The Three Weeks
Likutei Etzot devotes an entry to this time: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
Opening the day with Rabbeinu's teaching
Sunday, 20 Tammuz 5786 · July 5, 2026
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ז׳ · אות ד׳ – אות ה׳
about 9 min · about 850 words · 80% of the book by the end of today
ד וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִסְתַּלֵּק, וְהַנְּשָׁמָה עוֹלָה וּמִתְדַּבֶּקֶת בְּמָקוֹם שֶׁעוֹלָה, בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, אֵין זֶה תַּכְלִית וּשְׁלֵמוּת, שֶׁתִּהְיֶה הַנְּשָׁמָה רַק דְּבוּקָה לְמַעְלָה. רַק עִקָּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַנְּשָׁמָה הִיא, שֶׁבְּעֵת שֶׁהִיא לְמַעְלָה תִּהְיֶה לְמַטָּה גַּם־כֵּן. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיַּשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה, בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר דַּעְתּוֹ לְמַטָּה גַּם־כֵּן בְּעֵת שֶׁנִּסְתַּלֵּק לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב קטז): אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ – חַד אָמַר בֵּן, וְחַד אָמַר תַּלְמִיד, כִּי הַתַּלְמִיד מְקַבֵּל דַּעַת הָרַב. גַּם הַבֵּן, בְּוַדַּאי אֵין מַעְלָה כְּשֶׁנִּשְׁאָר בֵּן רָשָׁע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהָעִקָּר לְהַשְׁאִיר בֵּן שֶׁיִּהְיֶה בְּחִינַת תַּלְמִיד גַּם־כֵּן, שֶׁיְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ. וּלְאִידָךְ מָאן דְּאָמַר דַּי בְּתַלְמִיד לְבַד, כִּי מֵאַחַר שֶׁעִקָּר הוּא כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר דַּעְתּוֹ בָּעוֹלָם, עַל־כֵּן דַּי גַּם בְּתַלְמִיד לְבַד, כִּי זֶהוּ עִקָּר הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁיִּשָּׁאֵר דַּעְתּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה גַּם בְּעֵת הַהִסְתַּלְּקוּת, כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה עוֹלָה לְמַעְלָה. כִּי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ קְצָת בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁעִקָּר הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַק שֶׁאֲנַחְנוּ מֵעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל נְגַדֵּל וּנְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶהוּ עִקָּר הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר מִקְּרוּצֵי חֹמֶר וְכוּ'; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ לוֹ שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים וְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם עוֹבְדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עִקָּר הַתַּעֲנוּג וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁלּוֹ – כְּשֶׁעוֹלָה לְמַעְלָה הָעֲבוֹדָה שֶׁל עוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר דַּעְתּוֹ לְמַטָּה, שֶׁיָּאִיר בִּבְנֵי עוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל. כִּי כְּשֶׁנִּשְׁאָר דַּעְתּוֹ לְמַטָּה עַל־יְדֵי בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ מַמָּשׁ נִשְׁאָר בָּעוֹלָם: וְכָל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם זֹאת, לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים. כִּי כְּשֶׁשְּׁנַיִם מְדַבְּרִים יַחַד בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, אֲזַי כְּשֶׁאֶחָד מֵאִיר לַחֲבֵרוֹ בְּאֵיזֶה דִבּוּר, נֶחֱשָׁב חֲבֵרוֹ אֶצְלוֹ בְּחִינַת תַּלְמִיד. וְלִפְעָמִים נַעֲשֶׂה לְהֶפֶךְ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאַחַר־כָּךְ הוּא מְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ אֵיזֶה דִבּוּר, אֲזַי נַעֲשֶׂה הוּא בִּבְחִינַת תַּלְמִיד לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לִזָּהֵר, לְהִשְׁתַּדֵּל וְלַעֲסֹק בָּזֶה, כִּי לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ (ישעיהו מ״ה:י״ח), כִּי צָרִיךְ כָּל אֶחָד לַעֲסֹק בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְמֻלָּא מִבְּנֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א׳:כ״ח): וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ, כִּי זֶה עִקָּר יִשּׁוּב הָעוֹלָם, כְּשֶׁהָעוֹלָם מְמֻלָּא מִבְּנֵי אָדָם, הַיְנוּ מִבְּנֵי דֵּעָה. כִּי מִי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת, אֵינוֹ אָדָם כְּלָל כַּנַּ"ל.
[הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם מְצֻוֶּה לְהַעֲמִיד בָּנִים בָּעוֹלָם בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָעוֹלָם, כֵּן הוּא מְצֻוֶּה לְהַכְנִיס דַּעַת וְיִרְאַת שָׁמַיִם בְּבָנָיו וּבְתַלְמִידִים, כִּי זֶה עִקָּר הַמִּצְוָה, שֶׁמְּצֻוֶּה לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת לְקַיֵּם הָעוֹלָם, כִּי הָעִקָּר – לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת מִמִּין בְּנֵי אָדָם דַּוְקָא, וְלֹא מִין בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בִּדְמוּת אָדָם. עַל־כֵּן כָּל זְמַן שֶׁאֵין מֵאִיר הַדַּעַת בִּבְנֵי אָדָם, וְאֵינָם יוֹדְעִים וּמַרְגִּישִׁים אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ, אֵינָם בִּכְלַל בְּנֵי אָדָם, מֵאַחַר שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת לָדַעַת אֶת ה', שֶׁזֶּה עִקָּר גֶּדֶר הָאָדָם. וְעַל כֵּן נֶחֱשָׁב הָעוֹלָם כְּתֹהוּ וָבֹהוּ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: לֹא תֹהוּ בְּרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ, כִּי צְרִיכִין לְיַשֵּׁב אֶת הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה מְיֻשָּׁב הָעוֹלָם מִבְּנֵי אָדָם דַיְקָא, דְּהַיְנוּ מִבְּנֵי דֵּעָה, שֶׁיּוֹדְעִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ גַּם כֵּן מִצְוַת: וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ, שֶׁצְּרִיכִין לְמַלְאוֹת אֶת הָאָרֶץ בִּבְנֵי אָדָם. הַיְנוּ שֶׁכָּל אָדָם מְצֻוָּה שֶׁיְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם כְּדֵי לְהַכְנִיס דַּעַת בַּחֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּה עִקָּר יִשּׂוּב הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב מִבְּנֵי אָדָם, הַיְנוּ מִבְּנֵי דֵּעָה, שֶׁיּוֹדְעִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל]. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לַעֲסֹק בָּזֶה – לְהַכְנִיס דַּעַת וְיִרְאַת שָׁמַיִם בַּחֲבֵרוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה חֲבֵרוֹ בְּחִינַת תַּלְמִיד אֶצְלוֹ, וַאֲזַי כְּשֶׁיִּמְלְאוּ יָמָיו וְיַגִּיעַ זְמַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ, אֲזַי יִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הַדִּבּוּר שֶׁהִכְנִיס בַּחֲבֵרוֹ, וְיִהְיֶה נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ מַמָּשׁ קַיָּם בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ – חַד אָמַר בֵּן, וְחַד אָמַר תַּלְמִיד. נִמְצָא כְּשֶׁנִּשְׁאָר בֵּן אוֹ תַּלְמִיד אַחֲרָיו, אֲזַי יֵשׁ חֲלִיפוֹת לָמוֹ, הַיְנוּ כִּי יֵשׁ לוֹ חֲלִיפִין, מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁאָר דַּעְתּוֹ אַחֲרָיו עַל־יְדֵי בֵּן אוֹ תַּלְמִיד כַּנַּ"ל. כִּי עִקָּר הוּא הַדַּעַת, וּכְשֶׁנִּשְׁאָר הַדַּעַת אַחֲרָיו עַל־יְדֵי בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ הוּא מַמָּשׁ נִשְׁאָר קַיָּם בָּעוֹלָם. וְזֶה חֲלִיפוֹת – רָאשֵׁי תֵבוֹת: פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת (תהילים מ״ט:ד׳); כִּי עִקָּר הוּא הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת: פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקָּר הַהַשְׁאָרָה וְהַחֲלִיפוֹת שֶׁנִּשְׁאָר מִן הָאָדָם אַחֲרָיו, דְּהַיְנוּ מַה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר חָכְמָה וּתְבוּנָה עִם חֲבֵרוֹ וְהִכְנִיס בּוֹ דַּעַת אֱמֶת וְיִרְאַת שָׁמַיִם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת – רָאשֵׁי תֵבוֹת "חֲלִיפוֹת", כִּי זֶה עִקָּר הַחֲלִיפוֹת וְהַהַשְׁאָרָה כַּנַּ"ל: וּבֶאֱמֶת בֵּן וְתַלְמִיד הוּא כֻּלּוֹ חַד. כִּי הַבֵּן הוּא גַּם כֵּן תַּלְמִיד כַּנַּ"ל, וְגַם הַתַּלְמִיד הוּא בְּחִינַת בֵּן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צט: וע"ש גם בדף יט): כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ; כִּי נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ עָשָׂה אֶת הַגּוּף שֶׁל הַתַּלְמִיד גַּם כֵּן, כִּי מִקֹּדֶם לֹא הָיָה נִקְרָא בְּשֵׁם אָדָם כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ דַּעַת וְלֹא הָיָה רַק דְּמוּת אָדָם, נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי שֶׁלָּמַד עִמּוֹ תּוֹרָה וְהִכְנִיס בּוֹ דַּעַת, עַל־יְדֵי־זֶה נַּעֲשָׂה אָדָם, עַל־כֵּן נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ מַמָּשׁ, עַל־כֵּן גַּם הַתַּלְמִיד הוּא בְּחִינַת בֵּן:
ה אָמְנָם, מִי שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם כַּנַּ"ל, הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין אֵצֶל חֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין; וְגַם כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו אֵצֶל חֲבֵרוֹ. כִּי לִפְעָמִים מְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ, וְתֵכֶף וּמִיָּד עוֹבֵר וְהוֹלֵךְ הַדִּבּוּר מִלֵּב חֲבֵרוֹ, וְאֵינוֹ מִתְקַיֵּם אֶצְלוֹ כְּלָל. עַל־כֵּן צָרִיךְ לָזֶה יִרְאַת שָׁמַיִם. כִּי מִי שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת (אבות פ"ג), הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ קִיּוּם לִדְבָרָיו אֵצֶל חֲבֵרוֹ. נִמְצָא; מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַכְנִיס דַּעַת בַּחֲבֵרוֹ, הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו. וְזֶהוּ: אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ, וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹקִים (תהילים נ״ה:כ׳), הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין נִשְׁאָר דַּעְתּוֹ אַחֲרָיו עַל־יְדֵי בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֲלִיפוֹת כַּנַּ"ל, זֶה סִימָן שֶׁלֹּא יָרְאוּ אֱלֹקִים, כִּי עַל־יְדֵי יִרְאָה נִשְׁאָר דַּעְתּוֹ אַחֲרָיו כַּנַּ"ל:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות רכ״ו – אות רכ״ט
about 2 min · about 230 words · 79% of the book by the end of today
פַּעַם אַחַת שָׂחַק וְאָמַר: אִם הָיוּ מַנִּיחִין לִכְנֹס מֵת אֶחָד בֵּין הַמְחַקְּרִים כְּשֶׁיּוֹשְׁבִין וְחוֹקְרִין בְּחָכְמָתָם, הָיוּ מִתְבַּטְּלִים כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם.
[מדבר ממעלת ההתבודדות] מָצָאתִי כְּתַב־יַד הַחֲבֵרִים, שֶׁאָמַר שֶׁטּוֹב יוֹתֵר שֶׁהַהִתְבּוֹדְדוּת יִהְיֶה מִחוּץ לָעִיר בִּמְקוֹם עֲשָׂבִים, כִּי הָעֲשָׂבִים גּוֹרְמִים שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַלֵּב:
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר: בְּוַדַּאי נִמְצָאִים כְּשֵׁרִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהֶם הִתְבּוֹדְדוּת; אֲבָל אֲנִי קוֹרֵא אוֹתָם 'פְלֵייטֶיס' – מְבֹהָלִים וּמְבֻלְבָּלִים. וּפִתְאֹם כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וְיִקְרָא אוֹתָם, יִהְיוּ מְעֻרְבָּבִים וּמְבֻלְבָּלִים. אֲבָל אֲנַחְנוּ נִהְיֶה דּוֹמִים כְּמוֹ הָאָדָם אַחַר הַשֵּׁנָה, שֶׁדַּעְתּוֹ נוֹחָה וּמְיֻשֶּׁבֶת הֵיטֵב, כֵּן תִּהְיֶה דַּעְתֵּנוּ נוֹחָה וּמְיֻשֶּׁבֶת עָלֵינוּ בְּלִי מְהוּמָה וּבִלְבּוּל:
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם אֶחָד מִבְּנֵי־הַנְּעוּרִים וְהָיָה מְחַזֵּק אוֹתוֹ מְאֹד־מְאֹד בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, כְּדַרְכּוֹ ז”ל. וְאָמַר לוֹ שֶׁבִּתְחִלָּה זֶה הָיָה עִקַּר הַתְּפִלָּה, מַה שֶּׁהָיָה כָּל אֶחָד מְדַבֵּר מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלָשׁוֹן שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים בּוֹ, כַּמְבֹאָר בָּרַמְבַּ”ם בִּתְחִלַּת הִלְכוֹת תְּפִלָּה (תְּפִלָּה־א ב’ ד’, עַיֵּן שָׁם שֶׁמְּבָאֵר שָׁם זֹאת הֵיטֵב, שֶׁבִּתְחִלָּה הָיָה זֶה עִקַּר הַתְּפִלָּה וְכוּ’. אַךְ אַחַר כָּךְ רָאוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וְכוּ’ וְתִקְּנוּ סֵדֶר הַתְּפִלָּה, עַיֵּן שָׁם). אֲבָל עַל כָּל פָּנִים מִדִּינָא זֶהוּ עִקַּר הַתְּפִלָּה. עַל כֵּן גַּם עַכְשָׁו, שֶׁמִּתְפַּלְּלִין סֵדֶר הַתְּפִלָּה שֶׁתִּקְּנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, טוֹב מְאֹד לְהָאָדָם לִהְיוֹת רָגִיל לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת מִלִּבּוֹ בְּלָשׁוֹן שֶׁמֵּבִין, שֶׁיְּזַכֵּהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת, כִּי זֶה עִקַּר הַתְּפִלָּה, כַּנַּ”ל. (וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה הָאָדָם צָרִיךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ וּלְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּהַנְהָגָה זוֹ שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא בָּאוּ כָּל הַצַּדִּיקִים לְמַדְרֵגָתָם עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב):
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ג
about 1 min · about 40 words · 81% of the book by the end of today
ותכף כששמעו זאת ברח החכם הנ"ל עם כל האנשים לחצרו, וגם את האיש של רבנו הנ"ל לקחו עימהם גם כן וסגרו את עצמם סגור ומסגר ולא יצאו החוצה בערך כמה שעות. ולא יכלו לנסוע אליו כי כבר פנה היום.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תמ״ו
about 4 min · about 410 words · 73% of the book by the end of today
(ג) פַּעַם אַחַת עָמַדְנוּ לְפָנָיו בְּיוֹם רִאשׁוֹן אַחַר שַׁבַּת־נַחֲמוּ תקס"ט, וְהוֹלִיכוּ מֵת לִפְנֵי חַלּוֹנוֹת בֵּיתוֹ וְהָיוּ הוֹלְכִין אַחֲרָיו וּבוֹכִין וּמַסְפִּידִין עָלָיו כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם. עָנָה וְאָמַר "דֶער מֵת קֶער לַאכְן", הַמֵּת מִסְּתָמָא שׂוֹחֵק בְּלִבּוֹ עַל שֶׁבּוֹכִין אַחֲרָיו. כִּי בּוֹכִין עַל שֶׁנִּפְטַר מִן הָעוֹלָם, כְּאִלּוּ אוֹמְרִים לוֹ הֲלֹא טוֹב אִם הָיִיתָ מַאֲרִיךְ עוֹד יָמִים בְּזֶה הָעוֹלָם, וְסָבַלְתָּ עוֹד צָרוֹת רַבּוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם וְהָיְתָה לְךָ עוֹד מְרִירוּת הָעוֹלָם "אַמֶער וָואלְסְט נָאךְ פַאר שְׁוַוארְצְט גִיוָוארְן אוֹיף דֶער וֶועלְט. שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ הֲלֹא גַּם שָׁם לֹא יָנוּחַ מִיִּסּוּרִים, כִּי לֹא הָיָה צַדִּיק גָּדוֹל כָּל כָּךְ שֶׁלֹּא יִסְבֹּל שׁוּם צַעַר גֵּיהִנָּם וְחִבּוּט הַקֶּבֶר, וְאִם כֵּן גַּם שָׁם יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים. הֵשִׁיב, עַל־כָּל־פָּנִים עַתָּה יִהְיֶה הַקֵּץ וְהַגְּמָר מֵהַיִּסּוּרִים וְצַעֲרוֹ. כִּי יִסְבֹּל מַה שֶּׁיִּסְבֹּל וְאַחַר־כָּךְ יִזְכֶּה לְמַה שֶּׁפָּעַל בְּזֶה הָעוֹלָם אֵיזֶה שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, עַל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. חָזַרְתִּי וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ הֲלֹא יֵשׁ גִּלְגּוּלִים, וְאוּלַי יִצְטָרֵךְ לוֹ לְהִתְגַּלְגֵּל עוֹד פַּעַם אַחַת בְּזֶה הָעוֹלָם, וְאִם־כֵּן מַה פָּעַל בַּמֶּה שֶׁנִּפְטַר עַכְשָׁו מִצָּרוֹת עוֹלָם הַזֶּה. הֵשִׁיב, אִם יִרְצֶה יוּכַל לְהִתְעַקֵּשׁ וְלִטְעֹן שָׁם שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּשׁוּם אֹפֶן לְהִתְגַּלְגֵּל וְלֵילֵךְ עוֹד הַפַּעַם בְּזֶה הָעוֹלָם. שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ וְכִי יוֹעִיל זֶה מַה שֶּׁלֹּא יִרְצֶה לְהִתְגַּלְגֵּל. הֵשִׁיב, בְּוַדַּאי יוֹעִיל אִם יִתְעַקֵּשׁ וְיִטְעַן עֲשׂוּ עִמִּי מַה שֶּׁתִּרְצוּ כָּאן וַעֲשׂוּ עִמִּי הַגְּמָר וְהַסּוֹף כָּאן כִּרְצוֹנְכֶם, רַק בְּזֶה הָעוֹלָם אַל אֶחֱזֹר עוֹד לְהִתְגַּלְגֵּל חַס וְשָׁלוֹם (וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "עֶקְט מִיט מִיר דָּא"), בְּוַדַּאי יָכוֹל לִפְעֹל זֹאת. וְכָפַלְתִּי וְשָׁנִיתִי בְּדַבְּרִי עִמּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּמָּה פְּעָמִים אִם יוֹעִיל זֹאת וְאָמַר שֶׁבְּוַדַּאי יוֹעִיל אִם יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ לִטְעֹן כָּךְ. וְלָקַחְתִּי זֹאת בְּדַעְתִּי הֵיטֵב, וְקָשַׁרְתִּי אוֹתוֹ בְּמֹחִי לִזְכֹּר זֹאת הֵיטֵב הֵיטֵב, אוּלַי אֶזְכֶּה לִזְכֹּר זֹאת בְּעָלְמָא דְּאָתֵי לִטְעֹן כָּךְ לִפְנֵי הַבֵּית־דִּין שֶׁלְּמַעְלָה לְמַעַן אוּכַל לְהִנָּצֵל מִגִּלְגּוּלִים. כִּי אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה עִמִּי חַס וְשָׁלוֹם כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מוֹלִיכִין אוֹתִי, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים טוֹב יוֹתֵר מִלְּהִתְגַּלְגֵּל חַס וְשָׁלוֹם, וְלִהְיוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה שֶׁל הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה חַס וְשָׁלוֹם. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ מֵעַתָּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב (אָמַר הַמַּעְתִּיק עַיֵּן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים דַף ק"ט:): בְּאוֹתָהּ הָעֵת הַנַּ"ל שֶׁעָמַדְנוּ לְפָנָיו בַּיּוֹם הַנַּ"ל, אָז צִוָּה עָלַי לַחֲזֹר וְלוֹמַר הַתּוֹרָה שֶׁאָמַר בַּחֹרֶף הֶעָבַר בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת יִתְרוֹ, לִפְנֵי חֲבֵרֵנוּ הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק סֶגַל חֲתַן הָרַב הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע. הַיְנוּ הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ל"ב. וְצִוָּה עָלַי לַחֲזֹר וְלוֹמַר הַתּוֹרָה הַזֹּאת לִפְנֵי הַנַּ"ל בְּעוֹדֵינוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו. וְהֻכְרַחְתִּי לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְאָמַרְתִּי כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת לְמוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק הַנִּזְכָּר לְעֵיל וּשְׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ שָׁם, וְהַכֹּל הָיָה בְּפָנָיו. אַחַר־כָּךְ עָנָה וְאָמַר (מִשְׁלֵי ד), סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ, הֲנִמְצָא כָּזֶה עוֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אִישׁ אֲשֶׁר יְסַלְסֵל וִיחַפֵּשׂ כָּל כָּךְ בְּהַתּוֹרָה כָּמוֹנִי. וְעוֹד הֶאֱרִיךְ בִּדְבָרִים נְעִימִים וְצַחִים, וְהִפְלִיג מְאֹד בְּשֶׁבַח מַעֲלַת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · צדיק · חלק ראשון · אות קס״ו – אות קע״ג
about 1 min · about 100 words · 81% of the book by the end of today
קסו. טִלְטוּל הַצַּדִּיקִים. לִפְעָמִים הוּא בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת אֵיזֶה צַדִּיק נִסְתָּר.
Read the complete passage on Sefaria ↗קסז. לִפְעָמִים יִסּוּרִין בָּאָיֹם עַל הַצַּדִּיק, כְּדֵי לְמַעֵט בְּצָרוֹת יִשְׂרָאֵל.
Read the complete passage on Sefaria ↗קסח. מִלּוּי כְּרֵסָם שֶׁל הָמוֹן עַם גּוֹרֵם לַאֲבֵדַת הַצַּדִּיק.
Read the complete passage on Sefaria ↗קסט. יִסּוּרִים שֶׁבָּאִים עַל הַצַּדִּיק הוּא כַּפָּרָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל.
Read the complete passage on Sefaria ↗קע. מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל שֶׁל הַצַּדִּיק, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס עָלָיו ומבעתהו.
Read the complete passage on Sefaria ↗קעא. מִי שֶׁמֵּבִיא דּוֹרוֹן לַצַּדִּיק, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ נַחַת רוּחַ.
Read the complete passage on Sefaria ↗קעב. עַל יְדֵי דּוֹרוֹן שֶׁמְּבִיאִין לַצַּדִּיקִים מַכְנִיעִין אֶת הַשּׂוֹנְאִים וּמְבַטְּלִין אֶת הָרוּחַ רָעָה שֶׁשּׁוֹרָה עַל הָאָדָם.
Read the complete passage on Sefaria ↗קעג. עַל יְדֵי הִשְׁתַּטְּחוּת עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ טוֹבוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְכָךְ.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ק״א
about 1 min · about 20 words · 81% of the book by the end of today
"וַה' יַטֶּה יָדוֹ וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר וְיַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן" הַיְנוּ בְּחִינַת הַיָּד הַנַּ"ל: כִּי עַל הַיָּד רָאוּ שֶׁשְּׂנֵיהֶם יִהְיוּ נִכְלִין, הָעוֹזֵר וְהֶעָזוּר כַּנַּ"ל.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · תלמוד תורה · קטע כ״ט – קטע ל״א
about 2 min · about 210 words · 82% of the book by the end of today
צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מְאֹד מִלִּשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים כִּי הֵם בְּחִינַת שֵׁדִין יְהוּדָאִין, שֶׁהֵם מְקַבְּלִין תּוֹרָתָם מֵהַשֵּׁדִין שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תּוֹרָה נְפוּלָה, וְעַל־כֵּן דַּרְכָּם לוֹמַר תָּמִיד דְּרוּשִׁים נִפְלָאִים שֶׁנִּתְקַבְּלִים לִפְנֵי הֶהָמוֹן, וְכָל דִּבּוּרֵיהֶם דֶּרֶךְ מָשָׁל וּמְלִיצָה וּטְעָמִים נִפְלָאִים. אֲבָל אֵין מְקַבְּלִים תּוֹעֶלֶת מֵהֶם, כִּי תּוֹרָתָם שֶׁל אֵלּוּ הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין לָהּ כֹּחַ לְהַדְרִיךְ אֶת הָאָדָם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב, אַדְּרַבָּא, עַל־יְדֵי תּוֹרָתָם נוֹפְלִים בְּנֵי אָדָם בִּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְבַזִּים וּמְחָרְפִים יִרְאֵי הַשֵּׁם, וְכָל הַהִתְנַגְּדוּת בָּא מֵהֶם: (לק"א סי' כ"ח אות א')
הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא שֶׁיַּכְנִיס אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לָבוֹא לֶאֱמוּנָה וּלְחֶסֶד, וּלְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת "אָנֹכִי תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ". וְעַל־יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִין עַל הַמִּתְנַגְּדִים וּמְשַׁבְּרִין וּמְבַטְּלִין הַכְּפִירוֹת וְהַמִּינוּת הַבָּאִים מֵהֶם, וְזוֹכִין לְהַעֲלוֹת וּלְבָרֵר הַטּוֹב שֶׁבְּתוֹרָתָם: (שם אות ג')
אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְתוֹרַת אֱמֶת כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לִהְיוֹת עַז כַּנָמֵר בַּעֲבוֹדַת ה', וְלִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים וְכוּ'. וּכְפִי הָעַזּוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם כֵּן זוֹכֶה לְתוֹרָה. כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, זוֹכֶה לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה. וּלְהֵפֶךְ, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהוּא עַז פָּנִים כְּנֶגֶד כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר וְכוּ', אֵינוֹ זוֹכֶה לְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים, רַק מְקַבֵּל תּוֹרָה מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא. וּכְפִי הַתּוֹרָה שֶׁמְּקַבֵּל, כְּפִי הָעַזּוּת כַּנַּ"ל, כֵּן זוֹכֶה לִתְפִלָּה: (לק"א סי' ל' אות ח')
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״א · קטע א׳ – קטע ב׳
about 7 min · about 680 words · 81% of the book by the end of today
"לְכָה דּוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים, נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן, פִּתַּח הַסְּמָדַר, הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדַי לָךְ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנִי לְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת תָּמִיד, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת רָגִיל לָצֵאת בְּכָל יוֹם לַשָּׂדֶה בֵּין אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים וְכל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, וְשָׁם אֶזְכֶּה לְהִתְבּוֹדֵד וּלְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה זוֹ תְפִילָּה בֵּינִי לְבֵין קוֹנִי, לָשׂוּחַ שָׁם כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבִי וְכל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה וְכָל הָעֲשָׂבִים וְהָאִילָנוֹת וְכָל הַצְּמָחִים, כֻּלָּם יִתְעוֹרְרוּ לִקְרָאתִי, וְיַעֲלוּ וְיִתְּנוּ כחָם וְחַיּוּתָם לְתוֹךְ דִּבְרֵי שִׂיחָתִי וּתְפִלָּתִי, עַד שֶׁתִּהְיֶה תְפִלָּתִי וְשִׂיחָתִי נִשְׁלֶמֶת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת עַל יְדֵי כָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, שֶׁיֻּכְלְלוּ כֻלָּם, עִם כָּל כּחוֹתָם וְחַיּוּתָם וְרוּחֲנִיוּתָם עַד שָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן, כֻּלָּם יֻכְלְלוּ בְּתוֹךְ תְּפִלָּתִי וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לִפְתּחַ אֶת לִבִּי לְהַרְבּוֹת בִּתְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים וּבְשִׂיחָה קְדוֹשָׁה לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים, וּלְפָנֶיךָ אֶשְׁפּךְ כָּל שִׂיחִי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁפּךְ לִבִּי כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ ה', וְאֶשָּׂא אֵלֶיךָ כַּפַּי, עַל נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ עוֹלָלַי וְטַפַּי.
Read the complete passage on Sefaria ↗אֲהָהּ ה' עֲזר עֲזר, אֲהָהּ ה' כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה חָלִילָה, רְאֵה כִּי אָזְלַת יָדִי וְאָפֵס כּחִי, רַק מֵרָחוֹק וּמֵעָפָר אֲנִי מְצַפְצֵף אִמְרָתִי אֵלֶיךָ חֲמל עַל חַיָּב אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פְּעָמִים עַד הַיּוֹם כָּמוֹנִי, חֲמל עַל רָחוֹק כָּמוֹנִי, חֲמל עַל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְחֶמְלָה כָּמוֹנִי, חֲמל עָלַי, חֲמל עָלַי, חֲמל עָלַי, חֲמל עָלַי, רַחֵם עָלַי, רַחֵם עָלַי, חָנְנֵנִי ה' בְּמַתְּנַת חִנָּם לְגַמְרֵי, חָנֵּנִי חָנֵּנִי, פְּדֵנִי פְּדֵנִי, הַצִּילֵנִי מֵחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים, הַצִּילֵנִי מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם, הַצִּילֵנִי מֵעֳנָשִׁים הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים שֶׁהָיוּ מַגִּיעִים לִי חַס וְשָׁלוֹם עַל פִּי מִשְׁפָּטֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, הַצִּילֵנִי מֵחַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת וּמֵחִבּוּט הַקֶּבֶר וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם הַצִּילֵנִי מֵחֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, שֶׁלּ א אֵבוֹשׁ וְל א אֶכָּלֵם וְל א אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד, ל א בְעַלְמָא הָדֵין וְל א בְעַלְמָא דְאָתֵי הַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, עֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִשְׁפָּטֶיךָ אֶשְׁמר "שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ" הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ, גַּלֵּה חֲסָדִים חֲדָשִׁים הַגְּנוּזִים אֶצְלְךָ לְקָרֵב וּלְרַחֵם אֶת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְרַחֵם כָּמוֹנִי, לְמַעַנְךָ וּלְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר קְדֻשָּׁתָם כְּדַאי לְהָגֵן גַּם עָלַי הוֹשִׁיעָה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הוֹשִׁיעָה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, "שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַּפָּי, אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיּוֹשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם, פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם, נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה" זַכֵּנִי שֶׁאֶהְיֶה כִּרְצוֹנְךָ תָּמִיד, "דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם אֲדנָי עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי, עֲרב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקוּנִי זֵדִים עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶיךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם", אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם "וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ, כִּי ל א יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדנָי, טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת ה', כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ, קוּמָה עֶזְרָתָה לָנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ", אָמֵן וְאָמֵן
Read the complete passage on Sefaria ↗אֲשׁוֹטְטָה "בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְל א מְצָאתִיו אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָּעִיר" אֵלְכָה לִי אֶל הֶהָרִים, אֶשָּׂא עֵינַי לְמֵרָחוֹק, אֲחַפֵּשׂ וַאֲבַקֵּשׁ אַיֵּה אֵפוֹא הוּא, "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ", אַיֵּה הָעֵצָה וְהַתַּחְבּוּלָה שֶׁאֶזְכֶּה לְמָצְאוֹ וּלְהַכִּירוֹ, אֲשׁוֹטֵט לְבַקֵּשׁ אֶת ה' וְל א מָצָאתִי, חָלַץ מִמֶּנִּי בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים שׁוֹטַטְתִּי בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת תְּרוּפָה ל א מָצָאתִי, שַׁבְתִּי אֵלֶיךָ בְּבשֶׁת פָּנִים לְשַׁחֶרְךָ אֵל בְּעֵת צָרָתִי כִּי צַר וָמַר לִי מְאד, צַר וָמַר לִי מְאד ל א יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, אָן פָּנִיתָ, אָן פָּנִיתָ, כִּי הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ מִמֶּנִּי, וַתְּמוֹגֵנִי בְּיַד עֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים מְאד מְאד יוֹתֵר מֵחוֹל יַמִּים אוֹי וַאֲבוֹי, כִּי "הֲל א עַל כִּי אֵין אֱל הַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה", כִּי בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים נִתְעַקֵּם לִבִּי וְדַעְתִּי וּמוֹחִי, וְנִשְׁלַכְתִּי לַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מִן הַקְּדֻשָּׁה מְאד, הַנִּקְרָאִים מְקוֹמוֹת הַמְּטֻנָּפִים, עַד אֲשֶׁר נִתְעַקֵּם וְנִתְבַּלְבֵּל וְנִשְׁחַת לִבִּי, וְנִתְעַקֵּם וְנִתְעַקֵּשׁ וְנִתְפַּתֵּל בְּכַמָּה מִינֵי עַקְמִימִיּוּת עַל עַקְמִימִיּוּת, בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", אוֹי וָמַר וָצַר וְאָח וַאֲבוֹי וְאַלְלַי, אוֹי לִי מְאד, עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַד אֲשֶׁר "לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי, אוֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמוֹדוּ וּקְרוֹבַי מֵרָחוֹק עָמָדוּ" מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, הָאֱל הִים מָצָא אֶת עֲוֹנִי אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר וּמִסְפָּר, "וְעַתָּה מַה יֵּשׁ לִי עוֹד צְדָקָה וְלִזְעק עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ".
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּבָר הִבְטַחְתָּנוּ בְּכַמָּה הַבְטָחוֹת וְהִזְהַרְתָּנוּ בְּכַמָּה אַזְהָרוֹת שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל עַל כֵּן כָּל עוֹד נַפְשִׁי בִּי אֶפְרשׂ כַּפַּי לְרַחֲמֶיךָ וְלַחֲנִינוֹתֶיךָ, אוּלַי יַעֲשֶׂה ה' כְּכָל נִפְלְאוֹתָיו וִיחַדֵּשׁ נִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת "אֲשֶׁר ל א נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ", וְיַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם זַכֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְחַפֵּשׂ וְלִדְרשׁ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לִמְצא אוֹתְךָ מְהֵרָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות פב · פסקה 2
about 1 min · about 130 words · 80% of the book by the end of today
כִּי תְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת: "עֵדֶן עַיִן לֹא רָאֲתָה" שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל מַעַיְנוֹת הַחָכְמָה שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת: "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עַיִט" בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁאֵין מִי שֶׁהִשִּׂיג אוֹתוֹ.
הַיְנוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בִּתְפִלָּה וּמִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלּוֹת וְשִׂיחוֹת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ הוּא מְעוֹרֵר עַיִן הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים בְּחִינַת: "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עַיִט".
כִּי אֵין שׁוּם שֵׂכֶל שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין עַד הֵיכָן מַגִּיעַ הַכֹּחַ שֶׁל תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, בִּפְרָט מַה שֶּׁמִּתְפַּלֵּל כָּל אֶחָד עַל צָרוֹת נַפְשׁוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
כִּי אֲפִלּוּ הַמַּלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ שֶׁמְּקַבֵּל תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל וְקוֹשֵׁר מֵהֶם כְּתָרִים לְקוֹנוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהֵיכָן לְהַעֲלוֹת הַכֶּתֶר הַנּוֹרָא הַזֶּה, רַק הוּא מַשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ שֶׁיַּעֲלֶה מֵעַצְמוֹ וְיֵשֵׁב בְּרֹאשׁ קוֹנוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְעַל כֵּן בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה כְּתִיב:
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות צז · פסקה 2
about 2 min · about 210 words · 80% of the book by the end of today
וְעַל כֵּן נִתְּנוּ שְׁנֵי לוּחוֹת הָעֵדוּת בְּיוֹם כִּפּוּרִים דַּיְקָא, כִּי הַתּוֹרָה בְּחִינַת שְׁנֵי לוּחוֹת הָעֵדוּת הֵם עֵדִים נֶאֱמָנִים, שֶׁמַּזְכִּירִין וּמְזָרְזִין אֶת הָאָדָם בְּכָל פַּעַם לְבַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה נִתְּנוּ לוּחוֹת הָעֵדוּת בְּיוֹם כִּפּוּרִים שֶׁהוּא עֵת רָצוֹן יוֹם מְחִילָה וּסְלִיחָה יוֹם שֶׁנִּגְמָר בּוֹ הַדֶּרֶךְ לִתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל, לְהָעִיד לְיִשְׂרָאֵל אֲמִתַּת טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, לוּחוֹת הָעֵדוּת נִתְּנוּ בְּיוֹם כִּפּוּרִים עַל יְסוֹד זֶה שֶׁכּוֹלֵל שְׁנֵי הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל.
הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִזָּהֵר בְּנַפְשׁוֹ וְלִשְׁמֹר אֶת הַתּוֹרָה מְאֹד וְשֶׁלֹּא לִפְגֹּם אֲפִלּוּ פְּגָם כָּל שֶׁהוּא, כִּי בִּתְנוּעָה קַלָּה פּוֹגֵם וּמְקַלְקֵל מְאֹד כְּשֶׁנּוֹטֶה מִדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, וְאַדְּרַבָּא, צָרִיךְ הָאָדָם לְהֵיטִיב מַעֲשָׂיו בְּכָל פַּעַם וְלַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה בְּיוֹתֵר, בִּבְחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה. אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּזֶה, שֶׁאִם עוֹבְרִין עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה פּוֹגְמִין וּמְקַלְקְלִין מְאֹד וְגוֹרְמִין חֻרְבָּן גָּדוֹל בְּכָל הָעוֹלָמוֹת חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ כֵן צְרִיכִין לְהַאֲמִין גַּם כֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ הָאָדָם לְתַקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַם, כִּי עֲדַיִן הַשֵּׁם עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ בִּבְחִינַת וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, כִּי יְמִינוֹ יִתְבָּרַךְ פְּשׁוּטָה תָּמִיד לְעָזְרֵנוּ לָשׁוּב וּלְקָרְבֵנוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַדֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁנִּגְמָר בְּיוֹם כִּפּוּרִים, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ כּוֹלֵל שְׁנֵי הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה, רַק אָנוּ צְרִיכִין לָשִׂים לִבֵּנוּ לָזֶה וּלְהַאֲמִין בָּזֶה בְּכָל עֵת, וְזֶה בְּחִינַת עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · תפלה · אות ב
about 1 min · about 20 words · 84% of the book by the end of today
גַּם עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַתְחִיל לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ בִּבְחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים (שָׁם, אוֹת ה):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תלה · פסקה 1 – פסקה 9
about 6 min · about 580 words · 83% of the book by the end of today
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹם ב' ב' אֱלוּל תר"ג טְשֶׁעהרִין.
שָׁלוֹם רַב לִבְנִי יְדִידִי הַוָּתִיק הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ. וּבִפְרָט לִבְנוֹ נֶכְדִּי חֲבִיבִי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי אֶתְמוֹל בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל קֹדֶם הַתְּפִלָּה וְהָיָה לִי צַעַר וְנַחַת. כָּעֵת אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לִּכְתֹּב לְךָ כִּי כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ הַרְבֵּה, וִימֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה מְמַשְׁמְשִׁין לָבוֹא וּנְדַבֵּר פָּנִים אֶל פָּנִים בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּלְעֵת עַתָּה בְּנִי חֲזַק וֶאֱמַץ וְתַתְחִיל לְבָרֵךְ בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְהִגִּיעָנוּ וְקִיְּמָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְוַעֵד יַחַד בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְרַק בָּזֶה אֲנִי מְחַיֶּה אֶת עַצְמִי. וְגַם אַתָּה רָאוּי לְךָ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ בָּזֶה שֶׁכְּבָר עָבְרָה הַשָּׁנָה, וְהִגִּיעַ יְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁבָּהֶם נִתְוַעֵד יַחַד עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ וְכוּ'.
וְהַפָּאסְט נְחוּצָה הַיּוֹם, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל. וּתְקַבֵּל סַךְ שְׁלֹשִׁים רוּבָּל־חָדָשׁ, מִזֶּה תִּשְׁלַח לְיַד רַבִּי שִׁמְשׁוֹן וְרַבִּי שְׁמֶעלְקֶא סַךְ שִׁשָּׁה רוּבָּל־חָדָשׁ עַל פַּרְנָסַת בֵּיתִי וְאַרְבָּעָה רוּבָּל־חָדָשׁ לְיַד זוּגָתִי תִחְיֶה כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי בְמִכְתָבִי לְשָׁם הָרָצוּף פֹּה וְה' רוּבָּל־חָדָשׁ לְיַד בִּתִּי חַנָּה צִירְל תִּחְיֶה, שֶׁהוּא עַל הַסֵּפֶר־תּוֹרָה שֶׁל רַבִּי צְבִי מִפֹּה; סַךְ הַכֹּל חֲמִשָּׁה עָשָׂר רוּבָּל־חָדָשׁ, וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר רוּבָּל־חָדָשׁ תְּקַבֵּל לְעַצְמְךָ, וְתִרְשֹׁם חֲמִשָּׁה רוּבָּל חָדָשׁ שֶׁהֵם מִמְּעוֹת הָעֵסֶק, וַעֲשָׂרָה הֵם שֶׁלִּי, וְתִרְשֹׁם שֶׁקִּבַּלְתֶּם מִפֹּה טְשֶׁעהרִין. וְגַם תִּרְשֹׁם הַיּוֹם וְהַזְּמַן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַחֶשְׁבּוֹן בָּרוּר, וְתָבִיא לִי הַחֶשְׁבּוֹן בָּרוּר עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנִּרְשַׁם אַחַר הַחֶשְׁבּוֹן, שֶׁכְּבָר קִבַּלְתִּי מִמְּךָ בְּסָמוּךְ; וְגַם תִּרְשֹׁם בְּקִצּוּר כְּלַל הַחֶשְׁבּוֹן, שֶׁהָיָה עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם מֵהַקַּבָּלוֹת וְהַנְּתִינוֹת, הֵן מִשֶּׁלִּי, הֵן שֶׁל הָעֵסֶק, וְאַחַר־כָּךְ תִּרְשֹׁם בִּפְרָטִיּוּת הַקַּבָּלוֹת וְהַנְּתִינוֹת שֶׁלִּי וְשֶׁל הָעֵסֶק שֶׁהָיָה אַחַר הַחֶשְׁבּוֹן הַנַּ"ל, וּמִן הַסְּתָם תַּעֲשֶׂה הַכֹּל עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב וְתָבִיא לִי לְאוּמַאן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. מִכְתָּבְךָ לִקְרֶימִנְשַׁאק עֲדַיִן לֹא נִשְׁלַח לְשָׁם, אַךְ אֵינְךָ צָרִיךְ לְהַמְתִּין עוֹד עַל מִכְתָּבוֹ, כִּי עַל שַׁבַּת הֶעָבַר בָּאתִי מִקְּרֶימִנְשַׁאק וְאָמַר רַבִּי אֶפְרַיִם אֵלַי בְּפֵרוּשׁ כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁרְצוֹנוֹ לִכְתֹּב לְךָ שֶׁתָּבִיא לוֹ לוּלָבִים.
וְאוֹדוֹת הָעֵסֶק שֶׁלָּנוּ יֵשׁ לִי נַחַת גָּדוֹל מַה שֶּׁאַתֶּם עוֹסְקִים בָּזֶה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ שֶׁיָּבוֹא לְשָׁלוֹם מְהֵרָה עִם הַסְּחוֹרָה בְּכִי טוֹב. וְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מְחַכִּים מְאֹד לָזֶה, וּמֵהַסְּתָם תִּכְתֹּב לִי בִּזְרִיזוּת לְאוּמַאן יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּעִנְיַן זֶה בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ. וּלְפֹה אֵין לְךָ לִכְתֹּב עוֹד. וּבְדַעְתִּי לִנְסֹעַ עַל שַׁבָּת הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה לִקְהִלַּת מֶעדְוֶועדִיבְקֶא, וְאַחַר שַׁבַּת קֹדֶשׁ לִנְהֹג נְסִיעוֹת לְאוּמַאן, וּרְצוֹנִי חָזָק מְאֹד לָבוֹא לְשָׁם עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת כִּי תֵּצֵא. וַה' יוֹשִׁיעֵנִי, וּמֵהַסְּתָם יַגִּיעֵנִי לְשָׁם מִכְתָּבֶיךָ כְּדַרְכְּךָ הַטּוֹב.
וְעַתָּה בְּנִי חֲזַק וֶאֱמַץ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְתָּ מִכְּבָר. וְתִזְכֹּר בְּכָל פַּעַם עֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְנוֹרָאוֹת כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן שֶׁבִּזְקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁאָנוּ חוֹסִים בּוֹ, שֶׁבְּעֹצֶם כֹּחוֹ יִתְתַקֵּן הַכֹּל בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ בְּכָל עֵת שֶׁהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים הַחוֹלְקִים עָלָיו, וְלִשְׂמֹחַ מְאֹד מַה שֶּׁזָּכִינוּ לְהִקָּרֵא עַל שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ. וְחֶדְוַת ה' בָּזֶה הוּא מָעֻזֵּנוּ כְּנֶגֶד כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בְּכָל עֵת. כִּי חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה מְהֵרָה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו יִתֵּן בְּלִבְּךָ וּבְלֵב כֻּלָּנוּ לְהִתְחַזֵּק מֵעַתָּה לְהָכִין עַצְמֵנוּ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ, וְנִזְכֶּה לִכְתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וְלִידִידִי כְּנַפְשִׁי הָרַבָּנִי הַנָּגִיד מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר. סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע תֵּדַע שֶׁאֲנִי מְזָרֶזְךָ לְטוֹבָתְךָ הַנִּצְחִית שֶׁתָּבוֹא בְּשִׂמְחָה עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְאַל תִּסְתַּכֵּל עַל חֲשַׁשׁ עִכּוּב סְחוֹרָתְךָ עִם דְּבַשׁ שֶׁהוּא בַּיָּמִים הַלָּלוּ. כִּי הַרְבֵּה רֶוַח וְהַצָּלָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ לְהַשְׁפִּיעַ לְךָ רֶוַח בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם מִמָּקוֹם אַחֵר, בִּפְרָט בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז עוֹסְקִין לְהַמְתִּיק בְּחִינַת דְּבַשׁ שֶׁהוּא סוֹד הַכַּוָּנוֹת שֶׁל שׁוֹפָר, וְגַם אוֹכְלִים דְּבַשׁ אָז. וּבְוַדַּאי יֻמְתַּק לְךָ הַרְבֵּה הַרְבֵּה יוֹתֵר בָּזֶה וּבַבָּא כְּשֶׁתִּהְיֶה נִמְנֶה עִמָּנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וּמֵחֲמַת נְחִיצַת הַפָּאסְט אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ. וּלְחָכָם יַסְפִּיק מִעוּט דְּבָרִים אֵלֶּה וּלְהַשּׁוֹמֵעַ יֻנְעַם וְיֻמְתַּק יוֹתֵר מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים וְכוּ'.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · רבנן סבוראי
about 1 min · about 40 words · 82% of the book by the end of today
ר' יוֹסֵי. רַב סַמָּא בַּר יְהוּדָה. רַב אַחָאִי בַּר רַב הוּנָא. רַב הוּנָא רֵישׁ גָּלוּתָא.
רַב אַחָאִי בְּרֵיהּ דְרַבָּה בַּר אַבוּהָ. רַב תַּחְנָא וּמַר זוּטְרָא בְּנֵי חִינְנָּא. רַב יוֹסֵף. רַב סִימוּנָא. וְרַב עִינָא. ר' נַחְמָן קַטּוּפָא.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן קנ״ה · סעיף א׳ – סעיף ה׳
about 5 min · about 480 words · 78% of the book by the end of today
תָּנוּ רַבָּנָן, וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל מִטֻּמְאָתָם, אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָה, מִכָּאן אַזְהָרָה לִבְנֵי יִשְֹרָאֵל, שֶיִפְרְשׁוּ מִנְשׁוֹתֵיהֶן סָמוּךְ לְוֶסְתָּן. וְכַמָּה. אָמַר רָבָא, עוֹנָה. וְעוֹנָה הִיא אוֹ יוֹם אוֹ לָיְלָה. שֶׁאִם זְמַן וֶסְתָּה הוּא בַּיוֹם, אַף עַל פִּי שֶרְגִילָה לִרְאוֹת בְּסוֹף הַיוֹם, מִכָּל מָקוֹם נֶאֶסְרָה מִתְּחִלַּת הַיוֹם. וְכֵן אִם רְגִילָה לִרְאוֹת בַּבֹּקֶר וְלֹא רָאֲתָה, מִכָּל מָקוֹם עֲדַיִן הִיא אֲסוּרָה כָּל הַיוֹם עַד הַלַיְלָה. וְכֵן אִם וֶסְתָּהּ בַּלַּיְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא רְגִילָה לִרְאוֹת בִּתְחִלַּת הַלַיְלָה, אוֹ שֶׁהִיא רְגִילָה לִרְאוֹת בְּסוֹף הַלַּיְלָה, מִכָּל מָקוֹם הִיא אֲסוּרָה כָּל הַלָּיְלָה. וּלְהַרְבֵּה פּוֹסְקִים, לֹא לְבַד בְּתַּשְׁמִשׁ הִיא נֶאֶסְרָה, אֶלָּא גַּם בִּשְׁאָר מִינֵי קְרֵבוּת הִיא אֲסוּרָה. וְכֵן יֵשׁ לְהַחְמִיר.
יֵש אוֹמְרִים, דְּעוֹנָה זוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרוֹשׁ אֶת עַצְמוֹ, זוֹהִי עוֹנָה שֶׁלִפְנֵי הָעוֹנָה שֶׁהַוֶּסֶת בָּהּ, דְּהַיְנוּ אִם וֶסְתָּהּ בַּלַיְלָה, אֲסוּרָה גַּם כָּל הַיּוֹם שֶׁלְּפָנֶיהָ. וְאִם וֶסְתָּה בַּיּוֹם, אֲסוּרָה גַּם כָּל הַלַּיְלָה שֶׁלְּפָנֶיהָ. וְכֵן יֵשׁ לִנְהֹג. וְאַךְ כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, אוֹ שֶׁהוּא בָא מִן הַדֶּרֶךְ, אוֹ שֶׁחָלָה טְבִילָתָהּ בַּלַיְלָה שֶׁלִּפְנֵי עוֹנַת הַוֶּסֶת, לֹא יַחְמִיר.
אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ, אֲזַי תָּמִיד יוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁלְּאַחַר יוֹם רְאִיָתָה, הוּא לָהּ כְּמוֹ וֶסֶת קָבוּעַ, וְנִקְרֵאת עוֹנָה בֵינוֹנִית. כְּגוֹן שֶׁרָאֲתָה בְּיוֹם שֵׁנִי פָּרָשַׁת נֹחַ, אֲזַי יוֹם רְבִיעִי פָּרָשַׁת תּוֹלְדוֹת הוּא לָהּ כְּמוֹ וֶסֶת קָבוּעַ. וּמִלְּבַד זֹאת, עוֹד צְרִיכָה לָחוּשׁ לְכָל רְאִיָה שֶׁתִּרְאֶה, אִם לְהַפְלָגוֹת אוֹ לִימֵי הַחֹדֶשׁ, כַּאֲשֶׁר יְבֹאַר אִם יִרְצֶה הַשֵׁם. וְכָל זְמַן שֶׁהִיא צְרִיכָה לָחוּשׁ שֶׁמָּא תִרְאֶה, צָרִיךְ הַבַּעַל לִפְרוֹשׁ מִמֶּנָּה בָּעוֹנָה הַסְּמוּכָה, כָּאָמוּר.
כָּל אִשָׁה שֶׁרָאֲתָה דָם, צְרִיכָה הִיא לָחוּשׁ, שֶׁמָּא גַּם בְּפַעַם אַחֶרֶת תִּרְאֶה בַּיוֹם הַהוּא וּבַזְּמַן הַזֶּה. לָא מִבַּעְיָא אִם אֵין לָהּ עַתָּה וֶסֶת קָבוּעַ, פְּשִׁיטָא שֶּׁהִיא צְרִיכָה לָחוּשׁ, שֶׁמָּא תִרְאֶה עוֹד בַּזְמַן הַזֶּה וְתִקְבַּע וֶסֶת אֶלָּא אֲפִלּוּ אִשָּׁה שֶׁיֵשׁ לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ, אִם אֵרַע לָהּ שֶׁשִּׁנְתָה וֶסְתָּהּ וְרָאֲתָה שֶׁלֹּא בִשְׁעַת וֶסְתָּהּ, צְרִיכָה הִיא לָחוּשׁ גַּם לָרְאִיָה הַזֹּאת, כִּי שֶׁמָּא תְשַׁנֶה וֶסְתָּהּ לִזְמַן אַחֵר. אֲבָל אִם לֹא שִׁנְתָה וֶסְתָּהּ, אֶלָּא שֶׁאֵרַע לָהּ גַּם רְאִיָה אַחֶרֶת שֶׁלֹּא בִשְׁעַת וֶסְתָּהּ, אָז אֵינָהּ צְרִיכָה לָחוּשׁ לָרְאִיָה הַזֹּאת, דְּכֵיוָן דְּיֵשׁ לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ, אֵינָהּ צְרִיכָה לָחוּש לְוֶסֶת שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ.
וְנִנְקֹט דֻּגְמָא בְּאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת. רָאֲתָה (יוֹם שֵׁנִי שֶל) רֹאשׁ חֹדֶֹש אִיָר וּבְיוֹם חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ, צְרִיכָה הִיא לָחוּשׁ לְרֹאשׁ חֹדֶֹש סִיוָן, כִּי יֵשׁ לָה לָחוֹּשׁ, שֶׁמָּא תִקְּבַּע וֶסְתָּהּ לְרֹאֹש חֹדֶֹש (וְגַם בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל סִיוָן צְרִיכָה לָחוּשׁ, מִשּׁוּם עוֹנָה בֵינוֹנִית). בָּא רֹאשׁ חֹדֶֹש סִיוָן, (וְגַם יוֹם שֵׁנִי שֶל סִיוָן) וְלֹא רָאֲתָה, צְרִיכָה הִיא לָחוּשׁ, שֶׁמָּא תִקְבַּע לְהַפְלָגוֹת. וְכֵיוָן שֶׁהִפְלִיגָה בֵּין רְאִיָה לִרְאִיָה שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם (מִלְּבַד יוֹם הָרְאִיָה הָרִאשׁוֹנָה וְיוֹם הָרְאִיָה הַשְּׁנִיָה), צְרִיכָה גַם עַתָּה לִמְנוֹת שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, וְאַחַר כָּךְ תָּחוּשׁ, וְהַיְנוּ בְּחֹדֶֹש אִיָר יֶשׁ לָּהּ אַרְבָּעָה יָמִים, תּוֹסִיף תִּשְׁעָה עָשָׂר יוֹם מֵחֹדֶֹש סִיוָן, וְחוֹשֶׁשֶׁת לְיוֹם עֶשְׂרִים בּוֹ. בָּא יוֹם עֶשְׂרִים סִיוָן וְלֹא רָאֲתָה, חוֹשֶׁשֶׁת לְיוֹם חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ, שֶׁמָּא תִקְבַּע יוֹם חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ, (וְגַם בְּיוֹם שִׁשָׁה וְעֶשְׂרִים צְרִיכָה לָחוּשׁ, מִשּׁוּם עוֹנָה בֵינוֹנִית). אֲבָל לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ תַּמּוּז אֵינָהּ צְרִיכָה לָחוּשׁ, כִּי רְאִיַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָר כְּבָר נֶעֱקְרָה עַל יְדֵי מַה שֶׁלֹּא רָאֲתָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן (דְּכָל שֶלֹּא קָבְעָה בְּשָׁלֹשׁ פְּעָמִים, נֶעֱקָּר בְּפַעַם אַחַת, כְּדִלְקַמָּן).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״א
"לְכָה דּוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים, נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן, פִּתַּח הַסְּמָדַר, הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדַי לָךְ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנִי לְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת תָּמִיד, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת רָגִיל לָצֵאת בְּכָל יוֹם לַשָּׂדֶה בֵּין אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים וְכל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, וְשָׁם אֶזְכֶּה לְהִתְבּוֹדֵד וּלְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה זוֹ תְפִילָּה בֵּינִי לְבֵין קוֹנִי, לָשׂוּחַ שָׁם כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבִי וְכל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה וְכָל הָעֲשָׂבִים וְהָאִילָנוֹת וְכָל הַצְּמָחִים, כֻּלָּם יִתְעוֹרְרוּ לִקְרָאתִי, וְיַעֲלוּ וְיִתְּנוּ כחָם וְחַיּוּתָם לְתוֹךְ דִּבְרֵי שִׂיחָתִי וּתְפִלָּתִי, עַד שֶׁתִּהְיֶה תְפִלָּתִי וְשִׂיחָתִי נִשְׁלֶמֶת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת עַל יְדֵי כָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, שֶׁיֻּכְלְלוּ כֻלָּם, עִם כָּל כּחוֹתָם וְחַיּוּתָם וְרוּחֲנִיוּתָם עַד שָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן, כֻּלָּם יֻכְלְלוּ בְּתוֹךְ תְּפִלָּתִי וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לִפְתּחַ אֶת לִבִּי לְהַרְבּוֹת בִּתְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים וּבְשִׂיחָה קְדוֹשָׁה לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים, וּלְפָנֶיךָ אֶשְׁפּךְ כָּל שִׂיחִי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁפּךְ לִבִּי כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ ה', וְאֶשָּׂא אֵלֶיךָ כַּפַּי, עַל נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ עוֹלָלַי וְטַפַּי.
Read the complete passage on Sefaria ↗אֲהָהּ ה' עֲזר עֲזר, אֲהָהּ ה' כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה חָלִילָה, רְאֵה כִּי אָזְלַת יָדִי וְאָפֵס כּחִי, רַק מֵרָחוֹק וּמֵעָפָר אֲנִי מְצַפְצֵף אִמְרָתִי אֵלֶיךָ חֲמל עַל חַיָּב אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פְּעָמִים עַד הַיּוֹם כָּמוֹנִי, חֲמל עַל רָחוֹק כָּמוֹנִי, חֲמל עַל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְחֶמְלָה כָּמוֹנִי, חֲמל עָלַי, חֲמל עָלַי, חֲמל עָלַי, חֲמל עָלַי, רַחֵם עָלַי, רַחֵם עָלַי, חָנְנֵנִי ה' בְּמַתְּנַת חִנָּם לְגַמְרֵי, חָנֵּנִי חָנֵּנִי, פְּדֵנִי פְּדֵנִי, הַצִּילֵנִי מֵחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים, הַצִּילֵנִי מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם, הַצִּילֵנִי מֵעֳנָשִׁים הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים שֶׁהָיוּ מַגִּיעִים לִי חַס וְשָׁלוֹם עַל פִּי מִשְׁפָּטֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, הַצִּילֵנִי מֵחַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת וּמֵחִבּוּט הַקֶּבֶר וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם הַצִּילֵנִי מֵחֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, שֶׁלּ א אֵבוֹשׁ וְל א אֶכָּלֵם וְל א אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד, ל א בְעַלְמָא הָדֵין וְל א בְעַלְמָא דְאָתֵי הַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, עֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִשְׁפָּטֶיךָ אֶשְׁמר "שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ" הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ, גַּלֵּה חֲסָדִים חֲדָשִׁים הַגְּנוּזִים אֶצְלְךָ לְקָרֵב וּלְרַחֵם אֶת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְרַחֵם כָּמוֹנִי, לְמַעַנְךָ וּלְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר קְדֻשָּׁתָם כְּדַאי לְהָגֵן גַּם עָלַי הוֹשִׁיעָה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הוֹשִׁיעָה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, "שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַּפָּי, אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיּוֹשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם, פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם, נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה" זַכֵּנִי שֶׁאֶהְיֶה כִּרְצוֹנְךָ תָּמִיד, "דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם אֲדנָי עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי, עֲרב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקוּנִי זֵדִים עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶיךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם", אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם "וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ, כִּי ל א יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדנָי, טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת ה', כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ, קוּמָה עֶזְרָתָה לָנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ", אָמֵן וְאָמֵן
Read the complete passage on Sefaria ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״ב
אֲשׁוֹטְטָה "בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְל א מְצָאתִיו אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָּעִיר" אֵלְכָה לִי אֶל הֶהָרִים, אֶשָּׂא עֵינַי לְמֵרָחוֹק, אֲחַפֵּשׂ וַאֲבַקֵּשׁ אַיֵּה אֵפוֹא הוּא, "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ", אַיֵּה הָעֵצָה וְהַתַּחְבּוּלָה שֶׁאֶזְכֶּה לְמָצְאוֹ וּלְהַכִּירוֹ, אֲשׁוֹטֵט לְבַקֵּשׁ אֶת ה' וְל א מָצָאתִי, חָלַץ מִמֶּנִּי בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים שׁוֹטַטְתִּי בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת תְּרוּפָה ל א מָצָאתִי, שַׁבְתִּי אֵלֶיךָ בְּבשֶׁת פָּנִים לְשַׁחֶרְךָ אֵל בְּעֵת צָרָתִי כִּי צַר וָמַר לִי מְאד, צַר וָמַר לִי מְאד ל א יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, אָן פָּנִיתָ, אָן פָּנִיתָ, כִּי הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ מִמֶּנִּי, וַתְּמוֹגֵנִי בְּיַד עֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים מְאד מְאד יוֹתֵר מֵחוֹל יַמִּים אוֹי וַאֲבוֹי, כִּי "הֲל א עַל כִּי אֵין אֱל הַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה", כִּי בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים נִתְעַקֵּם לִבִּי וְדַעְתִּי וּמוֹחִי, וְנִשְׁלַכְתִּי לַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מִן הַקְּדֻשָּׁה מְאד, הַנִּקְרָאִים מְקוֹמוֹת הַמְּטֻנָּפִים, עַד אֲשֶׁר נִתְעַקֵּם וְנִתְבַּלְבֵּל וְנִשְׁחַת לִבִּי, וְנִתְעַקֵּם וְנִתְעַקֵּשׁ וְנִתְפַּתֵּל בְּכַמָּה מִינֵי עַקְמִימִיּוּת עַל עַקְמִימִיּוּת, בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", אוֹי וָמַר וָצַר וְאָח וַאֲבוֹי וְאַלְלַי, אוֹי לִי מְאד, עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַד אֲשֶׁר "לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי, אוֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמוֹדוּ וּקְרוֹבַי מֵרָחוֹק עָמָדוּ" מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, הָאֱל הִים מָצָא אֶת עֲוֹנִי אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר וּמִסְפָּר, "וְעַתָּה מַה יֵּשׁ לִי עוֹד צְדָקָה וְלִזְעק עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ".
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּבָר הִבְטַחְתָּנוּ בְּכַמָּה הַבְטָחוֹת וְהִזְהַרְתָּנוּ בְּכַמָּה אַזְהָרוֹת שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל עַל כֵּן כָּל עוֹד נַפְשִׁי בִּי אֶפְרשׂ כַּפַּי לְרַחֲמֶיךָ וְלַחֲנִינוֹתֶיךָ, אוּלַי יַעֲשֶׂה ה' כְּכָל נִפְלְאוֹתָיו וִיחַדֵּשׁ נִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת "אֲשֶׁר ל א נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ", וְיַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם זַכֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְחַפֵּשׂ וְלִדְרשׁ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לִמְצא אוֹתְךָ מְהֵרָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי.
Read the complete passage on Sefaria ↗The match between the prayer and the teaching is computed from textual similarity, not taken from the book itself.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ז׳ · The teaching and the prayer side by side
Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 286 of 354 in the cycle of 5786
Estimated study time today: short about 3 min · full about 40 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 26 Tammuz): Matot-Masei
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on July 5, 2026, at about 19:48.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.