Sukkot
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · סכות
הוֹשַׁעְנָא רַבָּה וְשִׂמְחַת תּוֹרָה, עַיֵּן בְּסִימָן ע"ד בְּהַתּוֹרָה רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם וְכוּ':
Opening the day with Rabbeinu's teaching
Sunday, 16 Tishrei 5788 · October 17, 2027
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ז׳ · אות א׳ – אות ג׳
about 6 min · about 640 words · 5% of the book by the end of today
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: (שמות כ״א:א׳) אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לה. ב"ק טו.): הֻשְׁווּ אִשָּׁה לְאִישׁ. וְאִיתָא בִּמְכִילְתָּא: יָכוֹל יִהְיוּ הַתַּלְמִידִים לוֹמְדִין וְאֵינָם מְבִינִים – תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, עָרְכֵם לִפְנֵיהֶם כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ: א דַּע, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ד׳:ח׳): תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה; וֶאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י״ז:י״ב): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, וְתַרְגּוּמוֹ: פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ. וְזֶה בְּחִינַת נִסִּים לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, כִּי הַתְּפִלָּה לְמַעְלָה מִטֶּבַע, כִּי הַטֶּבַע מְחַיֵּב כֵּן, וְהַתְּפִלָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע, וְזֶה דְּבַר נֵס, וְלָזֶה צָרִיךְ אֱמוּנָה, שֶׁיַּאֲמִין שֶׁיֵּשׁ מְחַדֵּשׁ וּבְיָדוֹ לְחַדֵּשׁ דָּבָר כִּרְצוֹנוֹ. וְעִקַּר אֱמוּנָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת נִסִּים, אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ז:ג׳): שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה; וְשָׁם עִקַּר עֲלִיּוֹת הַתְּפִלּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ח:י״ז): וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. וּבִשְׁבִיל זֶה כְּשֶׁפָּגַם אַבְרָהָם בַּמָּה אֵדַע (שם טו), וּבָזֶה פָּגַם בִּירֻשַּׁת אֶרֶץ, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה, הָיָה גָּלוּת מִצְרַיִם. וְדַוְקָא יַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרַיִם, כִּי הֵם בְּחִינַת שְׁנֵים־עָשָׂר נֻסְחָאוֹת הַתְּפִלָּה, וְהוֹרִיד אוֹתָם בַּגָלוּת, וּמִצְרַיִם הוּא הֶפֶךְ הַנִּסִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י״ד:כ״ז): וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ – שֶׁאֵין שָׁם מְקוֹם הַנִּסִּים, וְאֵין שָׁם מְקוֹם הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ט): וְהָיָה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי. וְכָל הַגָּלֻיּוֹת מְכֻנִּים בְּשֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהֵם מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁפּוֹגְמִין בֶּאֱמוּנָה, בִּתְפִלָּה, בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הוּא יוֹרֵד לַגָלוּת. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צז.): אֵין מָשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד בָּא אֶלָּא עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס; הַיְנוּ שֶׁיִּכְלוּ הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּנִסִּים, וּמְכַסִּים כָּל הַנִּסִּים בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, כִּי עִקַּר הַנִּסִּים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה תְּחִלָּה (תענית י.), וּשְׁתִיָּתָהּ מֵהַתְּהוֹמוֹת, שֶׁהֵם לְשׁוֹן: וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר (רות א׳:י״ט), שֶׁעַל דָּבָר נִסִּי תְּמֵהִין הָעוֹלָם. וְזֶה (תהילים מ״ב:ח׳): תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא; כִּי יֵשׁ נִסִּין עִלָּאִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּהוֹם עִלָּאָה, וְיֵשׁ נִסִּים תַּתָּאִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּהוֹמָא תַתָּאָה, וּמַלְאָךְ שֶׁכָּלוּל מִכָּל הַנִּסִּים, מִשְּׁנֵי הַתְּהוֹמוֹת, דָּמְיָא לְעֶגְלָא (תענית כה:), שֶׁהוּא בְּחִינַת עִגּוּלִים, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ; וּפְרִיטָא שִׂפְוָתֵהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם נא): אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וְהוּא כְּלָלוּת הַנִּסִּים. וְזֶה פֵּרוּשׁ: עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס – כִּי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם הַמְכַסִּים כְּלָלִיּוּת הַנִּסִּים, הַכְּלוּלִים בַּמַּלְאָךְ דִּפְרִיטָא שִׂפְוָתֵהּ, מְכַסִּים בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע; וּכְשֶׁתִּכְלֶה זֹאת וְתִתְרַבֶּה אֱמוּנָה בָּעוֹלָם – אָז יָבוֹא מָשִׁיחַ, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה:
ב אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לֶאֱמוּנָה אֶלָּא עַל־יְדֵי אֱמֶת, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בלק קצח:): וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וֶאֱמוּנָה וְכוּ' (ישעיהו י״א:ה׳) – הַיְנוּ צֶדֶק, הַיְנוּ אֱמוּנָה. וְאָמְרוּ שָׁם: אֱמוּנָה אִתְקְרִיאַת, כַּד אִתְחַבַּר בָּהּ אֱמֶת:
ג וְאִי־אֶפְשָׁר לָבוֹא לֶאֱמֶת אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים, וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ עֲצָתָם, וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל מֵהֶם עֲצָתָם, נֶחְקָק בּוֹ אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״א:ח׳): הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ – כְּשֶׁאַתָּה חָפֵץ אֱמֶת, בַטֻּחוֹת וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי – כִּי הָעֵצוֹת שֶׁמְּקַבֵּל מֵהֶם הוּא בְּחִינַת נִשּׂוּאִין וְזִוּוּג; וּכְשֶׁמְּקַבְּלִין עֵצוֹת מֵרְשָׁעִים, הוּא בְּחִינַת נִשּׂוּאִין בַּקְּלִפָּה. הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי (בראשית ג׳:י״ג) – לְשׁוֹן נִשּׂוּאִין; עֲצוֹת הַנָּחָשׁ שֶׁקִּבְּלָה הוּא בְּחִינַת נִשּׂוּאִין, וְעַל־יְדֵי נִשּׂוּאִין הֵטִיל בָּהּ זֻהֲמָא. וּבְמַעֲמַד הַר־סִינַי פָּסְקָה זֻהֲמָתָן (שבת קמו. עיין רש"י שם), כִּי שָׁם קִבְּלוּ תַּרְיַ"ג עֵטִין דִּקְדֻשָּׁה (זוהר יתרו פב:), וְהָיְתָה לָהֶם נִשּׂוּאִין בִּקְדֻשָּׁה. וְלָמָּה נִקְרָא עֵצָה בִּבְחִינַת נִשּׂוּאִין, כִּי (ברכות סא.) הַכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, וּכְלָיוֹת הֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה, כְּלֵי הַזֶּרַע. נִמְצָא, כְּשֶׁמְּקַבְּלִין עֵצָה מֵאָדָם, כְּאִלּוּ מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ זֶרַע, וְהַכֹּל לְפִי אָדָם, אִם רָשָׁע אוֹ צַדִּיק. וּבִשְׁבִיל זֶה הַתּוֹרָה מַתִּישׁ כֹּחַ (סנהדרין כו:) וְנִקְרֵאת תּוּשִׁיָּה, כִּי הֵם תַּרְיַ"ג עֵטִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח׳:י״ד): לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה; וְעֵצוֹת הֵם בִּמְקוֹם נִשּׂוּאִין, בְּחִינַת זִוּוּג הַמַּתִּישׁ כֹּחַ, וַעֲצַת הַצַּדִּיק הוּא כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת. וְזֶה פֵּרוּשׁ (ירמיהו ב׳:כ״א): וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק, בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה י׳:ח׳): אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם, וְעַל־יְדֵי מָה, עַל־יְדֵי: כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת (שם בירמיה סיום הפסוק ואנכי נטעתיך הנ"ל) – עַל־יְדֵי עֲצַת הַצַּדִּיקִים תָּבוֹא לֶאֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִקְרֵאת אֱמוּנָה, כַּד אִתְחַבַּר בַּהּ אֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה כַּנַּ"ל, כִּי הוּא מְקַבֵּל טִפֵּי הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַצַּדִּיק עַל־יְדֵי עֵצָה שֶׁמְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ. וְזֶה: הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת – בַּכְּלָיוֹת – חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי, שֶׁאֶזְכֶּה לְקַבֵּל טִפֵּי הַמֹּחַ, טִפֵּי הַשֵּׂכֶל, עַל־יְדֵי עֵצָה שֶׁאֲקַבֵּל מֵהֶם, וְאָז אֶזְכֶּה לֶאֱמֶת, כִּי הַטִּפֵּי הַשֵּׂכֶל נִקְרָא: כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות י״ב – אות י״ג
about 2 min · about 200 words · 4% of the book by the end of today
ואזי אפילו אם אינו זוכה להתפלל כראוי, אף על פי כן היגיעה בעצמה שמיגע עצמו בכל כחו ומוסר נפשו להתפלל כראוי זה בעצמו הוא בחינת קרבנות, בחינת ״כי עליך הורגנו״ וכו', וכמו כן בכל העבודות והקדושות שאדם רוצה לקדש עצמו, אף על פי שאינו זוכה חס ושלום לקדש עצמו כראוי, אף על פי כן היגיעה בעצמה והיסורין והבלבולים שיש לו מזה מחמת שרוצה וחפץ לקדש עצמו רק שאין מניחין אותו, זה בעצמו הוא בחינת קרבנות, בחינת "כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה". על כן על האדם לעשות את שלו תמיד, ליגע עצמו בעבודת ה' בכל מה שיוכל. ואת כל אשר תמצא ידך לעשות - עשה, אף על פי שקשה עליו מאד ונדמה לו שאין מניחין אותו כלל ומרחיקין אותו מאד מאד, ואינו זוכה לעשות כראוי שום דבר שבקדשה וכו', אף על פי כן עליו לעשות מה שיוכל, וה' הטוב בעיניו יעשה:
יש אנשים כשרים שאין להם פרנסה ויש להם דחק ובלבולים גדולים מזה, והוא טובה להעולם. ודע שיש דיבורים יקרים שיוצאים על ידי בלבולים דיקא. אך יש חלוקים בין הבלבולים, וכמובא במדרש (בראשית רבה יז, ו) שיש תרדמה של נבואה, כמו שכתוב (בראשית ט"ו, י"ב): "ותרדמה נפלה על אברם". ויש תרדמה של שטות וכו'. "תרדמה" הוא בלבול הדעת:
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות ה׳
about 1 min · about 50 words · 4% of the book by the end of today
ועיקר עבודתו בתחילה היה בפשיטות גדול, בלי שום חכמות כלל, רק בפשיטות גמור, וכל דבר ודבר שעשה הכל היה ביגיעה גדולה ובכח גדול ובמסירות נפש; ולא היה לו שום דבר עבודה שבא לו בנקל, רק כל דבר ודבר בא לו ביגיעה גדולה מאד, שהיה מיגע עצמו כמה זמנים בשביל כל דבר ודבר מעבודת השם.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות י״ז
about 4 min · about 360 words · 3% of the book by the end of today
(יז) כְּשֶׁאָמַר הָעִנְיָן (רֹאשׁ הַשָּׁנָה כז:): עַל הַתּוֹקֵעַ בַּבּוֹר אוֹתָם הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עַיֵּן שָׁם בְּסִימָן כ"ב מֵעִנְיַן הִתְגַּלּוּת סוֹד קוֹל הֲבָרָה עַיֵּן שָׁם. וְאָז אָמַר בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה קֻשְׁיָא לִכְאוֹרָה כִּי שָׁם מְבֹאָר שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת בָּשָׂר אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל בְּעַצְמוֹ כִּי־אִם קוֹל הֲבָרָה עַיֵּן שָׁם, וּמְבָאֵר זֶה בְּתוֹךְ הַמִּשְׁנָה הַנַּ"ל שֶׁאָמְרָה אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע וְכוּ' וְאִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמַע וְכוּ', וְקָשֶׁה לִכְאוֹרָה הֲלֹא הִזְכִּירָה הַמִּשְׁנָה בִּתְחִלָּה אוֹתָן הָעוֹמְדִים בַּחוּץ אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע וְכוּ' וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שָׁם בְּעַצְמוֹ אוֹתָם הָעוֹמְדִים בַּחוּץ שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר וְכוּ' וְאִם־כֵּן קָשֶׁה אֵיךְ אוֹתָם שֶׁעוֹמְדִים בַּחוּץ שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל שׁוֹפָר, וְאֵיךְ אָמַר הַתַּנָּא עַל אוֹתָם הָעוֹמְדִים בַּחוּץ שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע וְכוּ', הֲלֹא אוֹתָם שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר אֵינָם יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל בְּעַצְמוֹ וְכוּ'. אֲבָל לֹא בֵּאֵר הָעִנְיָן לְתָרֵץ זֹאת בְּפֵרוּשׁ רַק אָמַר בְּשִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הֲלֹא גַּם־כֵּן אֵין מְבִינִים עִנְיָן הַנַּ"ל. אַךְ מִדְּבָרָיו מוּבָן שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה עִנְיָן בְּגוֹ. וְהַנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו הוּא שֶׁגַּם מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה עֲדַיִן לִהְיוֹת קָרוֹב לְהַנְּשָׁמָה וּלְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בִּבְחִינַת בָּשָׂר הַנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם יַכְרִיחַ עַצְמוֹ הַרְבֵּה וְיַטֶּה אָזְנוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב בְּכֹחַ גָּדוֹל לִשְׁמֹעַ קוֹל הַנְּשָׁמָה וְקוֹל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, יֵשׁ לוֹ גַּם־כֵּן תִּקְוָה לִשְׁמֹעַ קוֹל דִּקְדֻשָּׁה בְּעַצְמוֹ, רַק שֶׁצָּרִיךְ לְהַטּוֹת אָזְנוֹ הֵיטֵב. וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּעִנְיַן דִּין הַמִּשְׁנָה הַנַּ"ל לְעִנְיַן קוֹל שׁוֹפָר בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ תּוֹקֵעַ בְּבוֹר בְּוַדַּאי אֵינוֹ צָרִיךְ הַבְחָנָה אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע וְאִם קוֹל הֲבָרָה כִּי בְּוַדַּאי שָׁמַע קוֹל שׁוֹפָר וְכַמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן־עָרוּךְ (אֹרַח חַיִּים סִימָן תקפ"ז): שֶׁרַק מִי שֶׁתּוֹקֵעַ בְּבוֹר וְכַיּוֹצֵא צָרִיךְ הַבְחָנָה אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע אִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמַע. כְּמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּהַמִּשְׁנָה הַנַּ"ל, שֶׁמִּי שֶׁהוּא תּוֹקֵעַ בְּבוֹר, שֶׁמֻּנָּח בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת וְשָׁם תּוֹקֵעַ וּמִתְאַנֵּחַ וְצוֹעֵק עַל עֲווֹנוֹתָיו, שֶׁאָז צְרִיכִים הַבְחָנָה אוֹתָם שֶׁעוֹמְדִים בַּחוּץ שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר, אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמְעוּ יָצְאוּ וְכוּ' כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר אִם יַכְרִיחוּ עַצְמָם וְיַטּוּ אָזְנָם הֵיטֵב יוּכְלוּ לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל בְּעַצְמוֹ כַּנַּ"ל, אֲבָל מִי שֶׁזּוֹכֶה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בָּשָׂר אֵינוֹ צָרִיךְ הַבְחָנָה כְּלָל כִּי בְּוַדַּאי יִשְׁמַע בְּחִינַת הַקּוֹל שׁוֹפָר שֶׁהוּא הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה בְּעַצְמוֹ וְהָבֵן. כֵּן נִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, (לָעִנְיָן הַמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל שֶׁכָּל הַקּוֹלוֹת הֵם בְּחִינוֹת עַזּוּת וְכוּ' אָמַר אָז שֶׁאֲפִלּוּ קוֹל קִשְׁקוּשׁ הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁל נְתִינַת הַצְּדָקָה הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ'):
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · אמונה · חלק ראשון · אות מ״א – אות נ״ג
about 1 min · about 140 words · 5% of the book by the end of today
מא. לֶעָתִיד לָבוֹא כָּל אֶחָד הַזָּעִיר מֵחֲבֵרוֹ בַּשָּׁנִים יִהְיֶה יוֹתֵר לְמַעְלָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗מב. לא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁחִלְּלוּ אֶת הַשַּׁבָּת, וּבִטְּלוּ קְרִיאַת־שְׁמַע, שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, וּבִטְּלוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן, וְלא הָיָה לָהֶם בּשֶׁת־פָּנִים זֶה מִזֶּה, וְהִשְׁווּ קָטן וְגָדוֹל, גַּם לא הוֹכִיחוּ זֶה אֶת זֶה, גַּם בִּזּוּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, גַּם פָּסְקוּ מִמֶּנָּהּ אַנְשֵׁי־אֲמָנָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗מג. אֵין יְרוּשָׁלַיִם נִפְדֵית אֶלָּא בִּצְדָקָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗מד. מִלְחָמָה אַתְחַלְתָּא דִּגְאֻלָּה הִוא.
Read the complete passage on Sefaria ↗מה. מִי שֶׁמְּגַדֵּל חֲזִירִים, הוּא מְעַכֵּב אֶת הַגְּאֻלָּה.
Read the complete passage on Sefaria ↗מו. לא יִבָּנֶה יְרוּשָׁלַיִם, עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל.
Read the complete passage on Sefaria ↗מז. מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל הוֹלְכִים בַּגָּלוּת מֵאֻמָּה לְאֻמָּה, הוּא סִימָן שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ.
Read the complete passage on Sefaria ↗מח. כְּשֶׁאֻמּוֹת מְחָרְפִין אוֹתָנוּ בְּיוֹתֵר זֶה סִימָן עַל מָשִׁיחַ.
Read the complete passage on Sefaria ↗מט. אֵין בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נִבְנֶה, עַד שֶׁיִּכְלֶה גַּאֲוָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗נ. עַל־יְדֵי אַחְדוּת שֶׁיִּהְיֶה בְּיִשְׂרָאֵל, יָבוֹא מָשִׁיחַ.
Read the complete passage on Sefaria ↗נא. מָשִׁיחַ יָבוֹא בִּשְׁנַת בְּרָכָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗נב. אֵין מָשִׁיחַ בָּא, עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף.
Read the complete passage on Sefaria ↗נג. הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד־חָכָם, וְהַמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו, וְהָעוֹשֶׂה פַּרְקְמַטְיָא לְתַלְמִיד־חָכָם, זוֹכֶה לִתְחִיַּת הַמֵּתִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה ב׳ · אות ו׳
about 1 min · about 100 words · 4% of the book by the end of today
וַיְהִי הַיּוֹם, וְהָיָה סוֹחֵר גָּדוֹל מֻפְלָג מְאד וְהָיָה לוֹ מַשָּׂא וּמַתָּן בְּכָל הָעוֹלָם וְהָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד וְהַסּוֹחֵר הָיָה זָקֵן פַּעַם אֶחָד אָמַר הַבֵּן לְאָבִיו. בַּאֲשֶׁר שֶׁאַתָּה זָקֵן וַאֲנִי נַעַר וְהַנֶּאֱמָנִים שֶׁלְּךָ אֵינָם מַשְׁגִּיחִים כְּלָל עָלַי וְאַתָּה תִּסְתַּלֵּק, וְאֶהְיֶה נִשְׁאָר רֵיק, וְלא אֵדַע מַה לַּעֲשׂוֹת בְּכֵן תֵּן לִי סְפִינָה עִם סְחוֹרָה וְאֵלֵךְ עַל הַיָּם כְּדֵי לִהְיוֹת בָּקִי בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וְנָתַן לוֹ אָבִיו סְפִינָה עִם סְחוֹרָה וְהָלַךְ לַמְּדִינוֹת, וּמָכַר הַסְּחוֹרָה, וְקָנָה סְחוֹרָה אַחֶרֶת וְהִצְלִיחַ בִּהְיוֹתוֹ עַל הַיָּם, רָאוּ אוֹתָן הָאִילָנוֹת הַנַּ"ל [שֶׁהָיְתָה הַבַּת קֵיסָר שָׁם] וְסָבְרוּ שֶׁהוּא יִשּׁוּב, וְרָצָה לֵילֵךְ לְשָׁם וּכְשֶׁנִּתְקָרְבוּ רָאוּ שֶׁהֵם אִילָנוֹת, וְרָצוּ לַחֲזר.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · אמת ואמונה · אות נ״ו – קטע נ״ח
about 2 min · about 210 words · 5% of the book by the end of today
יֵשׁ שֶׁבָּאִים עֲלֵיהֶם מַחֲשָׁבוֹת עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא נוֹלְדוּ בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי. וְיֵשׁ שֶׁהוֹסִיפוּ עַל זֶה מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים שֶׁעָשׂוּ בְּעַצְמָם, כִּי יֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁהֵם מַכְנִיסִים כְּפִירוֹת בָּאָדָם. וְעַל כָּל זֶה צְרִיכִין בּוּשָׁה וְלֵב נִשְׁבָּר. שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲקִירוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ חַ"ו, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, רָאוּי לוֹ לְהִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד מְאֹד עַל שֶׁבָּא לָזֶה בַּעֲווֹנוֹתָיו. וְעַל־יְדֵי בּוּשָׁה וְלֵב נִשְׁבָּר יְגָרֵשׁ וִישַׁבֵּר הַכְּפִירוֹת. גַּם כְּבָר מְבֹאָר עֵצָה גְּדוֹלָה לֶאֱמוּנָה, לוֹמַר וּלְדַבֵּר הָאֱמוּנָה בְּפִיו כַּנַּ"ל (בְּאוֹת מ"ה): (שם)
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, חַיָּיו חַיִּים. אֲבָל בְּלֹא אֱמוּנָה חַ"ו, אֵין לוֹ חַיִּים כְּלָל. כִּי אֵין אָדָם שֶׁלֹּא יַּעַבְרוּ עָלָיו תְּלָאוֹת רַבּוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת וְצָרוֹת, כִּי אָדָם לֶעָמָל יֻלָּד. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, אֲזַי אֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאִים עָלָיו יִסּוּרִים וְצָרוֹת חַ"ו, יוּכַל לְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו וְיֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ, וְהַיִּסּוּרִים הֵם לוֹ לְטוֹבָה וּלְכַפָּרָה, כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּוַדַּאי לְטוֹבָה גְּדוֹלָה. אֲבָל מְחַקֵּר שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, כְּשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה צָרָה, אֵין לוֹ לְמִי לִפְנוֹת וְאֵין לוֹ בְּמַה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ, עַל־כֵּן אֵין לוֹ שׁוּם חַיִּים כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁהוֹלֵךְ בְּלִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְלִי הַשְׁגָּחָה רַחֲמָנָא לִצְלָן. אֲבָל עַל־יְדֵי אֱמוּנָה חַיָּיו טוֹבִים תָּמִיד כַּנַּ"ל: (שם)
עִקַּר אֱמוּנַת הַיִּחוּד הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אַמִתִּיִּים שֶׁהֵם קוֹצָא דְּאוֹת דָּלֶ"ת דְּאֶחָד, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁהַצַּדִּיק הוּא קוֹצָא דְּאוֹת דָּלֵ"ת וְכוּ': (לק"א סי' י' אות ה')
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ט׳ · קטע ט׳ – קטע י״ז
about 5 min · about 510 words · 6% of the book by the end of today
וְתַזְמִין לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים אֶת פַּרְנְסוֹתֵינוּ קֹדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּרֶוַח וְלֹא בְּצִמְצוּם, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר, בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי, מִתַּחַת יָדְךָ הָרְחָבָה וְהַמְּלֵאָה וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ תָּמִיד יוֹמָם וָלָיְלָה וְנִזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְתוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד
Read the complete passage on Sefaria ↗וַחֲמֹל נָא עָלֵינוּ וְעָזְרֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְתַעֲזֹר לְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּלְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ לְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִמְצוֹא זִוּוּגוֹ, שֶׁתַּזְמִין לוֹ זִוּוּגוֹ הֶהָגוּן לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִתְחַלְּפוּ הַזִּוּוּגִים, חַס וְשָׁלוֹם, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ רַק תַּעֲזֹר לְכָל בְּנֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל אֶחָד יִמְצָא מְהֵרָה זִוּוּגוֹ הָרָאוּי לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת כְּפִי שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת:
Read the complete passage on Sefaria ↗וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְקַשֵּׁר כָּל תְּפִלָּתֵנוּ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר וְהַשֵּׁבֶט הַשַּׁיָּךְ לְכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה:
Read the complete passage on Sefaria ↗אָנָּא יְהֹוָה, עֵינֶיךָ הֲלֹא לָאֱמוּנָה, חָנֵּנוּ וְזַכֵּנוּ וְעָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק רֶגַע וּתְזַכֶּה אוֹתִי וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמֶת תָּמִיד, בְּלִי שׁוּם מַחֲשֶׁבֶת חוּץ, חַס וְשָׁלוֹם, וּבְלִי שׁוּם בִּלְבּוּל וּנְטִיָּה כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם
Read the complete passage on Sefaria ↗וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּנִסֶּיךָ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ מֵעוֹלָם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וַאֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַד עַתָּה, נִסִּים עִלָּאִין וְנִסִּים תַּתָּאִין נִסִּים נִגְלִים וְנִסִּים נִסְתָּרִים, נִסִּים עַל-פִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע וְנִסִּים שֶׁלֹּא עַל-פִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, נִסִּים בִּכְלָל וְנִסִּים בִּפְרָט, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, בְּכֻלָּם אֶזְכֶּה אֲנִי וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם דֹּפִי וּבִלְבּוּל כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם וְתִסְתֹּם וְתִסְכֹּר פִּי כָּל דּוֹבְרֵי שֶׁקֶר הָרוֹצִים לְהַכְנִיס כְּפִירוֹת בַּלֵּב וּלְכַסּוֹת נִסִּים בְּתוֹךְ דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם, "מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהֹוָה" וַעֲזֹר אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִנָּצֵל מֵהֶם שֶׁלֹּא נֹאבֶה וְלֹא נִשְׁמַע לָהֶם כְּלָל רַק תִּתֵּן לָנוּ כֹּחַ לְהַכְנִיעָם וּלְשַׁבְּרָם וְלַעֲקֹר וּלְבַטֵּל מַחֲשַׁבְתָּם הָרָעָה מִן הָעוֹלָם וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַמִּינִים וְהַזֵּדִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְתֵן בְּלִבָּם שֶׁיָּשׁוּבוּ וְיִתְחָרְטוּ כֻּלָּם מִדַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה, וְיָשׁוּבוּ כֻּלָּם אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְיַכִּירוּ כֹּחַ מַלְכוּתֶךָ
Read the complete passage on Sefaria ↗אֵל אֱמוּנָה, עָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים שֶׁנִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי וְזַכֵּנוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקוֹם קְדֻשָּׁתֵנוּ, מְקוֹר הָאֱמוּנָה וְהַתְּפִלָּה וְהַנִּסִּים, מְקוֹר הַחַיִּים, מְקוֹר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מְקוֹם קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, מְקוֹם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ
Read the complete passage on Sefaria ↗אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, חֲמֹל עָלֵינוּ בְּמַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד, וְזַכֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לַעֲלוֹת מְהֵרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְנִזְכֶּה לְעָבְדְּךָ שָׁם בֶּאֱמֶת בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבָה וּמַהֵר לְהוֹצִיאֵנוּ מִתּוֹךְ עֹמֶק גָּלוּתֵינוּ אֲשֶׁר גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ זֶה כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים, וַהֲבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וְתוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ אֲשֶׁר כָּל אֲרִיכוּת גָּלוּתֵינוּ זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת פְּגַם חֲלִישׁוּת הָאֱמוּנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וַעֲדַיִן לֹא זָכִינוּ לְתַקֵּן פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּמַחֲמַת זֶה אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה עַד הֵנָּה
Read the complete passage on Sefaria ↗עַל כֵּן חֲמֹל עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵינוּ, כִּי אִם שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמֹד לָנוּ, שֶׁתִּטַּע וְתִקְבַּע אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִבֵּנוּ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְתָסִיר עַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבֵּנוּ, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּלִבֵּנוּ שׁוּם עַקְמִימִיּוּת וְשׁוּם קוּשְׁיָא, חַס וְשָׁלוֹם, עַל הַנְהָגוֹתֶיךָ, וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין תָּמִיד כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אַתָּה "כִּי יָשָׁר דְּבַר יְהֹוָה וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה כָּל מִצְווֹתֶיךָ אֱמוּנָה, שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי" חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וְזַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת תָּמִיד, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ בְּקָרוֹב כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן:
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 18
about 1 min · about 80 words · 5% of the book by the end of today
וְכֵן דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הוּא עָסַק בְּיוֹתֵר כָּל יָמָיו בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וּזְעָקוֹת וּשְׁוָעוֹת לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁזָּכָה לְחַבֵּר מִזֶּה סֵפֶר תְּהִלִּים הַקָּדוֹשׁ שֶׁכֻּלּוֹ מָלֵא צְעָקוֹת וְשַׁוְעוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וַחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דָּרְשׁוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ פָּרָשַׁת נֹחַ, וַיְשַׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב זֶה דָּוִד (שֶׁבָּא מִיהוּדָה שֶׁאָמַר אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ) שֶׁהָיָה קוֹרֵא תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּעוֹרֵב וְכוּ', דָּבָר אַחֵר שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בֶּהָרִים (לְהִתְבּוֹדֵד שָׁם וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ) כְּעוֹרֵב דִּכְתִיב, וְדָוִד עוֹלֶה בְּמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עוֹלֶה וּבוֹכֶה וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי וְכוּ'.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף א · אות ט · פסקה 1 – פסקה 2
about 1 min · about 140 words · 5% of the book by the end of today
כְּשֶׁמִּתְחַזֵּק וּמְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְכוּ' וְכָל פַּעַם עוֹלֶה לַמַּדְרֵגָה הַשְּׁנִיָּה הַגְּבוֹהָה יוֹתֵר לְפִי בְּחִינָתוֹ, בָּזֶה עוֹשֶׂה טוֹבָה גַּם לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה שֶׁהוּא נִכְנָס בָּהּ עַתָּה, כִּי חֲבֵרוֹ יוֹצֵא מִמֶּנָּה וְעוֹלֶה לְמַדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁיַּעַמְדוּ בְּמַדְרֵגָה אַחַת וְזֶה בְּחִינַת הֲרָמָה (שֶׁקּוֹרִין הֵייבִּין), מַה שֶּׁאֶחָד מֵרִים וּמַגְבִּיהַּ אֶת חֲבֵרוֹ, הַיְנוּ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל (שָׁם).
כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁבָּאִים עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ הִרְהוּרֵי זְנוּת וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, זֶהוּ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ עַל פְּגַם הַבְּרִית שֶׁפָּגַם מִקֹּדֶם, כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ כִּי זֶהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל מַמָּשׁ. עַל כֵּן אַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עָלָיו הִרְהוּרִים רָעִים וּמְגֻנִּים מְאֹד, כִּי אַדְּרַבָּא, זֶה דַּיְקָא תִּקּוּנוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ כִּי דַיְקָא עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁבָּאִים עָלָיו אֵלּוּ הַהִרְהוּרִים וְהוּא מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הוּא עִקַּר תִּקּוּנוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ כַּנַּ"ל וּבָזֶה הוּא מוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית וְכוּ' (שָׁם כ"ז):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · אמת ואמונה · אות ד
about 1 min · about 50 words · 7% of the book by the end of today
עִקַּר הָרַחֲמָנוּת, שֶׁצְּרִיכִין לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל, הִיא לְהַכְנִיס בָּהֶם הָאֱמֶת, וּלְהוֹצִיאָם עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֲווֹנוֹתֵיהֶם, וּלְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּחִינַת (מִיכָה ז): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם - שֶׁעִקַּר הַחֶסֶד לְאַבְרָהָם, שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא מַה שֶּׁנּוֹתֵן הָאֱמֶת לְיַעֲקֹב (הִלְכוֹת חֲנֻכָּה, בַּהַשְׁמָטוֹת סוֹף אֹרַח חַיִּים ג'):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקפ'ה · מכתב יב · פסקה 5 – פסקה 5
about 8 min · about 780 words · 5% of the book by the end of today
וְהִנֵּה מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי לִכְתֹּב לְךָ עוֹד אִגֶּרֶת כָּאִגֶּרֶת הָרִאשׁוֹן. תַּאֲמִין לִי בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁבְּעַצְמִי אֵינִי זוֹכֵר הֵיטֵב כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם, וְאֵין בְּיָדִי לִכְתֹּב לְךָ כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יַזְמִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּדַעְתִּי בְּעֵת הַכְּתִיבָה, אַךְ כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לְךָ הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל תִּמְצָא בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּבְהַתְּפִלּוֹת וּבְהַחִדּוּשִׁין שֶׁחָנַּנִי ה' אֲשֶׁר בְּיָדְךָ. הֵם יוֹרוּךָ, וְיֹאמְרוּ לְךָ וִיחַזְּקוּ לְבָבְךָ לִשְׂמֹחַ תָּמִיד בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִבְטֹחַ בַּחֲסָדָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁאֵינָם נִפְסָקִים לְעוֹלָם. וְסוֹף כָּל סוֹף יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וְהַכְּלָל כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל הַנִּפְלָאוֹת וְהַחִדּוּשִׁין שֶׁנַּעֲשִׂין בָּעוֹלָם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, פִּלְאֵי פְּלָאוֹת מָה רַבּוּ מַעֲשֵׂי ה' וְכוּ'. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בְּכָל עֵת, וְיֵשׁ עִנְיָן שֶׁמִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וְאִם אֵין אַתָּה יָכוֹל לְהָבִין זֹאת וּלְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה עַל כָּל פָּנִים תַּאֲמִין בָּזֶה, חֲזַק וַחֲזַק. וּמְעַט אַתָּה יוֹדֵעַ. וְהַשְּׁאָר תַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁהוּא לָנוּ זְכוּת וִישׁוּעָה רַבָּה לָנֶצַח מַה שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב מְאֹד מְאֹד, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בְּשׁוּם מֹחַ בָּעוֹלָם; וּבָרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים הַחוֹלְקִים עַל נְקֻדַּת הָאֱמֶת כָּזֶה, הַדּוֹבְרִים עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז. זֹאת נֶחָמָתֵינוּ בְעָנְיֵינוּ זֹאת שִׂמְחָתֵנוּ. וּבָזֶה יֵשׁ לְךָ בַּמֶּה לִשְׂמֹחַ עַצְמְךָ בְּכָל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלֶיךָ. וּכְבָר הִבְטִיחָנוּ קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְפָנֵינוּ וְאֵין לָנוּ לִדְאֹג. אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ דִּבּוּרִים הָאֵלֶּה בַּלַּיְלָה שֶׁקֹּדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ הַנּוֹרָא, וְיָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ עַתָּה יוֹתֵר.
וְהִזָּהֵר וְהִזָּהֵר מֵעַתָּה לִשְׁמֹר אֶת אִגְּרוֹתַי מְאֹד כִּי הֵם אֲסוּרִים לְזָרִים הַמְהַפְּכִין דִּבְרֵי אֱמֶת לְלֵיצָנוּת וְכוּ', עַל כֵּן תִּזָּהֵר לְשָׁמְרָם מְאֹד מֵעַתָּה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ תָּמִיד, וִיחַזֵּק לְבָבְךָ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּכָל הַיּוֹם, וְתִזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ אֲשֶׁר הוֹרָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל. וּבִפְרָט לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁתַּכְרִיחַ עַצְמְךָ וְתִתְחַזֵּק בְּהִתְחַזְּקוּת חָדָשׁ בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, וּלְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתְךָ לְפָנָיו הֵיטֵב; וְלֹא תִּפֹּל בְּדַעְתְּךָ מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה וְיוֹתֵר מִזֶּה עָבַר עַל כָּל הַיְרֵאִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁנִּכְנְסוּ בַּעֲבוֹדַת ה'; וְאִם לֹא הָיוּ מְחַזְּקִים עַצְמָן בְּכָל עֵת הָיוּ חַס וְשָׁלוֹם נִשְׁאָרִים בִּמְקוֹמָם הָרִאשׁוֹן חַס וְשָׁלוֹם, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן נ"א נ"ב; שִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב לְכָל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים שָׁם, וְתִסְתַּכֵּל וְתִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הַנֶּאֱמַר שָׁם, כִּי הֵם דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים וּמְחַיִּין אֶת הַנֶּפֶשׁ מְאֹד מְאֹד. וְשִׂיחוֹת אֵלּוּ שֶׁבַּסִּימָנִים הַקְּדוֹשִׁים נִקְרְאוּ בֵּין קְצָת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אִגֶּרֶת כִּי הֵם מְדַבְּרִין כְּמוֹ אִגֶּרֶת הַנִּכְתָּב לַחֲבֵרוֹ וְתַלְמִידוֹ, וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ אִגֶּרֶת טוֹבָה יוֹתֵר מֵהֶם; וְאַף עַל פִּי כֵן אֶרְאֶה לִכְתֹּב לְךָ בְּכָל פַּעַם דִּבְרֵי אֱמֶת מַה שֶּׁיַּזְמִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיָדִי, וְכָל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת שֵׁבֶט הַקֻּלְמוֹס יִהְיֶה קֹדֶשׁ, כִּי כָּל דְּבָרַי נוֹבְעִים וְיוֹצְאִים מֵרַבֵּנוּ זַ"ל מֵהַנַּחַל נוֹבֵעַ וְכוּ'.
וְדַע בְּנִי שֶׁעַל כָּל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל נֶאֱמַר (יְשָׁעְיָה יב) "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה", כִּי הֵם מַעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה מַמָּשׁ. כְּמוֹ מַעְיָן שֶׁאֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם, כֵּן דְּבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים וְנֶחֱמָדִים וְנֶאֱמָנִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וַעֲצוֹתָיו וִישׁוּעוֹתָיו אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם; וְתָמִיד תּוּכַל לְחַזֵּק עַצְמְךָ בִּדְבָרָיו הַנּוֹרָאִים אֵיךְ שֶׁהוּא, כִּי הוּא הֵאִיר בָּנוּ גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וַחֲסָדָיו וְרַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים הַמְרֻבִּים אֲשֶׁר בָּהֶם עוֹלָם נוֹשָׁע, כִּי בּוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ שָׁם, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בּוֹ וּבִישׁוּעָתוֹ תָּמִיד.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמֻּכְרָח לְקַצֵּר וּלְסַיֵּם מִפְּנֵי כְּבוֹד שֵׁם קָדְשׁוֹ, כִּי לֹא יַסְפִּיקוּ אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת יְרִיעוֹת לְבָאֵר וְלִגְמֹר מַה שֶּׁיֵּשׁ לְדַבֵּר בְּזֹאת, שֶׁהִתְחַלְתִּי לִכְנֹס בָּהּ כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר וְדַי בָּזֶה כָעֵת. וְהְיֵה זֶה שָׁלוֹם כְּנַפְשְׁךָ וֶנֶפֶשׁ אָבִיךָ הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ וּמִתְפַּלֵּל בַּעֲדְךָ וּמְצַפֶּה לִשְׁמוֹעַ הַטּוֹב מִמְּךָ.
הַקָּטָן נָתָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב נַפְתָּלִי הִירְץ מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' מַסְעֵי כ"ג תַּמּוּז תקפ"ה טְשֶׁעהרִין.
שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבִי יְדִיד נַפְשִׁי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר.
מַזָּל טוֹב. בָּרוּךְ הַשֵּׁם קִבְּלָה הַגֵּט פִּטּוּרִין בְּיוֹם ד' פָּרָשַׁת פִּינְחָס הֶעָבַר בִּקְהִלַּת־קֹדֶשׁ מֶעדְוֶודִיוְוקֶא, וִיהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיֶה לְמַזָּלָא טָבָא. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַזְמִין לִבְנִי שֶׁיִּחְיֶה מְהֵרָה זִוּוּגוֹ הֶהָגוּן לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, כִּי בָּזֶה לְבַד חָפַצְתִּי. וְהַשֵּׁם, הַטּוֹב יַעֲשֶׂה.
וְשָׁלוֹם לִבְנִי יְדִידִי מַחְמַד עֵינַי הַוָּתִיק הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ לְמַעְלָה הַכֹּל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה בְּעֶזְרְךָ וְיַצְלִיחֲךָ מֵעַתָּה הַצְלָחָה הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית. וְדַע בְּנִי יְדִיד נַפְשִׁי כִּי הָיָה לִי יְגִיעוֹת רַבּוֹת וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְיִסּוּרִים רַבִּים וַחֲלֻקַּת הָעֵצָה הַרְבֵּה וְכוּ' קוֹדֶם שֶׁבָּא לִידֵי גְּמָר שֶׁתְּקַבֵּל הַגֵּט פִּטּוּרִין. וְכַמָּה דְּמָעוֹת נִשְׁפְּכוּ עַל זֶה כַּאֲשֶׁר אֲסַפֵּר לְךָ פָּנִים אֶל פָּנִים אִם יִרְצֶה ה', וְלוּלֵי ה' עֶזְרָתָה לִי לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַגְּמָר מִיָּד, וּמַה מְּאֹד עָצְמוּ חַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה עִמִּי בַּיָּמִים הָאֵלֶּה עַד שֶׁבָּא לִידֵי גְּמָר בְּשָׁלוֹם כַּאֲשֶׁר אוֹדִיעַ לְךָ קְצָת אִם יִרְצֶה ה'. וְכָל הַיִּסּוּרִים הָאֵלֶּה וְכָל הַטֹּרַח הַזֶּה לֹא טָרַחְתִּי כִּי אִם בִּשְׁבִילְךָ, כְּדֵי לְהַצִּילְךָ מִמַּה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ לְהִנָּצֵל, אוּלַי אֶזְכֶּה לִרְאוֹת בְּשִׂמְחָתְךָ שִׂמְחַת עוֹלָם שֶׁתִּזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר אֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. עַל כֵּן חֲזַק בְּנִי חֲזַק וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר גָּמַל עִמְּךָ עַד הֵנָּה, וְקַשֵׁר עַצְמְךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ לְבַל תַּנִּיחַ מַחֲשַׁבְתְּךָ לְשׁוֹטֵט לַחוּץ כַּאֲשֶׁר הֻרְגַּלְתָּ עַד הֵנָּה, כִּי הַבְּחִירָה בְּיָדְךָ בָּזֶה וּבְכָל דָּבָר, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עִמְּךָ הַרְבֵּה.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 5
about 1 min · about 40 words · 4% of the book by the end of today
וָזָרַח. חֶצְרֹן. וְחָמוּל. תּוֹלָע. וּפֻוָּה. וְיוֹב. וְשִׁמְרֹן. סֶרֶד. וְאֵלוֹן. וְיַחְלְאֵל. צִפְיוֹן. וְחַגִּי. שׁוּנִי. וְאֶצְבֹּן. עֵרִי. וַאֲרוֹדִי. וְאַרְאֵלִי. יִמְנָה. וְיִשְׁוָה. וְיִשְׁוִי.
וּבְרִיעָה. וְשֶׂרַח אֲחוֹתָם. חֶבֶר. וּמַלְכִּיאֵל. בֶּלַע. וָבֶכֶר. וְאַשְׁבֵּל. גֵּרָא. וְנַעֲמָן. אֵחִי. וָרֹאשׁ. מֻפִּים. וְחֻפִּים. וָאָרְדּ. חֻשִׁים. יַחְצְאֵל. וְגוּנִי. וְיֵצֶר. וְשִׁלֵּם.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן ט׳ · סעיף ט״ז – סעיף כ״א
about 4 min · about 430 words · 3% of the book by the end of today
אִם נֶחְתַּךְ אוֹ נִקְרַע הַכָּנָף וְנִפְרַד לְגַמְרֵי מִן הַטַּלִּית וְאֵין בַּחֲתִיכָה זוֹ שְׁלשָׁה גוּדָלִין עַל שְׁלשָׁה גוּדָלִין, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁחֲתִיכָה זוֹ אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁתְּפָרָהּ הֵיטֵב אֶל הַטַּלִּית, פְּסוּלָה מִלְּהַטִּיל בָּהּ צִּיצִית, דְּכֵיוָן שֶׁאֵין בָּהּ שְׁלשָׁה גוּדָלִין עַל שְׁלשָׁה גוּדָלִין, אֵין עָלֶיהָ שֵׁם בֶּגֶד. וַאֲפִלּוּ נִתְחַבְּרָה עִם הַטַּלִּית, נֶחְשָׁבָה כִּפְרוּדָה. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר כֵּן. אֲבָל אִם אֵינוֹ נִפְרָד לְגַמְרֵי מֵהַטַּלִּית, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁאָר מְחֻבָּר מְעָט, מוֹעֶלֶת הַתְּפִירָה שֶׁיְּהֵא נֶחְשָׁב בִּכְלַל הַטַּלִּית. וְהַצִּיצִּית שֶׁיַּטִּיל בּוֹ אַחַר הַתְּפִירָה, כְּשֵׁרוֹת. וְנוֹהֲגִין לִתְפֹּר חֲתִיכַת בֶּגֶד בְּכַנְפֵי הַטַּלִּית, מִשּׁוּם דִּבְהַרְבֵּה בְגָדִים אֲפִלּוּ חֲדָשִׁים, יֵשׁ בָּהֶן חֲתִיכוֹת מְחֻבָּרוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן שְׁלשָׁה גוּדָלִין עַל שְׁלשָׁה גוּדָלִין, לָכֵן נוֹתְנִים בִּמְקוֹם הַטָּלַת הַצִיצִית, חֲתִיכָה שֶׁל שְׁלשָׁה גוּדָלִין עַל שְׁלשָׁה גוּדָלִין.
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּכָל הַשֶּׁטַח שֶׁל הַכָּנָף שֶׁרָאוּי לְהַטִּיל אֶת הַצִּיצָה, דְּהַיְנוּ מִמְּלֹא קֶשֶׁר גּוּדָל מִשְּׂפַת הַטַּלִּית עַד שְׁלשָׁה גוּדָלִין, לֹא יִהְיֶה שָׁם שׁוּם תֶּפֶר אֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ בְּחוּט שֶׁהָיָה רָאוּי לַעֲשׂוֹת מֵחוּטִין כָּאֵלּוּ צִיצִית לְטַלִּית זֶה, כְּגוֹן אִם הַטַּלִּית שֶׁל פִּשְׁתָּן, לֹא יִתְפֹּר שָׁם בְּחוּטֵי פִֹּשְתָּן רַק בְּחוּטֵי מֶשִׁי וְכַדּוֹמֶה. וְאִם הַטַּלִּית שֶׁל מֶשִׁי, לֹא יִתְפְּרֶנּוּ בְּחוּטֵי מֶשִׁי. וְאִם הַטַּלִּית שֶׁל צֶמֶר, לֹא יִתְפְּרֶנּוּ בְּחוּטֵי צֶמֶר, אֶלָּא בְּשֶׁל מֶשִׁי וְכַדּוֹמֶה. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר בָּזֶה גַּם בָּאִמְרָא שֶׁעוֹשִׂין סָבִיב הַנֶּקֶב לְחַזְּקוֹ. וְכָל זֹאת אֵינוֹ רַק בְּחוּט לָבָן. אֲבָל בְּחוּט צָבוּעַ, אֵין לָחוּשׁ (סִימָן ט"ו).
אִם רוֹצֶה לְהָסִיר צִּיצִּית מִן הַטַּלִּית כְּדֵי לִתְלוֹת בּוֹ צִיצִּית אֲחֵרוֹת יוֹתֵר יָפוֹת אוֹ מִפְּנֵי שֶׁנִּפְסַק אֶחָד מִן הַחוּטִין וְרוֹצֶה לִתְלוֹת שְׁלֵמוֹת אַף עַל פִּי שֶׁגַּם הָרִאשׁוֹנוֹת עֲדַיִן כְּשֵׁרוֹת, מִכָּל מָקוֹם מֻתָּר, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מְבַטֵּל אֶת הַטַּלִּית מִן הַצִּיצִית וְאַדְרַבָּה יִתְלֶה בוֹ צִיצִית יוֹתֵר יָפוֹת. וִיהֵא נִזְהָר שֶׁלֹּא יַשְׁלִיךְ אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת לִמְקוֹם בִּזָּיוֹן (סִימָן ט"ו כ"א).
וַאֲפִלּוּ צִיצִית שֶׁנִּפְסְלוּ וְהֵסִירָן מִן הַטַּלִּית, לֹא יִזְרְקֵם לָאַשְׁפָּה, מִשּׁוּם בִּזּוּי מִצְוָה. וְיֵשׁ מְדַקְדְּקִין לְגָנְזָם בַּסֵּפֶר וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶן סִימָן בַּסֵּפר, מִשּׁוּם דְּאִתְעָבִיד בְּהוּ מִצְוָה חֲדָא זִמְנָא, לִתְעָבִיד בְּהוּ מִצְוָה אַחֲרִיתָא. וְגַם הַטַּלִּית שֶנִּתְיַשֵּׁן וְאֵינוֹ לוֹבְשׁוֹ עוֹד לַמִּצְוָה, לֹא יַעֲשֶׂה בוֹ תַּשְׁמִישׁ מְגֻנֶּה (סִימָן כא).
אִם בָּא בַשַׁבָּת לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמָצָא שֶׁנִּפְסְלָה צִיצָה מִן הַטַּלִּית וְאֵינוֹ מוֹצֵא לִשְׁאֹל טַלִּית אַחֵר וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ לָשֶׁבֶת בְּלֹא טַלִּית, אֲזַי כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ הַיּוֹם לִקְשֹׁר צִיצָה אַחֶרֶת, לָכֵן מִשּׁוּם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, מֻתָּר לוֹ לִלְבּוֹשׁ אֶת הַטַלִּית כָּךְ וְלֹא יְבָרֵךְ עָלָיו. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁלֹּא נוֹדַע לוֹ קֹדֶם שַׁבָּת שֶׁנִּפְסְלָה. אֲבָל אִם יָדַע קֹדֶם שַׁבָּת שֶׁנִּפְסְלָה, אָסוּר לְלָבְשׁוֹ, דְּהָיָה לוֹ לְתַקֵּן מֵאֶתְמוֹל (יג).
הַלּוֹבֵשׁ בֶּגֶד שֶׁהוּא חַיָּב בְּצִיצִית בְּלֹא צִיצִית, הֲרֵי זֶה בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה. וּצְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ בִּקְצָת בְּגָדִים הָעֲשׂוּיִין בְּאֹפֶן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַרְבַּע כְּנָפוֹת, צְרִיכִין לַחְתֹּךְ קֶרֶן אֶחָד שֶׁיְּהֵא עָגֹל. אֲבָל אִם כָּפַל אֶת הַקֶּרֶן וּתְפָרוֹ בְּעִנְיָן שֶנִּרְאֶה עָגֹל, לָא מַהֲנֵי, דְּכָל כַּמָּה שֶׁלֹּא חֲתָכוֹ עֲדַיִן, מִכְּלַל הַבֶּגֶד הוּא. וְגָדוֹל עֹנֶשׁ הַמְבַטֵּל מִצְוַת צִיצִית. וְהַזָּהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית, זוֹכֶה וְרוֹאֶה פְּנֵי הַשְּׁכִינָה (ח' י' כד).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ט׳
וְתַזְמִין לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים אֶת פַּרְנְסוֹתֵינוּ קֹדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּרֶוַח וְלֹא בְּצִמְצוּם, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר, בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי, מִתַּחַת יָדְךָ הָרְחָבָה וְהַמְּלֵאָה וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ תָּמִיד יוֹמָם וָלָיְלָה וְנִזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְתוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד
Read the complete passage on Sefaria ↗וַחֲמֹל נָא עָלֵינוּ וְעָזְרֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְתַעֲזֹר לְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּלְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ לְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִמְצוֹא זִוּוּגוֹ, שֶׁתַּזְמִין לוֹ זִוּוּגוֹ הֶהָגוּן לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִתְחַלְּפוּ הַזִּוּוּגִים, חַס וְשָׁלוֹם, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ רַק תַּעֲזֹר לְכָל בְּנֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל אֶחָד יִמְצָא מְהֵרָה זִוּוּגוֹ הָרָאוּי לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת כְּפִי שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת:
Read the complete passage on Sefaria ↗וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְקַשֵּׁר כָּל תְּפִלָּתֵנוּ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר וְהַשֵּׁבֶט הַשַּׁיָּךְ לְכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה:
Read the complete passage on Sefaria ↗אָנָּא יְהֹוָה, עֵינֶיךָ הֲלֹא לָאֱמוּנָה, חָנֵּנוּ וְזַכֵּנוּ וְעָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק רֶגַע וּתְזַכֶּה אוֹתִי וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמֶת תָּמִיד, בְּלִי שׁוּם מַחֲשֶׁבֶת חוּץ, חַס וְשָׁלוֹם, וּבְלִי שׁוּם בִּלְבּוּל וּנְטִיָּה כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם
Read the complete passage on Sefaria ↗וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּנִסֶּיךָ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ מֵעוֹלָם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וַאֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַד עַתָּה, נִסִּים עִלָּאִין וְנִסִּים תַּתָּאִין נִסִּים נִגְלִים וְנִסִּים נִסְתָּרִים, נִסִּים עַל-פִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע וְנִסִּים שֶׁלֹּא עַל-פִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, נִסִּים בִּכְלָל וְנִסִּים בִּפְרָט, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, בְּכֻלָּם אֶזְכֶּה אֲנִי וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם דֹּפִי וּבִלְבּוּל כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם וְתִסְתֹּם וְתִסְכֹּר פִּי כָּל דּוֹבְרֵי שֶׁקֶר הָרוֹצִים לְהַכְנִיס כְּפִירוֹת בַּלֵּב וּלְכַסּוֹת נִסִּים בְּתוֹךְ דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם, "מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהֹוָה" וַעֲזֹר אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִנָּצֵל מֵהֶם שֶׁלֹּא נֹאבֶה וְלֹא נִשְׁמַע לָהֶם כְּלָל רַק תִּתֵּן לָנוּ כֹּחַ לְהַכְנִיעָם וּלְשַׁבְּרָם וְלַעֲקֹר וּלְבַטֵּל מַחֲשַׁבְתָּם הָרָעָה מִן הָעוֹלָם וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַמִּינִים וְהַזֵּדִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְתֵן בְּלִבָּם שֶׁיָּשׁוּבוּ וְיִתְחָרְטוּ כֻּלָּם מִדַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה, וְיָשׁוּבוּ כֻּלָּם אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְיַכִּירוּ כֹּחַ מַלְכוּתֶךָ
Read the complete passage on Sefaria ↗אֵל אֱמוּנָה, עָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים שֶׁנִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי וְזַכֵּנוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקוֹם קְדֻשָּׁתֵנוּ, מְקוֹר הָאֱמוּנָה וְהַתְּפִלָּה וְהַנִּסִּים, מְקוֹר הַחַיִּים, מְקוֹר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מְקוֹם קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, מְקוֹם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ
Read the complete passage on Sefaria ↗אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, חֲמֹל עָלֵינוּ בְּמַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד, וְזַכֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לַעֲלוֹת מְהֵרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְנִזְכֶּה לְעָבְדְּךָ שָׁם בֶּאֱמֶת בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבָה וּמַהֵר לְהוֹצִיאֵנוּ מִתּוֹךְ עֹמֶק גָּלוּתֵינוּ אֲשֶׁר גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ זֶה כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים, וַהֲבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וְתוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ אֲשֶׁר כָּל אֲרִיכוּת גָּלוּתֵינוּ זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת פְּגַם חֲלִישׁוּת הָאֱמוּנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וַעֲדַיִן לֹא זָכִינוּ לְתַקֵּן פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּמַחֲמַת זֶה אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה עַד הֵנָּה
Read the complete passage on Sefaria ↗עַל כֵּן חֲמֹל עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵינוּ, כִּי אִם שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמֹד לָנוּ, שֶׁתִּטַּע וְתִקְבַּע אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִבֵּנוּ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְתָסִיר עַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבֵּנוּ, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּלִבֵּנוּ שׁוּם עַקְמִימִיּוּת וְשׁוּם קוּשְׁיָא, חַס וְשָׁלוֹם, עַל הַנְהָגוֹתֶיךָ, וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין תָּמִיד כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אַתָּה "כִּי יָשָׁר דְּבַר יְהֹוָה וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה כָּל מִצְווֹתֶיךָ אֱמוּנָה, שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי" חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וְזַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת תָּמִיד, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ בְּקָרוֹב כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן:
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 16 of 355 in the cycle of 5788
Estimated study time today: short about 4 min · full about 37 min
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on October 17, 2027, at about 18:05.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · סכות
הוֹשַׁעְנָא רַבָּה וְשִׂמְחַת תּוֹרָה, עַיֵּן בְּסִימָן ע"ד בְּהַתּוֹרָה רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם וְכוּ':
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · שלש רגלים
כְּשֶׁמְּקַבֵּל יוֹם טוֹב כָּרָאוּי הוּא בְּחִינַת הַקְבָּלַת פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, אַף אִם הוּא רָחוֹק מֵרַבּוֹ כַּמָּה פַּרְסָאוֹת. וְכֵן לְהֵפֶךְ, אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק יוּכַל לְהַרְגִּישׁ קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב. וְעַל־יְדֵי זֶה הוּא מַעֲלֶה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְנוֹפֵל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, וְנִתְבַּטֵּל כֹּחַ מַלְכוּת הָעַכּוּ"ם: (שם)
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.