ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ד · אות ו׳וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק (משלי ג׳:ח׳): רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶיךָ; שֶׁהִיא מִדַּת מַלְכוּת.
וּכְשֶׁבָּא אֶל בְּחִינַת חָכְמָה, נִתַּקֵּן הַנֶּפֶשׁ, וּמַעֲלֵהוּ לְשָׁרְשׁוֹ. כִּי טִפַּת הַזֶּרַע נִמְשֶׁכֶת מֵהַמֹּחַ, וּמֹחָא חָכְמָה.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ד · אות ז׳וְכָל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲבֹד הַבּוֹרֵא, הוּא רַק שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ. וְהַחָכְמָה נִקְרָא כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי א׳:ו׳): וְאִם אָב אֲנִי אַיֵּה כְּבוֹדִי. וְאָב נִקְרָא חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מא) אַבְרֵךְ, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: אָב בְּחָכְמָה.
וְעַל־יְדֵי חָכְמָה נִתְחַדְּשׁוּ הָעוֹלָמוֹת, כִּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאוֹרַיְתָא בְּרָא עָלְמִין, וְהַתּוֹרָה נִקְרָא חָכְמָה, וְיִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה (בראשית רבה פרשה א). וּכְשֶׁבָּא הַנֶּפֶשׁ אֶל הַחָכְמָה, אֲזַי נִתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם.
וְיַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת שָׁמַיִם:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ד · אות ח׳וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק:
רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹקִים, כְּשֶׁהוּא מַעֲלֶה בְּחִינַת נֶפֶשׁ, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱלֹקִים, דִּינָא קַדִּישָׁא, לִבְחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא שָׁמַיִם, בְּחִינַת חָכְמָה, אָז:
עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ד · אות ט׳זֹאת הַתּוֹרָה שֶׁבְּסִימָן זֶה לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְהוּא מִלְּשׁוֹן הַחֲבֵרִים כַּנַּ"ל. וְהַמְעַיֵּן יִרְאֶה בְּעֵינָיו שֶׁהַלָּשׁוֹן מְגֻמְגָּם מְאֹד, וְחָסֵר הַרְבֵּה, וְגַם מַה שֶּׁנִּכְתַּב הוּא שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. עַל כֵּן אָמַרְתִּי לְבָאֵר קְצָת כְּפִי מַה שֶּׁהֵבַנְתִּי מִדְּבָרִים אֵלּוּ הַנִּכְתָּבִים כָּאן. וְהוּא:
כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְרַפְּאוֹת נַפְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לְהַעֲלוֹתָהּ לִמְקוֹם שָׁרְשָׁהּ. וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁזּוֹכֶה לֵידַע אוֹתָהּ וְלַהֲבִינָהּ.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ד · אות י׳כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי דִּינִים: כִּי יֵשׁ דִּינָא דִּמְסָאֳבָא, בְּחִינַת נָחָשׁ הִטִּיל זֻהֲמָא בְּחַוָּה. וְיֵשׁ דִּינָא קַדִּישָׁא, בְּחִינַת: אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ.
וְזֶהוּ בְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת, שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַהִתְקָרְבוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל הַמַּצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה, מַצְדִיקִים עָלָיו אֶת הַדִּין מִלְּמַעְלָה. דְּהַיְנוּ, כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהַצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מַצְדִיקִים עָלָיו אֶת הַדִּין, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּמְשָׁכִים עָלָיו דִּינִים וְיִסּוּרִים.
וְאֵלּוּ הַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִים הֵם נִרְאִין כְּהִתְרַחֲקוּת, כְּאִלּוּ רוֹצִים לְהַרְחִיקוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. וּבֶאֱמֶת זֶה הַהִתְרַחֲקוּת הוּא עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת, כִּי אֵלּוּ הַדִּינִים וְהַהִתְרַחֲקוּת הֵם לְטוֹבָתוֹ, בְּחִינַת: אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ; כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה, וְיִתְגַּבֵּר וְיִתְאַמֵּץ לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר. (וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁהַמְּנִיעוֹת הֵם בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, וְעוֹד מְבֹאָר מִזֶּה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת). וְעַל כֵּן, זֶה הַדִּין הוּא בְּחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא, רַק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַדִּין כַּיָּדוּעַ.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ד · אות י״אוְזֶהוּ בְּחִינַת: אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק, כִּי אַבְרָהָם הוּא בְּחִינַת חֶסֶד, וְיִצְחָק הוּא בְּחִינַת גְּבוּרָה, בְּחִינַת פַּחַד יִצְחָק. הַיְנוּ, שֶׁזֶּה הַדִּין הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִצְחָק, הוּא נוֹלָד וְנִמְשָׁךְ מֵאַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד. כִּי בֶּאֱמֶת בְּזֶה הַדִּין מְלֻבָּשׁ חֶסֶד גָּדוֹל, כִּי הוּא לְטוֹבָתוֹ, בְּחִינַת: אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת: בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ – שֶׁבְּתוֹךְ הַגְּבוּרוֹת וְהַדִּינִים מְלֻבָּשׁ בָּהֶם יֵשַׁע יְמִינוֹ, בְּחִינַת חֶסֶד. כִּי זֶה הַדִּין נִמְשָׁךְ מֵחֶסֶד, בְּחִינַת אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ – שֶׁהַגְּבוּרוֹת הֵם חֲסָדִים בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ד · אות י״באֲבָל צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לְהַמְתִּיק זֶה הַדִּין, כִּי הַדִּינִים הֵם מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לֵילֵךְ מִקַּטְנוּת לְגַדְלוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יַמְתִּיק אֶת הַדִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִצְחָק. כִּי יִצְחָק הוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת אֱלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: צְחוֹק עָשָׂה לִי אֱלֹקִים. כִּי יִצְחָק נוֹלָד מִשָּׂרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁנִּקְרֵאת שָׂרָה עַל שֵׁם שֶׁשָּׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא.
וְעִקַּר הַדִּין הוּא, כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁאָז נִקְרֵאת הַמַּלְכוּת צֶדֶק כַּיָּדוּעַ, כִּי צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, בְּחִינַת: וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם. וְאָז כְּשֶׁהַמַּלְכוּת הִיא בִּבְחִינַת צֶדֶק, אָז הוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַדִּין שֶׁל יִצְחָק. שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, בְּחִינַת: וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה, בְּחִינַת: וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת נֶפֶשׁ, בְּחִינַת: נַפְשִׁי אִוִּיתִךָ בַּלַּיְלָה.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ד · אות י״גוְצָרִיךְ כָּל אָדָם לֵילֵךְ מִקַּטְנוּת לְגַדְלוּת, וּלְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁבָּא מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת.
וּכְשֶׁבָּא לִבְחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת, זֶהוּ בְּחִינַת: וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר. כִּי עִקַּר הַהַמְתָּקָה הוּא עַל־יְדֵי חָכְמָה, בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי יְדִיעַת הַתּוֹרָה. כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת אוֹר, [בְּחִינַת (משלי ו׳:כ״ג) וְתוֹרָה אוֹר], וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה. הַיְנוּ, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת אוֹר, שֶׁהִיא הֶפֶךְ הַחֹשֶׁךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי יְדִיעַת הַתּוֹרָה, נִמְתָּק הַדִּין. כַּנַּ"ל.
וְסִימָן שֶׁיֵּדַע הָאָדָם אִם הוּא בִּבְחִינַת דִּינָא דִּמְסָאֳבָא, וְאִם הוּא בִּבְחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא, סִימָן לַדָּבָר – תְּפִלָּה. כְּשֶׁאֵין בּוֹ בִּטּוּל תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵיזֶה יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, כָּל שֶׁאֵין בּוֹ בִּטּוּל תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי. וְזֶה שֶׁכָּתוּב: הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל. פָּנִים זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו וְכוּ' וַיִּתְפַּלֵּל. הַיְנוּ כְּשֶׁהוּא הַסְתָּרַת פָּנִים, חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ בִּטּוּל תְּפִלָּה, חַס וְשָׁלוֹם, אָז הוּא דִּין קָשֶׁה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת: הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ד · אות י״דנִמְצָא, שֶׁיִּצְחָק הוּא בְּחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִצַּד הַחֶסֶד, בְּחִינַת: אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק כַּנַּ"ל.
וְזֶה מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק זֶה: לְפִי שֶׁהָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹר אוֹמְרִים מֵאֲבִימֶלֶךְ נִתְעַבְּרָה שָׂרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת סִטְרָא דִּמְסָאֳבָא, הַיְנוּ, שֶׁהַדִּין שֶׁל יִצְחָק שֶׁנּוֹלַד מִשָּׂרָה, נִמְשַׁךְ מִסִּטְרָא דִּמְסָאֳבָא, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲבִימֶלֶךְ. וְעַל כֵּן צָר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא קְלַסְתֵּר פָּנִים שֶׁל יִצְחָק דּוֹמֶה לְאַבְרָהָם, וְהָיוּ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. פֵּרוּשׁ, שֶׁהַדִּין הוּא בְּחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא, וּמִסִּטְרָא דְּאַבְרָהָם, בְּחִינַת חֶסֶד, נוֹלָד יִצְחָק כַּנַּ"ל: