Shabbat
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · שבת
אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל רַק בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כָּל שִׁתָּא יוֹמִין: (לק"א סי' רע"ו)
Opening the day with Rabbeinu's teaching
Shabbat, 15 Av 5785 · August 9, 2025
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה כ״ט · אות א׳ – אות ג׳
about 8 min · about 760 words · 86% of the book by the end of today
כְּשֶׁאֵרַע שְׁאֵלָה בְּבֵית הָאָדָם עַל־יְדֵי תַּעֲרֹבֶת אִסּוּר בְּהֶתֵּר, וְאֵין בְּהֶתֵּר כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת הָאִסּוּר – בָּזֶה מַרְאִין לוֹ, שֶׁפָּגַם בְּאֵיזֶהוּ יִחוּד שֶׁל מַעְלָה. כִּי כָל הַיִּחוּדִים וְהַזִּוּוּגִים הֵם בְּחִינַת בִּטּוּל אִסּוּר. וְזֶה בְּחִינַת: וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת; נִמְצָא שֶׁמֵּאִסּוּר נַעֲשֶׂה הֶתֵּר, כִּי בַּתְּחִלָּה הִיא אֲרוּסָה, וְאָז הִיא אֲסוּרָה, וְאַחַר־כָּךְ נַעֲשֵׂית הֶתֵּר בְּנִשּׂוּאִין. וְעַל־כֵּן גַּם בַּזִּוּוּג הַתַּחְתּוֹן שֶׁל זֶה הָעוֹלָם נֶאֱמַר (תהילים ס״ח:ז׳): אֱלֹקִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, הַיְנוּ זִוּוּגִים. כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, (סוטה ב) זֶה הַפָּסוּק לְעִנְיַן זִוּוּגִים, אֲזַי: מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, הַיְנוּ שֶׁנַּעֲשָׂה הָאִסּוּר כָּשֵׁר וְהֶתֵּר, בְּחִינַת בִּטּוּל הָאִסּוּר כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֵין נִתְבַּטֵּל הָאִסּוּר, וְהַשְּׁאֵלָה אֲסוּרָה, הִיא סִימָן שֶׁפָּגַם בְּיִחוּד שֶׁל מַעְלָה, כִּי הַיִּחוּד הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הָאִסּוּר כַּנַּ"ל:
כְּשֶׁבָּא סֵפֶר חָדָשׁ לָעוֹלָם, וְזֶה מְבֹאָר אֶצְלֵנוּ, שֶׁיֵּשׁ חִדּוּשִׁים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי דְּמָעוֹת (כַּמּוּבָא בְּסִימָן רסב), אֲזַי אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת שֶׁל הַחִדּוּשִׁים, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשָׂה הַסֵּפֶר הֶחָדָשׁ, הֵם עוֹמְדִים כְּנֶגֶד גְּזֵרוֹת הָאֻמּוֹת, וּמְבַטְּלָן: וְהַדָּבָר מְבֹאָר, כִּי כָל כֹּחָם הִיא מִן הַדְּמָעוֹת שֶׁל עֵשָׂו, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת הַנַּ"ל, הֵם עוֹמְדִים כְּנֶגְדָּם וּמְבַטְּלָן. וְזֶה אוֹתִיּוֹת בְּכִיָּה – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם (הוֹשֵׁעַ ב) – מַה חוֹל הַיָּם מֵגֵן מִן גַּלֵּי הַיָּם, שֶׁלֹּא יִשְׁטְפוּ הָעוֹלָם, כֵּן בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵגֵן עֲלֵיהֶם הַבְּכִיָּה וְהַדְּמָעוֹת כְּנֶגֶד גְּזֵרוֹת הָאֻמּוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה: וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם – מִסְפַּר הַיְנוּ מִסֵּפֶר הַנַּ"ל, מִשָּׁם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, הַיְנוּ בְּכִיָּה וּדְמָעוֹת שֶׁל הַחִדּוּשִׁין שֶׁבַּסֵּפֶר, שֶׁמֵּגֵן עֲלֵיהֶם כַּנַּ"ל:
עַל־יְדֵי הַנְּגִינָה אָדָם נִכָּר אִם קִבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה. וְסִימָן: בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ (במדבר ז׳:ט׳), וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין יא): אֵין יִשָּׂאוּ אֶלָּא לְשׁוֹן שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, וּמִקְרָא זֶה נֶאֱמַר בְּמַשָּׂא בְּנֵי קְהָת, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִין בַּכָּתֵף אֶת הָאָרוֹן, הַיְנוּ בְּחִינַת עֹל תּוֹרָה:
יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים, וְהֵם יוֹדְעִים פָּנִים בַּתּוֹרָה, אַךְ הֵם צְרִיכִים לְהַעֲלִים תּוֹרָתָם, וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין מַעֲשֶׂה מֵהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב עִם הַדַּרְשָׁן. וְגַם אֶצְלוֹ יֵשׁ לִפְעָמִים, שֶׁיּוֹדֵעַ תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פָּנִים, דְּהַיְנוּ פָּנִים בַּתּוֹרָה, וְהוּא צָרִיךְ לְהַעְלִימָהּ, וְאֵינוֹ אוֹמְרָהּ, וְלִפְעָמִים אֵינוֹ כּוֹתְבָהּ כְּלָל, וְלִפְעָמִים כּוֹתְבָהּ וְאַחַר־כָּךְ שׂוֹרְפָהּ. וּבֶאֱמֶת אִם הָיְתָה נִכְתֶּבֶת, הָיָה מִזֶּה סֵפֶר וְהָיָה בָּא בְּתוֹךְ הָעוֹלָם. וְגַם יֵשׁ בָּהֶם שֵׁמוֹת, בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, אַךְ הָעוֹלָם מְקַלְקְלִין זֹאת, וּצְרִיכִין לְהַעְלִימָהּ וּלְשׂוֹרְפָהּ. אֲבָל הוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם, מַה שֶּׁנֶּעְלָם וְנִשְׂרָף תּוֹרוֹת וּסְפָרִים הַלָּלוּ. כִּי גַּם יֵשׁ כַּמָּה סְפָרִים, שֶׁכְּבָר נַעֲשׂוּ סְפָרִים וְנִמְחוּ וְנֶאֶבְדוּ מִן הָעוֹלָם, כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַקַּדְמוֹנִים, תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, עָשׂוּ סְפָרִים הַרְבֵּה, אַךְ נֶאֶבְדוּ. אַךְ הוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם, כִּי אִם לֹא הָיָה זֹאת, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָנוּ כְּלָל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה סִפְרֵי מִינִין, שֶׁאִם הָיוּ, חַס וְשָׁלוֹם, מִתְפַּשְּׁטִין בָּעוֹלָם, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר כְּלָל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, שֶׁעָשָׂה שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וְאָמַר: הִנֵּה אֱלֹקֶיךָ יִשְׂרָאֵל וְכוּ' (מלכים־א יב), וְהִטְעָה כָּל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם – הֲיַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁהִטְעָה עַם רָב בִּשְׁטוּת כָּזֶה לַעֲבֹד עֲגָלִים, אַךְ בְּוַדַּאי הָיָה בָּזֶה חָכְמוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד מְאֹד שֶׁל אֶפִּיקוֹרְסוּת, וְאִם הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, נִמְצָא עַתָּה דַף אֶחָד מִסְּפָרִים הַלָּלוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הָיוּ מִתְרַחֲקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל. וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא טוֹבָה מַה שֶּׁנִּתְעַלְּמִין וְנִשְׂרָפִין הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל:
כִּי הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שֵׁם ה', בִּבְחִינַת: מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה', בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב (משלי י״ח:י׳). וְאִיתָא בַּזֹּהַר (בראשית דף לז:): שֵׁם ה' – דָּא סֵפֶר, כִּי סֵפֶר בְּמִסְפַּר שֵׁם, כַּמּוּבָא. כִּי הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, וְנִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם וְעוֹשֶׂה שֵׁם. וְדַע, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ. כִּי כָל אֶחָד כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ, כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת מָשִׁיחַ, וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד, שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ. וְעִקָּר הַדָּבָר שֶׁבּוֹ תָּלוּי בְּחִינוֹת מָשִׁיחַ הוּא שְׁמִירָה מִנִּאוּף. כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינוֹת חֹטֶם, בִּבְחִינוֹת (איכה ד׳:כ׳): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'; וְנִאוּף תָּלוּי בַּחֹטֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ): לֹא תִנְאָף, וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (רבה פ' נשא פ' י): לֹא תֵהָנֶה אַף. וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד אֲפִלּוּ מֵרֵיחַ נִאוּף, כִּי הוּא פּוֹגֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם כַּנַּ"ל. וּבְחִינַת מָשִׁיחַ הוּא שׁוֹרֶה עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא, דְּהַיְנוּ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּגַלִּין הַפָּנִים שֶׁל תּוֹרָה, וְשָׁם מְרָחֵף רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, בִּבְחִינַת (בראשית א׳:ב׳-ג׳): וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. רוּחַ אֱלֹקִים – דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ (זוהר ויחי דף רמ.), שֶׁמְּרַחֵף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וּמַיִם הוּא הַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא:
וְדַע, שֶׁבְּחִינַת רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' נַעֲשֶׂה רוּחַ־קִנְאָה, שֶׁהוֹלֵךְ וּמְקַנֵּא; בְּכָל מָקוֹם שֶׁמּוֹצֵא שָׁם נִאוּף, הוּא נַעֲשֶׂה רוּחַ־קִנְאָה וּמְקַנֵּא עַל זֶה לְגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ. וּפְעָמִים מְקַנֵּא וְהִיא נִטְמָאָה, אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ־קִנְאָה וְכוּ' וְהִיא לֹא נִטְמָאָה (במדבר ה׳:י״ד), כִּי לְגֹדֶל עֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא נִטְמְאָה, הוּא מְקַנֵּא עַל הַסְּתִירָה לְבַד, כִּי נֶחֱשָׁב פְּגָם כְּנֶגֶד עֹצֶם טָהֳרָתוֹ שֶׁל הָרוּחַ־קִנְאָה, וְנַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה לִפְעָמִים גֵּט. וְעַל־כֵּן נִקְרָא הַגֵּט סֵפֶר כְּרִיתוּת (דברים כ״ד:א׳), כִּי נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַסֵּפֶר, שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא הָרוּחַ־קִנְאָה כַּנַּ"ל. אוֹ שֶׁמַּשְׁקֶה אוֹתָהּ מַיִם מְאָרְרִים, וַאֲזַי נִבְדֶּקֶת אִם נִטְמְאָה וְכוּ', וְאִם לָאו, אֲזַי אַדְּרַבָּא: וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע וְכוּ':
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות רנ״ו – אות רנ״ח
about 2 min · about 200 words · 87% of the book by the end of today
שבח את 'אקדמות' מאד־מאד. ואמר שישראל, מחמת שהם משקעים ורגילים כל כך בטוב, על כן אין מרגישין כל כך את שבח מעלת גדלת השבח הקדוש הזה של 'אקדמות' שאומרים בשבועות. ואמר: מי שיודע מעלת השיר של 'אקדמות' עם הנגון שלו, כמו שרגילין העולם לזמר אותו בנגון הידוע, הוא דבר נפלא וחדוש גדול מאד. והתחיל לומר קצת איזה תבות מאקדמות עם הנגון. ואמר ש'אקדמות' הוא שיר של חשק (עין בהמעשה של הבערגיר, שם מדבר משיר של חשק). כל זה ספר בשבועות אחר תפלת שחרית בבקר השכם, כנהוג בשבועות, והיה יושב אצל הסעדה של מאכלי־חלב, וכבר התפללו בבית־הכנסת פעם שני, וזמר החזן 'אקדמות', ואז דבר עמנו ממעלת השיר הקדוש הזה, והפליג במעלתו מאד:
אָמַר שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁחָטָא הָאָדָם, וְאָמַר (תְּהִלִּים לד): “עֵינֵי ה’ אֶל צַדִּיקִים”, הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם "עֵינֵי ה'". וְזֶהוּ “עֵינֵי ה’ אֶל צַדִּיקִים”, שֶׁ"עֵינֵי ה’" הֵם אֵצֶל הַ"צַּדִּיקִים", וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי הֵם יְכוֹלִים לְהִסְתַּכֵּל בְּ"עֵינֵי ה’" וְלָדַעַת כָּל מַה שֶּׁעָבַר הָאָדָם. וּלְכַמָּה בְּנֵי אָדָם גִּלָּה וְאָמַר לָהֶם כָּל מַה שֶּׁעָבְרוּ:
הוֹכִיחַ אוֹתָנוּ מְאֹד לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת הַרְבֵּה. וְהַנִּרְאֶה מִכַּוָּנָתוֹ הָיָה שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁנִּהְיֶה עוֹסְקִים בְּמִצְווֹת גַּם כֵּן, דְּהַיְנוּ לְקַבֵּץ נְדָבוֹת וְלַעֲסֹק בִּגְמִילוּת־חֲסָדִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאָמַר לָנוּ בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: עֶפִּיס טוּט אִיר גָּאר קֵיין מִצְווֹת נִיט? (כְּלוּם אֵינְכֶם עוֹשִׂים מִצְווֹת כְּלָל?), וְכַוָּנָתוֹ הָיָה כַּנַּ”ל:
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ח
about 1 min · about 40 words · 88% of the book by the end of today
והיה מתפאר עצמו מאד במה שזכה להיות בארץ ישראל, וגם בסוף ימיו אמר שהוא מחיה עצמו מאד במה שזכה להיות בארץ ישראל. ואמר זה אני יודע מכבר, שכשאדם רוצה לעשות איזה דבר שבקדושה ויש לו מניעות על זה וכו' כמבואר כל זה לקמן.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תק״ב – אות תק״ה
about 2 min · about 220 words · 83% of the book by the end of today
(נט) אָמַר אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ הַמְקַבְּלִים מְבַקְשִׁים וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם, מֵאַחַר שֶׁכָּל פַּרְנָסָתָם הוּא מִמַּה שֶּׁמְּקַבְּלִים מֵאֲחֵרִים. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה עֲבוֹדָה וְשֵׂכֶל אֵיךְ לְקַבֵּל מָמוֹן מְיִּשְׂרָאֵל, וְכָל פַּרְנָסָתוֹ יִהְיֶה מִמַּה שֶּׁמְּקַבֵּל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יִהְיֶה מְקַבֵּל כְּלָל, וְלֹא יִהְיֶה נִצְרָךְ לְמַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם. וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לָזֶה הַשֵּׂכֶל, וְלֹא יִהְיֶה נִצְרָךְ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם חַס וְשָׁלוֹם:
(ס) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶּׁאָמַר שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִין עַל הָאָדָם עוֹשִׂין לוֹ טוֹבָה. כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִגְדֹּל וְלִצְמֹחַ כְּמוֹ כְּשֶׁנּוֹטְעִין גַּרְעִין בָּאָרֶץ אִם הָיְתָה כָּל הָאָרֶץ אֲדוּקָה יַחַד לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁר שֶׁיֻּגְדַּל וְיֻצְמַח מֵהַגַּרְעִין אִילָן, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁתֵּחָלֵק הָאָרֶץ קְצָת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לְהָאִילָן לְהִתְגַּדֵּל. כְּמוֹ כֵן עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִין, עַל־יְדֵי־זֶה נוֹתְנִין לוֹ מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּל וְלִצְמֹחַ:
(סא) מֵעִנְיַן הַפְלָגַת גְּדֻלַּת הָאָדָם אָמַר כְּשֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה כָּךְ בְּיָדָיו נַעֲשֶׂה כָּךְ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּכְשֶׁעוֹשֶׂה כָּךְ בְּיָדָיו נַעֲשֶׂה כָּךְ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "וָואס טַייטְשׁ אַמֶענְשׁ אַז עֶר טוּט אַזוֹי אַמַאךְ מִיט דֶער הַאנְד וֶוערְט אַזוֹי גִיטָאן אִין כָּל הָעוֹלָמוֹת, אִין אַז עֶר טוּט אַזוֹי אַמַאךְ מִיט דֶער הַאנְד וֶוערְט אַזוֹי גִיטָאן אִין כָּל הָעוֹלָמוֹת":
(סב) אָמַר "אַז מֶע זָאל אִיבֶּער קֶערְן אַמֶענְטשְׁן וָואלְט מֶען גִיזֶעהן וִויא אִין אִיטְלִיכְן אָדֶערִיל הֶענְגֶען אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת עוֹלָמוֹת". אִם הָיוּ מְהַפְּכִין אֶת הָאָדָם (רְצוֹנוֹ לוֹמַר לִרְאוֹת אֶת פְּנִימִיּוּתוֹ) הָיוּ רוֹאִין שֶׁבְּכָל גִּיד וָגִיד מִגִּידָיו תְּלוּיִים אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת עוֹלָמוֹת:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · ראיה · אות ב׳ – אות י״א
about 1 min · about 110 words · 87% of the book by the end of today
ב.. חֶסְרוֹן הַלְּבָנָה וּלְקוּתָהּ מַזִּיק לַחֲלוּשֵׁי הָרְאוּת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ג. קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ מְסֻגָּל לְרַפְּאוֹת חֲלוּשֵׁי הָרְאוּת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ד. תִּקּוּן חֲצוֹת מְסֻגָּל לַחֲלוּשֵׁי הָרְאוּת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ה. עַל יְדֵי שְׁבוּעָה בָּא כְּאֵב עֵינַיִם.
Read the complete passage on Sefaria ↗ו. הַצְּבוּעִים גּוֹרְמִים כְּאֵב עֵינַיִם לַהֲמוֹן עַם, הַטּוֹעִים בָּם.
Read the complete passage on Sefaria ↗ז. כְּשֶׁאָדָם גָּדוֹל מַרְגִּישׁ אֵיזֶהוּ כְּאֵב בְּעֵינָיו, יֵדַע שֶׁבְּנוֹ אוֹ תַּלְמִידוֹ עָשֹוּ אֵיזֶהוּ עֲבֵרָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ח. מִי שֶׁעוֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע, עַל יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִבִּזְיוֹנוֹת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ט. כְּשֶׁאָדָם יוֹצֵא לַשּׁוּק וּמִתְיָרֵא, שֶׁלּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר עַל יְדֵי הָרְאִיָּה, שֶׁיִּרְאֶה נָשִׁים יָפוֹת, יאמַר הַפָּסוּק "הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה" וְכוּ', וְעַל יְדֵי זֶה יִנָּצֵל מֵרְאוֹת.
Read the complete passage on Sefaria ↗י. הִסְתַּכְּלוּת עַל אֶתְרוֹג הוּא רְפוּאָה לִכְאֵב עֵינַיִם.
Read the complete passage on Sefaria ↗יא. הַזַּכֵּי הָרְאוּת יְכוֹלִין לִרְאוֹת עַל הַחֲלָפִים שֶׁל הַשּׁוֹחֲטִים אֶת הַכְּלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות כ״ו – אות כ״ז
about 2 min · about 190 words · 87% of the book by the end of today
וְהָלַכְתִּי עִמָּהֶם וְנִכְנַסְתִּי בַּמְּדִינָה בְּאֵיזֶה עִיר וּבָאתִי, וְרָאִיתִי שֶׁבָּאִים אֲנָשִׁים וְאוֹמְרִים אֵיזֶה דְּבַר הֲלָצָה [שֶׁקּוֹרִין בדיחה] וְאַחַר כָּךְ מִתְקַבְּצִים עֲלֵיהֶם עוֹד אֵיזֶה בְּנֵי אָדָם עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה אֵיזֶה קִבּוּץ וְאוֹמְרִים אֵיזֶה דִּבְרֵי הֲלָצוֹת [הַיְנוּ בדיחות] וְהֵם מְחַיְּכִים וְשׂוֹחֲקִים וְהִטֵּיתִי אזֶן וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהֵם מְדַבְּרִים נִבּוּל פֶּה וְזֶה אוֹמֵר דִּבְרֵי נִבּוּל פֶּה וְזֶה אוֹמֵר בְּדַקּוּת יוֹתֵר וְזֶה שׂוֹחֵק וְזֶה יֵשׁ לוֹ הֲנָאָה וְכַיּוֹצֵא.
Read the complete passage on Sefaria ↗אַחַר כָּךְ הָלַכְתִּי לְהַלָּן לְעִיר אַחֶרֶת וְרָאִיתִי שֶׁשְּׁנֵי בְּנֵי אָדָם מְרִיבִים זֶה עִם זֶה מֵחֲמַת אֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן וְהָלְכוּ אֶל הַבֵּית דִּין לְדִין וּפָסַק לָהֶם הַבֵּית דִּין: זֶה זַכַּאי וְזֶה חַיָּב וְיָצְאוּ מִן הַבֵּית דִּין אַחַר כָּךְ חָזְרוּ וְנִתְקוֹטְטוּ זֶה עִם זֶה וְאָמְרוּ שֶׁאֵינָם רוֹצִים זֶה הַבֵּית דִּין, רַק הֵם רוֹצִים בֵּית דִּין אַחֵר וּבָחֲרוּ לָהֶם בֵּית דִּין אַחֵר [כִּי מֵאַחַר שֶׁהֵם מְרֻצִּים עַל אוֹתוֹ הַבֵּית דִּין שֶׁבָּחֲרוּ לָהֶם יְכוֹלִים לָדוּן לִפְנֵיהֶם] וְדָנוּ לִפְנֵי אוֹתוֹ הַבֵּית דִּין אַחַר כָּךְ חָזְרוּ וְנִתְקוֹטְטוּ אֶחָד מֵאֵלּוּ עִם אַחֵר וּבָחֲרוּ לָהֶם בֵּית דִּין אַחֵר וְכֵן הָיוּ מְרִיבִים וּמִתְקוֹטְטִים שָׁם וּבָחֲרוּ לָהֶם כַּמָּה בָּתֵּי דִּינִים עַד שֶׁכָּל הָעִיר הָיְתָה מְלֵאָה מִבָּתֵּי דִּינִים וְהִסְתַּכַּלְתִּי, שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁאֵין שָׁם אֱמֶת וְעַתָּה זֶה מַטֶּה דִּין וְנוֹשֵׂא פָּנִים לָזֶה וְאַחַר כָּךְ חֲבֵרוֹ נוֹשֵׂא פָּנִים לוֹ כִּי הֵם מְקַבְּלִים שׁחַד וְאֵין בָּהֶם אֱמֶת.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · תפלה · קטע ל״ח – קטע מ״ד
about 2 min · about 200 words · 90% of the book by the end of today
מַה שֶּׁמַּכִּין כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי זֶה נִטְהָר אֲוִיר הַמָּקוֹם שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְפַּלֵּל שָׁם, וְשׁוֹאֵב אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ כְּמוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, עַל־יְדֵי זֶה הַתְּפִלָּה הִיא בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהִיא תִּקּוּן מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, גַּם מְבַטֵּל מַחֲשָׁבוֹת עֲבוֹדָה זָרָה, גַּם נִתְבַּטֵּל הֶרֶג וְאָבְדָּן מִן הָעוֹלָם: (לק"א סי' מ"ד)
אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁהִתְפַּלֵּל צַדִּיק, אַף־עַל־פִּי־כֵן קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל שָׁם, כִּי אֵינוֹ מֻרְגָּל בַּאֲוִירָא שֶׁל מָקוֹם, וְכָל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִקְבֹּעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל: (שם)
עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה נִתְגַּלֶּה סוֹדוֹת הַתּוֹרָה: (שם)
הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת נִקְרָאִים מַבּוּל, שֶׁמְּבַלְבְּלִין אֶת תְּפִלָּתוֹ. וְתִקּוּנוֹ – שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי זֶה הוּא נִכְלָל בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי זֶה הוּא נִצּוֹל מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. גַּם עַל־יְדֵי זֶה נִזְדַּכֵּךְ מֹחוֹ, הַיְנוּ מַחֲשַׁבְתּוֹ, וְהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית: (שם)
עַל־יְדֵי שֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר בְּיָדַיִם שֶׁלּוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וּמַכֶּה כַּף אֶל כַּף, עַל־יְדֵי זֶה נִתְהַוֶּה הַדִּבּוּר, וְהַפֶּה הַמְּקַבֵּל אֶת הַדִּבּוּר לְתוֹכוֹ: (לק"א סי' מ"ה)
גַּם עַל־יְדֵי מְחָאַת־כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה נִמְתָּקִין הַדִּינִים, וְעַל יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִשִּׁכְחָה, גַּם מְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת: (לק"א סי' מ"ו)
מַה שֶּׁמִּתְפַּלְּלִין בְּכֹחַ, שֶׁהוּא מַכְנִיס כָּל כֹּחוֹ בְּאוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה, בִּבְחִינַת כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה וְכוּ', אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבֵּר בְּכֹחַ, הֵם עַצְמָם הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם מְקַבְּלִין כֹּחַ מִכ"ח אַתְוָן אֵלּוּ: (לק"א סי' מ"ח)
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״א · קטע א׳ – קטע ד׳
about 6 min · about 560 words · 88% of the book by the end of today
חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּעֶזְרִי מֵעַתָּה שֶׁאֶזְכֶּה לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר אֶת מַחֲשַׁבְתִּי, שֶׁלֹּא אֶחְשׁב עוֹד מֵעַתָּה שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה וְזָרָה כְּלָל, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא אֲהַרְהֵר חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם הִרְהוּר רָע כְּלָל כִּי אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָה כִּרְצוֹנוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּשׁוּם אפֶן כְּלָל וְזֶה כַּמָּה שֶׁאֲנִי חוֹתֵר לַעֲצר מַחֲשַׁבְתִּי לְתָפְשָׂהּ וּלְאָחֲזָהּ שֶׁלֹּא תַטֶּה מִן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לַחוּץ חַס וְשָׁלוֹם, וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָדִי וְלֹא דַי שֶׁלֹּא זָכִיתִי לָזֶה לְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי כָּרָאוּי, אַף גַּם פָּגַמְתִּי בְּמַחֲשַׁבְתִּי הַרְבֵּה מְאד מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ כִּי חָשַׁבְתִּי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים הַרְבֵּה מְאד בְּכָל יוֹם, וְכִלִּיתִי שָׁעוֹת וְעִתִּים הַרְבֵּה וְיָמִים וְשָׁנִים בְּמַחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנוֹת רָעִים וְזָרִים הַרְבֵּה מְאד, וּבִלְבַּלְתִּי וְעָכַרְתִּי אֶת דַּעְתִּי מְאד אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה בָּאוּ כָּל הַקִּלְקוּלִים וְהַמִּכְשׁוֹלוֹת שֶׁלִּי, וְכָל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁלִּי, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר בְּכֻלָּם לֹא נִכְשַׁלְתִּי כִּי אִם עַל יְדֵי פְּגַם הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלֹּא נִזְהַרְתִּי לְתָפְסָהּ וּלְשָׁמְרָהּ כָּרָאוּי, אֲשֶׁר רַק עַל יְדֵי זֶה בָּאתִי לְמַה שֶּׁבָּאתִי וְנִכְשַׁלְתִּי בְּמַה שֶּׁנִּכְשַׁלְתִּי, בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן
Read the complete passage on Sefaria ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּעַזְרֵנִי בְּעֶזְרָתְךָ וִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִשְׁמר אֶת מַחֲשַׁבְתִּי הֵיטֵב הֵיטֵב בְכָל מִינֵי שְׁמִירוֹת מְעֻלּוֹת, וְאֶזָּהֵר מֵעַתָּה לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי כְּלָל לָצֵאת חוּץ לַשִׁטָּה חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וַאֲפִלּוּ בִּקְדֻשָּׁה אֶזְכֶּה לְשָׁמְרָהּ מִבִּלְבּוּלִים וּבְכָל עֵת וְעִנְיָן שֶׁאֶרְאֶה אֵיזֶה בִּלְבּוּל הַדַּעַת אֶבְרַח וְאֶמָּלֵט מִשָּׁם מְהֵרָה, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלּא תֵצֵא מַחֲשַׁבְתִּי חוּץ לִגְבוּל הַקְּדֻשָּׁה חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ רֶגַע קַלָּה וַאֲפִלּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם לִפְעָמִים עַל יְדֵי אֵיזֶה הֶסַּח הַדַּעַת תִּפְרַח וְתֵצֵא פִּתְאם מַחֲשַׁבְתִּי לַחוּץ מֵחֲמַת גּדֶל הַהֶרְגֵּל מִכְּבָר, תִּהְיֶה בְעֶזְרִי תָמִיד וְתַזְכִּירֵנִי תֵכֶף וּמִיָּד בְּלִי שְׁהִיָּה וְחִמּוּץ הַמּחַ כְּלָל, שֶׁאֶתְפּס אֶת מַחֲשַׁבְתִּי מִיָּד לַהֲשִׁיבָהּ לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר מִחוּץ לִפְנִים וּלְהַטּוֹתָהּ מִיָּד מֵרַע לְטוֹב מֵחֹל לְקדֶשׁ
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זְכר וְרַחֵם וְהוֹשִׁיעָה מְהֵרָה, כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לְכָל זֶה וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָדִי, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁעֲדַיִן הַבְּחִירָה בְּיָדִי, וַעֲדַיִן אֲנִי יָכל לִתְפּס מַחֲשַׁבְתִּי וּלְהַטּוֹתָהּ בְּכָל פַּעַם לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הֻרְגַּלְתִּי בְּמַחֲשַׁבְתִּי כְּמוֹ שֶׁהֻרְגַּלְתִּי, עַד שֶׁהַהֶרְגֵּל נַעֲשָׂה כְּמוֹ טֶבַע אֶצְלִי, עַד שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁאִי אֶפְשַׁר לְהִמָּלֵט מֵהֶם חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הָאֱמֶת אֵינוֹ כֵן, כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁיִּית לְעוֹלָם וַעֲדַיִן עֲדַיִן אֲנִי יָכל לִתְפּס אֶת מַחֲשַׁבְתִּי בְּכָל עֵת, וּלְהִזָּהֵר לְשָׁמְרָהּ הֵיטֵב מִמַּחֲשָׁבוֹת חוּץ וּלְהַטּוֹתָהּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה תָמִיד
Read the complete passage on Sefaria ↗עַל כֵּן בָּאתִי לִשְׁטחַ כַּפַּי אֵלֶיךָ, שֶׁתְּחַזֵּק וּתְאַמֵּץ אוֹתִי, וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר אֶת מַחֲשַׁבְתִּי מֵעַתָּה בֶּאֱמֶת עָזְרֵנִי בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר קְדֻשַּׁת מַחֲשַׁבְתָּם נוֹדַעַת לְךָ לְבַד, כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ הַמָּקוֹם שֶׁעָלוּ לְשָׁם בְּמַחֲשַׁבְתָּם הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה מְאד, בְּכחַ עֲלִיַּת מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת כָּאֵלּוּ בָּאתִי לְפָנֶיךָ, כִּי כחָם וּזְכוּתָם כְּדַאי לְהָגֵן גַּם עָלַי, לְהוֹצִיא מַחֲשַׁבְתִּי וְדַעְתִּי מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִתְפַּזְּרוּ וְנָפוֹצוּ לְשָׁם, וּלְהַעֲלוֹתִי מִכָּל מִינֵי רְגִילוּת רָעִים שֶׁהֻרְגַּלְתִּי בָּהֶם, וּלְטַהֲרֵנִי מִכָּל מִינֵי טֻמְאוֹת וְזֻהֲמוֹת שֶׁנֶּאֶחְזוּ בִּי חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי פְּגַם הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּמְבֻלְבָּלוֹת שֶׁחָשַׁבְתִּי בָּהֶם הַרְבֵּה, וּלְקַדְּשֵׁנִי וּלְטַהֲרֵנִי בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁכֻּלָּם תְּלוּיִים בִּקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה כִּי קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הַצַּדִּיקִים עוֹלָה עַל הַכּל, וְיֵשׁ לָהּ כּחַ לֵירֵד לְתוֹךְ כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁיָּרַדְתִּי בָהֶם עַל יְדֵי פִּזּוּר דַּעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי חוּץ לִגְבוּל הַקְּדֻשָּׁה, וּלְהַעֲלוֹת אוֹתִי מֵרַע לְטוֹב, וּלְלַמְּדֵנִי בְּכָל עֵת אֵיךְ לְמַלֵּט מַחֲשַׁבְתִּי מֵעַתָּה מִלָּצֵאת חוּץ חַס וְשָׁלוֹם, וּלְטַהֲרָהּ וּלְקַדְּשָׁהּ בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת וְעַל זֶה לְבַד תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי עֲדַיִן לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעָה, שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְהַתְחִיל לְחַזֵּק עַצְּמִי לְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי, וְאַתָּה תְּסַיְּעֵנִי מִן הַשָּׁמַיִם לְהַתְחִיל וְלִגְמר, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְתִהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי דְבוּקָה בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות צב · פסקה 3 – פסקה 4
about 2 min · about 160 words · 88% of the book by the end of today
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. וּמוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי בְּכָל הַהוֹלָדוֹת יֵשׁ בָּהֶם חֵלֶק מֵהוֹלָדַת הַבְּכוֹר, הַיְנוּ כִּי כָּל הַהוֹלָדוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְהוֹלָדַת הַבְּכוֹר נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַפְּעֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁפּוֹעֵל אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי עַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד וְנַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ כְּלִי וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן נוֹטֵל הַבְּכוֹר פִּי שְׁנַיִם בְכָל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ כִּי בְּכָל מָה אֲשֶׁר נִמְצָא וְנוֹלָד וְנִשְׁפָּע לוֹ עַל־יְדֵי תְּפִלָּה יֵשׁ בָּזֶה חֵלֶק מֵהַפְּעֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁפָּעַל בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת הוֹלָדַת הַבְּכוֹר, וְעַל כֵּן יֵשׁ לוֹ חֵלֶק כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
וְעַל כֵּן בֵּאֵר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהַבְּכוֹרָה הוּא הַתְּפִלָּה וְעִנְיַן פִּי שְׁנַיִם שֶׁלּוֹקֵחַ הַבְּכוֹר הוּא עִנְיַן הַשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהַתְּפִלָּה; שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם וּשְׁאֵלַת צְרָכָיו כַּנַּ"ל, כִּי סִדּוּר שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם קוֹדֵם וְאַחַר־כָּךְ שְׁאֵלַת צְרָכָיו הוּא גַּם כֵּן עִנְיָן זֶה. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין בִּשְׁבָחָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ' גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים שֶׁגָּמַל עִמָּהֶם חֶסֶד וְשָׁמַע תְּפִלָּתָם תָּמִיד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְיַחֵד שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק אֶצְלֵנוּ הָאֱמוּנָה בְּעַצְמֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ בִּשְׁאֵלַת צְרָכֵינוּ.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קט · פסקה 2
about 1 min · about 110 words · 86% of the book by the end of today
וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג כְּלָל הַחֶסֶד וְהַצְּדָקָה הַנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם, כִּי הוּא בְּחִינַת תְּפִלַּת הַשֵּׁם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל מִתְפַּלֵּל עַל זֶה לְהַמְשִׁיךְ וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנִּפְלָא הַנֶּעְלָם הַזֶּה.
וּבָזֶה יְכוֹלִין לְהִתְחַזֵּק הַכֹּל בְּכָל עֵת מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שֶׁיֵּשׁ תְּפִלַּת הַשֵּׁם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל מִתְפַּלֵּל, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַי שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמַי אֶת כַּעֲסִי וְכוּ' וְשָׁם הַחֶסֶד וְהַצְּדָקָה עַד אֵין קֵץ וְהוּא בְּחִינַת סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת גְּבוֹהִים מְאֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם, כִּי אִם גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הַמֻּבְחָרִים שֶׁזָּכוּ לָזֶה וְהֵם יְכוֹלִים לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הַחֶסֶד וְהַצְּדָקָה הַנִּפְלָאִים הַנַּ"ל.
וּבְכֹחָם יְכוֹלִין הַכֹּל לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְלָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם. (שָׁם הֲלָכָה ה' אוֹת ו' עַיֵּן יִרְאָה אוֹת קל"ד):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · תפלה · אות יב
about 3 min · about 280 words · 90% of the book by the end of today
בָּנֵי, חַיֵּי וּמְזוֹנֵי וְכוּ', בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יַזִּיק לָהֶם לָנֶצַח, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא, עַל־יְדֵי הַשֶּׁפַע דַּיְקָא יִתְתַּקְּנוּ וְיָשׁוּבוּ אֶל הַשֵּׁם, וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל הַתְּפִלָּה נִפְלָאוֹת וְנִסְתָּרוֹת הַרְבֵּה, וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת אָסוּר לְהִתְעַקֵּשׁ וְלִדְחֹק עַצְמוֹ עַל שׁוּם דָּבָר בִּתְפִלָּתוֹ, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי אוּלַי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְמַלֹּאת בַּקָּשָׁתוֹ אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, כִּי יַזִּיק לוֹ יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁיְּמַלְּאוּ בַּקָּשָׁתוֹ, וְאִם יִדְחַק וִיתְעַקֵּשׁ מְאֹד בִּתְפִלָּתוֹ, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּפְעַל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמַלֹּאת בַּקָּשָׁתוֹ, כִּי הָאָדָם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לִפְעֹל בִּתְפִלָּתוֹ, אֲבָל לֹא יִהְיֶה לוֹ לְטוֹבָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עֲדַיִן לֹא זָכָה בִּתְפִלָּתוֹ לְתַקֵּן הַכְּלִי בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁצָּרִיךְ לְקַבָּלַת הַשֶּׁפַע שֶׁהוּא רוֹצֶה, נִמְצָא, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵין מִתְפַּלֵּל עַל צְרָכָיו, אֲזַי כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁחָסֵר לוֹ הֵם לוֹ לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, אַךְ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה מְתַקֵּן כֵּלִים כָּרָאוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְקַבֵּל שֶׁפַע הַחֶסֶד לְמַלֹּאת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלֹּא וְלֹא יַזִּיק לוֹ כְּלָל לָנֶצַח גַּם כֵּן, וְכָל זֶה - עַל־יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכְּלִין בֶּאֱמֶת אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר הַתְּפִלָּה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמּוּבָא בַּסְּפָרִים, שֶׁעִקַּר הַתְּפִלָּה צְרִיכָה שֶׁתִּהְיֶה בִּשְׁבִיל לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹן הַשְּׁכִינָה, כִּבְיָכוֹל, וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ הַתְּפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל צְרָכָיו הַגַּשְׁמִיִּים, יִתְפַּלֵּל שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל צְרָכָיו בְּאֹפֶן שֶׁיַּצְלִיחַ עַל־יְדֵי־זֶה לָנֶצַח, וְזֶה בְּחִינַת סֵדֶר הַתְּפִלָּה שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה, שֶׁסִּדְּרוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּמַתְחִילִין תְּחִלָּה בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם - בַּשָּׁלֹשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת, וּמַזְכִּירִין בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה אֵיךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְכָל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הַכֹּל לְטוֹבָה וְהוּא מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן וְאַחַר־כָּךְ בְּבִרְכַּת מְחַיֵּה הַמֵּתִים, כּוֹלֵל גַּם כֵּן שְׁאָר יְשׁוּעוֹת וּפַרְנָסָה וּרְפוּאָה, וְכוֹלֵל אוֹתָן כַּמָּה פְּעָמִים עִם עִנְיָן שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים, הַיְנוּ שֶׁאָנוּ מְשַׁבְּחִין וּמוֹדִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ הוּא לְטוֹבָתֵנוּ הַנִּצְחִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה הוּא מַצְמִיחַ לָנוּ יְשׁוּעוֹת נִפְלָאִים בְּכָל עֵת בְּגַשְׁמִיּוּת גַּם כֵּן:
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תנט · פסקה 4 – פסקה 2
about 6 min · about 570 words · 89% of the book by the end of today
וְאַתָּה בְּנִי שֶׁיִּחְיֶה אַל תִּדְאַג עַל כָּל זֶה, וְאַל תַּרְבֶּה בְּמַחֲשָׁבוֹת יְתֵרוֹת, כִּי הִנְּךָ רוֹאֶה בְּעֵינֶיךָ שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנַהֵג לְךָ כַּסֵּדֶר בְּשׁוּם דָּבָר, וְאַתָּה רוֹאֶה שֶׁהָעוֹלָם מָלֵא יְגוֹנוֹת וְכוּ'. וְגַם עָלֶיךָ עוֹבֵר מַה שֶּׁעוֹבֵר, וּבְכָל זֹאת אַתָּה חוֹשֵׁב בְּכָל פַּעַם שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל הוֹלֵךְ לְךָ כַּסֵּדֶר כִּרְצוֹנְךָ, אֲבָל הַהֶכְרֵחַ לְבַטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַמְתִּין וּלְצַפּוֹת בְּכָל עֵת לִישׁוּעַת ה'. וַאֲפִלּוּ בַּעֲבוֹדַת ה', אַף עַל פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְמַהֵר לְמַלֵּט עַל נַפְשׁוֹ מִפַּח יוֹקְשִׁים וְכוּ', אַף עַל פִּי כֵן שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר לִי לְעִנְיַן זֶה 'אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן' וְכוּ'. וְכַאֲשֶׁר כְּבָר שָׁמַעְתָּ בָּזֶה הַרְבֵּה, וַעֲדַיִן עֲדַיִן יֵשׁ וָיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר. וְלוּלֵא ה' עֶזְרָתָה לָנוּ שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים עַל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן וְכוּ' אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הָיָה לָנוּ כֹּחַ לְהַמְתִּין וְכוּ' בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת. אַךְ בְּחֶמְלַת ה' וְחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא כְּבָר הִקְדִּים לָנוּ רְפוּאָה לַמַּכָּה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מַחֲסֵה עֹז אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ יָכוֹל כָּל אֶחָד לִבְרֹחַ וְלָנוּס לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, בְּכָל מִינֵי נְפִילוֹת וְהַרְחָקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּבְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם וְכוּ', וְכַאֲשֶׁר פָּקַח עֵינֵינוּ לִמְצֹא כָּל זֶה בְּסֵפֶר תְּהִלִּים וּבִשְׁאָר סִפְרֵי קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים כ"ג) "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי וְכוּ' וְכֵן הַרְבֵּה. חֲזַק וֶאֱמַץ בְּנִי וּבְטַח בִּישׁוּעַת ה' וְחַסְדּוֹ כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ וְאוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ כִּי "חַסְדֵי ה' לֹא תָמְנוּ" וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו לְעוֹלָם.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' חֻקַּת תר"ד אוּמַאן.
שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ, וּבִפְרָט הֶחָתָן בְּנוֹ הוּא נֶכְדִּי שֶׁיִּחְיֶה, מִי שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ הוּא יְשַׂמְּחֵם בְּחַסְדּוֹ וְגַם אוֹתִי עִמָּהֶם נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
בָּאתִי לְפֹה בְּעֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר, וּבְעוֹדִי בְּטֶעפְּלִיק הִטָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּעְתִּי בַּעֲצַת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אֲהוּבַי בֶּאֱמֶת שֶׁהַהֶכְרֵחַ שֶׁאֶהְיֶה עַל חֲתֻנַּת בְּנוֹ הוּא נֶכְדִּי שֶׁיִּחְיֶה. וְהַיּוֹם קִבַּלְתִּי מִכְתָּבוֹ, וּכְפִי אֲשֶׁר בְּדַעְתִּי עַתָּה, אֶהְיֶה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתוֹ וְנִתְעַלְּסָה בַאֲהָבִים בְּחַסְדֵי ה'. וְאוֹדוֹת הָעֲגָלָה בִּשְׁבִילִי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּין עַד שֶׁתָּבוֹא וְאֶרְאֶה לִנְסֹעַ אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּעַצְמִי מִפֹּה. אוֹ לְצַוּוֹת לְאַנְשֵׁי טֶעפְּלִיק שֶׁיִּשְׁלְחוּ עֲבוּרִי עֲגָלָה קֹדֶם בִּיאָתְךָ לְשָׁם. וּכְבָר דִבַּרְתִּי מִזֶּה עִם רַבִּי מָרְדְּכַי נֵרוֹ יָאִיר. וְאַתָּה אֵינְךָ צָרִיךְ לְבַלְבֵּל דַּעְתְּךָ בָּזֶה כְּלָל, רַק עַל הֶחָתָן מָאהְל [סְעוּדַת חָתָן שֶׁעוֹשִׂים לַיְלָה קוֹדֶם הַחוּפָּה] אֵינִי רוֹצֶה בְּשׁוּם אֹפֶן לִסְעֹד עַל הַסְּעֻדָּה, וְעַל כֵּן קָרוֹב שֶׁלֹּא אָבוֹא לְשָׁם עַד יוֹם ג' בַּבֹּקֶר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם. וַאֲפִלּוּ אִם אָבוֹא בְּיוֹם ב' אֵינִי רוֹצֶה שֶׁיַּפְצִירוּ בִּי כְּלָל לְהִתְוַעֵד עִמָּהֶם בִּסְעֻדַּת הֶחָתָן מָאל, כִּי אֵין לִי כֹּחַ לָזֶה. וְלַה' הַיְשׁוּעָה וְהַתִּקְוָה שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל עַל נָכוֹן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה כְּפִי הַנִּרְאֶה נִצַּחְתַּנִי בְּנִי חֲבִיבִי, תְּשׁוּקָתְךָ וּתְשׁוּקַת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אִלְּצוּנִי לִשְׂמֹחַ עִמָּהֶם יַחַד בִּישׁוּעַת ה', וְחֶדְוַת ה' יִהְיֶה לִי מָעֻזֵּנוּ. מִי יִתֵּן שֶׁתִּזְכֶּה בְּנִי יְדִידִי לְנַצֵּחַ אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה מֵעַתָּה לְעֶזְרְךָ לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ תָּמִיד, לֶאֱחֹז הַמַּחֲשָׁבָה מִמַּחְשְׁבוֹת חוּץ וּמִמַּחֲשָׁבוֹת יְתֵרוֹת וְכוּ', וּלְקַשֵּׁר וּלְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתְּךָ תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ בְּכָל עֹז, וּלְהִתְחַזֵּק לִשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ תָּמִיד וְכוּ'. וְהַכֹּל עַל יְדֵי דַּרְכֵי אֲדְמוֹ"ר זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, וְהָעִקָּר עַל יְדֵי הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִים טוֹבִים וּלְהוֹצִיאָם בַּפֶּה בְּדִבּוּרִים מֵעֹמֶק הַלֵּב לְקַיֵּם לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל זַמְּרוּ לְמִי שֶׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד בְּשִׂמְחָה בְּכָל לֵב שֶׁזָּכִינוּ לַעֲסֹק בְּדִבּוּרִים וְשִׂיחוֹת קְדוֹשׁוֹת וְנוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה. וּתְהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ עַל כֹּחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל זָקֵן שֶׁבִּזְקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה, בָּהֶם תָּמַכְנוּ יְתֵדוֹתֵינוּ לָנֶצַח:
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב.
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה:
בָּרוּךְ־הַשֵּׁם, יוֹם ב' מַסְעֵי תד"ר אוּמַאן.
רַב שָׁלוֹם לִכְבוֹד יְדִידִי אֲהוּבִי יְדִיד נַפְשִׁי וּלְבָבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק וְכוּ', מוֹרֵנוּ הָרַב אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · ראשונים ואחרונים · פסקה 7
about 1 min · about 60 words · 89% of the book by the end of today
ר' מֵאִיר, בַּעַל הַ"מַּהֲרַ"ם". ר' שִׁמְשׁוֹן אָסְטְרָאפָּאלֶר. חָכָם צְבִי. ר' נַפְתָּלִי כֹּהֵן הַנִּקְרָא רַבִּי נַפְתָּלִי. ר' סֶענְדֶער, בַּעַל הַ"תְּבוּאוֹת שׁוֹר.
ר' יְהוֹשֻׁעַ, בַּעַל הַ"פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ". ר' נָתָן נָטָע, בַּעַל "מְגַלֶה עֲמוּקוֹת".
ר' אַייזִיק הַכֹּהֵן אַב בֵּית דִין דִּקְהִלַת קֹדֶשׁ קָארִיץ, בַּעַל הַמְּחַבֵּר סֵפֶר "בְּרִית כְּהוּנַת עוֹלָם". אָחִיו ר' מְשׁוּלָם הַכֹּהֵן, בַּעַל הַמְּחַבֵּר סֵפֶר "פִּתְחֵי נִדָּה".
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן ק״פ · סעיף א׳ – סעיף ט״ז
about 6 min · about 620 words · 86% of the book by the end of today
הַסְכָּמַת רֹב הַפּוֹסְקִים דִּשְׁמִטַּת כְּסָפִים נוֹהֶגֶת גַּם בַּזְּמַן הַזֶּה, וַאֲפִלּוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ. וְהָעוֹלָם נָהֲגוּ לְהָקֵל. וּכְבָר הִרְעִישׁוּ עַל זֹאת גְּדוֹלֵי יִשְֹרָאֵל זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּקְצָת מֵהֶם טָרְחוּ לְלַמֵּד זְכוּת עַל הַמִּנְהָג שֶׁסּוֹמְכִין עַל קְצָת מְקִלִין. אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְדַקְדֵּק בַּמִצְוֹת, בְּוַדַּאי מְחֻיָב לַעֲשׂוֹת כְּדַעַת רֹב הַפּוֹסְקִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּבִפְרָט שֶׁיוּכַל לְתַקֵּן אֶת הַדָּבָר עַל יְדֵי פְּרוֹזְבּוּל וְלֹא יָבוֹא לִידֵי פְסִידָא. וּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה הָיְתָה בִֹּשְנַת תרל"ה, וְתִהְיֶה אִם יִרְצֶה הַשֵׁם בִּשְׁנַת תרמ"ב. [וְהַבָּאוֹת, אי"ה, תש"מ, תשמ"ז, תשנ"ד, תשס"א, תשס"ח, תשע"ה, תשפ"ב, תשפ"ט, תשצ"ו, תת"ג. וְכוּ'].
שְׁבִיעִית, מְשַׁמֶּטֶת כָּל מִלְוֶה, בֵּין מִלְוֶה עַל פֶּה, בֵּין מִלְוֶה בִּשְׁטָר, וַאֲפִלּוּ יֶשׁ בּוֹ אַחֲרָיוּת נְכָסִים. וּמִי שֶׁנָּתַן לַחֲבֵרוֹ מָעוֹת בְּתוֹרַת עִסְקָא, שֶׁהַדִּין הוּא שֶׁחֶצְיָן מִלְוֶה וְחֶצְיָן פִּקָּדוֹן, הַחֵצִי שֶׁהוּא מִלְוֶה מְשַׁמֵּט, וְהַחֵצִי שֶׁהוּא פִקָּדוֹן אֵינוֹ מְשַׁמֵּט.
הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן, אֵינוֹ מְשׁמֵּט. וְאִם הִלְוָהוּ עַל מַשְׁכּוֹן קַרְקַע, יֵשׁ בָּזֶה חִלוּקֵי דִינִים.
עָרֵב שֶׁפָּרַע לַמַּלְוֶה, וְקֹדֶם שֶׁפָּרַע הַלֹּוֶה לְהֶעָרֵב הִגִּיעָה שְׁנַת הַשְׁמִטָּה, מְשַׁמֵּט.
מִי שֶׁנִּתְחַיֵב לַחֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה עַל מָמוֹן, שֶׁאִלּוּ הָיָה מוֹדֶה לוֹ הָיְתָה שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת אֶת הַמָּמוֹן, מְשַׁמֶּטֶת גַּם כֵּן אֶת הַשְׁבוּעָה.
מִי שֶׁהָיָה חַיָב לַחֲבֵרוֹ מָמוֹן וְכָפַר, וְעָמְדוּ לַדִּין וְנִתְחַיֵב, וְכָתְבוּ בֵּית הַדִּין פְּסַק דִּין וּנְתָנוּהוּ לִדֵי הַמַּלְוֶה, אֵין הַשְּׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ.
הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ וְהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁלֹּא תְשַׁמְּטֶנּוּ שְׁבִיעִית, אֲפִלּוּ הָכִי מְשַׁמַּטְתּוֹ. אֲבָל אִם הִתְנָה עִמּוֹ שֶׁלֹּא יַשְׁמִיט הוּא חוֹב זֶה, אֲפִלּוּ הָיָה זֶה בִּשְׁנַת הַשְׁמִטָּה, אֵינָהּ מְשַׁמַּטְתּוֹ. וְכֵן אִם כָּתַב בִּשְׁטָר לְשׁוֹן פִּקָּדוֹן, אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת.
הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ לְאֵיזֶה שָׁנִים וְהִגִּיעַ זְמַן הַפֵּרָעוֹן לְאַחַר שְׁמִטָּה, אֵינָהּ מְשַׁמַּטְתּוֹ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְתָבְעוֹ קֹדֶם.
הַמּוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִּין וְאָמַר לָהֶם, אַתֶּם גְּבוּ לִי חוֹבִי, אֵינוֹ נִשְׁמָט.
הַמּוֹכֵר אֵיזֶה דָבָר לַחֲבֵרוֹ בְּהַקָּפָה, הֲוֵי לֵהּ כְאִלּוּ הִלְוָהוּ מָעוֹת, וּמְשַׁמֵּט. אֲבָל חֶנְוָנִי הַמּוֹכֵר לַאֲחֵרִים בְּהַקָּפָה, וְאֵין דַּרְכּוֹ לִתְבֹּעַ עַד שֶׁמִּתְקַבֵּץ אֵיזֶה סַךְ, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. וְאִם זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה, דְּהַיְנוּ שֶׁחָשַב הַכֹּל בְּיַחַד וְכָתַב בְּפִנְקָסוֹ סַךְ הַכּוֹלֵל, אֲזַי הֲוֵי כְּהַלְוָאָה וּמְשַׁמֵּט.
שְׂכַר שָׂכִיר, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. וְאִם זְקָפוֹ עָלָיו בְּמִלְוֶה, מְשַׁמֵּט.
הַבָּא מִכֹּחַ הַגּוֹי, הֲרֵי הוּא כַּגּוֹי. לָכֵן מִי שֶׁקָּנָה מִגּוֹי שְׁטַר חוֹב עַל יִשְֹרָאֵל, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט, שֶׁהֲרֵי הַגּוֹי הָיָה גוֹבֶה בִּשְׁטָרוֹ לְעוֹלָם. וְכֵן מִי שֶׁעָרַב לַגּוֹי בְּעַד יִשְֹרָאֵל, וְלֹא פָרַע הַיִשְֹרָאֵל, וְהֻצְרַךְ הַיִשְֹרָאֵל הֶעָרֵב לִפְרֹעַ לַגּוֹי, וְנָטַל מִן הַגּוֹי אֶת הַשְׁטָר שֶׁעַל הַלֹּוֶה, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. אֲבָל אִם לֹא הָיָה שְׁטָר, אֶלָּא שֶׁתּוֹבֵעַ לַחֲבֵרוֹ בְּעַל פֶּה, עַל שֶׁהֻצְרַךְ לִפְרֹעַ בַּעֲדוֹ לַגּוֹי, הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
אֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת כְּסָפִים, אֶלָּא בְּסוֹפָהּ. לְפִיכָךְ הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה עַצְמָהּ, גּוֹבֶה חוֹבוֹ כָּל הַשָׁנָה. וּכְשֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָׁנָה, אָבַד הַחוֹב.
לֹוֶה שֶׁבָּא לִפְרֹעַ לַמַּלְוֶה חוֹב שֶׁעָבַר עָלָיו שְׁמִטָּה, יֹאמַר לוֹ הַמַּלְוֶה, מְשַׁמֵּט אֲנִי אֶת הַחוֹב וּכְבָר נִפְטַרְתָּ מִמֶּנִי. אִם אָמַר לוֹ הַלֹּוֶה, אַף עַל פִּי כֵן רוֹצֶה אֲנִי שֶׁתְּקַבֵּל מִמֶּנִּי, מֻתָּר לַמַּלְוֶה לְקַבְּלוֹ מִמֶּנוּ. וְאַל יֹאמַר הַלּוֶֹה, בְּחוֹבִי אֲנִי נוֹתֵן לְךָ, אֶלָּא יֹאמַר לוֹ, שֶׁלִּי הֵם וּבְמַתָּנָה אֲנִי נוֹתְנָם לָךְ. וְיָכוֹל הַמַּלְוֶה לַעֲשוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת וְהִתְפָּעֲלוּת, שֶׁיֹּאמַר הַלֹּוֶה שֶׁהוּא נוֹתְנָם לוֹ בְּמַתָּנָה. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לִפְעֹל זֹאת, אַל יִקָּחֵם.
פְּרוֹזְבּוּל אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. וּמַהוּ פְּרוֹזְבּוּל. הַמַּלְוֶה הוֹלֵךְ אֵצֶל שְׁלשָׁה בְּנֵי תוֹרָה שֶׁיִהְיוּ בֵּית דִּין, וְיֹאמַר אֲלֵיהֶם, אַתֶּם דַּיָנִים, מוֹסֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּל חוֹב שֶׁיֶּשׁ לִי עַל פְּלוֹנִי וְעַל פְּלוֹנִי, שֶׁאֶגְבֶּה אוֹתָן חוֹבוֹת כָּל זְמַן שֶׁאֶרְצֶה. וְהֵמָּה כּוֹתְבִים לוֹ פְּרוֹזְבוּל בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן, בְמוֹתַב תְּלָתָא כַחֲדָא הָוֵינָא, וַאֲתָא פְּלוֹנִי הַמַּלְוֵה וְאָמַר לְפָנֵינוּ, מוֹסֵר אֲנִי וְכוּ'. וּשְׁלָשְׁתָּן חוֹתְמִין לְמַטָּה, בִּלְשׁוֹן דַּיָּנִים אוֹ בִּלְשׁוֹן עֵדִים. וִיכוֹלִין לַעֲשׂוֹת זֹאת גַּם בְּסוֹף הַשָּׁנָה, דְּהַיְנוּ בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָׁנָה קֹדֶם שְׁקִיעַת הַחַמָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁאֵינָן צְרִיכִין דַוְקָא לִכְתֹּב אֶת הַפְּרוֹזְבּוּל, אֶלָּא דַּי בְּמַה שֶׁהוּא אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם. וַאֲפִלּוּ אִם אֵין בִּמְקוֹמוֹ בֵּית דִּין, יָכוֹל לוֹמַר, אֲנִי מוֹסֵר שְׁטָרוֹתַי לְבֵית דִּין שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי.
לֹא מַהֲנֵי פְּרוֹזְבּוּל אֶלָּא אִם יֵשׁ לַלֹּוֶה קַרְקַע. וַאֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, סַגֵּי. וַאֲפִלּוּ אֵין לוֹ אֶלָּא עָצִיץ נָקוּב, סַגֵי. וַאֲפִלּוּ אֵין לַלֹּוֶה כְּלוּם, אֶלָּא שֶׁיֵשׁ לֶעָרֵב אוֹ שֶׁיֵשׁ לְמִי שֶׁהוּא חַיָב לוֹ לְלֹוֶה זֶה, נַמֵּי מַהֲנֵי. וְאִם גַּם לְאֵלּוּ אֵין לָהֶם כְּלָל, אִם יֵש לַמַּלְוֶה קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, יָכוֹל לְזַכּוֹת לוֹ לַלֹּוֶה, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי אַחֵר, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְפָנָיו, וּמַהֲנֵי לִפְרוֹזְבּוּל.
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״א
חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּעֶזְרִי מֵעַתָּה שֶׁאֶזְכֶּה לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר אֶת מַחֲשַׁבְתִּי, שֶׁלֹּא אֶחְשׁב עוֹד מֵעַתָּה שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה וְזָרָה כְּלָל, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא אֲהַרְהֵר חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם הִרְהוּר רָע כְּלָל כִּי אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָה כִּרְצוֹנוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּשׁוּם אפֶן כְּלָל וְזֶה כַּמָּה שֶׁאֲנִי חוֹתֵר לַעֲצר מַחֲשַׁבְתִּי לְתָפְשָׂהּ וּלְאָחֲזָהּ שֶׁלֹּא תַטֶּה מִן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לַחוּץ חַס וְשָׁלוֹם, וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָדִי וְלֹא דַי שֶׁלֹּא זָכִיתִי לָזֶה לְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי כָּרָאוּי, אַף גַּם פָּגַמְתִּי בְּמַחֲשַׁבְתִּי הַרְבֵּה מְאד מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ כִּי חָשַׁבְתִּי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים הַרְבֵּה מְאד בְּכָל יוֹם, וְכִלִּיתִי שָׁעוֹת וְעִתִּים הַרְבֵּה וְיָמִים וְשָׁנִים בְּמַחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנוֹת רָעִים וְזָרִים הַרְבֵּה מְאד, וּבִלְבַּלְתִּי וְעָכַרְתִּי אֶת דַּעְתִּי מְאד אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה בָּאוּ כָּל הַקִּלְקוּלִים וְהַמִּכְשׁוֹלוֹת שֶׁלִּי, וְכָל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁלִּי, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר בְּכֻלָּם לֹא נִכְשַׁלְתִּי כִּי אִם עַל יְדֵי פְּגַם הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלֹּא נִזְהַרְתִּי לְתָפְסָהּ וּלְשָׁמְרָהּ כָּרָאוּי, אֲשֶׁר רַק עַל יְדֵי זֶה בָּאתִי לְמַה שֶּׁבָּאתִי וְנִכְשַׁלְתִּי בְּמַה שֶּׁנִּכְשַׁלְתִּי, בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן
Read the complete passage on Sefaria ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּעַזְרֵנִי בְּעֶזְרָתְךָ וִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִשְׁמר אֶת מַחֲשַׁבְתִּי הֵיטֵב הֵיטֵב בְכָל מִינֵי שְׁמִירוֹת מְעֻלּוֹת, וְאֶזָּהֵר מֵעַתָּה לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי כְּלָל לָצֵאת חוּץ לַשִׁטָּה חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וַאֲפִלּוּ בִּקְדֻשָּׁה אֶזְכֶּה לְשָׁמְרָהּ מִבִּלְבּוּלִים וּבְכָל עֵת וְעִנְיָן שֶׁאֶרְאֶה אֵיזֶה בִּלְבּוּל הַדַּעַת אֶבְרַח וְאֶמָּלֵט מִשָּׁם מְהֵרָה, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלּא תֵצֵא מַחֲשַׁבְתִּי חוּץ לִגְבוּל הַקְּדֻשָּׁה חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ רֶגַע קַלָּה וַאֲפִלּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם לִפְעָמִים עַל יְדֵי אֵיזֶה הֶסַּח הַדַּעַת תִּפְרַח וְתֵצֵא פִּתְאם מַחֲשַׁבְתִּי לַחוּץ מֵחֲמַת גּדֶל הַהֶרְגֵּל מִכְּבָר, תִּהְיֶה בְעֶזְרִי תָמִיד וְתַזְכִּירֵנִי תֵכֶף וּמִיָּד בְּלִי שְׁהִיָּה וְחִמּוּץ הַמּחַ כְּלָל, שֶׁאֶתְפּס אֶת מַחֲשַׁבְתִּי מִיָּד לַהֲשִׁיבָהּ לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר מִחוּץ לִפְנִים וּלְהַטּוֹתָהּ מִיָּד מֵרַע לְטוֹב מֵחֹל לְקדֶשׁ
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זְכר וְרַחֵם וְהוֹשִׁיעָה מְהֵרָה, כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לְכָל זֶה וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָדִי, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁעֲדַיִן הַבְּחִירָה בְּיָדִי, וַעֲדַיִן אֲנִי יָכל לִתְפּס מַחֲשַׁבְתִּי וּלְהַטּוֹתָהּ בְּכָל פַּעַם לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הֻרְגַּלְתִּי בְּמַחֲשַׁבְתִּי כְּמוֹ שֶׁהֻרְגַּלְתִּי, עַד שֶׁהַהֶרְגֵּל נַעֲשָׂה כְּמוֹ טֶבַע אֶצְלִי, עַד שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁאִי אֶפְשַׁר לְהִמָּלֵט מֵהֶם חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הָאֱמֶת אֵינוֹ כֵן, כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁיִּית לְעוֹלָם וַעֲדַיִן עֲדַיִן אֲנִי יָכל לִתְפּס אֶת מַחֲשַׁבְתִּי בְּכָל עֵת, וּלְהִזָּהֵר לְשָׁמְרָהּ הֵיטֵב מִמַּחֲשָׁבוֹת חוּץ וּלְהַטּוֹתָהּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה תָמִיד
Read the complete passage on Sefaria ↗עַל כֵּן בָּאתִי לִשְׁטחַ כַּפַּי אֵלֶיךָ, שֶׁתְּחַזֵּק וּתְאַמֵּץ אוֹתִי, וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר אֶת מַחֲשַׁבְתִּי מֵעַתָּה בֶּאֱמֶת עָזְרֵנִי בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר קְדֻשַּׁת מַחֲשַׁבְתָּם נוֹדַעַת לְךָ לְבַד, כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ הַמָּקוֹם שֶׁעָלוּ לְשָׁם בְּמַחֲשַׁבְתָּם הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה מְאד, בְּכחַ עֲלִיַּת מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת כָּאֵלּוּ בָּאתִי לְפָנֶיךָ, כִּי כחָם וּזְכוּתָם כְּדַאי לְהָגֵן גַּם עָלַי, לְהוֹצִיא מַחֲשַׁבְתִּי וְדַעְתִּי מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִתְפַּזְּרוּ וְנָפוֹצוּ לְשָׁם, וּלְהַעֲלוֹתִי מִכָּל מִינֵי רְגִילוּת רָעִים שֶׁהֻרְגַּלְתִּי בָּהֶם, וּלְטַהֲרֵנִי מִכָּל מִינֵי טֻמְאוֹת וְזֻהֲמוֹת שֶׁנֶּאֶחְזוּ בִּי חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי פְּגַם הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּמְבֻלְבָּלוֹת שֶׁחָשַׁבְתִּי בָּהֶם הַרְבֵּה, וּלְקַדְּשֵׁנִי וּלְטַהֲרֵנִי בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁכֻּלָּם תְּלוּיִים בִּקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה כִּי קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הַצַּדִּיקִים עוֹלָה עַל הַכּל, וְיֵשׁ לָהּ כּחַ לֵירֵד לְתוֹךְ כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁיָּרַדְתִּי בָהֶם עַל יְדֵי פִּזּוּר דַּעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי חוּץ לִגְבוּל הַקְּדֻשָּׁה, וּלְהַעֲלוֹת אוֹתִי מֵרַע לְטוֹב, וּלְלַמְּדֵנִי בְּכָל עֵת אֵיךְ לְמַלֵּט מַחֲשַׁבְתִּי מֵעַתָּה מִלָּצֵאת חוּץ חַס וְשָׁלוֹם, וּלְטַהֲרָהּ וּלְקַדְּשָׁהּ בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת וְעַל זֶה לְבַד תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי עֲדַיִן לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעָה, שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְהַתְחִיל לְחַזֵּק עַצְּמִי לְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי, וְאַתָּה תְּסַיְּעֵנִי מִן הַשָּׁמַיִם לְהַתְחִיל וְלִגְמר, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְתִהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי דְבוּקָה בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה
Read the complete passage on Sefaria ↗The match between the prayer and the teaching is computed from textual similarity, not taken from the book itself.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה נ׳ · The teaching and the prayer side by side
Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 311 of 355 in the cycle of 5785
Estimated study time today: short about 3 min · full about 41 min
Torah portion of the week: Vaetchanan
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on August 9, 2025, at about 19:30.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · שבת
אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל רַק בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כָּל שִׁתָּא יוֹמִין: (לק"א סי' רע"ו)
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.