ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ק״א · אות ג׳וּבְכָל אָדָם וְאָדָם בְּעַצְמוֹ יֵשׁ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, הָרְחוֹקִים בְּשָׁרְשָׁם מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת. וְיֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, שֶׁכֻּלָּם הֵם מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם, שֶׁהֵם אַנְפִּין חֲשׁוּכִין. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קו): וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם; שֶׁהַיְנוּ שֶׁמְּעֹרָב בַּמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁבּוֹ, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִן הַגּוֹיִם כַּנַּ"ל.
וּכְשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אָז הָעֲבֵרָה וְהֶעָווֹן נֶחֱקָק עַל עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ל״ב:כ״ז): וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם עַל עַצְמוֹתָם. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָצֵאת מִזֶּה, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהִיא הַהֶפֶךְ מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם.
כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה וּלְהָמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סג:) עַל פָּסוּק (במדבר י״ט:י״ד): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל – אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, דְּהַיְנוּ עַצְמִיּוּתוֹ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַפְּגָמִים הַחֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתָיו כַּנַּ"ל. כִּי צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ בְּהַתּוֹרָה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין אוֹתָהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּצֵא מִבְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַשְׁכוּת וְהַסְתָּרַת הַיְדִיעָה, לִבְחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת יְדִיעַת וְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל.
וְאָז נִקְרָא אָדָם, בְּחִינַת: זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה נִקְרָא אָדָם, בְּחִינַת: אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְאֵין הָעַכּוּ"ם קְרוּיִים אָדָם. כִּי עִקַּר שֵׁם אָדָם זוֹכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהִיא הַהֶפֶךְ מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת, שֶׁעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָאִים אָדָם, בְּחִינַת: זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְחוֹקִים מֵחָכְמוֹת הַתּוֹרָה, מֵאַנְפִּין נְהִירִין, כִּי הֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, כִּי הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְתַאֲווֹת רָעוֹת, עַל כֵּן אֵין קְרוּיִים אָדָם וְכַנַּ"ל.
כִּי עִקַּר בְּחִינַת אָדָם, הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי שֶׁזּוֹכִין לְהַשִּׂיג, דְּהַיְנוּ חָכְמוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוֹת: דְּהַיְנוּ שֵׂכֶל פָּשׁוּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת (תהילים ק״ד:כ״ד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. וּכְשֶׁלּוֹמֵד וּמֵבִין, זֶה נִקְרָא בִּינָה. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹדֵעַ הַתּוֹרָה, זֶה נִקְרָא דַּעַת כַּיָּדוּעַ. וְשָׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוּת אֵלּוּ, הֵם בְּחִינַת יָדַיִם לַתּוֹרָה: בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָקָה וְיָד הָרָמָה, שֶׁבָּהֶם מִתְקַבֶּלֶת הַתּוֹרָה.
וְאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה שִׂכְלִיִּים, הֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים י"ק. כִּי י"ק הֵם חָכְמָה וּבִינָה, שֶׁהֵם תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין (זוהר ויקרא ד' האזינו רצ), שֶׁהֵם כְּלוּלִים בְּכָל אֶחָד מֵהַשָּׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוֹת הַנַּ"ל, וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים י"ק הוּא גִּימַטְרִיָּא אָדָם. נִמְצָא שֶׁעִקַּר שֵׁם אָדָם, הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי, דְּהַיְנוּ חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, בְּחִינַת הַרְחָקַת וּשְׁבִירַת כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ק״א · אות ד׳וְזֶהוּ: בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים – זֶה בְּחִינַת תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין, שֶׁהֵם בְּחִינַת י"ק, שֶׁהוּא חָכְמַת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת אָדָם. צָרִיךְ לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי – הַיְנוּ לֶאֱכֹל וּלְהָמִית הָעַצְמִיּוּת שֶׁלִּי, כִּי אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ כַּנַּ"ל.
וַאֲזַי מִמֵּילָא צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ – כִּי כָּל הַצָּרִים וְהָאוֹיְבִים שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים. כִּי נִתְבַּטְּלִים בְּחִינַת הָאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, וְזוֹכֶה לְאַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהוּא חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת י"ה, בְּחִינַת תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין, שֶׁעַל שֵׁם זֶה דַּיְקָא נִקְרָאִין יִשְׂרָאֵל אָדָם כַּנַּ"ל. וְאָז כָּל הַצָּרִים וְהָאוֹיְבִים שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, בְּתַאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים, כִּי זָכָה לְאַנְפִּין נְהִירִין כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ק״ב · אות א׳אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי (בראשית מא):
הָעִנְיָן הוּא, כִּי כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא בָּרָא אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ (אבות פ"ו), כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה, נִכְפָפִין הַקְּלִפּוֹת תַּחַת הַשְּׁכִינָה.
וּבְאֵיזֶה עִנְיָן נִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ, כְּשֶׁמַּשְׁפִּיעַ רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל, אָז מוֹדִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה (תהלים קג). וּבַמֶּה יְכוֹלִים לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע, עַל יְדֵי הַתְּפִלּוֹת, כִּי הַתֵּבוֹת הֵם כֵּלִים לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע.
וְעַל כֵּן כָּל אֶחָד יִזָּהֵר בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לז): חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר, בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם.
וּבְאֵיזֶה עִנְיָן יוּכַל לְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם, בְּיִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין.
וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יִרְאָה: הָאֶחָד – יִרְאָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁבָּאָה לָאָדָם לִפְעָמִים מָתַי שֶׁתִּרְצֶה, וְעַל יִרְאָה כָּזוֹ אֵין שָׂכָר. וְיֵשׁ יִרְאָה, שֶׁבָּאָה לָאָדָם מִכֹּחַ אָדָם עַצְמוֹ, וְיִרְאָה זוֹ נִקְרָא: צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹקִים (שמואל ב כ״ג:ג׳). וּבְיִרְאָה כָּזוֹ הַתְּפִלָּה נִשְׁמַעַת, וְשֶׁפַע יוֹרֵד לָעוֹלָם, וְנִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ק״ב · אות ב׳וְזֶהוּ: אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי. בֵּיתִי הוּא יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לא:): חֲבָל עַל דְּלֵית לֵהּ דַּרְתָא וְכוּ'. רוֹצֶה לוֹמַר, כְּשֶׁהַצַּדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹקִים, עַל יְדֵי זֶה:
וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, וְתַרְגּוּם אוּנְקְלוֹס: וְעַל מֵימַר פֻּמָּךְ, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה, יִתְּזַן כָּל עַמִּי, הַיְנוּ שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם.
וְזֶהוּ: רַק הַכִּסֵּא – הַיְנוּ מִעוּט הַמַּלְכוּת, כִּי "רַק" הוּא מִעוּט, "כִּסֵּא" הוּא מַלְכוּת.
אֶגְדַּל מִמֶּךָּ – הַיְנוּ מִעוּט הַמַּלְכוּת, שֶׁעַתָּה הִיא בְּמִעוּט, נִתְגַּדֵּל מִמֶּךָּ. כִּי מִכֹּחַ הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּיִרְאָה, מוֹרִיד שֶׁפַע בָּעוֹלָם, וְנִתְגַּדֵּל מַלְכוּתוֹ כַּנַּ"ל: