Likutei Moharan I, 110

לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ (יהושע א׳:ח׳): כִּי הַתּוֹרָה הִיא רוּחָנִיּוּת, וַאֲשֶׁר זַךְ יָשָׁר פָּעֳלוֹ, וְשִׂכְלוֹ רוּחָנִי, יָכוֹל לִתְפֹּס כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְלֹא יִשְׁכַּח דָּבָר. כִּי דָּבָר רוּחָנִי אֵינוֹ תּוֹפֵס מָקוֹם, וִיכוֹלָה הַתּוֹרָה לְהִתְפַּשֵּׁט וְלִשְׁכֹּן בְּשִׂכְלוֹ. אַךְ מִי שֶׁהוּא מְגַשֵּׁם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְעוֹשֶׂה מִמֶּנָּה מַמָּשׁוּת, אֲזַי יֵשׁ לָהּ שִׁעוּר וְקִצְבָּה, כַּמָּה הוּא יָכוֹל לִתְפֹּס בְּשִׂכְלוֹ וְלֹא יוֹתֵר. וְאִם יִרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר, אֲזַי יִדָּחֶה מַה שֶּׁכְּבָר נִכְנַס בְּשִׂכְלוֹ. כְּדֶרֶךְ כָּל דָּבָר גַּשְׁמִי, אִם הוּא כְּבָר מָלֵא, אִם יְמַלְּאֶנּוּ יוֹתֵר יִדָּחֶה מַה שֶּׁהָיָה בּוֹ כְּבָר. וּמִזֶּה בָּא הַשִּׁכְחָה: וְזֶהוּ: לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה. יָמוּשׁ – מִלְּשׁוֹן מַמָּשׁוּת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י׳:כ״א): וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ. כְּלוֹמַר: הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מַמָּשׁוּת וְגַשְׁמִיּוּת בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה. מִפִּיךָ – כְּלוֹמַר מֵחֲמַת פִּיךָ, שֶׁיּוֹצֵא מֵאִתְּךָ, יִהְיֶה לָהּ מַמָּשׁוּת וְגַשְׁמִיּוּת, תִּזָּהֵר מִזֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"מ פה), שֶׁהִתְעַנָּה רַב יוֹסֵף אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁיִּתְקַיֵּם לִמּוּדוֹ. אַחֲווּ לֵהּ: לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ. וְשׁוּב הִתְעַנָּה וְכוּ' אַחֲווּ לֵהּ: וּמִפִּי זַרְעֲךָ וְכוּ'. כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יָמוּשׁוּ וִיגֻשְּׁמוּ מִפִּיךָ, וַאֲזַי יִתְקַיֵּם תַּלְמוּדוֹ, כִּי לֹא יִהְיֶה שִׁכְחָה, כִּי דָּבָר רוּחָנִי אֵינוֹ תּוֹפֵס מָקוֹם, וְדוּק: