאָדָם, שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת, עַל־יְדֵי שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ, הַיְנוּ הַיְמֵי רַע, אֲזַי הָרָע, הַיְנוּ לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם, נִכְפָּפִין וְנִתְבַּטְּלִין כְּנֶגְדּוֹ, וְאָז נִשְׁאָרִין אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בּוֹלְטִין; וּכְשֶׁנִּפְשָׁטִין מֵהַלְּבוּשִׁים הַגַּשְׁמִיִּים, הַיְנוּ מִלְּשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם, הַיְנוּ מִמִּדּוֹת רָעוֹת, הַיְנוּ מִימֵי רַע, אֲזַי מְקַבְּלִין אֵלּוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה אוֹר רַב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיוּ מְקַבְּלִין מִתְּחִלָּה, כִּי מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ מְקַבְּלִין אֶלָּא כְּדֵי חִיּוּת הָרָאוּי לְאוֹתוֹ מָקוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַשְׁפִּיעַ יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י: עַד דְּלֹא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדֳּכַי, הַיְנוּ שֶׁיַּמְשִׁיךְ שֶׁפַע לְהַקְּלִפּוֹת כְּדֵי חִיּוּנוֹ וְלֹא יוֹתֵר. (עַיֵּן בִּ"פְרִי־עֵץ־חַיִּים" בְּכַוָּנוֹת פּוּרִים פֶּרֶק ו', מְבֹאָר שָׁם שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת לְהַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפּוֹת, אֲבָל צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַחִיּוּת בְּצִמְצוּם גָּדוֹל, שֶׁזֶּהוּ סוֹד כַּוָּנוֹת הַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים, עַיֵּן שָׁם). אֲבָל כְּשֶׁנִּפְשָׁטִין הָאוֹתִיּוֹת מֵהַקְּלִפּוֹת, אֲזַי מְקַבְּלִין אוֹר רַב מִלְּעֵלָּא. וְזֶהוּ: עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ, כְּשֶׁעוֹשִׂין וּבוֹנִין לְהַתּוֹרָה שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה מְפֻזָּרִין וּמְפֹרָדִין בִּלְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם וּבְמִדּוֹת רָעוֹת וּבִימֵי רַע, אֲזַי: לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ, וְזוֹכִין לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵילָא. הַיְנוּ שֶׁהַדָּבָר, הַיְנוּ הַתּוֹרָה, מְקַבְּלִין אוֹר רַב מִלְּמַעְלָה, וְזֶה שְׁמִיעַת הַתּוֹרָה. וְזֶה בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, שֶׁמִּתְּחִלָּה עוֹשִׂין וּבוֹנִין לְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁיְּהֵא אוֹתִיּוֹת בּוֹלְטוֹת וּמִצְטָרְפוֹת (יומא עג:), וְאַחַר־כָּךְ: נִשְׁמַע – זָכִין לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵלָּא. הַיְנוּ שֶׁאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה מְקַבְּלִין חִיּוּת וְאוֹר רַב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקִּבְּלוּ מִתְּחִלָּה, כְּשֶׁהָיוּ מְלֻבָּשִׁין בִּלְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִם וּבִימֵי רַע:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות ע״ה
about 1 min · about 110 words · 27% of the book by the end of today
זה בחינה הנ"ל, שכל אחד מתעורר וזוכה להתפלל בכונה חלק מהתפילה כפי בחינתו. על כן אל יפול לב אדם בראותו שזכה להתפלל קצת בכונה איזה חלק מהתפילה ופתאום נפסק ואינו יכול עוד להתפלל כראוי בשום אופן, כי זה מוכרח כנ"ל. וישתדל להתפלל שאר התפילה בפשיטות גמור. ואפילו אם לפעמים הוא מייגע עצמו ואינו יכול להתפלל כלל, אף על פי כן אל יפול בדעתו מזה כלל, כי זה כלל גדול שאסור ליפול בדעתו בשום אופן אפילו אם יעבור עליו מה, ואפילו אם אינו יכול להתפלל כלל, רק יכריח את עצמו על כל פנים לדבר דיבורי התפילה בפשיטות גמור כמו תינוק בבית הספר ממש, ויאמר כך כמה וכמה דבורים בפשיטות גמור.
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות כ״ה
about 1 min · about 80 words · 25% of the book by the end of today
והיה מפשט מכל התאוות ומכל המידות בתכלית, עד שלא נשאר לו משום תאווה ומידה שום שמץ בעלמא. וזכה למעלה נוראה מאד מאד בתכלית המעלה. ואי אפשר לדבר כלל בעצם הפלגת מעלתו כי 'כל המוסיף גורע' (סנהדרין כט.).
Read the complete passage on Sefaria ↗וכל מה שספרנו עד הנה, אם אמנם כגנות נחשבו כל הספורים הנ"ל לנגדו לפי עוצם מעלתו שזכה אחר כך, עם כל זה ספרנו כל זה מעניין עבודתו ודרכו בימי ילדותו, למען נדע ונשכיל איך הבחירה חופשית וכל אדם יוכל לזכות אם ירצה למעלה מפלגת מאד.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״ב
about 3 min · about 310 words · 19% of the book by the end of today
(כב) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁסִּפֵּר, בִּירוּשָׁלַיִם יֵשׁ בֵּית־הַכְּנֶסֶת שֶׁמְּבִיאִין לְשָׁם כָּל הַמֵּתִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְתֵכֶף שֶׁמֵּת אֶחָד בָּעוֹלָם מְבִיאִין לְשָׁם תֵּכֶף אוֹתוֹ הַמֵּת, וְשָׁם דָּנִין אוֹתוֹ הֵיכָן יִהְיֶה מְקוֹמוֹ, כִּי יֵשׁ מֵתִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנּוֹשְׂאִין אוֹתָן לְחוּץ לָאָרֶץ וְכֵן לְהֶפֶךְ כַּמּוּבָא (זֹהַר תְּרוּמָה קמא.). וְשָׁם בְּאוֹתוֹ בֵּית־הַכְּנֶסֶת יוֹשְׁבִין הַבֵּית־דִּין שֶׁדָּנִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְנוֹתְנִין לוֹ מְקוֹמוֹ הָרָאוּי לוֹ. וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם מָקוֹם, וְיִהְיֶה נֶאֱבָד וְנִשְׁלָךְ בְּכַף הַקֶּלַע, וּכְשֶׁמְּבִיאִין אֶת הַמֵּת לְשָׁם אֲזַי מְבִיאִין אוֹתוֹ בְּמַלְבּוּשִׁים. וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁחָסֵר לוֹ מֵהַמַּלְבּוּשׁ שֶׁלּוֹ אֵיזֶה חִסָּרוֹן. כְּגוֹן לְאֶחָד נֶחְסָר בֵּית יָד אֶחָד מֵהַמַּלְבּוּשׁ שֶׁלּוֹ (שֶׁקּוֹרִין אַרְבִּיל) וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁחָסֵר לוֹ חֵלֶק אֶחָד מִכְּנַף בִּגְדוֹ (שֶׁקּוֹרִין פָּאלֶע) וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַכֹּל לְפִי מַעֲשֵׂה הָאָדָם (שֶׁכֵּן זוֹכֶה לִלְבוּשִׁין אַחַר מוֹתוֹ) כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי הַלְּבוּשִׁין שֶׁלּוֹ שֶׁמְּבִיאִין אוֹתוֹ לְשָׁם כֵּן דָּנִין אוֹתוֹ וְנוֹתְנִין לוֹ מְקוֹמוֹ כַּנַּ"ל. פַּעַם אַחַת הֵבִיאוּ לְשָׁם מֵת אֶחָד עָרוּם לְגַמְרֵי בְּלִי שׁוּם לְבוּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְדָנוּ אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁלָךְ וְנֶאֱבָד בְּכַף הַקֶּלַע רַחֲמָנָא לִצְלַן כִּי הָיָה עָרוּם לְגַמְרֵי. וּבָא צַדִּיק אֶחָד וְלָקַח מַלְבּוּשׁ אֶחָד מִמַּלְבּוּשִׁין שֶׁלּוֹ וְהִשְׁלִיךְ עָלָיו. וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הַבֵּית־דִּין דְּשָׁם לָמָה אַתָּה נוֹתֵן לוֹ מַלְבּוּשׁ שֶׁלְּךָ וְהִקְפִּידוּ עַל זֶה, כִּי מַדּוּעַ יִתְלַבֵּשׁ זֶה הַמֵּת וְיִנָּצֵל עַל־יְדֵי לְבוּשׁ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. הֵשִׁיב הַצַּדִּיק הַנַּ"ל אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ זֶה הָאִישׁ לִמְחוֹז חֶפְצִי וּבִשְׁבִיל זֶה יֵשׁ לִי רְשׁוּת לְהַלְבִּישׁוֹ בְּמַלְבּוּשׁ שֶׁלִּי. וְכִי לֹא רְאִיתֶם שֶׁלִּפְעָמִים שַׂר גָּדוֹל שׁוֹלֵחַ אֶת עַבְדּוֹ לְאֵיזֶה שַׂר אַחֵר, וְנִתְעַכֵּב הָעֶבֶד קְצָת מִלֵּילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ. וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַשַּׂר מַדּוּעַ לֹא הָלַכְתָּ עֲדַיִן בִּשְׁלִיחוּתִי הֵשִׁיב הָעֶבֶד כִּי אֵין לִי מַלְבּוּשׁ הָרָאוּי לֵילֵךְ בּוֹ לְאוֹתוֹ הַשַּׂר. כִּי הוּא שַׂר גָּדוֹל וְאִי אֶפְשָׁר לֵילֵךְ לְשָׁם בְּמַלְבּוּשׁ בָּזוּי. עָנָה הַשַּׂר וְאָמַר. קַח מְהֵרָה מַלְבּוּשׁ אֶחָד מִמַּלְבּוּשַׁי וּלְבוֹשׁ אוֹתוֹ וְרוּץ מְהֵרָה לְהַשַּׂר בִּשְׁלִיחוּתִי. כָּךְ מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ זֶה הַמֵּת בִּשְׁלִיחוּתִי, עַל־כֵּן אֲנִי נוֹתֵן לוֹ אֶחָד מִמַּלְבּוּשִׁין שֶׁלִּי וְהִצִּיל הַצַּדִּיק אֶת הַמֵּת מֵעֹנֶשׁ הַמַּר שֶׁל כַּף הַקֶּלַע. וְסִפֵּר זֹאת לְעִנְיַן עֹצֶם כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהַצִּיל אֲנָשָׁיו בְּעָלְמָא דִּקְשׁוֹט (עַיֵּן לְקַמָּן שט):
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · המתקת דין · חלק ראשון · אות צ״ח – אות ק״ה
about 1 min · about 60 words · 26% of the book by the end of today
צח. לא טוֹב לִשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶן שָׁוִים, שֶׁיָּדוּרוּ בְּדִירָה אֶחָת.
Read the complete passage on Sefaria ↗צט. עַל־יְדֵי עַצְבוּת מְעוֹרֵר הַדִּין.
Read the complete passage on Sefaria ↗ק. עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה נִמְתָּק הַדִּין.
Read the complete passage on Sefaria ↗קא. צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ צַעֲרוֹ לָרַבִּים.
Read the complete passage on Sefaria ↗קב. כְּשֶׁנִּתָּן רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית, אֵין מַבְחִין בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, וְלא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּתְחִיל מֵהַצַּדִּיק.
Read the complete passage on Sefaria ↗קג. שִׁנּוּי מָקוֹם קוֹרֵעַ גְּזַר־דִּין.
Read the complete passage on Sefaria ↗קד. עַל־יְדֵי הָרַחֲמָנוּת מַמְתִּיק הַדִּין.
Read the complete passage on Sefaria ↗קה. לִפְעָמִים אָדָם מֵת מֵחֲמַת פַּחַד אוֹ מִיתָה אַחֶרֶת פִּתְאוֹמִית, תַּאֲמִין שֶׁזֶּה הָעֵת וְהַזְּמַן שֶׁלּוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות י״ד
about 1 min · about 110 words · 30% of the book by the end of today
וּמִנְהָגוֹ הָיָה, שֶׁהָיָה תָּמִיד בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה מְאד וְהָיָה רַק מָלֵא שִׂמְחָה תָּמִיד וְהָיוּ לוֹ כָּל הַמַּאֲכָלִים וְכָל הַמַּשְׁקָאוֹת וְכָל הַמַּלְבּוּשִׁים וְהָיָה אוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ אִשְׁתִּי, תֵּן לִי לֶאֱכל! וְהָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ חֲתִיכַת לֶחֶם וְאָכַל אַחַר כָּךְ הָיָה אוֹמֵר: תֵּן לִי הָרטֶב עִם קִטְנִית! וְהָיְתָה חוֹתֶכֶת לוֹ עוֹד חֲתִיכַת לֶחֶם וְאָכַל וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ וְאוֹמֵר: כַּמָּה יָפֶה וְטוֹב מְאד הָרטֶב הַזֶּה! וְכֵן הָיָה מְצַוֶּה לִתֵּן לוֹ הַבָּשָׂר וּשְׁאָר מַאֲכָלִים טוֹבִים כַּיּוֹצֵא בָזֶה וּבְעַד כָּל מַאֲכָל וּמַאֲכָל הָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ חֲתִיכַת לֶחֶם וְהוּא הָיָה מִתְעַנֵּג מְאד מִזֶּה וְשִׁבַּח מְאד אֶת אוֹתוֹ הַמַּאֲכָל, כַּמָּה הוּא מְתֻקָּן וְטוֹב כְּאִלּוּ הָיָה אוֹכֵל אוֹתוֹ הַמַּאֲכָל מַמָּשׁ וּבֶאֱמֶת הָיָה מַרְגִּישׁ בַּאֲכִילָתוֹ הַלֶּחֶם, טַעַם כָּל מַאֲכָל וּמַאֲכָל שֶׁהָיָה רוֹצֶה מֵחֲמַת תְּמִימוּתוֹ וְשִׂמְחָתוֹ הַגְּדוֹלָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · התחזקות · אות י״ד – אות ט״ו
about 2 min · about 220 words · 28% of the book by the end of today
אִם מִתְעוֹרֵר הָאָדָם לִתְשׁוּבָה, אֲזַי כְּשֶׁרוֹצֶה לִכָּנֵס בְּדַרְכֵי ה' וְלִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל פַּעַם יֵצֶר הָרָע חָדָשׁ יוֹתֵר חָזָק מִבַּתְּחִלָּה. וְכָל מַה שֶּׁנִּכְנָס יוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת ה', מִתְגַּבֵּר עָלָיו יֵצֶר הָרָע יוֹתֵר גָּדוֹל. עַל־כֵּן צָרִיךְ בְּכָל פַּעַם הִתְגַּבְּרוּת יוֹתֵר גָּדוֹל, וְהִתְחַזְּקוּת חָדָשׁ נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע הֶחָדָשׁ, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל פַּעַם. וּמִזֶּה בָּא מַה שֶּׁלִּפְעָמִים כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר הָאָדָם לִנְסֹעַ לְאַנְשֵׁי אֱמֶת יֵשׁ לוֹ תְּשׁוּקָה גְּדוֹלָה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּתְחִיל לִנְסֹעַ נֶחֱלָשׁ חֶשְׁקוֹ. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁבָּא לְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, נוֹפֵל מִתְּשׁוּקָתוֹ לְגַמְרֵי. כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה הַנַּ"ל. כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲזַי הֵמִית יִצְרוֹ הָרָע שֶׁהָיָה לוֹ בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁרָצָה לִנְסֹעַ נִתְהַוָּה לוֹ יֵצֶר הָרָע חָדָשׁ חָזָק מִתְּחִלָּה, כִּי כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. עַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ הִתְחַזְּקוּת חָדָשׁ בְּכָל פַּעַם נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע הֶחָדָשׁ, שֶׁמִּתְחַדֵּשׁ עָלָיו בְּכָל פַּעַם: (לק"א סי' ע"ב)
כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּהַיֵּצֶר הָרָע, וְהָרֹב הָעוֹלָם הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּהֶם הוּא נָמוּךְ וּמְגֻשָּׁם מְאֹד, רוּחַ שְׁטוּת מַמָּשׁ. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת צַח כָּל שֶׁהוּא וּמְשַׁעֵר בְּלִבּוֹ קְצָת אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי הַיֵּצֶר הָרָע הַזֶּה הוּא אֶצְלוֹ שְׁטוּת גָּדוֹל וְשִׁגָּעוֹן, וַאֲפִלּוּ נִסָּיוֹן שֶׁל תַּאֲוַת נִאוּף הוּא אֶצְלוֹ שְׁטוּת וְאֵין צָרִיךְ שׁוּם הִתְגַּבְּרוּת לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ, רַק שֶׁיֵּשׁ לוֹ יֵצֶר הָרָע אַחֵר גָּבוֹהַּ מִזֶּה הַרְבֵּה. אֲבָל זֶה הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל רֹב הָעוֹלָם הוּא שְׁטוּת גָּדוֹל בֶּאֱמֶת לְמִי שֶׁהוּא רַק בַּעַל שֵׂכֶל אֱמֶת [לְבַד]: (שם)
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ז · קטע י״א – קטע ט״ו
about 6 min · about 610 words · 32% of the book by the end of today
וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְגַדֵּל וּלְהַעֲלוֹת נַפְשֵׁנוּ לְפָנֶיךָ וְנִזְכֶּה לְקַדֵּשׁ וּלְקַשֵּׁט נַפְשֵׁנוּ בְּאפֶן שֶׁתּוּכַל נַפְשֵׁנוּ לַעֲלוֹת לְהַשְּׁכִינָה בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִּין וְתִתְפָּאֵר הַשְּׁכִינָה לְפָנֶיךָ עִם נַפְשׁוֹתֵינוּ, "חֲזִי בַּמֶּה בְּרָא קָאֲתִינָא לְגַבָּךְ" וְנִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל יְדֵי נַפְשׁוֹתֵינוּ שֶׁיַּעֲלוּ לְטוֹבָה לְפָנֶיךָ לְרֵיחַ נִיחוֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗וּתְזַכֵּנוּ שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה תָמִיד וּבִפְרָט כְּשֶׁאָנוּ אוֹכְלִין דָּבָר מִן הַחַי תַּעַזְרֵנוּ לְהִתְקַדֵּשׁ בְּיוֹתֵר בִּשְׁעַת אֲכִילָתֵנוּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְּלֻבָּשׁ בַּחַי שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ מֵחַי לִמְדַבֵּר, עַל יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין עַל אֲכִילָתֵנוּ וְנִזְכֶּה לוֹמַר כָּל הַבְּרָכוֹת בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת.
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וְלֹא יָבא לְתוֹךְ פִּינוּ שׁוּם דָּבָר הָאָסוּר לָנוּ וְלֹא נִכָּשֵׁל לְעוֹלָם בִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג וּבְאנֶס וְתַצִּיל אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ מִשּׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים וְתַפְרִישׁ אוֹתָנוּ וְתַבְדִּיל אוֹתָנוּ מִכָּל מִינֵי נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת דְּאוֹרַיְיתָא וּדְרַבָּנָן וְתַזְמִין לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ תָּמִיד שׁוֹחֲטִים הֲגוּנִים וּכְשֵׁרִים וְתִהְיֶה עִמָּהֶם תָּמִיד וְתִשְׁמר אוֹתָם וְאוֹתָנוּ שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עַל יָדָם לְעוֹלָם בִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת חַס וְשָׁלוֹם וְתַעֲזר לְהַשּׁוֹחֲטִים שֶׁיְּכַוְּנוּ תָמִיד הֵיטֵב בְּבִרְכַּת הַשְּׁחִיטָה, בְּאפֶן שֶׁיִּזְכּוּ לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בְּהָחַי, מֵחַי לִמְדַבֵּר עַד שֶׁיַּעֲלוּ כָּל הַנְּפָשׁוֹת הָעֲשׁוּקוֹת הַמְגֻּלְגָּלִים בְּחַיּוֹת וְעוֹפוֹת וּבְהֵמוֹת אֶל הַשְּׁכִינָה וְיִהְיֶה נַעֲשֵׂה יִחוּד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל יָדָם וְנִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי זֶה עָלֵינוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְנִזְכֶּה לְפַרְנָסָה טוֹבָה בְּכָבוֹד בְּלִי שׁוּם יְגִיעָה וְטִרְחָא וְטִרְדָּא כְּלָל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם גּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בָּנוּ כחַ לִשְׁמר עַצְמֵנוּ מִשּׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים הַמְּצוּיִים עַכְשָׁו הַרְבֵּה מְאד וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמד בַּעֲדֵנוּ וְיִשְׁתַּדֵּל בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְיַצִּיל אוֹתָנוּ מִפְּגַם הַשּׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים הַגּוֹרְמִים מַה שֶׁגּוֹרְמִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן.
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וּלְמַעַן שְׁכִינַת עֻזֶּךָ, וּלְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב, וּלְמַעַן כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ וּמַלְּטֵנוּ מִשּׁוֹחֲטִים רָעִים, מִשּׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים וְשָׁמְרֵנוּ תָמִיד שֶׁלֹּא יָבוֹא לְתוֹךְ פִּינוּ שׁוּם מִכְשׁוֹל נְבֵלָה וּטְרֵפָה, כִּי אַתָּה "כל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה", וּבְיָדְךָ הַכּל וְאַתָּה יָכוֹל לִשְׁמר אוֹתָנוּ גַם עַכְשָׁו בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ מִנְּבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּמִשּׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, לְמַעַנְךָ וְלֹא לְמַעֲנֵנוּ, וְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתֶךָ, וְהַבְדִּילֵנוּ מִן מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי" וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְאַנְשֵׁי קדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ, לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אוֹתוֹ" וּכְתִיב. "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי" וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכּוֹר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ".
Read the complete passage on Sefaria ↗וְעָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתַזְמִין לָנוּ מְלַמְּדִים טוֹבִים וַהֲגוּנִים לְבָנֵינוּ שֶׁיִּהְיוּ עוֹסְקִים בִּמְלַאכְתָּם בֶּאֱמוּנָה, לִלְמד הַרְבֵּה עִם בָּנֵינוּ בַּתַּכְלִית הַמּוֹעִיל בֶּאֱמֶת וְיִהְיוּ כָּל הַמְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ חַס וְשָׁלוֹם אֶת הַהֶבֶל הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, שֶׁהוּא הֶבֶל פֶּה שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא וְיַעֲלֶה וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע לְפָנֶיךָ הַהֶבֶל הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן וְעַל יְדֵי זֶה תִּזְכּר אֶת בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ, וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵינָם טוֹבוֹת שֶׁנִּגְזְרוּ עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל אוֹ בִּפְרָט, בֵּין שֶׁהוּא קדֶם גְּזַר דִּין בֵּין שֶׁהוּא לְאַחַר גְּזַר דִּין כֻּלָּם תַּמְתִּיק וּתְבַטֵּל בִּזְכוּת הֶבֶל פֶּה שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן וּתְזַכֵּנוּ בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּתְקַדְּשֵׁנוּ בִקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, וּתְזַכֵּנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶאֱמֶת בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן אֶת כָּל אֲשֶׁר שִׁחַתְנוּ וְנִזְכֶּה לְהַגְבִּיר הַנֶּפֶשׁ עַל הַגּוּף, עַד שֶׁיִּתְבַּטֵל הַגּוּף לְגַמְרֵי לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ וְנִזְכֶּה לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁנִּהְיֶה נִכְלָלִים בַּאֲוִירָא דְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּהַהֶבֶל הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא עַד שֶׁנִּזְכֶּה כֻלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה הֶבֶל פִּינוּ הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא כְּמוֹ אֲוִירָא דְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן וְתַעֲזר לְהַשּׁוֹחֲטִים שֶׁיְּקַדְּשׁוּ וִיטַהֲרוּ עַצְמָן בֶּאֱמֶת עַד שֶׁיִּהְיֶה הֶבֶל פִּיהֶם גַּם כֵּן הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, בְּאפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת הַמְגֻּלְגָּלוֹת בְּהָחַי לְהַעֲלוֹתָם לְשָׁרְשָׁם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל בִּרְכַּת הַשְּׁחִיטָה כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם הָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עַל נְפָשׁוֹת הַמְגֻּלְגָּלוֹת בְּבַעֲלֵי חַיִּים חוּסָה נָא בְּרַחֲמֶיךָ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ, וַעֲשֵׂה לְמַעַנְךָ, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַעֲלוֹת כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַמְגֻּלְגָּלוֹת לְשָׁרְשָׁן הָעֶלְיוֹן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · פתיחה · אות יט · פסקה 1
about 1 min · about 110 words · 27% of the book by the end of today
רַבִּי אַבָּא פָּתַח: תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטֹף וְכוּ' תְּלָת אִלֵּין דְּאִקְרוּן תְּפִלָּה, תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה וְכוּ' תְּפִלָּה דָּא דְּלֵית כְּגִינֵהּ בְּבַר נַשׁ אֲחַרָא. תְּפִלָּה לְדָוִד תְּפִלָּה דָּא דְּלֵית כְּגִינֵהּ בְּמַלְכָּא אֲחַרָא. תְּפִלָּה לְעָנִי וְכוּ' מָאן חֲשִׁיבָא מִכֻּלְּהוּ הֱוֵי אֵימָא תְּפִלָּה דְּעָנִי.
תְּפִלָּה דָּא קָדִים לִתְפִלָּה דְּמֹשֶׁה וְקָדִים לִתְפִלָּה דְּדָוִד וְקָדִים לְכָל שְׁאָר צְלוֹתְהִין דְּעָלְמָא [שְׁלֹשָׁה הֵם הַנִּקְרָאִים תְּפִלָּה - תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה וְכוּ' תְּפִלָּה זוֹ שֶׁאֵין כָּמוֹהָ בְּאָדָם אַחֵר. תְּפִלָּה לְדָוִד תְּפִלָּה זוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁאֵין כָּמוֹהָ בְּמֶלֶךְ אַחֵר.
תְּפִלָּה לְעָנִי תְּפִלָּה הִיא. מֵאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה מִי חֲשׁוּבָה מִכּוּלָן הֶוֵי אוֹמֵר תְּפִלָּה לְעָנִי, תְּפִלָּה זוֹ קוֹדֶמֶת לִתְפִלָּה שֶׁל מֹשֶׁה, וְקוֹדֶמֶת לִתְפִלָּה שֶׁל דָוִד, וְקוֹדֶמֶת מִכָּל שְׁאָר תְּפִלּוֹת הָעוֹלָם].
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות כד
about 1 min · about 60 words · 27% of the book by the end of today
וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַתְחָלַת הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵעַ חֶרְפָּתוֹ וְשׁוֹתֵק, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה (עַיֵּן בִּפְנִים), עַל־כֵּן הַתְחָלַת קְדֻשַּׁת הַמֶּרְכָּבָה הוּא מִבְּחִינַת חַשְׁמַ"ל שֶׁהֵם אוֹתִיּוֹת חָ"שׁ מָ"ל, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַשְּׁתִיקָה שֶׁשּׁוֹתֵק עַל חֶרְפָּתוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע הַדָּם הַנַּ"ל בִּבְחִינַת מִצְוַת מִילָה וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְהַשִּׂיג בְּחִינַת הַמֶּרְכָּבָה, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בְּהָאָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא. (שָׁם אוֹת י"ח):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · דבור · אות א – אות ב
about 1 min · about 100 words · 34% of the book by the end of today
עִקַּר קְדֻשַּׁת הַדִּבּוּר וְהַלָּשׁוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא, שֶׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר וּלְהוֹצִיא בְּפֶה מָלֵא הַכִּסּוּפִין וְהִשְׁתּוֹקְקוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם, הַיְנוּ מַה שֶּׁהֵם מִשְׁתּוֹקְקִין וּמִתְגַּעְגְּעִין תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹצִיא כִּסּוּפִין אֵלּוּ בַּפֶּה דַּיְקָא, וְזֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת הַלָּשׁוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (הִלְכוֹת דָּם, הֲלָכָה א', אוֹת ד):
כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כָּל יְמֵי חַיָּיו וְכָל מַה שֶּׁבָּא לְזֶה הָעוֹלָם, הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַשָּׂגַת הַנַּעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְקִיּוּמָהּ, שֶׁרַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּא הָאָדָם לְזֶה הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה יָגֵע בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁיַּשִּׂיג בְּכָל פַּעַם אֶת הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ, לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרַת הַשֵּׁם - תּוֹרָתוֹ, מֵהַנִּסְתָּר בְּחִינַת נִשְׁמַע יִהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ בְּחִינַת נִגְלֶה, בְּחִינַת נַעֲשֶׂה.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קנח · פסקה 1 – פסקה 7
about 8 min · about 800 words · 30% of the book by the end of today
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ד' נֹחַ תקצ"ה לפ"ק בְּרֶסְלֶב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה עִם הַקֻּלְמוֹס, וּזְמַן מִנְחָה הִגִּיעַ, וִיקַבֵּל מֻסְגָּר פֹּה עוֹד שְׁנֵי תְּפִלּוֹת; וּבְוַדַּאי יְחַיּוּ נַפְשְׁךָ, כִּי כֻּלָּם מֻכְרָחִים לְךָ, וּמְדַבְּרִים מֵעִנְיָנָיו, לְהִנָּצֵל מֵחֳלִי הַקַּדַּחַת רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְלִבְלִי לֶאֱכֹל הַרְבֵּה וְלִזְכּוֹת לְדַעַת שָׁלֵם. וְכֵן הַתְּפִלָּה הַשְּׁנִיָּה לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וְלִזְכּוֹת לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים כְּדֵי שֶׁיִּתְתַּקֵּן עַל יְדֵי זֶה, וְכָל זֶה מֻכְרָח לְךָ. וְיָדַעְתִּי כִּי מַחְשְׁבוֹתֶיךָ מִשְׁתּוֹקְקִים לְתִקּוּנִים אֵלֶּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכְּךָ לִזְכּוֹת לָהֶם מְהֵרָה. וּרְאֵה וְהַבֵּט עַד כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ הָרָצוֹן, כִּי כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ עַתָּה כֻּלָּם מֵאֵת ה' יָצְאוּ בְּדַרְכֵי נִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאִים, וְכֻלָּם לֹא נַעֲשׂוּ וְנִתְחַדְּשׁוּ כִּי אִם עַל יְדֵי הָרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְהַכִּסּוּפִין טוֹבִים שֶׁלָּכֶם. עוֹד יֵשׁ תִּקְוָה שֶׁנִּזְכֶּה כֻּלָּנוּ לִפְעֹל כָּל מַה שֶּׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים בִּתְפִלָּתֵנוּ, כִּי גָּדוֹל ה' וְכוּ' וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְהַיּוֹם פָּנָה מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנִי לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה בְּכַוָּנָה בְּכֹחַ תְּפִלּוֹת אֵלּוּ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
אוֹר לְיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ נֹחַ תקצ"ה לפ"ק בְּרֶסְלֶב.
אֲהוּבִי בֶּן אֲחוֹתִי חֲבִיבִי וִידִידִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק אַיְיזִיק נֵרוֹ יָאִיר.
הִנֵּה עַתָּה אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה שָׁלַח ה' בְּדַעְתִּי לִכְתֹּב לְךָ, אָמַרְתִּי לֹא אֶתְעַצֵּל וְאֶכְתֹּב לְךָ תֵּכֶף. וּבֶאֱמֶת אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶכְתֹּב לְךָ, כִּי צַר לִי עָלֶיךָ בֶּן אֲחוֹתִי, אֲשֶׁר גִּדַּלְתִּיךָ. וְכַוָּנָתִי הָיָה לְגַדֵּל אוֹתְךָ לִגְדֻלָּה נִצְחִית לְזַכּוֹתְךָ לְחַיֵּי עַד, אֲשֶׁר אַךְ לָזֶה הָיְתָה כָּל מְגַמָּתִי מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּאתָ בְּצֵל קוֹרָתִי, וְעַתָּה אֵיךְ נִתְרַחַקְתָּ מִמֶּנִּי כָּל כָּךְ, וְאַתָּה מַדְחֶה עַצְמְךָ מִיּוֹם אֶל יוֹם, וּמִי יוֹדֵעַ מַה יּוּלַד יוֹם. וְהִנֵּה זֶה סָמוּךְ בְּשָׁבוּעַ זֹאת שָׁלַחְתִּי לִבְנִי שֶׁיִּחְיֶה שְׁלשָׁה תְּפִלּוֹת מֵחָדָשׁ. פְּקַח עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ וְהַבֵּט בָּהֶם בְּעֵין הָאֱמֶת וּבִתְמִימוּת, וְתוּכַל לְהָבִין אֲמִתַּת דְרָכֵינוּ. וְאֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁאֶצְטָרֵךְ לְחַזֵּק אוֹתְךָ בֶּאֱמוּנָה בְּעִנְיַן עִסְקֵנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב מְאֹד, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּיךָ בְּעַצְמְךָ, שֶׁעִקַּר הַמְּנִיעָה שֶׁלֹּא נָסַעְתָּ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. הַיְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר שֶׁאַחֲרֵי כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁשָּׁמַעְתָּ מִפִּי, וְאַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁרָאִיתָ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְאַחֲרֵי שֶׁכְּבָר נִתְעוֹרַרְתָּ בְּעַצְמְךָ כַּמָּה פְּעָמִים בְּכַמָּה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בִּנְעוּרֶיךָ, עֲדַיִן תִּהְיֶה פּוֹסֵחַ עַל שְׁנֵי הַסְּעִפִּים חַס וְשָׁלוֹם. עַתָּה בְּנִי וְתַלְמִידִי, יַשֵּׁב דַּעְתְּךָ הֵיטֵב הֵיטֵב, כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא מִמְּךָ, כִּי הוּא חַיֶּיךָ. וְאֵין הַפְּנַאי מַסְכִּים לְהַאֲרִיךְ וְדַי בְּהֶעָרָה זֹאת. וְזָרֵז עַצְמְךָ לָבוֹא עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ בִּזְרִיזוּת, אוּלַי אוּלַי נוּכַל לְדַבֵּר מִנְּקֻדָּה שֶׁבַּלֵּב בְּאֹפֶן שֶׁאוּכַל לְעוֹרֶרְךָ מֵחָדָשׁ, אַךְ אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּוַדַּאי יִהְיֶה לְךָ לְטוֹבָה אֲמִתִּית וְנִצְחִית כָּל רֶגַע וָרֶגַע שֶׁתִּהְיֶה פֹּה, וְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁתִּשְׁמַע מֵאִתָּנוּ, כִּי ה' אִתָּנוּ. וּלְעוֹרֵר לְבָבוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַדְרִיכָם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר דָּרְכוּ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם, כָּל עֵסֶק זֶה אֵין נִמְצָא בָּעוֹלָם עַתָּה כִּי אִם אֶצְלֵנוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ לָנוּ אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. וְאִם הָאֱמֶת מֻשְׁלָךָ אַרְצָה עַתָּה, וְאָסוּר לְגַלּוֹת דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה לְמִי שֶׁלִּבּוֹ חָלוּק מִזֶּה שֶׁלֹּא יַחֲלֹק יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כֵּן, כִּי הָאֱמֶת הוּא אֶחָד וּשְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד. וְשִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב לִדְבָרַי, וְיַשֵּׁב דַּעְתְּךָ הֵיטֵב הֵיטֵב, וַאֲנִי אֶת נַפְשִׁי הִצַּלְתִּי לְעוֹרֶרְךָ עַתָּה, וְאַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה, וּבַעַל הָרַחֲמִים יוֹלִיכְךָ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וִישִׁיבְךָ בְּכָל עֵת אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, לְמַעַן לֹא תִיגַע לָרִיק וְכוּ', חוּס וַחֲמֹל עָלֶיךָ, וְתֵלֵךְ עַל יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ לְהִתְאַחֵז בִּכְנָפֵינוּ לְמַעַן תִּהְיֶה תִּקְוָה לְאַחֲרִיתְךָ וְהָיְתָה לְשָׁלָל נַפְשְׁךָ.
דִּבְרֵי דּוֹדְךָ הַכּוֹתֵב מִלֵּב וָנֶפֶשׁ הַמְיַעֶצְךָ לְטוֹבָתְךָ הַנִּצְחִית לְךָ וּלְזַרְעֲךָ וּלְזֶרַע זַרְעֲךָ לְדוֹרוֹת עוֹלָם לָנֶצַח.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
הַקֻּלְמוֹס שֶׁלְּךָ קִבַּלְתִּי, וְהִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב עִמָּהּ, וְאִם אֵינָהּ טוֹבָה לְפָנַי אַף עַל פִּי כֵן הִיא נִצְרְכָה לִי מְאֹד, וְיֵשׁ לָהּ חֵלֶק בִּכְתִיבַת הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת שֶׁהִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב עִמָּהּ. וְקִיַּמְתִּי "וְאִם קֵהָה הַבַּרְזֶל וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל וַחֲיָלִים יְגַבֵּר" וְכוּ' (קֹהֶלֶת י), וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י וְתָבִין הֵיטֵב, בִּפְרָט שֶׁהוּא קֻלְמוֹס שֶׁל בַּרְזֶל. שִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב אֵיךְ אָנוּ מוֹצְאִין כָּל דָּבָר בַּתּוֹרָה לְהִתְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם.
וְשָׁלוֹם רַב לַאֲהוּבִי יְדִידִי כְּנַפְשִׁי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב שִׁמְשׁוֹן נֵרוֹ יָאִיר. מִדֵּי דַּבְּרִי בִּלְבָבִי עִם בֶּן אֲחוֹתִי הַנַּ"ל זָכֹר זָכַרְתִּי בְּךָ אֲהוּבִי חֲבִיבִי, אוֹהֵב דָּבֵק מֵאָח אֲשֶׁר אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךָ כִּבְנִי וְאָחִי. וַעֲצֹר בְּמִלִּין לֹא יָכֹלְתִּי מִלְּהַזְכִּירְךָ גַּם עַתָּה עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכַּב וְכוּ', מָתַי תָּקוּם וּתְחַדֵּשׁ יָמֶיךָ לְהִתְקָרֵב אֵלֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז. וַהֲלֹא לְפָנֶיךָ כָּל מַחְמַדֵּי אוֹצְרוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים הַגְּנוּזִים בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל מַה שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ אֶצְלֵנוּ בְּכָל יוֹם אֵין לְשַׁעֵר, כִּי הוּא נַחַל נוֹבֵעַ הַנּוֹבֵעַ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. וַהֲלֹא לְמַרְאֵה עֵינֶיךָ הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי עֵצוֹת עַד (חָסֵר) שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ עַתָּה, וְגַם בְּסָמוּךְ שָׁלַחְתִּי תְּפִלּוֹת חֲדָשׁוֹת, וְגַם הַיְשָׁנוֹת כְּבָר רָאִיתָ. וַהֲלֹא יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָאֱמֶת מִתְנוֹצֵץ קְצָת בְּדַעְתְּךָ. וְאִם אָמְנָם יֵשׁ עֲדַיִן חִפּוּיִים וְהַסְתָּרוֹת וּמְנִיעוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל בֶּאֱמֶת לְפִי הִתְנוֹצְצוּת מְעַט הָאֱמֶת שֶׁבְּלִבְּךָ רָאוּי לְךָ לְדַלֵּג עַל הֶהָרִים לָרוּץ אֶל מְקוֹר הָאֱמֶת כָּזֶה, וְאִם הָיָה מֵעֵבֶר לַיָּם הָיָה רָאוּי לְךָ לַעֲבֹר בִּשְׁבִילוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כִּי לֹא רָחוֹק מִמְּךָ הַדֶּרֶךְ. וְהִנֵּה בִּטְנִי מָלֵא מִלִּין, אַךְ קְצָרָה הַיְרִיעָה וְאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק, כִּי קְדֻשַּׁת שַׁבַּת קֹדֶשׁ מְמַשְׁמֵשׁ לָבוֹא, וּצְרִיכִין לַחֲשֹׁב בְּכָל עֵת עַל יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת. וּבִשְׁבִיל זֶה כָּתַבְתִּי לָכֶם כָּל דְּבָרַי אֵלֶּה, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְבַלּוֹת הַזְּמַן עִמָּכֶם לְבַד. וְאִם תִּרְצוּ דַּי בָּזֶה, כִּי אָזְנַיִם כָּרִיתִי לָכֶם וְאַתֶּם הַטּוֹב עֲשׂוּ, וּבְחַרְתֶּם בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיוּ אַתֶּם וְזַרְעֲכֶם וְכוּ'.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 17 – פסקה 18
about 1 min · about 50 words · 27% of the book by the end of today
רַב הוֹשַׁעְיָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי. ר' הוֹשַׁעְיָא בְּרֵיהּ דְּר' שִׂמְלָאִי דְקִסְרִין.
ר' אַחִי מִכַּפְרֵי. רַב אַחָא בַּר רַב. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב. רַב אַחָא בַּר תַּחְלִיפָא.
רַב אַחָא בַּר אִיקָא. רַב אַחָא מִדִיפְתָּא. רַב אַחָא בַּר אַבָּא. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַחָא. רַב אַחָא שַׂר הַבִּירָה.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״ח · סעיף י׳ – סעיף ד׳
about 5 min · about 490 words · 25% of the book by the end of today
דְּבָרִים מִמִּינֵי דָּגָן שֶׁבִּשְּׁלָן עִם שְׁאָר מִינִים, כְּמוֹ שֶׁהוּא הַדֶּרֶךְ שֶׁמְבַשְּׁלִין פֵּרוּרֵי עִסָּה (פְּתִיתין) (פערפל) עִם פּוֹלִין אוֹ קְטְנִיּוֹת, (אֲפוּנָה) וַאֲפִלּוּ מִין אֶחָד הוּא הָרֹב, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁכָּל אֶחָד מֻבְדָּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, צָרִיךְ לְבָרֵךְ שְׁתֵּי בְּרָכוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁמְבָרֵךְ תְּחִלָּה עַל קְצָת פֵּרוּרֵי עִסָּה בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וְאוֹכְלָן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל קְצָת פּוֹלִין בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה וְאוֹכְלָן, וְאַחַר כָּךְ אוֹכְלָן בְּיַחַד, וְהָרֹטֶב הוּא טָפֵל וְאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלֶיהָ (וְעוֹד שֶהֲרֵי נִפְטְרָה בְּבִרְכַּת בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, כְּדִלְקַמָּן סִימָן נ"ד סָעִיף ב'). אֲבָל אִם נִתְמַעֲכוּ וְנִתְעָרְבוּ יַחַד, כְּגוֹן, מַאֲכָל שֶׁעוֹשִׂין שֶׁמְעָרְבִין קֶמַח וּבֵיצִים וּגְבִינָה וּמְטַגְּנִים אוֹ מְבַשְּׁלִים אוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַקֶּמַח הוּא הַמֻּעָט, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהוּא מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן, הוּא חָשׁוּב וּמְבָרְכִין עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת, וְאַחֲרָיו עַל הַמִּחְיָה. וְאָמְנָם דַּוְקָא כְּשֶׁנּוֹתְנִים אֶת הַקֶּמַח בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתֵּן טַעַם. אֲבָל אִם לוֹקְחִין רַק מְעַט קֶמַח לְדֶבֶק בְּעָלְמָא, כְּמוֹ שֶׁהוּא הַדֶּרֶךְ שֶׁמְתַקְּנִין מִינֵי לִפְתָּן בִּמְעַט קֶמַח, וְכֵן אוֹפִין מַעֲשֵֹה אוֹפֶה מִשְּׁקֵדִים וְסֻכָּר וּבֵיצִים, וְנוֹתְנִים בּוֹ רַק מְעַט קֶמַח לְדֶבֶק בְּעָלְמָא, אָז בָּטֵל הַקֶּמַח וְאֵין מְבָרְכִין רַק עַל הָעִקָּר. וְכֵן רֹטֶב שֶׁמְבַשְּׁלִין וּמְתַקְּנִין אוֹתָהּ עִם קְצָת קֶמַח קָלוּי וּמְטֻגָּן בְּחֶמְאָה, אֵין מְבָרְכִין עַל הָרֹטֶב כִּי אִם שֶׁהַכֹּל. אֲבָל אִם הוּא בּוֹרֵר אֶת הַפֵּרוּרִים הַמְטֻגָּנִים וְאוֹכְלָן בִּפְנֵי עַצְמָן, צָרִיךְ לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת. וְאִם אוֹכֵל מֵהֶם כַּזַּיִת, צָרִיךְ לְבָרֵךְ אַחֲרֵיהֶן עַל הַמִּחְיָה (ר"ד ר"ה ר"ח).
עַל הַיַּיִן מְבָרְכִין בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן, וּלְאַחֲרָיו עַל הַגֶּפֶן וְכוּ'. וְאַיִן חִלּוּק בְּיַיִן, אֲפִלּוּ הוּא עֲדַיִן תּוֹסֵס, וַאֲפִלּו זָב מֵעַצְמוֹ, וַאֲפִלּוּ יַיִן מְבֻשָּׁל אוֹ קוֹנְדִּיטִין, דְּהַיְנוּ שֶׁנָּתְנוּ לְתוֹכוֹ דְּבַשׁ וּבְשָׂמִים אוֹ לַעֲנָה שֶׁהוּא מַר, אֲפִלּוּ הַיַּיִן מֵרִיחַ כַּחֹמֶץ, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַעַם יַיִן הֲוֵי יַיִן לְעִנְיַן בְּרָכָה. אֲבָל אִם נִתְחַמֵּץ בְּעִנְיָן שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּמְנָעִין לִשְׁתֹּתוֹ מִפְּנֵי חֲמִיצוּתוֹ, יֵשׁ סָפֵק בְּבִרְכָתוֹ (וְאַף שֶׁיָּכוֹל לְבָרֵךְ בִּתְחִלָּתוֹ שֶׁהַכֹּל, עֲדַיִן יֵשׁ סָפֵק בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה). וְלָכֵן אֵין לִשְׁתֹּתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יְבָרֵךְ תְּחִלָּה עַל יַיִן טוֹב (דִּין יֵין צִמּוּקִים עַיֵּן לְקַמָּן סוֹף סִימָן נ"ג).
הַחַרְצַנִּים שֶׁהוֹצִיאוּ מֵהֶם הַיַּיִן רַק עַל יְדֵי דְּרִיכָה וְלֹא נֶעֶצְרוּ בְּבֵית הַבַּד, אִם נָתְנוּ עֲלֵיהֶם מַיִם, אֲפִלּוּ לֹא מָצְאוּ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנָּתְנוּ, אוֹ אֲפִלּוּ מָצְאוּ פָּחוֹת, מִכָּל מָקוֹם אִם טָעְמוֹ יַיִן מְבָרְכִין עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. אֲבָל אִם נֶעְצְרוּ הַחַרְצַנִּים בְּבֵית הַבַּד וְאַחַר כָּךְ נָתְנוּ עֲלֵיהֶם מַיִם אוֹ שֶׁנָּתְנוּ מַיִם עַל שִׁמְרֵי יַיִן, אֵינוֹ אֶלָּא כַּמָּיִם.
יַיִן שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם, אִם אֵין בַּיַּיִן אֶלָּא אֶחָד מִשִּׁשָּׁה חֲלָקִים שֶׁבַּמַּיִם, וַדַּאי בָּטֵל הַיַּיִן וְאֵינוֹ רַק כַּמָּיִם. וְאִם יֵשׁ בּוֹ יַיִן יוֹתֵר, אִם דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לִמְזֹג אוֹתוֹ כָּל כָּךְ וְלִשְׁתֹּתוֹ בִּמְקוֹם יַיִן, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן וּלְאַחֲרָיו עַל הַגֶּפֶן. וְאִם לֹא, בְּטֵלָה דַּעְתּוֹ (ר"ד).
כְּשֵׁם שֶׁהַפַּת אִם קָבַע עָלָיו פּוֹטֵר כָּל מִינֵי מַאֲכָל, כָּךְ הַיַּיִן אִם קוֹבֵעַ עַצְמוֹ לִשְׁתֹּת יַיִן, פּוֹטֵר שְׁאָר מַשְׁקִין מִבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וּמִבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה. וְדַוְקָא אִם הַמַּשְׁקִין הָיוּ עוֹמְדִין לְפָנָיו בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרַךְ עַל הַיַּיִן אוֹ שֶׁהָיָה עַל כָּל פָּנִים בְּדַעְתּוֹ לִשְׁתּוֹת אוֹתָן מַשְׁקִים. אֲבָל אִם לֹא הָיָה לְפָנָיו וְלֹא הָיְתָה דַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶן, הֲוֵי סָפֵק אִם צָרִיךְ לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן אוֹ לֹא. עַל כֵּן, יִמְנַע אֶת עַצְמוֹ מֵהֶם עַד לְאַחַר שֶׁיְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַל הַיַּיִן, אוֹ שֶׁיְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה דְּבַר מַאֲכָל שֶׁהַכֹּל וִיכַוֵּן לִפְטוֹר גַּם אֶת הַמַּשְׁקִין.
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ז
וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְגַדֵּל וּלְהַעֲלוֹת נַפְשֵׁנוּ לְפָנֶיךָ וְנִזְכֶּה לְקַדֵּשׁ וּלְקַשֵּׁט נַפְשֵׁנוּ בְּאפֶן שֶׁתּוּכַל נַפְשֵׁנוּ לַעֲלוֹת לְהַשְּׁכִינָה בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִּין וְתִתְפָּאֵר הַשְּׁכִינָה לְפָנֶיךָ עִם נַפְשׁוֹתֵינוּ, "חֲזִי בַּמֶּה בְּרָא קָאֲתִינָא לְגַבָּךְ" וְנִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל יְדֵי נַפְשׁוֹתֵינוּ שֶׁיַּעֲלוּ לְטוֹבָה לְפָנֶיךָ לְרֵיחַ נִיחוֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗וּתְזַכֵּנוּ שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה תָמִיד וּבִפְרָט כְּשֶׁאָנוּ אוֹכְלִין דָּבָר מִן הַחַי תַּעַזְרֵנוּ לְהִתְקַדֵּשׁ בְּיוֹתֵר בִּשְׁעַת אֲכִילָתֵנוּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְּלֻבָּשׁ בַּחַי שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ מֵחַי לִמְדַבֵּר, עַל יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין עַל אֲכִילָתֵנוּ וְנִזְכֶּה לוֹמַר כָּל הַבְּרָכוֹת בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת.
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וְלֹא יָבא לְתוֹךְ פִּינוּ שׁוּם דָּבָר הָאָסוּר לָנוּ וְלֹא נִכָּשֵׁל לְעוֹלָם בִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג וּבְאנֶס וְתַצִּיל אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ מִשּׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים וְתַפְרִישׁ אוֹתָנוּ וְתַבְדִּיל אוֹתָנוּ מִכָּל מִינֵי נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת דְּאוֹרַיְיתָא וּדְרַבָּנָן וְתַזְמִין לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ תָּמִיד שׁוֹחֲטִים הֲגוּנִים וּכְשֵׁרִים וְתִהְיֶה עִמָּהֶם תָּמִיד וְתִשְׁמר אוֹתָם וְאוֹתָנוּ שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עַל יָדָם לְעוֹלָם בִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת חַס וְשָׁלוֹם וְתַעֲזר לְהַשּׁוֹחֲטִים שֶׁיְּכַוְּנוּ תָמִיד הֵיטֵב בְּבִרְכַּת הַשְּׁחִיטָה, בְּאפֶן שֶׁיִּזְכּוּ לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בְּהָחַי, מֵחַי לִמְדַבֵּר עַד שֶׁיַּעֲלוּ כָּל הַנְּפָשׁוֹת הָעֲשׁוּקוֹת הַמְגֻּלְגָּלִים בְּחַיּוֹת וְעוֹפוֹת וּבְהֵמוֹת אֶל הַשְּׁכִינָה וְיִהְיֶה נַעֲשֵׂה יִחוּד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל יָדָם וְנִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי זֶה עָלֵינוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְנִזְכֶּה לְפַרְנָסָה טוֹבָה בְּכָבוֹד בְּלִי שׁוּם יְגִיעָה וְטִרְחָא וְטִרְדָּא כְּלָל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם גּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בָּנוּ כחַ לִשְׁמר עַצְמֵנוּ מִשּׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים הַמְּצוּיִים עַכְשָׁו הַרְבֵּה מְאד וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמד בַּעֲדֵנוּ וְיִשְׁתַּדֵּל בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְיַצִּיל אוֹתָנוּ מִפְּגַם הַשּׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים הַגּוֹרְמִים מַה שֶׁגּוֹרְמִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן.
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וּלְמַעַן שְׁכִינַת עֻזֶּךָ, וּלְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב, וּלְמַעַן כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ וּמַלְּטֵנוּ מִשּׁוֹחֲטִים רָעִים, מִשּׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים וְשָׁמְרֵנוּ תָמִיד שֶׁלֹּא יָבוֹא לְתוֹךְ פִּינוּ שׁוּם מִכְשׁוֹל נְבֵלָה וּטְרֵפָה, כִּי אַתָּה "כל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה", וּבְיָדְךָ הַכּל וְאַתָּה יָכוֹל לִשְׁמר אוֹתָנוּ גַם עַכְשָׁו בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ מִנְּבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּמִשּׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, לְמַעַנְךָ וְלֹא לְמַעֲנֵנוּ, וְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתֶךָ, וְהַבְדִּילֵנוּ מִן מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי" וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְאַנְשֵׁי קדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ, לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אוֹתוֹ" וּכְתִיב. "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי" וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכּוֹר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ".
Read the complete passage on Sefaria ↗וְעָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתַזְמִין לָנוּ מְלַמְּדִים טוֹבִים וַהֲגוּנִים לְבָנֵינוּ שֶׁיִּהְיוּ עוֹסְקִים בִּמְלַאכְתָּם בֶּאֱמוּנָה, לִלְמד הַרְבֵּה עִם בָּנֵינוּ בַּתַּכְלִית הַמּוֹעִיל בֶּאֱמֶת וְיִהְיוּ כָּל הַמְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ חַס וְשָׁלוֹם אֶת הַהֶבֶל הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, שֶׁהוּא הֶבֶל פֶּה שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא וְיַעֲלֶה וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע לְפָנֶיךָ הַהֶבֶל הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן וְעַל יְדֵי זֶה תִּזְכּר אֶת בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ, וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵינָם טוֹבוֹת שֶׁנִּגְזְרוּ עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל אוֹ בִּפְרָט, בֵּין שֶׁהוּא קדֶם גְּזַר דִּין בֵּין שֶׁהוּא לְאַחַר גְּזַר דִּין כֻּלָּם תַּמְתִּיק וּתְבַטֵּל בִּזְכוּת הֶבֶל פֶּה שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן וּתְזַכֵּנוּ בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּתְקַדְּשֵׁנוּ בִקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, וּתְזַכֵּנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶאֱמֶת בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן אֶת כָּל אֲשֶׁר שִׁחַתְנוּ וְנִזְכֶּה לְהַגְבִּיר הַנֶּפֶשׁ עַל הַגּוּף, עַד שֶׁיִּתְבַּטֵל הַגּוּף לְגַמְרֵי לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ וְנִזְכֶּה לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁנִּהְיֶה נִכְלָלִים בַּאֲוִירָא דְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּהַהֶבֶל הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא עַד שֶׁנִּזְכֶּה כֻלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה הֶבֶל פִּינוּ הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא כְּמוֹ אֲוִירָא דְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן וְתַעֲזר לְהַשּׁוֹחֲטִים שֶׁיְּקַדְּשׁוּ וִיטַהֲרוּ עַצְמָן בֶּאֱמֶת עַד שֶׁיִּהְיֶה הֶבֶל פִּיהֶם גַּם כֵּן הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, בְּאפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת הַמְגֻּלְגָּלוֹת בְּהָחַי לְהַעֲלוֹתָם לְשָׁרְשָׁם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל בִּרְכַּת הַשְּׁחִיטָה כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם הָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עַל נְפָשׁוֹת הַמְגֻּלְגָּלוֹת בְּבַעֲלֵי חַיִּים חוּסָה נָא בְּרַחֲמֶיךָ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ, וַעֲשֵׂה לְמַעַנְךָ, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַעֲלוֹת כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַמְגֻּלְגָּלוֹת לְשָׁרְשָׁן הָעֶלְיוֹן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה.
Read the complete passage on Sefaria ↗The match between the prayer and the teaching is computed from textual similarity, not taken from the book itself.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ג · The teaching and the prayer side by side
Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Daily Breslov Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 97 of 355 in the cycle of 5783
Estimated study time today: short about 3 min · full about 41 min
Torah portion of the week: Vayigash
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on December 31, 2022, at about 16:44.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · שבת
צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל. וּלְפִי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמְּקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל כֵּן נִדְחֶה זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, קֵץ כָּל בָּשָׂר, רוּחַ סְעָרָה, וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹלֶה הַדִּבּוּר: (לק"א סי' ל"ח אות ז')
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only, once you allow saving. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.