Sukkot
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · סכות
תְּפִלָּה בְּכֹחַ וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִצְוַת סֻכָּה הֵם בְּחִינָה אַחַת וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה: (שם)
Opening the day with Rabbeinu's teaching
Monday, 14 Tishrei 5786 · October 6, 2025
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ו׳ · אות ז׳ – אות י׳
about 6 min · about 560 words · 4% of the book by the end of today
ז וְזֶה פֵּרוּשׁ: (תהלים מז): יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ – זֶה בְּחִינַת חִירִיק, נְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל אָלֶף, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וְתַחַת רַגְלָיו, בְּחִינַת: וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי. יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ – זֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה, בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הָאָלֶף, בְּחִינַת: וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ דְּמוּת כִּסֵּא, וְכִסְאוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ, פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים קיט.): ר' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נַחֲלָה – זוֹ שִׁילֹה; שִׁילֹה – דָּא משֶׁה (זוהר בראשית כה: ובתיקון כא). אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב – זֶה בְּחִינַת וָא"ו שֶׁבְּתוֹךְ אָלֶ"ף, בְּחִינַת אֹהֶל, בְּחִינַת אוֹר, שֶׁמֹּשֶׁה מֵאִיר לִיהוֹשֻׁעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כה): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים: וְזֶה בְּחִינַת (סנהדרין כ:) שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּכַלּוּ זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, זֶה בְּחִינַת: יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ; וּלְמַנּוֹת לָהֶם מֶלֶךְ, זֶה בְּחִינַת: גְּאוֹן יַעֲקֹב, בְּחִינַת (במדבר כד): דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, בְּחִינַת מֶלֶךְ; וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה, זֶה בְּחִינַת משֶׁה, בְּחִינַת דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג.): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, וְזֶה בְּחִינַת: יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ: (מִסִּימָן ד' עַד כָּאן – לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה)
וְזֶה פֵּרוּשׁ: וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ. משֶׁה הוּא נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, וִיהוֹשֻׁעַ הוּא נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה. וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל – זֶה בְּחִינַת הָרָקִיעַ, בְּחִינַת הַוָּא"ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶ"ף. וַאֲצַוֶּנּוּ – כִּי משֶׁה הָיָה צָרִיךְ אָז לִמְסֹר הַכֹּל לִיהוֹשֻׁעַ, וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת (קהלת ח, ח), כִּי בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק אֵין לוֹ שְׁלִיטָה וְכֹחַ לְהָאִיר לִיהוֹשֻׁעַ, עַל כֵּן דִּיֵּק: וַאֲצַוֶּנּוּ – אֲנִי בְּעַצְמִי, כִּי חָזְרָה הַמֶּמְשָׁלָה לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא:
וּכְלָל כָּל הָעִנְיָן כָּלוּל בִּתְמוּנַת אָלֶ"ף, שֶׁהוּא נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, וְנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה וְוָא"ו. וְדוֹק מְאֹד. וְהוּא עִנְיָן שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁקֹּדֶם כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ הֻזְהֲרוּ לְקַיֵּם שָׁלֹשׁ מִצְווֹת: לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה, וּלְמַנּוֹת מֶלֶךְ. לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק הִיא בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ, נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, כִּי עִקַּר מְחִיַּת עֲמָלֵק תָּלוּי בִּיהוֹשֻׁעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז): צֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, וְכַמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הָעִנְיָן (בשלח דף סה:). וְלִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה הוּא בְּחִינַת משֶׁה, נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ נִבְנֶה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, וּמשֶׁה הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת. וּלְמַנּוֹת מֶלֶךְ הוּא בְּחִינַת רָקִיעַ, הַוָּא"ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶ"ף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, שֶׁקָּאִי עַל שֶׁיָּקוּם מֶלֶךְ מִיַּעֲקֹב, וְדָרַךְ כּוֹכָב הוּא בְּחִינַת רָקִיעַ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְהַיְנוּ מִיַּעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים, בְּחִינַת רָקִיעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל, כַּמְּבֹאָר בַּזֹּהַר, שֶׁיַּעֲקֹב הוּא בְּחִינָת וָא"ו, כִּי שָׁלֹשׁ מִצְווֹת אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, וְהָבֵן. (מִן "וּכְלָל" עַד כָּאן כָּפוּל לְעֵיל בְּשִׁנּוּי לָשׁוֹן קְצָת):
שַׁיָּךְ לְעֵיל, וְזֶה סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל. שָׁמַעְתִּי קְצָת כְּטִפָּה מִן הַיָּם. עַיֵּן שָׁם בַּכַּוָּנוֹת שֶׁל אֱלוּל, מְבֹאָר שָׁם, שֶׁכְּלָל כַּוָּנוֹת אֱלוּל הוּא, "הַנּוֹתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ" – שֶׁצְּרִיכִין לְהָאִיר בְּחִינַת דֶּרֶךְ בַּיָּם וְכוּ', וְזֶה הַדֶּרֶךְ הוּא בְּחִינַת שְׁתֵּי פְּעָמִים הַשֵּׁם יב"ק, כִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים יב"ק עוֹלֶה דֶּרֶךְ, וְזֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׁנֵי שֵׁמוֹת, שֶׁהֵם קס"א ס"ג, כִּי אֵלּוּ שְׁנֵי שֵׁמוֹת קס"א ס"ג הֵם עוֹלִים בְּגִימַטְרִיָּא שְׁתֵּי פְּעָמִים יב"ק, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא דֶּרֶךְ כַּנַּ"ל. וְצָרִיךְ לְכַוֵּן שֵׁם קס"א בְּסֶגּוֹל, וְשֵׁם ס"ג בְּחִירִיק. וְסֶגּוֹל דְקס"א וְחִירִיק דְס"ג הֵם עוֹלִים תָּי"ו, כִּי שֵׁם קס"א הוּא שֵׁם אקי"ק בְּמִלּוּאוֹ כָּזֶה: אל"ף ק"י יו"ד ק"י, שֶׁהֵם יוּ"ד אוֹתִיּוֹת, וְכָל אַחַת נְקֻדָּה בְּסֶגּוֹל, וְסֶגּוֹל הוּא שָׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת, וְעַל כֵּן הוּא עוֹלֶה שְׁלֹשִׁים, וְעַל כֵּן יוּ"ד פְּעָמִים סֶגּוֹל עוֹלֶה שִׁי"ן, וְס"ג הֵם יוּ"ד אוֹתִיּוֹת שֶׁל מִלּוּי הֲוָיָ"ה, יו"ד ק"י וא"ו ק"י, וְכָל אַחַת נְקֻדָּה בְּחִירִיק, עוֹלֶה ק', וּשְׁנֵיהֶם, חִירִיק דְס"ג וְסֶגּוֹל דְקס"א עוֹלִים יַחַד תָּי"ו, בְּגִימַטְרִיָּא פְּשׁוּטָה, וְאָז עַל־יְדֵי כָּל בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, הַיָּמִין פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ, כִּי יָמִין בְּמִלּוּאוֹ עוֹלֶה דֶּרֶךְ עִם הַשָּׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת, שֶׁהוּא שְׁתֵּי פְּעָמִים יב"ק וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. כָּל זֶה מְבֹאָר מִתּוֹךְ כַּוָּנַת אֱלוּל:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות י״א
about 2 min · about 170 words · 4% of the book by the end of today
אשרינו שהשם יתברך היטיב עמנו מאד, שזכינו לקדושת ישראל. ואמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות בארץ ישראל. כי כמה מניעות, וכמה בלבולים, וכמה מחשבות, וכמה עכובים וסכסוכים היה לו על ענין הנסיעה לארץ ישראל, ומניעות מחמת ממון. והוא קפץ על כולם וגמר העבודה בשלמות והיה בארץ ישראל. ואמר: זה אני מאמין וגם אני יודע הרבה בענין זה שכל התנועות וכל המחשבות וכל מיני העבודות שעושין בשביל איזה עבודה שבקדושה אין שום תנועה ואין שום מחשבה נאבדת כלל. וכשזוכין לשבר כל המניעות ולגמור העבודה שבקדושה אזי נעשין מכל התנועות והמחשבות והבלבולים שהיה לו בענין זה קודם ששבר ועבר על כל המניעות, בעת שהיה מסופק ומבולבל והיה עומד על המשקל אם לעשות דבר זה, והמניעות היו מונעים אותו מכל צד.
אחר כך כשזוכה לעבור על כל זה ולשבר הכל אזי נעשין מכל המניעות ומכל המחשבות והתנועות והבלבולים הנ"ל דברים עליונים למעלה בקדושה והכל נרשם למעלה לטובה כל תנועה ותנועה שהיה לו מקודם כנ"ל. אשרי כשזוכין לקפוץ על כל המניעות וזוכין לגמור ולעשות איזה עבודה טובה:
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות ד׳
about 1 min · about 80 words · 4% of the book by the end of today
גם בימי קטנותו התחיל להתמיד מאד מאד בלמודו, והיה משלם למלמד מכיסו שלשה גדולים בעד כל דף גמרא שהיה לומד עמו, מלבד השכר־למוד שהיה אביו משלם למלמד היה הוא בעצמו, זכרונו לברכה; נותן למלמד משלו שלשה גדולים בעד כל דף ודף, כדי שהמלמד יכריח עצמו ללמד עמו הרבה דפין גמרא בכל יום. וכן היה – שהיה המלמד לומד עמו כמה וכמה דפין בכל יום ויום והוא היה משלם לו כנ"ל ג' גדולים בעד כל דף ודף מלבד שאר הלמוד.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ט״ו
about 2 min · about 210 words · 3% of the book by the end of today
(שַׁיָּךְ לְעֵיל לָעִנְיָן הַמְבֹאָר שָׁם שֶׁקֹּדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֲזַי אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ וְכוּ' רְצוֹנוֹ לוֹמַר כִּי הַרְבֵּה יִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת וְכוּ' צְרִיכִין לַעֲבֹר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְשָׁם. פַּעַם אַחַת כְּשֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵעֹצֶם הַמְּנִיעוֹת וְהַסַּכָּנוֹת שֶׁהָיָה עָלָיו בִּסְטַאמְבּוּל וְאֵיךְ שֶׁהָיָה בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה קֹדֶם שֶׁבָּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ' אָז עָנָה וְאָמַר לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל. כְּאוֹמֵר שֶׁעָלֵינוּ לֹא יִתְגַּבְּרוּ מְנִיעוֹת כָּאֵלֶּה וְסַכָּנוֹת כָּאֵלֶּה כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עָלָיו, וְאִם נִרְצֶה נוּכַל לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי גַּם אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת מְרֻצִּים לִסְבֹּל יִסּוּרִים וּלְשַׁבֵּר מְנִיעוֹת קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְשָׁם, כִּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִים (בְּרָכוֹת ה.) וְכַמּוּבָא גַּם שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וּפַעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יֵשׁ שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁרוֹצִין וְנִכְסָפִין מְאֹד לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אִם הָיוּ יְכוֹלִים לִסַּע לְשָׁם בְּהַרְחָבָה אֲבָל לֹא בְּצַעַר וְדֹחַק וּבֶאֱמֶת אֵין זֶה רָצוֹן שָׁלֵם. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לֵילֵךְ גַּם רַגְלִי וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְאַבְרָהָם לֶךְ לְךָ וְכוּ' לֶךְ דַּיְקָא. וְעַיֵּן יְמֵי נָתָן [מוֹהֲרַנַ"ת] בִּנְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אַחַר שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מַאֲמַר תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין הַנַּ"ל אָמַר בְּדֶרֶךְ צַחוּת "אִיךְ הָאבּ הַיינְט גִיזָאגְט פַאר פַייעֶר אוּן פַאר וַואסֶער" [אֲנִי הַיּוֹם אָמַרְתִּי עַל אֵשׁ וְעַל מַיִּם], כִּי שָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן דִּבּוּרִים חַמִּים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ וּמֵעִנְיַן פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם. מוּבָא שָׁם בִּימֵי נָתָן הַנַּ"ל:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · אמונה · חלק ראשון · אות ל׳ – אות ל״ד
about 1 min · about 50 words · 5% of the book by the end of today
ל. אֱמוּנָה בָּא עַל־יְדֵי צְדָקָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה יָכוֹל לְהָבִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
Read the complete passage on Sefaria ↗לב. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה יָכוֹל לָבוֹא לְבִטָּחוֹן.
Read the complete passage on Sefaria ↗לג. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא יִסְלַח לְךָ [עַל] כָּל עֲווֹנוֹתֶיךָ.
Read the complete passage on Sefaria ↗לד. לִפְעָמִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ צַעַר לְאָדָם וּמַכֶּה אוֹתוֹ וְאֵין מַפִּיל אוֹתוֹ לְחֻלְשָׁה, אֵין זֶה כִּי־אִם בִּשְׁבִיל אֱמוּנָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה ב׳ · אות ד׳
about 1 min · about 100 words · 4% of the book by the end of today
פַּעַם אֶחָד הָלַךְ אֵצֶל כּתֶל שֶׁל אַסְפַּקְלַרְיָא [מראה] וְרָאָה אוֹתָהּ, וְנָפַל חַלָּשׁוּת וּבָאתָה הִיא אֵלָיו וְנִעֲרַתּוּ וְסִפְּרָה לוֹ, שֶׁאֵינָהּ רוֹצָה שׁוּם שִׁדּוּךְ מֵחֲמַת הַהִתְקַשְּׁרוּת עִמּוֹ וְאָמַר לָהּ: מַה נַּעֲשֶׂה, וְאָבִיךְ אֵינוֹ רוֹצֶה ? וְאָמְרָה: אַף עַל פִּי כֵן אַחַר כָּךְ הִתְיַעֲצוּ, שֶׁיַּנִּיחוּ לִפְרשׂ עַצְמָם עַל הַיָּם וְשָׂכְרוּ לָהֶם סְפִינָה וּפָרְשׂוּ בַּיָּם וְהָלְכוּ עַל הַיָּם אַחַר כָּךְ רָצוּ לְקָרֵב עַצְמָם אֶל הַסְּפָר [שפת הים] וּבָאוּ לַסְּפָר וְהָיָה שָׁם יַעַר וְהָלְכוּ לְשָׁם וְלָקְחָה הַבַּת קֵיסָר הַטַּבַּעַת וְנָתְנָה לוֹ, וְהִיא שָׁכְבָה שָׁם אַחַר כָּךְ רָאָה הַבֶּן מֶלֶךְ, שֶׁבְּסָמוּךְ תַּעֲמד, וְהִנִּיחַ הַטַּבַּעַת אֶצְלָהּ אַחַר כָּךְ עָמְדוּ וְהָלְכוּ אֶל הַסְּפִינָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · אמת ואמונה · אות מ״ה – אות מ״ח
about 2 min · about 180 words · 4% of the book by the end of today
הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בַּפֶּה שֶׁל הָאָדָם, שֶׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר הָאֱמוּנָה בַּפֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי". וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל מֵאֱמוּנָה חַ"ו, עֵצָה לָזֶה – שֶׁיְּדַבֵּר הָאֱמוּנָה בְּפִיו, שֶׁיֹּאמַר בְּפֶה מָלֵא שֶׁהוּא מַאֲמִין וְכוּ'. כִּי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר בְּפִיו דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה, זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה. גַּם עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לָבוֹא לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בַּפֶּה שֶׁל אָדָם כַּנַּ"ל: (לק"ת סי' מד)
וְכֵן לְהֵפֶךְ חַ"ו, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִפִּיו אֵיזֶה דִּבּוּר שֶׁל כְּפִירָה וְאֶפִּיקוֹרְסוּת חַ"ו, אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ לֵיצָנוּת. דְּהַיְנוּ שֶׁבְּלִבּוֹ הוּא מַאֲמִין, רַק שֶׁהוּא אוֹמֵר דִּבּוּר זֶה שֶׁל כְּפִירָה בְּשֵׁם אַחֵר, וּמִתְלוֹצֵץ מִמֶּנּוּ. גַּם זֶה הוּא אִסּוּר גָּדוֹל, כִּי זֶה מַזִּיק לָאֱמוּנָה. כִּי עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרוּךְ הוּא אָסוּר לוֹמַר דִּבְרֵי הֲלָצוֹת, אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ שְׂחוֹק: (שם)
וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהַבִּיט כְּלָל בַּסְּפָרִים הַמְדַבְּרִים מֵחֲקִירוֹת, כִּי הֵם מַזִּיקִים וּפוֹגְמִין מְאֹד אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וּכְבָר מְבֹאָר זֶה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, אַךְ צָרִיךְ לִכְפֹּל כַּמָּה פְּעָמִים אַזְהָרָה זֹאת לְבַל יֹאבַד עוֹלָמוֹ כְּרֶגַע חַ"ו: (שם)
טוֹב יוֹתֵר לְהַאֲמִין אֲפִלּוּ בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים כְּדֵי לְהַאֲמִין גַּם בְּהָאֱמֶת, מִלִּכְפֹּר בַּכֹּל חַ"ו. דְּהַיְנוּ לִכְפֹּר בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים, וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה הַכֹּל לֵיצָנוּת אֶצְלוֹ וְכוֹפֵר גַּם בְּהָאֱמֶת: (שיחות הר"ן סי' ק"ג)
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ח׳ · קטע ט׳ – קטע י״ד
about 5 min · about 460 words · 5% of the book by the end of today
עַל כֵּן תַּעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לִזְכּוֹת לִתְפִלָּה בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה שֶׁיֻּפְתַּח לָנוּ אוֹר הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר פְּסַק הַהֲלָכָה עַל מְכוֹנוֹ בֶּאֱמֶת וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרָע בְּכָל הָעוֹלָמוֹת שֶׁפָּגַמְנוּ בָּהֶם בַּחֲטָאֵינוּ, הֵן בְּגִלְגּוּל זֶה וְהֵן בְּגִלְגּוּל אַחֵר וּתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה, וְנִזְכֶּה לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אֶת כָּל צָרְכֵי בַּקָּשָׁתֵנוּ
Read the complete passage on Sefaria ↗וּבְכֵן תַּעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ, שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי לִמּוּד הַהֲלָכוֹת לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ וּלְתַקֵּן כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת שֶׁבְּגוּפֵנוּ, לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְכָל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת הַבָּאִים מֵהֶם וּלְבָרֵר הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם לִזְכּוֹת לְכָל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת בֶּאֱמֶת, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִזְדַּכְּכוּ כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת וְיִהְיֶה רַק כֻּלּוֹ טוֹב בְּלִי שׁוּם אֲחִיזַת הָרָע כְּלָל, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִים כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שִׁמְךָ הַמְיֻחָד, אֲשֶׁר מִשָּׁם הוּא שָׁרְשָׁם לְמַעְלָה בִּקְדֻשָּׁה:
Read the complete passage on Sefaria ↗אָנָּא יְהֹוָה, רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ, לְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ אִם אָמְנָם יָדַעְנוּ כַּמָּה אָנוּ רְחוֹקִים עַתָּה מִנְּקֻדָּה אַחַת מִכָּל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ, עִם כָּל זֶה אֵין מַעֲצוֹר לַיהֹוָה לְהוֹשִׁיעַ, וּמִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר וְעִמְּךָ הַיְשׁוּעָה לְעָזְרֵנוּ וּלְחַזְּקֵנוּ לְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וּלְמַעַן הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר זָכוּ לְהַגִּיעַ לְכָל אֵלֶּה וְיוֹתֵר מִזֶּה, וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ כֹּחַ וּגְבוּרָה מֵהֶם בְּרַחֲמֶיךָ, לְחַיּוֹתֵינוּ וּלְאַמְּצֵנוּ לְזַכּוֹת אוֹתָנוּ לָבוֹא גַּם כֵּן לְכָל אֵלֶּה, וְלִזְכּוֹת בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַשּׂוֹנְאִים הַמִּתְנַגְּדִים עַל הָאֱמֶת וּתְשַׁבֵּר וְתַכְנִיעַ אֶת כָּל הַצִּנּוֹרוֹת שֶׁל הָרְשָׁעִים, שֶׁהֵם הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁהִתְגַּבְּרוּ עֲלֵיהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה תַּשְׁפִּיל הָרְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ, חַס וְשָׁלוֹם, "וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אוֹיְבָי יָשׁוּבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע":
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתַעַזְרֵנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית כְּתִקּוּנָהּ בִּשְׁלֵמוּת, בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּלוּיִים בָּהּ, וּבְכַוָּנָה שְׁלֵמָה כָּרָאוּי, וּבְלֵב טוֹב וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הָרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי מִצְוַת צִיצִית לְמַלֹּאת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁחָסֵר לָנוּ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיוּת, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וְתֹאחֵז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וּתְנַעֵר רְשָׁעִים מִמֶּנָּה, וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ וְתַשְׁפִּיל אֶת אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הוּא עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, וְתוֹצִיא בִּלְעוֹ מִפִּיו
Read the complete passage on Sefaria ↗חוֹמֵל דַּלִּים שׁוֹמֵעַ אֶנְקַת אֶבְיוֹנִים, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח, רַחֵם עָלַי וְהוֹצִיאֵנִי מִבֵּין שִׁנֵּי הָרְשָׁעִים הַקָּמִים עָלֵינוּ לְבַלְּעֵנוּ חִנָּם, חַס וְשָׁלוֹם "אַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ" וּכְשֵׁם שֶׁעָנִיתָ לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה, כֵּן תַּעֲנֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהוֹצִיאֵנִי מִבֵּין שִׁנֵּי הַכְּפִירִים, כַּאֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לָנוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אָמַר אֲדֹנָי מִבָּשָׁן אָשִׁיב, אָשִׁיב מִמְּצֻלּוֹת יָם" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מִבֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת הִבְטִיחָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַהֲשִׁיבֵנוּ מֵהֶם
Read the complete passage on Sefaria ↗אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן חֲמֹל עָלֵינוּ בְּעֵת צָרָה הַזֹּאת, חוּס וַחֲמֹל עַל נִרְדָּף כָּמוֹנִי, עַל מְמֻשָּׁךְ וּמְמֹרָט כָּמוֹנִי, עַל נֶאֱנָח וְנִדְכֶּה כָּמוֹנִי, עַל מְרֻחָק וּמְגֹרָשׁ מִמְּךָ כָּמוֹנִי "אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח" מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים הַחֲיֵנוּ וְקַיְּמֵנוּ בְּאוֹר פָּנֶיךָ, וְתֵן לָנוּ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הָרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי אַנְחוֹתֵינוּ לְמַלֹּאת כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה, שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת סוּר מֵרָע בֶּאֱמֶת, וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָּמִיד, אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן סֶלָה:
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 16 – פסקה 17
about 1 min · about 80 words · 5% of the book by the end of today
וְכֵן בִּימֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא כְּשֶׁגָּבְרוּ הַפְּלִשְׁתִּים עַל יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל קִבְצוּ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה וְאֶתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם אֶל ה' וַיִּקָּבְצוּ הַמִּצְפָּתָה וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם וַיִּשְׁפְּכוּ לִפְנֵי ה'. (וּפֵרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים שֶׁשָּׁפְכוּ לִבָּם כַּמַּיִם) וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל ה' בְּעַד יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲנֵהוּ ה'.
וְכֵן כָּל הַנְּבִיאִים עָסְקוּ הַרְבֵּה בִּתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל אֵלִיָּהוּ שֶׁאָמַר, חַי ה' אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, וּפֵרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים אֲשֶׁר אֲנִי רָגִיל לַעֲמֹד לְפָנָיו בִּתְפִלָּה.
וְכֵן כְּשֶׁמֵּת בְּנָהּ שֶׁל הַצָּרְפִית כְּתִיב, וַיִּקְרָא אֶל ה' וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהַי תָּשָׁב נָא נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף א · אות ו
about 1 min · about 150 words · 4% of the book by the end of today
כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד וַאֲפִלּוּ אִם הוּא בְּתוֹךְ הָאָרֶץ מַמָּשׁ עִם כָּל זֶה כְּשֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, בְּוַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיֵּלֵךְ וְיַעֲלֶה מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. וּבְכָל פַּעַם וּפַעַם שֶׁיּוֹצֵא מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא כְּפִי בְּחִינָתוֹ, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים עָלָיו מֵחָדָשׁ הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם הַתַּאֲווֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת וּמִתְפַּשְּׁטִים כְּנֶגְדּוֹ בְּכָל פַּעַם מְאֹד וְאֵינָם מַנִּיחִים אוֹתוֹ לִכְנֹס לְשַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה.
וּבָזֶה טוֹעִים הַחֲסִידִים הַכְּשֵׁרִים הַרְבֵּה, כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁפִּתְאֹם מִתְגַּבְּרִים עָלָיו תַּאֲווֹת וּבִלְבּוּלִים וּמְנִיעוֹת וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁנָּפַל מִמַּדְרֵגָתוֹ מֵחֲמַת שֶׁבַּזְּמַן הַקֹּדֶם לֹא הָיו אֵלּוּ הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים מִתְגַּבְּרִים עָלָיו כָּל כָּךְ וְהָיוּ נָחִים קְצָת עַל כֵּן הוּא סוֹבֵר שֶׁנָּפַל חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין זֶה נְפִילָה כְּלָל רַק שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא לְפִי בְּחִינָתוֹ, וּמֵחֲמַת זֶה מִתְגַּבְּרִים עָלָיו מֵחָדָשׁ בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל יוֹתֵר כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת וְהָעַקְמִימוּת שֶׁבַּלֵּב וְכוּ', וְצָרִיךְ בְּכָל פַּעַם וּפַעַם לְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ הַרְבֵּה וְלִבְלִי לִפֹּל מִזֶּה בְּדַעְתּוֹ כְּלָל, עַד שֶׁיִּתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וְיִשְׁבֹּר אוֹתָם מֵחָדָשׁ (שָׁם כ"ד):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · אמת ואמונה · אות ג
about 1 min · about 40 words · 6% of the book by the end of today
חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם, כִּי עִקַּר הַחוֹתָם הוּא אֱמֶת בְּחִינַת "חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא - אֱמֶת", רַק הַחוֹתָם בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ עוֹד חוֹתָם, כִּי הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שְׁמִירָה גְּדוֹלָה כַּנַּ"ל, וְזֶה עִקָּר שְׁלֵמוּת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת "בָּקִי בְּעָיֵל בָּקִי בְּנָפֵק", בְּחִינַת:
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקפ'ד · מכתב י · פסקה 5 – פסקה 9
about 10 min · about 1040 words · 5% of the book by the end of today
הִנֵּה כֹּה דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ מְהֵרָה.
נְאוּם הַקָּטָן נָתָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב נַפְתָּלִי הִירְץ נֵרוֹ יָאִיר
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם... חַיִּים וּבְרָכָה... כְּנַפְשִׁי... אֲמִתִּיּוֹת הַנּוֹרָאִים... לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדוֹרוֹתָם יִסְגֶּא... זֶה יָמִים כַּבִּיר, אֲשֶׁר לֹא רָאִיתִי כָּל... אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי מִמַּעֲמָדוֹ בַּיָמִים הָאֵלֶּה... בְּמַחֲשַׁבְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים לִנְטוֹת יָדִי בַּמִּכְתָּב אֵלָיו לְדַבֵּר... בַּכְּתָב מְעַט אֲשֶׁר בִּלְבָבִי, אוּלָם לָא אִיסְתַּיַּיע מִלְּתָא, כִּי הַזְּמַן קָצָר וְכוּ'. כָּעֵת לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק מֵעֹצֶם אַהֲבָתֵינוּ לִכְתֹּב לוֹ דְּבָרַי אֵלֶּה לְבַקְּשׁוֹ שֶׁיִּרְאֶה לְהוֹדִיעֵנִי מִיָּד אֶת חַסְדֵּי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו אַשֶׁר הוּא מַפְלִיא עִמּוֹ בְּכָל עֵת, כִּי אֲנִי רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ מֵרָחוֹק, שֶׁבְּכָל צָרוֹתָיו אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו לֹא צַר לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, רַק בַּצָּר הִרְחִיב לוֹ הוּא יִתְבָּרַךְ בַּחֲסָדִים נִפְלָאִים וִישׁוּעוֹת נוֹרָאוֹת, כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי וְהֵבַנְתִּי מְעַט בִּהְיוֹתִי בִּמְחִצָּתוֹ, וְגַם כָּעֵת שָׁמַעְתִּי מְעַט אֵיזֶה צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה וַאֲשֶׁר הוּא מֵכִין עַצְמוֹ לִנְסֹעַ לְעִיר מְלוּכָה פ"ב בְּקָרוֹב יַצְלִיחוֹ ה' מְהֵרָה. וְהִנֵּה ה' יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת כַּמָּה וְכַמָּה נִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּצַעֲרוֹ וְכַמָּה פְּעָמִים הִזְכַּרְתִּי אוֹתוֹ לְטוֹבָה, בִּפְרָט עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ בְּאוּמַאן, כִּי מְאֹד הוֹמֶה עָלַי לִבִּי עַל כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת, אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו בִּפְרָט וּבִכְלָל, כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ, וְשֵׁם רַבֵּנוּ הַנּוֹרָא זַ"ל, נִקְרָא עָלָיו. וְזָכַרְתִּי לִתְקֹעַ יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן לָשׂוּם לוֹ שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ עַל־יְדֵי מַתְּנַת יָדוֹ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר פִּזַּר נָתַן עַל... הַעֲמָדַת הַדְּפוּס לְמַעַן עֲשֵׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיּוֹת עַם רַב, כִּי תְּהִלָּה לָאֵל, עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו עַד הֵנָּה... תֵּבֵל כֵּן... אוֹתִיּוֹת הַדְּפוּס... כְּשֶׁיִּרְצֶה לְפַזֵּר עוֹד... בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם. וְהִנֵּה כָּל מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ... לִכְתֹּב עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, אַךְ זֹאת תֵּדַע, אֲהוּבִי... חֲבִיבִי כְּנַפְשִׁי, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֲנִי כּוֹסֵף וּמִשְׁתּוֹקֵק... לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיַּעַזְרוֹ וְיוֹשִׁיעוֹ מְהֵרָה וְיַרְחִיב יָדוֹ עַתָּה בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה, כֵּן אֲנִי כּוֹסֵף... וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ וּמְצַפֶּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁכַּאֲשֶׁר יַצְלִיחוֹ ה' מֵעַתָּה, יִזְכֶּה לֵידַע מִמִּי וָמִי מַגִּיעַ לוֹ הַצְלָחָתוֹ וִישׁוּעָתוֹ וְיֹאמַר בְּפֶה מָלֵא וּבְלֵב שָׁלֵם: אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן, כִּי טוֹב לִי אָז מֵעַתָּה, וְדַי לַמֵּבִין.
וְאִם אָמְנָם הָאֱמֶת יָדַעְתִּי, כִּי מֵעוֹלָם לֹא (יִקְחָה) נַפְשׁוֹ מֵאִישׁוֹ הָרִאשׁוֹן, וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנַפְשִׁי מֵאָז וְעַד עַתָּה, עִם כָּל זֶה שָׁגַג מַעֲלָתוֹ הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה בְּכַמָּה וְכַמָּה הַנְהָגוֹת בַּיָּמִים שֶׁעָבְרוּ וְגָרַם קְצָת חִלּוּל הַשֵּׁם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הָיָה נִרְאָה כְּעוֹשֶׂה מֵהָעִקָּר טָפֵל וּמֵהַטָּפֵל עִקָּר, חַס וְשָׁלוֹם, וְגָרַם עַל עַצְמוֹ כַּמָּה לָזוּת שְׂפָתַיִם מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ, אֲשֶׁר יֵשׁ בְּלִבָּם עָלָיו הַרְבֵּה עַל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה וְאִם אֲנִי יוֹדֵעַ תֹּם לְבָבוֹ, שֶׁהוּא קָשׁוּר בֶּאֱמֶת בְּחֶבְלֵי עֲבוֹתוֹת אַהֲבָה עִם נֵזֶר רֹאשֵׁינוּ, עִם כָּל זֶה לְעֻמַּת זֶה יָדַעְתִּי, כִּי שָׁגָה וְהִסְכִּיל הַרְבֵּה מְאֹד בָּעִנְיָנִים הָאֵלֶּה בַּיָּמִים שֶׁעָבְרוּ, וְגַם עַתָּה הֵצִיקַתְנִי רוּחִי, וְעֲצוֹר בְּמִלִּין לֹא אוּכַל לְהוֹכִיחַ דַּרְכּוֹ עַל פָּנָיו עַל אֲשֶׁר עִוֵּת הַרְבֵּה בַּשָּׁנִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר לֹא שָׂם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו לִקְהִלָּה קְדוֹשָׁה אוּמַאן לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ שָׁם עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר זֶה חֶלְקוֹ מִכָּל עֲמָלוֹ, בִּפְרָט בְּעֵת שֶׁנָּסַע בַּקַּיִץ... לְבֵיתוֹ, וּבַחֲזָרָתוֹ הָיָה לוֹ לְסוֹבֵב דַּרְכּוֹ דֶּרֶךְ אוּמַאן. וְכִמְדֻמֶּה לִי... הוּא הַמִּדָּה... לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת... שֶׁכָּל הָעִנְיָנִים, הַנּוֹגְעִים לְהַחְזָקַת... הִסְתַּלְּקוּתוֹ, נִתְעוֹרְרִים תָּמִיד... שִׁעוּר, אַךְ בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה בָּעִנְיָן, וְהַמְּנִיעוֹת הֵם רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, וּמֵהַמְּנִיעוֹת הָעֲצוּמוֹת יְכוֹלִין לְהָבִין מַעֲלַת הַנֶּחְשָׁק, כַּיָּדוּעַ לוֹ כָּל זֶה. וְהִנֵּה בְּכָל זֶה יֵשׁ הַרְבֵּה לְדַבֵּר, אֲשֶׁר לֹא יַסְפִּיקוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת לְבָאֵר אֶפֶס קָצֶה, וְגַם כְּשֶׁאֲנִי מִתְוַעֵד עִמּוֹ לִפְעָמִים לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עִמּוֹ כְּכָל אֲשֶׁר עִם לְבָבִי מֵרֹב הַטְּרָדוֹת הַסּוֹבְבִין אוֹתוֹ, אַךְ לְחָכָם וְנָדִיב וְטוֹב לֵבָב כְּמוֹתוֹ יַסְפִּיקוּ דְּבָרַי אֵלֶּה לְהָבִין מֵהֶם דְּבָרִים הַרְבֵּה, וְהָעִקָּר - שֶׁמֵּעַתָּה יִרְאֶה לְתַקֵּן כָּל הָעִנְיָנִים שֶׁרָמַזְתִּי לוֹ בְּמִכְתָּבִי זֶה וְיִזָּהֵר לִהְיוֹת עַל־כָּל־פָּנִים פַּעַם אֶחָד בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּאוּמַאן, חֹק וְלֹא יַעֲבֹר, וְלֹא יַעַצְרוֹ הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג וְלֹא שׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם, וְגַם יִשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִמָּנוּ בְּכָל פַּעַם; אִם אֶפְשָׁר לוֹ לָבוֹא אֵלֵינוּ עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, בְּעֵת שֶׁאֲנַחְנוּ מְקֻבָּצִים יַחַד מַה טּוֹב, וְעַל־כָּל־פָּנִים בְּכָל עֵת שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת בְּאוּמַאן, יִהְיֶה בְּהִתְרָאוּת פָּנִים עִם כַּמָּה אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְגַם רָאוּי לוֹ לְבַקֵּשׁ אוֹתָנוּ שֶׁנָּבוֹא אֵלָיו עַל אֵיזֶה יָמִים, אוּלַי נִזְכֶּה לְדַבֵּר עִמּוֹ מִלְּבָבֵנוּ לְהָאִיר נְקֻדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת זֶה בָּזֶה וּנְקַבֵּל דֵּין מִן דֵּין וּנְעוֹרֵר אֶת עַצְמֵנוּ וְנִזְכֹּר אֶת עַצְמֵנוּ הֵיכָן אָנוּ בָּעוֹלָם, מֵאַיִן בָּאנוּ וְכוּ', וְכַמָּה נִפְלָאוֹת עָשָׂה עִמָּנוּ, שֶׁקֵּרַב אוֹתָנוּ לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת, לְאוֹר צַח כָּזֶה, אוֹר הָאוֹרוֹת וְכוּ'.
נָא וָנָא, חֲבִיבִי, שִׂים לִבְּךָ לִדְבָרַי הָאֵלֶּה, הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת וּבְתֹם לֵבָב, לְמַעַן יֵיטִיב לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו... הַמֻּפְלָג... וְיֵלְכוּ בְּדַרְכּוֹ... ד' דִּבְרֵי אֱמֶת וָצֶדֶק... לָהֶם בָּזֶה וּבַבָּא וְיוֹתֵר מִזֶּה... אֲנִי מֻכְרָח לְהַפְסִיק בְּאֶמְצַע הַדִּבּוּר... מְבֹאָר הַכֹּל בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. שִׂימוּ לְבַבְכֶם אֲלֵיהֶם, הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בָּהֶם וּמֵהֶם לֹא תָּזוּעַ שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה מֵהֶם. נָא, יְדִידִי, לִכְתֹּב לִי אִגֶּרֶת מִיָּד וּלְהוֹדִיעַ לִי הַכֹּל וְגַם אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁלַח לִי אֵיזֶה סַךְ מְסֻיָּם מַה טּוֹב, כִּי הַשָּׁעָה דְּחוּקָה מְאֹד וְגַם יָדַעְתִּי כִּי אֵין בְּיָדוֹ לְפַזֵּר כַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, עִם כָּל זֶה אֶת אֲשֶׁר תִּמְצָא לַעֲשׂוֹת בְּכֹחוֹ וְיוֹתֵר מִכֹּחוֹ, עַל־כֵּן אֵין רָאוּי לוֹ לְצַמְצֵם עַל זֶה כָּל־כָּךְ, כִּי הוּא קֶרֶן הַקַּיֶּמֶת לָעַד, בִּפְרָט כִּי הוּא צָרִיךְ עַתָּה לַנְּסִיעָה, וְעֵסֶק כָּזֶה צָרִיךְ לְפַזֵּר שְׁחָדִים הַרְבֵּה, רָאוּי לוֹ לְפַזֵּר גַּם עַל הַשֹּׁחַד לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה לְאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ, כִּי צְדָקָה נִקְרָא "שֹׁחַד", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כא): "שֹׁחַד בְּחֵיק" וְכוּ' זֶה הַשֹּׁחַד יַצְלִיחוֹ בָּזֶה וּבַבָּא, וְלִנְדִיב לֵב כָּל כָּךְ אֵין לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר.
דִּבְרֵי אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח, דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמוֹ תָּמִיד בְּאַהֲבָה וְחָפֵץ בְּהַצְלָחָתוֹ בָּזֶה וּבַבָּא
הַקָּטָן נָתָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי הִירְץ זַ"ל מִבְּרֶאסְלֶב
...לִבְנוֹ הַוָּתִיק, מוֹרֵנוּ הָרַב שְׁלֹמֹה נֵרוֹ יָאִיר. ...עוֹד הַפַּעַם כִּי גַּם אֵלָיו... הֶחָפֵץ בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְה' ... וְיַצְלִיחוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה.
דִּבְרֵי אוֹהֲבוֹ לָנֶצַח
אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ פּוֹרְסִים שְׁלוֹם כֻּלָּם בְּאַהֲבָה רַבָּה וּרְחִימְתָן עֲזִיזָא וּמְצַפִּים לִשְׁמֹעַ כָּל טוּב מֵאִתּוֹ, אָמֵן. הַצַּדֶּקֶת מָרַת אָדְיל תִּחְיֶה, וּבְנָהּ הֶחָכָם שֶׁיִּחְיֶה, וּבִתָּהּ הַמֻּשְׂכֶּלֶת תִּחְיֶה, תְּהִלָּה לָאֵל בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם וּפוֹרְשִׂים שָׁלוֹם בְּאַהֲבָה רַבָּה.
גַּם תֵּדַע, שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל, צָמְחָה קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּעִנְיַן בֵּית־הַדְּפוּס, כִּי בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ וְנִפְלְאוֹתָיו עֲזָרָנוּ, שֶׁכְּבָר פָּתְחוּ לִי אֶת בֵּית־הַדְּפוּס, אֲבָל לֹא פָּתְחוּ כִּי־אִם הַבַּיִת לְבַדּוֹ וְגַם זֶה הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לְפָנַי, אֲבָל הַדְּפוּס בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ הַפְּרֶעסֶע עֲדַיִן חֲתוּמָה, אַךְ כְּבָר הִגִּיעַ אִגֶּרֶת מִוִּילְנָא, שֶׁבְּקָרוֹב יִתְּנוּ לִי רִשְׁיוֹן. ה' יִגְמֹר בַּעֲדִי, שֶׁיַּגִּיעַ לִי רִשְׁיוֹן בִּמְהֵרָה לְטוֹבָה, וְיִפְתְּחוּ לִי אֶת הַדְּפוּס, וְנִזְכֶּה לְהָפִיץ מַעְיְנוֹתָיו חוּצָה לְמַעַן יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן.
הָאֶחָד זָהוּב סִלֵּק לְהַשָּׁלִיחַ, וּבַעַל הַיְשׁוּעוֹת יוֹשִׁיעַ מְהֵרָה. הַשְּׁנֵי אַרְבַּע כְּנָפוֹת מָצָא רַבִּי דָּוִד, אַךְ אֵינוֹ רוֹצֶה לִנְסֹעַ לְבֵיתוֹ עַד אַחַר שַׁבַּת־קֹדֶשׁ, וְאָמַר, שֶׁיִּשְׁלְחֵם לוֹ עַל־יְדֵי מֻקְדָּם. גַּם נִפְלָאוֹת הוּא בְּעֵינֵינוּ, שֶׁרוֹצֶה הָאִישׁ בְּיֹקֶר כָּל־כָּךְ, אַךְ בְּלֹא זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר, עַד שֶׁיָּבוֹא יְדִידֵנוּ כַּנַּ"ל, אַךְ רַבִּי יִשְׂרָאֵל נֵרוֹ יָאִיר מְבַקֵּשׁ מֵאִתְּךָ, וְגַם אָנֹכִי מְזָרֶזְךָ בָּזֶה, שֶׁלְּמַעֲנֵנוּ תַּעֲשֶׂה וְתַחֲקֹר בָּזֶה בְּכָל עֵת שֶׁתִּמְצָא סוֹחֲרִים בָּזֶה, אוּלַי יִמְצָא בְּפָחוֹת, וְגַם שֶׁיִּהְיֶה בָּטוּחַ גָּדוֹל, אַךְ גְּמָר הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן אִי אֶפְשָׁר עַד בִּיאַת יְדִידֵנוּ בְּשָׁלוֹם וְכַנַּ"ל. עַתָּה נִכְנָס רַבִּי דָּוִד נֵרוֹ יָאִיר, לְחַדְרִי וְהוֹדִיעַ לִי, שֶׁמָּסַר הַשְּׁנֵי אַרְבַּע כְּנָפוֹת לְיַד מוֹסֵר כְּתָב זֶה. וּמִגֹּדֶל הַנְּחִיצוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמֶּחֲךָ וְכוּ'.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 1 – פסקה 4
about 1 min · about 40 words · 4% of the book by the end of today
אָדָם. [חַוָה]. הֶבֶל. שֵׁת. חֲנוֹךְ. מְתוּשֶׁלַח. נֹחַ. שֵׁם. וָעֵבֶר.
אָבוֹת - אַבְרָהָם. יִצְחָק. וְיַעֲקֹב.
אִמָהוֹת - שָׂרָה. רִבְקָה. רָחֵל. וְלֵאָה. [בִּלְהָה. זִלְפָּה]. דְּבוֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה.
שְׁבָטִים - רְאוּבֵן. וְשִׁמְעוֹן. לֵוִי. וִיהוּדָה. יִשָּׂשׂכָר. וּזְבוּלוּן. דָּן. וְנַפְתָּלִי. גָּד. וְאָשֵׁר. יוֹסֵף. וּבִנְיָמִין. מְנַשֶּׁה. וְאֶפְרָיִם.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן ט׳ · סעיף ח׳ – סעיף י״א
about 4 min · about 440 words · 3% of the book by the end of today
כֹּל הַמִצְוֹת, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּתָן, פֵּרוּשׁ, קֹדֶם הָעֲשִׂיָּה. וּלְאַחַר הַבְּרָכָה, תֵּכֶף וּמִיָּד צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה בְּלִי הֶפְסֵק. לָכֵן אוֹחֵז אֶת הַטַּלִּית בִּשְׁתֵּי יָדָיו וִיכַוֵּן שֶׁצִּוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר אֶת כָּל מִצְוֹתָיו לַעֲשׂוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה'. וִיבָרֵךְ מְעֻמָּד, לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית (הַבֵּית בְּפַתַח) וִיעַטֵּף מִיָּד אֶת רֹאשׁוֹ עַד לְמַטָּה מִפִּיו, וְאַחַר כָּךְ יַעֲלֶה הַכְּנָפוֹת עַל צַוָּארוֹ וִיתְעַטֵּף כַּעֲטִיפַת הַיִּשְׁמְעֵלִים, וְיַעֲמֹד כָּךְ כְּדֵי הִלּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת וְיֹאמַר הַפְּסוּקִים, מַה יָּקָר וְגוֹ', וְאַחַר כָּךְ יָכוֹל לַהֲסִירוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ. וְנָכוֹן שֶׁלֹּא לִגְרֹר אֶת הַצִּיצִית עַל הָאָרֶץ, מִשּׁוּם בִּזּוּי מִצְוָה. לָכֵן יַגְבִּיהֵן. וְיָכוֹל לְתָחְבָן תּוֹךְ הַחֲגוֹרָה (סִימָן ח' כ"א).
אֵין מְבָרְכִים עַל הַצִּיצִית אֶלָּא בַיּוֹם וְלֹא בַלָּיְלָה. וּלְכַתְּחִלָּה יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם עַד שֶׁיִּהְיֶה כָּל כָּךְ אוֹר שֶׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. וְאִם לָבַשׁ אֶת הַטַּלִּית קָטָן בְּעוֹד לַיְלָה וְלֹא בֵרַךְ עָלָיו אוֹ שֶׁלְּבָשׁוֹ בְּעוֹד שֶׁלֹּא הָיוּ יָדָיו נְקִיּוֹת וְלָכֵן לֹא בֵרַךְ עָלָיו, אֲזַי כְּשֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטַּלִּית גָּדוֹל, יְכַוֵּן בִּבְרָכָה זוֹ גַּם עַל הַטַּלִּית קָטָן. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ טַלִּית גָּדוֹל אִם לוֹבֵשׁ אֶת הַטַּלִּית קָטָן בַּיּוֹם וְיָדָיו נְקִיּוֹת, יְבָרֵךְ עָלָיו, עַל מִצְוַת צִיצִית (הַוָּאו בְּפַתַח). וְאִם לוֹבְשׁוֹ כְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵךְ עָלָיו, אֲזַי אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהוּא יוֹם וְיָדָיו נְקִיּוֹת, יִקַּח אֶת הַצִּיצִית בְּיָדָיו וִיבָרֵךְ, עַל מִצְוַת צִיצִית. וְאִם יָשֵׁן בְּטַלִּית קָטָן, לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו אַחַר כָּךְ כְּלָל. אַךְ כְּשֶׁמְּבָרֵךְ עַל טַלִּית גָּדוֹל, יְכַוֵּן לְפָטְרוֹ (סִימָן ח' י"ח).
הַפּוֹשֵׁט טַלִּיתוֹ וְדַעְתּוֹ לַחֲזֹר וּלְלָבְשׁוֹ מִיָּד, אֲפִלּוּ הָלַךְ לְבֵית הַכִּסֵּא, כְּשֶׁחוֹזֵר וְלוֹבְשׁוֹ, לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו (כֵּיוָן שֶׁמִּצַּד הַדִּין מֻתָּר לָלֶכֶת בּוֹ לְבֵית הַכִּסֵּא, לָכֵן לָא הֲוֵי הֶפְסֵק). אֲבָל אִם הָיְתָה דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא לְלָבְשׁוֹ מִיָּד וְנִמְלַךְ וְחָזַר וּלְבָשׁוֹ, צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו. וְאִם נָפַל טַלִּיתוֹ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא בְמִתְכַּוֵּן, אִם מִקְצָתוֹ נִשְׁאַר עַל גּוּפוֹ אַף עַל פִּי שֶׁרֻבּוֹ נָפַל כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁאַר עָלָיו קְצָת מִן הַמִּצְוָה, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ כְּשֶׁמְּתַקְּנוֹ עָלָיו. אֲבָל אִם לֹא נִשְׁאַר כְּלוּם עַל גּוּפוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹחֲזוֹ בְיָדוֹ, כֵּיוָן דְּלֹא נִשְׁאַר מֵהַמִּצְוָה עַל גּוּפוֹ, דְּהָא אֵין הַמִּצְוָה לֶאֱחֹז אֶת הַטַּלִּית בְּיָדוֹ אֶלָּא לְהִתְעַטֵּף בּוֹ גּוּפוֹ, לָכֵן צָרִיךְ לְבָרֵךְ כְּשֶׁחוֹזֵר וְלוֹבְשׁוֹ. וְאִם אֵרַע לוֹ כֵן בִּתְפִלָּתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַפְסִיק, לֹא יְבָרֵךְ אָז, אֶלָּא יַמְתִּין עַד שֶׁיּוּכַל לְבָרֵךְ וְאוֹחֵז אֶת הַצִּיצִית בְּיָדוֹ וּמְבָרֵךְ (סִימָן ח').
מֻתָּר לִטֹּל טַלִּית שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּאַקְרַאי בְּעָלְמָא גַּם שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ לְהִתְפַּלֵּל בּוֹ וּלְבָרֵךְ עָלָיו, מִשּׁוּם דְּמִסְּתָמָא נִיחָא לֵהּ לֶאֱנָשׁ דְּלֶעְבָּד מִצְוָה בְּמָמוֹנֵהּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין חֶסְרוֹן כִּיס. אֲבָל לֹא יוֹצִיאוֹ מִן הַבַּיִת שֶׁמֻּנַּח שָׁם, כִּי אוּלַי חֲבֵרוֹ מַקְפִּיד עַל זֶה. וְאִם הָיָה הַטַּלִּית מְקֻפָּל, יַחֲזֹר וִיקַפְּלוֹ. וּבַשַׁבָּת לֹא יְקַפְּלוֹ, דְּכֵיוָן שֶׁאֵין מְקַפְּלוֹ מִשּׁוּם אִסּוּר שַׁבָּת, חֲבֵרוֹ מוֹחֵל לוֹ. וְהַשּׁוֹאֵל מֵחֲבֵרוֹ טַלִּית רַק לַעֲלוֹת בּוֹ לַתּוֹרָה, יֵשׁ סָפֵק אִם לְבָרֵךְ עָלָיו. עַל כֵּן יִתְכַּוֵּן שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִקְנוֹתוֹ, וְאָז לְכֻלֵּי עָלְמָא אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אֲבָל עַל טַלִּית הַקָּהָל אֲפִלּוּ אֵינוֹ נוֹטְלוֹ רַק לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו, דַּהֲוֵי כְּשֶׁלּוֹ (י"ד).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ח׳
עַל כֵּן תַּעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לִזְכּוֹת לִתְפִלָּה בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה שֶׁיֻּפְתַּח לָנוּ אוֹר הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר פְּסַק הַהֲלָכָה עַל מְכוֹנוֹ בֶּאֱמֶת וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרָע בְּכָל הָעוֹלָמוֹת שֶׁפָּגַמְנוּ בָּהֶם בַּחֲטָאֵינוּ, הֵן בְּגִלְגּוּל זֶה וְהֵן בְּגִלְגּוּל אַחֵר וּתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה, וְנִזְכֶּה לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אֶת כָּל צָרְכֵי בַּקָּשָׁתֵנוּ
Read the complete passage on Sefaria ↗וּבְכֵן תַּעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ, שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי לִמּוּד הַהֲלָכוֹת לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ וּלְתַקֵּן כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת שֶׁבְּגוּפֵנוּ, לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְכָל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת הַבָּאִים מֵהֶם וּלְבָרֵר הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם לִזְכּוֹת לְכָל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת בֶּאֱמֶת, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִזְדַּכְּכוּ כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת וְיִהְיֶה רַק כֻּלּוֹ טוֹב בְּלִי שׁוּם אֲחִיזַת הָרָע כְּלָל, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִים כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שִׁמְךָ הַמְיֻחָד, אֲשֶׁר מִשָּׁם הוּא שָׁרְשָׁם לְמַעְלָה בִּקְדֻשָּׁה:
Read the complete passage on Sefaria ↗אָנָּא יְהֹוָה, רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ, לְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ אִם אָמְנָם יָדַעְנוּ כַּמָּה אָנוּ רְחוֹקִים עַתָּה מִנְּקֻדָּה אַחַת מִכָּל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ, עִם כָּל זֶה אֵין מַעֲצוֹר לַיהֹוָה לְהוֹשִׁיעַ, וּמִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר וְעִמְּךָ הַיְשׁוּעָה לְעָזְרֵנוּ וּלְחַזְּקֵנוּ לְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וּלְמַעַן הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר זָכוּ לְהַגִּיעַ לְכָל אֵלֶּה וְיוֹתֵר מִזֶּה, וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ כֹּחַ וּגְבוּרָה מֵהֶם בְּרַחֲמֶיךָ, לְחַיּוֹתֵינוּ וּלְאַמְּצֵנוּ לְזַכּוֹת אוֹתָנוּ לָבוֹא גַּם כֵּן לְכָל אֵלֶּה, וְלִזְכּוֹת בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַשּׂוֹנְאִים הַמִּתְנַגְּדִים עַל הָאֱמֶת וּתְשַׁבֵּר וְתַכְנִיעַ אֶת כָּל הַצִּנּוֹרוֹת שֶׁל הָרְשָׁעִים, שֶׁהֵם הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁהִתְגַּבְּרוּ עֲלֵיהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה תַּשְׁפִּיל הָרְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ, חַס וְשָׁלוֹם, "וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אוֹיְבָי יָשׁוּבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע":
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתַעַזְרֵנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית כְּתִקּוּנָהּ בִּשְׁלֵמוּת, בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּלוּיִים בָּהּ, וּבְכַוָּנָה שְׁלֵמָה כָּרָאוּי, וּבְלֵב טוֹב וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הָרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי מִצְוַת צִיצִית לְמַלֹּאת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁחָסֵר לָנוּ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיוּת, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וְתֹאחֵז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וּתְנַעֵר רְשָׁעִים מִמֶּנָּה, וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ וְתַשְׁפִּיל אֶת אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הוּא עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, וְתוֹצִיא בִּלְעוֹ מִפִּיו
Read the complete passage on Sefaria ↗חוֹמֵל דַּלִּים שׁוֹמֵעַ אֶנְקַת אֶבְיוֹנִים, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח, רַחֵם עָלַי וְהוֹצִיאֵנִי מִבֵּין שִׁנֵּי הָרְשָׁעִים הַקָּמִים עָלֵינוּ לְבַלְּעֵנוּ חִנָּם, חַס וְשָׁלוֹם "אַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ" וּכְשֵׁם שֶׁעָנִיתָ לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה, כֵּן תַּעֲנֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהוֹצִיאֵנִי מִבֵּין שִׁנֵּי הַכְּפִירִים, כַּאֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לָנוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אָמַר אֲדֹנָי מִבָּשָׁן אָשִׁיב, אָשִׁיב מִמְּצֻלּוֹת יָם" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מִבֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת הִבְטִיחָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַהֲשִׁיבֵנוּ מֵהֶם
Read the complete passage on Sefaria ↗אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן חֲמֹל עָלֵינוּ בְּעֵת צָרָה הַזֹּאת, חוּס וַחֲמֹל עַל נִרְדָּף כָּמוֹנִי, עַל מְמֻשָּׁךְ וּמְמֹרָט כָּמוֹנִי, עַל נֶאֱנָח וְנִדְכֶּה כָּמוֹנִי, עַל מְרֻחָק וּמְגֹרָשׁ מִמְּךָ כָּמוֹנִי "אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח" מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים הַחֲיֵנוּ וְקַיְּמֵנוּ בְּאוֹר פָּנֶיךָ, וְתֵן לָנוּ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הָרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי אַנְחוֹתֵינוּ לְמַלֹּאת כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה, שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת סוּר מֵרָע בֶּאֱמֶת, וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָּמִיד, אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן סֶלָה:
Read the complete passage on Sefaria ↗The match between the prayer and the teaching is computed from textual similarity, not taken from the book itself.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ו׳ · The teaching and the prayer side by side
Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 14 of 354 in the cycle of 5786
Estimated study time today: short about 2 min · full about 36 min
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on October 6, 2025, at about 18:18.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · סכות
תְּפִלָּה בְּכֹחַ וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִצְוַת סֻכָּה הֵם בְּחִינָה אַחַת וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה: (שם)
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.