Opening the day with Rabbeinu's teaching
Sunday, 29 Nisan 5785 · April 27, 2025
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ק״ג · אות א׳ – אות ב׳
about 8 min · about 770 words · 55% of the book by the end of today
אִיתָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין דף צא:): כָּל הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַּלְמִיד, כְּאִלּוּ גּוֹזְלוֹ מִנַּחֲלַת אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה וְכוּ'. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה שֶׁבְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד מְנִיאִין [לֵב] בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנַּחֲלַת אֲבוֹתָם, בִּשְׁבִיל זֶה קָרָא לָהֶם: תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים (במדבר ל״ב:י״ד), וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: תַּלְמִידֵי גֻּבְרַיָּא חַיָּבַיָּא. הַדָּבָר הַזֶּה קִבַּלְתֶּם מֵרַבָּנֵיכֶם, שֶׁרַבְּכֶם גָּזַל מִכֶּם הֲלָכוֹת, וְהֲלָכוֹת הֵם נַחֲלַת אָבוֹת כַּנַּ"ל. וְעַתָּה גַּם אַתֶּם הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיכֶם, וּרְצוֹנְכֶם לִגְזֹל מִיִּשְׂרָאֵל נַחֲלַת אֲבוֹתָם. וּבֶפֶרֶק קַמָּא דְּבָּבָא בַּתְרָא (דף ח:): וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים – אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת, וְעַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁהֵם מְחַיְּבִים רַבִּים, שֶׁמְּנִיאִין לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִסְּתָמָא גַּם רַבָּם אֵינָם מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים, אֶלָּא מְחַיְּבֵי הָרַבִּים. בִּשְׁבִיל זֶה קָרָא לָהֶם: תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים [חַטָּאִים], וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: תַּלְמִידֵי גֻּבְרַיָּא חַיָּבַיָּא:
אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (הובא בספר חסידים סי' קלז, ובראשית חכמה שער ענוה פרק ה): בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד: תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים, נֶעֱנַשׁ שֶׁבֶּן בְּנוֹ עָבַד לְפֶסֶל מִיכָה. וְהַדָּבָר קָשֶׁה, מָה עִנְיָן זֶה שֶׁל תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים, לָעֹנֶשׁ שֶׁלּוֹ שֶׁיַּעֲבֹד בֶּן בְּנוֹ עֲבוֹדָה זָרָה. וְהַתֵּרוּץ, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קי:): כָּל הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ אֱלוֹהַּ, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת צז): הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ. וּמֹשֶׁה הָיָה חוֹשֵׁד אוֹתָם, שֶׁבְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד אֵינָם רוֹצִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוּם חֵלֶק, נִמְצָא שֶׁאֵין לָהֶם אֱלוֹהַּ, בִּשְׁבִיל זֶה נֶעֱנַשׁ בְּבֶן בְּנוֹ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֱלוֹהַּ, כִּי הֵם כְּשֵׁרִים הָיוּ בְּדָבָר, כִּי רָצוּ לִטֹּל חֵלֶק בָּאָרֶץ גַּם כֵּן, כַּמּוּבָא:
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְּהִי לִי לִישׁוּעָה (שירת הים שמות ט״ו:ב׳): הִנֵּה הָעוֹלָם צְרִיכִין רַחֲמִים גְּדוֹלִים, הֵן בְּרוּחָנִיּוּת הֵן בְּגַשְׁמִי. וְכָל אֶחָד מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא. וְהָרַחֲמִים הוּא לְעֵינֵי כֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל׳:י״א-י״ב): לֹא רְחוֹקָה הִיא וְלֹא בַשָּׁמַיִם וְכוּ'. וְהִנֵּה אִיתָא בַּזֹּהַר (נשא דף קלז:): אִית רַחֲמִים וְאִית רַחֲמִים, אִית רַחֲמִים פְּשׁוּטִים דִּזְעֵיר אַנְפִּין, וְאִית רַחֲמִים גְּדוֹלִים דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ד:ז׳): וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ. וְאָנוּ צְרִיכִין רַחֲמִים, אַךְ בַּעֲווֹנֵינוּ הָרַבִּים בַּדּוֹר הַזֶּה אֵין מִי שֶׁיִּתְפַּלֵּל כָּךְ, שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ הָרַחֲמִים, מֵחֲמַת שֶׁאֵין מִי שֶׁיַּכִּיר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא כָּל כָּךְ, מִפְּנֵי גֹּדֶל הַגָּלוּת וְהַדַּחֲקוּת. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (ברכות ז): מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, תְּפִלָּתָם לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא תְּפִלָּתִי, מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל. וּמַה מִּתְפַּלֵּל, יְהִי רָצוֹן וְכוּ'. וּבַמֶּה יָכוֹל לָבוֹא שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יִתְפַּלֵּל, עַל יְדֵי תּוֹרָה. כִּי בְּכָל אָדָם יֵשׁ בּוֹ חֵלֶק מִכְּלָלוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת וְצֵרוּפִים, וּבְכָל מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ, לְשָׁם הוּא מְקַשֵּׁר חֶלְקוֹ. וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אַחַר שְׁרִירוּת לִבּוֹ וְתַאֲוָתוֹ, הוּא מְקַשֵּׁר חֶלְקוֹ וְהָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים לְסִטְרָא אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְבַּלְבְּלִים הָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים, וְהַדַּעַת גַּם כֵּן מִתְבַּלְבֵּל, וְהוּא גָּלוּת הַשְּׁכִינָה. וְכָל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת אֵין בּוֹ מִדַּת רַחֲמָנוּת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז׳:ט׳): כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ. לָכֵן כָּל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג), כִּי אֵין בּוֹ מִדַּת רַחֲמָנוּת. וּכְשֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, יָשׁוּבוּ חֲלָקָיו מִכְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים גַּם כֵּן לִמְקוֹמָן. וְאָז הַדַּעַת שָׁלֵם, וּמִתְעוֹרֵר רַחֲמָנוּת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל׳:ג׳): וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ (עיין תרגום שם), דְּהַיְנוּ הַחֵלֶק מִכְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת אֲשֶׁר שָׁם שָׁבוּי, אֲזַי: וְרִחֲמֶךָ; כִּי הַדַּעַת שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יב:) עַל הַפָּסוּק: וּבַגּוֹלָה לֹא הָלַךְ, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁהוּא בִּמְקוֹמוֹ דַּעְתּוֹ שָׁלֵם. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה תּוֹלָה בַּתּוֹרָה. וְהִנֵּה בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: עִבּוּר, יְנִיקָה, מֹחִין. כִּי כָּל זְמַן שֶׁהַדָּבָר בְּכֹחַ נִקְרָא עִבּוּר, [כִּי הוּא נֶעְלָם. וּכְשֶׁבָּא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל נִקְרָא] לֵדָה וִינִיקָה. וּכְשֶׁפָּשַׁט הַדָּבָר לַעֲשׂוֹת הַפְּעֻלָּה הַצְּרִיכָה, אֲזַי נִקְרָא מֹחִין. וּכְשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה גַּם כֵּן צְרִיכִין לִהְיוֹת בּוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַנַּ"ל. כִּי כְּשֶׁיּוֹשֵׁב לִלְמֹד, וְנוֹתֵן מַחֲשַׁבְתּוֹ וְלִבּוֹ בְּהַתּוֹרָה, וּמִתְעַלֵּם בָּהּ, נִקְרָא עִבּוּר, כִּי הוּא מִתְעַלֵּם בָּהּ כְּעֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ.
וּכְשֶׁלּוֹמֵד הַתּוֹרָה וּמֵבִין בָּהּ, נִקְרָא לֵדָה וִינִיקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ה׳:י״ט): דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וְרוֹצֶה לְחַדֵּשׁ בָּהּ, נִקְרָא מֹחִין. כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (ירושלמי ר"ה פ' ראוהו בי"ד) עַל פָּסוּק: מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרָא עֲנִיָּה בִּמְקוֹמָהּ וַעֲשִׁירָה בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה מִמָּקוֹם אַחֵר, וּלְכָךְ נִקְרָא חָכְמָה, עַל דֶּרֶךְ (קהלת ז׳:כ״ג): אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי. נִמְצָא כְּשֶׁמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר נִקְרָא מֹחִין, הַיְנוּ חָכְמָה. וּכְשֶׁלּוֹמֵד בְּאֹפֶן זֶה, אָז הִיא תְּשׁוּבָה גְּמוּרָה, וּמְקַשֵּׁר הָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים שֶׁבְּחֶלְקוֹ מִכְּלָלוּת הָעוֹלָמוֹת אֶל שָׁרְשָׁן וְאֶל מְקוֹמָן, וְנַעֲשֶׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. וְאָז הַדַּעַת שָׁלֵם, וּמִתְעוֹרֵר רַחֲמָנוּת:
וְהִנֵּה עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי בַּעֲלֵי רַחֲמִים, הָאֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לְרַחֵם רַק בְּדָבָר מֻעָט, וְהַשֵּׁנִי כְּשֶׁהוּא מְרַחֵם, פּוֹעֵל בָּרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה. עַל כֵּן, מִי שֶׁצָּרִיךְ לְרַחֲמִים, לָמָּה לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּרַחֲמָנוּת שֶׁל רִאשׁוֹן, וְלֹא יִהְיֶה רַק יְשׁוּעָה מֻעֶטֶת, מוּטָב שֶׁיִּתְפַּלֵּל הַבַּעַל הָרַחֲמִים הָרִאשׁוֹן לְבַעַל הָרַחֲמִים הַשֵּׁנִי, וְיִפְעֹל בָּרַחֲמִים שֶׁל הָרִאשׁוֹן יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה. כָּךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרַחֲמִים הַפְּשׁוּטִים שֶׁלּוֹ מִתְפַּלֵּל וּמְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים. וּכְשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, כַּנִּזְכָּר, נִתְעוֹרֵר הָרַחֲמָנוּת שֶׁהוּא הַדַּעַת, וְהַתְּפִלָּה. וְזֶהוּ: עָזִּי – וְאֵין עֹז אֶלָּא תּוֹרָה. וְעַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁיִּלְמוֹד כַּנִּזְכָּר, נַעֲשֶׂה זִמְרָת יָהּ – הַיְנוּ הַתְּפִלָּה וְהָרַחֲמִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז: וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות קנ״א
about 2 min · about 230 words · 57% of the book by the end of today
וְכִמְדֻמֶּה שֶׁדִּבֵּר אָז מֵעִנְיַן הַלֵּב שֶׁרוֹדְפִין אוֹתוֹ וְכוּ’. וְאַחַר־כָּךְ בְּתוֹךְ אוֹתָהּ הַשִּׂיחָה עָנָה וְאָמַר: “אֵיךְ אָנוּ עוֹמְדִין בְּהַמַּעֲשֶׂה?” וְתֵכֶף נִבְהַלְנוּ, וְהֵשַׁבְתִּי לוֹ בְּבֶהָלָה בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה שֶׁ״אָנוּ עוֹמְדִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי״. וְתֵכֶף עָנָה וְאָמַר: ״בַּיּוֹם הַג’ חָזְרוּ וְנִזְכְּרוּ הַזּוּג הַזֶּה אֵיךְ לוֹקְחִין״ וְכוּ’ (כַּנִּדְפַּס שָׁם), וְסִפֵּר כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְשָׁם מְבֹאָר קְצָת מֵעֵין שֶׁסִּפֵּר קֹדֶם. וְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁם שִׂמְחָה וְכוּ’, אָז אָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: “זֵייא הָאבִּין אַה הִילוּא גִּיטָאן” [יש להם שמחה גדולה]. וְאַחַר־כָּךְ תֵּכֶף סִפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הָרְבִיעִי וְתֵכֶף כְּשֶׁגְּמָרָהּ תֵּכֶף וּמִיָּד נִסְתַּלֵּק מֵהַשֻּׁלְחָן בִּזְרִיזוּת. וּמֵחֲמַת שֶׁהָיִיתִי טָרוּד בְּדַעְתִּי מְאֹד לַחֲזֹר הַשְּׁתֵּי מַעֲשִׂיּוֹת הַנּוֹרָאוֹת מִיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְיוֹם הָרְבִיעִי, וְתֵכֶף חָזַרְתִּי אוֹתָם עִם אֲנָשִׁים שֶׁהָיָה שָׁם, לְבַל נִשְׁכַּח דִּבּוּר מֵהֶם.
וּמֵחֲמַת זֶה נִשְׁכַּח מִמֶּנִּי כָּל הַשִּׂיחָה הַקְּדוֹשָׁה הַנַּ”ל שֶׁדִּבֵּר מִקֹּדֶם. חֲבָל עַל דְּאַבְדִּין. שֶׁבַח וּתְהִלָּה לְאֵל חַי עַל הַנִּשְׁאָר לָנוּ שֶׁזָּכִינוּ לִזְכֹּר וְלִרְשֹׁם הַמַּעֲשִׂיּוֹת הָאֵלּוּ, אֲשֶׁר אֲפִלּוּ לְפִי מְעַט הִתְנוֹצְצוּת שֶׁבְּלִבִּי אֵין לִי כְּלֵי הַדִּבּוּר וְהַכְּתִיבָה לְדַבֵּר מִנּוֹרְאוֹת נִשְׂגְּבוֹת מַעֲלָתָם. אַחַר כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, הָיָה סָמוּךְ לְפֶסַח, וְיָצָא מִבֵּיתוֹ מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ מְטַיְּחִים הַבַּיִת בְּטִיט לְצֹרֶךְ פֶּסַח. וְנִכְנַס לְבֵית הָרַב (ר’ אהרון מברסלב), וְשָׁם עָמַדְנוּ לְפָנָיו, וְאֵינִי זוֹכֵר אֵיזֶה עִנְיָן סִפְּרוּ לְפָנָיו שֶׁהָיָה לוֹ אֵיזֶה שַׁיָּכוּת מְעַט לְאֵיזֶה עִנְיָן שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי, וְעַל־יְדֵי־זֶה סִפֵּר כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי. וְאַחַר־כָּךְ סִפֵּר לְפָנָיו אֶחָד וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְהִנֵּה אָז הָיָה סָמוּךְ לְפֶסַח כַּנַּ”ל. וּלְדַעְתִּי מְרֻמָּז שָׁם סוֹד קְרִיעַת יַם סוּף בְּעִנְיַן הָעֶשֶׂר חוֹמוֹת שֶׁל מַיִם.
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
about 1 min · about 40 words · 57% of the book by the end of today
וכבר התחיל לצאת מן העיר, אך חזר אחר כך.
Read the complete passage on Sefaria ↗ומאת ה' היתה זאת, כי על ידי רבנו, זכרונו לברכה, חזרו כולם לתוך העיר, כי המסור הכניע עצמו מאד תחת רגלי רבנו, זכרונו לברכה, והלך לרבנו, זכרונו לברכה, והכניע עצמו מאד תחתיו.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רס״ז – אות רס״ח
about 2 min · about 230 words · 46% of the book by the end of today
(כז) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁהִשִּׂיג יְחִידָה בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה. כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁנֶּפֶשׁ דִּנְשָׁמָה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מִיחִידָה דְּרוּחַ, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכֻלָּם; וְהוּא הִשִּׂיג יְחִידָה בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה. וְאָמַר: נִמְצָא, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ "מְעַט", וַאֲנִי עוֹמֵד בְּמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר, כִּי מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי יֵשׁ עוֹד גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ עַד אֵין סוֹף וְכוּ' וְכוּ': אָמַר: אֲנִי אָשִׁיר שִׁיר לְעָתִיד שֶׁזֶּה יִהְיֶה הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים. (אָמַר הַמַּעֲתִּיק: עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן בְּהַתּוֹרָה בֹּא אֶל פַּרְעֹה חֵלֶק א' סִימָן ס"ד, וּבְלִקּוּטֵי תִנְיָנָא בְּהַתּוֹרָה תִּקְעוּ תּוֹכָחָה סִימָן ח'): פַּעַם אֶחָד הֵרִים יָדָיו עַד כְּתֵפָיו וְהוֹרִידָם מִכְּתֵפָיו וּלְמַטָּה וְאָמַר כָּל וְכוּ' הֵם אֶצְלִי מִכַּאן וְעַד כַּאן, הַיְנוּ מִכְּתֵפָיו וּלְמַטָּה, וְאַחַר־כָּךְ הֵרִים יָדוֹ לְמַעְלָה מֵרֹאשׁוֹ וְהוֹרִידֵם מִשָּׁם סָמוּךְ לְרֹאשׁוֹ עַד הַכְּתֵּפַיִם וְאָמַר: וַאֲנִי מִכַּאן וְעַד (כַּאן) הַיְנוּ מֵהָרֹאשׁ וְעַד הַכְּתֵפַיִם, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים. וְעַיֵּן בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל וְהָבֵן אִם עֵינֵי שֵׂכֶל לָךְ לְהָבִין מִשָּׁם גְּגוּלַת הָאָדָם כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרוֹ עַד שֶׁיַּשְׁלִים הַצֶּלֶם אֱלֹקִים בִּשְׁלֵמוּת:
(כח) אָמַר אֲנִי יָכוֹל לְקַבֵּל מָמוֹן הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר, וְלֹא יִהְיֶה אֶצְלִי שׁוּם שִׁנּוּי. כִּי דֶּרֶךְ הָאָדָם כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְיָדוֹ מָמוֹן, בִּפְרָט מָמוֹן הַרְבֵּה, נִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו וְנַעֲשִׂין אֶצְלוֹ שִׁנּוּיִים. אֲבָל אֶצְלִי אֲפִלּוּ אִם אֲקַבֵּל סַךְ עָצוּם בְּפַעַם אֶחָד, אֵין אֶצְלִי שׁוּם שִׁנּוּי כְּלָל. וְשָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁקַּבָּלַת מָמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין הַחִדּוּשִׁים שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה חִדּוּשִׁים וְקַבָּלַת מָמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין הַחִדּוּשִׁים שֶׁלּוֹ:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · ממון · חלק שני · אות כ״ג – אות כ״ח
about 1 min · about 110 words · 58% of the book by the end of today
כג. עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁנּוֹתֵן לַעֲנִיֵּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי זֶה מָמוֹנוֹ נִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗כד. הַשְּׂרֵפוֹת בָּאִים לָעוֹלָם בִּשְׁבִיל מְעוֹת עֲבוֹדָה זָרָה לְכַלּוֹת אוֹתָם.
Read the complete passage on Sefaria ↗כה. כְּשֶׁקָּם מֶלֶךְ חָדָשׁ אוֹ שַׂר חָדָשׁ, אֲזַי נִתְחַדֵּשׁ וְנִשְׁתַּנֶּה הַפַּרְנָסָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗כו. מִי שֶׁעִסְקוֹ וּמַשָּׂאוֹ־וּמַתָּנוֹ עִם הָאֻמּוֹת בְּעֵת חַגָּם אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁלּא בְּעֵת חַגָּם, אֶלָּא שֶׁפַּרְנָסָתוֹ שֶׁמַּעֲמִיד דְּבָרִים לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם, עַל־יְדֵי זֶה אִשְׁתּוֹ שׁוֹפַעַת דָּם תֵּכֶף סָמוּךְ לִטְבִילָתָהּ.
Read the complete passage on Sefaria ↗כז. מִי שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוּד בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, הַיְנוּ שֶׁהוֹלֵךְ לָאִישׁ וּמְיַפֶּה אֶת הָאִשָּׁה בִּפְנֵי הַבַּעַל, וְהוֹלֵךְ אֶל הָאִשָּׁה וּמְגַנֶּה אֶת בַּעְלָהּ בְּעֵינֶיהָ, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה פֵּרוּד בֵּינֵיהֶם, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשֶׁה טָרוּד בִּמְזוֹנוֹתָיו.
Read the complete passage on Sefaria ↗כח. מִי שֶׁסְּחוֹרוֹתָיו וְנַחֲלוֹתָיו מְפֻזָּרִים וְאֵינָם בְּמָקוֹם אֶחָד, לִפְעָמִים נִצּוֹל עַל־יְדֵי זֶה מִקְּרִיעָה עַל מֵתוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות נ״ח – אות נ״ט
about 2 min · about 160 words · 60% of the book by the end of today
וְהַדְּבָרִים עֲמֻקִּים, נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאד מְאד [גַּם אֵלֶּה דִּבְרֵי רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר], וְיֵשׁ עוֹד, וְאֵין צְרִיכִין לְגַלּוֹת לָכֶם. גַּם יֵשׁ עוֹד מַה שֶּׁהַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה בְּהַמְּדִינָה הַנַּ"ל, עָשָׂה דָּבָר כְּנֶגֶד הַחַמָּה, וְדָבָר כְּנֶגֶד הַלְּבָנָה [הַיְנוּ שֶׁאֵלּוּ הַדְּבָרִים הָיוּ מְרַמְּזִים עַל חַמָּה וּלְבָנָה], וְהַלְּבָנָה הָיְתָה אוֹחֶזֶת נֵר בְּיָדָהּ, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ הַיּוֹם אֲזַי אֵין הַנֵּר מֵאִיר, כִּי שְׁרָגָא בְּטִיהַרָא [נר בצהרים אינו מועיל] וְכוּ', וְזֶהוּ שֶׁאָמְרָה הַלַּיְלָה אֶל הַיּוֹם: מִפְּנֵי מָה, כְּשֶׁאַתָּה בָּא, אֵין לִי שֵׁם [כַּמְבאָר לְעֵיל], כִּי בַּיּוֹם אֵין מוֹעִיל הַנֵּר כְּלָל
Read the complete passage on Sefaria ↗פֵּרוּשׁ הַמַּעֲשֶׂה הוּא כְּמוֹ הַכִּסֵּא, שֶׁעָשָׂה הַמֶּלֶךְ כַּנַּ"ל, שֶׁעִקַּר הַחָכְמָה שֶׁצְּרִיכִין לֵידַע אֵיךְ לְסַדֵּר הַדְּבָרִים. כְּמוֹ כֵן מִי שֶׁבָּקִי בַּסְּפָרִים, וְלִבּוֹ שָׁלֵם יוּכַל לְהָבִין הַפֵּרוּשׁ, אַךְ צְרִיכִין לְסַדֵּר הַדְּבָרִים הֵיטֵב, כִּי פַּעַם נִקְרָא כָּךְ, וּפַעַם נִקְרָא כָּךְ, וְכֵן בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים, הַיְנוּ בַּפֵּרוּשׁ שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה לִפְעָמִים נִקְרָא הָאָדָם שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל בְּשֵׁם זֶה, וְלִפְעָמִים בְּשֵׁם אַחֵר, וְכֵן בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין דְּבָרִים אֵלּוּ לַאֲמִתָּתָן בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן [כָּל זֶה דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ עָלָיו הַשָּׁלוֹם זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה]
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · סבלנות · אות ג׳
about 2 min · about 150 words · 59% of the book by the end of today
צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם לְכָל אָדָם בְּמִדּוֹתָיו, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְחֻלָּק בְּמִדּוֹתָיו וּבִמְאֹרְעוֹתָיו, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ חִלּוּק בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ, תָּמִיד יִמְצָא בּוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְלֹא יִתְבַּהֵל וְלֹא יִתְבַּלְבֵּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּכָל יוֹם, הֵן טוֹבוֹת, הֵן יִסּוּרִים וְצָרוֹת וּדְאָגוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת חַ"ו, יֵדַע וְיַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית, וְדַיְקָא עַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת. וְכֵן צָרִיךְ לֶאֱהֹב אֶת חֲבֵרוֹ וְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם עִם הַכֹּל וְלִסְבֹּל מֵחֲבֵרוֹ, אַף אִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה יִסּוּרִים מִמֶּנּוּ, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת וְלִמְצֹא בּוֹ טוֹב, וְלַהֲפֹךְ הַדָּבָר לְטוֹבָה, לוֹמַר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁלֹּא כִּוֵּן חֲבֵרוֹ לְרָעָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁהוּא סוֹבֵר וְכוּ', וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם עִם חֲבֵרוֹ וְעִם כָּל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְעַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם נִקְרָאִים שָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֶאֱהֹב אֶת הַשָּׁלוֹם בְּכָל מָקוֹם הֵן בְּטִיבוּ וְכוּ', וַיֶּאֱהֹב כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ וְיִהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל: (לק"א סי' ל"ג אות א' ד')
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״י · קטע א׳ – קטע ג׳
about 10 min · about 990 words · 61% of the book by the end of today
"יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא, יְהוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי, צָרַי וְאיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת רִבּוּי הַצָּרוֹת צְרוּרוֹת וּתְכוּפוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם הַגָּלוּת, בִּפְרָט מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ עַתָּה בַּיָּמִים הַלָּלוּ (מִיּוֹם שֶׁיָּצְאָה הַגְּזֵירָה רָעָה וְהַמָּרָה לִקַּח בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחַיִל) וְלֹא דַי לָנוּ מִכָּל הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ מֵאָז וְעַד עַתָּה, אֲשֶׁר נִלְכְּדוּ כַמָּה וְכַמָּה מֵאוֹת נְפָשׁוֹת לַשְּׁבִי וְלָרָעָב וְלַחֶרֶב וּלְהַעֲבִירָם עַל דָּת אֲשֶׁר זֶה קָשֶׁה מֵהַכּל, מִלְּבַד הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנִּפְחֲדוּ בִּפְחָדִים קָשִׁים וּמָרִים בְּלִי שִׁעוּר אֲשֶׁר כַּמָּה מֵהֶם מֵתוּ עַל יְדֵי זֶה וְכַמָּה נֶחְלְשׁוּ בָּחֳלָאִים רָעִים, וְכַמָּה חִבְּלוּ בְּעַצְמָן וְסָבְלוּ יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים וַעֲצוּמִים כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בְּדַת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָט הָרַחֲמָנוּת וְהַצַּעַר וְהַמְּרִירוּת הַקָּשֶׁה וְהַכָּבֵד שֶׁל נַפְשׁוֹת אֲבִיהֶם וְאִמָּם וּקְרוֹבֵיהֶם וְאוֹהֲבֵיהֶם אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ מַה נּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹנֵינוּ, מַה נִּזְעַק עַל שִׁבְרֵנוּ, נַחֲלָה מַכּוֹתֵינוּ וְלֹא דַי לָנוּ בְּכָל זֶה אֲשֶׁר בְּכָל זאת לֹא הֵשִׁיב אַפּוֹ מֵאִתָּנוּ, וְעוֹד הוֹסִיף לְהַכּוֹת אוֹתָנוּ מַכָּה עַל מַכָּה, כִּי עַד לֹא חֻבְּשָׁה מַכָּה הָרִאשׁוֹנָה, אֲשֶׁר עֵינֵינוּ עוֹלְלָה לְנַפְשֵׁנוּ עַל בְּנוֹת עִירֵנוּ, עַל נַפְשׁוֹת הַמֻּכִּים וְהַמְּרוּטִים, נַפְשׁוֹת הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים אֲשֶׁר נִלְכְּדוּ כְּבָר מִכָּל עִיר וָעִיר עוֹד יָדוֹ נְטוּיָה מִן אָז וְעַד עַתָּה [עַד כִּי יָצָא הַקֶּצֶף לַחֲזוֹר וְלִקַּח בְּתוֹךְ שָׁנָה עוֹד הַפָּעַם] אוֹי אוֹי אוֹי, אוֹי "מִי יָקוּם יַעֲקב כִי קָטָן הוּא", אוֹי, אוֹי, מַה נַּעֲשֶׂה, אוֹי אוֹי כִּי נִסְתַּם לִבֵּנוּ וְנֶאֱטַם רוּחֵנוּ אֲפִלּוּ מִלִּצְעק אֵלֶיךָ, הֵן מֵרִבּוּי הַצָּרוֹת הֵן מֵרִבּוּי הַהִתְגָּרוּת שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר, כִּי הַמִּלְחָמָה מִכָּל צַד, בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, בַּחוּץ שִׁכְּלָהּ חֶרֶב מְרִירוּת הַגְּזֵרוֹת, וּבְבֵיתוֹ וּבְתוֹכוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְגַּבֵּר בִּנְכָלָיו וְעַרְמִימֻיּוֹתָיו וְתַאֲווֹתָיו וְהִרְהוּרָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ' וְלֹא דַי שֶׁאֵין אָנוּ זוֹכִין לְהִתְעוֹרֵר וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי רִבּוּי הַצָּרוֹת אֲשֶׁר כַּוָּנָתְךָ רַק בִּשְׁבִיל זֶה לְבַד, עוֹד הוֹסִיף לְהָתֵל בָּנוּ, וְרוֹצֶה לְעַקֵּם אֶת לְבַב כַּמָּה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַמָּה מִינֵי עַקְמִימִיּוּת עַל עַקְמִימִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר עַד שֶׁהַרְבֵּה מְהַרְהֲרִים אַחַר מִדּוֹתֶיךָ הַיְשָׁרוֹת וְהַנְּכוֹנוֹת בֶּאֱמֶת.
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ, סְלַח נָא, מְחַל נָא, כַּפֶּר נָא "סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה" כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַתָּה, כִּי נִשְׁאַרְנוּ כַּתּרֶן בְּראשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה, "יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב, אִמּוֹתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת" וְאֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמד לָנוּ בְּעֵת צָרָה הַבִּיטָה בְעָנְיֵנוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵנוּ וְצָרוֹת לְבָבֵנוּ, וּמַה יַּעֲשׂוּ הֲמוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵעצֶם חֶשְׁכַּת הַגָּלוּת וּמְרִירוּת הַצָּרוֹת נֶחְשַׁךְ הַשֵּׂכֶל וְנֶחְסַר הַדַּעַת, עַד אֲשֶׁר נִלְאוּ לִמְצא הַפֶּתַח לִתְשׁוּבָה לָשׁוּב אֵלֶיךָ עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם, אֲשֶׁר כַּוָּנָתְךָ רַק בִּשְׁבִיל זֶה חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וּשְׁלַח לָנוּ מוֹשִׁיעַ וָרַב לְהַצִּילֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וְיוֹרֵנוּ הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ, הֵן מַה שֶּׁעוֹבֵר בִּכְלָלִיּוּת עַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הֵן מַה שֶּׁעוֹבֵר בִּפְרָטִיּוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּל יְמֵי חַיָּיו מָלֵא רַחֲמִים יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, צוֹפֶה נִסְתָּרוֹת, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל יִשְׂרָאֵל עַתָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט, מַה נּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא, אֲדוֹן יָחִיד נוֹתֵן הַתּוֹרָה, אַתָּה גִלִּיתָ לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁכָּל כּחַ הָעֲכּוּ"ם הוּא מֵהָעַיִ"ו [מֵהַשִּׁבְעִים] אַנְפִּין חֲשׁוּכִין דְּהַיְנוּ, עַל יְדֵי שֶּׁאָנוּ מִתְרַשְּׁלִין בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, וְאֵין אָנוּ מְעַיְּנִין בָּהּ כָּרָאוּי וּמֵחֲמַת זֶה דַּרְכֵי הַתּוֹרָה נִסְתְּרוּ וְנֶחְשְׁכוּ מֵעֵינֵינוּ, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִים חַס וְשָׁלוֹם כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁבָּאִים מֵהָעַכּוּ"ם שֶׁיּוֹנְקִין מֵאַנְפִּין חֲשׁוּכִין וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם מֶמְשַׁלְתָּם וְגוֹזְרִין עָלֵינוּ גְזֵרוֹת רָעוֹת וּמָרוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה לְתַקֵּן זאת, כִּי מֵחֲמַת על הַפַּרְנָסָה וְהִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע וְרִבּוּי הַצָּרוֹת קָשֶׁה מְאד לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה כָּרָאוּי, וַאֲפִלּוּ מְעַט שֶׁעוֹסְקִים בָּהּ, חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ, וְנִסְתַּם שִׂכְלֵנוּ מִלְּעַיֵּן בָּהּ כָּרָאוּי, וְעַל פִּי רב אֵין אָנוּ מְבִינִים אֲפִלּוּ פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים עִמְקוֹתֶיהָ וּנְעִימוֹתֶיהָ פְּנִימִיּוֹתֶיהָ וְסוֹדוֹתֶיהָ וְאֵין אָנוּ זוֹכִים לִרְאוֹת אוֹר פְּנֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְכַמָּה וְכַמָּה אָנוּ רְחוֹקִים מִשִּׁבְעִין פָּנִים לַתּוֹרָה, מֵעַיִ"ו אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם מַכְנִיעִים וּמְבַטְּלִים הָעַיִ"ו אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא נִשְׁבָּרִים וְנוֹפְלִים מֶמְשַׁלְתָּם שֶׁל הָעַיִ"ו עֲכּוּ"ם שֶׁיּוֹנְקִים מֵהֶם, אֲבָל אֵיךְ זוֹכִים לָזֶה תתרנה אֱלֹהֵי עוֹלָם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מֵעַתָּה אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְנַתְחִיל מֵעַתָּה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלָיְלָה וְאַל יַטְרִידֵנוּ וְאַל יְבַלְבֵּל אוֹתָנוּ שׁוּם טִרְדָּא וְעֵסֶק וּמַשָּׂא וּמַתָּן, רַק תִּהְיֶה מְלַאכְתֵּנוּ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּפַרְנֵס אוֹתָנוּ בְּהַרְחָבָה גְדוֹלָה, וְתַסְפִּיק לָנוּ כָּל הִצְטָרְכוּתֵנוּ מֵאִתְּךָ קדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּאפֶן שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לַעֲסֹק בְּשׁוּם עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, רַק תִּהְיֶה תּוֹרָתֵנוּ אֻמָּנוּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְתִהְיֶה עִמָּנוּ לְעוֹלָם הַבָּא וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמֻּכְרָח לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה מְלָאכָה וְעֵסֶק וּמַשָּׂא וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, תַּעַזְרֵם וּתְחַזֵּק לְבָבָם, שֶּׁאַל יִשְׁכְּחוּ חַס וְשָׁלוֹם אֶת עוֹלָמָם הַנִּצְחִי וְיָחוּסוּ עַל נַפְשָׁם לִקְבּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, וְתִהְיֶה תוֹרָתָם קֶבַע וּמְלַאכְתָּם אֲרָעִי וְלֹא יִתְבַּטְּלוּ מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה כִּי אִם בְּעֵת הַהֶכְרַח בִּשְׁבִיל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהָעֵסֶק בִּלְבָד, וּבְכָל זְמַן שֶׁיּוּכְלוּ לַחְטף אֵיזֶה שָׁעָה אוֹ רֶגַע, מִכָּל שֶׁכֵּן יוֹם אוֹ יוֹמַיִם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, יִזְכּוּ לַהֲגוֹת בָּהּ בְּהַתְמָדָה גְדוֹלָה וּתְרַחֵם עָלֵינוּ, וְתִפְתַּח לָנוּ שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עַל בֻּרְיָן וַאֲמִתָּתָן, וְנִזְכֶּה לְהַכְנִיס כָּל מחֵנוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְשִׂכְלֵנוּ בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה וּלְעַיֵּן בָּהּ הֵיטֵב בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין לְעַיֵּן וְכָל כַּוָּנָתֵנוּ יִהְיֶה לִשְׁמָהּ בֶּאֱמֶת כְּדֵי לְהָבִין דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עַל בֻּרְיָן לַאֲמִתָּתָן וְלֹא לְהִתְיַהֵר וּלְקַנְטֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהֵא נִקְרָא רֶבִּי, וְלֹא בִּשְׁבִיל מָמוֹן וְכָבוֹד וְלֹא נַעֲשֶׂה חַס וְשָׁלוֹם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה קַרְדּם לַחְפּר בָּהֶם וְלֹא עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם, רַק נַעֲסֹק בְּהַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת לִשְׁמָהּ בְּכָל כּחֵנוּ וְשִׂכְלֵנוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ, כְּדֵי שֶׁיְּבִיאֵנוּ הַתַּלְמוּד לִידֵי מַעֲשֶׂה, לָסוּר מֵרָע וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָּמִיד וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים תָּאִיר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִפְתַּח לִבֵּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין הֵיטֵב בִּמְהִירוּת גָּדוֹל בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּלְמוֹד שָׁם וּלְהַשִּׂיג דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לִלְמד כָּל סִפְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל יוֹם, תְּנַ"ךְ וְשַׁ"ס וּפוֹסְקִים וּמְפָרְשֵׁיהֶם, וְכָל סִפְרֵי הַמִּדְרָשִׁים, וְסִפְרֵי הַזּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִּים, וְכָל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכָל סִפְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּיָמֵינוּ, וְנִזְכֶּה לְגָמְרָם וְלַחֲזר וּלְהַתְחִילָם כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לְהַתְמִיד בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּהַתְמָדָה גְדוֹלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְארֶךְ יָמֵינוּ וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וְלָיְלָה וְנִזְכֶּה לְהָמִית עַצְמֵנוּ עַל הַתּוֹרָה עַד שֶׁתִּתְקַיֵּם בְּיָדֵינוּ וְנִזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל וּלְהָמִית כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁבְּגוּפֵנוּ, עַל יְדֵי עֵסֶק וְעִיּוּן הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות נט · פסקה 1 – פסקה 2
about 1 min · about 90 words · 60% of the book by the end of today
וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בְּנַפְשׁוֹ גַּם כֵּן בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הָאֵין סוֹף שֶׁנִּקְרָא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַמִּשְׁנָה, הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וּמַפְנֶה לִבּוֹ מִכָּל עִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא לִבְחִינַת בִּטּוּל בֶּאֱמֶת.
וְזֶה לְבַטָּלָה, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, הֲרֵי זֶה הָאָדָם מִתְחַיֵּב הַיְנוּ שֶׁנִּכְלָל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרָא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת וְזֶה בְּנַפְשׁוֹ. הַיְנוּ שֶׁנַּפְשׁוֹ עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בְּנַפְשׁוֹ נִכְלָלִים בִּמְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת כַּנַּ"ל:
וְעַיֵּן בְּסֵפֶר "עָלִים לִתְרוּפָה" (מִכְתָּב רצ"ג) אַחַר שֶׁמֵּבִיא שָׁם בִּקְצָרָה דְּבָרִים מוּעָטִים מֵהַתּוֹרָה "הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה" הַנַּ"ל, כָּתַב שָׁם בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: הֵיכָן אֲנַחְנוּ בָּעוֹלָם, שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ כָּזֹאת, וַעֲדַיִן מִתּוֹרָתוֹ אָנוּ רְחוֹקִים.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות נח · פסקה 3
about 1 min · about 110 words · 60% of the book by the end of today
וְלִפְעָמִים לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה טוֹב אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי מְמַלְּאִים פִּיהֶם שְׂחוֹק וְעוֹשִׂים כָּל יְמֵיהֶם כַּחַגִּים וְאֵינָם מְשִׂימִים לִבָּם כְּלָל אֶל הָאַחֲרִית. וְזֶה בְּחִינַת: "שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם כַּדִּים", מְרַמֵּז עַל הִתְגַּבְּרוּת הָעַצְבוּת וְהָאֲבֵלוּת שֶׁלָּהֶם שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּד כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אוֹ שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם חַדִּים מְרַמֵּז עַל הַשְּׂחוֹק וְהַשִּׂמְחָה שֶׁלָּהֶם, כְּאִלּוּ כָּל הַשִּׂמְחָה הִיא בְּזֶה הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל שִׂמְחָה כָּזוֹ נֶאֱמַר:
"וּלְשִׂמְחָה מַה זּוֹ עוֹשָׂה", אֲבָל הַכְּשֵׁרִים הֵם בִּבְחִינַת: 'ראֹשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָד חַד', כִּי אֶצְלָם מְקֻשָּׁר הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין עִם הַתִּקְוָה וְהַנֶּחָמָה כִּי הֵם אֲסִירֵי הַתִּקְוָה כַּנַּ"ל, כִּי יוֹדְעִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְתַכְלִית הַתִּקְוָה טוֹבָה כִּי אִם עַל־יְדֵי יִסּוּרִים. וְכֵן בִּשְׁעַת הַיִּסּוּרִין הֵם מְחַזְּקִין וּמְחַיִּין אֶת עַצְמָם בְּהַתִּקְוָה וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין בֶּאֱמֶת לְאַחֲרִית טוֹב.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · מועדים · אות טו
about 1 min · about 80 words · 64% of the book by the end of today
אִם אֶסַּק שָׁמַיִם - שָׁם אַתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל - הִנֶּךָּ, לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ, בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּיְרִידָה - אֲזַי הוּא זוֹכֶה לְהַעֲלוֹת גַּם מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיּוּת וּמַדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת כֻּלָּם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְאָז הַיְרִידָה - תַּכְלִית הָעֲלִיָּה.
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לָצֵאת מִן הַבַּיִת אֶל הַחוּץ בְּכָל פַּעַם, כִּי כְּשֶׁיּוֹצֵא לַחוּץ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת וְנָפִיק, כִּי שָׁם שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים, וּכְשֶׁזּוֹכֵר גַּם שָׁם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא מְבָרֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים וּמַגְבִּיהַּ הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְזֶה בְּחִינַת:
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שד · פסקה 4 – פסקה 2
about 6 min · about 600 words · 59% of the book by the end of today
וְתִזְכְּרוּ הֵיטֵב הֵיטֵב בְּכָל יוֹם וָיוֹם מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁבָּאנוּ לְזֶה הָעוֹלָם בְּזֶה הַזְּמַן בַּמֵּאָה הַשִּׁשִּׁית שֶׁל אֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וְעַתָּה יַתְחִיל בְּקָרוֹב אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם הַמֵּאָה הַשְּׁבִיעִית. וּבְזֹאת הַמֵּאָה הָיָה חִדּוּשׁ שֶׁבַּחִדּוּשִׁים כָּזֶה וְכָזֶה וְכוּ'. וַאֲנַחְנוּ הַנִּקְרָאִים עַל שְׁמוֹ זַ"ל נִבְזִים וּדְווּיִים בֵּין יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ בְּעַצְמָן כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ. זִכְרוּ זֹאת וְהִתְאוֹשְׁשׁוּ, וְהִתְחַזְּקוּ וִהְיוּ לְאַנְשֵׁי חַיִל כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא, כִּי עַל יְדֵי כָּל זֶה אָנוּ מְחֻיָּבִים לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ שֶׁהִצִּילָנוּ מִטָּעוּת וּמְבוּכָה כָּזֹאת וְכוּ'. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וּתְהִלָּה לָאֵל אַף עַל פִּי כֵן הָיָה לָנוּ שַׁבָּת יָפָה, וְעָבַר הַשַּׁבָּת בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה תְּהִלָּה לָאֵל.
וּבְיוֹם א' הָיָה לִי עִכּוּב מֵחֲמַת הַנָּהָר שֶׁאֵצֶל טָאלְנֶא, וַעֲזָרָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנָּפְלוּ הַמָּיִם, וּתְהִלָּה לָאֵל עָבַרְתִּי הַנָּהָר בְּשָׁלוֹם. וְהַיּוֹם תְּחִלַּת הַלַּיְלָה בָּאתִי לְשָׁלוֹם בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ. וּמָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלֵינוּ. וּתְהִלָּה לָאֵל מָצָאתִי מִכְתָּבֶיךָ שְׁלשָׁה, וְנֶהֱנֵיתִי מְאֹד. בִּפְרָט מַה שֶּׁהוֹדַעְתַּנִי מִקַּבָּלַת הָאִגֶּרֶת מִקְּרוּמִינְטְשַׁאג, וְשֶׁהֶחֱיָה נַפְשְׁכֶם. וְהָאֱמֶת בְּוַדַּאי רָאוּי לְהַחֲיוֹת נַפְשְׁכֶם מְאֹד כִּי נִכְתַּב בִּישׁוּעַת ה' וְעֶזְרָתוֹ וּבִדְמָעוֹת. וְגַם עַתָּה לִבִּי מָלֵא דְּמָעוֹת וְשִׂמְחָה בְּלִי שִׁעוּר מִכָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלַי וְעַל כֻּלְּכֶם עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת. יָדַעְתִּי מֵרָחוֹק מַכְאוֹבֵי נַפְשׁוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
מָה אֲדַבֵּר. אִם אֲסַפֵּר לָכֶם מַה שֶּׁשּׁוֹמְעִין וְרוֹאִין כְּשֶׁעוֹבְרִין וְנוֹסְעִין בָּעוֹלָם יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת. כִּי הַכֹּל חֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וּבִפְנִימִיּוּת לְבָבָם הַכֹּל צוֹעֲקִין בְּמַר נֶפֶשׁ מְאֹד מְאֹד עַל גֹּדֶל הִתְרַחֲקוּתָם מֵהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, אַךְ הֵם "כַּצִּפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפַּח" וְכוּ'. וְהַשֶּׁטֶף מַיִם רַבִּים שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת, בִּפְרָט טִרְדַּת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה וְכוּ' הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת. וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה מֵהַכֹּל הוּא, מַה שֶּׁרֻבָּם נָפְלוּ בְּדַעְתָּם מְאֹד בְּיֵאוּשׁ גָּמוּר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ עוֹד לַחֲשֹׁב עַל הַתַּכְלִית כָּרָאוּי, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַגְבִּיהוֹ מִכַּמָּה טְעָמִים. וְהָעִקָּר מֵחֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָלֵינוּ וְכוּ', שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים מֵחֲמַת זֶה לְקַבֵּל וְלִינֹק צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם שֶׁל אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת וְכוּ' שֶׁמְּחַיֶּה וּמֵשִׁיב כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַנְּפוּלוֹת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה תִּקְעוּ אֱמוּנָה סִימָן ה' לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא.
וְעַתָּה תִּזְכְּרוּ הֵיטֵב הֵיטֵב חַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ, כִּי עֲדַיִן אֵינְכֶם יוֹדְעִים עַד הֵיכָן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק וּכְמוֹ שֶׁצָּעַק אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל בְּקוֹל עָמֹק וְחָזָק "גִּיוַואלְד זַייט אַייךְ נִיט מְיָיאֵשׁ. קַיין יֵאוּשׁ אִיז גָּאר נִיט פַאר הַאנְדִין" [אַל תִּתְיָאֲשׁוּ, אֵין שׁוּם יִאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל]. וְהָעִקָּר לְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה עַל פִּי כָּל הַדְּרָכִים שֶׁשְּׁמַעְתֶּם, וַה' יִהְיֶה בְּעֶזְרְכֶם, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
הָאִגֶּרֶת הַזֶּה לֹא תַּעְתִּיק רַק לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַנֶּאֱמָנִים, תַּרְאֵהוּ בְּבֵיתְךָ וְתִגְנֹז אוֹתוֹ לְמִשְׁמֶרֶת, לְמַעַן יֵדְעוּ לְדוֹרוֹת מַה שֶּׁעָבַר עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁזָּכוּ לְקַבֵּל אוֹרוֹת נִשְׂגָּבִים חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה כָּאֵלֶּה הַמְחַיִּין וּמְשִׁיבִין כָּל הַנְּפָשׁוֹת לָנֶצַח. וְתִפְרֹס בִּשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. וּתְהִלָּה לָקֵל הָיָה לָנוּ פּוּרִים שֶׁל שִׂמְחָה בִּטְשֶׁעהרִין. וְדִבַּרְתִּי תְּהִלָּה לָאֵל הַרְבֵּה מֵאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַד שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם זָלְגוּ עֵינֵיהֶם דְּמָעוֹת הַרְבֵּה בְּתוֹךְ הַשִּׂמְחָה וְהַשְּׁתִיָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל פּוּרִים. אוּן טַאקֶי פָארְט אַשְׁרֵינוּ.
דִּבְרֵי אֲבִיכֶם וּמוֹרְכֶם הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ד' אַחֲרֵי א' ת"ר.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
(חָסֵר הַהַתְחָלָה) וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֶּה אוֹתְךָ וְאוֹתָנוּ לְקַבֵּל חַג הַפֶּסַח הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב וּבְכַשְׁרוּת גָּדוֹל. וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם וְכָל הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל אוֹתָהּ הַלַּיְלָה הַקָּדוֹשׁ, לֵיל שִׁמּוּרִים הוּא לַה', עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִכְלֹל וּלְגַלּוֹת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ כָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד. וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל בִּפְרָטִיּוּת וּבִכְלָלִיּוּת שָׁלוֹם אֲמִתִּי וְכוּ'. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה וּבִפְרָט לִידִיד נַפְשִׁי וּלְבָבִי הֶחָקוּק בְּמֹחִי וְלִבִּי בְּכָל עֵת הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר נֶכֶד אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. יְדַבֵּר עַל לִבּוֹ שֶׁיִּהְיֶה פֹּה בְּחֹל הַמּוֹעֵד הַבָּא עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר כָּתְבָה אֵלָיו דּוֹדָתוֹ הַצַּדֶּקֶת מָרַת אָדְיל תִּחְיֶה, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ לְנַחַת וּלְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ בָּזֶה וּבַבָּא.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ג' י"ז לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ת"ר בְּרֶסְלֶב.
רַב שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ חַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוּב אָמֵן סֶלָה.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 16 – פסקה 17
about 1 min · about 50 words · 59% of the book by the end of today
ר' יִצְחָק דְּבֵי בַּר אַמִי. יִצְחָק דְּבֵי ר' יַנַאי. ר' יִצְחָק בַּר אַבְדִימִי. (ב' היו).
רַב יִצְחָק בְּרַב אַדָא. רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מַרְתָּא. ר' יִצְחָק אֲבוּהּ דְרַב שְׁמוּאֵל. ר' יִצְחָק בַּר אַשִׁי.
רַב יִצְחָק בַּר יוֹנָתָן. רַב יִצְחָק בַּר אַבָּא בַּר מַחְסֵיָה. רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף. ר' יִצְחָק בַּר יוֹסֵי.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן ק״ה · סעיף א׳ – סעיף ג׳
about 4 min · about 440 words · 56% of the book by the end of today
אָסוּר לְהַסִּיעַ וְלִשָּׂא מִטַּלְטְלָיו וּכְלֵי בֵּיתוֹ בְּחֹל הַמּוֹעֵד מִדִּירָה שֶׁבֶּחָצֵר זוֹ לְדִירָה שֶׁבֶּחָצֵר אַחֶרֶת, אֲפִלּוּ מִדִּירָה כְעוּרָה לְדִירָה נָאָה. אֲבָל מִבַּיִת לְבַיִת בֶּחָצֵר אַחַת, מֻתָּר. וְכֵן אִם שְׁתֵּי הַחֲצֵרוֹת סְמוּכוֹת וְיֵשׁ פֶּתַח בֵּינֵיהֶן, מֻתָּר לְהוֹצִיא הַחֲפָצִים דֶּרֶךְ שָׁם. וּבִמְקוֹם פְּסֵידָא, מֻתָּר אֲפִלּוּ מֵעִיר לְעִיר. וְכֵן מִדִּירָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ לְדִירָה שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ, מֻתָּר מִשּׁוּם שִׂמְחַת יוֹם טוֹב, שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ לָדוּר בְּדִירָה שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ (תקל"ה).
אִם צָרִיךְ לְהַכְנִיס פֵּרוֹתָיו אוֹ שְׁאָר סְחוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָרֵא מִפְּנֵי גַּנָּבִים אוֹ מִשְּׁאָר הֶפְסֵד, כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּצִנְעָה יַעֲשֶׂה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּצִנְעָא, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ בְּפַרְהֶסְיָא.
כָּל סְחוֹרָה, אֲסוּרָה, בֵּין לִקְנוֹת בֵּין לִמְכּוֹר. רַק אִם נִזְדַּמֵּן לוֹ רֶוַח מְרֻבֶּה יָכוֹל לִקְנֹת וְלִמְכֹּר בְּצִנְעָא, וְיוֹצִיא לִכְבוֹד יוֹם טוֹב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהוֹצִיא.
אִם יֵשׁ לוֹ סְחוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁאִם לֹא יִמְכְּרֶנָּהּ עַתָּה יַפְסִיד מִן הַקֶּרֶן, מֻתָּר לְמָכְרָהּ מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר הָאָבֵד, אֲבָל אִם אֵין לָחוּשׁ שֶׁיַּפְסִיד אֶלָּא שֶׁלֹּא יַרְוִיחַ אַחַר כָּךְ, אָסוּר לְמָכְרָהּ כִּי מְנִיעַת רֶוַח לֹא מִקְרִי הֶפְסֵד.
אִם חַל יָרִיד, שֶׁהוּא יוֹם הַשּׁוּק הַבָּא לִפְרָקִים, אוֹ יוֹם הַשּׁוּק שֶׁבְּכָל שָׁבוּעַ, אֶלָּא שֶׁעַתָּה הוּא קוֹדֵם הַחֲגָאוֹת שֶׁמִּתְאַסְּפִין קוֹנִים הַרְבֵּה, מֻתָּר לִמְכֹּר דְּכֵיוָן שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ תָּדִיר חַשְׁבִינָן גַּם מְנִיעַת הָרֶוַח כְּמוֹ הֶפְסֵד, אֲבָל בְּיוֹם הַשּׁוּק שֶׁבְּכָל שָׁבוּעַ אָסוּר, וּכְשֶׁבָּאִים לִפְעָמִים סוֹחֲרִים אוֹ סְפִינוֹת שֶׁמּוֹכְרִים בְּזוֹל אוֹ קוֹנִים בְּיֹקֶר מַה שֶּׁאֵינָם שָׁכִיחַ תָּמִיד, גַּם כֵּן מֻתָּר לִקְנֹת מֵהֶם וְלִמְכֹּר לָהֶם.
וְכֵן מִי שֶׁצָּרִיךְ לִקְנֹת יַיִן בְּעֵת הַבָּצִיר, שֶׁיְהֵא לוֹ לְצָרְכֵי בֵּיתוֹ לִשְׁתֹּת כָּל הַשָּׁנָה וְאַחַר כָּךְ יִתְיַקֵּר הַיַּיִן מֻתָּר לוֹ לִקְנֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אֲבָל לְמַשָּׂא וּמַתָּן אָסוּר לִקְנֹת.
דְּבָרִים הַנִּצְרָכִים לַמּוֹעֵד, כְּגוֹן פֵּרוֹת וְתַבְלִין מוֹכְרִין כְּדַרְכָּן אֲפִלּוּ בְּפַרְהֶסְיָא, וְכֵיוָן שֶׁמֻּתָּרִין לִפְתֹּחַ הַחֲנוּת בִּשְׁבִיל יִשְֹרָאֵל מֻתָּרִין לִמְכֹּר גַּם לְאֵינוֹ יְהוּדִי.
לִתְבֹּעַ חוֹבוֹת, נָהֲגוּ לְהָקֵל אֲפִלּוּ מִיִשְֹרָאֵל, מִשּׁוּם דְּחוֹשְׁבִין לְדָבָר הָאָבֵד.
לְהַלווֹת בְּרִבִּית לַגּוי הָרָגִיל אֶצְלוֹ, מֻתָּר, מִפְּנֵי דַּהֲוֵי דָבָר הָאָבֵד, שֶלֹא יַרְגִיל אֶת עַצְמוֹ אֵצֶל אַחֵר. וְאִם מַלְוֶה לַגּוֹי שֶאֵינוֹ רָגִיל אֶצְלוֹ, יוֹצִיא הָרִבִּית מִשָּבוּעַ אֶחָד לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. וְלִמְכֹּר סְחוֹרָה לְמִי שֶאֵינוֹ רָגִיל אֶצְלוֹ, אָסוּר, וְלָא מַהֲנֵי מַה שֶיּוֹסִיף לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. אֲבָל לְמִי שֶרָגִיל אֶצְלוֹ, מֻתָּר, מִשׁוּם דַהֲוֵי דָבָר הָאָבֵד, שֶלֹּא יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ אֵצֶל אֲחֵרִים (תקל"ט)
חִלּוּף מַטְבְּעוֹת, אָסוּר (שם וּבְחַיֵּי אָדָם).
כָּל חֹדֶשׁ נִיסָן אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, וְלֹא צִדּוּק הַדִּין, וְאֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ בַּשַׁבָּת בְּמִנְחָה. נוֹהֲגִין מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וָאֵילֵךְ לִקְרוֹת בְּכָל יוֹם פָּרָשַׁת הַנָּשִׂיא שֶׁהִקְרִיב בּוֹ בַּיּוֹם, וּבְיוֹם שְׁלשָׁה עָשָׂר קוֹרִין פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ, עַד כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנוֹרָה, שֶׁהִיא כְּנֶגֶד שֵׁבֶט לֵוִי.
אֵין מִתְעַנִּין בּוֹ אֲפִלּוּ תַּעֲנִית יַארְצַיְיט (יוֹם זִכָּרּוֹן לְהוֹרָיו). אֲבָל תַּעֲנִית חֲלוֹם, מִתְעַנִּין. וְהַבְּכוֹרִים, מִתְעַנִּין בְּעֶרֶב פֶּסַח, כַּאֲשֶׁר יְבֹאַר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּסִימָן קי"ג. וְחָתָן וְכַלָּה גַּם כֵּן מִתְעַנִּין בּוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן (תכט).
בַּשַׁבָּת הַגָּדוֹל לְמִנְחָה, נוֹהֲגִין שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּרְכִי נַפְשִׁי, אֶלָּא עֲבָדִים הָיִינוּ וְכוּ'. לְפִי שֶׁבַּשַׁבָּת הַגָּדוֹל הָיְתָה הַתְחָלַת הַגְּאֻלָּה וְהַנִּסִּים (סִימָן ת"ל).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״י
"יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא, יְהוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי, צָרַי וְאיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת רִבּוּי הַצָּרוֹת צְרוּרוֹת וּתְכוּפוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם הַגָּלוּת, בִּפְרָט מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ עַתָּה בַּיָּמִים הַלָּלוּ (מִיּוֹם שֶׁיָּצְאָה הַגְּזֵירָה רָעָה וְהַמָּרָה לִקַּח בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחַיִל) וְלֹא דַי לָנוּ מִכָּל הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ מֵאָז וְעַד עַתָּה, אֲשֶׁר נִלְכְּדוּ כַמָּה וְכַמָּה מֵאוֹת נְפָשׁוֹת לַשְּׁבִי וְלָרָעָב וְלַחֶרֶב וּלְהַעֲבִירָם עַל דָּת אֲשֶׁר זֶה קָשֶׁה מֵהַכּל, מִלְּבַד הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנִּפְחֲדוּ בִּפְחָדִים קָשִׁים וּמָרִים בְּלִי שִׁעוּר אֲשֶׁר כַּמָּה מֵהֶם מֵתוּ עַל יְדֵי זֶה וְכַמָּה נֶחְלְשׁוּ בָּחֳלָאִים רָעִים, וְכַמָּה חִבְּלוּ בְּעַצְמָן וְסָבְלוּ יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים וַעֲצוּמִים כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בְּדַת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָט הָרַחֲמָנוּת וְהַצַּעַר וְהַמְּרִירוּת הַקָּשֶׁה וְהַכָּבֵד שֶׁל נַפְשׁוֹת אֲבִיהֶם וְאִמָּם וּקְרוֹבֵיהֶם וְאוֹהֲבֵיהֶם אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ מַה נּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹנֵינוּ, מַה נִּזְעַק עַל שִׁבְרֵנוּ, נַחֲלָה מַכּוֹתֵינוּ וְלֹא דַי לָנוּ בְּכָל זֶה אֲשֶׁר בְּכָל זאת לֹא הֵשִׁיב אַפּוֹ מֵאִתָּנוּ, וְעוֹד הוֹסִיף לְהַכּוֹת אוֹתָנוּ מַכָּה עַל מַכָּה, כִּי עַד לֹא חֻבְּשָׁה מַכָּה הָרִאשׁוֹנָה, אֲשֶׁר עֵינֵינוּ עוֹלְלָה לְנַפְשֵׁנוּ עַל בְּנוֹת עִירֵנוּ, עַל נַפְשׁוֹת הַמֻּכִּים וְהַמְּרוּטִים, נַפְשׁוֹת הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים אֲשֶׁר נִלְכְּדוּ כְּבָר מִכָּל עִיר וָעִיר עוֹד יָדוֹ נְטוּיָה מִן אָז וְעַד עַתָּה [עַד כִּי יָצָא הַקֶּצֶף לַחֲזוֹר וְלִקַּח בְּתוֹךְ שָׁנָה עוֹד הַפָּעַם] אוֹי אוֹי אוֹי, אוֹי "מִי יָקוּם יַעֲקב כִי קָטָן הוּא", אוֹי, אוֹי, מַה נַּעֲשֶׂה, אוֹי אוֹי כִּי נִסְתַּם לִבֵּנוּ וְנֶאֱטַם רוּחֵנוּ אֲפִלּוּ מִלִּצְעק אֵלֶיךָ, הֵן מֵרִבּוּי הַצָּרוֹת הֵן מֵרִבּוּי הַהִתְגָּרוּת שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר, כִּי הַמִּלְחָמָה מִכָּל צַד, בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, בַּחוּץ שִׁכְּלָהּ חֶרֶב מְרִירוּת הַגְּזֵרוֹת, וּבְבֵיתוֹ וּבְתוֹכוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְגַּבֵּר בִּנְכָלָיו וְעַרְמִימֻיּוֹתָיו וְתַאֲווֹתָיו וְהִרְהוּרָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ' וְלֹא דַי שֶׁאֵין אָנוּ זוֹכִין לְהִתְעוֹרֵר וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי רִבּוּי הַצָּרוֹת אֲשֶׁר כַּוָּנָתְךָ רַק בִּשְׁבִיל זֶה לְבַד, עוֹד הוֹסִיף לְהָתֵל בָּנוּ, וְרוֹצֶה לְעַקֵּם אֶת לְבַב כַּמָּה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַמָּה מִינֵי עַקְמִימִיּוּת עַל עַקְמִימִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר עַד שֶׁהַרְבֵּה מְהַרְהֲרִים אַחַר מִדּוֹתֶיךָ הַיְשָׁרוֹת וְהַנְּכוֹנוֹת בֶּאֱמֶת.
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ, סְלַח נָא, מְחַל נָא, כַּפֶּר נָא "סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה" כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַתָּה, כִּי נִשְׁאַרְנוּ כַּתּרֶן בְּראשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה, "יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב, אִמּוֹתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת" וְאֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמד לָנוּ בְּעֵת צָרָה הַבִּיטָה בְעָנְיֵנוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵנוּ וְצָרוֹת לְבָבֵנוּ, וּמַה יַּעֲשׂוּ הֲמוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵעצֶם חֶשְׁכַּת הַגָּלוּת וּמְרִירוּת הַצָּרוֹת נֶחְשַׁךְ הַשֵּׂכֶל וְנֶחְסַר הַדַּעַת, עַד אֲשֶׁר נִלְאוּ לִמְצא הַפֶּתַח לִתְשׁוּבָה לָשׁוּב אֵלֶיךָ עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם, אֲשֶׁר כַּוָּנָתְךָ רַק בִּשְׁבִיל זֶה חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וּשְׁלַח לָנוּ מוֹשִׁיעַ וָרַב לְהַצִּילֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וְיוֹרֵנוּ הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ, הֵן מַה שֶּׁעוֹבֵר בִּכְלָלִיּוּת עַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הֵן מַה שֶּׁעוֹבֵר בִּפְרָטִיּוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּל יְמֵי חַיָּיו מָלֵא רַחֲמִים יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, צוֹפֶה נִסְתָּרוֹת, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל יִשְׂרָאֵל עַתָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט, מַה נּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא, אֲדוֹן יָחִיד נוֹתֵן הַתּוֹרָה, אַתָּה גִלִּיתָ לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁכָּל כּחַ הָעֲכּוּ"ם הוּא מֵהָעַיִ"ו [מֵהַשִּׁבְעִים] אַנְפִּין חֲשׁוּכִין דְּהַיְנוּ, עַל יְדֵי שֶּׁאָנוּ מִתְרַשְּׁלִין בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, וְאֵין אָנוּ מְעַיְּנִין בָּהּ כָּרָאוּי וּמֵחֲמַת זֶה דַּרְכֵי הַתּוֹרָה נִסְתְּרוּ וְנֶחְשְׁכוּ מֵעֵינֵינוּ, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִים חַס וְשָׁלוֹם כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁבָּאִים מֵהָעַכּוּ"ם שֶׁיּוֹנְקִין מֵאַנְפִּין חֲשׁוּכִין וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם מֶמְשַׁלְתָּם וְגוֹזְרִין עָלֵינוּ גְזֵרוֹת רָעוֹת וּמָרוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה לְתַקֵּן זאת, כִּי מֵחֲמַת על הַפַּרְנָסָה וְהִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע וְרִבּוּי הַצָּרוֹת קָשֶׁה מְאד לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה כָּרָאוּי, וַאֲפִלּוּ מְעַט שֶׁעוֹסְקִים בָּהּ, חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ, וְנִסְתַּם שִׂכְלֵנוּ מִלְּעַיֵּן בָּהּ כָּרָאוּי, וְעַל פִּי רב אֵין אָנוּ מְבִינִים אֲפִלּוּ פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים עִמְקוֹתֶיהָ וּנְעִימוֹתֶיהָ פְּנִימִיּוֹתֶיהָ וְסוֹדוֹתֶיהָ וְאֵין אָנוּ זוֹכִים לִרְאוֹת אוֹר פְּנֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְכַמָּה וְכַמָּה אָנוּ רְחוֹקִים מִשִּׁבְעִין פָּנִים לַתּוֹרָה, מֵעַיִ"ו אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם מַכְנִיעִים וּמְבַטְּלִים הָעַיִ"ו אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא נִשְׁבָּרִים וְנוֹפְלִים מֶמְשַׁלְתָּם שֶׁל הָעַיִ"ו עֲכּוּ"ם שֶׁיּוֹנְקִים מֵהֶם, אֲבָל אֵיךְ זוֹכִים לָזֶה תתרנה אֱלֹהֵי עוֹלָם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מֵעַתָּה אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְנַתְחִיל מֵעַתָּה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלָיְלָה וְאַל יַטְרִידֵנוּ וְאַל יְבַלְבֵּל אוֹתָנוּ שׁוּם טִרְדָּא וְעֵסֶק וּמַשָּׂא וּמַתָּן, רַק תִּהְיֶה מְלַאכְתֵּנוּ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּפַרְנֵס אוֹתָנוּ בְּהַרְחָבָה גְדוֹלָה, וְתַסְפִּיק לָנוּ כָּל הִצְטָרְכוּתֵנוּ מֵאִתְּךָ קדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּאפֶן שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לַעֲסֹק בְּשׁוּם עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, רַק תִּהְיֶה תּוֹרָתֵנוּ אֻמָּנוּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְתִהְיֶה עִמָּנוּ לְעוֹלָם הַבָּא וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמֻּכְרָח לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה מְלָאכָה וְעֵסֶק וּמַשָּׂא וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, תַּעַזְרֵם וּתְחַזֵּק לְבָבָם, שֶּׁאַל יִשְׁכְּחוּ חַס וְשָׁלוֹם אֶת עוֹלָמָם הַנִּצְחִי וְיָחוּסוּ עַל נַפְשָׁם לִקְבּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, וְתִהְיֶה תוֹרָתָם קֶבַע וּמְלַאכְתָּם אֲרָעִי וְלֹא יִתְבַּטְּלוּ מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה כִּי אִם בְּעֵת הַהֶכְרַח בִּשְׁבִיל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהָעֵסֶק בִּלְבָד, וּבְכָל זְמַן שֶׁיּוּכְלוּ לַחְטף אֵיזֶה שָׁעָה אוֹ רֶגַע, מִכָּל שֶׁכֵּן יוֹם אוֹ יוֹמַיִם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, יִזְכּוּ לַהֲגוֹת בָּהּ בְּהַתְמָדָה גְדוֹלָה וּתְרַחֵם עָלֵינוּ, וְתִפְתַּח לָנוּ שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עַל בֻּרְיָן וַאֲמִתָּתָן, וְנִזְכֶּה לְהַכְנִיס כָּל מחֵנוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְשִׂכְלֵנוּ בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה וּלְעַיֵּן בָּהּ הֵיטֵב בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין לְעַיֵּן וְכָל כַּוָּנָתֵנוּ יִהְיֶה לִשְׁמָהּ בֶּאֱמֶת כְּדֵי לְהָבִין דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עַל בֻּרְיָן לַאֲמִתָּתָן וְלֹא לְהִתְיַהֵר וּלְקַנְטֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהֵא נִקְרָא רֶבִּי, וְלֹא בִּשְׁבִיל מָמוֹן וְכָבוֹד וְלֹא נַעֲשֶׂה חַס וְשָׁלוֹם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה קַרְדּם לַחְפּר בָּהֶם וְלֹא עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם, רַק נַעֲסֹק בְּהַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת לִשְׁמָהּ בְּכָל כּחֵנוּ וְשִׂכְלֵנוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ, כְּדֵי שֶׁיְּבִיאֵנוּ הַתַּלְמוּד לִידֵי מַעֲשֶׂה, לָסוּר מֵרָע וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָּמִיד וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים תָּאִיר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִפְתַּח לִבֵּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין הֵיטֵב בִּמְהִירוּת גָּדוֹל בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּלְמוֹד שָׁם וּלְהַשִּׂיג דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לִלְמד כָּל סִפְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל יוֹם, תְּנַ"ךְ וְשַׁ"ס וּפוֹסְקִים וּמְפָרְשֵׁיהֶם, וְכָל סִפְרֵי הַמִּדְרָשִׁים, וְסִפְרֵי הַזּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִּים, וְכָל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכָל סִפְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּיָמֵינוּ, וְנִזְכֶּה לְגָמְרָם וְלַחֲזר וּלְהַתְחִילָם כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לְהַתְמִיד בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּהַתְמָדָה גְדוֹלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְארֶךְ יָמֵינוּ וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וְלָיְלָה וְנִזְכֶּה לְהָמִית עַצְמֵנוּ עַל הַתּוֹרָה עַד שֶׁתִּתְקַיֵּם בְּיָדֵינוּ וְנִזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל וּלְהָמִית כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁבְּגוּפֵנוּ, עַל יְדֵי עֵסֶק וְעִיּוּן הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 207 of 355 in the cycle of 5785
Estimated study time today: short about 3 min · full about 41 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 5 Iyar): Tazria-Metzora
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on April 27, 2025, at about 19:15.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.