Opening the day with Rabbeinu's teaching
Shabbat, 11 Av 5786 · July 25, 2026
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה י״ז · אות א׳ – אות א׳
about 9 min · about 870 words · 84% of the book by the end of today
צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת, כִּי מַעֲלוֹת וּקְדֻשּׁוֹת שַׁבָּת גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאֹד, כַּמּוּבָא, וּבִפְרָט בְּ"רֵאשִׁית־חָכְמָה" בְּשַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה בִּתְחִלָּתוֹ, עַיֵּן שָׁם. וְרָאוּי וְנָכוֹן לִלְמֹד בְּרֵאשִׁית־חָכְמָה בַּשַּׁעַר הַנַּ"ל, וְלָשׂוּם לִבּוֹ הֵיטֵב עַל כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים שָׁם בְּעִנְיַן קְדֻשַּׁת וּמַעֲלוֹת שַׁבַּת־קֹדֶשׁ. כִּי יֵשׁ שָׁם כַּמָּה דְּבָרִים פְּרָטִיִּים יְקָרִים מִקְּדֻשַּׁת וּמַעֲלוֹת שַׁבָּת. כִּי כָל עִנְיָן וּמַעֲלָה הַנֶּאֱמָר שָׁם עַל שַׁבָּת הוּא דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהָבֵן שָׁם הֵיטֵב, כְּדֵי שֶׁיִּתְלַהֵב לִבּוֹ לְקַבֵּל שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה כָּרָאוּי. וְעַל־יְדֵי־זֶה הַיִּרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ עִם דַּעַת, כִּי בְּחֹל אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַיִּרְאָה עִם כְּסִילוּת, בִּבְחִינַת (איוב ד׳:ו׳): הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ. וְעִקָּר הַכְּסִילוּת הוּא מֵחֲמַת הַשִּׁעְבּוּד שֶׁיֵּשׁ בְּחֹל, כִּי עַל־יְדֵי הַשִּׁעְבּוּד אֵין הַדַּעַת שָׁלֵם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמוֹאָב (ירמיהו מ״ח:י״א): שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְכוּ' וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ, עַל־כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְכוּ'; וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יב:), כִּי עַל־יְדֵי שִׁעְבּוּד וְגָלוּת הַדַּעַת מְבֻלְבָּל. אֲבָל בְּשַׁבָּת הוּא חֵרוּת, וּכְשֶׁיֵּשׁ חֵרוּת וְאֵין שִׁעְבּוּד וְגָלוּת, אֲזַי הַדַּעַת שָׁלֵם כַּנַּ"ל. וְעִקָּר הַחֵרוּת – עַל־יְדֵי הַתַּעֲנוּג וְהַשִׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת, בְּחִינַת (ישעיהו נ״ח:י״ד): אָז תִּתְעַנַּג עַל ה', הַנֶּאֱמָר בְּשַׁבָּת. וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה חֵרוּת, בִּבְחִינַת (שם נה): כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ, שֶׁעַל־יְדֵי שִׂמְחָה יוֹצְאִין לְחֵרוּת. וּכְשֶׁיֵּשׁ חֵרוּת, הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל, וַאֲזַי הַיִּרְאָה כָּרָאוּי, בִּבְחִינַת יָרֵא שַׁבָּת (ת"ז תי' ט), כִּי אָז הַיִּרְאָה בְּלִי כְּסִילוּת שֶׁיֵּשׁ בִּימֵי הַחֹל, כִּי עִקָּר הַכְּסִילוּת – מֵחֲמַת הַשִּׁעְבּוּד כַּנַּ"ל. וּבָזֶה מַעֲלִין הַיִרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁיְרֵאִים לִפְעָמִים מִשַּׂר וְכַדּוֹמֶה, כִּי עַל־יְדֵי הַדַּעַת מְרִימִין אוֹתָן. וְעִקָּר הַדַּעַת הוּא בְּשַׁבָּת עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ חֵרוּת, וַאֲזַי הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל:
וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ לִנְהֹג שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּשַׁבַּת־קֹדֶשׁ, וְלִבְלִי לְהַרְאוֹת שׁוּם עַצְבוּת וּדְאָגָה כְּלָל. רַק לְהִתְעַנֵּג עַל ה' וּלְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנוּגֵי שַׁבָּת בְּכָל מִינֵי תַּעֲנוּג, הֵן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, הֵן מַלְבּוּשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁיָּכוֹל. כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הִיא כֻּלָּהּ רוּחָנִיּוּת, כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, וְעוֹלָה לְמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי מִן אֲכִילַת חֹל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסימן נז, ובסימן רעז, וע' זוהר ויקהל דף ריח ובמק"מ שם):
דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – לְהַבִּיט עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשִׂין, וְאַף שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם גַּם־כֵּן מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב, אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל זֶה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כ״ג:כ״א): לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב; מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁהָאָדָם אָסוּר לוֹ לְהַבִּיט עַל חֲבֵרוֹ לְרָעָה, לִמְצֹא בּוֹ דַּוְקָא מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב וּלְחַפֵּשׂ לִמְצֹא פְּגָמִים בַּעֲבוֹדַת חֲבֵרוֹ, רַק אַדְּרַבָּא, מְחֻיָּב לְהַבִּיט רַק עַל הַטּוֹב. וְלָזֶה טוֹבָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ טֶבַע וְהַשְׁגָּחָה. כִּי כְּשֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה טוֹב, אֲזַי מַנְהִיג אוֹתוֹ בְּהַשְׁגָּחָה. וּכְשֶׁהוּא אֵינוֹ טוֹב, וְאִם הָיָה מַנְהִיג אוֹתוֹ בְּהַשְׁגָּחָה – לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַגִּיעַ לוֹ שׁוּם טוֹבָה, אֲזַי מַנִּיחַ אוֹתוֹ עַל הַטֶּבַע, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טוֹבוֹת עַל־פִּי הַטֶּבַע. וְאִם לֹא הָיָה רַק הַשְׁגָּחָה, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְבַּטֵּל הַהַשְׁגָּחָה לְגַמְרֵי. כִּי כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵין הָאָדָם מִתְנַהֵג כָּרָאוּי, הָיָה כּוֹעֵס, וְהָיָה מֵסִיר הַהַשְׁגָּחָה לְגַמְרֵי. אֲבָל עַכְשָׁו מַנִּיחוֹ עַל־פִּי הַטֶּבַע, וּכְשֶׁהוּא חוֹזֵר לְמוּטָב, מַשְׁגִּיחַ עָלָיו כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהָבִין מַהוּ טֶבַע וְהַשְׁגָּחָה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהָבִין שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד, דְּהַיְנוּ הַטֶּבַע שֶׁבֶּאֱמֶת הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ:
סַכָּנָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת מְפֻרְסָם וּלְהַנְהִיג הָעוֹלָם. לָא מִבָּעֲיָא כְּשֶׁאֵינוֹ רָאוּי כְּלָל, וְלוֹבֵשׁ טַלִית שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, רַק אֲפִלּוּ עוֹבְדֵי הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, יֵשׁ עֲלֵיהֶם סַכָּנוֹת נוֹרָאוֹת בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם. כִּי אִישׁ פָּשׁוּט, רָחוֹק מְאֹד שֶׁיַּעֲבֹר עַל רְצִיחָה, אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ אִישׁ כָּשֵׁר, כִּי אֵין לוֹ תַּאֲוָה לָזֶה. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ, חַס וְשָׁלוֹם, לְתַאֲוָה כָּזוֹ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֵינוֹ בָּא לְיָדוֹ, וְיֵשׁ לוֹ כַּמָּה מְנִיעוֹת לָזֶה; וַאֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר, לֹא יַעֲבֹר כִּי־אִם לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, וְקָרוֹב שֶׁלֹּא יַעֲבֹר רַק פַּעַם אַחַת כָּל יָמָיו. אֲבָל בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם וּבְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא שֶׁמְּחַדְּשִׁין, יְכוֹלִים לַעֲבֹר מַמָּשׁ גָנֹב וְנָאֹף וְרָצֹחַ בְּכָל פַּעַם, בְכָל רֶגַע, רַחֲמָנָא לִצְלָן:
עִקָּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבֹד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל. כִּי יֵשׁ מְחַקְּרִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁעִקָּר הַתַּכְלִית וְהָעוֹלָם הַבָּא הוּא רַק לָדַעַת כָּל דָּבָר כְּמוֹת שֶׁהוּא, כְּגוֹן לֵידַע הַכּוֹכָב כְּמוֹ שֶׁהוּא, לֵידַע מַהוּתוֹ וּמִפְּנֵי מָה עוֹמֵד בַּמָּקוֹם הַהוּא. כִּי יֵשׁ מַשְׂכִּיל וּמֻשְׂכָּל וְשֵׁכֶל, דְּהַיְנוּ הַכֹּחַ הַמַּשְׂכִּיל, וְהַשֵּׂכֶל בְּעַצְמוֹ, וְהַדָּבָר הַמֻּשְׂכָּל, וְזֶהוּ הַתַּכְלִית וְהָעוֹלָם הַבָּא אֶצְלָם, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶחָד מֵהַמַּשְׂכִּיל וְהַמֻשְׂכָּל וְהַשֵּׂכֶל, וְהֵם מְבַלִּים יְמֵיהֶם עַל זֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה לַחֲקֹר וּלְהַשִּׂיג הַמֻּשְׂכָּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ הַתַּכְלִית אֶצְלָם, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ הָעוֹלָם הַבָּא לְדַעְתָּם. רַק שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּגוּף, אֵין לָהֶם תַּעֲנוּג כָּל־כָּךְ מִן הַחֲקִירוֹת, וּבָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ מֵהַגּוּף, יִתְעַנְּגוּ מְאֹד מִזֶּה. וּלְדַעְתָּם הָרָעָה, עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא עַל־יְדֵי חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֶצְלֵנוּ עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, לַעֲבֹד הַשֵּׁם עַל־פִּי הַתּוֹרָה בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת. וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכִין לְמַה שֶּׁזּוֹכִין, עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קי״א:י׳): רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' – שֶׁעִקָּר רֵאשִׁית וּקְדִימַת הַחָכְמָה הוּא רַק יִרְאַת ה', שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּים הַיִּרְאָה לְהַחָכְמָה. וְתֵדַע שֶׁאֵין הַדָּבָר כְּדַעְתָּם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם־כֵּן לֹא יַשִּׂיגוּ הַתַּכְלִית, רַק מְתֵי מְעַט מְעַט מְאֹד, דְּהַיְנוּ הַבַּעֲלֵי־שֵׂכֶל פִילוֹסוֹפִים, וּמַה יַּעֲשׂוּ קְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, שֶׁאֵין לָהֶם שֵׂכֶל כָּזֶה לַחֲקֹר חֲקִירוֹת, לָדַעַת הַמֻּשְׂכָּלוֹת, שֶׁהֵם רֹב וְעִקָּר הָעוֹלָם, אֵיךְ יַשִּׂיגוּ הֵם אֶת הַתַּכְלִית. אֲבָל בֶּאֱמֶת עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל־יְדֵי תְּמִימוּת דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ יִרְאַת־הַשֵּׁם וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר. וְזֶהוּ (סוף קהלת): סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם; הַיְנוּ שֶׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מְלַמֵּד אוֹתָנוּ, שֶׁעִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף דָּבָר, הוּא רַק עַל־יְדֵי תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, לְיִרְאָה אֶת ה' וְלִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו בִּפְשִׁיטוּת. וְזֶהוּ: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר; שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, לְיִרְאָה אֶת ה' וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו בְּעֻבְדָּא וְכוּ' בִּפְשִׁיטוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם: כִּי זֶה כָּל הָאָדָם – הַיְנוּ כִּי זֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לְקַיֵּם וּלְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה אֶת הַתַּכְלִית, מֵאַחַר שֶׁעִקָּר הוּא אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְכוּ'. עַל־כֵּן יָכוֹל כָּל אָדָם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית, כִּי זֶה כָּל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות רמ״ט
about 2 min · about 220 words · 85% of the book by the end of today
אַךְ אַחַר כָּךְ חָזַר לְכַעֲסוֹ. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הָיָה כָּרוּךְ תָּמִיד אַחַר רַבֵּנוּ ז”ל. וְאָמַר רַבֵּנוּ ז”ל לְהַמְלַמֵּד הַנַּ”ל שֶׁיֵּשֵׁב אֶצְלוֹ עוֹד, כִּי כְּשֶׁתִּהְיֶה אֶצְלוֹ טוֹב שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר עַל־יָדְךָ לִפְעָמִים שָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם. אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁחָזַר לְרֹעַ־כַּעַס כַּנַּ”ל, הָיָה לוֹ קְטָטָה עִם מְשָׁרְתוֹ וְלֹא רָצָה לְשַׁלֵּם לוֹ, וְעָמַד הַמְשָׁרֵת וְהָלַךְ רַגְלִי מִן הַכְּפָר אֶל הָעִיר לִמְקוֹם רַבֵּנוּ ז”ל, בְּקֻבְלָנָא רַבָּה עָלָיו, וְהִקְפִּיד רַבֵּנוּ ז”ל עָלָיו מְאֹד־מְאֹד, אַחַר כָּךְ הִתְחִיל רַבֵּנוּ ז”ל לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת לִפְנֵי הַמְשָׁרֵת – וְאָמַר לוֹ: מַה לַּעֲשׂוֹת, הֲלֹא הוּא עָנִי וְאֵין לוֹ לְשַׁלֵּם לְךָ וְכוּ’. וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה מַעֲשֶׂה לְסַפֵּר וְכוּ’:
וּבֶאֱמֶת אִם נִרְצֶה לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁעָבְרוּ אֵצֶל רַבֵּנוּ ז”ל עִם אֲנָשָׁיו, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁעָבַר עִם הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים, יִכְלוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת וְלֹא תִּמָּלֵא הָאֹזֶן מִשְּׁמוֹעַ. וּכְבָר אָמַר רַבֵּנוּ ז”ל שֶׁיִּהְיֶה כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת מֵאֲנָשָׁיו, שֶׁמִּכָּל אֶחָד וְאֶחָד יְסַפְּרוּ הַרְבֵּה מַעֲשִׂיּוֹת. וּמִי שֶׁהָיָה רָגִיל לִפְנֵי קְדֻשָּׁתוֹ הַנּוֹרָאָה, הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת מוֹפְתִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע. וְעִקַּר הַחִדּוּשִׁים וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁרָאִינוּ מִמֶּנּוּ ז”ל הוּא רַק בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁנִּכְנַס אֶחָד אֶצְלוֹ וְרָצָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, תֵּכֶף נֶהְפַּךְ מִיָּד לְאִישׁ אַחֵר מַמָּשׁ. וְעֹצֶם הַיִּרְאָה וְהַהִתְעוֹרְרוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת וְהַהִרְהוּרֵי־תְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁהִכְנִיס בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁזָּכָה לַעֲמֹד לְפָנָיו, אִי־אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר, אִלּוּ כָּל הַיַּמִים דְּיוֹ וְכוּ’ (סנהדרין קו.), כִּי לֹא נִרְאָה כָּזֹאת וְלֹא נִשְׁמַע בָּעוֹלָם – שֶׁיְּעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל כָּךְ בְּהִתְעוֹרְרוּת כָּזֶה לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִגָּדוֹל וְעַד קָטֹן:
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ה – אות כ״ו
about 1 min · about 50 words · 87% of the book by the end of today
וספינה אחת מלאה גרעקין נשברה ונטבעה ולא נשארו מהם כי אם מעט דמעט. וה' ברחמיו הנחם למחוז חפצם ועברו בשלום עד שבאו לגלץ בשלום על חג השבועות
Read the complete passage on Sefaria ↗ובנסיעתם מגלץ לביתם נסעו דרך קהלת קדש יאס והיה שם עיפוש גדול והיה להם ייסורים גדולים בכל עיר ועיר ובכל כפר וכפר.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תצ״ב
about 3 min · about 270 words · 81% of the book by the end of today
(מט) כְּשֶׁנָּתַן הַצֶּעטְלִיךְ הַנַּ"ל פַּעַם אַחַת נָתַן לְאֶחָד הַצֶּעטְל וְאָמַר לוֹ זֶה שֶׁקִּבֵּל הַצֶּעטְל לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָעוֹלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ לֹא הָיָה כָּךְ. כִּי הָיִינוּ סְבוּרִים שֶׁתְּצַוּוּ לָנוּ לְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה יָמִים בַּשָּׁנָה וְעַכְשָׁו אָנוּ רוֹאִים שֶׁאֵינָם רַק יָמִים מֻעָטִים מְאֹד בַּשָּׁנָה. הֵשִׁיב, הֲלֹא אֱלִישָׁע אָמַר לְנַעֲמָן (מְלָכִים־ב ה) רְחַץ וּטְהָר וְלֹא רָצָה לְהַאֲמִין שֶׁבַּדָּבָר הַקַּל הַזֶּה יִהְיֶה לוֹ רְפוּאָה, וְאָמַר הֲלֹא טוֹב אֲמָנָה וּפַרְפַּר וְנַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק הֲלֹא רָחַצְתִּי בָּהֶם וְטָהָרְתִּי, עַד אֲשֶׁר אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו, אָבִי דָּבָר גָּדוֹל דִּבֶּר אֵלֶיךָ הֲלוֹא תַעֲשֶׂה אַף כִּי אָמַר אֵלֶיךָ רְחַץ וּטְהָר. וְאָז שָׁמַע לַעֲבָדָיו וְרָחַץ בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ וַיִּטְהָר. כֵּן אַתֶּם נִדְמֶה לָכֶם שֶׁצְּרִיכִין דַּוְקָא לוֹמַר לִרְפוּאַתְכֶם דְּבָרִים כְּבֵדִים, וְאֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים שֶׁבַּדָּבָר קַל שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה לָכֶם לַעֲשׂוֹת יִהְיֶה לָכֶם רְפוּאָה שְׁלֵמָה רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ בֶּאֱמֶת. וְדָבָר זֶה נִצְרָךְ מְאֹד כַּמָּה פְּעָמִים כִּי לִפְעָמִים אָדָם מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִלַּעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מֵחֲמַת כְּבֵדוּת מֵחֲמַת רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אוֹתוֹ מִלַּעֲשׂוֹתוֹ וְהוּא אֵינוֹ מִתְגַּבֵּר לְשַׁבְּרָם. וְלִפְעָמִים לְהִפּוּךְ, שֶׁהוּא נִמְנָע מִדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מֵעֹצֶם קַלּוּתוֹ שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה קַל בְּעֵינָיו מְאֹד לַעֲשׂוֹתוֹ וּמֵחֲמַת זֶה אֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁחַיֵּי נַפְשׁוֹ יִהְיוּ תְּלוּיִים בְּדָבָר קַל כָּזֶה. וּבֶאֱמֶת צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה וְאֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, וְכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה. כִּי עִקַּר הֲסָתוֹת וּמְנִיעוֹת הַבַּעַל דָּבָר הוּא רַק מְנִיעוֹת הַמֹּחַ שֶׁלִּפְעָמִים מַכְנִיס בְּמֹחַ הָאָדָם שֶׁכָּבֵד עָלָיו מְאֹד לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר, וּמֵחֲמַת זֶה רוֹצֶה לְמָנְעוֹ. וְלִפְעָמִים לְהֶפֶךְ שֶׁמֵּקֵל עָלָיו וּמַקְטִין בְּעֵינָיו אוֹתוֹ הַדָּבָר מְאֹד, עַד שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה עַל לֵב הָאָדָם שֶׁחַיֵּי נַפְשׁוֹ תְּלוּיִים בָּזֶה, וְהַכֹּל כְּדֵי לְמָנְעוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וְלִפְעָמִים זֹאת הַמְּנִיעָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר מִמְּנִיעָה מַמָּשׁ. אֲבָל הוֹלֵךְ בְּתֹם יֵלֵךְ בֶּטַח, וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מְנִיעָה וּבִלְבּוּל שֶׁבָּעוֹלָם כְּלָל. וְכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · הרחקת רשעים · חלק ראשון · אות י״ב – אות י״ט
about 1 min · about 80 words · 86% of the book by the end of today
יב. מִי שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת הַמְּסִיתִים, בְּוַדַּאי לא יִדְבַּק בּוֹ דִּבְרֵיהֶם.
Read the complete passage on Sefaria ↗יג. עַל יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה נַעֲשֲׂה רִחוּק בֵּין הָרְשָׁעִים הַמְקרָבִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗יד. מִי שֶׁמְּרַחֵק אֶת עַצְמוֹ מֵרְשָׁעִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ יְשׁוּעָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗טו. הַפִּזּוּר שֶׁיֵּשׁ בֵּין הָרְשָׁעִים סִימָן לִישׁוּעָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗טז. תַּרְחִיק מִלָּדוּר בְּבַיִת, שֶׁדָּר בּוֹ רָשָׁע.
Read the complete passage on Sefaria ↗יז. אַל תְּדַבֵּר עִם הַמְּסִיתִים אֲפִילּוּ לְהוֹכִיחָם וּלְקָרְבָם.
Read the complete passage on Sefaria ↗יח. הִתְחַבְּרוּת רְשָׁעִים מַזִּיק לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
Read the complete passage on Sefaria ↗יט. נָאֶה וּמִתְקַבֵּל לִקְדוֹשֵׁי ה', שֶׁיַּעֲשֹוּ מָסָךְ וּמָגֵן, עַד. שֶׁמִּמֶּנּוּ יִבְרַח כָּל אִישׁ מֵצִיק וְרָשָׁע.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות כ׳ – אות כ״א
about 2 min · about 150 words · 86% of the book by the end of today
כִּי יֵשׁ מְדִינָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אוֹצָרוֹת גְּדוֹלִים פַּעַם אַחַת נִתְקַבְּצוּ וְהִתְחִיל כָּל אֶחָד לְהִתְפָּאֵר עִם חַיִּים טוֹבִים שֶׁלּוֹ אֵיךְ הוּא חַי חַיִּים טוֹבִים וְכֵן סִפֵּר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִסֵּדֶר הַחַיִּים טוֹבִים שֶׁלּוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗וְעָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֲנִי חַי חַיִּים טוֹבִים, שֶׁהֵם טוֹבִים יוֹתֵר מֵחַיִּים טוֹבִים שֶׁלָּכֶם וְהָא רְאָיָה – כִּי אִם אַתֶּם חַיִּים חַיִּים טוֹבִים אֶרְאֶה אִם תּוּכְלוּ לְהוֹשִׁיעַ אֶת מְדִינָה פְּלוֹנִית הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ מְדִינָה שֶׁהָיָה לָהֶם גַּן וְהָיָה בְּאוֹתוֹ הַגָּן פֵּרוֹת, שֶׁהָיָה לָהֶם כָּל מִינֵי טְעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם גַּם הָיָה שָׁם כָּל מִינֵי רֵיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם גַּם הָיוּ שָׁם כָּל מִינֵי מַרְאֵה כָּל הַגְּוָנִין וְכָל הפרחים שֶׁבָּעוֹלָם הַכּל הָיָה שָׁם בְּאוֹתוֹ הַגָּן וְהָיָה עַל הַגָּן גַּנָּנִי אֶחָד וְהָיוּ בְּנֵי אוֹתוֹ הַמְּדִינָה חַיִּים חַיִּים טוֹבִים עַל יְדֵי אוֹתוֹ הַגָּן וְנֶאֱבַד שָׁם הַגַּנָּנִי וְכָל מַה שֶּׁהָיָה שָׁם בְּאוֹתוֹ הַגָּן, בְּוַדַּאי מֻכְרָח לִהְיוֹת כָּלֶה וְנִפְסָד מֵאַחַר שֶׁאֵין שָׁם הַמְמֻנֶּה, דְּהַיְנוּ הַגַּנָּנִי אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הָיוּ יְכוֹלִים לִחְיוֹת מִן הַסְּפִיחִים שֶׁבַּגָּן.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · תפלה · קטע כ״ו – קטע כ״ט
about 2 min · about 250 words · 88% of the book by the end of today
צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ, שֶׁיְּבַטֵּל כָּל יֵשׁוּתוֹ וְגַשְׁמִיּוּתוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְלֹא יְכַוֵּן בִּשְׁבִיל תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ כְּלָל וְלֹא יַחֲשֹׁב לִכְלוּם אֶת עַצְמוֹ, וְיִתְבַּטֵּל כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְבּוֹדְדִין וּמְפָרְשִׁין שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְשׁוֹפְטִין וְדָנִין אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעוֹשֶׂה, וְעַל־יְדֵי זֶה מַעֲלִין הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ שֶׁהוּא הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְתוֹרָה שֶׁבַּנִּגְלֶה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִתְפִלָּה בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּה כָּזֹאת זוֹכִין לְסִתְרֵי אוֹרַיְתָא, שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז לַצַּדִּיקִים. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה: (לק"א סי' ט"ו אות ב' ג' ד')
בְּחִינַת נָחָשׁ מֵסִית אֶת הָאָדָם שֶׁיִּתְפַּלֵּל לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ, כְּמוֹ "הַב לָנוּ חַיֵּי וּמְזוֹנֵי" אוֹ שְׁאָר תּוֹעֶלֶת. וְצָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּלְהִשְׁתַּדֵּל לִזְכּוֹת שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּלִי שׁוּם כַּוָּנַת תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לָאוֹר הַגָּנוּז לַצַּדִּיקִים כַּנַּ"ל: (שם אות ה')
הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין לְפָנָיו הֵם מְמַלְּאִים תַּאֲוָתוֹ, וְהוּא מְקַבֵּל תַּעֲנוּג מֵאִתָּנוּ: (שם)
כְּשֶׁאָנוּ קוֹרְאִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְאָרִים שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם בִּתְפִלּוֹת וּבְרָכוֹת, וְהוּא נִמְצָא לָנוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו, זֶה חֶסֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי־אִם לֹא הָיָה חַסְדֵּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה כְּדַאי לִקְרֹא וּלְכַנּוֹת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְאָרִים וּשְׁבָחִים וְתֵבוֹת וְאוֹתִיּוֹת, אֲבָל זֶה הַכֹּל חֶסֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמִזֶּה רָאוּי לָאָדָם לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִתְלַהֵב מְאֹד בַּתְּפִלָּה, כְּשֶׁיִּזְכֹּר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מְאֹד מִכָּל אֵלּוּ הַשְּׁבָחִים וְהַתְּאָרִים, רַק מֵאַהֲבָתוֹ וְחֶמְלָתוֹ וְחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל נָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹת אוֹתוֹ בִּתְאָרִים אֵלּוּ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן רָאוּי לוֹמַר עַל־כָּל־פָּנִים אֵלּוּ הַתֵּבוֹת וְהַתְּאָרִים בְּלֵב שָׁלֵם וּבְכַוָּנָה גְּדוֹלָה בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ, מֵאַחַר שֶׁאָנוּ זוֹכִין בְּחַסְדּוֹ לִקְרוֹת אוֹתוֹ בִּתְאָרִים אֵלּוּ: (שם)
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ח · קטע ד׳ – קטע ג׳
about 8 min · about 780 words · 87% of the book by the end of today
וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת כָּרָאוּי, בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְדוֹלָה וּבִדְבֵקוּת נִפְלָא כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג תַּכְלִית מַעֲשֵׂי שָׁמַיִם וָאָרֶץ גַּם בָּזֶה הָעוֹלָם לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן יְרֵאֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, עֲדֵי נִזְכֶּה לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים מָלֵא רַחֲמִים, יְהוָה, פְּקַח עֵינֵינוּ וְנִרְאֶה וְנָבִין וְנַשְׂכִּיל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עַתָּה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְבַקֵּשׁ וְלִמְצא מַנְהִיג אֲמִתִּי כָּזֶה שֶׁיְּבִיאֵנוּ בְּחַיֵּינוּ לַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, "אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ, עָלֶיךָ יַעֲזב חֵלֵכָה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר" כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ צְפוּן לִבֵּנוּ וְאֵיךְ לְעָזְרֵנוּ עַתָּה בְּכָל הָעִנְיָנִים וּבִפְרָט בְּעִנְיָן זֶה אֲשֶׁר בּוֹ תָּלוּי הַכּל, שֶׁנִּזְכֶּה לִמְצא הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת משֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁיּוּכַל לַהֲבִיאֵנוּ לַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי מְהֵרָה בְּחַיֵּינוּ וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ, כִּי אָנוּ מַשְׁלִיכִים כָּל יְהָבֵנוּ עָלֶיךָ "וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהוָה מִשָּׁמָיִם", וְיָשׁוּב אֵלֵינוּ וִירַחֲמֵנוּ, וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֵנוּ, וְיַחֲזִיר לָנוּ הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָה, וְיִתֶּן לָנוּ רוֹעֶה כִּלְבָבוֹ וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְנָתַתִּי לָכֶם רוֹעִים כְּלִבִּי וְרָעוּ אֶתְכֶם דֵּעָה וְהַשְׂכֵּל" וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וִיקֻיַּם מְהֵרָה. "וַהֲקִמתִי עֲלֵיהֶם רעֶה אֶחָד וְרָעָה אֶתְהֶן אֶת עַבְדִּי דָוִיד הוּא יִרְעֶה אוֹתָם וְהוּא יִהְיֶה לָהֶן לְרעֶה, וַאֲנִי יְהוָה אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים וְעַבְדִּי דָוִד נָשִׂיא בְּתוֹכָם אֲנִי יְהוָה דִבַּרְתִּי" וְנֶאֱמַר. "וְלֹא יִטַּמְּאוּ עוֹד בְּגִלּוּלֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם וּבְכל פִּשְׁעֵיהֶם וְהוֹשַׁעְתִּי אוֹתָם מִכּל מוֹשְׁבתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ בָּהֶם וְטִהַרְתִּי אוֹתָם וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים, וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ וְחֻקּוֹתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם, יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה"
Read the complete passage on Sefaria ↗"עֵינַי תָּמִיד אֶל יְהוָה כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי, אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם, הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ, חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז" אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם מָלֵא רַחֲמִים רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב, טוֹב לַכּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו, הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ וּמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת רִבּוֹנוֹ דְעַלְמָא כּלָּא, אַתָּה בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, כְּדֵי לְהִתְפָּאֵר עִמָּהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל בָּחַרְתָּ יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ מִכָּל הָעַמִּים וְאֶת אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה מִכָּל הָאֲרָצוֹת, לִהְיוֹת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה כִּי יָדַעְתָּ שֶׁשָּׁם אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ הַמַּחְכִּים וְשָׁם מָקוֹם מוּכָן לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, לְהַשִּׂיג שָׁם חָכְמָה הָאֲמִתִּיִּית, לְהַכִּיר אוֹתְךָ בְּדַעַת נִפְלָא וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, אֱלוֹהַּ כָּל הַבְּרִיּוֹת, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, אַתָּה יוֹדֵעַ מַעֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּקְדֻשָּׁתָהּ הָעוֹלָה עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית וְאָנכִי הַבָּזוּי וְהַנִּמְאָס אֲשֶׁר הִרְבֵּיתִי לִפְשׁעַ נֶגְדְּךָ, וּפָגַמְתִּי וְקִלְקַלְתִּי הַרְבֵּה מְאד, עַד אֲשֶׁר עַל יְדֵי רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים, וּבִפְרָט עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בִּפְגַם הַבְּרִית מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַל יְדֵי כָּל זֶה טָרַפְתִּי אֶת דַּעְתִּי וּפָגַמְתִּי אֶת מחִי, וַאֲפִלּוּ מְעַט הָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאֲרָה מִדַּעְתִּי הִיא גַּם כֵּן מְבֻלְבֶּלֶת וַעֲכוּרָה מְאד אַךְ עִם כָּל זֶה גַּם זאת הָרְשִׁימוּ הַמְּעוּטָה שֶׁל אֲמִתַּת דַּעְתִּי, רוֹאָה מֵרָחוֹק וּמֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים מִבֵּין זִכָּרוֹן דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר חוֹנַנְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עַד אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִין מֵרָחוֹק גּדֶל עצֶם מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִפִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְרָאִינוּ בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי תְּלוּיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
Read the complete passage on Sefaria ↗וְהִנֵּה עַתָּה, אַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְכַמָּה סִבּוֹת סִבַּבְתָּ עִמִּי, וּבְכַמָּה גִּלְגּוּלִים גִּלְגַּלְתָּ עִמִּי כְּדֵי לְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ וּלְהַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָדִי לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כָּרָאוּי, וְלֹא דַי שֶׁלֹּא זָכִיתִי לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אַף גַּם פָּגַמְתִּי הַרְבֵּה מְאד בְּכָל עֵת וְעַתָּה אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה, אֵינִי יוֹדֵעַ עַתָּה שׁוּם דֶּרֶךְ בֵּית מָנוֹס מִמֶּנִּי, וְלֹא שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה, כִּי אִם עוֹד רוּחִי מְקַשְׁקֵשׁ בְּקִרְבִּי, עוֹד קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק בִּי, וּמְעוֹרְרֵנִי וּמְזָרְזֵנִי בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אוּלַי אֶזְכֶּה לָשׁוּב מִכְּסִילָתִי וּמִמַּעֲשַׂי הַפְּגוּמִים, אוּלַי אֶזְכֶּה לְהַתְחִיל לִחְיוֹת חַיִּים אֲמִתִּיִּים, אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם וְאַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם רִבּוּי הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בָזֶה בְּלִי שִׁעוּר וְזֶה עִקָּר הַמְּנִיעָה שֶׁלִּי, בְּצֵרוּף שַׁאֲרֵי מְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן וְרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְשַׁאֲרֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲנִי מוֹדֶה לְפָנֶיךָ בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, שֶׁעִקַּר הַמְּנִיעָה הִיא מְנִיעַת הַמּחַ מֵחֲמַת כַּמָּה סְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים, שֶׁמְּבַלְבְּלִין אֶת דַּעְתִּי וּמוֹנְעִים אוֹתִי מִלְּהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק לַעֲסוֹק בָּזֶה לְהָכִין לִי הַדֶּרֶךְ לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאַף עַל פִּי כֵן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אַתָּה מְרַמֵּז לִי בְּכָל עֵת לְהִשְׁתּוֹקֵק לָזֶה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לָנוּחַ וְלִשְׁקט מִלִּכְסֹף לָזֶה לֵילֵךְ וְלָבא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי יָדַעְתִּי כִּי רַחֲמֶיךָ לֹא כָלִים, כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי תְזַכֵּנִי לָבא לְשָׁם בְּשָׁלוֹם, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלַי שָׁם קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַכֵּם מֵעַתָּה וּלְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכַי, וּלְבַעֵר הָרָע מִקִּרְבִּי, וּלְבַטֵּל הָרוּחַ שְׁטוּת מִמֶּנִּי, וְלִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר לָזֶה לְבַד כָּלְתָה נַפְשִׁי, כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לָשׁוּב אֵלֶיךָ, וּכְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ גדֶל רַחֲמֶיךָ וְעצֶם חֲנִינוּתֶיךָ בְּכָל עֵת, וְרַב טוּבְךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אֲשֶׁר אַתָּה צוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, כִּי לֹא תַחְפּץ בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה, וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ, "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא" עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נָפֶשׁ.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות צא · פסקה 4
about 1 min · about 50 words · 87% of the book by the end of today
וְזֶה בְּחִינַת "וַיָּשָׁב מָרְדְּכֳי" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'שֶׁשָּׁב לְשַׂקּוֹ וּלְתַעֲנִיתוֹ' כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר רָאָה יְשׁוּעָה נִפְלָאָה כָּזֹאת, שֶׁהִרְכִּיבוּהוּ עַל סוּס הַמֶּלֶךְ וְקָרְאוּ לְפָנָיו וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נִתְרַשֵּׁל עַל־יְדֵי־זֶה מִתְּפִלָּתוֹ, וְכֵן אֵצֶל אֶסְתֵּר כְּתִיב "וַתּוֹסֶף אֶסְתֵּר וַתְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְכוּ' וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן לוֹ לְהַעֲבִיר אֶת רָעַת הָמָן" וְכוּ'.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קו
about 1 min · about 150 words · 85% of the book by the end of today
וְהָעִקָּר הוּא הִתְחַזְּקוּת לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁאֵין שׁוּם יְרִידָה בָּעוֹלָם, כִּי בְּכָל מָקוֹם יְכוֹלִין לִמְצֹא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אַתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁנּוֹפֵל לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ לְעוֹלָם, כִּי גַּם שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּחִינַת וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ.
וְזֶה עִקַּר הַכְּלָל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְהַיְסוֹד שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ לִבְלִי לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם, אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה.
וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ מִימוֹת עוֹלָם שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ - אַשְׁרֵי לָהֶם אַשְׁרֵי חֶלְקָם, כֻּלָּם לֹא בָּאוּ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הָיוּ מְיָאֲשִׁין עַצְמָן לְעוֹלָם, כִּי גַּם עֲלֵיהֶם עָבְרוּ יְרִידוֹת וּנְפִילוֹת הַרְבֵּה, רַק שֶׁהֵם הִתְחַזְּקוּ עַצְמָן בְּכָל פַּעַם אַף־עַל־פִּי שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁעָבַר. וְעַל־יְדֵי הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם (שֶׁקּוֹרִין דֶער הַאלְטִין זִיךְ) זָכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ - אֲשְׁרֵי לָהֶם (הִלְכוֹת אוֹנָאָה הֲלָכָה ג' א):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · תפלה · אות יב
about 1 min · about 40 words · 89% of the book by the end of today
וְכִי נוֹתְנִין לַתִּינוֹק מַה שֶּׁרוֹצֶה, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ הָאֱמֶת, שֶׁהַיִּסּוּרִין אֵלּוּ מֵחֶסְרוֹן פַּרְנָסָה וְכַיּוֹצֵא הוּא לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית, וְאֵיךְ יִשְׁמַע הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תְּפִלָּתוֹ לִתֵּן לוֹ מַה שֶּׁיְּבַקֵּשׁ וְיִגְרֹם לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה רָעָה לָנֶצַח, חַס וְשָׁלוֹם, וּכְעֵין מַה שֶּׁכָּתוּב:
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תנג · פסקה 12 – פסקה 10
about 5 min · about 530 words · 88% of the book by the end of today
וְשָׁלוֹם לִידִידִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב מֹשֶׁה מְלַמֵּד נֵרוֹ יָאִיר.
אָבִיךָ וְאִמְּךָ וּבְנֵי־בֵיתְךָ, תְּהִלָּה לָאֵל, בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם וּפוֹרְשִׂים שָׁלוֹם. מֻבְטְחַנִי, שֶׁבְּוַדַּאי אַתָּה עוֹסֵק בְּכָל כֹּחֲךָ לְטוֹבָתִי, אַךְ לִזְרוּזֵי יְתֵירָא קָאמִינָא. מִן הַסְּתָם כְּבָר יָצָא מֵאִתְּכֶם אֵיזֶה מָעוֹת אֵלַי, אַךְ בְּוַדַּאי יֵשׁ וָיֵשׁ עֲדַיִן לִגְבּוֹת עַל־יְדֵי הִשְׁתַּדְּלוּת, עַל־כֵּן אַל תִּתְעַצֵּל בָּזֶה כְּלָל, כִּי הַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ, בִּפְרָט עַתָּה כַּנַּ"ל. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם וְיוֹשִׁיעַ מְהֵרָה, וְיָגִילוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת הֶחָג הַקָּדוֹשׁ וִיסַפְּרוּ תְּהִלּוֹת ה' וְנִפְלְאוֹתָיו וְכוּ', וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח בַּחֲסָדִים.
וְאֹמַר שָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ב' י"ב נִיסָן תר"ד בְּרֶסְלֶב.
שָׁלוֹם לִבְנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה, עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ.
עַד עַתָּה הָיִיתִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה מְאֹד לְמִכְתָּבוֹ. וְכָעֵת בָּא מוֹסֵר כְּתָב זֶה לְבֵיתִי עִם מִכְתָּבוֹ הַטּוֹב וְעִם יֵין-גֶּפֶן לְפֶסַח. תְּשׁוּאַת חֵן לָכֶם וּבִפְרָט מַה שֶּׁזֵּרַזְתָּ עַצְמְךָ לִשְׁלֹחַ עַל יְדֵי צִיר מְיֻחָד. יְשַׁלֵּם ה' פָּעָלְךָ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתְּךָ שְׁלֵמָה מֵאֵת ה', וְתִזְכֶּה לְקַבֵּל הַפֶּסַח הַקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וּלְהִתְחַדֵּשׁ מֵעַתָּה לְהַרְגִּיל עַצְמְךָ לִשְׁכֹּחַ לְגַמְרֵי מַה שֶּׁעָבַר עַד הֵנָּה, רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל. וְהַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ, וְתִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז לְהַחֲזִיק הַמַּחֲשָׁבָה בְּיָדְךָ לִגְנֹב עַצְמוֹ מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם אַף עַל פִּי כֵן הֵם מִתְגַּבְּרִים יְקַיֵּם "גְּעַר חַיַּת קָנֶה" לִגְעֹר בָּהֶם. וְהָעִקָּר לִשְׁמֹר מֵחָמֵץ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים לֹא יַחְמִיץ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה בַּחֲצֹצְרוֹת סִימָן ה'.
וּבִפְרָט עַתָּה בָּעֵת הַזֹּאת שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל וַאֲנַחְנוּ בְּתוֹכָם עוֹסְקִים לְבַעֵר הֶחָמֵץ מֵרְשׁוּתֵנוּ וּגְבוּלֵנוּ בְּכָל כֹּחֵנוּ, כְּמוֹ כֵן אָנוּ צְרִיכִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְבַעֵר חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַשֶּׁהוּ מִגְּבוּלֵנוּ בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת מַצָּה דְּעָבְדִין מַצּוּתָא בְּסִטְרָא אַחְרָא דְּלָא יִתְקָרְבוּ לְמִשְׁכָּנָא דִּקְדֻשָּׁה. עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְפַשֵּׁט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבִּלְבָבֵנוּ עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְיַשְׁרוּת לֵב וּלְשִׂמְחָה אֲמִתִּית וְכוּ'. אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ כָּל זֶה. וּמְעַט דִּמְעַט שֶׁזָּכִינוּ לְקַיֵּם מִזֶּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים. עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' וְכוּ' שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם בִּשְׁלֵמוּת כָּל זֶה. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
וְהִנֵּה מִכְתָּבוֹ הֶחֱיָה נַפְשִׁי מְאֹד בִּרְאוֹתִי כִּי דְּבָרַי נִכְנָסִים בְּלִבּוֹ, וַאֲנִי מְקַיֵּם בָּזֶה "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ". מִי יִתֵּן שֶׁבִּנְךָ הוּא נֶכְדִּי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה יִהְיֶה גַּם כֵּן רָגִיל לָבוֹא אֵלֵינוּ לִשְׁמֹעַ וּלְקַבֵּל דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים הַנּוֹבְעִים מֵהַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה. אִם אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא עַל יָמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל פֶּסַח הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה מַה טּוֹב, כִּי כְּפִי הַנִּשְׁמָע קָרוֹב שֶׁיִּהְיוּ אוֹרְחִים עַל יְמֵי הֶחָג הָאַחֲרוֹנִים וְיִהְיֶה גַּם הוּא נִמְנֶה עִמָּהֶם, מִי יִתֵּן שֶׁנִּזְכֶּה לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו. "רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹקַי, נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ" וְכוּ'. אֶתְמוֹל כָּתַבְתִּי לִטְשֶׁעהרִין שֶׁרָאוּי לָנוּ לְכָל אֶחָד, שֶׁיִּתֵּן אֶל לִבּוֹ וְיָבִין כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא מַה שֶּׁזָּכִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה לְאוֹר כָּזֶה. וְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, רָאוּי לוֹ לוֹמַר לְעַצְמוֹ: "נוֹרָאוֹת נִפְלֵאתִי, נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד". וּזְמַן הַמִּנְחָה הִגִּיעַ וְגַם הֻכְרַחְתִּי לִכְתֹּב אִגֶּרֶת הָרָצוּף פֹּה לִטְשֶׁעהרִין. עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר וְיֶעֱרַב לָכֶם שִׂמְחַת הֶחָג הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וּבִפְרָט לְר' נַחְמָן נֶכֶד אֲדְמוֹ"ר זַ"ל. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לִי אֲפִלּוּ פְּרִישַׂת שָׁלוֹם מִמֶּנּוּ אַף עַל פִּי כֵן אַהֲבָתוֹ תְּקוּעָה בְּלִבִּי וַאֲנִי מְחַכֶּה לִרְאוֹתוֹ פֹּה בְּקָרוֹב וְהוּא לְטוֹבָתוֹ.
וְשָׁלוֹם לִידִידִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב חרמ"ח תְּשׁוּאַת חֵן עַל הַיַּיִן גֶּפֶן שֶׁשָּׁלַח. ה' יִתְבָּרַךְ יְזַכֶּה אֶתְכֶם לְאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יְשׁוּעָה וּגְאֻלָּה וְלִשְׂמֹחַ בִּישׁוּעָתוֹ בֶּאֱמֶת אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · ראשונים ואחרונים · פסקה 5
about 1 min · about 60 words · 88% of the book by the end of today
ר' לֵּוִי בְּר' יַעֲקֹב בֶּן חָבִיב. ר' יַעֲקֹב בֵּי רַב. ר' מֹשֶׁה אַלְשַׁקָר. ר' יְהוּדָה מִינְץ. ר' מֵאִיר פַּאדָוַוה.
ר' שְׁלֹמֹה אַלְקַבֵּץ. ר' מֹשֶׁה אַלְשֵׁיךְ בְּר' חַיִים. ר' שְׁמוּאֵל קַלָעֵי, בַּעַל "מִשְׁפְּטֵי שְׁמוּאֵל". ר' יוֹסֵף בֶּן לֵב. ר' שַׁכְנָא.
ר' אֱלִיעֶזֶר אַזְקָרִי. ר' יוֹסֵף סַרַגוֹסִי. ר' דָּוִד בֶּן זִימְרָא. ר' שְׁלֹמֹה לוּרְיָא. ר' אֵלִיָהוּ, בַּעַל שֵׁם. ר' יִצְחָק בְּר' בְּצַלְאֵל.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן קע״ו · סעיף א׳ – סעיף ח׳
about 4 min · about 370 words · 84% of the book by the end of today
צֶמֶר רְחֵלִים וְאֵילִים עִם פִּשְׁתָּן, אָסוּר מִשוּם כִּלְאַיִם, בֵּין שֶׁתָּפַר בֶּגֶד צֶמֶר עִם בֶּגֶד פִּשְׁתָן אֲפִלּוּ בְחוּטֵי מֶשִׁי אוֹ בְּחוּטֵי קַנַבּוֹס, בֵּין שֶׁתָּפַר בֶּגֶד צֶמֶר בְּחוּטֵי פִֹשְתָּן אוֹ בְּהִפּוּךְ, בֵּין שֶׁקָּשַר חוּטֵי פִשְׁתָּן עִם חוּטֵי צֶמֶר אוֹ שֶׁקְּלָעָן יַחַד, כָּל אֵלּוּ אֲסוּרִין מִשּׁוּם כִּלְאָיִם. הַתּוֹכֵף תְּכִיפָה אַחַת וְקָשָׁר אוֹ שֶׁתָּכַף שְׁתֵּי תְכִיפוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָשַׁר, הֲוֵי חִבּוּר לְכִלְאָיִם. וְעַל כֵּן אָסוּר לְחַבֵּר בֶּגֶד צֶמֶר בְּבֶגֶד פִּשְׁתָּן אֲפִלּוּ עַל יְדֵי מַחַט (שפיננאדל) בְּלֹא חוּט (חוות יאיר קמג).
עוֹרוֹת הַכְּבָשִׂים שֶׁעוֹשִׂין מֵהֶן בְּגָדִים, מֻתָּר לְתָפְרָן בְּחוּטֵי פִשְׁתָּן וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְנִימוֹת שֶל הַצֶמֶר אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְחַבְּרִין בְּחוּט הַפִּשְׁתָּן, מִשּׁוּם דְּאֵלוֹ הַנִּימוֹת שֶׁל הַצֶּמֶר אֵינָן חוּטִין, וְלָא חֲשִׁיבֵי, וּבָטְלֵי.
לְחַבֵּר צֶמֶר וּפִשְׁתָּן עַל יְדֵי אֶמְצָעִי, דְּהַיְנוּ חֲתִיכַת עוֹר, לִתְפֹּר אוֹ לִקְשֹׁר מִצִּדּוֹ הָאֶחָד צֶמֶר וּמִצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי פִּשְׁתָּן, לְהָרַמְבַּ"ם אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ מְקִלִּין. וְלָכֵן לְדִידְהוּ עוֹרוֹת הַתְּפוּרִין יַחַד בְּחוּטֵי פִשְׁתָּן, מְֻתָּר לְחַבְּרָם תַּחַת בֶּגֶד צֶמֶר, (וְאַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהַחוּט שֶׁל קַנַּבּוֹס, שֶׁהוּא תוֹפֵר אֶת הָעוֹרוֹת תַּחַת הַבֶּגֶד שֶׁל צֶמֶר, יִכָּנֵס בְּתוֹךְ חוּטֵי פִשְׁתָּן שֶׁתְּפוּרִין בָהֶן הָעוֹרוֹת, לֵית לָן בָּהּ), וְהָכִי נוֹהֲגִין. אֲבָל בַּעַל נֶפֶשׁ, יֵשׁ לוֹ לְהַחְמִיר כְּדַעַת הָרַמְבַּ"ם.
אֲפִלּוּ עֲשָׂרָה מַצָּעוֹת זֶה עַל גַּב זֶה, וְהַתַּחְתּוֹן כִּלְאַיִם, אָסוּר לֵישֵׁב עַל הָעֶלְיוֹן.
בֶּגֶד גָּדוֹל, שֶׁכִּלְאַיִם בְּקָצֶה אֶחָד מִמֶּנוּ, אָסוּר לְכַסּוֹת עַצְמוֹ בּוֹ אֲפִלּוּ בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי, אַף עַל פִּי שֶׁהַכִּלְאַיִם מֻנָּחִים עַל הָאָרֶץ.
הַתּוֹפֵר כְּסוּת כִּלְאַיִם בִּשְׁבִיל גּוֹי, תּוֹפְרוֹ כְּדַרְכּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַכְּסוּת מֻנַּחַת עַל אַרְכּוּבוֹתָיו, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן לֵהָנוֹת מִמַּה שֶׁמֻּנַּחַת עָלָיו. וְכֵן מוֹכְרֵי כְסֻיוֹת שֶׁנּוֹשְׂאִין אוֹתָן עַל כִּתְפֵיהֶן לְמָכְרָן, מֻתָּר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוְּנוּ שֶׁיָגֵנוּ עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַצִּנָה אוֹ מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וּמִכָּל מָקוֹם, הַיְרֵאִים נוֹשְׂאִין אוֹתָן עַל גַּבֵּי מַקֵּל.
מִטְפַּחַת הַיָדַיִם, וְכֵן מִטְפַּחַת שֶׁמְּקַנְחִין בָּהּ אַחַר הָרְחִיצָה, וּמִטְפַּחַת הַשֻׁלְחָן שֶׁאוֹכְלִין עָלָיו וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, וְכֵן מַפָּה שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁקּוֹרִין עָלָיו, אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם כִּלְאָיִם. וְכֵן וִילוֹן, אָסוּר לַעֲשׂוֹת מִכִּלְאָיִם. אֲבָל פָּרֹכֶת שֶׁלִּפְנֵי אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, מֻתָּר.
עֲגָלוֹת (קוטש, קאללעס) שׁיֵשׁ לָהֶן מִכְסֶה שֶׁהַשָׂרִים הוֹלְכִין בָּהֶן, וְיֵשׁ מֵהֶן מְחֻפּוֹת מִבִּפְנִים בְּבִגְדֵי צֶמֶר שֶׁהֵם כִּלְאַיִם, כִּי מִסְּתָמָא נִתְפְּרוּ בְּחוּטֵי פִשְתָן, מֻתָּר לָלֶכֶת בָּהֶם, וּבִלְבַד שֶׁיִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהִשָּׁעֵן בַּצְּדָדִים שֶׁיֵשׁ שָׁם כִּלְאָיִם. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִזָּהֵר שֶׁלֹּא לָשֶׁבֶת עַל הַכָּרִים, שֶׁהֵן כִּלְאָיִם (עַיֵּן באר היטב סִימָן שא סָעִיף קטן ב). וְיֵשׁ מַתִּירִין אֲפִלּוּ לֵישֵׁב עַל הַכָּרִים, כֵּיוָן שֶׁעֲשׂוּיִים בְּאֹפֶן שֶׁאֵינָם נִכְפָּפִים עַל צְדָדֵי הָאָדָם (עַיֵּן פתחי תשובה בשם פנים מאירות).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ח
וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת כָּרָאוּי, בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְדוֹלָה וּבִדְבֵקוּת נִפְלָא כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג תַּכְלִית מַעֲשֵׂי שָׁמַיִם וָאָרֶץ גַּם בָּזֶה הָעוֹלָם לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן יְרֵאֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, עֲדֵי נִזְכֶּה לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים מָלֵא רַחֲמִים, יְהוָה, פְּקַח עֵינֵינוּ וְנִרְאֶה וְנָבִין וְנַשְׂכִּיל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עַתָּה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְבַקֵּשׁ וְלִמְצא מַנְהִיג אֲמִתִּי כָּזֶה שֶׁיְּבִיאֵנוּ בְּחַיֵּינוּ לַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, "אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ, עָלֶיךָ יַעֲזב חֵלֵכָה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר" כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ צְפוּן לִבֵּנוּ וְאֵיךְ לְעָזְרֵנוּ עַתָּה בְּכָל הָעִנְיָנִים וּבִפְרָט בְּעִנְיָן זֶה אֲשֶׁר בּוֹ תָּלוּי הַכּל, שֶׁנִּזְכֶּה לִמְצא הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת משֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁיּוּכַל לַהֲבִיאֵנוּ לַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי מְהֵרָה בְּחַיֵּינוּ וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ, כִּי אָנוּ מַשְׁלִיכִים כָּל יְהָבֵנוּ עָלֶיךָ "וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהוָה מִשָּׁמָיִם", וְיָשׁוּב אֵלֵינוּ וִירַחֲמֵנוּ, וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֵנוּ, וְיַחֲזִיר לָנוּ הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָה, וְיִתֶּן לָנוּ רוֹעֶה כִּלְבָבוֹ וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְנָתַתִּי לָכֶם רוֹעִים כְּלִבִּי וְרָעוּ אֶתְכֶם דֵּעָה וְהַשְׂכֵּל" וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וִיקֻיַּם מְהֵרָה. "וַהֲקִמתִי עֲלֵיהֶם רעֶה אֶחָד וְרָעָה אֶתְהֶן אֶת עַבְדִּי דָוִיד הוּא יִרְעֶה אוֹתָם וְהוּא יִהְיֶה לָהֶן לְרעֶה, וַאֲנִי יְהוָה אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים וְעַבְדִּי דָוִד נָשִׂיא בְּתוֹכָם אֲנִי יְהוָה דִבַּרְתִּי" וְנֶאֱמַר. "וְלֹא יִטַּמְּאוּ עוֹד בְּגִלּוּלֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם וּבְכל פִּשְׁעֵיהֶם וְהוֹשַׁעְתִּי אוֹתָם מִכּל מוֹשְׁבתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ בָּהֶם וְטִהַרְתִּי אוֹתָם וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים, וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ וְחֻקּוֹתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם, יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה"
Read the complete passage on Sefaria ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ט
"עֵינַי תָּמִיד אֶל יְהוָה כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי, אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם, הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ, חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז" אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם מָלֵא רַחֲמִים רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב, טוֹב לַכּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו, הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ וּמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת רִבּוֹנוֹ דְעַלְמָא כּלָּא, אַתָּה בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, כְּדֵי לְהִתְפָּאֵר עִמָּהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל בָּחַרְתָּ יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ מִכָּל הָעַמִּים וְאֶת אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה מִכָּל הָאֲרָצוֹת, לִהְיוֹת לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה כִּי יָדַעְתָּ שֶׁשָּׁם אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ הַמַּחְכִּים וְשָׁם מָקוֹם מוּכָן לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, לְהַשִּׂיג שָׁם חָכְמָה הָאֲמִתִּיִּית, לְהַכִּיר אוֹתְךָ בְּדַעַת נִפְלָא וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, אֱלוֹהַּ כָּל הַבְּרִיּוֹת, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, אַתָּה יוֹדֵעַ מַעֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּקְדֻשָּׁתָהּ הָעוֹלָה עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית וְאָנכִי הַבָּזוּי וְהַנִּמְאָס אֲשֶׁר הִרְבֵּיתִי לִפְשׁעַ נֶגְדְּךָ, וּפָגַמְתִּי וְקִלְקַלְתִּי הַרְבֵּה מְאד, עַד אֲשֶׁר עַל יְדֵי רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים, וּבִפְרָט עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בִּפְגַם הַבְּרִית מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַל יְדֵי כָּל זֶה טָרַפְתִּי אֶת דַּעְתִּי וּפָגַמְתִּי אֶת מחִי, וַאֲפִלּוּ מְעַט הָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאֲרָה מִדַּעְתִּי הִיא גַּם כֵּן מְבֻלְבֶּלֶת וַעֲכוּרָה מְאד אַךְ עִם כָּל זֶה גַּם זאת הָרְשִׁימוּ הַמְּעוּטָה שֶׁל אֲמִתַּת דַּעְתִּי, רוֹאָה מֵרָחוֹק וּמֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים מִבֵּין זִכָּרוֹן דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר חוֹנַנְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עַד אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִין מֵרָחוֹק גּדֶל עצֶם מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִפִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְרָאִינוּ בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי תְּלוּיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
Read the complete passage on Sefaria ↗וְהִנֵּה עַתָּה, אַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְכַמָּה סִבּוֹת סִבַּבְתָּ עִמִּי, וּבְכַמָּה גִּלְגּוּלִים גִּלְגַּלְתָּ עִמִּי כְּדֵי לְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ וּלְהַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָדִי לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כָּרָאוּי, וְלֹא דַי שֶׁלֹּא זָכִיתִי לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אַף גַּם פָּגַמְתִּי הַרְבֵּה מְאד בְּכָל עֵת וְעַתָּה אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה, אֵינִי יוֹדֵעַ עַתָּה שׁוּם דֶּרֶךְ בֵּית מָנוֹס מִמֶּנִּי, וְלֹא שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה, כִּי אִם עוֹד רוּחִי מְקַשְׁקֵשׁ בְּקִרְבִּי, עוֹד קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק בִּי, וּמְעוֹרְרֵנִי וּמְזָרְזֵנִי בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אוּלַי אֶזְכֶּה לָשׁוּב מִכְּסִילָתִי וּמִמַּעֲשַׂי הַפְּגוּמִים, אוּלַי אֶזְכֶּה לְהַתְחִיל לִחְיוֹת חַיִּים אֲמִתִּיִּים, אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם וְאַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם רִבּוּי הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בָזֶה בְּלִי שִׁעוּר וְזֶה עִקָּר הַמְּנִיעָה שֶׁלִּי, בְּצֵרוּף שַׁאֲרֵי מְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן וְרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְשַׁאֲרֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲנִי מוֹדֶה לְפָנֶיךָ בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, שֶׁעִקַּר הַמְּנִיעָה הִיא מְנִיעַת הַמּחַ מֵחֲמַת כַּמָּה סְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים, שֶׁמְּבַלְבְּלִין אֶת דַּעְתִּי וּמוֹנְעִים אוֹתִי מִלְּהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק לַעֲסוֹק בָּזֶה לְהָכִין לִי הַדֶּרֶךְ לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאַף עַל פִּי כֵן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אַתָּה מְרַמֵּז לִי בְּכָל עֵת לְהִשְׁתּוֹקֵק לָזֶה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לָנוּחַ וְלִשְׁקט מִלִּכְסֹף לָזֶה לֵילֵךְ וְלָבא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי יָדַעְתִּי כִּי רַחֲמֶיךָ לֹא כָלִים, כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי תְזַכֵּנִי לָבא לְשָׁם בְּשָׁלוֹם, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלַי שָׁם קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַכֵּם מֵעַתָּה וּלְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכַי, וּלְבַעֵר הָרָע מִקִּרְבִּי, וּלְבַטֵּל הָרוּחַ שְׁטוּת מִמֶּנִּי, וְלִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר לָזֶה לְבַד כָּלְתָה נַפְשִׁי, כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לָשׁוּב אֵלֶיךָ, וּכְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ גדֶל רַחֲמֶיךָ וְעצֶם חֲנִינוּתֶיךָ בְּכָל עֵת, וְרַב טוּבְךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אֲשֶׁר אַתָּה צוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, כִּי לֹא תַחְפּץ בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה, וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ, "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא" עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נָפֶשׁ.
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 306 of 354 in the cycle of 5786
Estimated study time today: short about 3 min · full about 38 min
Torah portion of the week: Vaetchanan
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on July 25, 2026, at about 19:41.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · שבת
רְחִיצַת חַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְכֵן קְרִיאַת הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית: (לק"א סי' י"ט אות ה')
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.