Opening the day with Rabbeinu's teaching
Thursday, 17 Tammuz 5786 · July 2, 2026
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ה׳ · אות ט״ו – אות ט״ז
about 7 min · about 740 words · 79% of the book by the end of today
צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ (ע' ברכות ז), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, כִּי זֶה נִרְאֶה כְּעִוּוּת הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁגַּם מֹשֶׁה בְּחַיָּיו לֹא הִשִּׂיג זֹאת, הַיְנוּ גַּם כְּשֶׁהַמֹּחַ בִּשְׁלֵמוּת וְאֵינוֹ נִסְתַּלֵּק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מֹשֶׁה בְּחַיָּיו, כִּי הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין, בְּחִינַת שֵׁנָה, זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה כַּנַּ"ל, וְקִיּוּם הַמֹּחִין, בְּעֵת שֶׁהַמֹּחִין קַיָּמִים וְאֵינָם נִסְתַּלְּקִין, זֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה בְּחַיָּיו, וְגַם אָז אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לְהַשִּׂיג מִפְּנֵי מָה יֵשׁ צַדִּיק וְרַע לוֹ וְכוּ', אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁאַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל־כָּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמַּשְׁלִיךְ וּמְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּרֶפֶשׁ וְטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעוֹשֶׂה עַבְדוּת כְּעֶבֶד מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי זוֹכֶה לְהַשִּׂיג גַּם מַה שֶׁבְּחִינַת מֹשֶׁה בְּחַיָּיו, דְּהַיְנוּ בְּעֵת קִיּוּם הַמֹּחִין, אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג, דְּהַיְנוּ צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ. כִּי יֵשׁ בְּחִינַת בֵּן, שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא כְּמוֹ בֵּן (ע' זוהר בהר קי"א:), וְיֵשׁ בְּחִינַת עֶבֶד, שֶׁאֵין לוֹ רַק לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁנָּתְנוּ לוֹ, וְאָסוּר לוֹ לִשְׁאֹל שׁוּם טַעַם וַחֲקִירָה עַל עֲבוֹדָתוֹ, כִּי הוּא מְחֻיָּב רַק לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ עֲבוֹדָתוֹ שֶׁנָּתְנוּ לוֹ לַעֲשׂוֹת. אֲבָל יֵשׁ בֵּן, שֶׁהוּא אוֹהֵב כָּל־כָּךְ אֶת אָבִיו, עַד שֶׁמֵּחֲמַת הָאַהֲבָה הוּא עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֶבֶד, מַה שֶּׁעֶבֶד פָּשׁוּט צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, וְהוֹלֵךְ וְקוֹפֵץ בְּתוֹךְ הַסּוֹלְלוֹת הַגְּדוֹלָה (שֶׁקּוֹרִין פַּאסִי'), בְּתוֹךְ קִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה, וּמְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וְטִיט כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְאָבִיו, מַה שֶּׁאֲפִלּוּ עֶבֶד פָּשׁוּט לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עֲבוֹדוֹת כָּאֵלּוּ, וַאֲזַי כְּשֶׁאָבִיו רוֹאֶה אַהֲבָתוֹ הַחֲזָקָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁמַּשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְעַבְדוּת גָּמוּר בִּשְׁבִיל אַהֲבָתוֹ, אֲזַי הוּא מְגַלֶּה לוֹ גַּם מַה שֶּׁאֵין נִמְסָר אֲפִלּוּ לְבֵן, כִּי אֲפִלּוּ הַבֵּן, שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁגַּם הַבֵּן אָסוּר לִכָּנֵס לְשָׁם, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ הַשָּׂגוֹת, שֶׁגַּם הַבֵּן אֵינוֹ מַשִּׂיג אוֹתָם, אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁהַבֵּן מְסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וּמַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְעַבְדוּת כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה אָבִיו מְרַחֵם עָלָיו וּמְגַלֶּה לוֹ מַה שֶּׁאֵינוֹ נִמְסָר אֲפִלּוּ לְבֵן, הַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ בְּחִינַת צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, שֶׁגַּם מֹשֶׁה בְּחַיָּיו לֹא הִשִּׂיג זֹאת. וְזֶהוּ בְּחִינַת (מלאכי ג׳:י״ז): וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ. הָעֹבֵד אֹתוֹ דַיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת בֵּן שֶׁמַּשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְעַבְדוּת, שֶׁמְּסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וְעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֶבֶד, וְזֶהוּ: בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ, הַיְנוּ בֵּן שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֶבֶד כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה: וְחָמַלְתִּי עָלָיו, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה אַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל־כָּךְ, וּמַרְאֶה וּמְגַלֶּה לוֹ בְּחִינַת צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ (מ"ש שם): וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע וְכוּ', דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט; כִּי זוֹכֶה לְהַשִּׂיג צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, שֶׁזֶּה נִרְאֶה כְּעִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת, זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי רַבִּי אֱמֶת עִם תַּלְמִידִים, נַעֲשִׂין וְנִתְתַּקְּנִין כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל:
טז וְזֶהוּ בְּחִינַת הָרֵאָה. כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת נַעֲשִׂין גַּם כֵּן כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, כִּי הָרֵאָה הִיא קַר וָלַח. קַר זֶה בְּחִינַת: וְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה, בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה עַל־יְדֵי אִישׁ תְּבוּנָה כַּנַּ"ל. לַח זֶה בְּחִינַת הַלַּחְלוּחִית וְהַשַּׁמְנוּנִית הָעוֹלָה אֶל הַמֹּחַ, וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת מֹחִין תְּפִלִּין כַּנַּ"ל. גַּם כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַשֵּׁנָה, כִּי הַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי הָרֵאָה. כִּי הָרֵאָה הִיא קַר וָלַח, וְעַל־יְדֵי קַר וָלַח, עַל־יְדֵי־זֶה עִקָּר הַשֵּׁנָה. וְעַל כֵּן בִּשְׁעַת גְּשָׁמִים אָז הוּא זְמַן שֵׁנָה, כִּי אָז עָרֵב לָאָדָם הַשֵּׁנָה מְאֹד, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהַגְּשָׁמִים הֵם קַר וָלַח, קְרִירוּת וְלַחוּת; וְכֵן בַּבֹּקֶר הַשֵּׁנָה עֲרֵבָה גַּם כֵּן, כִּי אָז יוֹרֵד הַטַּל, וַאֲזַי גַּם כֵּן הוּא קַר וָלַח, וְעַל כֵּן הַשֵּׁנָה עֲרֵבָה אָז גַּם כֵּן. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הָרֵאָה שֶׁהִיא קַר וָלַח, הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַשֵּׁנָה. גַּם רֵאָה עַל שֵׁם שֶׁהִיא מְאִירַת עֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין מט). וְזֶהוּ בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת (משלי ט״ו:ל׳): מְאוֹר עֵינַיִם יְשַׂמַּח לֵב, הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַשִּׂמְחָה, שֶׁהוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כַּנַּ"ל. גַּם הָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, כִּי מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ. וְעַל־יְדֵי קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹפְלִין אֲהָבוֹת נְפוּלוֹת מִן הַמֶּרְכָּבָה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא חִמּוּם הַלֵּב כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁחִמּוּם הַלֵּב זֶה בְּחִינַת קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט. וְהָרֵאָה מְנַשֶּׁבֶת עַל הַלֵּב וּמְקָרֶרֶת הַחִמּוּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט. וְזֶה בְּחִינַת (תהילים קמ״ז:י״ח): יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם. הַיְנוּ, עַל־יְדֵי נְשִׁיבַת הָרוּחַ שֶׁל הָרֵאָה, שֶׁהִיא מְנַשֶּׁבֶת עַל הַלֵּב וּמְקָרֶרֶת חִמּוּם הַלֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט. וְזֶהוּ: יִזְּלוּ מָיִם, בְּחִינַת (עמוס ה׳:כ״ד): וַיִּגֶל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ רֵאָה עַל שֵׁם שֶׁהִיא מְאִירַת עֵינַיִם כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת (סנהדרין ו:): אֵין לַדַּיָּן אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט. וְזֶהוּ: מְאִירַת – רָאשֵׁי תֵבוֹת: תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁשָּׁם הָאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת: מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (הושע ו׳:ה׳): וּמִשְׁפָּטֶיךָ אוֹר יֵצֵא, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: וְתוֹצִיא כְּאוֹר מִשְׁפָּטֵינוּ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הָרֵאָה, שֶׁהִיא מְאִירַת עֵינַיִם, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, בְּחִינַת: וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵינוּ:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות רכ״ד
about 1 min · about 110 words · 78% of the book by the end of today
בְּעִנְיַן מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (חֲגִיגָה יא:) שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה, מַה לְּפָנִים מַה לְּאָחוֹר, אָמַר רַבֵּנוּ ז”ל שֶׁכָּל אָדָם וְאָדָם יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה וְכוּ’ –לְפִי מַדְרֵגָתוֹ – שֶׁאָסוּר לוֹ לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם. כִּי אֵצֶל קְצָת מִסְתַּיֵּם שִׂכְלוֹ אֵצֶל הַגַּלְגַּלִּים וּרְקִיעִים, וְאָסוּר לוֹ לְהִסְתַּכֵּל לְהַלָּן יוֹתֵר. וְגַם כָּל הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, כָּל שִׂכְלָם וַחֲקִירָתָם הוּא רַק עַד הַגַּלְגַּלִּים, וּלְמַעְלָה מִזֶּה אֵין יוֹדְעִים כְּלוּם. וְגַם בַּמֶּה שֶּׁתַּחַת הַגַּלְגַּלִּים טָעוּ הַרְבֵּה בְּכַמָּה דְּבָרִים עַד שֶׁנָּפַל בֵּינֵיהֶם מַחֲלוֹקוֹת גְּדוֹלוֹת בְּכָל דָּבָר. וּכְבָר מְבֹאָר שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם כְּלָל. וְהַכְּלָל: שֶׁכָּל אָדָם בְּמָקוֹם שֶׁמִּסְתַּיֵּם שִׂכְלוֹ, אָסוּר לוֹ לְהַלֵּךְ יוֹתֵר, כִּי זֶהוּ אֶצְלוֹ בְּחִינַת "מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה". רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד:
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ג
about 1 min · about 30 words · 80% of the book by the end of today
כי זה הקפיטן הוא גזלן מפורסם והוא משרש ברשעתו, כי יחוסו הוא מחמשת סרני פלשתים כי כך הוא חותם עצמו. ועכשיו אין פנאי לשמע ספורי מעשיות.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תמ״א
about 4 min · about 400 words · 73% of the book by the end of today
(ה) לְאֶחָד צִוָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם וּפַעַם אַחַת בַּלַּיְלָה. פַּעַם אַחַת שָׁאַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְאִישׁ אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו אִם הוּא רָגִיל לִהְיוֹת גּוֹנֵחַ וּמִתְאַנֵּחַ שֶׁקּוֹרִין קְרֶעכְצִין בִּשְׁעַת הִתְבּוֹדְדוּת, וְהֵשִׁיב לוֹ אִין [כֵּן]. וְשָׁאַל אוֹתוֹ עוֹד אִם הוּא גּוֹנֵחַ וּמִתְאַנֵּחַ מֵעֹמֶק הַלֵּב; עָנָה וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה גְּנִיחָה וַאֲנָחָה אֲזַי אִם אֲנִי אוֹחֵז יָדִי עַל הַשֻּׁלְחָן אָז בִּשְׁעַת הָאֲנָחָה, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לִי אַחַר־כָּךְ לְהָרִים וְלִטֹּל אֶת יָדִי מֵעַל הַשֻּׁלְחָן, וְצָרִיךְ אֲנִי לְהַמְתִּין אֵיזֶה שָׁעָה עַד שֶׁחוֹזֵר בִּי כֹּחִי. פַּעַם אַחַת אָחַז רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֶת הָרַב רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק כְּנֶגֶד לִבּוֹ וְאָמַר לוֹ, בִּשְׁבִיל מְעַט דָּם כָּזֶה, הַיְנוּ שֶׁבַּחֲלַל הַלֵּב תֹּאבַד אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא (וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "אִיבֶּער אַבִּיסֶעלִי בְּלִיט זָאלְסְטוּ אָן וֶוערִין דִיא וֶועלְט אִין יֶענֶע וֶועלְט, קְרֶעכְטְץ זִי אוֹס" הֶוֵה רָגִיל לְהִתְאַנֵּחַ הַרְבֵּה עַד שֶׁתִּפְטֹר אוֹתוֹ וְתַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבּוֹ, וְתִזְכֶּה לִבְחִינַת (תְּהִלִּים קט): וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי. פַּעַם אַחַת דִּבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִם רַבִּי יַעֲקֹב יוֹסֵף מֵעִנְיַן עֲבוֹדַת ה' כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד, וְסִפֵּר לוֹ מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח אֶת בְּנוֹ לַמֶּרְחַקִּים לִלְמֹד חָכְמוֹת. אַחַר־כָּךְ בָּא הַבֵּן לְבֵית הַמֶּלֶךְ מְלֻמָּד בְּכָל הַחָכְמוֹת כָּרָאוּי. פַּעַם אַחַת צִוָּה הַמֶּלֶךְ עַל הַבֵּן לִקַּח אֵיזֶה אֶבֶן גָּדוֹל מְאֹד כְּמוֹ אֶבֶן הָרֵחַיִם, וְלִטֹּל וְלִשָּׂא אוֹתוֹ עַל עֲלִיּוֹת בֵּיתוֹ. וּמִסְּתָמָא לֹא הָיָה יָכוֹל הַבֵּן הַנַּ"ל לִשָּׂא וְלָרוּם אֶת הָאֶבֶן כִּי הָיָה אֶבֶן גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד. וְנִצְטַעֵר הַבֵּן מְאֹד עַל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְמַלּאֹת רְצוֹן אָבִיו הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁגִּלָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ דַּעְתּוֹ אַחַר־כָּךְ וְאָמַר לוֹ הֲיַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאֲנִי אֲצַוֶּה עָלֶיךָ דָּבָר כָּבֵד כָּזֶה, לָקַחַת אֶת הָאֶבֶן כְּמוֹ שֶׁהוּא וְלִשָּׂא וְלָרוּם אוֹתוֹ, הֲתוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה עַל־פִּי חָכְמָתְךָ הַגְּדוֹלָה. אַךְ אֵין כַּוָּנָתִי לָזֶה כְּלָל, רַק כַּוָּנָתִי הָיָה שֶׁתִּקַּח פַּטִּישׁ חָזָק וְתַכֶּה וּתְפוֹצֵץ אֶת הָאֶבֶן לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת, וּבָזֶה תּוּכַל לְהַעֲלוֹת אוֹתוֹ עַל הָעֲלִיָּה. כְּמוֹ כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צִוָּה עָלֵינוּ שֶׁנִּשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפַּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמַיִם, וּלְבָבֵנוּ הוּא לֵב הָאֶבֶן. וְהוּא אֶבֶן גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְהָרִים אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק עַל־יְדֵי שֶׁנִּקַּח פַּטִּישׁ וּנְשַׁבֵּר וּנְפוֹצֵץ אֶת לֵב הָאֶבֶן וְאָז נוּכַל לְהָרִים אוֹתוֹ. וְהַפַּטִּישׁ הוּא הַדִּבּוּר, עַד כַּאן הַמָּשָׁל וְהָבֵן. פַּעַם אַחַת דִבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לַעֲסֹק הַרְבֵּה בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְהִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ'. וְשָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב רַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵיךְ לוֹקְחִין לֵב (רְצוֹנוֹ לוֹמַר אֵיךְ זוֹכִין שֶׁיִּהְיוּ הַדִּבּוּרִים בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב). הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, תֹּאמְרוּ לִי אֵצֶל אֵיזֶה צַדִּיק קִבַּלְתֶּם הִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב, הָעִקָּר הוּא הָאֲמִירָה בַּפֶּה. רְצוֹנוֹ לוֹמַר לְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרִים שֶׁל תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת בַּפֶּה, וְהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב בָּא מִמֵּילָא:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · צדיק · חלק ראשון · אות קמ״ו – אות קנ״ג
about 1 min · about 100 words · 81% of the book by the end of today
קמו. עַל יְדֵי מַחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק שׁוֹכְחִין אֶת הַתּוֹרָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗קמז. הַשֶּׁבַח שֶׁמְּשַׁבְּחִין אֶת הַצַּדִּיקִים, כְּאִלּוּ מְשַׁבְּחִין אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
Read the complete passage on Sefaria ↗קמח. עִיר שֶׁהִיא צַיֵּת אֶת הַצַּדִּיק, אֵין מִלְחָמָה נִשְׁמַעַת בָּהּ וְאֵין מְהוּמָה וְאֵין שְׁמוּעָה רָעָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗קמט. הַהִתְנַגְּדוּת עַל הַצַּדִּיקִים זֶה בָּא מֵהִתְנַגְּדוּת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָן.
Read the complete passage on Sefaria ↗קנ. בִּשְׁבִיל זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן פַּרְנָסָה לַצַּדִּיק עַל יְדֵי הָמוֹן עִם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה הִתְחַבְּרוּת עִמָּהֶם, וּכְשֶׁיִּזְכֹּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַצַּדִּיק, יִזְכֹּר גַּם אוֹתָם.
Read the complete passage on Sefaria ↗קנא. בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ תָּלוּי בְּקִרְבַת הַצַּדִּיק.
Read the complete passage on Sefaria ↗קנב. עִקָּר שְׁלֵמוּת הַנֶּפֶשׁ תָּלוּי בְּקִרְבַת הַצַּדִּיק
Read the complete passage on Sefaria ↗קנג. מִי שֶׁמְּקָרֵב עַצְמוֹ. לַצַּדִּיק וְקִרְבָתוֹ אֵינוֹ בִּתְמִימוּת, עַל יְדֵי זֶה נִתְהַפֵּךְ אַחֵר כָּךְ לְרוֹדֵף.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות צ״ח
about 2 min · about 240 words · 80% of the book by the end of today
עָנָה וְאָמַר לָהֶם הַגִּבּוֹר לְהָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל הֲלא אַתֶּם רוֹאִים, שֶׁאֵין כָּאן שׁוּם דָּבָר שֶׁיַּסְרִיחַ בְּהֶכְרֵחַ צְרִיכִים לוֹמַר בְּוַדַּאי שֶׁאַתֶּם בְּעַצְמְכֶם מַסְרִיחִים כִּי בְּכָאן אֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁיַּסְרִיחַ אַחַר כָּךְ נָתַן לָהֶם מִן הַמַּאֲכָלִים הַנַּ"ל וְתֵכֶף כְּשֶׁאָכְלוּ מֵאֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים הִתְחִילוּ תֵּכֶף לְהַשְׁלִיךְ וְלִזְרק מֵהֶם אֶת כַּסְפָּם וּזְהָבָם וְכָל אֶחָד חָפַר לְעַצְמוֹ חֲפִירָה וְקֶבֶר, וְקָבַר אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַחֲפִירָה מֵחֲמַת גּדֶל הַבּוּשָׁה שֶׁנִּתְבַּיְּשׁוּ עַל יְדֵי שֶׁהִרְגִּישׁוּ גּדֶל הַסִּרְחוֹן שֶׁל הַמָּמוֹן [שֶׁהוּא מַסְרִיחַ כְּמוֹ צוֹאָה מַמָּשׁ] מֵחֲמַת שֶׁטָּעֲמוּ מִן הַמַּאֲכָלִים הַנַּ"ל וְקָרְעוּ אֶת פְּנֵיהֶם, וְקָבְרוּ אֶת עַצְמָן וְלא הָיוּ יְכוֹלִים לְהָרִים פְּנֵיהֶם כְּלָל וְנִתְבַּיֵּשׁ אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ כִּי שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, הַמָּמוֹן הוּא הַבּוּשָׁה הַגְּדוֹלָה מִכָּל הַבּוּשׁוֹת וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּר דִּבְרֵי בִּזּוּי לַחֲבֵרוֹ, הוּא אוֹמֵר לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן כִּי מָמוֹן הוּא בּוּשָׁה גְּדוֹלָה מְאד שָׁם וְכָל מִי שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר מָמוֹן מִתְבַּיֵּשׁ יוֹתֵר עַל כֵּן קָבְרוּ אֶת עַצְמָן מִגּדֶל הַבּוּשָׁה וְכָל אֶחָד לא הָיָה יָכוֹל לְהָרִים פָּנָיו אֲפִלּוּ בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ מִכָּל שֶׁכֵּן בִּפְנֵי הַגִּבּוֹר הַנַּ"ל וְכָל מִי שֶׁהָיָה מוֹצֵא אֶצְלוֹ עוֹד אֵיזֶה דִּינָר אוֹ גָּדוֹל הָיָה מְבָעֵר אוֹתוֹ מִיָּד וּמַשְׁלִיכוֹ מִמֶּנּוּ לְמֵרָחוֹק בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל אַחַר כָּךְ בָּא אֲלֵיהֶם הַגִּבּוֹר, וְהוֹצִיא אוֹתָם [מִן הַחֲפִירוֹת וְהַקְּבָרִים הַנַּ"ל] וְאָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ עִמִּי! כִּי עַתָּה אֵינְכֶם צְרִיכִים לְהִתְיָרֵא עוֹד מִן הַגִּבּוֹר [שֶׁהָיוּ כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה שֶׁל עֲשִׁירוּת מִתְיָרְאִים מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל] כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא הַגִּבּוֹר [כַּנַּ"ל] וּבִקְשׁוּ מִן הַגִּבּוֹר שֶׁיִּתֵּן לָהֶם מִן הַמַּאֲכָלִים הַלָּלוּ, כְּדֵי לְהוֹלִיךְ לִמְדִינָתָם כִּי הֵם בְּוַדַּאי יִהְיוּ מְמָאֲסִים מְאד בְּמָמוֹן אַךְ רָצוּ שֶׁגַּם כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה יֵצְאוּ מִתַּאֲוָה זוֹ שֶׁל מָמוֹן.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · תלמוד תורה · אות י״ג – קטע י״ח
about 2 min · about 240 words · 81% of the book by the end of today
צָרִיךְ לֵידַע קֹדֶם לִמּוּדוֹ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב לִלְמֹד, הַצַּדִּיק שֶׁבְּגַן עֵדֶן צַיֵּת לְקָלֵיהּ, וּצְרִיכִין לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם הַתַּנָּא אוֹ הַצַּדִּיק שֶׁחִדֵּשׁ וְגִלָּה זֹאת הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמֵד, וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה נְשִׁיקִין, בְּחִינַת הִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, וְגוֹרֵם תַּעֲנוּג גָּדוֹל לְהַתַּנָּא. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה, לְחַדֵּשׁ יָמָיו שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ. וְכָל זֶה כְּשֶׁלּוֹמֵד [תּוֹרָה] לִשְׁמָהּ, [כְּדֵי לְקַיֵּים מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וְלִזְכּוֹת לְקִיּוּם הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי זֶה]. אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד רַק שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה נִקְרָא לַמְדָן וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי נְבֵלָה טוֹבָה הֵימֶנּוּ, וּבְוַדַּאי אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ עִם רוּחַ הַתַּנָּא, וְעַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ רוֹאֶה הָאֱמֶת, וְנַעֲשָׂה שׂוֹנֵא וְחוֹלֵק עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הִיא בְּגָלוּת בְּפֶה הַלַּמְדָן: (שם)
הַלַּמְדָן הַכָּשֵׁר עַל־יְדֵי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרַת הַתַּנָּא, עַל־יְדֵי זֶה מַחֲזִיר נַפְשׁוֹ שֶׁל הַתַּנָּא לְתוֹךְ גּוּפוֹ: (שם)
2טוֹב לִלְמֹד הַפּוֹסֵק עִם הַבְּאֵר הַגּוֹלָה כְּדֵי לְהַזְכִּיר שֵׁם הַתַּנָּא אוֹ הַפּוֹסֵק שֶׁחִדֵּשׁ זֶה הַדִּין, כְּדֵי לְדַבֵּק רוּחוֹ בְּרוּחוֹ וְכַנַּ"ל:
עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם נִמְשָׁךְ הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ. וְכָל אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ אֶל הַתּוֹרָה, כֵּן הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר: (לק"א סי' י"ג אות ד')
עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה מְעוֹרְרִין בִּתְשׁוּבָה פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְגֵרִים. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי אִם עַל־יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת בְּתַכְלִית: (לק"א סי' י"ד אות ג' ה')
צָרִיךְ כָּל אָדָם וּבִפְרָט תַּלְמִיד חָכָם לְהָאִיר בְּלִמּוּד תּוֹרָתוֹ בְּשֹׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְקָרֵב וּלְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה רְשָׁעִים וְגֵרִים אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה גַּם בְּנוֹ תַּלְמִיד חָכָם. אֲבָל כְּשֶׁאֵין לוֹמֵד בִּבְחִינָה זֹאת אֵין בְּנוֹ תַּלְמִיד חָכָם: (שם אות ג' ד')
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ט׳ · קטע ב׳ – קטע ה׳
about 6 min · about 570 words · 80% of the book by the end of today
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא, יוֹדֵעַ הַתַּעֲלוּמוֹת, אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר וּמָה אֲסַפֵּר לְפָנֶיךָ, הֲל א כָּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ, אֵין דָּבָר נֶעֱלָם מִמֶּךָּ וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶּד עֵינֶיךָ אֱל הֵי עוֹלָם, אֲדוֹן כּל, הַכּל יָכוֹל, חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח, יָחִיד קַדְמוֹן, אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין אֱל הִים, "רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, תִּשְׁכּוֹן, וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים", חַי וְקַיָּם נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, אֲשֶׁר כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם כְּלָא נֶחְשָׁב קַמָּךְ, כְּל א מַמָּשׁ, וְכָל הַזְּמַן שֶׁל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלְךָ כְּהֶרֶף עַיִן, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ רַחֲמָנוּתְךָ בְּעַצְמְךָ, אֵיךְ אַתָּה חָפֵץ בְּטוֹבוֹתֵינוּ, לְהוֹדִיעֵנוּ אֲמִתָּתְךָ, וּלְהַטְעִימֵנוּ מִזִּיו נעַם נִצְחִיּוּת אֱל הוּתְךָ, וְנִפְלָאוֹת נוֹרָאוֹת עֲרֵבַת נְעִימַת יְדִידוּת תְּשׁוּקַת דְּבֵקוּתְךָ, וּבְכַמָּה גִלְגּוּלִים אַתָּה מִתְגַּלְגֵּל עִמָּנוּ, וּבְכַמָּה סִבּוּבִים וְסִבּוֹת שׁוֹנוֹת אַתָּה מְסַבֵּב עִמָּנוּ, לִפְעָמִים בְּנַחַת וְלִפְעָמִים בְּיִסּוּרִין רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְהַכּל לְטוֹבָתֵנוּ כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת כְּדֵי לָשׁוּב מִמַּעֲשֵׂינוּ וּמִדְּרָכֵינוּ הָרָעִים לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׂבּעַ מִטּוּבְךָ לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֵׁנוּ, "לַחֲזוֹת בְּנעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ", כְּדֵי לְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, אֲשֶׁר זאת הִיא הַהַצְלָחָה שֶׁבְּכָל הַהַצְלָחוֹת, הַיְּשׁוּעָה שֶׁבְּכָל הַיְשׁוּעוֹת, הַטּוֹבָה שֶׁבְּכָל הַטּוֹבוֹת, הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּכְלִיּוֹת וְעַתָּה הַיְאֻמָּן כִּי יְסֻפָּר, שֶׁאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לוֹ, שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִיל טוֹב כָּזֶה, בִּשְׁבִיל תַּכְלִית אֲמִתִּי וְנִצְחִי כָּזֶה, לְהִתְעַנֵּג עַל ה' וּלְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל קְדֻשָּׁתוֹ, הַהוּא פָּעַל וְעָשָׂה מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלֶּה, כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ, מַה נּאמַר מַה נְּדַבֵּר, אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין לָנוּ שׁוּם דִּבּוּרִים לְדַבֵּר בְּעִנְיָן זֶה כִּי אִם לִצְעק בְּקוֹל מַר וְנִמְהָר עַד כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם, כִּי עֲדַיִן אֵין מַעְצוֹר לַה' לְהוֹשִׁיעַ כְּהֶרֶף עַיִן יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה וַאֲמִתִּיִּית, יְשׁוּעָה נִצְחִיִּית לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱל הֵינוּ וֵאל הֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיָּאִירוּ עָלֵינוּ זְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְנִזְכֶּה עַל יָדָם לְשִׂמְחָה שְׁלֵמָה, וּבְכחָם הַגָּדוֹל יְנַשְּׁבוּ עָלֵינוּ בְּרוּחָם הַקָּדוֹשׁ וִינַעֲרוּ וְיָסִירוּ מִלְּבָבֵנוּ כָּל מִינֵי מָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת, וְכָל מִינֵי עַפְרוּרִיּוּת וּכְבֵדוּת הַנּוֹפְלִים עַל לִבֵּנוּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְלַהֵב וְלִבְער אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת.
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתַצִּילֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מֵרוּחַ סְעָרָה שֶׁלּ א יִבְער וְל א יִתְלַהֵב לִבֵּנוּ חוּץ מֵהַמִּדָּה חַס וְשָׁלוֹם הַנִּקְרָא הֲרִיסָה, וְל א נַהֲרס לַעֲלוֹת אֶל ה' וּבְכחַ וּזְכוּת צַדִּיקֵי אֱמֶת תַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה, אֲשֶׁר כּחוֹ מַסְפִּיק גַּם עָלֵינוּ לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל מֵאִתָּנוּ הָאֵשׁ הַבּוֹעֵר בִּסְעָרָה חוּץ מֵהַמִּדָּה, כִּי אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל הַהִתְנוֹצְצוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְכַוֵּן הַמִּדָּה כְּלָל, לִפְעָמִים הַלֵּב אָטוּם וּמְטֻמְטָם לְגַמְרֵי, וְלִפְעָמִים בּוֹעֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל זְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁכָּל אֶחָד נִקְרָא "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ", שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲל ךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
Read the complete passage on Sefaria ↗עָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיְּנַשְּׁבוּ בְּרוּחָם הַקָּדוֹשׁ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל רוּחַ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְשִׂמְחָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁיִּבְעַר וְיִתְלַהֵב לֵב שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח בִּתְשׁוּקָה גְדוֹלָה וּבְהִתְלַהֲבוּת נִמְרָץ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כָּרָאוּי לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ בֶּאֱמֶת כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ כָּל זֶה, כִּי אֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְכַוֵּן זאת כִּי אִם אַתָּה לְבַד, עַד שֶׁנִּזְכֶּה כֻלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לִבָּא דְכָל עַלְמָא, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַם סְגֻלָּה עַם הַנִּבְחָר מִכָּל הָעַמִּים, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה לֵב לְמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת שָׁם בִּבְחִינַת לֵב, וְכֻלָּנוּ כְּאֶחָד נִתְדַּבֵּק אֵלֶיךָ וְנִתְלַהֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּךָ בֶּאֱמֶת לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱל הֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות פא · פסקה 1
about 1 min · about 130 words · 80% of the book by the end of today
אַף־עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ בְּמָקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין הָרָע הַכּוֹלֵל שֶׁל תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ"ל אוֹת ס"ח וְכַוָּנָתוֹ בָּזֶה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְהַכְנִיעַ וְלִשְׁבֹּר הָרָע שֶׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי טוֹב לוֹ, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד שׁוּם דִּבּוּר בְּעָלְמָא וּבִרְבוֹת הַיָּמִים יְרַחֵם עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִתְקַבְּצוּ כָּל הַדִּבּוּרִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה יַכְנִיעַ וִיבַטֵּל הָרָע הַכּוֹלֵל שֶׁל תַּאֲוַת נִאוּף וְאָז מִמֵּילָא בְּקַל יָכוֹל לְבַטֵּל אַחַר־כָּךְ גַּם שְׁאָר כָּל הַתַּאֲווֹת. וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בָּזֶה מְאֹד יָמִים וְשָׁנִים אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה וְהָעֲווֹנוֹת יִתְהַפְּכוּ תְּחִלָּה לִשְׁגָגוֹת (עַיֵּן פְּנִים), וְאָז אַחַר־כָּךְ הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר זָכוּ לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ יַעֲלוּ וִיבָרְרוּ דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל בְכֹחָם לְהִתְהַפֵּךְ לְטוֹב גָּמוּר.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות צו
about 1 min · about 30 words · 79% of the book by the end of today
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וָאָעִידָה לִי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֶת אוּרִיָּה וְאֶת זְכַרְיָה, אוּרִיָּה סִימָן לִזְכַרְיָה, כִּי כְּמוֹ שֶׁנִּתְקַיְּמָה נְבוּאַת אוּרִיָּה שֶׁהִתְנַבֵּא עַל הַחֻרְבָּן, כֵּן תִּתְקַיֵּם נְבוּאַת זְכַרְיָה שֶׁהִתְנַבֵּא עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · תלמוד־תורה · אות ד
about 1 min · about 100 words · 84% of the book by the end of today
לֹא זָכָה - נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת, כִּי מְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִיד בֵּין בְּחִינַת לַמְדָן לִבְחִינַת צַדִּיק, כִּי עִקַּר צִיּוּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב, שֶׁיִּהְיוּ בִּבְחִינַת סַם חַיִּים, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁזָּכָה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה הוּא בְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת צַדִּיק בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם הוּא מַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל פָּנִים תַּחַת הַצַּדִּיק כְּעֶבֶד תַּחַת אֲדוֹנָיו, אֲזַי כָּל תּוֹרָתוֹ וְלִמּוּדוֹ וְכָל מַעֲשָׂיו מְקַבְּלִים תִּקּוּן עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמְּצַיֵּר הַכֹּל לְטוֹב, וַאֲזַי נֶאֱמַר עָלָיו גַּם כֵּן: זָכָה - נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים, עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק (הִלְכוֹת אָמָּנִין, הֲלָכָה ד', אוֹת כ"ג):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תל · פסקה 8 – פסקה 8
about 7 min · about 700 words · 82% of the book by the end of today
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם יוֹם ה' עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ מְנַחֵם אָב תר"ג אוּמַאן.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
מִטֶּעפְּלִיק הֵשַׁבְתִּי לְךָ עַל יְדֵי הַשָּׁלִיחַ. וּבְיוֹם ג' בָּאתִי לְפֹה בְּשָׁלוֹם תְּהִלָּה לָאֵל. וְהִנֵּה מָסַרְתִּי לְרַבִּי שׁוֹאֵל, נֵרוֹ יָאִיר, סַךְ עֶשְׂרִים רוּבָּל־חָדָשׁ, מֵהֶם תִּקַּח לְעַצְמְךָ חֲמִשָּׁה רוּבָּל־חָדָשׁ וְתִרְשֹׁם, שֶׁהֵם מְעוֹת הָעֵסֶק, וְאַתָּה תְּקַבְּלֵם לְפֵרָעוֹן, וְשִׁשָּׁה רוּבָּל־חָדָשׁ שַׁיָּכִים לְהַסּוֹפֵר שֶׁקִּבַּלְתִּי בְּטֶעְפְּלִיק עַל הַסֵּפֶר־תּוֹרָה, שֶׁכּוֹתֵב לִקְהִלַּת סַוְורַאן, וְתִשְׁלַח אֵלּוּ הַשִּׁשָּׁה רוּבָּל־חָדָשׁ לְיַד בִּתִּי חַנָּה צִירְל, תִּחְיֶה, גַּם עוֹד שְׁלֹשָׁה רוּבָּל־חָדָשׁ תִּשְׁלַח לְיָדָהּ, וְיִהְיֶה עַל חֶשְׁבּוֹן הַסֵּפֶר תּוֹרָה מִטְּשֶׁעהרִין; וְתִתֵּן לְהַסּוֹפֵר עַל עוֹרוֹת אִם יִצְטָרֵךְ, וּכְבָר צִוִּיתִי עַל יְדֵי רַבִּי נַחְמָן, נֵרוֹ יָאִיר, שֶׁאַתָּה תִתֵּן אִם יִצְטָרֵךְ יוֹתֵר עוֹרוֹת, וְכָעֵת אֲנִי שׁוֹלֵחַ עַל זֶה לְיַד בִּתִּי סַךְ ג' רוּבָּל חָדָשׁ, וְאִם יִצְטָרֵךְ יוֹתֵר בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן תִּתֵּן אַתָּה אֵיזֶה סַךְ מֻעָט עַל חֶשְׁבּוֹנִי. אַךְ לְדַעְתִּי, לֹא תִּצְטָרֵךְ לִתֵּן לוֹ, כִּי אַזְהִיר אֶת בְּנִי דָּוִד צְבִי, שֶׁיִּחְיֶה וְכוּ'. רַק אִם יִכְתֹּב לְךָ בְּנִי הַנַּ"ל, שֶׁהַהֶכְרֵחַ שֶׁתִּתֵּן אֵיזֶה סַךְ עַל עֵסֶק הַסּוֹפֵר - תְּקַיֵּים כַּאֲשֶׁר יִכְתֹּב לְךָ, וְלַהַשֵּׁם הַיְשׁוּעָה, שֶׁמִּטְשֶׁעהרִין אֶשְׁלַח לְךָ עוֹד מָעוֹת כַּאֲשֶׁר יַעֲמֹס לָנוּ יְשׁוּעָתוֹ, וְהַסַּךְ שִׁשָּׁה רוּבָּל־חָדָשׁ הַנִּשְׁאָרִים מֵהַנַּ"ל תִּשְׁלַח לְיַד רַבִּי שִׁמְשׁוֹן אוֹ לְרַבִּי שְׁמֶעלְקֶא, שֶׁיִּחְיוּ, עַל חֶשְׁבּוֹן מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לְבֵיתִי לְפַרְנָסָתָם. וַאֲנִי מְצַפֶּה בְּכָל יוֹם, שֶׁיָּבוֹא יְדִיעָה טוֹבָה מֵעֵסֶק הַסְּחוֹרָה. וּכְבָר צִוִּיתִי, שֶׁבְּאִם תַּגִּיעַ לְשָׁם בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְהַעֲמִידָהּ לִקְהִלַּת טִירָהאוִויצֶע עַד יוֹם ב' פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן - מַה טּוֹב, אַךְ כְּפִי הַנִּרְאֶה, רָחוֹק הַדָּבָר. וּמִן הַסְּתָם יִתְנַהֲגוּ כָּרָאוּי כְּפִי עֲצַת ה' וְכַאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עִמָּהֶם, וְהִנֵּה עַל אוֹדוֹתֶיךָ כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ מְעַט. וְכָעֵת אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי מֵרֹב הַטִּרְדָּא וּמֵאֲסֵפַת כֹּחַ. אַךְ חֲזַק בְּנִי וַחֲזַק, וְתַאֲמִין בְּכָל מַה שֶּׁאָמַר אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁכָּל הַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתְּקִין עַצְמָן מֵרַע לְטוֹב יָקָר מְאֹד מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהָעִקָּר שֶׁתַּרְגִּיל עַצְמְךָ שֶׁבְּעֹצֶם הִתְגַּבְּרוּתָם תְּשַׂמַּח נַפְשְׁךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, וְלִבְלִי לִפְחֹד כְּלָל רַק לְהַסִּיחַ דַּעְתְּךָ לְגַמְרֵי וּלְהַרְגִּיל עַצְמְךָ בְּשִׁכְחָה לִשְׁכֹּחַ בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע מַה שֶּׁעָבַר בָּרֶגַע שֶׁעָבְרָה. אַף אִם הָיָה מַה שֶּׁהָיָה, מַה דַּהֲוָה הֲוָה, כִּי הַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה. כִּי יֵשׁ לָנוּ אָב זָקֵן גְּדוֹל־כֹּחַ מְאֹד. שֶׁיָּכוֹל לַהֲפֹךְ עֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת וְכוּ', רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד, וּזְכֹר הֵיטֵב מַה שֶּׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר בְּזֶה הָעוֹלָם עַל גֶּשֶׁר צַר וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל. וְכֵן הִרְבָּה לְדַבֵּר בָּזֶה. וְהַרְבֵּה מִזֶּה נִדְפַּס וְנִכְתַּב רַק צְרִיכִין לַחֲזֹר בְּכָל יוֹם. גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד. גָּאט אִיז גְּרוֹיס מֶע וֵוייסְט גָאר נִיט אֲפִלּוּ אַיֶיער זַאךְ וְכוּ' [ה' גָּדוֹל וְלֹא יוֹדְעִים כְּלוּם אֲפִלּוּ עִנְיָן שֶׁלָכֶם וְכוּ'].
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לְשַׂמַּחֲךָ וּלְחַזֶּקְךָ עֲדֵי תִּזְכֶּה לִישׁוּעָה שְׁלֵמָה.
וְגַם תִּזְכֹּר מַה שֶׁכָּתוּב בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (בְּרֵאשִׁית לד) הַפִּשְׁתָּנִי הַזֶּה כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ שֶׁפִּשְׁתָּנוֹ יָפֶה הוּא מַקִּישׁ עָלָיו בְּיוֹתֵר וּבִפְרָט בְּמִדְרָשׁ אֵיכָה מוּבָא זֹאת שָׁם כַּמָּה פְּעָמִים. וְכָל זֶה נִזְכַּר שָׁם בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן שֶׁהָאָדָם יְחַזֵּק עַצְמוֹ כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁרוֹדְפִין אוֹתוֹ הַתַּאֲווֹת מְאֹד. כִּי יֵדַע שֶׁזֶּה מְצָרְפִין וּבוֹחֲנִין אוֹתוֹ מֵחֲמַת שֶׁצָּרִיךְ לִזְכּוֹת לְמַה שֶּׁיִּזְכֶּה וְכוּ'. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר מַה שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה. וּבִפְרָט שֶׁכָּל כֹּחֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ הוּא עַל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה. וּתְהִלָּה לָאֵל יֵשׁ וָיֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. כִּי חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ מְאֹד מַה שֶּׁזָּכִינוּ לְהִנָּצֵל מִלַּחֲלֹק עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם. ה' יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לְטוֹבָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
לְרַבִּי נַחְמָן תִּתֵּן בְּכָל שָׁבוּעַ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה זְהוּבִים כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עִמְּךָ, גַּם תִּתֵּן לוֹ חֲמִשָּׁה זְהוּבִים עַל שְׂכַר דִּירָה. כִּי אָמַר לְפָנַי, שֶׁהָעֲשָׂרָה זְהוּבִים שֶׁנָּתַתָּ לוֹ עַל שְׂכַר דִּירָה, נִכִּיתָ לוֹ עַל מְעוֹת הַשָּׁבוּעַ, עַל־כֵּן הַהֶכְרֵחַ לַחֲזֹר לוֹ זֶה הַסַּךְ; וּלְעֵת עַתָּה תִּתֵּן לוֹ חֲמִשָּׁה כַּנַּ"ל, וּמִטְּשֶׁעהרִין אֶכְתֹּב לְךָ עוֹד.
וְכָעֵת עָבַר הַשַּׁבַּת־קֹדֶשׁ, כִּי נִתְעַכֵּב פֹּה. וְיֵשׁ בְּלִבִּי הַרְבֵּה לְדַבֵּר עִמְּךָ. אַךְ כָּעֵת הוּא מוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ וְכֹחִי חַלָּשׁ. רַק זֹאת בָּאתִי לְעוֹרֶרְךָ עַל מַה שֶּׁאַתָּה רָגִיל לִכְתֹּב בְּכָל פַּעַם שֶׁלְּפִי דַּרְכְּךָ לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה בְּכָל דָּבָר, עַל כֵּן יֵשׁ לְךָ יִסּוּרִים וּבִלְבּוּלִים כָּאֵלֶּה. וְעַל זֶה בָּאתִי לַהֲשִׁיבְךָ, כִּי הוּא גּוּפָא קַשְׁיָא. כִּי אֵין זֶה חִיּוּב חַס וְשָׁלוֹם לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה, אַדְּרַבָּא אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל הִזְהִירָנוּ הַרְבֵּה לִבְלִי לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה. וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁזֶּה הָעִנְיָן שֶׁנִּקְרָא אִיבֶּער טְרַאכְטִין [לַחֲשֹׁב יוֹתֵר מִדַאי] מַשְׁלִיךְ אֶת הָאָדָם מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְאִם אַתָּה רָגִיל בָּזֶה מִכְּבָר, הַהֶכְרֵחַ שֶׁתִּשְׁתַּדֵּל לְשַׁבֵּר זֹאת וּלְהִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם לְהַסִּיחַ דַּעְתְּךָ אוּן נִיט אִיבֶּער טְרַאכְטֶען [וְלֹא לְהַרְבּוֹת מִדַאי בְּמַחֲשָׁבָה] בְּשׁוּם דָּבָר, בִּפְרָט בְּעִנְיַן מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְרַעְיוֹנִים רָעִים צְרִיכִין לִבְרֹחַ מֵהֶם לְגַמְרֵי, וְלִבְלִי לַחֲזֹר מַחֲשַׁבְתּוֹ לַאֲחוֹרָיו כְּלָל. וְלִשְׁכֹּחַ לְגַמְרֵי בְּכָל עֵת מַה שֶּׁעָבַר תְּחִלָּה. וּבְטַח בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה רַק חֲזַק וֶאֱמַץ וְכַנַּ"ל. וּבְמוֹצָאֵי מְנוּחָה יַמְצִיא לְךָ רְוָחָה וְכוּ'.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ת' · פסקה 1
about 1 min · about 40 words · 81% of the book by the end of today
רַב תַּחְלִיפָא בַּר שְׁמוּאֵל. רַב תַּחְלִיפָא בַּר בַּר חַנָּא. ר' תַּחְלִיפָא חֲמּוּי דְּר' חַמָּא. ר' תַּחְלִיפָא חֲמוּי דְּרַב אַחָא.
ר' תַּחְלִיפָא חֲמוּי שֶׁל ר' אַבָהוּ. רַב תַּחְלִיפָא בַּר אֵימוֹ. ר' תַּחְלִיפָא. ר' תַּחְנָא. אַבָּא תַּחְנָא. בֶּן תֵּימָא. ר' תֵּימָא בַּר פַּפָּיַיס.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן קנ״ג · סעיף ד׳ – סעיף י״ג
about 5 min · about 470 words · 78% of the book by the end of today
כְּתִיב, וְאֶלֹ אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרָב, מִדִּכְתִיב לֹא תִקְרָב, דָּרְשֵׁינָן, שֶׁכָּל מִינֵי קְרִיבָה אֲסוּרִים, שֶלֹּא יִשְׂחוֹק וְלֹא יָקֵל רֹאשׁוֹ עִמָּהּ אֲפִלּוּ בִדְבָרִים, הַמַרְגִילִין לַעֲבֵרָה. אֲבָל מֻתָּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ, דְּכֵיוָן שֶׁכְּבָר בָּא עָלֶיהָ, וְגַם יֵשׁ לָהּ הֶתֵּר לְאַחַר שֶׁתִּטְבֹּל, לָא תַקִיף יִצְרֵהּ, וְלָא חָיְשֵׁינָן שֶׁמָּא יָבוֹא עָלֶיהָ בְּאִיסּוּר.
לֹא יִגַּע בָּהּ אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה, וְלֹא יוֹשִׁיט מִיָדוֹ לְיָדָהּ אֲפִלּוּ דָבָר אָרֹךְ, וְכֵן לֹא יְקַבֵּל מִיָדָּהּ. וְכֵן זְרִיקָה מִיָדוֹ לְיָדָהּ אוֹ מִיָדָהּ לְיָדוֹ, אֲסוּרָה.
לֹא יֹאכַל עִמָּהּ עַל הַשֻּׁלְחָן, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ אֵיזֶה שִׁנוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁיִהְיֶה אֵיזֶה דָבָר מַפְסִיק בֵּין קְעָרָה שֶׁלּוֹ לִקְעָרָה שֶׁלָּהּ, דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַנִּיחוֹ שָׁם בְּפַעַם אַחֶרֶת, אוֹ שֶׁתְּשַׁנֶה אֶת מְקוֹמָהּ. וְאִם דַּרְכָּן שֶׁכְּשֶׁהִיא טְהוֹרָה אוֹכְלִין מִתּוֹךְ קְעָרָה אַחַת, וְעַתָּה אוֹכְלִין כָּל אֶחָד מִתּוֹךְ קְעָרָה אַחֶרֶת, סַגֵּי בְּהָכִי.
לֹא יִשְׁתֶּה מִשִׁיוּרֵי הַכּוֹס שֶׁשָׁתְתָה הִיא. וְאִם הִפְסִיק אָדָם אַחֵר בֵּינֵיהֶם, אוֹ שֶׁהוּרַק אֶל כּוֹס אַחֵר, שָׁרֵי. וְאִם שָׁתְתָה וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְרוֹצֶה לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס זֶה, אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַגִּיד לוֹ שֶׁשָׁתְתָה הִיא מִמֶּנוּ. (אֲבָל אִם יָדַע שֶׁשָׁתְתָה הִיא, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁהִיא נִדָּה, כָּתַבְתִּי בְּסִפְרִי לֶחֶם וְשִׂמְלָה, כִּי נִרְאֶה דִּצְרִיכָה לְהַגִּיד לוֹ). הִיא מֻתֶּרֶת לִשְׁתּוֹת מִשִּׁיוּרֵי כּוֹס שֶלּוֹ. יֵשׁ אוֹמְרִים, דִּכְשֵׁם שֶׁאָסוּר לִשְׁתּוֹת מִשִׁיּוּרֵי כּוֹס שֶׁלָּהּ, כָּךְ אָסוּר לֶאֱכוֹל מִשִׁיּוּרֵי מַאֲכָל שֶׁלָּהּ.
לֹא יִישַׁן עִמָּהּ בְמִטָּה אַחַת, אֲפִלּוּ אֵין הַמִּטָּה מְיֻחֶדֶת לָּהּ. וַאֲפִלּוּ כָּל אֶחָד בְּבִגְדוֹ וְאֵין נוֹגְעִין זֶה בָזֶה. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ שׁוֹכְבִים בִּשְׁתֵּי מִטּוֹת, וְהַמִּטּוֹת נוֹגְעוֹת זוֹ בָזוֹ, אָסוּר. וְאִם שׁוֹכְבִין עַל הָאָרֶץ, לֹא יִשְׁכְּבוּ פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ מֶרְחָק רַב בֵּינֵיהֶם. וְהוּא הַדִּין אִם יְשֵׁנִים בִּשְׁתֵּי מִטּוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ בְּאָרְכָּן בְּאֹפֶן שֶׁלִפְעָמִים הֵם פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים, אַף עַל פִּי שֶׁיֵשׁ הֶפְסֵק בֵּין הַמִּטּוֹת, יֵשׁ לֶאֱסֹר, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ מֶרְחָק רַב בֵּינֵיהֶם. וְאָסוּר לְבַּעַל אֲפִלּוּ לֵישֵׁב עַל הַמִּטָּה הַמְיֻחֶדֶת לָהּ, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְפָנֶיהָ. וְהִיא, אֲסוּרָה לִישֹׁן עַל הַמִּטָּה הַמְיֻחֶדֶת לוֹ. אֲבָל לֵישֵׁב עָלֶיהָ, אֵין לְהַחְמִיר.
אֲסוּרִין לֵישֵׁב עַל סַפְסָל אָרֹךְ שֶׁהוּא מִתְנַדְנֵד. וְאִם אָדָם אַחֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, מֻתָּר. וְלֹא יֵלְכוּ בַּעֲגָלָה אַחַת אוֹ בִּסְפִינָה אַחַת, אִם הוֹלְכִין רַק דֶּרֶךְ טִיּוּל, כְּגוֹן לְגִנּוֹת וּלְפַרְדֵּסִים וְכַיוֹצֵא בָזֶה. אֲבָל אִם הוֹלְכִין מֵעִיר לְעִיר לְעִסְקֵיהֶם, מֻתָּר. אַף עַל פִּי שֶׁהֵן לְבַדָּם, וּבִלְבַד שֶיֵשְׁבוּ בְאֹפֶן שֶׁלֹּא יִגְּעוּ זֶה בָזֶה.
לֹא יִסְתַּכֵּל בְּשׁוּם מָקוֹם מִגּוּפָהּ בְּמָקוֹם שֶדַּרְכָּהּ לְכַסּוֹת. אֲבָל בַּמְּקוֹמוֹת הַגְלוּיִים, מֻתָּר לוֹ לְהִסְתַּכֵּל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נֶהֱנֶה. אָסוּר לְהָרִיחַ בִּבְשָׂמִים הַמְיֻחָדִים לָהּ, וְאָסוּר לִשְׁמֹעַ קוֹל זֶמֶר שֶלָּהּ.
רָאוּי שֶתְּיַחֵד לָהּ בְּגָדִים לִימֵי נִדָּתָהּ, כְּדֵי שֶׁיִהְיוּ שְׁנֵיהֶם זוֹכְרִים תָּמִיד שֶׁהִיא נִדָּה. וּבְקשִׁי הִתִּירוּ לָהּ שֶׁתִּכְחֹל וְתִפְקֹס וְתִתְקַשֵּׁט בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִין בִּימֵי נִדָּתָהּ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְגַּנֶּה עַל בַּעְלָהּ.
לֹא תִמְזֹג לוֹ כּוֹס יַיִן בְפָנָיו אוֹ לַהֲבִיאוֹ לוֹ וּלְהַנִּיחוֹ לְפָנָיו עַל הַשֻּׁלְחָן, וְלֹא תַצִּיעַ לוֹ מִטָּתוֹ בְפָנָיו. אֲבָל שֶלֹּא בְפָנָיו, הַכֹּל מֻתָּר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵע שֶהִיא עָשָׂתָה. וַאֲסוּרָה לִצּוֹק לוֹ מַיִם לִרְחוֹץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, וַאֲפִלּוּ מַיִם צוּנְנִים.
כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לִמְזֹג לוֹ אֶת הַכּוֹס, כָּךְ הוּא אָסוּר לִמְזֹג לָהּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ לִשְׁלֹחַ לָהּ כּוֹס יַיִן הַמְיֻחָד לָהּ, אֲפִלּוּ הוּא כּוֹס שֶל בְּרָכָה, אָסוּר.
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ט׳
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא, יוֹדֵעַ הַתַּעֲלוּמוֹת, אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר וּמָה אֲסַפֵּר לְפָנֶיךָ, הֲל א כָּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ, אֵין דָּבָר נֶעֱלָם מִמֶּךָּ וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶּד עֵינֶיךָ אֱל הֵי עוֹלָם, אֲדוֹן כּל, הַכּל יָכוֹל, חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח, יָחִיד קַדְמוֹן, אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין אֱל הִים, "רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, תִּשְׁכּוֹן, וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים", חַי וְקַיָּם נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, אֲשֶׁר כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם כְּלָא נֶחְשָׁב קַמָּךְ, כְּל א מַמָּשׁ, וְכָל הַזְּמַן שֶׁל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלְךָ כְּהֶרֶף עַיִן, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ רַחֲמָנוּתְךָ בְּעַצְמְךָ, אֵיךְ אַתָּה חָפֵץ בְּטוֹבוֹתֵינוּ, לְהוֹדִיעֵנוּ אֲמִתָּתְךָ, וּלְהַטְעִימֵנוּ מִזִּיו נעַם נִצְחִיּוּת אֱל הוּתְךָ, וְנִפְלָאוֹת נוֹרָאוֹת עֲרֵבַת נְעִימַת יְדִידוּת תְּשׁוּקַת דְּבֵקוּתְךָ, וּבְכַמָּה גִלְגּוּלִים אַתָּה מִתְגַּלְגֵּל עִמָּנוּ, וּבְכַמָּה סִבּוּבִים וְסִבּוֹת שׁוֹנוֹת אַתָּה מְסַבֵּב עִמָּנוּ, לִפְעָמִים בְּנַחַת וְלִפְעָמִים בְּיִסּוּרִין רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְהַכּל לְטוֹבָתֵנוּ כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת כְּדֵי לָשׁוּב מִמַּעֲשֵׂינוּ וּמִדְּרָכֵינוּ הָרָעִים לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׂבּעַ מִטּוּבְךָ לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֵׁנוּ, "לַחֲזוֹת בְּנעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ", כְּדֵי לְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, אֲשֶׁר זאת הִיא הַהַצְלָחָה שֶׁבְּכָל הַהַצְלָחוֹת, הַיְּשׁוּעָה שֶׁבְּכָל הַיְשׁוּעוֹת, הַטּוֹבָה שֶׁבְּכָל הַטּוֹבוֹת, הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּכְלִיּוֹת וְעַתָּה הַיְאֻמָּן כִּי יְסֻפָּר, שֶׁאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לוֹ, שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִיל טוֹב כָּזֶה, בִּשְׁבִיל תַּכְלִית אֲמִתִּי וְנִצְחִי כָּזֶה, לְהִתְעַנֵּג עַל ה' וּלְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל קְדֻשָּׁתוֹ, הַהוּא פָּעַל וְעָשָׂה מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלֶּה, כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ, מַה נּאמַר מַה נְּדַבֵּר, אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין לָנוּ שׁוּם דִּבּוּרִים לְדַבֵּר בְּעִנְיָן זֶה כִּי אִם לִצְעק בְּקוֹל מַר וְנִמְהָר עַד כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם, כִּי עֲדַיִן אֵין מַעְצוֹר לַה' לְהוֹשִׁיעַ כְּהֶרֶף עַיִן יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה וַאֲמִתִּיִּית, יְשׁוּעָה נִצְחִיִּית לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱל הֵינוּ וֵאל הֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיָּאִירוּ עָלֵינוּ זְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְנִזְכֶּה עַל יָדָם לְשִׂמְחָה שְׁלֵמָה, וּבְכחָם הַגָּדוֹל יְנַשְּׁבוּ עָלֵינוּ בְּרוּחָם הַקָּדוֹשׁ וִינַעֲרוּ וְיָסִירוּ מִלְּבָבֵנוּ כָּל מִינֵי מָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת, וְכָל מִינֵי עַפְרוּרִיּוּת וּכְבֵדוּת הַנּוֹפְלִים עַל לִבֵּנוּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְלַהֵב וְלִבְער אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת.
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתַצִּילֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מֵרוּחַ סְעָרָה שֶׁלּ א יִבְער וְל א יִתְלַהֵב לִבֵּנוּ חוּץ מֵהַמִּדָּה חַס וְשָׁלוֹם הַנִּקְרָא הֲרִיסָה, וְל א נַהֲרס לַעֲלוֹת אֶל ה' וּבְכחַ וּזְכוּת צַדִּיקֵי אֱמֶת תַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה, אֲשֶׁר כּחוֹ מַסְפִּיק גַּם עָלֵינוּ לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל מֵאִתָּנוּ הָאֵשׁ הַבּוֹעֵר בִּסְעָרָה חוּץ מֵהַמִּדָּה, כִּי אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל הַהִתְנוֹצְצוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְכַוֵּן הַמִּדָּה כְּלָל, לִפְעָמִים הַלֵּב אָטוּם וּמְטֻמְטָם לְגַמְרֵי, וְלִפְעָמִים בּוֹעֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל זְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁכָּל אֶחָד נִקְרָא "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ", שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲל ךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
Read the complete passage on Sefaria ↗עָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיְּנַשְּׁבוּ בְּרוּחָם הַקָּדוֹשׁ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל רוּחַ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְשִׂמְחָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁיִּבְעַר וְיִתְלַהֵב לֵב שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח בִּתְשׁוּקָה גְדוֹלָה וּבְהִתְלַהֲבוּת נִמְרָץ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כָּרָאוּי לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ בֶּאֱמֶת כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ כָּל זֶה, כִּי אֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְכַוֵּן זאת כִּי אִם אַתָּה לְבַד, עַד שֶׁנִּזְכֶּה כֻלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לִבָּא דְכָל עַלְמָא, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַם סְגֻלָּה עַם הַנִּבְחָר מִכָּל הָעַמִּים, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה לֵב לְמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת שָׁם בִּבְחִינַת לֵב, וְכֻלָּנוּ כְּאֶחָד נִתְדַּבֵּק אֵלֶיךָ וְנִתְלַהֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּךָ בֶּאֱמֶת לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱל הֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד
Read the complete passage on Sefaria ↗The match between the prayer and the teaching is computed from textual similarity, not taken from the book itself.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ה׳ · The teaching and the prayer side by side
Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 283 of 354 in the cycle of 5786
Estimated study time today: short about 3 min · full about 39 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 19 Tammuz): Pinchas
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on July 2, 2026, at about 19:48.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: ימים שבין המצרים
כ"א יוֹם שֶׁבֵּין הַמְּצָרִים וּמַה שֶּׁאוֹכְלִין בֵּיצָה בַּסְּעוּדָה הַמַּפֶסֶקֶת בְּט' בְּאָב, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשַׁבַּת נַחֲמוּ, כָּל זֶה (עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא בְּסִימָן פ"ה):
Suggested by the site editors: this entry deals with the theme of the day
הַתַּעֲנִית מְחַיֶּה מֵתִים, הַיְנוּ שֶׁמְּחַיֶּה הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶךְ וְאֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת. כִּי מִי שֶׁפּוֹגֵם אֵיזֶה יוֹם, שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחַ"ו עוֹשֶׂה בּוֹ רַע חַ"ו, אֲזַי אֵין לְאוֹתוֹ הַיּוֹם חִיּוּת, וְהוּא מֵמִית אוֹתוֹ הַיּוֹם (וְעַיֵּן בִּפְנִים), וְהַתַּעֲנִית מְחַיֶּה הַיָּמִים הַמֵּתִים הַלָּלוּ. וְהַכֹּל לְפִי הַתַּעֲנִית, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְעַנֶּה בְּיוֹתֵר, כָּךְ הוּא מְחַיֶּה יוֹתֵר יָמִים הַמֵּתִים שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ: (שם)
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.