Shabbat
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · שבת
אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל רַק בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כָּל שִׁתָּא יוֹמִין: (לק"א סי' רע"ו)
Opening the day with Rabbeinu's teaching
Shabbat, 11 Av 5787 · August 14, 2027
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה כ״ח · אות א׳ – אות א׳
about 7 min · about 700 words · 86% of the book by the end of today
דַּע, שֶׁיֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת, כִּי יֵשׁ תּוֹרָה שֶׁלֹּא נִתְּנָה אֲפִלּוּ לִדְרֹשׁ, וְיֵשׁ תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לִדְרֹשׁ וְלֹא נִתְּנָה לִכְתֹּב. וְיֵשׁ שֶׁנִּתְּנָה לִכְתֹּב, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין ס:): דְּבָרִים שֶׁבְּעַל־פֶּה אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם בִּכְתָב וְכוּ'. וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְחִין וּלְהַכִּיר בֵּין הַתּוֹרוֹת, אֵיזֶהוּ נִתְּנָה לִכְתֹּב, וְאֵיזֶהוּ לֹא נִתְּנָה לִכְתֹּב – הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר אֶת אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי בֵּין הָאֻמּוֹת, וַאֲפִלּוּ אִם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹמֵד בֵּין כַּמָּה אֻמּוֹת, יָכוֹל לְהַכִּירוֹ. וְסוֹד זֶה מְרֻמָּז בַּפָּסוּק (הושע ח׳:י״ב): אֶכְתָּב לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי כְּמוֹ זָר נֶחֱשָׁבוּ; הַיְנוּ כְּשֶׁכּוֹתְבִין רֻבֵּי תּוֹרָתִי, הַיְנוּ רַב יוֹתֵר מֵהָרָאוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹתְבִין מַה שֶּׁלֹּא נִתָּן לִכְתֹּב כַּנַּ"ל, אֲזַי כְּמוֹ זָר נֶחֱשָׁבוּ, הַיְנוּ שֶׁאֵין יוּכַל לְהַכִּיר אֶת הַיִּשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ זָר נֶחֱשָׁב אֶצְלוֹ, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ לְזָר וּלְנָכְרִי, וְכֵן לְהֵפֶךְ, שֶׁיּוּכַל לִטְעוֹת עַל הַנָּכְרִי שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. כִּי עִקָּר הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת מַה שֶּׁלֹּא נִתָּן לִכְתֹּב, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כְּמוֹ דְּאִיתָא, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִתְּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, מֵחֲמַת שֶׁצָּפָה שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, וְיַעְתִּיקוּ הָאֻמּוֹת לְעַצְמָן תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, עַל־כֵּן נָתַן לָנוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁזֶּה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַעְתִּיק, מֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּעַל־פֶּה. נִמְצָא שֶׁעִקָּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁלֹּא נִתַּן לִכְתֹּב. וְיֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל חֵלֶק מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁלֹּא נִתַּן לִכְתֹּב. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁמַּכִּיר בֵּין הַתּוֹרוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לִכְתֹּב וְשֶׁלֹּא נִתְּנוּ לִכְתֹּב, הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בֵּין יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת, כִּי זֶה עִקָּר הֶבְדֵּלָם כַּנַּ"ל:
כְּשֶׁאֵרַע שְׁאֵלָה בְּבֵית הָאָדָם עַל־יְדֵי תַּעֲרֹבֶת אִסּוּר בְּהֶתֵּר, וְאֵין בְּהֶתֵּר כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת הָאִסּוּר – בָּזֶה מַרְאִין לוֹ, שֶׁפָּגַם בְּאֵיזֶהוּ יִחוּד שֶׁל מַעְלָה. כִּי כָל הַיִּחוּדִים וְהַזִּוּוּגִים הֵם בְּחִינַת בִּטּוּל אִסּוּר. וְזֶה בְּחִינַת: וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת; נִמְצָא שֶׁמֵּאִסּוּר נַעֲשֶׂה הֶתֵּר, כִּי בַּתְּחִלָּה הִיא אֲרוּסָה, וְאָז הִיא אֲסוּרָה, וְאַחַר־כָּךְ נַעֲשֵׂית הֶתֵּר בְּנִשּׂוּאִין. וְעַל־כֵּן גַּם בַּזִּוּוּג הַתַּחְתּוֹן שֶׁל זֶה הָעוֹלָם נֶאֱמַר (תהילים ס״ח:ז׳): אֱלֹקִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, הַיְנוּ זִוּוּגִים. כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, (סוטה ב) זֶה הַפָּסוּק לְעִנְיַן זִוּוּגִים, אֲזַי: מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, הַיְנוּ שֶׁנַּעֲשָׂה הָאִסּוּר כָּשֵׁר וְהֶתֵּר, בְּחִינַת בִּטּוּל הָאִסּוּר כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֵין נִתְבַּטֵּל הָאִסּוּר, וְהַשְּׁאֵלָה אֲסוּרָה, הִיא סִימָן שֶׁפָּגַם בְּיִחוּד שֶׁל מַעְלָה, כִּי הַיִּחוּד הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הָאִסּוּר כַּנַּ"ל:
כְּשֶׁבָּא סֵפֶר חָדָשׁ לָעוֹלָם, וְזֶה מְבֹאָר אֶצְלֵנוּ, שֶׁיֵּשׁ חִדּוּשִׁים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי דְּמָעוֹת (כַּמּוּבָא בְּסִימָן רסב), אֲזַי אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת שֶׁל הַחִדּוּשִׁים, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשָׂה הַסֵּפֶר הֶחָדָשׁ, הֵם עוֹמְדִים כְּנֶגֶד גְּזֵרוֹת הָאֻמּוֹת, וּמְבַטְּלָן: וְהַדָּבָר מְבֹאָר, כִּי כָל כֹּחָם הִיא מִן הַדְּמָעוֹת שֶׁל עֵשָׂו, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת הַנַּ"ל, הֵם עוֹמְדִים כְּנֶגְדָּם וּמְבַטְּלָן. וְזֶה אוֹתִיּוֹת בְּכִיָּה – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם (הוֹשֵׁעַ ב) – מַה חוֹל הַיָּם מֵגֵן מִן גַּלֵּי הַיָּם, שֶׁלֹּא יִשְׁטְפוּ הָעוֹלָם, כֵּן בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵגֵן עֲלֵיהֶם הַבְּכִיָּה וְהַדְּמָעוֹת כְּנֶגֶד גְּזֵרוֹת הָאֻמּוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה: וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם – מִסְפַּר הַיְנוּ מִסֵּפֶר הַנַּ"ל, מִשָּׁם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, הַיְנוּ בְּכִיָּה וּדְמָעוֹת שֶׁל הַחִדּוּשִׁין שֶׁבַּסֵּפֶר, שֶׁמֵּגֵן עֲלֵיהֶם כַּנַּ"ל:
עַל־יְדֵי הַנְּגִינָה אָדָם נִכָּר אִם קִבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה. וְסִימָן: בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ (במדבר ז׳:ט׳), וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין יא): אֵין יִשָּׂאוּ אֶלָּא לְשׁוֹן שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, וּמִקְרָא זֶה נֶאֱמַר בְּמַשָּׂא בְּנֵי קְהָת, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִין בַּכָּתֵף אֶת הָאָרוֹן, הַיְנוּ בְּחִינַת עֹל תּוֹרָה:
יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים, וְהֵם יוֹדְעִים פָּנִים בַּתּוֹרָה, אַךְ הֵם צְרִיכִים לְהַעֲלִים תּוֹרָתָם, וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין מַעֲשֶׂה מֵהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב עִם הַדַּרְשָׁן. וְגַם אֶצְלוֹ יֵשׁ לִפְעָמִים, שֶׁיּוֹדֵעַ תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פָּנִים, דְּהַיְנוּ פָּנִים בַּתּוֹרָה, וְהוּא צָרִיךְ לְהַעְלִימָהּ, וְאֵינוֹ אוֹמְרָהּ, וְלִפְעָמִים אֵינוֹ כּוֹתְבָהּ כְּלָל, וְלִפְעָמִים כּוֹתְבָהּ וְאַחַר־כָּךְ שׂוֹרְפָהּ. וּבֶאֱמֶת אִם הָיְתָה נִכְתֶּבֶת, הָיָה מִזֶּה סֵפֶר וְהָיָה בָּא בְּתוֹךְ הָעוֹלָם. וְגַם יֵשׁ בָּהֶם שֵׁמוֹת, בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, אַךְ הָעוֹלָם מְקַלְקְלִין זֹאת, וּצְרִיכִין לְהַעְלִימָהּ וּלְשׂוֹרְפָהּ. אֲבָל הוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם, מַה שֶּׁנֶּעְלָם וְנִשְׂרָף תּוֹרוֹת וּסְפָרִים הַלָּלוּ. כִּי גַּם יֵשׁ כַּמָּה סְפָרִים, שֶׁכְּבָר נַעֲשׂוּ סְפָרִים וְנִמְחוּ וְנֶאֶבְדוּ מִן הָעוֹלָם, כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַקַּדְמוֹנִים, תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, עָשׂוּ סְפָרִים הַרְבֵּה, אַךְ נֶאֶבְדוּ. אַךְ הוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם, כִּי אִם לֹא הָיָה זֹאת, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָנוּ כְּלָל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה סִפְרֵי מִינִין, שֶׁאִם הָיוּ, חַס וְשָׁלוֹם, מִתְפַּשְּׁטִין בָּעוֹלָם, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר כְּלָל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, שֶׁעָשָׂה שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וְאָמַר: הִנֵּה אֱלֹקֶיךָ יִשְׂרָאֵל וְכוּ' (מלכים־א יב), וְהִטְעָה כָּל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם – הֲיַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁהִטְעָה עַם רָב בִּשְׁטוּת כָּזֶה לַעֲבֹד עֲגָלִים, אַךְ בְּוַדַּאי הָיָה בָּזֶה חָכְמוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד מְאֹד שֶׁל אֶפִּיקוֹרְסוּת, וְאִם הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, נִמְצָא עַתָּה דַף אֶחָד מִסְּפָרִים הַלָּלוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הָיוּ מִתְרַחֲקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל. וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא טוֹבָה מַה שֶּׁנִּתְעַלְּמִין וְנִשְׂרָפִין הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות רנ״ו – אות רנ״ז
about 2 min · about 160 words · 86% of the book by the end of today
שבח את 'אקדמות' מאד־מאד. ואמר שישראל, מחמת שהם משקעים ורגילים כל כך בטוב, על כן אין מרגישין כל כך את שבח מעלת גדלת השבח הקדוש הזה של 'אקדמות' שאומרים בשבועות. ואמר: מי שיודע מעלת השיר של 'אקדמות' עם הנגון שלו, כמו שרגילין העולם לזמר אותו בנגון הידוע, הוא דבר נפלא וחדוש גדול מאד. והתחיל לומר קצת איזה תבות מאקדמות עם הנגון. ואמר ש'אקדמות' הוא שיר של חשק (עין בהמעשה של הבערגיר, שם מדבר משיר של חשק). כל זה ספר בשבועות אחר תפלת שחרית בבקר השכם, כנהוג בשבועות, והיה יושב אצל הסעדה של מאכלי־חלב, וכבר התפללו בבית־הכנסת פעם שני, וזמר החזן 'אקדמות', ואז דבר עמנו ממעלת השיר הקדוש הזה, והפליג במעלתו מאד:
אָמַר שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁחָטָא הָאָדָם, וְאָמַר (תְּהִלִּים לד): “עֵינֵי ה’ אֶל צַדִּיקִים”, הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם "עֵינֵי ה'". וְזֶהוּ “עֵינֵי ה’ אֶל צַדִּיקִים”, שֶׁ"עֵינֵי ה’" הֵם אֵצֶל הַ"צַּדִּיקִים", וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי הֵם יְכוֹלִים לְהִסְתַּכֵּל בְּ"עֵינֵי ה’" וְלָדַעַת כָּל מַה שֶּׁעָבַר הָאָדָם. וּלְכַמָּה בְּנֵי אָדָם גִּלָּה וְאָמַר לָהֶם כָּל מַה שֶּׁעָבְרוּ:
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ח
about 1 min · about 40 words · 88% of the book by the end of today
והיה מתפאר עצמו מאד במה שזכה להיות בארץ ישראל, וגם בסוף ימיו אמר שהוא מחיה עצמו מאד במה שזכה להיות בארץ ישראל. ואמר זה אני יודע מכבר, שכשאדם רוצה לעשות איזה דבר שבקדושה ויש לו מניעות על זה וכו' כמבואר כל זה לקמן.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תק״א – אות תק״ד
about 2 min · about 250 words · 82% of the book by the end of today
(נח) מִכְּבָר אָמַר שֶׁחָפֵץ מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ פַּרְנָסָה. אַף־עַל־פִּי שֶׁבִּטָּחוֹן גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן טוֹב מְאֹד כְּשֶׁזּוֹכִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲמַד פַּרְנָסָה, כִּי בְּמָקוֹם עֲבוֹדַת הַבִּטָּחוֹן בִּמְקוֹם זֶה יַעֲשֶׂה עֲבוֹדָה אַחֶרֶת. כְּלוֹמַר כִּי אִם לֹא יִהְיֶה לוֹ מַעֲמַד פַּרְנָסָה וְיִהְיֶה לוֹ בִּלְבּוּל הַדַּעַת מֵהַפַּרְנָסָה וְיִצְטָרֵךְ בְּכָל פַּעַם לְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן, בְּמָקוֹם זֶה יַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָה אַחֶרֶת וְהִתְחַזְּקוּת אַחֵר בִּשְׁאָר עִנְיְנֵי עֲבוֹדַת ה', וְהָבֵן. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אָמַר שֶׁהָעִקָּר הוּא בִּטָּחוֹן, וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן נָאר בִּטָּחוֹן:
(נט) אָמַר אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ הַמְקַבְּלִים מְבַקְשִׁים וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם, מֵאַחַר שֶׁכָּל פַּרְנָסָתָם הוּא מִמַּה שֶּׁמְּקַבְּלִים מֵאֲחֵרִים. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה עֲבוֹדָה וְשֵׂכֶל אֵיךְ לְקַבֵּל מָמוֹן מְיִּשְׂרָאֵל, וְכָל פַּרְנָסָתוֹ יִהְיֶה מִמַּה שֶּׁמְּקַבֵּל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יִהְיֶה מְקַבֵּל כְּלָל, וְלֹא יִהְיֶה נִצְרָךְ לְמַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם. וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לָזֶה הַשֵּׂכֶל, וְלֹא יִהְיֶה נִצְרָךְ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם חַס וְשָׁלוֹם:
(ס) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶּׁאָמַר שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִין עַל הָאָדָם עוֹשִׂין לוֹ טוֹבָה. כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִגְדֹּל וְלִצְמֹחַ כְּמוֹ כְּשֶׁנּוֹטְעִין גַּרְעִין בָּאָרֶץ אִם הָיְתָה כָּל הָאָרֶץ אֲדוּקָה יַחַד לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁר שֶׁיֻּגְדַּל וְיֻצְמַח מֵהַגַּרְעִין אִילָן, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁתֵּחָלֵק הָאָרֶץ קְצָת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לְהָאִילָן לְהִתְגַּדֵּל. כְּמוֹ כֵן עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִין, עַל־יְדֵי־זֶה נוֹתְנִין לוֹ מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּל וְלִצְמֹחַ:
(סא) מֵעִנְיַן הַפְלָגַת גְּדֻלַּת הָאָדָם אָמַר כְּשֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה כָּךְ בְּיָדָיו נַעֲשֶׂה כָּךְ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּכְשֶׁעוֹשֶׂה כָּךְ בְּיָדָיו נַעֲשֶׂה כָּךְ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "וָואס טַייטְשׁ אַמֶענְשׁ אַז עֶר טוּט אַזוֹי אַמַאךְ מִיט דֶער הַאנְד וֶוערְט אַזוֹי גִיטָאן אִין כָּל הָעוֹלָמוֹת, אִין אַז עֶר טוּט אַזוֹי אַמַאךְ מִיט דֶער הַאנְד וֶוערְט אַזוֹי גִיטָאן אִין כָּל הָעוֹלָמוֹת":
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · ראיה · אות ב׳ – אות ט׳
about 1 min · about 90 words · 87% of the book by the end of today
ב.. חֶסְרוֹן הַלְּבָנָה וּלְקוּתָהּ מַזִּיק לַחֲלוּשֵׁי הָרְאוּת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ג. קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ מְסֻגָּל לְרַפְּאוֹת חֲלוּשֵׁי הָרְאוּת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ד. תִּקּוּן חֲצוֹת מְסֻגָּל לַחֲלוּשֵׁי הָרְאוּת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ה. עַל יְדֵי שְׁבוּעָה בָּא כְּאֵב עֵינַיִם.
Read the complete passage on Sefaria ↗ו. הַצְּבוּעִים גּוֹרְמִים כְּאֵב עֵינַיִם לַהֲמוֹן עַם, הַטּוֹעִים בָּם.
Read the complete passage on Sefaria ↗ז. כְּשֶׁאָדָם גָּדוֹל מַרְגִּישׁ אֵיזֶהוּ כְּאֵב בְּעֵינָיו, יֵדַע שֶׁבְּנוֹ אוֹ תַּלְמִידוֹ עָשֹוּ אֵיזֶהוּ עֲבֵרָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ח. מִי שֶׁעוֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע, עַל יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִבִּזְיוֹנוֹת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ט. כְּשֶׁאָדָם יוֹצֵא לַשּׁוּק וּמִתְיָרֵא, שֶׁלּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר עַל יְדֵי הָרְאִיָּה, שֶׁיִּרְאֶה נָשִׁים יָפוֹת, יאמַר הַפָּסוּק "הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה" וְכוּ', וְעַל יְדֵי זֶה יִנָּצֵל מֵרְאוֹת.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות כ״ה – אות כ״ו
about 1 min · about 90 words · 87% of the book by the end of today
אָמַרְתִּי אֲנִי לָהֶם: [הַיְנוּ הַחֵרֵשׁ שֶׁמְּסַפֵּר כָּל זֶה אָמַר לָהֶם] הֲלא אַתֶּם צְרִיכִים אֵלַי, כִּי אַתֶּם לא תּוּכְלוּ לֵילֵךְ לְשָׁם לְהוֹשִׁיעַ לָהֶם כַּנַּ"ל עַל כֵּן אַתֶּם תִּשָּׁאֲרוּ כָּאן וַאֲנִי אֵלֵךְ עִם הַשְּׁלוּחִים לְהוֹשִׁיעַ לָהֶם.
Read the complete passage on Sefaria ↗וְהָלַכְתִּי עִמָּהֶם וְנִכְנַסְתִּי בַּמְּדִינָה בְּאֵיזֶה עִיר וּבָאתִי, וְרָאִיתִי שֶׁבָּאִים אֲנָשִׁים וְאוֹמְרִים אֵיזֶה דְּבַר הֲלָצָה [שֶׁקּוֹרִין בדיחה] וְאַחַר כָּךְ מִתְקַבְּצִים עֲלֵיהֶם עוֹד אֵיזֶה בְּנֵי אָדָם עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה אֵיזֶה קִבּוּץ וְאוֹמְרִים אֵיזֶה דִּבְרֵי הֲלָצוֹת [הַיְנוּ בדיחות] וְהֵם מְחַיְּכִים וְשׂוֹחֲקִים וְהִטֵּיתִי אזֶן וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהֵם מְדַבְּרִים נִבּוּל פֶּה וְזֶה אוֹמֵר דִּבְרֵי נִבּוּל פֶּה וְזֶה אוֹמֵר בְּדַקּוּת יוֹתֵר וְזֶה שׂוֹחֵק וְזֶה יֵשׁ לוֹ הֲנָאָה וְכַיּוֹצֵא.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · תפלה · קטע ל״ז – קטע מ״ב
about 2 min · about 210 words · 89% of the book by the end of today
עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא בַּפֶּה דַּיְקָא, שֶׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בְּפֶה מָלֵא וְאֵין דַּי בְּמַחֲשָׁבָה לְבַד, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת. כִּי הַדִּבּוּר הוּא כְּלֵי הַשֶּׁפַע שֶׁבָּהֶם מְקַבְּלִים הַשֶּׁפַע, וּלְפִי הַדִּבּוּר כֵּן הַשֶּׁפַע, אִם הַדִּבּוּר, הַיְנוּ כְּלֵי הַשֶּׁפַע, הִיא בִּשְׁלֵמוּת וּבְמִלּוּאָהּ, אֲזַי יְכוֹלִים לְקַבֵּל בָּהֶם רֹב שֶׁפַע. עַל־כֵּן כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו בְּדִּבּוּר פֶּה דַּיְקָא, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יִמְשֹׁךְ הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל: (לק"א סי' ל"ד אות ג')
מַה שֶּׁמַּכִּין כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי זֶה נִטְהָר אֲוִיר הַמָּקוֹם שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְפַּלֵּל שָׁם, וְשׁוֹאֵב אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ כְּמוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, עַל־יְדֵי זֶה הַתְּפִלָּה הִיא בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהִיא תִּקּוּן מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, גַּם מְבַטֵּל מַחֲשָׁבוֹת עֲבוֹדָה זָרָה, גַּם נִתְבַּטֵּל הֶרֶג וְאָבְדָּן מִן הָעוֹלָם: (לק"א סי' מ"ד)
אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁהִתְפַּלֵּל צַדִּיק, אַף־עַל־פִּי־כֵן קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל שָׁם, כִּי אֵינוֹ מֻרְגָּל בַּאֲוִירָא שֶׁל מָקוֹם, וְכָל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִקְבֹּעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל: (שם)
עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה נִתְגַּלֶּה סוֹדוֹת הַתּוֹרָה: (שם)
הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת נִקְרָאִים מַבּוּל, שֶׁמְּבַלְבְּלִין אֶת תְּפִלָּתוֹ. וְתִקּוּנוֹ – שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי זֶה הוּא נִכְלָל בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי זֶה הוּא נִצּוֹל מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. גַּם עַל־יְדֵי זֶה נִזְדַּכֵּךְ מֹחוֹ, הַיְנוּ מַחֲשַׁבְתּוֹ, וְהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית: (שם)
עַל־יְדֵי שֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר בְּיָדַיִם שֶׁלּוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וּמַכֶּה כַּף אֶל כַּף, עַל־יְדֵי זֶה נִתְהַוֶּה הַדִּבּוּר, וְהַפֶּה הַמְּקַבֵּל אֶת הַדִּבּוּר לְתוֹכוֹ: (לק"א סי' מ"ה)
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״א · קטע א׳ – קטע ד׳
about 6 min · about 560 words · 88% of the book by the end of today
חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּעֶזְרִי מֵעַתָּה שֶׁאֶזְכֶּה לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר אֶת מַחֲשַׁבְתִּי, שֶׁלֹּא אֶחְשׁב עוֹד מֵעַתָּה שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה וְזָרָה כְּלָל, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא אֲהַרְהֵר חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם הִרְהוּר רָע כְּלָל כִּי אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָה כִּרְצוֹנוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּשׁוּם אפֶן כְּלָל וְזֶה כַּמָּה שֶׁאֲנִי חוֹתֵר לַעֲצר מַחֲשַׁבְתִּי לְתָפְשָׂהּ וּלְאָחֲזָהּ שֶׁלֹּא תַטֶּה מִן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לַחוּץ חַס וְשָׁלוֹם, וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָדִי וְלֹא דַי שֶׁלֹּא זָכִיתִי לָזֶה לְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי כָּרָאוּי, אַף גַּם פָּגַמְתִּי בְּמַחֲשַׁבְתִּי הַרְבֵּה מְאד מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ כִּי חָשַׁבְתִּי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים הַרְבֵּה מְאד בְּכָל יוֹם, וְכִלִּיתִי שָׁעוֹת וְעִתִּים הַרְבֵּה וְיָמִים וְשָׁנִים בְּמַחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנוֹת רָעִים וְזָרִים הַרְבֵּה מְאד, וּבִלְבַּלְתִּי וְעָכַרְתִּי אֶת דַּעְתִּי מְאד אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה בָּאוּ כָּל הַקִּלְקוּלִים וְהַמִּכְשׁוֹלוֹת שֶׁלִּי, וְכָל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁלִּי, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר בְּכֻלָּם לֹא נִכְשַׁלְתִּי כִּי אִם עַל יְדֵי פְּגַם הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלֹּא נִזְהַרְתִּי לְתָפְסָהּ וּלְשָׁמְרָהּ כָּרָאוּי, אֲשֶׁר רַק עַל יְדֵי זֶה בָּאתִי לְמַה שֶּׁבָּאתִי וְנִכְשַׁלְתִּי בְּמַה שֶּׁנִּכְשַׁלְתִּי, בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן
Read the complete passage on Sefaria ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּעַזְרֵנִי בְּעֶזְרָתְךָ וִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִשְׁמר אֶת מַחֲשַׁבְתִּי הֵיטֵב הֵיטֵב בְכָל מִינֵי שְׁמִירוֹת מְעֻלּוֹת, וְאֶזָּהֵר מֵעַתָּה לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי כְּלָל לָצֵאת חוּץ לַשִׁטָּה חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וַאֲפִלּוּ בִּקְדֻשָּׁה אֶזְכֶּה לְשָׁמְרָהּ מִבִּלְבּוּלִים וּבְכָל עֵת וְעִנְיָן שֶׁאֶרְאֶה אֵיזֶה בִּלְבּוּל הַדַּעַת אֶבְרַח וְאֶמָּלֵט מִשָּׁם מְהֵרָה, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלּא תֵצֵא מַחֲשַׁבְתִּי חוּץ לִגְבוּל הַקְּדֻשָּׁה חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ רֶגַע קַלָּה וַאֲפִלּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם לִפְעָמִים עַל יְדֵי אֵיזֶה הֶסַּח הַדַּעַת תִּפְרַח וְתֵצֵא פִּתְאם מַחֲשַׁבְתִּי לַחוּץ מֵחֲמַת גּדֶל הַהֶרְגֵּל מִכְּבָר, תִּהְיֶה בְעֶזְרִי תָמִיד וְתַזְכִּירֵנִי תֵכֶף וּמִיָּד בְּלִי שְׁהִיָּה וְחִמּוּץ הַמּחַ כְּלָל, שֶׁאֶתְפּס אֶת מַחֲשַׁבְתִּי מִיָּד לַהֲשִׁיבָהּ לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר מִחוּץ לִפְנִים וּלְהַטּוֹתָהּ מִיָּד מֵרַע לְטוֹב מֵחֹל לְקדֶשׁ
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זְכר וְרַחֵם וְהוֹשִׁיעָה מְהֵרָה, כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לְכָל זֶה וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָדִי, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁעֲדַיִן הַבְּחִירָה בְּיָדִי, וַעֲדַיִן אֲנִי יָכל לִתְפּס מַחֲשַׁבְתִּי וּלְהַטּוֹתָהּ בְּכָל פַּעַם לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הֻרְגַּלְתִּי בְּמַחֲשַׁבְתִּי כְּמוֹ שֶׁהֻרְגַּלְתִּי, עַד שֶׁהַהֶרְגֵּל נַעֲשָׂה כְּמוֹ טֶבַע אֶצְלִי, עַד שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁאִי אֶפְשַׁר לְהִמָּלֵט מֵהֶם חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הָאֱמֶת אֵינוֹ כֵן, כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁיִּית לְעוֹלָם וַעֲדַיִן עֲדַיִן אֲנִי יָכל לִתְפּס אֶת מַחֲשַׁבְתִּי בְּכָל עֵת, וּלְהִזָּהֵר לְשָׁמְרָהּ הֵיטֵב מִמַּחֲשָׁבוֹת חוּץ וּלְהַטּוֹתָהּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה תָמִיד
Read the complete passage on Sefaria ↗עַל כֵּן בָּאתִי לִשְׁטחַ כַּפַּי אֵלֶיךָ, שֶׁתְּחַזֵּק וּתְאַמֵּץ אוֹתִי, וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר אֶת מַחֲשַׁבְתִּי מֵעַתָּה בֶּאֱמֶת עָזְרֵנִי בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר קְדֻשַּׁת מַחֲשַׁבְתָּם נוֹדַעַת לְךָ לְבַד, כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ הַמָּקוֹם שֶׁעָלוּ לְשָׁם בְּמַחֲשַׁבְתָּם הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה מְאד, בְּכחַ עֲלִיַּת מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת כָּאֵלּוּ בָּאתִי לְפָנֶיךָ, כִּי כחָם וּזְכוּתָם כְּדַאי לְהָגֵן גַּם עָלַי, לְהוֹצִיא מַחֲשַׁבְתִּי וְדַעְתִּי מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִתְפַּזְּרוּ וְנָפוֹצוּ לְשָׁם, וּלְהַעֲלוֹתִי מִכָּל מִינֵי רְגִילוּת רָעִים שֶׁהֻרְגַּלְתִּי בָּהֶם, וּלְטַהֲרֵנִי מִכָּל מִינֵי טֻמְאוֹת וְזֻהֲמוֹת שֶׁנֶּאֶחְזוּ בִּי חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי פְּגַם הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּמְבֻלְבָּלוֹת שֶׁחָשַׁבְתִּי בָּהֶם הַרְבֵּה, וּלְקַדְּשֵׁנִי וּלְטַהֲרֵנִי בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁכֻּלָּם תְּלוּיִים בִּקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה כִּי קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הַצַּדִּיקִים עוֹלָה עַל הַכּל, וְיֵשׁ לָהּ כּחַ לֵירֵד לְתוֹךְ כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁיָּרַדְתִּי בָהֶם עַל יְדֵי פִּזּוּר דַּעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי חוּץ לִגְבוּל הַקְּדֻשָּׁה, וּלְהַעֲלוֹת אוֹתִי מֵרַע לְטוֹב, וּלְלַמְּדֵנִי בְּכָל עֵת אֵיךְ לְמַלֵּט מַחֲשַׁבְתִּי מֵעַתָּה מִלָּצֵאת חוּץ חַס וְשָׁלוֹם, וּלְטַהֲרָהּ וּלְקַדְּשָׁהּ בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת וְעַל זֶה לְבַד תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי עֲדַיִן לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעָה, שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְהַתְחִיל לְחַזֵּק עַצְּמִי לְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי, וְאַתָּה תְּסַיְּעֵנִי מִן הַשָּׁמַיִם לְהַתְחִיל וְלִגְמר, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְתִהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי דְבוּקָה בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות צב · פסקה 3
about 1 min · about 90 words · 88% of the book by the end of today
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. וּמוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי בְּכָל הַהוֹלָדוֹת יֵשׁ בָּהֶם חֵלֶק מֵהוֹלָדַת הַבְּכוֹר, הַיְנוּ כִּי כָּל הַהוֹלָדוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְהוֹלָדַת הַבְּכוֹר נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַפְּעֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁפּוֹעֵל אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי עַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד וְנַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ כְּלִי וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן נוֹטֵל הַבְּכוֹר פִּי שְׁנַיִם בְכָל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ כִּי בְּכָל מָה אֲשֶׁר נִמְצָא וְנוֹלָד וְנִשְׁפָּע לוֹ עַל־יְדֵי תְּפִלָּה יֵשׁ בָּזֶה חֵלֶק מֵהַפְּעֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁפָּעַל בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת הוֹלָדַת הַבְּכוֹר, וְעַל כֵּן יֵשׁ לוֹ חֵלֶק כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קט · פסקה 2
about 1 min · about 30 words · 86% of the book by the end of today
וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג כְּלָל הַחֶסֶד וְהַצְּדָקָה הַנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם, כִּי הוּא בְּחִינַת תְּפִלַּת הַשֵּׁם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל מִתְפַּלֵּל עַל זֶה לְהַמְשִׁיךְ וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנִּפְלָא הַנֶּעְלָם הַזֶּה.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · תפלה · אות יב
about 1 min · about 40 words · 89% of the book by the end of today
וְכִי נוֹתְנִין לַתִּינוֹק מַה שֶּׁרוֹצֶה, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ הָאֱמֶת, שֶׁהַיִּסּוּרִין אֵלּוּ מֵחֶסְרוֹן פַּרְנָסָה וְכַיּוֹצֵא הוּא לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית, וְאֵיךְ יִשְׁמַע הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תְּפִלָּתוֹ לִתֵּן לוֹ מַה שֶּׁיְּבַקֵּשׁ וְיִגְרֹם לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה רָעָה לָנֶצַח, חַס וְשָׁלוֹם, וּכְעֵין מַה שֶּׁכָּתוּב:
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תנח · פסקה 7 – פסקה 3
about 6 min · about 650 words · 89% of the book by the end of today
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ג' שְׁלַח תר"ד בְּרֶסְלֶב.
חַיִּים וְשָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁיִּחְיֶה.
אֶתְמוֹל בָּאתִי בְּשָׁלוֹם לְבֵיתִי, וּלְעֵת עֶרֶב הִשַּׂגְתִּי מִכְתָּבוֹ שֶׁהַחֲתֻנָּה לֹא תִּהְיֶה תֵּכֶף וְכוּ', וְהִנֵּה אֲנִי מֻכְרָח לִנְסֹעַ בְּשָׁבוּעַ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה לַעֲסֹק בְּבִנְיַן הַגַּג שֶׁעַל הַקְּלוֹיְז שֶׁהוּא דָּבָר נָחוּץ מְאֹד כַּיָּדוּעַ לְךָ. וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְמַהְמֵהּ עוֹד, וְאוֹדוֹת הַחֲתֻנָּה שֶׁלְּךָ, מִן הַסְּתָם רְצוֹנִי חָזָק גַּם כֵּן לִשְׂמֹחַ עִמְּךָ בְּשִׂמְחַת בִּנְךָ הוּא נֶכְדִּי שֶׁיִּחְיֶה, אַךְ עַתָּה אִי אֶפְשָׁר לִי לְדַבֵּר כְּלָל מִזֶּה רַק אֲנִי מֻכְרָח לְזָרֵז עַצְמִי בְּכָל כֹּחִי לָבוֹא לְאוּמַאן עַל כָּל פָּנִים, עַל שַׁבַּת פָּרָשַׁת קֹרַח הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה הַסָּמוּךְ, וְשָׁם אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי בְּעִנְיַן הַבִּנְיָן וּבְעִנְיַן נְסִיעָתִי לַדֶּרֶךְ, וַעֲצַת ה' הִיא תָּקוּם.
וְאַתָּה בְּנִי שֶׁיִּחְיֶה אַל תִּדְאַג עַל כָּל זֶה, וְאַל תַּרְבֶּה בְּמַחֲשָׁבוֹת יְתֵרוֹת, כִּי הִנְּךָ רוֹאֶה בְּעֵינֶיךָ שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנַהֵג לְךָ כַּסֵּדֶר בְּשׁוּם דָּבָר, וְאַתָּה רוֹאֶה שֶׁהָעוֹלָם מָלֵא יְגוֹנוֹת וְכוּ'. וְגַם עָלֶיךָ עוֹבֵר מַה שֶּׁעוֹבֵר, וּבְכָל זֹאת אַתָּה חוֹשֵׁב בְּכָל פַּעַם שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל הוֹלֵךְ לְךָ כַּסֵּדֶר כִּרְצוֹנְךָ, אֲבָל הַהֶכְרֵחַ לְבַטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַמְתִּין וּלְצַפּוֹת בְּכָל עֵת לִישׁוּעַת ה'. וַאֲפִלּוּ בַּעֲבוֹדַת ה', אַף עַל פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְמַהֵר לְמַלֵּט עַל נַפְשׁוֹ מִפַּח יוֹקְשִׁים וְכוּ', אַף עַל פִּי כֵן שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר לִי לְעִנְיַן זֶה 'אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן' וְכוּ'. וְכַאֲשֶׁר כְּבָר שָׁמַעְתָּ בָּזֶה הַרְבֵּה, וַעֲדַיִן עֲדַיִן יֵשׁ וָיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר. וְלוּלֵא ה' עֶזְרָתָה לָנוּ שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים עַל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן וְכוּ' אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הָיָה לָנוּ כֹּחַ לְהַמְתִּין וְכוּ' בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת. אַךְ בְּחֶמְלַת ה' וְחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא כְּבָר הִקְדִּים לָנוּ רְפוּאָה לַמַּכָּה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מַחֲסֵה עֹז אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ יָכוֹל כָּל אֶחָד לִבְרֹחַ וְלָנוּס לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, בְּכָל מִינֵי נְפִילוֹת וְהַרְחָקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּבְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם וְכוּ', וְכַאֲשֶׁר פָּקַח עֵינֵינוּ לִמְצֹא כָּל זֶה בְּסֵפֶר תְּהִלִּים וּבִשְׁאָר סִפְרֵי קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים כ"ג) "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי וְכוּ' וְכֵן הַרְבֵּה. חֲזַק וֶאֱמַץ בְּנִי וּבְטַח בִּישׁוּעַת ה' וְחַסְדּוֹ כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ וְאוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ כִּי "חַסְדֵי ה' לֹא תָמְנוּ" וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו לְעוֹלָם.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' חֻקַּת תר"ד אוּמַאן.
שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ, וּבִפְרָט הֶחָתָן בְּנוֹ הוּא נֶכְדִּי שֶׁיִּחְיֶה, מִי שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ הוּא יְשַׂמְּחֵם בְּחַסְדּוֹ וְגַם אוֹתִי עִמָּהֶם נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
בָּאתִי לְפֹה בְּעֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר, וּבְעוֹדִי בְּטֶעפְּלִיק הִטָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּעְתִּי בַּעֲצַת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אֲהוּבַי בֶּאֱמֶת שֶׁהַהֶכְרֵחַ שֶׁאֶהְיֶה עַל חֲתֻנַּת בְּנוֹ הוּא נֶכְדִּי שֶׁיִּחְיֶה. וְהַיּוֹם קִבַּלְתִּי מִכְתָּבוֹ, וּכְפִי אֲשֶׁר בְּדַעְתִּי עַתָּה, אֶהְיֶה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתוֹ וְנִתְעַלְּסָה בַאֲהָבִים בְּחַסְדֵי ה'. וְאוֹדוֹת הָעֲגָלָה בִּשְׁבִילִי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּין עַד שֶׁתָּבוֹא וְאֶרְאֶה לִנְסֹעַ אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּעַצְמִי מִפֹּה. אוֹ לְצַוּוֹת לְאַנְשֵׁי טֶעפְּלִיק שֶׁיִּשְׁלְחוּ עֲבוּרִי עֲגָלָה קֹדֶם בִּיאָתְךָ לְשָׁם. וּכְבָר דִבַּרְתִּי מִזֶּה עִם רַבִּי מָרְדְּכַי נֵרוֹ יָאִיר. וְאַתָּה אֵינְךָ צָרִיךְ לְבַלְבֵּל דַּעְתְּךָ בָּזֶה כְּלָל, רַק עַל הֶחָתָן מָאהְל [סְעוּדַת חָתָן שֶׁעוֹשִׂים לַיְלָה קוֹדֶם הַחוּפָּה] אֵינִי רוֹצֶה בְּשׁוּם אֹפֶן לִסְעֹד עַל הַסְּעֻדָּה, וְעַל כֵּן קָרוֹב שֶׁלֹּא אָבוֹא לְשָׁם עַד יוֹם ג' בַּבֹּקֶר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם. וַאֲפִלּוּ אִם אָבוֹא בְּיוֹם ב' אֵינִי רוֹצֶה שֶׁיַּפְצִירוּ בִּי כְּלָל לְהִתְוַעֵד עִמָּהֶם בִּסְעֻדַּת הֶחָתָן מָאל, כִּי אֵין לִי כֹּחַ לָזֶה. וְלַה' הַיְשׁוּעָה וְהַתִּקְוָה שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל עַל נָכוֹן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה כְּפִי הַנִּרְאֶה נִצַּחְתַּנִי בְּנִי חֲבִיבִי, תְּשׁוּקָתְךָ וּתְשׁוּקַת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אִלְּצוּנִי לִשְׂמֹחַ עִמָּהֶם יַחַד בִּישׁוּעַת ה', וְחֶדְוַת ה' יִהְיֶה לִי מָעֻזֵּנוּ. מִי יִתֵּן שֶׁתִּזְכֶּה בְּנִי יְדִידִי לְנַצֵּחַ אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה מֵעַתָּה לְעֶזְרְךָ לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ תָּמִיד, לֶאֱחֹז הַמַּחֲשָׁבָה מִמַּחְשְׁבוֹת חוּץ וּמִמַּחֲשָׁבוֹת יְתֵרוֹת וְכוּ', וּלְקַשֵּׁר וּלְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתְּךָ תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ בְּכָל עֹז, וּלְהִתְחַזֵּק לִשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ תָּמִיד וְכוּ'. וְהַכֹּל עַל יְדֵי דַּרְכֵי אֲדְמוֹ"ר זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, וְהָעִקָּר עַל יְדֵי הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִים טוֹבִים וּלְהוֹצִיאָם בַּפֶּה בְּדִבּוּרִים מֵעֹמֶק הַלֵּב לְקַיֵּם לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל זַמְּרוּ לְמִי שֶׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד בְּשִׂמְחָה בְּכָל לֵב שֶׁזָּכִינוּ לַעֲסֹק בְּדִבּוּרִים וְשִׂיחוֹת קְדוֹשׁוֹת וְנוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה. וּתְהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ עַל כֹּחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל זָקֵן שֶׁבִּזְקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה, בָּהֶם תָּמַכְנוּ יְתֵדוֹתֵינוּ לָנֶצַח:
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · ראשונים ואחרונים · פסקה 7
about 1 min · about 60 words · 89% of the book by the end of today
ר' מֵאִיר, בַּעַל הַ"מַּהֲרַ"ם". ר' שִׁמְשׁוֹן אָסְטְרָאפָּאלֶר. חָכָם צְבִי. ר' נַפְתָּלִי כֹּהֵן הַנִּקְרָא רַבִּי נַפְתָּלִי. ר' סֶענְדֶער, בַּעַל הַ"תְּבוּאוֹת שׁוֹר.
ר' יְהוֹשֻׁעַ, בַּעַל הַ"פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ". ר' נָתָן נָטָע, בַּעַל "מְגַלֶה עֲמוּקוֹת".
ר' אַייזִיק הַכֹּהֵן אַב בֵּית דִין דִּקְהִלַת קֹדֶשׁ קָארִיץ, בַּעַל הַמְּחַבֵּר סֵפֶר "בְּרִית כְּהוּנַת עוֹלָם". אָחִיו ר' מְשׁוּלָם הַכֹּהֵן, בַּעַל הַמְּחַבֵּר סֵפֶר "פִּתְחֵי נִדָּה".
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן ק״פ · סעיף א׳ – סעיף י״ב
about 4 min · about 370 words · 86% of the book by the end of today
הַסְכָּמַת רֹב הַפּוֹסְקִים דִּשְׁמִטַּת כְּסָפִים נוֹהֶגֶת גַּם בַּזְּמַן הַזֶּה, וַאֲפִלּוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ. וְהָעוֹלָם נָהֲגוּ לְהָקֵל. וּכְבָר הִרְעִישׁוּ עַל זֹאת גְּדוֹלֵי יִשְֹרָאֵל זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּקְצָת מֵהֶם טָרְחוּ לְלַמֵּד זְכוּת עַל הַמִּנְהָג שֶׁסּוֹמְכִין עַל קְצָת מְקִלִין. אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְדַקְדֵּק בַּמִצְוֹת, בְּוַדַּאי מְחֻיָב לַעֲשׂוֹת כְּדַעַת רֹב הַפּוֹסְקִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּבִפְרָט שֶׁיוּכַל לְתַקֵּן אֶת הַדָּבָר עַל יְדֵי פְּרוֹזְבּוּל וְלֹא יָבוֹא לִידֵי פְסִידָא. וּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה הָיְתָה בִֹּשְנַת תרל"ה, וְתִהְיֶה אִם יִרְצֶה הַשֵׁם בִּשְׁנַת תרמ"ב. [וְהַבָּאוֹת, אי"ה, תש"מ, תשמ"ז, תשנ"ד, תשס"א, תשס"ח, תשע"ה, תשפ"ב, תשפ"ט, תשצ"ו, תת"ג. וְכוּ'].
שְׁבִיעִית, מְשַׁמֶּטֶת כָּל מִלְוֶה, בֵּין מִלְוֶה עַל פֶּה, בֵּין מִלְוֶה בִּשְׁטָר, וַאֲפִלּוּ יֶשׁ בּוֹ אַחֲרָיוּת נְכָסִים. וּמִי שֶׁנָּתַן לַחֲבֵרוֹ מָעוֹת בְּתוֹרַת עִסְקָא, שֶׁהַדִּין הוּא שֶׁחֶצְיָן מִלְוֶה וְחֶצְיָן פִּקָּדוֹן, הַחֵצִי שֶׁהוּא מִלְוֶה מְשַׁמֵּט, וְהַחֵצִי שֶׁהוּא פִקָּדוֹן אֵינוֹ מְשַׁמֵּט.
הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן, אֵינוֹ מְשׁמֵּט. וְאִם הִלְוָהוּ עַל מַשְׁכּוֹן קַרְקַע, יֵשׁ בָּזֶה חִלוּקֵי דִינִים.
עָרֵב שֶׁפָּרַע לַמַּלְוֶה, וְקֹדֶם שֶׁפָּרַע הַלֹּוֶה לְהֶעָרֵב הִגִּיעָה שְׁנַת הַשְׁמִטָּה, מְשַׁמֵּט.
מִי שֶׁנִּתְחַיֵב לַחֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה עַל מָמוֹן, שֶׁאִלּוּ הָיָה מוֹדֶה לוֹ הָיְתָה שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת אֶת הַמָּמוֹן, מְשַׁמֶּטֶת גַּם כֵּן אֶת הַשְׁבוּעָה.
מִי שֶׁהָיָה חַיָב לַחֲבֵרוֹ מָמוֹן וְכָפַר, וְעָמְדוּ לַדִּין וְנִתְחַיֵב, וְכָתְבוּ בֵּית הַדִּין פְּסַק דִּין וּנְתָנוּהוּ לִדֵי הַמַּלְוֶה, אֵין הַשְּׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ.
הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ וְהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁלֹּא תְשַׁמְּטֶנּוּ שְׁבִיעִית, אֲפִלּוּ הָכִי מְשַׁמַּטְתּוֹ. אֲבָל אִם הִתְנָה עִמּוֹ שֶׁלֹּא יַשְׁמִיט הוּא חוֹב זֶה, אֲפִלּוּ הָיָה זֶה בִּשְׁנַת הַשְׁמִטָּה, אֵינָהּ מְשַׁמַּטְתּוֹ. וְכֵן אִם כָּתַב בִּשְׁטָר לְשׁוֹן פִּקָּדוֹן, אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת.
הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ לְאֵיזֶה שָׁנִים וְהִגִּיעַ זְמַן הַפֵּרָעוֹן לְאַחַר שְׁמִטָּה, אֵינָהּ מְשַׁמַּטְתּוֹ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְתָבְעוֹ קֹדֶם.
הַמּוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִּין וְאָמַר לָהֶם, אַתֶּם גְּבוּ לִי חוֹבִי, אֵינוֹ נִשְׁמָט.
הַמּוֹכֵר אֵיזֶה דָבָר לַחֲבֵרוֹ בְּהַקָּפָה, הֲוֵי לֵהּ כְאִלּוּ הִלְוָהוּ מָעוֹת, וּמְשַׁמֵּט. אֲבָל חֶנְוָנִי הַמּוֹכֵר לַאֲחֵרִים בְּהַקָּפָה, וְאֵין דַּרְכּוֹ לִתְבֹּעַ עַד שֶׁמִּתְקַבֵּץ אֵיזֶה סַךְ, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. וְאִם זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה, דְּהַיְנוּ שֶׁחָשַב הַכֹּל בְּיַחַד וְכָתַב בְּפִנְקָסוֹ סַךְ הַכּוֹלֵל, אֲזַי הֲוֵי כְּהַלְוָאָה וּמְשַׁמֵּט.
שְׂכַר שָׂכִיר, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. וְאִם זְקָפוֹ עָלָיו בְּמִלְוֶה, מְשַׁמֵּט.
הַבָּא מִכֹּחַ הַגּוֹי, הֲרֵי הוּא כַּגּוֹי. לָכֵן מִי שֶׁקָּנָה מִגּוֹי שְׁטַר חוֹב עַל יִשְֹרָאֵל, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט, שֶׁהֲרֵי הַגּוֹי הָיָה גוֹבֶה בִּשְׁטָרוֹ לְעוֹלָם. וְכֵן מִי שֶׁעָרַב לַגּוֹי בְּעַד יִשְֹרָאֵל, וְלֹא פָרַע הַיִשְֹרָאֵל, וְהֻצְרַךְ הַיִשְֹרָאֵל הֶעָרֵב לִפְרֹעַ לַגּוֹי, וְנָטַל מִן הַגּוֹי אֶת הַשְׁטָר שֶׁעַל הַלֹּוֶה, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. אֲבָל אִם לֹא הָיָה שְׁטָר, אֶלָּא שֶׁתּוֹבֵעַ לַחֲבֵרוֹ בְּעַל פֶּה, עַל שֶׁהֻצְרַךְ לִפְרֹעַ בַּעֲדוֹ לַגּוֹי, הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״א
חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּעֶזְרִי מֵעַתָּה שֶׁאֶזְכֶּה לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר אֶת מַחֲשַׁבְתִּי, שֶׁלֹּא אֶחְשׁב עוֹד מֵעַתָּה שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה וְזָרָה כְּלָל, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא אֲהַרְהֵר חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם הִרְהוּר רָע כְּלָל כִּי אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָה כִּרְצוֹנוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּשׁוּם אפֶן כְּלָל וְזֶה כַּמָּה שֶׁאֲנִי חוֹתֵר לַעֲצר מַחֲשַׁבְתִּי לְתָפְשָׂהּ וּלְאָחֲזָהּ שֶׁלֹּא תַטֶּה מִן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לַחוּץ חַס וְשָׁלוֹם, וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָדִי וְלֹא דַי שֶׁלֹּא זָכִיתִי לָזֶה לְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי כָּרָאוּי, אַף גַּם פָּגַמְתִּי בְּמַחֲשַׁבְתִּי הַרְבֵּה מְאד מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ כִּי חָשַׁבְתִּי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים הַרְבֵּה מְאד בְּכָל יוֹם, וְכִלִּיתִי שָׁעוֹת וְעִתִּים הַרְבֵּה וְיָמִים וְשָׁנִים בְּמַחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנוֹת רָעִים וְזָרִים הַרְבֵּה מְאד, וּבִלְבַּלְתִּי וְעָכַרְתִּי אֶת דַּעְתִּי מְאד אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה בָּאוּ כָּל הַקִּלְקוּלִים וְהַמִּכְשׁוֹלוֹת שֶׁלִּי, וְכָל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁלִּי, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר בְּכֻלָּם לֹא נִכְשַׁלְתִּי כִּי אִם עַל יְדֵי פְּגַם הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלֹּא נִזְהַרְתִּי לְתָפְסָהּ וּלְשָׁמְרָהּ כָּרָאוּי, אֲשֶׁר רַק עַל יְדֵי זֶה בָּאתִי לְמַה שֶּׁבָּאתִי וְנִכְשַׁלְתִּי בְּמַה שֶּׁנִּכְשַׁלְתִּי, בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן
Read the complete passage on Sefaria ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּעַזְרֵנִי בְּעֶזְרָתְךָ וִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִשְׁמר אֶת מַחֲשַׁבְתִּי הֵיטֵב הֵיטֵב בְכָל מִינֵי שְׁמִירוֹת מְעֻלּוֹת, וְאֶזָּהֵר מֵעַתָּה לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי כְּלָל לָצֵאת חוּץ לַשִׁטָּה חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וַאֲפִלּוּ בִּקְדֻשָּׁה אֶזְכֶּה לְשָׁמְרָהּ מִבִּלְבּוּלִים וּבְכָל עֵת וְעִנְיָן שֶׁאֶרְאֶה אֵיזֶה בִּלְבּוּל הַדַּעַת אֶבְרַח וְאֶמָּלֵט מִשָּׁם מְהֵרָה, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלּא תֵצֵא מַחֲשַׁבְתִּי חוּץ לִגְבוּל הַקְּדֻשָּׁה חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ רֶגַע קַלָּה וַאֲפִלּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם לִפְעָמִים עַל יְדֵי אֵיזֶה הֶסַּח הַדַּעַת תִּפְרַח וְתֵצֵא פִּתְאם מַחֲשַׁבְתִּי לַחוּץ מֵחֲמַת גּדֶל הַהֶרְגֵּל מִכְּבָר, תִּהְיֶה בְעֶזְרִי תָמִיד וְתַזְכִּירֵנִי תֵכֶף וּמִיָּד בְּלִי שְׁהִיָּה וְחִמּוּץ הַמּחַ כְּלָל, שֶׁאֶתְפּס אֶת מַחֲשַׁבְתִּי מִיָּד לַהֲשִׁיבָהּ לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר מִחוּץ לִפְנִים וּלְהַטּוֹתָהּ מִיָּד מֵרַע לְטוֹב מֵחֹל לְקדֶשׁ
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זְכר וְרַחֵם וְהוֹשִׁיעָה מְהֵרָה, כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לְכָל זֶה וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָדִי, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁעֲדַיִן הַבְּחִירָה בְּיָדִי, וַעֲדַיִן אֲנִי יָכל לִתְפּס מַחֲשַׁבְתִּי וּלְהַטּוֹתָהּ בְּכָל פַּעַם לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הֻרְגַּלְתִּי בְּמַחֲשַׁבְתִּי כְּמוֹ שֶׁהֻרְגַּלְתִּי, עַד שֶׁהַהֶרְגֵּל נַעֲשָׂה כְּמוֹ טֶבַע אֶצְלִי, עַד שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁאִי אֶפְשַׁר לְהִמָּלֵט מֵהֶם חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הָאֱמֶת אֵינוֹ כֵן, כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁיִּית לְעוֹלָם וַעֲדַיִן עֲדַיִן אֲנִי יָכל לִתְפּס אֶת מַחֲשַׁבְתִּי בְּכָל עֵת, וּלְהִזָּהֵר לְשָׁמְרָהּ הֵיטֵב מִמַּחֲשָׁבוֹת חוּץ וּלְהַטּוֹתָהּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה תָמִיד
Read the complete passage on Sefaria ↗עַל כֵּן בָּאתִי לִשְׁטחַ כַּפַּי אֵלֶיךָ, שֶׁתְּחַזֵּק וּתְאַמֵּץ אוֹתִי, וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר אֶת מַחֲשַׁבְתִּי מֵעַתָּה בֶּאֱמֶת עָזְרֵנִי בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר קְדֻשַּׁת מַחֲשַׁבְתָּם נוֹדַעַת לְךָ לְבַד, כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ הַמָּקוֹם שֶׁעָלוּ לְשָׁם בְּמַחֲשַׁבְתָּם הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה מְאד, בְּכחַ עֲלִיַּת מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת כָּאֵלּוּ בָּאתִי לְפָנֶיךָ, כִּי כחָם וּזְכוּתָם כְּדַאי לְהָגֵן גַּם עָלַי, לְהוֹצִיא מַחֲשַׁבְתִּי וְדַעְתִּי מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִתְפַּזְּרוּ וְנָפוֹצוּ לְשָׁם, וּלְהַעֲלוֹתִי מִכָּל מִינֵי רְגִילוּת רָעִים שֶׁהֻרְגַּלְתִּי בָּהֶם, וּלְטַהֲרֵנִי מִכָּל מִינֵי טֻמְאוֹת וְזֻהֲמוֹת שֶׁנֶּאֶחְזוּ בִּי חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי פְּגַם הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּמְבֻלְבָּלוֹת שֶׁחָשַׁבְתִּי בָּהֶם הַרְבֵּה, וּלְקַדְּשֵׁנִי וּלְטַהֲרֵנִי בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁכֻּלָּם תְּלוּיִים בִּקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה כִּי קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הַצַּדִּיקִים עוֹלָה עַל הַכּל, וְיֵשׁ לָהּ כּחַ לֵירֵד לְתוֹךְ כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁיָּרַדְתִּי בָהֶם עַל יְדֵי פִּזּוּר דַּעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי חוּץ לִגְבוּל הַקְּדֻשָּׁה, וּלְהַעֲלוֹת אוֹתִי מֵרַע לְטוֹב, וּלְלַמְּדֵנִי בְּכָל עֵת אֵיךְ לְמַלֵּט מַחֲשַׁבְתִּי מֵעַתָּה מִלָּצֵאת חוּץ חַס וְשָׁלוֹם, וּלְטַהֲרָהּ וּלְקַדְּשָׁהּ בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת וְעַל זֶה לְבַד תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי עֲדַיִן לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעָה, שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְהַתְחִיל לְחַזֵּק עַצְּמִי לְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי, וְאַתָּה תְּסַיְּעֵנִי מִן הַשָּׁמַיִם לְהַתְחִיל וְלִגְמר, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְתִהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי דְבוּקָה בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 337 of 385 in the cycle of 5787
Estimated study time today: short about 3 min · full about 33 min
Torah portion of the week: Vaetchanan
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on August 14, 2027, at about 19:25.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · שבת
אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל רַק בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כָּל שִׁתָּא יוֹמִין: (לק"א סי' רע"ו)
Leap year: the study is divided into 385 days.
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.