Nisan and Pesach
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
Opening the day with Rabbeinu's teaching
Friday, 13 Nisan 5785 · April 11, 2025
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ד · אות ט״ו – אות י״ח
about 6 min · about 620 words · 49% of the book by the end of today
וְהַמְתָּקַת הַדִּין שֶׁל יִצְחָק – עַל־יְדֵי הַחָכְמָה, שֶׁהוּא יְדִיעַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁנּוֹלַד מִיִּצְחָק. כִּי מִבְּחִינַת הַדִּין הַזֶּה, בְּחִינַת יִצְחָק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל, נוֹלָדִים שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. יַעֲקֹב, הוּא בְּחִינַת הַחָכְמָה, בְּחִינַת דִּבּוּר בִּידִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּין שֶׁל יִצְחָק. וְעֵשָׂו, הוּא בְּחִינַת הַסִּיגִים וְהַפְּסֹלֶת גָּמוּר, שֶׁמִּשְׁתַּלְשְׁלִין וְיוֹרְדִין מִבְּחִינַת הַדִּין, וְהוּא בְּחִינַת: נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא. וְזֶהוּ: אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. הַיְנוּ כַּנַּ"ל. כִּי הַמְתָּקַת הַדִּין שֶׁל יִצְחָק, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה. כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיַּעְקְבֵנִי, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: וְחַכְּמַנִי. כִּי יֵשׁ דִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה, וְיֵשׁ דִּבּוּר בְּדֵעָה. וּשְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, הֵן בְּחִינַת הוֹשַׁעְנָא רַבָּא וְשִׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁהֵן בְּחִינַת יִצְחָק וְיַעֲקֹב. כִּי הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲרָבָה, כִּי עֲרָבָה דּוֹמָה לִשְׂפָתַיִם, כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: אִית מָאן דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְתָא וּמְגַמְגֵּם בָּהּ בְּגִמְגּוּמָא דְּלָא יָדַע, כָּל מִלָּה וּמִלָּה סָלְקָא לְעֵלָּא, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָדֵי בְּהַאי מִלָּה, וְנָטַע לַהּ סָחֳרָנִין דְּהַהוּא נַחֲלָא, וְאִתְעֲבִדוּ מֵאִנּוּן מִלִּין אִילָנִין רַבְרְבִין, וְאִקְרוּן עַרְבֵי נַחַל. נִמְצָא שֶׁעַרְבֵי נַחַל הֵם בְּחִינַת דִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת פַּחַד יִצְחָק, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, וְעַל כֵּן הַדִּבּוּר בְּלֹא דַּעַת עֲדַיִן. אֲבָל שִׂמְחַת־תּוֹרָה, הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה, וְהוּא הַחִיּוּת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ. כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר: זַכָּאִין אִנּוּן דְּיָדְעִין אוֹרְחוֹי דְּאוֹרַיְתָא, וּמִשְׁתַּדְּלִי בָּהּ בְּאֹרַח מִישׁוֹר, דְּאִנּוּן נָטְעִין אִילָנָא דְּחַיֵּי לְעֵלָּא, דְּכֹלָּא אַסְוָתָא. וְזֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ. כִּי שֶׁמֶשׁ, הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ל״ב:ל״ב): וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ] שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת שִׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִילָנָא דְּאַסְוָתָא כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת: שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלֹקִים. ה' אֱלֹקִים, זֶה בְּחִינַת רַחֲמִים וְדִין, בְּחִינַת יַעֲקֹב וְיִצְחָק, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן. וְזֶה בְּחִינַת: וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה; כִּי הַלְּבָנָה הִיא בְּחִינַת יִצְחָק, וְהַחַמָּה הִיא בְּחִינַת יַעֲקֹב. וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁל יִצְחָק, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבָנָה, עַל־יְדֵי בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, עַד שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה.
וְאָז נַעֲשֶׂה מִצֶּדֶק צְדָקָה, בְּחִינַת: שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא. כִּי כְּשֶׁהַמַּלְכוּת בִּבְחִינַת דִּין, נִקְרֵאת צֶדֶק, וּכְשֶׁמַּמְתִּיקִין אוֹתָהּ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, אֲזַי הִיא בִּבְחִינַת צְדָקָה, בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה, בְּחִינַת: אֲנִי ה' הַמְדַבֵּר בִּצְדָקָה וְרַב לְהוֹשִׁיעַ. כִּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם בִּבְחִינַת דִּין, בִּבְחִינַת צֶדֶק, בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת דִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה. כְּשֶׁעוֹלָה מִצֶּדֶק לִצְדָקָה, זֶהוּ הַמְתָּקָתָהּ וִישׁוּעָתָהּ, בְּחִינַת מְדַבֵּר בִּצְדָקָה וְרַב לְהוֹשִׁיעַ וְכַנַּ"ל.
וְזֶהוּ בְּחִינַת: תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. תּוֹרַת ה' תְּמִימָה, הַיְנוּ חָכְמַת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה. זֶהוּ עִקַּר הַהַמְתָּקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת מְשִׁיבַת נָפֶשׁ וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר בְּשֶׁבַח הַתּוֹרָה. לְשָׁרֶיךָ זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת: שֶׁשָּׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַדִּין שֶׁל יִצְחָק. וְהַתּוֹרָה הִיא הָרְפוּאָה וְהַהַמְתָּקָה שֶׁל הַדִּין הַזֶּה כַּנַּ"ל, כִּי כְּשֶׁבָּא לְחָכְמַת הַתּוֹרָה, נִתְתַּקֵּן הַנֶּפֶשׁ, וּמַעֲלֵהוּ לְשָׁרְשׁוֹ. כִּי טִפַּת הַזֶּרַע שֶׁל הוֹלָדַת הַנֶּפֶשׁ נִמְשֶׁכֶת מֵהַמֹּחַ, וּמֹחָא, חָכְמָה. כִּי יִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וְהַמַּחֲשָׁבָה הִיא חָכְמָה, שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְשֹׁרֶשׁ כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי שֹׁרֶשׁ כֻּלָּם הוּא חָכְמַת הַתּוֹרָה, כִּי בְּאוֹרַיְתָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּרָא עָלְמִין. וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח׳:י״ב): אֲנִי חָכְמָה וְכוּ'. וּכְשֶׁזּוֹכֶה הַנֶּפֶשׁ לְחָכְמַת הַתּוֹרָה, זֶהוּ בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי חִדּוּשׁ כָּל הָעוֹלָמוֹת הָיָה עַל־יְדֵי חָכְמָה, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וַאֲזַי כְּשֶׁזּוֹכֶה לַחָכְמָה, אֲזַי נִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל עֲבוֹדוֹת הָאָדָם, כִּי תַּכְלִית כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲבֹד אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, הוּא רַק כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ. [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ג:ז׳): לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו וְכוּ']. וְהַכָּבוֹד נִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאִם אָב אֲנִי אַיֵּה כְּבוֹדִי. וְאָב הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אַבְרֵךְ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: אָב בְּחָכְמָה:
וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹקִים. שָׁמַיִם זֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב (כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר). כְּשֶׁהוּא מַעֲלֶה בְּחִינַת נֶפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, דִּינָא קַדִּישָׁא, לִבְחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁמַיִם, בְּחִינַת חָכְמָה, אֲזַי: עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ – אֲזַי נִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ כַּנַּ"ל:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות קמ״א
about 2 min · about 200 words · 53% of the book by the end of today
גם לפעמים נדמה להאדם בשנה בחלום כאלו הוא נופל, ואחר כך מתעורר משנתו - גם זה מן השמים, שמצילין אותו מזה. רק מי שיקרה לו חס ושלום מחמת הרהורים, מזה נבראים ממש קלפות חס ושלום, כמבאר בספרים. אבל מי שיאמר באותו היום אלו העשרה קפיטל תהלים, בודאי יתקן בזה מאד מאד. וכמה וכמה צדיקים גדולים שרצו לעמד על ענין זה ונתיגעו למצא לזה תקון גמור, וקצתם לא ידעו כלל מהו ענין זה, וקצתם התחילו לידע קצת בענין תקון זה ונסתלקו לעולמם באמצע עסקם בזה, ולא גמרו. ולי עזר השם יתברך שזכיתי לעמד על זה בשלמות. וענין תקון זה על ידי אמירת העשרה קפיטל תהלים הנ"ל הוא דבר חדש לגמרי, חדוש נפלא, כי הוא תקון נפלא ונורא מאד מאד (עין למטה).
ומי שיוכל לילך למקוה ואחר כך יאמרם - בודאי מה טוב; אך אפלו אם הוא אנוס שאי אפשר לטבל, כגון שהוא חולה או שהוא בדרך, אף על פי כן אם יאמרם - אשרי לו, כי הם תקון גדול ונורא מאד, ואם יאמרם בכונה כראוי - בודאי מה טוב, אך גם האמירה בעצמה מסגל מאד. ואמר כי לא נודע זאת מיום בריאת העולם. מסתמא הייתי רוצה לבטל זאת לגמרי, אך אי אפשר זאת לא בגשמיות ולא ברוחניות:
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ז
about 1 min · about 60 words · 52% of the book by the end of today
ידיע להוי לה שאני אוהב אותו מאד, אני אתן לו החמורים וגם הסוס שלי שילך עם השירה לטבריה ושו אין לו להתפחד ממני כלל מעתה.
Read the complete passage on Sefaria ↗וכן היה, שבא רבנו זכרונו לברכה, אל אכסניא שלו, ובא הישמעאל ולא דבר לו כלום רק שתק ושחק. ואחר כך חבב אותו זה הישמעאל מאד באהבה יתרה. וענין זה של הישמעאל, היה פליאה גדולה.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ר״ל
about 1 min · about 140 words · 40% of the book by the end of today
(א) סִפֵּר רַבִּי נַפְתָּלִי שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁטּוֹב הָיָה שֶׁיִּהְיֶה לְאִישׁ כָּשֵׁר סוּסִים שֶׁיִּסַּע בְּכָל פַּעַם עִם בְּנֵי הַנְּעוּרִים לְתוֹךְ אֵיזֶה יַעַר וְכַיּוֹצֵא, וְשָׁם יְדַבְּרוּ יִרְאַת שָׁמַיִם וְיִהְיֶה לָהֶם הִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ'. כִּי בְּשָׂדֶה וְיַעַר טוֹב מְאֹד לְהִתְבּוֹדְדוּת. וְסִפֵּר אָז מֵעִנְיַן הַנְהָגוֹתָיו בִּימֵי הַנְּעוּרִים, שֶׁהָיָה רָגִיל לִקַּח סוּס מִבֵּית חוֹתְנוֹ וְרָכַב עַל הַסּוּס לְאֵיזֶה יַעַר. וְשָׁם יָרַד מֵהַסּוּס וּקְשָׁרוֹ לְאֵיזֶה אִילָן, וְהוּא הָלַךְ לְתוֹךְ הַיַּעַר לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ וְהִתְבּוֹדֵד שָׁם כְּדַרְכּוֹ. וְכַמָּה פְּעָמִים הִתִּיר עַצְמוֹ הַסּוּס וּבָרַח לִמְקוֹמוֹ לְבֵית חוֹתְנוֹ. וּכְשֶׁרָאוּ שָׁם שֶׁהַסּוּס בָּא לְבַדּוֹ הָיוּ דּוֹאֲגִים וּמִתְפַּחֲדִים מְאֹד כִּי אָמְרוּ שֶׁבְּוַדַּאי נָפַל מֵהַסּוּס חַס וְשָׁלוֹם. וְכַמָּה פְּעָמִים נָפְלוּ עָלָיו גְּשָׁמִים גְּדוֹלִים בְּעֵת שֶׁהָיָה בַּיַּעַר וְאַחַר־כָּךְ בָּא לְבֵיתוֹ שָׁעָה בַּלַּיְלָה אוֹ יוֹתֵר. וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָעִקָּר תָּלוּי רַק בִּיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת וְכוּ' וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לָבוֹא לְמַדְרֵגוֹת גְּדוֹלוֹת וְכוּ' וְאָמַר אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אִישׁ כָּשֵׁר שֶׁקּוֹרִין "גִּיטֶר יוּד" כָּמוֹנִי מַמָּשׁ:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · מריבה · חלק שני · אות כ״ב – אות כ״ד
about 1 min · about 90 words · 53% of the book by the end of today
כב. יֵשׁ שְׁנֵי צַדִּיקִים, שֶׁאֶחָד דִּבּוּרָיו הֵם בַּחֲרִישָׁה, וְהַשֵּׁנִי דְּבָרָיו בִּקְצִירָה, אוֹ אֶחָד דְּבָרָיו הֲקָמַת הַבְּרִית לְזִוּוּג, וְהַשֵּׁנִי דְּבָרָיו הֵם הַמַּמְשִׁיכִים אֶת הַזֶּרַע וּמְהַוִּים אֶת הַוָּלָד בְּבֶטֶן אִמּוֹ וּמְגַדְּלִין אוֹתוֹ. בְּכֵן כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים הָאֵלּוּ, אַל יִתְעָרֵב זָר בְּתוֹךְ דִּבּוּרִים, שֶׁמְּדַבְּרִים זֶה עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁלּא יְקַלְקֵל הַמְכֻוָּן.
Read the complete passage on Sefaria ↗כג. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֹוֹנְאִים, יַזִּיר מִן הַיַּיִן, וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשֲֶׂה ראשׁ לָהֶם.
Read the complete passage on Sefaria ↗כד. סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מִשּׂוֹנְאִים, הֵן שֹוֹנְאִים שֶׁל מַחֲלקֶת הֵן שֹוֹנְאִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ, שֶׁמִּתְיָרֵא מֵהֶם, לוֹמַר כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבַּתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ פַּשְׁטָא מֻנַּח זַרְקָא וְכוּ'.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ל״ב – אות ל״ג
about 2 min · about 220 words · 55% of the book by the end of today
בַּבּקֶר חָזַר הָאָדָם הַיַּעַר וְהָלַךְ לוֹ וְהֵם הָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים שָׁם בַּלַּיְלָה חָזַר וּבָא, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְלָנוּ בַּלַּיְלָה שָׁמְעוּ קוֹל הַחַיּוֹת, שֶׁכֻּלָּם שׁוֹאֲגִים וְהוֹמִים בְּקוֹלוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁכָּל הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת כֻּלָּם נָתְנוּ בְּקוֹלָם הָאַרְיֵה הָיָה שׁוֹאֵג וְהַלָּבִיא הוֹמֶה בְּקוֹל אַחֵר וְהָעוֹפוֹת מְצַפְצְפִים וּמְקַשְׁקְשִׁים בְּקוֹלָם וְכֵן כֻּלָּם הוֹמִים בְּקוֹלוֹת וּבִתְחִלָּה נִזְדַּעְזְעוּ מְאד, וְלא הִטּוּ אָזְנָם אֶל הַקּוֹל מֵחֲמַת הַפַּחַד אַחַר כָּךְ הִטּוּ אָזְנָם וְשָׁמְעוּ, שֶׁהוּא קוֹל נְגִינָה וְזִמְרָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה מְאד וְהִטּוּ אָזְנָם יוֹתֵר וְשָׁמְעוּ, שֶׁהוּא קוֹל זִמְרָה וּנְגִינָה נִפְלָא מְאד מְאד שֶׁהוּא תַּעֲנוּג נִפְלָא וְעָצוּם מְאד לִשְׁמעַ זאת שֶׁכָּל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁל הָעוֹלָם כֻּלָּם כְּאַיִן, וְאֵינָם נֶחֱשָׁבִים, וּבְטֵלִים לְגַמְרֵי נֶגֶד הַתַּעֲנוּג הַנִּפְלָא הַזֶּה שֶׁל הַנְּגִינָה הַזּאת וְדִבְּרוּ בֵּינֵיהֶם, שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ כָּאן כִּי יֵשׁ לָהֶם לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת וּמִתְעַנְּגִים בְּתַעֲנוּג נִפְלָא כָּזֶה, שֶׁכָּל מִינֵי תַּעֲנוּגִים בְּטֵלִים כְּנֶגֶד זֶה וְהֵסִית הָעֶבֶד אֶת הָאָדוֹן [הַיְנוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת] לִשְׁאל אוֹתוֹ [אֶת אָדָם הַיַּעַר] מַה זּאת וּשְׁאָלוֹ
Read the complete passage on Sefaria ↗הֵשִׁיב לוֹ, שֶׁזֶּהוּ אֵיךְ שֶׁהַחַמָּה עוֹשָׂה מַלְבּוּשׁ לְהַלְּבָנָה וְאָמְרוּ כָּל הַחַיּוֹת שֶׁל הַיַּעַר הֱיוֹת שֶׁהַלְּבָנָה עוֹשָׂה לָהֶם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת כִּי עִקַּר מֶמְשַׁלְתָּם הוּא בַּלַּיְלָה כִּי לִפְעָמִים הֵם צְרִיכִין לִכָּנֵס בַּיִּשּׁוּב וּבַיּוֹם אֵין יְכוֹלִים וְעִקַּר מֶמְשַׁלְתָּם בַּלַּיְלָה וְהַלְּבָנָה עוֹשָׂה לָהֶם טוֹבָה כָּזוֹ, שֶׁמְּאִירָה לָהֶם עַל כֵּן הִסְכִּימוּ שֶׁיַּעֲשׂוּ נִגּוּן חָדָשׁ לִכְבוֹד הַלְּבָנָה וְזֶהוּ קוֹל הַנְּגִינָה שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים [דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת מְנַגְּנִים נִגּוּן חָדָשׁ לִכְבוֹד הַלְּבָנָה שֶׁקִּבְּלָה מַלְבּוּשׁ מִן הַחַמָּה] וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁזֶּהוּ נִגּוּן הִטּוּ אָזְנָם יוֹתֵר וְשָׁמְעוּ שֶׁהוּא נִגּוּן נִפְלָא וְנָעִים מְאד מְאד
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · מועדי ה' · שלש רגלים · אות ה׳ – אות ז׳
about 2 min · about 190 words · 53% of the book by the end of today
בְּיוֹם טוֹב צָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה. כִּי בְּכָל הַיָּמִים טוֹבִים הָעוֹלָם נִדּוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל: בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים וְכוּ'. עַל־כֵּן צְרִיכִין אָז לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְעַל־יְדֵי זֶה יוֹצֵא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת כַּנַּ"ל וּמְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה: (שם)
מִי שֶׁהוֹלֵךְ וְנֶחְלָק וְנוֹפֵל וְהָעוֹלָם שׁוֹחֲקִין מִמֶּנּוּ, וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ עַל־יְדֵי זֶה, כָּל זֶה בָּא לוֹ עַל־יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב: (לק"א סי' רל"ה)
עַל־יְדֵי כִּבּוּד שָׁלֹשׁ רְגָלִים בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּבְגָדִים נָאִים לְפִי יְכָלְתּוֹ, וּבִקְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה וּבְשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר עִנְיְנֵי קְדֻשַּׁת וְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לָדַעַת אֶת ה' וּלְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת אֶל הַלֵּב. וְעַל־יְדֵי זֶה מְתַקְּנִין שְׁלשָׁה מִדּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם עִקַּר הַכֹּל, וְהֵם תַּאֲוַת מָמוֹן וְתַאֲוַת מִשְׁגָּל וְתַאֲוַת אֲכִילָה. כִּי בְּכָל רֶגֶל נִתְתַּקֵּן מִדָּה אַחַת מִשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ"ל. הַיְנוּ, בְּפֶסַח נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, בְּשָׁבוּעוֹת נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מִשְׁגָּל, בְּסֻכּוֹת נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת אֲכִילָה. עַל כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְכַבֵּד מְאֹד [אֶת הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים, כְּדֵי לִזְכּוֹת לָצֵאת מִג' תַּאֲווֹת רָעוֹת הַנַּ"ל, שֶׁכָּל עִקַּר הַיַּהֲדוּת תָּלוּי בְּתִקּוּן ג' תַּאֲווֹת אֵלּוּ. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשְׁפָּעוֹת הַנְּבוּאָה וְלִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת וְלִרְפוּאָה וּלְהִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ וְכוּ', עַד שֶׁזּוֹכֶה שֶׁתִּתְקַיֵּם מֶמְשַׁלְתּוֹ עַל הַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְזֶה עִקַּר הַתַּכְלִית וְסוֹף שֶׁל יִשְׂרָאֵל]: (לק"ת סי' א')
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ז · קטע ד׳ – קטע ז׳
about 6 min · about 610 words · 57% of the book by the end of today
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּפִי עמֶק יְרִידָתֵנוּ עַתָּה בְסוֹף הַגָּלוּת הָאָרךְ הַמַּר הַזֶּה, אֲשֶׁר יָרַדְנוּ פְּלָאִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין מְנַחֵם לָהּ" וְאָנוּ רְחוֹקִים מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים, כְּפִי אֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְעַט בְּנַפְשׁוֹ וּבְכָל יוֹם וָיוֹם נאמַר מַה יְהֵא בְּסוֹפֵנוּ וְאָנוּ מִתְחַזְּקִים וּמְצַפִּים בְּכָל יוֹם לִישׁוּעָה, אוּלַי יָחוֹס עַתָּה אוּלַי יְרַחֵם עַתָּה אוּלַי נַתְחִיל לְהִתְעוֹרֵר מֵעַתָּה לַעֲזב דַּרְכֵּנוּ הָרָע וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ הַמְגֻנּוֹת וְכוּ', וְאִם חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם לֹא יַעֲלֶה שֶׁיִּתּוֹסֵף עַל יִשְׂרָאֵל חָלִילָה עוֹד גְּזֵרָה אַחַת מֵהַגְּזֵרוֹת שֶׁנִּשְׁמְעוּ שֶׁחֲפֵצִים לִגְזר חָלִילָה, כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה חָלִילָה כִּי גַם עַתָּה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלֵינוּ על הַגָּלוּת, וְרַבִּים מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל נִתְרַחֲקוּ מִמְּךָ מֵחֲמַת על מְרִירַת הַגָּלוּת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, כִּי מִכָּל צַד אוֹרְבִים עָלֵינוּ מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ יוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת, "וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ אָתָּה, אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ אַל תִּקְצף יְהוָה עַד מְאד וְאַל לָעַד תִּזְכּר עָוֹן הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻּלָּנוּ" רְאֵה אֶת עַמְּךָ מְרוּדִים מְאד, רְאֵה "כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל"
Read the complete passage on Sefaria ↗אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, זְכוֹר נָא אֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שֶׁהִתְפַּלְלוּ וְהִתְחַנְּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים לְבַטֵּל אֵלּוּ הַגְּזֵרוֹת שֶׁהִתְחִילוּ לִצְמחַ בִּימֵיהֶם זְכר נָא אֶת כָּל מִינֵי הַהַמְתָּקוֹת שֶׁעָסְקוּ הַצַּדִּיקִים בָּהֶם לְהַמְתִּיק הַדִּינִים וּלְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת זְכר וְהַבֵּט עַל כָּל הַדְּמָעוֹת שֶׁשָּׁפְכוּ לְפָנֶיךָ כַּמַּיִם עַל זֶה, וְכַמָּה תּוֹרוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת אָמְרוּ בִּשְׁבִיל זֶה, וְכַמָּה וְכַמָּה הַמְתָּקוֹת הִמְתִּיקוּ עַל יְדֵי הַשְּׂמָחוֹת וְהַמְחָאַת כָּף וְרִקּוּדִין בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, וְכל אֲשֶׁר פָּעֲלוּ וְעָשׂוּ וּמָסְרוּ נַפְשָׁם עַל זֶה לְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת שֶׁחֲפֵצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּכחָם הַגָּדוֹל נִתְעַכְּבוּ עַד הֵנָּה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, וּלְמַעַן תְּפִלָּתָם וּלְמַעַן הַמְתָּקָתָם שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר שֶׁעָסְקוּ בְּחַיֵּיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וּלְמַעַן תְּפִלָּתָם שֶׁמִּתְפַּלְלִים עֲדַיִן עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים וְנִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַעֲקר וּתְכַלֶּה וּתְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם וְתַטֵּה לֵב הַקִּסְרִיִּים וְהַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה וְכָל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה" וּכְתִיב. "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָּקוּם", וּכְתִיב. "יְהוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים, עֲצַת יְהוָה לְעוֹלָם תַּעֲמד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדוֹר וָדוֹר".
Read the complete passage on Sefaria ↗מָרֵיהּ דְּעָלְמָא כּלָּא, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, הַבֶּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס, הַבִּיטָה וּרְאֵה שִׁפְלוּת יִשְׂרָאֵל כָּעֵת, מָלֵא רַחֲמִים, בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, צוּר יִשְׂרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ, קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּעֵת צָרָה יְעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל בָּנֶיךָ לְמַעַנְךָ לְמַעַנְךָ לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים רַחֵם עָלֵינוּ בַּעַל הָרַחֲמִים, וְאַל תִּשְׁפּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ, וּבַטֵּל מֵעָלֵינוּ מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, וַעֲשֵׂה כְּנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכּל לְטוֹבָה וְתָרוּם קַרְנָם וּמַזָּלָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְתִתֶּן לָהֶם חֵן וַחֲשִׁיבוּת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְהָקֵל מֵעָלֵינוּ על הַנְּתִינוּת וְהַמִּסִּים, וְתִתֶּן לָנוּ פַּרְנָסָה בְּכָבוֹד וּבְרֶוַח וּבְהֶתֵּר בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת תָּמִיד
Read the complete passage on Sefaria ↗וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלֹּתֵינוּ וּתְחִנּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּפְנִיּוֹת הָעוֹלִים עַל דַּעְתֵּנוּ וּלְהָפְכָם לְטוֹבָה וְתִתֶּן לָנוּ כחַ וּגְבוּרָה בְּכָל עֵת לִמְשׁךְ וְלַהֲפךְ הַמַּחֲשָׁבָה מֵרַע לְטוֹב, מִחוּץ לִפְנִים, בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְהַכְנִיס כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת בִּפְנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, לְתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְפִילָּה הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּפְנִיּוֹת לְגַמְרֵי וְלֹא יָבוֹאוּ וְלֹא יַעֲלוּ עוֹד עַל דַּעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי כְּלָל, וְתִהְיֶה תְפִלּוֹתֵנוּ שְׁלֵמָה וּשְׁגוּרָה וּסְדוּרָה בְּפִינוּ תָמִיד בְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בַּעֲנָוָה בְּאֵימָה וְיִרְאָה וְרֶתֶת וְזִיעַ עַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כחַ לִמְשׁל בִּתְפִלּוֹתֵינוּ לְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת וְכָל הַדִּינִים עַל יְדֵי תְפִלּוֹתֵינוּ, הֵן מִכְּלָל יִשְׂרָאֵל הֵן מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָטִיּוּת בְּאפֶן שֶׁתִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ וְתִתְעַדֵּן עִם תְּפִלּוֹתֵינוּ תָמִיד וְיִתְגַלּוּ וְיָאִירוּ כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַמְקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם, וְיֻמְשַׁךְ חֶסֶד גָּדוֹל וְנִפְלָא בָּעוֹלָם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִין אֱמוּנָתְךָ בָהֶם" וּכְתִיב. "חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם" וְעַל יְדֵי זֶה תַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן סֶלָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות נ · פסקה 1 – פסקה 2
about 1 min · about 140 words · 56% of the book by the end of today
אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר בְּחִיּוּת כָּרָאוּי אַף־עַל־פִּי־כֵן יַכְרִיחַ עַצְמוֹ עַל כָּל פָּנִים לְדַבֵּר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת כְּפִי מַה שֶּׁהוּא. וְעַל־יְדֵי־זֶה יָאִיר לוֹ הָאֱמֶת שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ הֵיטֵב בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ. וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְתַקֵּן וּמְקַיֵּם כָּל הָעוֹלָמוֹת גַּם עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לִבְקֹעַ פְּתָחִים לְהַחֲזִיר גַּם אֲחֵרִים בִּתְשׁוּבָה לְהוֹצִיאָם מִמְּצוּדוֹת שֶׁהֵם נִצּוֹדִים בָּהֶם (שָׁם, סִימָן ט).
וְעַיֵּן בְּסֵפֶר "עָלִים לִתְרוּפָה" (מִכְתָּב ש"א), שֶׁכָּתַב שָׁם: נָא מְאֹד בְּנִי, הִזָּהֵר וְהִזָּהֵר לְקַיֵּם הָעֵצָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲטֹף מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, כִּי הָעֵצָה הַזֹּאת בְּדוּקָה וּמְנֻסָּה אֲלָפִים פְּעָמִים.
אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הַבַּעַל־דָּבָר מִתְגַּבֵּר מְאֹד מְאֹד בְּכָל פַּעַם בְּחֹשֶׁךְ עָצוּם בְּכָל תְּפִלָּה וּמְסַדֵּר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מַחֲשָׁבוֹת מְבֻלְבָּלוֹת הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר, וּצְרִיכִין בְּכָל תְּפִלָּה לִזְכֹּר כַּמָּה פְּעָמִים עֵצָה הַזֹּאת לִפְנוֹת עֹרֶף מֵהַחֹשֶׁךְ וְהַבִּלְבּוּלִים וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְדַבֵּר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁהוּא, וְאָז יָאִיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַפְּתָחִים וְכוּ', עַד שֶׁיְּקַיֵּם כָּל הָעוֹלָמוֹת בִּתְפִלּוֹתָיו.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות נו · פסקה 2 – פסקה 3
about 1 min · about 110 words · 55% of the book by the end of today
"אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעַל לוֹ". וְשָׁם יָכֹל לְהִתְתַּקֵּן הַכֹּל וְכָל הָעֲווֹנוֹת יִתְהַפְּכוּ לִזְכֻיּוֹת עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וּמִכָּל הַקִּלְקוּלִים יָכוֹל לְהוֹצִיא מֵהֶם תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים. וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹדֵעַ וּמַאֲמִין כָּל זֹאת יִשָּׁאֵר קַיָּם בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. כִּי כָּל הַנְּפִילוֹת וְהַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְשָׁךְ מֵהַמְּבוּכָה שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁנֵי בְּחִינוֹת בֵּרוּרִים הַנַּ"ל.
כִּי יֵשׁ שֶׁאֵינוֹ מַתְחִיל כְּלָל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה חַס וְשָׁלוֹם, עוֹד לְהֵפֶךְ, וְזֶה נִמְשָׁךְ מִמַּה שֶּׁרוֹצֶה הַיֵּצֶר הָרָע לְהַגְבִּיר הַיְדִיעָה עַל הַבְּחִירָה, כְּאִלּוּ אֵין לְהָאָדָם בְּחִירָה כְּלָל וְהַכֹּל תָּלוּי רַק בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה כְּלָל בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַיְדִיעוֹת הַכּוֹזְבוֹת שֶׁל הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהָרְשָׁעִים הַגְּמוּרִים הַפּוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי כַּיָּדוּעַ.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · מועדים · אות ח
about 1 min · about 50 words · 60% of the book by the end of today
וְעַל כֵּן בְּפֶסַח, שֶׁאָז נִתְגַּלֶּה אוֹר הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגַת הַמֹּחִין, הַיְנוּ קֹדֶם שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ הָאֱמֶת בְּהָעֵצוֹת כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן חַיָּבִין אָז לִשְׁתּוֹת יַיִן אַרְבַּע כּוֹסוֹת, כִּי עַכְשָׁו עַל־יְדֵי הַיַּיִן דַּיְקָא נִתְרוֹמֵם הַמֹּחַ וּמְקַבְּלִין אוֹר הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ לְמַעְלָה מִכְּלֵי הַמֹּחִין, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלֶמֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּמְתַקְּנִין בָּזֶה הַפְּגָם שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רפא · פסקה 5 – פסקה 2
about 6 min · about 580 words · 55% of the book by the end of today
וְאַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּשִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם, וּמֵהֶם אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי וְכוּ'; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְכוּ' לַהֲפֹךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשָׂשׂוֹן לְשִׂמְחָה; בָּקִי בַּהֲלָכָה אִם אֶסַּק שָׁמַיִם וְכוּ'; מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ; הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר; כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְכוּ'.
וְכָהֵנָּה וְכָהֵנָּה רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹקַי נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ וְכוּ' לְהַחֲיוֹתֵנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה בַּדּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב נַפְשׁוֹת נִרְדָּפִים כָּאֵלֶּה מִכָּל צַד - מֵהַפַּרְנָסָה וְהַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת וְהַשּׂוֹנְאִים הָרַבִּים בְּחִנָּם. אַךְ זֹאת נֶחָמָתֵנוּ בְּעָנְיֵינוּ, שֶׁאָנוּ מַרְגִּישִׁין לִפְרָקִים הַפְּסוּקִים שֶׁבִּתְהִלִּים, שֶׁנֶּאֱמְרוּ עָלֵינוּ, עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת; וּבָזֶה יֵשׁ לָנוּ לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בְּכָל עֵת; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִקְדִּים רְפוּאָה לְמַכָּתֵנוּ הָאֲנוּשָׁה, כִּי כְּבָר הָיָה אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל בָּעוֹלָם, וְצַדִּיקִים בְּמִיתָתָן קְרוּיִים חַיִּים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת יח) וַעֲדַיִן עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ, וּדְבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים וּמְחַיִּין אוֹתָנוּ גַּם עַתָּה לָנֶצַח. רַק הִשָּׁמֶר לְךָ לְבַל יַזְקִינוּ בְּעֵינֶיךָ כְּלָל, כִּי נוֹבְעִים מִפִּי הַזָּקֵן שֶׁבַּזְּקֵנִים שֶׁהִתְפָּאֵר עַצְמוֹ שֶׁהוּא זָקֵן וְיָנִיק וְכוּ', מִי שָׁמַע כָּזֹאת, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיַּזְקִינוּ. אַדְּרַבָּה, הַתַּאֲווֹת וְהַשְּׁטוּתִים וְטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה הֵם דְּבָרִים יְשָׁנִים מֵהַמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל; אֲבָל דִּבְרֵי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים, בִּפְרָט חִדּוּשִׁים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה וְשִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת וַעֲמֻקִּים וּתְמִימִים וְכוּ' כָּאֵלֶּה, הֵם חִדּוּשִׁים חֲדָשִׁים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לָנֶצַח כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו. אַךְ אָנוּ צְרִיכִים לְקַבְּלָם בִּפְשִׁיטוּת וּלְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עַמְקוּת נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ בְּכָל יוֹם. וּבִפְרָט בְּעֵת שֶׁמְּסַבְּבִין הָרַעְיוֹנִים לְבַלְבֵּל וּלְהַחֲלִישׁ דַּעְתְּךָ חַס וְשָׁלוֹם, לִזְכֹּר מֵחָדָשׁ מַמָּשׁ שֶׁיֵּשׁ בְּךָ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת רַבּוֹת. וְתִזְכֹּר מֵחָדָשׁ מַמָּשׁ שֶׁאַתָּה מִתְעַטֵּף בְּצִיצִית כָּל יוֹם. וְעֹצֶם נִפְלְאוֹת סְגֻלּוֹת הַצִּיצִית הַקְּדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים מְאֹד, כִּי צִיצִית מַצִּיל מִנֵּאוּף, וְזוֹכֶה לְקַבֵּל עֲצַת הַצַּדִּיקִים שֶׁהוּא כֻּלָּהּ זֶרַע אֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנָה וְלִתְפִלָּה וּלְנִסִּים וּלְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ', וְכָל זֶה בְּתוֹרָה אַחַת. וּבַתּוֹרָה "רָאִיתִי" וְכוּ'. נֶאֱמַר עַל צִיצִית נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת אֲחֵרִים וְכֵן עוֹד כָּהֵנָּה, וְכֵן עַל תְּפִלִּין וְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וּצְדָקָה וְכוּ' אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִבְלִי לְהִתְנַגֵּד עַל הִתְגַּלּוּת כָּזֹאת בְּיָמֵינוּ, וְאָנוּ זוֹכִים לִלְבֹּשׁ צִיצִית בְּכָל יוֹם וְכֵן תְּפִלִּין וְכוּ' וְלֵידַע תּוֹרוֹת כָּאֵלּוּ וְלֵידַע מֵהַתּוֹרָה אֲזַמְּרָה וְכוּ' שֶׁכָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה יְקָרָה מְאֹד מְאֹד; נָגִיל וְנָשִׂישׂ בְּכָל יוֹם בְּזֹאת הַתּוֹרָה כִּי הִיא לָנוּ עֹז וְאוֹרָה, וְהַשָּׁלִיחַ נֶחְפָּז לְדַרְכּוֹ וְהַהֶכְרֵחַ לְקַצֵּר.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְחַכֶּה לְהַחֲיוֹת וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ וְנֶפֶשׁ רֵעֶיךָ בְּשִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל, כָּל־שְׁכֵּן בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל עֵת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְיִפְרֹס בְּאַהֲבָה בִּשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה וְאַהֲבַת עוֹלָם לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֶצַח נְצָחִים.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ד' נָשׂא תקצ"ט אוּמַאן.
לִבְנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַנְּעִימִים שֶׁיִּחְיוּ, שָׁלוֹם וְחַיִּים וְכָל טוּב.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי אֶתְמוֹל עַל יְדֵי הַפָּאסְט שֶׁנִּכְתַּב קֹדֶם שָׁבוּעוֹת. וּלְפֹה לֹא הִגִּיעַ עַד אַחַר אִסְרוּ חַג וְאוֹר לְיוֹם זֶה קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ עַל יְדֵי הַשָּׁלִיחַ מוֹסֵר כְּתָב זֶה. וְכָעֵת אֲנִי טָרוּד וְנֶחְפָּז מְאֹד לְדַרְכִּי לְשָׁלוֹם לִקְרוּמִינְטְשַׁאק בְּצַוְתָּא חֲדָא עִם רַבִּי אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר, אַךְ מִתְּשׁוּקָתְךָ הַחֲזָקָה אֲנִי מֻכְרָח לַהֲשִׁיבְךָ בְּאֶפֶס הַפְּנַאי כִּי עֲדַיִן לֹא הִתְפַּלַּלְתִּי שַׁחֲרִית. וּלְהוֹדִיעֲךָ מֵהַשָּׁבוּעוֹת הֶעָבַר אֵין הַזְּמַן וְהַיְרִיעָה מַסְפִּיק, תִּשְׁמַע מַה שֶׁתִּשְׁמַע מִפִּי רַבִּי מָרְדְּכַי וְרַבִּי נַחְמָן אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם וְתִתְעַנֵּג וְתָשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ. וְגַם אָנֹכִי דִּבַּרְתִּי עִם רַבִּי מָרְדְּכַי כִּדְבָרֶיךָ, שֶׁקִּוִּיתִי לַה' שֶׁבַּשָּׁבוּעוֹת הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם תִּזְכֶּה לִהְיוֹת עִמָּנוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַתָּה בְּנִי חֲזַק וֶאֱמַץ וּבְטַח בַּה' כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה. וְתִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה הַסּוּס טָפֵל לְרוֹכְבוֹ וְתַנְהִיגֵהוּ כִּרְצוֹנְךָ כַּאֲשֶׁר תִּשְׁמַע וְתָבִין פֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים אֵלּוּ מִפִּי הַנַּ"ל. וִיקֻיַּם בְּךָ וּבָנוּ וּבְכָל יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם אָמֵן.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְכֶם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ד' שְׁלַח תקצ"ט טְשֶׁעהרִין.
יִשְּׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבַי אַחַי וְרֵעַי הַיְדִידִים הַיְקָרִים נְדִיבֵי עַם ה' שֶׁבִּקְהִלָּה קְדוֹשָׁה בְּרֶסְלֶב וּבִפְרָט לְבָנַי שֶׁיִּחְיוּ.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 11
about 1 min · about 40 words · 55% of the book by the end of today
ר' יוֹסֵי דִכְּפַר חָנָן. ר' יוֹסֵי בְּר' אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. ר' יוֹסֵי בְּר' שִׁמְעוֹן בֶּן לַקוּנְיָא.
ר' יוֹסֵי הֶאָרוֹךְ. ר' יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא. ר' יוֹסֵי בֶּן פַּטְרוֹס. יוֹסֵי מְעוֹנָאָה. ר' יוֹסֵי בֶּן פַּזִי.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ו · סעיף ו׳ – סעיף ט״ו
about 5 min · about 540 words · 51% of the book by the end of today
מִי שֶׁמְאַחֵר לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹ שֶׁמַּמְשִׁיךְ סְעוּדָּתוֹ בַלַּיְלָה, מֻתָּר לוֹ לוֹמַר אֲפִלּוּ לְיִשְֹרָאֵל שֶׁכְּבָר הִתְפַּלֵּל וְהִבְדִּיל בַּתְּפִלָּה, שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ מְלָאכָה. וּמֻתָּר לוֹ לֵהָנוֹת וְלֶאֱכוֹל מִמְּלַאכְתּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ מַזְכִּיר עֲדַיִן שֶׁל שַׁבָּת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן (רס"ג).
כְּשֶׁמּוֹזֵג אֶת הַכּוֹס לְהַבְדָלָה, יְמַלְּאוֹ עַל כָּל גְּדוֹתָיו עַד שֶׁיִּשָׁפֵךְ קְצָת מִמֶּנּוּ, וְזֶהוּ לְסִימָן בְּרָכָה. וְנוֹטֵל אֶת הַכּוֹס בַּיָמִין וְאֶת הַבְּשָׂמִים בַּשְׂמֹאל עַד אַחַר שֶׁמְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן, וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל אֶת הַכּוֹס בַּשְׂמֹאל וְהַבְּשָׂמִים בַּיָמִין וּמְבָרֵךְ בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַנֵּר, וְאַחַר כָּךְ שׁוּב נוֹטֵל אֶת הַכּוֹס בִּימִינוֹ וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמַּבְדִּיל. וּלְאַחַר הַגְּמָר, יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֶה כָּל הַכּוֹס כֻּלּוֹ בְּעַצְמוֹ, וְהַמְּעַט שֶׁנִּשְׁאַר בַּכּוֹס, שׁוֹפְכוֹ וּמְכַבֶּה בּוֹ אֶת הַנֵר, וְרוֹחֵץ בּוֹ עֵינָיו לְחִבּוּב מִצְוָה. וְנוֹהֲגִין שֶׁאֵין הַנָּשִׁים שׁוֹתוֹת מִכּוֹס הַבְדָּלָה.
יֵשׁ לִתֵּן בְּתוֹךְ הַבְּשָׂמִים קְצָת פִיזֶעם [מוּשׂק], לְפִי שֶׁעָלָיו מְבָרְכִין לְכֻלֵּי עָלְמָא בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים. וְיֵשׁ לִקַּח גַּם הֲדַס, הוֹאִיל וְאִתְעָבִיד בֵּהּ מִצְוָה חֲדָּא זִמְנָא, לִתְעָבִיד בֵּהּ נַמִי מִצְוָה אַחֲרִיתָא.
הַנֵּר, מִצְוָה שֶׁיְהֵא מִשַּׁעֲוָה מֵאֵיזֶה נֵרוֹת קְלוּעִים יַחַד, שֶׁהוּא אֲבוּקָה. וְאִם אֵין לוֹ, יְבָרֵךְ עַל שְׁנֵי נֵרוֹת אֲחֵרִים שֶׁיִּתְקָרְבוּ יַחַד בְּשַׁלְהֶבֶת, שֶׁתְּהֵא אֲבוּקָה. וְנוֹהֲגִין שֶׁלְּאַחַר בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, מִסְתַּכְּלִין בַּצִּפָּרְנַיִם. וְיֵשׁ לִרְאוֹת בְּצִּפָּרְנֵי יַד יָמִין. גַּם נוֹהֲגִין לְהִסְתַּכֵּל בְּכַף יַד יָמִין. וְיֵשׁ לִכְפֹּף אַרְבַּע הָאֶצְבָּעוֹת עַל הָאֲגוּדָל לְתוֹךְ כַּף הַיָּד, וְיִסְתַּכֵּל בַּצִּפָּרְנַיִם וּבְכַף הַיָד בְּבַת אַחַת, וְאַחַר כָּךְ פּוֹשֵׁט אֶת הָאֶצְבָּעוֹת וּמִסְתַּכֵּל בַּצִפָּרְנַיִם מֵאֲחוֹרֵיהֶן (רצ"ט).
סוּמָא אֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל הַנֵּר. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מֵרִיחַ לֹא יְבָרֵךְ עַל הַבְּשָׂמִים (רצז רצח).
אִם לְאַחַר שֶׁבֵּרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאוֹחֵז אֶת הַבְּשָׂמִים בְּיָדוֹ וְנִתְכַּוֵּן לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם, טָעָה בִּלְשׁוֹנוֹ וְאָמַר, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, וְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר נִזְכַּר וְסִיֵּם עוֹד בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים, עָלְתָה לוֹ הַבְּרָכָה לְהַבְּשָׂמִים, וּמְבָרֵךְ אַחַר כָּךְ עַל הַנֵּר. אֲבָל אִם נִתְכַּוֵּן בְּבִרְכָתוֹ עַל הַנֵּר, עָלְתָה לוֹ עַל הַנֵּר, וּמְבָרֵךְ אַחַר כָּךְ עַל הַבְּשָׂמִים.
מִצְוָה לְהַרְבּוֹת קְצָת בְּנֵרוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְלוֹמַר הַזְּמִירוֹת לְלַוֹּות אֶת הַשַׁבָּת בִּיצִיאָתָהּ דֶּרֶךְ כָּבוֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁמְלַוִין אֶת הַמֶּלֶךְ בִּיצִיאָתוֹ מִן הָעִיר. וּמַזְכִּירִין אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמִתְפַּלְּלִין שֶׁיָּבֹא וִיבַשֵּׂר לָנוּ הַגְּאֻלָּה, לְפִי שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָּא בְּעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁלֹּא לְבַטֵּל אֶת יִשְֹרָאֵל מֵעִסְקֵי צָרְכֵי הַשַׁבָּת. וְגַם בַּשַׁבָּת אֵין מִתְפַּלְּלִין שֶׁיָּבֹא, כֵּיוָן דְּמִסַפְּקָא לָן, דִּלְמָא יֵשׁ תְּחוּמִין לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לָבֹא בַּשַׁבָּת, וְעַל כֵּן לְאַחַר שֶׁעָבְרָה הַשַׁבָּת שֶׁיָּכוֹל לָבוֹא, אָנוּ מִתְפַּלְּלִים שֶׁיָּבוֹא וִיבַשֵּׂר לָנוּ טוֹב. וְעוֹד אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, דִּבְכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת אֵלִיָּהוּ נִכְנַס לְגַן עֵדֶן וְיושֵׁב תַּחַת עֵץ חַיִּים, וְכוֹתֵב זְכוּתָן שֶׁל יִשְֹרָאֵל הַמְשַׁמְּרִים אֶת הַשַׁבָּת, וְלָכֵן מַזְכִּירִין אוֹתוֹ אָז לְטוֹבָה.
מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ, יְקַיֵּם סְעוּדַּת מְלַוֵּה מַלְכָּה בְּפַת וְתַבְשִׁיל חַם, וִיסַדֵּר שֻׁלְחָנוֹ יָפֶה לִכְבוֹד הַלְוָיַת הַשַׁבָּת. וּמִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכֹל פַּת, יֹאכַל לְכָל הַפָּחוֹת מִינֵי מְזוֹנוֹת אוֹ פֵּרוֹת (סִימָן ש').
מִי שֶׁהִבְדִּיל כְּבָר, יָכוֹל לְהַבְדִּיל בִּשְׁבִיל בָּנָיו שֶׁהִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ לְהוֹצִיאָן יְדֵי חוֹבָתָן, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בִּשְׁבִיל גָּדוֹל. וְדַוְקָא כְּשֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְהַבְדִּיל בְּעַצְמָן. אֲבָל מִי שֶׁיוֹדֵעַ לְהַבְדִּיל בְּעַצְמוֹ, יַבְדִּיל בְּעַצְמוֹ. וְהַמַּבְדִּיל בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים, כְּשֶׁמְבָרֵךְ בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים, צָרִיךְ לְהָרִיחַ בָּהֶם, שֶׁלֹּא תְּהֵא בִרְכָתוֹ לְבַטָּלָה, (דְּבִרְכַּת בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים בְּהַבְדָּלָה, לֹא נִתְקְנָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל הֲנָאַת אָדָם). וּבִשְׁבִיל נָשִׁים לְחוּד, אֵין לְהַבְדִּיל מִי שֶׁהִבְדִּיל כְּבָר (מִשּׁוּם דְּיֵשׁ אוֹמְרִים דִּפְּטוּרוֹת).
שָׁכַח אוֹ נֶאֱנַס אוֹ הֵזִיד וְלֹא הִבְדִּיל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, יָכוֹל לְהַבְדִּיל עַד סוֹף יוֹם שְׁלִישִׁי. אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ לֹא עַל הַבְּשָׂמִים וְלֹא עַל הַנֵּר, רַק בִּרְכַּת בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן וּבִרְכַּת הַמַּבְדִּיל. וּלְאַחַר שֶׁכָּלָה יוֹם הַשְׁלִישִׁי, אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְדִּיל עוֹד, כִּי שְׁלשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַשָּׁבוּעַ, נִקְרָאִים יָמִים שֶׁלְּאַחַר שַׁבָּת, וַהֲרֵי הֵן בִּכְלַל מוֹצָאֵי שַׁבָּת. אֲבָל שְׁלשָׁה יָמִים הָאַחֲרוֹנִים, נִקְרָאִים, יָמִים שֶׁלִּפְנֵי שַׁבָּת הַבָּאָה, וְאֵין לָהֶם עִנְיָן לַשַׁבָּת שֶׁעָבְרָה (רצ"ט).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ז
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּפִי עמֶק יְרִידָתֵנוּ עַתָּה בְסוֹף הַגָּלוּת הָאָרךְ הַמַּר הַזֶּה, אֲשֶׁר יָרַדְנוּ פְּלָאִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין מְנַחֵם לָהּ" וְאָנוּ רְחוֹקִים מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים, כְּפִי אֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְעַט בְּנַפְשׁוֹ וּבְכָל יוֹם וָיוֹם נאמַר מַה יְהֵא בְּסוֹפֵנוּ וְאָנוּ מִתְחַזְּקִים וּמְצַפִּים בְּכָל יוֹם לִישׁוּעָה, אוּלַי יָחוֹס עַתָּה אוּלַי יְרַחֵם עַתָּה אוּלַי נַתְחִיל לְהִתְעוֹרֵר מֵעַתָּה לַעֲזב דַּרְכֵּנוּ הָרָע וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ הַמְגֻנּוֹת וְכוּ', וְאִם חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם לֹא יַעֲלֶה שֶׁיִּתּוֹסֵף עַל יִשְׂרָאֵל חָלִילָה עוֹד גְּזֵרָה אַחַת מֵהַגְּזֵרוֹת שֶׁנִּשְׁמְעוּ שֶׁחֲפֵצִים לִגְזר חָלִילָה, כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה חָלִילָה כִּי גַם עַתָּה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלֵינוּ על הַגָּלוּת, וְרַבִּים מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל נִתְרַחֲקוּ מִמְּךָ מֵחֲמַת על מְרִירַת הַגָּלוּת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, כִּי מִכָּל צַד אוֹרְבִים עָלֵינוּ מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ יוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת, "וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ אָתָּה, אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ אַל תִּקְצף יְהוָה עַד מְאד וְאַל לָעַד תִּזְכּר עָוֹן הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻּלָּנוּ" רְאֵה אֶת עַמְּךָ מְרוּדִים מְאד, רְאֵה "כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל"
Read the complete passage on Sefaria ↗אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, זְכוֹר נָא אֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שֶׁהִתְפַּלְלוּ וְהִתְחַנְּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים לְבַטֵּל אֵלּוּ הַגְּזֵרוֹת שֶׁהִתְחִילוּ לִצְמחַ בִּימֵיהֶם זְכר נָא אֶת כָּל מִינֵי הַהַמְתָּקוֹת שֶׁעָסְקוּ הַצַּדִּיקִים בָּהֶם לְהַמְתִּיק הַדִּינִים וּלְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת זְכר וְהַבֵּט עַל כָּל הַדְּמָעוֹת שֶׁשָּׁפְכוּ לְפָנֶיךָ כַּמַּיִם עַל זֶה, וְכַמָּה תּוֹרוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת אָמְרוּ בִּשְׁבִיל זֶה, וְכַמָּה וְכַמָּה הַמְתָּקוֹת הִמְתִּיקוּ עַל יְדֵי הַשְּׂמָחוֹת וְהַמְחָאַת כָּף וְרִקּוּדִין בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, וְכל אֲשֶׁר פָּעֲלוּ וְעָשׂוּ וּמָסְרוּ נַפְשָׁם עַל זֶה לְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת שֶׁחֲפֵצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּכחָם הַגָּדוֹל נִתְעַכְּבוּ עַד הֵנָּה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, וּלְמַעַן תְּפִלָּתָם וּלְמַעַן הַמְתָּקָתָם שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר שֶׁעָסְקוּ בְּחַיֵּיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וּלְמַעַן תְּפִלָּתָם שֶׁמִּתְפַּלְלִים עֲדַיִן עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים וְנִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַעֲקר וּתְכַלֶּה וּתְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם וְתַטֵּה לֵב הַקִּסְרִיִּים וְהַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה וְכָל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה" וּכְתִיב. "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָּקוּם", וּכְתִיב. "יְהוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים, עֲצַת יְהוָה לְעוֹלָם תַּעֲמד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדוֹר וָדוֹר".
Read the complete passage on Sefaria ↗מָרֵיהּ דְּעָלְמָא כּלָּא, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, הַבֶּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס, הַבִּיטָה וּרְאֵה שִׁפְלוּת יִשְׂרָאֵל כָּעֵת, מָלֵא רַחֲמִים, בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, צוּר יִשְׂרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ, קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּעֵת צָרָה יְעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל בָּנֶיךָ לְמַעַנְךָ לְמַעַנְךָ לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים רַחֵם עָלֵינוּ בַּעַל הָרַחֲמִים, וְאַל תִּשְׁפּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ, וּבַטֵּל מֵעָלֵינוּ מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, וַעֲשֵׂה כְּנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכּל לְטוֹבָה וְתָרוּם קַרְנָם וּמַזָּלָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְתִתֶּן לָהֶם חֵן וַחֲשִׁיבוּת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְהָקֵל מֵעָלֵינוּ על הַנְּתִינוּת וְהַמִּסִּים, וְתִתֶּן לָנוּ פַּרְנָסָה בְּכָבוֹד וּבְרֶוַח וּבְהֶתֵּר בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת תָּמִיד
Read the complete passage on Sefaria ↗וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלֹּתֵינוּ וּתְחִנּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּפְנִיּוֹת הָעוֹלִים עַל דַּעְתֵּנוּ וּלְהָפְכָם לְטוֹבָה וְתִתֶּן לָנוּ כחַ וּגְבוּרָה בְּכָל עֵת לִמְשׁךְ וְלַהֲפךְ הַמַּחֲשָׁבָה מֵרַע לְטוֹב, מִחוּץ לִפְנִים, בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְהַכְנִיס כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת בִּפְנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, לְתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְפִילָּה הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּפְנִיּוֹת לְגַמְרֵי וְלֹא יָבוֹאוּ וְלֹא יַעֲלוּ עוֹד עַל דַּעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי כְּלָל, וְתִהְיֶה תְפִלּוֹתֵנוּ שְׁלֵמָה וּשְׁגוּרָה וּסְדוּרָה בְּפִינוּ תָמִיד בְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בַּעֲנָוָה בְּאֵימָה וְיִרְאָה וְרֶתֶת וְזִיעַ עַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כחַ לִמְשׁל בִּתְפִלּוֹתֵינוּ לְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת וְכָל הַדִּינִים עַל יְדֵי תְפִלּוֹתֵינוּ, הֵן מִכְּלָל יִשְׂרָאֵל הֵן מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָטִיּוּת בְּאפֶן שֶׁתִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ וְתִתְעַדֵּן עִם תְּפִלּוֹתֵינוּ תָמִיד וְיִתְגַלּוּ וְיָאִירוּ כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַמְקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם, וְיֻמְשַׁךְ חֶסֶד גָּדוֹל וְנִפְלָא בָּעוֹלָם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִין אֱמוּנָתְךָ בָהֶם" וּכְתִיב. "חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם" וְעַל יְדֵי זֶה תַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן סֶלָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗The match between the prayer and the teaching is computed from textual similarity, not taken from the book itself.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ג · The teaching and the prayer side by side
Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 191 of 355 in the cycle of 5785
Estimated study time today: short about 3 min · full about 36 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 14 Nisan): Tzav
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on April 11, 2025, at about 19:04.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.