Sichot HaRan 152

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר לְאֶחָד שֶׁ״מִּי שֶׁהָיָה בַּעַל מַחֲלֹקֶת בְּגִלְגּוּל הֶעָבָר, אֲזַי כְּשֶׁנִּתְגַּלְגֵּל נַעֲשָׂה אִטֵּר יָד״. וְרֶמֶז לַדָּבָר מַה דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (א יז. ח”ג קעו.) עַל קֹרַח, שֶׁהוּא בַּעַל מַחֲלֹקֶת, דְּבָעֵי לְאַחְלְפָא יְמִינָא (כֹּהֵן) בִּשְׂמָאלָא (לֵוִי). וּבִשְׁבִיל זֶה עָנְשׁוֹ: כְּשֶׁנִּתְגַּלְגֵּל, נַעֲשָׂה אִטֵּר יָד, שֶׁנֶּחֱלַף אֶצְלוֹ שְׂמֹאל בְּיָמִין. וּבְסֵפֶר הָ״אָלֶף בֵּית״ (ספר המידות אוֹת א’, אֱמֶת) כָּתַב בְּעִנְיָן אַחֵר: ״מִי שֶׁהָיָה שַׁקְרָן בַּגִּלְגּוּל הֶעָבַר״ וְכוּ’ (כְּשֶׁנִּתְגַּלְגֵּל, נַעֲשָׂה אִטֵּר יָד). עוֹד שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי שְׁמוּאֵל מִטֶּעפְּלִיק בְּעֵת שֶׁנָּסַע עִמּוֹ לְנָאוְורִיטְשׁ (הוא שימש את רבינו בנסיעתו זו) וְכוּ’, שֶׁאָמַר לוֹ פַּעַם אַחַת: “אֵיךְ יָשַׁנְתִּי אֲנִי וְאֵיךְ יָשַׁנְתָּ אַתָּה? אֲנִי יָשַׁנְתִּי בְּעִנְיַן אִטֵּר יָד״, כְּלוֹמַר: שֶׁבִּשְׁעַת שֵׁנָה שֶׁלּוֹ הָיָה עוֹסֵק בְּעִנְיַן אִטֵּר יָד. וְהִזְכִּיר אָז מֵעִנְיַן שֵׁבֶט בִּנְיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם שֶׁהָיָה בָּהֶם שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ אִטֵּר יָד יְמִינוֹ.