Nisan and Pesach
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
Opening the day with Rabbeinu's teaching
Tuesday, 20 Nisan 5787 · April 27, 2027
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קי״א · אות א׳ – אות ב׳
about 7 min · about 680 words · 56% of the book by the end of today
רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות ל׳:י״ב) – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת רַבִּי. וּלְהֵפֶךְ רְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמוּ (שמואל־א ב) – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת רַבִּי:
צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים, תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים תַּעֲשֶׂהָ (בראשית ו ט״ז): פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: צֹהַר – יֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹב וְיֵשׁ אוֹמְרִים חַלוֹן: הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי: סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן (תהילים י״ב:ט׳); כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְסַבֶּבֶת הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה. וּבִפְרָט מִי שֶׁכְּבָר נִמְשַׁךְ אַחַר עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְנִמְשַׁךְ אַחַר הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְשָׁם מְקוֹמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵם מְסַבְּבִין אוֹתוֹ מִכָּל צַד. וְכַאֲשֶׁר יְעוֹרֵר רוּחוֹ לָשׁוּב אֶל ה', קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל וּלְדַבֵּר דִּבּוּרִים לִפְנֵי ה', כִּי הֵן מְסַבְּבִין אוֹתוֹ מִכָּל צַד, לְכָל אֶחָד לְפִי עִנְיָנוֹ כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהוֹצִיא דִּבּוּר לִפְנֵי אֱלֹקִים בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וְחִיּוּת כָּרָאוּי, לָכֵן כָּל הַדִּבּוּרִים וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁהוּא מְדַבֵּר לֹא יוּכְלוּ לִבְקֹעַ הַמְּחִצּוֹת וְהַמְּסָכִים הַמַּבְדִּילִים לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וְנִשְׁאָרִים לְמַטָּה תַּחַת הַמָּסַכִּים. עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה וְיָשׁוּב בֶּאֱמֶת, וִידַבֵּר דִּבּוּרִים הָרְאוּיִין לְהִתְקַבֵּל בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל, אֲזַי מְבַקֵּעַ הַדִּבּוּר הַמֵּאִיר אֶת כָּל הַמְּחִצּוֹת וְהַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים, וְיַעֲלוּ עִמּוֹ כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים לְמַטָּה עַד הֵנָּה. אַךְ אֵיךְ יִזְכֶּה לָזֶה, הָעִקָּר שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ הוּא אֱמֶת – לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֱמֶת (שבת נה יומא סט), וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל, כִּי אֱמֶת הוּא רֹאשׁ תּוֹךְ סוֹף. וְכֵיוָן שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אֱמֶת, אֲזַי כִּבְיָכוֹל נִתְלַבֵּשׁ בּוֹ אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, אֲשֶׁר חוֹתָמוֹ אֱמֶת, וְאָז נֶאֱמַר עָלָיו: ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי (תהילים כ״ז:א׳). וְכֵיוָן שֶּׁה' אוֹר לוֹ, יוּכַל לִמְצֹא פְּתָחִים הַרְבֵּה לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ וְהַגָּלוּת שֶׁהוּא סָגוּר שָׁם. כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם פְּתָחִים הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לח: מנחות כט:): הַבָּא לִטָּמֵא – פּוֹתְחִין לוֹ, יֵשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה. וְכֵיוָן שֶׁנִּמְצָא שָׁם פְּתָחִים, הָיָה יְכֹלֶת לָצֵאת, רַק הַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ (קהלת ב׳:י״ד), וְלֹא יִרְאֶה הַפְּתָחִים לָצֵאת, וְהוּא אָסוּר וְקָשׁוּר שָׁם, וְלֹא יִתְּנוּ לוֹ לָצֵאת. עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת לִפְנֵי ה', אֲזַי הַדִּבּוּרִים מְאִירִים, וַה' אוֹר לוֹ כַּנַּ"ל. וַאֲזַי: פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים (תהילים קי״ט:ק״ל), כִּי הַדִּבּוּרִים הַמְּאִירִים, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל, הֵם מַרְאִין לוֹ הַפֶּתַח. וְהַיְנוּ דְּסִיֵּם: מֵבִין פְּתָיִים – כִּי הַפְּתָיִים הַנְּתוּנִין בַּחֹשֶׁךְ, וְלֹא יִרְאוּ לָצֵאת, יָבִינוּ וְיִרְאוּ הַפֶּתַח לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ט:ט׳): לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ, לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ. אַךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמֶת אֱמֶת גָּמוּר, בָּרוּר וְצָלוּל בְּלִי שׁוּם דֹּפִי. וְהַמַּשְׂכִּיל הַמֵּבִין יֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל כָּל יָמָיו, שֶׁיִּזְכֶּה פַּעַם אֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְדַבֵּר דִּבּוּר אֶחָד שֶׁל אֱמֶת לִפְנֵי ה' כָּרָאוּי. וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה מַדְרֵגוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינוֹת אֱמֶת הָאֲמִתִּי, אֲזַי ה' אוֹר לוֹ, וַאֲזַי הוּא מֵאִיר בְּעַצְמוֹ, כִּי נִתְלַבֵּשׁ בּוֹ אוֹר ה'. אַךְ מִי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל אֱמֶת, וְעַל כָּל זֶה הוּא בְּמַדְרֵגָה שֶׁל אֱמֶת, אַף כִּי אֵינוֹ מֵאִיר בְּעַצְמוֹ, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לָאֱמֶת הַנָּכוֹן, עַל כָּל זֶה הָאֱמֶת הוֹעִיל שֶׁיּוּכַל אַחֵר לְהָאִיר בּוֹ. וְגַם בָּזֶה מַדְרֵגוֹת וְעִנְיָנִים, יְבִינֵם הַמַּשְׂכִּיל בְּעַצְמוֹ:
וְהִנֵּה יָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שְׁלשָׁה עוֹלָמוֹת: עוֹלַם הַמַּלְאָכִים וְהַגַּלְגַּלִּים וְהַגַּשְׁמִי, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם כֻּלָּם בִּרְצוֹנוֹ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לָאֱמֶת, וַה' אוֹר לוֹ, כִּבְיָכוֹל, הוּא מְקַיֵּם הָעוֹלָם, וְנוֹתֵן שֶׁפַע לְכָל הַשְּׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת. וְהַיְנוּ דִּכְתִיב צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה – כְּלוֹמַר שֶׁתְּדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת הַמְּאִירִים. וְעַל זֶה פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: יֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹב וְכוּ' וְיֵשׁ אוֹמְרִים חַלּוֹן, זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ כִּי יֵשׁ שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת, מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אֱמֶת הָאֲמִתִּי, הוּא מֵאִיר בְּעַצְמוֹ. וְזֶה יֵשׁ אוֹמְרִים אִמְרֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם אֶבֶן טוֹב שֶׁמֵּאִיר מֵעַצְמוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵם אִמְרֵי אֱמֶת, אַךְ לֹא בַּמַּדְרֵגָה הַנַּ"ל וְהֵם חַלּוֹן, כִּי יוּכַל אַחֵר לְהָאִיר בּוֹ כְּמוֹ בְּחַלּוֹן. כִּי זֶה הַחִלּוּק שֶׁבֵּין אֶבֶן טוֹב לְחַלּוֹן, כִּי הָאֶבֶן טוֹב מֵאִיר מֵעַצְמוֹ, וְהַחַלּוֹן אֵין מֵאִיר מֵעַצְמוֹ, רַק שֶׁדָּבָר אַחֵר כְּגוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְכַיּוֹצֵא בָּהּ יוּכַל לְהָאִיר בּוֹ. וְהַיְנוּ וְאֶל אַמָּה – כִּי הַדִּבּוּר נִקְרָא אַמָּה, אַמָּה רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: אֵשׁ מַיִם – שֶׁהַדִּבּוּר כָּלוּל מֵהֶם – וְהַה' הוּא חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה. וְהַיְנוּ: וְאֶל אַמָּה – שֶׁתְּדַבֵּר דִּבּוּרִים אֲשֶׁר תְּכַלֶּנָּה מִלְּמַעְלָה – מִלְּשׁוֹן (תהלים פד): כָּלְתָה נַפְשִׁי, שֶׁיִּהְיֶה נִכְסָפִין לָהֶם לְמַעְלָה, שֶׁיִּהְיוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת הַמְּאִירִים. וַאֲזַי: וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים, וְצִדָּה, הִיא מִלְּשׁוֹן (בראשית כ״ה:כ״ח): צַיִד בְּפִיו, וְהַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא. וְזֶה, שֶׁתִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת פֶּתַח בְּהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַחֹשֶׁךְ הַמְסַבְּבִין מִכָּל צַד. כְּלוֹמַר שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִזָּהֵר לַעֲשׂוֹת פֶּתַח מְכֻוָּן מַמָּשׁ בְּצִדָּהּ, כְּלוֹמַר כְּנֶגֶד הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁנִּקְרֵאת צִדָּה. כִּי כְּמוֹ הִתְגַּבְּרוּת הַצִּדָּה וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, כֵּן לְפִי זֶה מְכֻוָּן מַמָּשׁ אַתָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת פֶּתַח הַתֵּבָה, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל, וְהָבֵן הֵיטֵב:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות קנ״ב
about 1 min · about 120 words · 58% of the book by the end of today
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר לְאֶחָד שֶׁ״מִּי שֶׁהָיָה בַּעַל מַחֲלֹקֶת בְּגִלְגּוּל הֶעָבָר, אֲזַי כְּשֶׁנִּתְגַּלְגֵּל נַעֲשָׂה אִטֵּר יָד״. וְרֶמֶז לַדָּבָר מַה דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (א יז. ח”ג קעו.) עַל קֹרַח, שֶׁהוּא בַּעַל מַחֲלֹקֶת, דְּבָעֵי לְאַחְלְפָא יְמִינָא (כֹּהֵן) בִּשְׂמָאלָא (לֵוִי). וּבִשְׁבִיל זֶה עָנְשׁוֹ: כְּשֶׁנִּתְגַּלְגֵּל, נַעֲשָׂה אִטֵּר יָד, שֶׁנֶּחֱלַף אֶצְלוֹ שְׂמֹאל בְּיָמִין. וּבְסֵפֶר הָ״אָלֶף בֵּית״ (ספר המידות אוֹת א’, אֱמֶת) כָּתַב בְּעִנְיָן אַחֵר: ״מִי שֶׁהָיָה שַׁקְרָן בַּגִּלְגּוּל הֶעָבַר״ וְכוּ’ (כְּשֶׁנִּתְגַּלְגֵּל, נַעֲשָׂה אִטֵּר יָד). עוֹד שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי שְׁמוּאֵל מִטֶּעפְּלִיק בְּעֵת שֶׁנָּסַע עִמּוֹ לְנָאוְורִיטְשׁ (הוא שימש את רבינו בנסיעתו זו) וְכוּ’, שֶׁאָמַר לוֹ פַּעַם אַחַת: “אֵיךְ יָשַׁנְתִּי אֲנִי וְאֵיךְ יָשַׁנְתָּ אַתָּה? אֲנִי יָשַׁנְתִּי בְּעִנְיַן אִטֵּר יָד״, כְּלוֹמַר: שֶׁבִּשְׁעַת שֵׁנָה שֶׁלּוֹ הָיָה עוֹסֵק בְּעִנְיַן אִטֵּר יָד. וְהִזְכִּיר אָז מֵעִנְיַן שֵׁבֶט בִּנְיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם שֶׁהָיָה בָּהֶם שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ אִטֵּר יָד יְמִינוֹ.
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
about 1 min · about 40 words · 58% of the book by the end of today
עד שאמר לו רבנו זכרונו לברכה בזאת אדע שאין בך גאות, אם תוכל לומר תהלים בביתי לפני בני הנעורים בבכייה גדולה. וכן היה. והתחיל מיד לומר תהלים בבכייה גדולה ודמעתו על לחיו. ואחר כך נפל המסור לחלשה.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רע״ב
about 2 min · about 190 words · 47% of the book by the end of today
(לב) פַּעַם אַחַת יָצָא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עַל עַצְמוֹ וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן אֲנִי סָבָא דְסָבִין. וְאִם תִּסְתַּכֵּל וְתָבִין בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה שֶׁל שִׁבְעָה בֶּעטְלֶערְס בְּהַסִּפּוּר שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה עִוֵּר שֶׁאָמַר לוֹ הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל שֶׁהוּא זָקֵן מְאֹד, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יַנִּיק וְלֹא הִתְחִיל לִחְיוֹת כְּלָל וְכוּ' וְהָיָה זָקֵן נֶגֶד כָּל הַזְּקֵנִים הַנִּזְכָּרִים שָׁם, תָּבִין קְצָת עִנְיָן זֶה. וְכֵן מִשְּׁאָר עִנְיָנֵי הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל תּוּכַל לְהָבִין קְצָת גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְלַחֲכִימָא בִּרְמִיזָא: (הַשְׁמָטָה) אֶפְשָׁר כָּךְ הוּא הַפֵּרוּשׁ: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּהֵיסֶח הַדַּעַת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יָבוֹא עַל דַּעְתָּם שֶׁכְּבַר הוּא (בָּא) וּבֶאֱמֶת כְּבָר הוּא בָּא וְהִנֵּה הוּא וִכוּ', וְהוֹדֶה לִדְּבָרַי, וְאָמַר שֶׁכָּךְ כָּתוּב (יִרְמְיָה ל) וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ, אַחַר־כָּךְ נִתְעוֹרֵר וְאָמַר זֶה אָמַר רַב נַחְמָן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְּרִין אִי מִן חַיָּיא הוּא - כְּגוֹן אֲנָא, שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן. (אָמַר הַמַּעֲתִּיק: מַאֲמַר זֶה הַנַּ"ל אָמַר מוֹרֵנוּ מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל אֶל אַדְמוֹ"ר זַ"ל אַחַר שֶׁאָמַר הַמַּאֲמַר הַמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִנְיָנָא סִימָן כח דַּע שֶׁיֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת וְכוּ' וּמוֹרֵנוּ מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל מֵעֹצֶם הַרְגָשָׁתוֹ בִּזְכוּת לְבָבוֹ אֶת עֹמֶק נוֹרָאוֹת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים עַד כִּי בָעַרוּ בְקִרְבּוֹ - שַׁלְהֶבֶת מַמָּשׁ לֹא יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק וַיִּתֵּן אֶת קוֹלוֹ בִּפְנֵי כָל הַנִּצָּבִים עָלָיו אֶת הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל אֶפְשָׁר כָּךְ הוּא הַפֵּרוּשׁ וְכוּ').
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · מוהל · אות א׳ – אות ו׳
about 1 min · about 90 words · 59% of the book by the end of today
א. צָרִיךְ לַחֲזר אַחַר מוֹהֵל צַדִּיק וִירֵא־שָׁמַיִם, כִּי כְּשֶׁהַמּוֹהֵל אֵינוֹ טוֹב, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלּא יִהְיֶה מוֹלִיד, חַס וְשָׁלוֹם, הַנִּמּוֹל עַל־יָדוֹ. גַּם עַל־יְדֵי שֶׁהַמּוֹהֵל אֵינוֹ טוֹב, עַל־יְדֵי זֶה בָּא הַתִּינוֹק, חַס וְשָׁלוֹם, לִידֵי חֳלִי נוֹפֵל.
Read the complete passage on Sefaria ↗ב. אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְעַבֵּר, תַּבִּיט עַל הַסַּכִּין שֶׁל מִילָה אַחַר הַמִּילָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ג. הַמּוֹהֵל נוֹתֵן הֲבָנָה לַנִּמּוֹל בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ד. מִצְוַת מִילָה – יֵשׁ לָהּ כּחַ שֶׁיֵּשׁ לְבִגְדֵי כּהֵן גָּדוֹל.
Read the complete passage on Sefaria ↗ה. מִי שֶׁנּוֹלַד מָהוּל, בְּיָדוּעַ שֶׁכּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁלּוֹ טוֹב וְיָפֶה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ו. מִי שֶׁגּוֹמֵל חֶסֶד, שֵׁם אֲשֶׁר יִקְרָא יִתְקַיֵּם, בִּשְׁבִיל זֶה קדֶם שֶׁיִּקְרָא שֵׁם לַתִּינוֹק, יִגְמל חֶסֶד, וְעַל־יְדֵי זֶה יִתְקַיֵּם הַשֵּׁם.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ו׳
about 1 min · about 110 words · 61% of the book by the end of today
וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה גַּם, כְּשֶׁהָיָה נִכְנָס לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְעל אֶצְלָם כַּוָּנָתוֹ הָיָה מְרַמֶּה אוֹתָם בִּדְבָרִים עַד שֶׁלּא הָיוּ מְבִינִים כְּלָל כַּוָּנָתוֹ הַטּוֹבָה וּכְאִלּוּ אֵין כַּוָּנָתוֹ כְּלָל לָעִנְיָן הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלא הָיָה אֶפְשָׁר כְּלָל לְהָבִין, שֶׁכַּוָּנָתוֹ לָזֶה אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל עִקַּר כַּוָּנָתוֹ כְּשֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם, הָיָה רַק לְזֶה, לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל כִּי כָּל כַּוָּנָתוֹ הָיָה רַק זאת רַק כְּשֶׁהָיָה מֵבִין, שֶׁאֵינוֹ פּוֹעֵל אֶצְלוֹ הָיָה מְסַבְּבוֹ וּמְעַקְּמוֹ וּמְרַמֵּהוּ עַד שֶׁלּא הָיָה יָכוֹל כְּלָל לְהָבִין כַּוָּנָתוֹ הַטּוֹבָה וְהָיָה הַבַּעַל תְּפִלָּה עוֹסֵק בְּעִנְיָן זֶה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה רשֶׁם וּפִרְסוּם בָּעוֹלָם, וְהָיוּ מְצַפִּים לְתָפְסוֹ אַךְ לא הָיָה אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · סבלנות · אות י״א
about 2 min · about 200 words · 59% of the book by the end of today
צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁכָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם עוֹבְרִים עָלָיו יִסּוּרִים וְצָרוֹת הַרְבֵּה וְהַרְפַּתְקָאוֹת שׁוֹנוֹת בְּלִי שִׁעוּר, הֵן בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה, הֵן בְּעִנְיַן בְּרִיאוּת הַגּוּף, הֵן בְּעִנְיַן אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ. וְאֵין נִמְצָא אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ עָלָיו יִסּוּרִים וְהַרְפַּתְקָאוֹת הַרְבֵּה, כִּי אָדָם לְעָמָל יֻלָּד, וּכְתִיב: "גַּם כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבִים". וְאֵין שׁוּם תַּקָּנָה לְהִנָּצֵל מִזֶּה, כִּי אִם לִבְרֹחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה. עַל־כֵּן הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לְכָל אָדָם סַבְלָנוּת גָּדוֹל, שֶׁיִּסְבֹּל כָּל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו, וכְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל: "סַמָּא דְּיִסּוּרֵי קַּבִּילָא". וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם: הַסֵּבֶל – תַּחְבּוּלָה לְמִי שֶׁאֵין לוֹ תַּחְבּוּלָה. וְכָל הַחֲכָמִים מַאֲרִיכִים בָּזֶה, וְכֻלָּם אוֹמְרִים שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת בְּלִי שִׁעוּר. כִּי הָאָדָם לֹא נִבְרָא בִּשְׁבִיל לְהִתְעַנֵּג בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּלָל, רַק שֶׁיַּעֲמֹל בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל הַכֹּל וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, כִּי כָּל מַה דְּעָבִיד רַחֲמָנָא לְטַב עָבִיד. וְלִבְרֹחַ בְּכָל פַּעַם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ, וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו. כִּי אֵין מָקוֹם לָנוּס מִפִּגְעֵי הָעוֹלָם כִּי אִם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי". וַאֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים יָכוֹל לִבְרֹחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בַּאֲרִיכוּת בְּמָקוֹם אַחֵר). וְתֵכֶף כְּשֶׁבּוֹרֵחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו נִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה גְּדוֹלָה לָנֶצַח. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר וְאֵין כָּאן מְקוֹמוֹ לְהַאֲרִיךְ: (שיחות הר"ן סי' ש"ח)
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קי״ג · קטע א׳ – קטע א׳
about 6 min · about 580 words · 61% of the book by the end of today
"אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה, אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים מָתַי תָּבוֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי, תּם וָישֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ, וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ פְּדֵנִי וְחָנֵּנִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, הַתָּמִים בְּמַעֲשָׂיו, הַתָּם וּמִתַּמָם עִם תְּמִימִים, רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי לִתְמִימוּת בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמִי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים וּתְמִימִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר אֲשֶׁר זָכוּ לְשַׁמֵּשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְקַבֵּל מֵהֶם דֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר וְאֶזְכֶּה לְסַלֵּק וּלְבַעֵר וּלְבַטֵּל כָּל חָכְמָתִי וְשִׂכְלִי וְדַעְתִּי נֶגְדָּם, כְּאִלּוּ אֵין לִי שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל, רַק לְקַיֵּם כָּל הַיּוֹצֵא מִפִּיהֶם וְעַל כָּל אֲשֶׁר יאמְרוּ "כִּי הוּא זֶה" לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמאל רַחֵם עָלַי בַּעַל הָרַחֲמִים, וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי בִּלְבּוּלִים וּמִכָּל מִינֵי חָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁאֵינָם אֲמִתִּיִּים רַחֵם עָלֵינוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵהֶם, אַל יִשְׁעוּ אֶל דַּרְכֵיהֶם לִבִּי, וְלֹא אָסוּר מֵאִמְרֵי פִיהֶם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים אֲמִתִּיִּים הַמְּנַהֲלִים אוֹתָנוּ בְּרַחֲמִים בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת, עַל פִּי דַרְכֵי הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ מִפִּי משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי כְפִירוֹת וּבִלְבּוּלֵי אֱמוּנָה הַבָּאִים מֵחָכְמוֹת הָאֵלֶּה זַכֵּנוּ וְהַכְנִיסֵנוּ לְתוֹךְ דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וּלְקַיֵּם אֶת כָּל תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה וּבֶאֱמֶת וּבְתָמִים כָּל יְמֵי חַיַּי "יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ" כִּי "אַתָּה הוּא יְהוָה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְׁמוֹ אַבְרָהָם, וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ" כִּי הָלַךְ לְפָנֶיךָ בִּתְמִימוּת כִּי הָיָה ראשׁ לְכָל הַמַּאֲמִינִים הָאֲמִתִּיִּים הַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים הָעוֹבְדִים אוֹתְךָ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּזְכוּתוֹ וּבִזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְהַתְּמִימִים
Read the complete passage on Sefaria ↗רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי לְהַתְחִיל מֵעַתָּה לֵילֵךְ בְּדַרְכְּךָ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְתָסִיר מִמֶּנִּי לֵבָב הָעִקֵּשׁ, שֶׁלֹּא יִשְׂטֶה לְבָבִי אֶל דַּרְכֵי הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל הַנּוֹהֲגִים בָּעוֹלָם שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִים וּמוֹנְעִים מְאד מִלַּחְשׁב עַל תַּכְלִיתֵנוּ וְסוֹפֵנוּ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וַאֲבַעֵר וַאֲסַלֵּק מִלְּבָבִי כָּל הַחָכְמוֹת הָאֵלֶּה, וְאֵדַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ גּדֶל שְׁטוּתִי וְחֶסְרוֹנִי מֵהַדָּעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי", וּכְתִיב. "וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ" וּכְתִיב. "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי" רַחֵם עָלַי לְבַל אֶטְעֶה בְּעַצְמִי בְּשׁוּם חָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַמְבַלְבְּלִין הַרְבֵּה, רַק אֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּי רַבּוֹתֵינוּ הָאֲמִתִּיִּים וּלְבַטֵּל דַּעְתִּי וְשִׂכְלִי נֶגְדָּם לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לִי שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל כַּאֲשֶׁר הוּא בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" וְנֶאֱמַר. "יְהוָה מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ, מִי יִשְׁכּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ, הוֹלֵךְ תָּמִים וּפעֵל צֶדֶק, וְדבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" חֲמל עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
Read the complete passage on Sefaria ↗"פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה עֵינִי דָאֲבָה מִנִּי ענִי קְרָאתִיךָ יְהוָה בְכָל יוֹם שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי", מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל תַּחֲנוּנָי, וְהוֹרֵנִי וְלַמְּדֵנִי דְרָכֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וַעֲצוֹתֶיךָ הַיְשָׁרוֹת בְּכָל עֵת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב מְהֵרָה מִמַּעֲשַׂי הָרָעִים וּמִמַּחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנִּים עַד שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וּתְחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ דַּעַת וָשֵׂכֶל אֲמִתִּי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת, וְלֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַדְלוּת וְגַבְהוּת וְרָמוּת רוּחָא כִּי בֶּאֱמֶת לְפִי פְּחִיתוּתִי לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה כְּלָל לְהִנָּצֵל מִגֵּאוּת כִּי מִי אָנכִי שֶׁיַּעֲלֶה עַל לִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת, אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי רָחוֹק מֵאִתְּךָ כָּל כָּךְ, אַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ אוֹרְבִים עָלַי מִכָּל צַד בְּכָל עֵת, עַד אֲשֶׁר מְבַלְבְּלִים דַּעְתִּי בִּפְנִיּוֹת וְגֵאוּת, בִּפְרָט בְּעֵת שֶׁאָנוּ רוֹצִים לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, אֲשֶׁר בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתְךָ שָׁם אָנוּ מוֹצְאִים עַנְוְתָנוּתְךָ, שֶׁתָּחוֹס וְתַחְמל עָלַי בְּכָל עֵת וְתִהְיֶה עִמִּי וְתִשְׁמְרֵנִי תָמִיד שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל לִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַבְהוּת כְּלָל, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית בְאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל יְדֵי עֲנָוָה זוֹכִים לִשְׁמִירַת הַבְּרִית וְתַצִּילֵנוּ מֵעֲנָוָה פְּסוּלָה רַק אֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב "הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות נט · פסקה 2 – פסקה 3
about 1 min · about 100 words · 62% of the book by the end of today
וְכֵן בָּעִנְיָן הַזֶּה, כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ וּמְחַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ הֵיטֵב, שֶׁכְּהֶרֶף עַיִן יִפְרְחוּ יָמָיו וְיִצְטָרֵךְ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מִכָּל מַעֲשָׂיו, וְלֹא יְוַתְּרוּ לוֹ עַל שׁוּם דָּבָר וְכוּ', מִי שֶׁמְּחֲשֵׁב אֶת עַצְמוֹ בְּכָל זֶה בְּוַדַּאי לֹא יַבִּיט עַל שׁוּם פַּחַד מֵהַפְּחָדִים וְכַיּוֹצֵא. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין בָּזֶה פַּחַד כְּלָל, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
גַּם סִפֵּר מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, מַעֲשֶׂה מֵהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה: פַּעַם אַחַת הִתְפַּלֵּל עִם הַחֶבְרַיָּא שֶׁלּוֹ וְהִתְפַּלְּלוּ בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל מְאֹד, כְּדַרְכָּם.
אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁגָּמְרוּ תְּפִלָּתָם, רָאוּ שֶׁהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, הוּא בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת מְאֹד. וְאַחַר־כָּךְ עָנָה וְאָמַר לָהֶם:
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות סא
about 1 min · about 60 words · 61% of the book by the end of today
כָּל הָרְדִיפוֹת וְהַהַסָּתוֹת וְהַהִתְגָּרוּת שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו מִתְגָּרִים בְּכָל אָדָם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קְלִפַּת לָבָן וְעֵשָׂו וּמִצְרַיִם וְאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁכֻּלָּם עוֹמְדִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְכַלּוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וְאֵין שׁוּם עֵצָה לְהִנָּצֵל מֵהֶם כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · מועדים · אות טו
about 1 min · about 40 words · 65% of the book by the end of today
וְזֶה בְּחִינַת: כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, שֶׁדַּיְקָא בְּיוֹם רָעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת וְנָפִיק, דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁנּוֹפֵל הָאָדָם מֵעֲבוֹדָתוֹ וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ גַּם אָז, אֲזַי הַסֻּכַּת שָׁלֵם מֵגֵן עָלֵינוּ כַּנַּ"ל (הִלְכוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, הֲלָכָה ד', אוֹת ז):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שט · פסקה 10 – פסקה 4
about 8 min · about 830 words · 60% of the book by the end of today
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ו', עֶרֶב־שַׁבַּת קֹדֶשׁ בָּלָק ת"ר בְּרָאד.
רַב שָׁלוֹם לִכְבוֹד בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְפֹה קְהִלַּת בְּרָאד בְּיוֹם ג' הֶעָבַר סָמוּךְ לְמִנְחָה. וּבְיוֹם ב' בָּאתִי לְרַאדִיווִיל, וּבְיוֹם ג' קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ מִיַּד רַבִּי שׁוֹאֵל טוֹבִיָּה; וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲזָרַנִי שֶׁעָבַרְתִּי הַגְּרֶענִיץ [הַגְּבוּל] בִּקְצָת יִסּוּרִים וְכִלְיוֹן עֵינַיִם, אֲבָל תְּהִלָּה לָאֵל עָבַרְתִּי בְּשָׁלוֹם וָחֶסֶד. אַךְ בְּעוֹדִי שָׁם נוֹדַע לִי שֶׁאֵין מַנִּיחִין לַעֲבֹר אֶת מְשַׁמְּשִׁי רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, וְהֻכְרַחְתִּי לַעֲבֹר בְּעַצְמִי. וּבָאתִי בְּיוֹם ג' הַנַּ"ל לְפֹה לְבַדִּי. אֲבָל בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי, שֶׁשָּׁם אֵצֶל הַגְּרֶענִיץ [הַגְּבוּל] הִזְמִין לִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּחוּר אֶחָד מִמִּשְׁפַּחְתֵּנוּ, וְאָבִיו דָּר בְּרַאדִיווִיל, וְנוֹדַע לִי מִי הוּא. וְנִתְקָרֵב אֶצְלִי וְנִכְנָס עִמִּי לְפֹה בְּרָאד, וְהֵבִיא אוֹתִי לְאַכְסַנְיָא טוֹבָה לְב"ד. וְכָל הָעוֹבֵר עָלַי, הַכֹּל בְּיִסּוּרִים וְחֶסֶד גָּדוֹל, רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד וְרֹאשׁוֹ אֶחָד חַד, (עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת יוֹרֶה דֵּעָה, סִימָנֵי בֵּיצִים ה' וְתָבִין דְּבָרַי). וְעַתָּה תָּבִין מֵעַצְמְךָ גֹּדֶל הַיִּסּוּרִים שֶׁהָיָה לִי בְּבוֹאִי לְבַדִּי, וְרַבִּי נַחְמָן נִשְׁאַר שָׁם, וְנִפְסְקָה פִּתְאוֹם כְּמוֹ חוֹמַת בַּרְזֶל בֵּינֵינוּ. וְגַם מַלְבּוּשׁ הַמֻּכְרָח לִי וְהַגְּרֶעט [לְבָנִים] שֶׁלִּי נִשְׁאַר אֶצְלוֹ. וְהָיָה לִי כִּלְיוֹן עֵינַיִם הַזֶּה מִיּוֹם ג' הַנַּ"ל עַד הַיּוֹם יוֹם ה' סָמוּךְ לָעֶרֶב שֶׁזִּכַּנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּא רַבִּי נַחְמָן לְכָאן בְּשָׁלוֹם, וְהֶחֱיָה אוֹתִי. טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת עַל כָּל הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל עֵת. וּתְהִלָּה לָאֵל כְּבָר נִכְנְסוּ אֶצְלִי כַּמָּה אֲנָשִׁים זְקֵנִים וַחֲשׁוּבִים. וְאֵצֶל רֹב הַחֲסִידִים דְּפֹה נִתְקַבַּלְתִּי בְּכָבוֹד תְּהִלָּה לָאֵל, וְכֻלָּם יוֹדְעִים אוֹתִי מִכְּבָר. אֲבָל לְקַבֵּץ מָעוֹת עֲדַיִן רָחוֹק וְקָשֶׁה, אֲבָל הַתִּקְוָה לַה' שֶׁלֹּא יַעֲזֹב אוֹתִי. וְאַחַר שֶׁבָּא רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, הוֹדַעְתִּי לְהַנָּגִיד רַבִּי יַעֲקֹב הִירְץ. וּבְשָׁעָה קַלָּה אַחַר כָּךְ בָּא הַנָּגִיד הַנַּ"ל לְבֵיתִי בְּעַצְמוֹ לְקַבֵּל פָּנַי בְּאַהֲבָה, וְהֵבִיא לִי בְּעַצְמוֹ מִכְתָּבֶיךָ לְפֹה, וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל. אֲבָל הַנַּחַת מְעֹרָב בְּיִסּוּרִין מֵרִבּוּי הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד, וּבִפְרָט מִמִּכְתָּבֶיךָ אֲשֶׁר צַעֲקָתְךָ עוֹלָה עַד לֵב הַשָּׁמַיִם וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַהֲשִׁיבְךָ עַתָּה. אֲבָל הֶחֱיֵיתָ אֶת נַפְשִׁי בַּמֶּה שֶׁהִזְכַּרְתָּ שֶׁמְּחַיֶּה אוֹתְךָ קָמֵץ אָלֶף. וּבֶאֱמֶת צְרִיכִין לְהַתְחִיל לִלְמֹד עִמְּךָ וְעִם כֻּלָּנוּ מֵחָדָשׁ קָמֵץ אָלֶף, בְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה שֶׁגִּלָּה הוּא זַ"ל. וְתַתְחִיל מֵחָדָשׁ מַמָּשׁ קָמֵץ אָלֶף בְּהַתּוֹרָה כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם בְּעִנְיַן מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, הַנִּדְפָּס בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת שָׁם; וְתִסְתַּכֵּל וּתְעַיֵּן שָׁם מֵחָדָשׁ מַמָּשׁ אֵיךְ דִּקְדַּקְתִּי בִּכְתָבוֹ בְּבֵאוּר הֵיטֵב, כְּמוֹ שֶׁיָּצָא בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ זַ"ל, שֶׁגַּם בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.
וְאֵיךְ צָעַק בְּקוֹלוֹ הַקָּדוֹשׁ וְאָמַר, גָּאט אִיז מִיט דִּיר, בַּיי דִּיר לֶעבִּין דִּיר, שְׁרֶעק דִּיךְ נִיט. דּוּפִי אָף מַיין כֹּחַ. קֵיין יֵאוּשׁ אִיז גָּאר נִיט פַאר הַאנְדִין [ה' עִמְּךָ, אֶצְלְךָ, לְיָדְךָ, אַל תִּפְחַד, הִשָּׁעֵן עַל כֹּחִי, יֵאוּשׁ אֵינוֹ קַיָּם]. וְתַאֲמִין לִי בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁכָּל אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים נֶאֶמְרוּ אֵלֶיךָ בִּפְרָטִיּוּת. וְאַתָּה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁעִקָּרָם נֶאֶמְרוּ רַק בִּשְׁבִילְךָ, כִּי חַיָּב אָדָם לוֹמַר בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם. וְאִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ וּמֵבִין מַה שֶּׁהֵבַנְתִּי הַיּוֹם בִּסְפָרִים חֲדָשִׁים שֶׁמָּצָאתִי פֹּה אֵיךְ הָעוֹלָם מְשֻׁקָּע בַּמֶּה שֶׁמְּשֻׁקָּע, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם, וְאֵיךְ כָּל הַמְחַבְּרִים שֶׁל עַכְשָׁו רוֹצִים לְחַזֵּק וּלְעוֹרֵר אֲבָל אֵין לָהֶם כְּלֵי אָמָּנוּת שֶׁקּוֹרִין גִּיצַייג וְכוּ'. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. מֵעֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ הִכְרַחְתִּי אוֹתִי לִכְתֹּב דְּבָרַי אֵלֶּה בְּטִרְדָּא כָּזֹאת. בְּטַח בַּה' כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ, וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ, וְתַכְרִיחַ מַחֲשַׁבְתְּךָ בְּכָל פַּעַם לְהַעֲבִיר מִדַּעְתְּךָ מַחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת וְרַעְיוֹנִים רָעִים זָרִים. וּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמְּךָ מִמֵּילָא, אַל תָּחוּשׁ וְאַל תִּסְתַּכֵּל לַאֲחוֹרֶיךָ כְּלָל. מַהֵר הִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ. וּתְהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ, יֵשׁ וָיֵשׁ תְּהִלָּה לָאֵל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן שֶׁבִּזְקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה לֵידַע מֵאוֹר כָּזֶה וְכוּ'.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד מְאֹד וַה' יַעֲזֹר לְךָ תָּמִיד.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְיִפְרֹס בִּשְׁלוֹם יְדִידִי רַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר, וְיוֹדִיעוֹ שֶׁבָּאתִי תְּהִלָּה לָאֵל לִבְרָאד בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ. אוֹדוֹת מַלְבּוּשׁ לִבְנִי שֶׁיִּחְיֶה, מִפֹּה אִי אֶפְשָׁר לִי לְהָבִיא. וּבְוַדַּאי מַלְבּוּשׁ הַמֻּכְרָח אֶעֱשֶׂה לוֹ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר לוֹ לְהַצִּילוֹ מִבְּגָדִים צוֹאִים וְיִזְכֶּה לַחֲלוּקָא דְּרַבָּנָן וְכוּ'.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בָּלָק ת"ר בְּרָאד.
רַב שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבִי יְדִידִי כְּנַפְשִׁי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי אַבְרָהָם דֹּב שֶׁיִּחְיֶה, עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ, וְלִידִידִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב אַבָּא שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ.
תְּהִלָּה לְאֵל חַי נִכְנַסְתִּי לְפֹה בְּרָאד בְּיוֹם ג' בְּשָׁבוּעַ זֹאת. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אַחַר שַׁבָּת הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה אָרִים פְּעָמִי לְמַסָּעוֹת לְלֶעמְבֶּערְג. וְהַהוֹצָאָה מְרֻבָּה מְאֹד, וּכְפִי הַנִּרְאֶה קִוִּיתִי לַה' שֶׁאוּכַל לַעֲסֹק בְּעִסְקֵנוּ דִּקְדֻשָּׁה, וַה' יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ. וּלְעֵת עַתָּה תִּרְאוּ לְקַיֵּם מִיָּד לְסַלֵּק לִבְנִי כְּפִי הַוֶּועקְסִיל [הַשְּׁטָר] שֶׁמְּסַרְתֶּם לְיָדוֹ. כִּי כְּבָר הָיָה פֹּה אֶצְלִי הַנָּגִיד שֶׁנִּכְתַּב הַאָן וַוייזִינְג [זִכְרוֹן דְּבָרִים] אֶצְלוֹ, וְהִבְטִיחַ לְסַלֵּק לִי בִּשְׁלֵמוּת. וּכְבָר סִלֵּק בְּנִי הַסַּךְ, וּפְרִיצֶענְט [אַחוּזִים] עוֹלֶה עַל זֶה, עַל כֵּן תְּסַלְּקוּ מִיָּד בְּלִי עִכּוּב יוֹם אֶחָד. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, אַךְ בַּקָּשָׁתִי שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ הַרְבֵּה אֵצֶל כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים שֶׁיַּעַזְרוּ לִי בַּסִּיּוּעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ. הֵן לְפַרְנָסַת בֵּיתִי שֶׁהִשְׁאַרְתִּי רֵיקָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם, הֵן לְעִנְיַן הָעֵסֶק הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.
וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁיִּשְׂמְחוּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ לְהַתְחִיל וְלִגְמוֹר הָעֵסֶק הַזֶּה. וְכָעֵת אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, כִּי טִרְדָּתִי רַבָּה מְאֹד, וְטִלְטוּלִי וּנְדוּדִי קָשֶׁה מִכֹּחִי. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם וִיאַמֵּץ וִיחַזֵּק רִפְיוֹן יָדִי וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה. וְאֵין לִי עַל מִי לְהִשָּׁעֵן, כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁיּוֹשִׁיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו וּבְכֹחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁאָנוּ נִסְמָכִים עָלָיו. וּתְהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ, חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 17
about 1 min · about 60 words · 60% of the book by the end of today
ר' יִצְחָק בֶּן קַצַרְתָּא. ר' יִצְחָק בַּר גוּפְתָּא. רַב יִצְחָק בְּרַבִּי. ר' יִצְחָק בַּר אָבִין. רַב יִצְחָק בַּר אַשִׁיאָן.
רַב יִצְחָק בַּר זֵירָא. רַב יִצְחָק בַּר בִּיסְנָא. רַב יִצְחָק בְּרַב יְהוּדָה. יִצְחָק בְּרֵיהּ דְרַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקֵאל.
ר' יִצְחָק בְּרֵיהּ דְרַבָּה בַּר בַּר חַנָּא. יִצְחָק תַּלְמִיד ר' פָּפָּא. ר' יִצְחָק בְּרַב מְשַׁרְשִׁיָא. ר' יִצְחָק בְּרֵיהּ דְרַב.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן ק״י · סעיף ו׳ – סעיף ט״ו
about 6 min · about 550 words · 57% of the book by the end of today
הַכְּלִי שֶׁלָּשִׁין בּוֹ, צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יְהֵא בָּהּ שׁוּם נֶקֶב אוֹ סֶדֶק, שֶׁיּוּכַל לְהִשָּׁאֵר שָׁם מַשֶּׁהוּ עִסָּה וְתִתְחַמֵּץ. וְלֹא יַנִּיחַ הַכְּלִי בִּשְׁעַת לִישָׁה עַל כָּרִים וּכְסָתוֹת פֶּן תִּתְחַמֵּם. וְיִזָּהֵר שֶׁלְּאַחַר כָּל שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה [דַקָּה] (מִנּוּטִין) יְנַקֶּה אֶת הַכְּלִי הֵיטֵב, וְגַם יִרְחַץ יָדָיו הֵיטֵב. וְכֵן הַדַּפִּין וְהָעֵצִים שֶׁמְגַלְגְּלִין בָּהֶם, יַשְׁגִּיחוּ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יְהֵא בָּהֶם שׁוּם נֶקֶב אוֹ סֶדֶק. וּלְכָל הַפָּחוֹת לְאַחַר שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה [דַקָּה] (מִנּוּטִין) יְנַקּוּ אוֹתָם הֵיטֵב. וְכֵן הַכֵּלִים שֶׁמְנַקְּבִים בָּהֶם, שֶׁלֹּא יְהֵא עֲלֵיהֶם אֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ עִסָּה. וְכֵן הַמַּרְדֶּה שֶׁמַּכְנִיסִין בּוֹ אֶת הַמַּצּוֹת לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יְהֵא בָּהּ שׁוּם סֶדֶק, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בָּהּ עִסָּה וְיִתְחַמֵּץ (תנ"ט).
אִם נָפַל לְתוֹךְ הָעִסָּה אֵיזֶה דָּבָר חָרִיף, כְּגוֹן מֶלַח אוֹ תַּבְלִין אוֹ סִיד חַי, אֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ, וְנִלֹּשׁ בְּתוֹכָהּ, כָּל הָעִסָּה אֲסוּרָה, מִשּׁוּם דְּמִתְחַמֶּמֶת שָׁם. וְאִם נִמְצָא בְּתוֹךְ הָעִסָּה גַּרְעִין תְּבוּאָה, יִטּוֹל מִן הָעִסָּה כָּעֳבִי אֶצְבַּע סְבִיב הַגַּרְעִין וְיַשְׁלִיךְ, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר (תנ"ה תס"ז).
יִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ אֶת הָעִסָּה אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד בְּלִי עֵסֶק. וּמִיָּד כְּשֶׁנִּגְמְרָה הָעִסָּה, יְחַלְקָהּ כֻּלָּה לְהַמְגַלְגְּלִים. וְעַל כֵּן יֵשׁ לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת עִסָּה גְּדוֹלָה רַק כְּפִי עֵרֶךְ הַמְגַלְגְּלִים. וְאִם נִשְׁאַר מִן הָעִסָּה בִּידֵי הַמְחַלֵּק, יְלוּשְׁנָּה וְיַעֲסֹק בָּהּ, שֶׁלֹּא תָּנוּחַ אֲפִלּוּ רֶגַע בְּלִי עֵסֶק.
הַמְגַלְגְלִים יְגַלְגְלוּ בִּזְרִיזוּת, וְאַל יִשְׁהוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּצָּה כִּדְמוּת אֵיזוֹ צוּרָה. וְיַשְׁגִּיחוּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ פֵּרוּרִין מִן הָעִסָּה עַל הַדַּף. וְגַם שֶׁלֹּא יְהֵא מֻדְבָּק בִּידֵיהֶם שׁוּם עִסָּה. וּמִיָּד כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁנִּדְבְּקָה בָּהֶן קְצָת עִסָּה, יִרְחֲצוּ יְדֵיהֶם הֵיטֵב.
מִיָּד לְאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה הַמַּצָּה, יְנַקְּבוּהָ בִּזְרִיזוּת. וְלֹא יַעֲשׂו אֵיזֶה צִיּוּר בְּמַה שֶּׁמְנַקְּבִים, אֶלָּא יְמַהֲרוּ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, וּמִיָּד יִתְּנוּהָ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר. וְיִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יַשְׁהֶה אוֹתָהּ אֲפִלּוּ מְעַט נֶגֶד פִּי הַתַּנּוּר, כִּי שָׁם תְּמַהֵר לְהַחְמִיץ. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהַדֵּר שֶׁזֶּה שֶׁהוּא מוֹשִׁיט אֶת הַמַּצּוֹת לָאוֹפֶה יִהְיֶה בַּעַל תּוֹרָה וִירֵא שָׁמַיִם שֶׁיְדַקְדֵק בָּזֶה (תנ"ט ת"צ).
הַיָּרֵא דְּבַר ה', יִזָּהֵר שֶׁקֹּדֶם אֲפִיַּת הַמַּצּוֹת שֶׁלּוֹ, יַסִּיקוּ הֵיטֵב מֵחָדָשׁ אֶת הַתַּנּוּר וִיפַזְרוּ אֶת הַגֶּחָלִים עַל פְּנֵי כֻלּוֹ, כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם זֶה אֲשֶׁר אָפָה קֹדֶם לוֹ הָיָה נִזְהָר בְּכָל הַזְּהִירוּת (חַיֵּי אָדָם).
הָאוֹפֶה יִזָּהֵר מְאֹד לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא תִּתְכַּפֵל אֵיזוֹ מַצָּה, וְגַם שֶׁלֹּא תִגַּע אַחַת בַּחֲבֶרְתָּהּ, כִּי בְּמָקוֹם הַנְּגִיעָה, וְכֵן בְּמָּקוֹם שֶׁמִּתְכַּפֶּלֶת, אֵינָהּ נֶאֱפֵית מַהֵר וּמִתְחַמֶּצֶת. וְאִם אֵרַע שֶׁנִּתְכַּפְּלָה אוֹ שֶׁנִּתְנַפְּחָה אֵיזוֹ מַצָּה, צְרִיכִין לִשְׁבּוֹר [וּלְהַשְׁלִיך] אֶת הַמָּקוֹם הַהוּא וְהוּא חָמֵץ, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר. אֲבָל אִם נָגְעוּ זוֹ בָּזוֹ בַּתַּנּוּר כְּשֶהֵן עֲדַיִן לַחוֹת, יֵשׁ לְהַתִּיר בְּדִיעֲבַד. מַצָּה נְפוּחָה, הַיְנוּ שֶׁנִּכָּר שֶׁנִּתְחַלְּקָה הַמַּצָּה בְּעָבְיָהּ, וְהֶחָלָל הוּא כְּמוֹ רֹחַב אֲגוּדָל.
צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִן הַתַּנּוּר כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נֶאֱפְתָה קְצָת, עַד שֶׁאִם הָיוּ פּוֹרְסִין אוֹתָהּ לֹא הָיוּ כְּעֵין חוּטִין נִמְשָׁכִין. כִּי קֹדֶם שִׁעוּר זֶה, הֲרֵי עֲדַיִן כְּמוֹ עִסָּה. וּכְשֶׁהִיא חוּץ לַתַּנּוּר, תְּמַהֵר לְהַחְמִיץ. וְגַם הַמַּרְדֶּה שֶׁהוֹצִיאוּהָ עָלָיו, גַם כֵּן אֲסוּרָה עוֹד לְמַצּוֹת. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לֵידַע אִם הָיוּ חוּטִין נִמְשָׁכִין מִמֶּנָּהּ אוֹ לֹא, יֵשׁ לְהַחְמִיר מִסָּפֵק. אַךְ אִם קָרְמוּ פָּנֶיהָ, יֵשׁ לְהָקֵל.
רָאוּי לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁיְהֵא הוּא בְּעַצְמוֹ עוֹמֵד וּמַשְׁגִּיחַ בַּעֲשִׂיַּת וַאֲפִיַּת הַמַּצּוֹת שֶׁלּוֹ וּלְהַזְהִירָם שֶׁיַּעֲשׂוּ בִּזְרִיזוּת וּבְהַשְׁגָּחָה. וְכָךְ הָיוּ עוֹשִׂים גְּדוֹלֵי יִשְֹרָאֵל הָרִאשׁוֹנִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְכֵן עוֹשִׂין גַּם בִּזְמַנֵּנוּ (ת"ס).
הַמַּצּוֹת שֶׁהֵם לָצֵאת בָּהֶן יְדֵי חוֹבַת אֲכִילַת מַצָּה בִּשְׁנֵי לֵילוֹת הָרִאשׁוֹנִים, נִקְרָאוֹת מַצּוֹת מִצְוָה. וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹתָן לְשֵׁם מִצְוָה, עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל גָּדוֹל בֶּן דַּעַת, שֶׁהוּא בֶּן שְׁלֹש עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וְאִשָּׁה בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד. וּבְכָל הָעֲשִׂיּוֹת יֹאמַר הָעוֹשֶׂה, לְשֵׁם מַצַּת מִצְוָה, אֲפִלּוּ בִּשְׁאִיבַת הַמַּיִם. (כָּל הַדִּינִים שֶׁכָּתַבְנוּ בְּעִנְיַן אֲפִיַּת הַמַּצּוֹת, זֶהוּ לְמִנְהָגֵנוּ שֶׁאוֹפִין הַכֹּל לִפְנֵי הַפֶּסַח. אֲבָל בִּמְקוֹם הַדְּחָק שֶׁאוֹפִין גַּם בְּפֶּסַח, יֵשׁ בָּזֶה עוֹד חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת עַל מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ. וְכֵן הַנּוֹהֲגִין לֶאֱפוֹת מַצּוֹת מִצְוָה בְּעֶרֶב פֶּסַח לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, צְרִיכִין זְהִירוּת יְתֵרָה).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קי״ג
"אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה, אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים מָתַי תָּבוֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי, תּם וָישֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ, וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ פְּדֵנִי וְחָנֵּנִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, הַתָּמִים בְּמַעֲשָׂיו, הַתָּם וּמִתַּמָם עִם תְּמִימִים, רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי לִתְמִימוּת בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמִי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים וּתְמִימִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר אֲשֶׁר זָכוּ לְשַׁמֵּשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְקַבֵּל מֵהֶם דֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר וְאֶזְכֶּה לְסַלֵּק וּלְבַעֵר וּלְבַטֵּל כָּל חָכְמָתִי וְשִׂכְלִי וְדַעְתִּי נֶגְדָּם, כְּאִלּוּ אֵין לִי שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל, רַק לְקַיֵּם כָּל הַיּוֹצֵא מִפִּיהֶם וְעַל כָּל אֲשֶׁר יאמְרוּ "כִּי הוּא זֶה" לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמאל רַחֵם עָלַי בַּעַל הָרַחֲמִים, וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי בִּלְבּוּלִים וּמִכָּל מִינֵי חָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁאֵינָם אֲמִתִּיִּים רַחֵם עָלֵינוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵהֶם, אַל יִשְׁעוּ אֶל דַּרְכֵיהֶם לִבִּי, וְלֹא אָסוּר מֵאִמְרֵי פִיהֶם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים אֲמִתִּיִּים הַמְּנַהֲלִים אוֹתָנוּ בְּרַחֲמִים בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת, עַל פִּי דַרְכֵי הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ מִפִּי משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי כְפִירוֹת וּבִלְבּוּלֵי אֱמוּנָה הַבָּאִים מֵחָכְמוֹת הָאֵלֶּה זַכֵּנוּ וְהַכְנִיסֵנוּ לְתוֹךְ דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וּלְקַיֵּם אֶת כָּל תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה וּבֶאֱמֶת וּבְתָמִים כָּל יְמֵי חַיַּי "יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ" כִּי "אַתָּה הוּא יְהוָה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְׁמוֹ אַבְרָהָם, וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ" כִּי הָלַךְ לְפָנֶיךָ בִּתְמִימוּת כִּי הָיָה ראשׁ לְכָל הַמַּאֲמִינִים הָאֲמִתִּיִּים הַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים הָעוֹבְדִים אוֹתְךָ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּזְכוּתוֹ וּבִזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְהַתְּמִימִים
Read the complete passage on Sefaria ↗רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי לְהַתְחִיל מֵעַתָּה לֵילֵךְ בְּדַרְכְּךָ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְתָסִיר מִמֶּנִּי לֵבָב הָעִקֵּשׁ, שֶׁלֹּא יִשְׂטֶה לְבָבִי אֶל דַּרְכֵי הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל הַנּוֹהֲגִים בָּעוֹלָם שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִים וּמוֹנְעִים מְאד מִלַּחְשׁב עַל תַּכְלִיתֵנוּ וְסוֹפֵנוּ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וַאֲבַעֵר וַאֲסַלֵּק מִלְּבָבִי כָּל הַחָכְמוֹת הָאֵלֶּה, וְאֵדַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ גּדֶל שְׁטוּתִי וְחֶסְרוֹנִי מֵהַדָּעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי", וּכְתִיב. "וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ" וּכְתִיב. "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי" רַחֵם עָלַי לְבַל אֶטְעֶה בְּעַצְמִי בְּשׁוּם חָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַמְבַלְבְּלִין הַרְבֵּה, רַק אֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּי רַבּוֹתֵינוּ הָאֲמִתִּיִּים וּלְבַטֵּל דַּעְתִּי וְשִׂכְלִי נֶגְדָּם לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לִי שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל כַּאֲשֶׁר הוּא בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" וְנֶאֱמַר. "יְהוָה מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ, מִי יִשְׁכּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ, הוֹלֵךְ תָּמִים וּפעֵל צֶדֶק, וְדבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" חֲמל עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
Read the complete passage on Sefaria ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קי״ד
"פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה עֵינִי דָאֲבָה מִנִּי ענִי קְרָאתִיךָ יְהוָה בְכָל יוֹם שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי", מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל תַּחֲנוּנָי, וְהוֹרֵנִי וְלַמְּדֵנִי דְרָכֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וַעֲצוֹתֶיךָ הַיְשָׁרוֹת בְּכָל עֵת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב מְהֵרָה מִמַּעֲשַׂי הָרָעִים וּמִמַּחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנִּים עַד שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וּתְחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ דַּעַת וָשֵׂכֶל אֲמִתִּי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת, וְלֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַדְלוּת וְגַבְהוּת וְרָמוּת רוּחָא כִּי בֶּאֱמֶת לְפִי פְּחִיתוּתִי לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה כְּלָל לְהִנָּצֵל מִגֵּאוּת כִּי מִי אָנכִי שֶׁיַּעֲלֶה עַל לִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת, אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי רָחוֹק מֵאִתְּךָ כָּל כָּךְ, אַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ אוֹרְבִים עָלַי מִכָּל צַד בְּכָל עֵת, עַד אֲשֶׁר מְבַלְבְּלִים דַּעְתִּי בִּפְנִיּוֹת וְגֵאוּת, בִּפְרָט בְּעֵת שֶׁאָנוּ רוֹצִים לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, אֲשֶׁר בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתְךָ שָׁם אָנוּ מוֹצְאִים עַנְוְתָנוּתְךָ, שֶׁתָּחוֹס וְתַחְמל עָלַי בְּכָל עֵת וְתִהְיֶה עִמִּי וְתִשְׁמְרֵנִי תָמִיד שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל לִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַבְהוּת כְּלָל, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית בְאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל יְדֵי עֲנָוָה זוֹכִים לִשְׁמִירַת הַבְּרִית וְתַצִּילֵנוּ מֵעֲנָוָה פְּסוּלָה רַק אֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב "הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 228 of 385 in the cycle of 5787
Estimated study time today: short about 3 min · full about 36 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 24 Nisan): Acharei Mot
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on April 27, 2027, at about 19:15.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · שלש רגלים
בְּיוֹם טוֹב צָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה. כִּי בְּכָל הַיָּמִים טוֹבִים הָעוֹלָם נִדּוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל: בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים וְכוּ'. עַל־כֵּן צְרִיכִין אָז לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְעַל־יְדֵי זֶה יוֹצֵא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת כַּנַּ"ל וּמְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה: (שם)
Leap year: the study is divided into 385 days.
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.