ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ז׳ · אות ב׳ב אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לֶאֱמוּנָה אֶלָּא עַל־יְדֵי אֱמֶת, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בלק קצח:): וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וֶאֱמוּנָה וְכוּ' (ישעיהו י״א:ה׳) – הַיְנוּ צֶדֶק, הַיְנוּ אֱמוּנָה. וְאָמְרוּ שָׁם: אֱמוּנָה אִתְקְרִיאַת, כַּד אִתְחַבַּר בָּהּ אֱמֶת:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ז׳ · אות ג׳ג וְאִי־אֶפְשָׁר לָבוֹא לֶאֱמֶת אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים, וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ עֲצָתָם, וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל מֵהֶם עֲצָתָם, נֶחְקָק בּוֹ אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״א:ח׳): הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ – כְּשֶׁאַתָּה חָפֵץ אֱמֶת, בַטֻּחוֹת וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי – כִּי הָעֵצוֹת שֶׁמְּקַבֵּל מֵהֶם הוּא בְּחִינַת נִשּׂוּאִין וְזִוּוּג;
וּכְשֶׁמְּקַבְּלִין עֵצוֹת מֵרְשָׁעִים, הוּא בְּחִינַת נִשּׂוּאִין בַּקְּלִפָּה. הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי (בראשית ג׳:י״ג) – לְשׁוֹן נִשּׂוּאִין; עֲצוֹת הַנָּחָשׁ שֶׁקִּבְּלָה הוּא בְּחִינַת נִשּׂוּאִין, וְעַל־יְדֵי נִשּׂוּאִין הֵטִיל בָּהּ זֻהֲמָא. וּבְמַעֲמַד הַר־סִינַי פָּסְקָה זֻהֲמָתָן (שבת קמו. עיין רש"י שם), כִּי שָׁם קִבְּלוּ תַּרְיַ"ג עֵטִין דִּקְדֻשָּׁה (זוהר יתרו פב:), וְהָיְתָה לָהֶם נִשּׂוּאִין בִּקְדֻשָּׁה.
וְלָמָּה נִקְרָא עֵצָה בִּבְחִינַת נִשּׂוּאִין, כִּי (ברכות סא.) הַכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, וּכְלָיוֹת הֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה, כְּלֵי הַזֶּרַע. נִמְצָא, כְּשֶׁמְּקַבְּלִין עֵצָה מֵאָדָם, כְּאִלּוּ מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ זֶרַע, וְהַכֹּל לְפִי אָדָם, אִם רָשָׁע אוֹ צַדִּיק.
וּבִשְׁבִיל זֶה הַתּוֹרָה מַתִּישׁ כֹּחַ (סנהדרין כו:) וְנִקְרֵאת תּוּשִׁיָּה, כִּי הֵם תַּרְיַ"ג עֵטִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח׳:י״ד): לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה; וְעֵצוֹת הֵם בִּמְקוֹם נִשּׂוּאִין, בְּחִינַת זִוּוּג הַמַּתִּישׁ כֹּחַ,
וַעֲצַת הַצַּדִּיק הוּא כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת. וְזֶה פֵּרוּשׁ (ירמיהו ב׳:כ״א): וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק, בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה י׳:ח׳): אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם, וְעַל־יְדֵי מָה, עַל־יְדֵי: כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת (שם בירמיה סיום הפסוק ואנכי נטעתיך הנ"ל) – עַל־יְדֵי עֲצַת הַצַּדִּיקִים תָּבוֹא לֶאֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִקְרֵאת אֱמוּנָה, כַּד אִתְחַבַּר בַּהּ אֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה כַּנַּ"ל, כִּי הוּא מְקַבֵּל טִפֵּי הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַצַּדִּיק עַל־יְדֵי עֵצָה שֶׁמְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ.
וְזֶה: הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת – בַּכְּלָיוֹת – חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי, שֶׁאֶזְכֶּה לְקַבֵּל טִפֵּי הַמֹּחַ, טִפֵּי הַשֵּׂכֶל, עַל־יְדֵי עֵצָה שֶׁאֲקַבֵּל מֵהֶם, וְאָז אֶזְכֶּה לֶאֱמֶת, כִּי הַטִּפֵּי הַשֵּׂכֶל נִקְרָא: כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ז׳ · אות ד׳ד וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִית הָאָדָם נִצּוֹל מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, מִנִּשּׂוּאִין שֶׁל רָשָׁע, מִבְּחִינַת נִאוּף, כִּי צִיצִית שְׁמִירָה לְנִאוּף, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון יח): וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם (בראשית ט׳:כ״ג) – זֶה בְּחִינַת צִיצִית; וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ – כִּי צִיצִית מְכַסָּה עַל עֲרָיִין. אֲבָל חָם, דְּהוּא יֵצֶר הָרָע, דִּמְחַמֵּם גּוּפֵהּ דְּבַר־נָשׁ בַּעֲבֵרָה, הוּא אָרוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): אָרוּר כְּנָעַן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ג): אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה. וְהַשִּׂמְלָה, הַיְנוּ צִיצִית, הוּא שְׁמִירָה מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ:
וְזֶה בְּחִינוֹת (שם מט): בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן – בִּשְׁבִיל צִיצִית, לְשׁוֹן: מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים (שיר השירים ב׳:ט׳), עַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לְבֵן פֹּרָת, שֶׁנִּשְׁמַר מִנִּשּׂוּאִין שֶׁל נָחָשׁ, מִזִּוּוּג שֶׁל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וְזָכָה לְזִוּוּגָא דִקְדֻשָּׁה.
וְזֶה: פֹּרָת – לְשׁוֹן זִוּוּג, לְשׁוֹן: פְּרוּ וּרְבוּ. וְעִקַּר הַנִּאוּף תָּלוּי בָּעֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סוטה ט:): שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ט״ו:ל״ט): וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם;
וּשְׁמִירַת צִיצִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵינַיִם, הוּא שְׁמִירָה מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, וְיָכוֹל לְקַבֵּל הָעֵצוֹת מִצַּדִּיק, שֶׁהוּא כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ז׳ · אות ה׳ה וְזֶה פֵּרוּשׁ:
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר־חָנָה: אָמַר לִי הַהוּא טַיְעָא: תָּא אַחֲוֵי לָךְ טוּרָא דְּסִינַי. אַזְלִי וַחֲזָאִי דְּהַדְרָן לֵהּ עַקְרַבֵּי, וְקָיְמִין כִּי חַמְרֵי חִוַּרְתָא. וְשָׁמַעְתִּי בַּת־קוֹל שֶׁאוֹמֶרֶת: אוֹי [לִי] שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי; וְעַכְשָׁו שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי, מִי מֵפֵר לִי:
תָּא וְאַחֲוֵי לָךְ טוּרָא דְּסִינַי – שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵצוֹת, כִּי שָׁם קִבְּלוּ תַּרְיַ"ג עֵטִין.
חֲזַאי דְּהָדְרָן לֵהּ עַקְרַבָּא – הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ עֲצַת נָחָשׁ, עֲצַת רְשָׁעִים, שֶׁעַל־יְדֵיהֶם אֵין יְכוֹלִים לְקַבֵּל עֲצַת צַדִּיקִים, זֶרַע אֱמֶת.
וְקָיְמוּ כִּי חַמְרֵי חִוַּרְתָּא – זֶה בְּחִינַת צִיצִית, שֶׁהוּא שְׁמִירָה מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, מִנִּאוּף;
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות מג:): אֵיזֶה עָנְשׁוֹ גָּדוֹל, שֶׁל לָבָן אוֹ שֶׁל תְּכֵלֶת, וְאָמְרוּ: מָשָׁל לְאֶחָד, שֶׁצִּוָּה לְהָבִיא לוֹ חוֹתָם שֶׁל זָהָב, הַיְנוּ תְּכֵלֶת, וְחוֹתָם שֶׁל טִיט, הַיְנוּ לָבָן. וְזֶה: חַמְרֵי, לְשׁוֹן חֹמֶר וָטִיט; חִוָּרָא, הַיְנוּ לָבָן, כִּי עַכְשָׁו זֶה עִקַּר הַצִּיצִית.
וְשָׁמַעְתִּי בַּת־קוֹל שֶׁאוֹמֶרֶת, אוֹי לִי שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: עַל הַגָּלוּת, הַיְנוּ, עַל־יְדֵי צִיצִית יְכוֹלִין לָבוֹא לַעֲצַת צַדִּיקִים, לִבְחִינַת אֱמֶת; וְעַל־יְדֵי אֱמֶת בָּאִים לֶאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה בָּא הַגְּאֻלָּה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁשָּׁמַע חֲרָטַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַגָּלוּת, כִּי הַצִּיצִית, שֶׁהֵם חֲמָרֵי חִוָּרָא, גָּרַם כָּל זֶה:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ז׳ · אות ו׳וְזֶה פֵּרוּשׁ:
וְאֵלֶּה – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵלֶּה, מוֹסִיף. זֶה בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, בְּחִינַת צִיצִית.
הַמִּשְׁפָּטִים – זֶה בְּחִינַת כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים י״ט:י׳): מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת; שֶׁזּוֹכֶה לַעֲצַת צַדִּיקִים, לִבְחִינַת אֱמֶת.
אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם – זֶה בְּחִינוֹת כַּד אִתְחַבַּר בַּהּ אֱמֶת,
וְזֶה בְּחִינַת: הֻשְׁווּ אִשָּׁה לְאִישׁ; כִּי זֶה אִישׁ וְאִשָּׁה הֵם בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, וּבָזֶה תָּלוּי הַגְּאֻלָּה כַּנַּ"ל.
וְזֶה יָכוֹל שֶׁיִּהְיוּ הַתַּלְמִידִים לוֹמְדִים וְאֵין מְבִינִים – תַּלְמוּד לוֹמַר וְכוּ', עָרְכֵם לִפְנֵיהֶם כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ – זֶה בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה, שֶׁלֶּעָתִיד יִתְגַּלּוּ כָּל הַחָכְמוֹת כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו י״א:ט׳): וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה. עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל: