משיבת נפש · רצף א · אות ו

כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד וַאֲפִלּוּ אִם הוּא בְּתוֹךְ הָאָרֶץ מַמָּשׁ עִם כָּל זֶה כְּשֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, בְּוַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיֵּלֵךְ וְיַעֲלֶה מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. וּבְכָל פַּעַם וּפַעַם שֶׁיּוֹצֵא מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא כְּפִי בְּחִינָתוֹ, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים עָלָיו מֵחָדָשׁ הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם הַתַּאֲווֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת וּמִתְפַּשְּׁטִים כְּנֶגְדּוֹ בְּכָל פַּעַם מְאֹד וְאֵינָם מַנִּיחִים אוֹתוֹ לִכְנֹס לְשַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה. וּבָזֶה טוֹעִים הַחֲסִידִים הַכְּשֵׁרִים הַרְבֵּה, כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁפִּתְאֹם מִתְגַּבְּרִים עָלָיו תַּאֲווֹת וּבִלְבּוּלִים וּמְנִיעוֹת וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁנָּפַל מִמַּדְרֵגָתוֹ מֵחֲמַת שֶׁבַּזְּמַן הַקֹּדֶם לֹא הָיו אֵלּוּ הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים מִתְגַּבְּרִים עָלָיו כָּל כָּךְ וְהָיוּ נָחִים קְצָת עַל כֵּן הוּא סוֹבֵר שֶׁנָּפַל חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין זֶה נְפִילָה כְּלָל רַק שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא לְפִי בְּחִינָתוֹ, וּמֵחֲמַת זֶה מִתְגַּבְּרִים עָלָיו מֵחָדָשׁ בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל יוֹתֵר כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת וְהָעַקְמִימוּת שֶׁבַּלֵּב וְכוּ', וְצָרִיךְ בְּכָל פַּעַם וּפַעַם לְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ הַרְבֵּה וְלִבְלִי לִפֹּל מִזֶּה בְּדַעְתּוֹ כְּלָל, עַד שֶׁיִּתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וְיִשְׁבֹּר אוֹתָם מֵחָדָשׁ (שָׁם כ"ד):