Likutei Moharan I, 103

אִיתָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין דף צא:): כָּל הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַּלְמִיד, כְּאִלּוּ גּוֹזְלוֹ מִנַּחֲלַת אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה וְכוּ'. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה שֶׁבְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד מְנִיאִין [לֵב] בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנַּחֲלַת אֲבוֹתָם, בִּשְׁבִיל זֶה קָרָא לָהֶם: תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים (במדבר ל״ב:י״ד), וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: תַּלְמִידֵי גֻּבְרַיָּא חַיָּבַיָּא. הַדָּבָר הַזֶּה קִבַּלְתֶּם מֵרַבָּנֵיכֶם, שֶׁרַבְּכֶם גָּזַל מִכֶּם הֲלָכוֹת, וְהֲלָכוֹת הֵם נַחֲלַת אָבוֹת כַּנַּ"ל. וְעַתָּה גַּם אַתֶּם הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיכֶם, וּרְצוֹנְכֶם לִגְזֹל מִיִּשְׂרָאֵל נַחֲלַת אֲבוֹתָם. וּבֶפֶרֶק קַמָּא דְּבָּבָא בַּתְרָא (דף ח:): וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים – אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת, וְעַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁהֵם מְחַיְּבִים רַבִּים, שֶׁמְּנִיאִין לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִסְּתָמָא גַּם רַבָּם אֵינָם מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים, אֶלָּא מְחַיְּבֵי הָרַבִּים. בִּשְׁבִיל זֶה קָרָא לָהֶם: תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים [חַטָּאִים], וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: תַּלְמִידֵי גֻּבְרַיָּא חַיָּבַיָּא: