Sukkot
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · סכות
שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהִיא עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית (עַיֵּן לְעֵיל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה א?ו?ֹת ט'): (לק"ת סי' ה' אות י"ד)
Opening the day with Rabbeinu's teaching
Monday, 17 Tishrei 5788 · October 18, 2027
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ז׳ · אות ד׳ – אות ח׳
about 10 min · about 960 words · 5% of the book by the end of today
ד וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִית הָאָדָם נִצּוֹל מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, מִנִּשּׂוּאִין שֶׁל רָשָׁע, מִבְּחִינַת נִאוּף, כִּי צִיצִית שְׁמִירָה לְנִאוּף, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון יח): וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם (בראשית ט׳:כ״ג) – זֶה בְּחִינַת צִיצִית; וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ – כִּי צִיצִית מְכַסָּה עַל עֲרָיִין. אֲבָל חָם, דְּהוּא יֵצֶר הָרָע, דִּמְחַמֵּם גּוּפֵהּ דְּבַר־נָשׁ בַּעֲבֵרָה, הוּא אָרוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): אָרוּר כְּנָעַן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ג): אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה. וְהַשִּׂמְלָה, הַיְנוּ צִיצִית, הוּא שְׁמִירָה מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ: וְזֶה בְּחִינוֹת (שם מט): בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן – בִּשְׁבִיל צִיצִית, לְשׁוֹן: מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים (שיר השירים ב׳:ט׳), עַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לְבֵן פֹּרָת, שֶׁנִּשְׁמַר מִנִּשּׂוּאִין שֶׁל נָחָשׁ, מִזִּוּוּג שֶׁל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וְזָכָה לְזִוּוּגָא דִקְדֻשָּׁה. וְזֶה: פֹּרָת – לְשׁוֹן זִוּוּג, לְשׁוֹן: פְּרוּ וּרְבוּ. וְעִקַּר הַנִּאוּף תָּלוּי בָּעֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סוטה ט:): שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ט״ו:ל״ט): וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם; וּשְׁמִירַת צִיצִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵינַיִם, הוּא שְׁמִירָה מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, וְיָכוֹל לְקַבֵּל הָעֵצוֹת מִצַּדִּיק, שֶׁהוּא כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת.
ה וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר־חָנָה: אָמַר לִי הַהוּא טַיְעָא: תָּא אַחֲוֵי לָךְ טוּרָא דְּסִינַי. אַזְלִי וַחֲזָאִי דְּהַדְרָן לֵהּ עַקְרַבֵּי, וְקָיְמִין כִּי חַמְרֵי חִוַּרְתָא. וְשָׁמַעְתִּי בַּת־קוֹל שֶׁאוֹמֶרֶת: אוֹי [לִי] שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי; וְעַכְשָׁו שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי, מִי מֵפֵר לִי: תָּא וְאַחֲוֵי לָךְ טוּרָא דְּסִינַי – שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵצוֹת, כִּי שָׁם קִבְּלוּ תַּרְיַ"ג עֵטִין. חֲזַאי דְּהָדְרָן לֵהּ עַקְרַבָּא – הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ עֲצַת נָחָשׁ, עֲצַת רְשָׁעִים, שֶׁעַל־יְדֵיהֶם אֵין יְכוֹלִים לְקַבֵּל עֲצַת צַדִּיקִים, זֶרַע אֱמֶת. וְקָיְמוּ כִּי חַמְרֵי חִוַּרְתָּא – זֶה בְּחִינַת צִיצִית, שֶׁהוּא שְׁמִירָה מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, מִנִּאוּף; כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות מג:): אֵיזֶה עָנְשׁוֹ גָּדוֹל, שֶׁל לָבָן אוֹ שֶׁל תְּכֵלֶת, וְאָמְרוּ: מָשָׁל לְאֶחָד, שֶׁצִּוָּה לְהָבִיא לוֹ חוֹתָם שֶׁל זָהָב, הַיְנוּ תְּכֵלֶת, וְחוֹתָם שֶׁל טִיט, הַיְנוּ לָבָן. וְזֶה: חַמְרֵי, לְשׁוֹן חֹמֶר וָטִיט; חִוָּרָא, הַיְנוּ לָבָן, כִּי עַכְשָׁו זֶה עִקַּר הַצִּיצִית. וְשָׁמַעְתִּי בַּת־קוֹל שֶׁאוֹמֶרֶת, אוֹי לִי שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: עַל הַגָּלוּת, הַיְנוּ, עַל־יְדֵי צִיצִית יְכוֹלִין לָבוֹא לַעֲצַת צַדִּיקִים, לִבְחִינַת אֱמֶת; וְעַל־יְדֵי אֱמֶת בָּאִים לֶאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה בָּא הַגְּאֻלָּה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁשָּׁמַע חֲרָטַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַגָּלוּת, כִּי הַצִּיצִית, שֶׁהֵם חֲמָרֵי חִוָּרָא, גָּרַם כָּל זֶה:
וְזֶה פֵּרוּשׁ: וְאֵלֶּה – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵלֶּה, מוֹסִיף. זֶה בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, בְּחִינַת צִיצִית. הַמִּשְׁפָּטִים – זֶה בְּחִינַת כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים י״ט:י׳): מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת; שֶׁזּוֹכֶה לַעֲצַת צַדִּיקִים, לִבְחִינַת אֱמֶת. אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם – זֶה בְּחִינוֹת כַּד אִתְחַבַּר בַּהּ אֱמֶת, וְזֶה בְּחִינַת: הֻשְׁווּ אִשָּׁה לְאִישׁ; כִּי זֶה אִישׁ וְאִשָּׁה הֵם בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, וּבָזֶה תָּלוּי הַגְּאֻלָּה כַּנַּ"ל. וְזֶה יָכוֹל שֶׁיִּהְיוּ הַתַּלְמִידִים לוֹמְדִים וְאֵין מְבִינִים – תַּלְמוּד לוֹמַר וְכוּ', עָרְכֵם לִפְנֵיהֶם כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ – זֶה בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה, שֶׁלֶּעָתִיד יִתְגַּלּוּ כָּל הַחָכְמוֹת כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו י״א:ט׳): וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה. עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל:
(הַשְׁמָטוֹת הַשַּׁיָּכִים לְהַתּוֹרָה הַזֹּאת): הַתְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְהוּא בְּחִינַת הַנִּסִּים, כִּי נֵס לְמַעְלָה מִטֶּבַע, וְלָזֶה צָרִיךְ אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם. וּבִשְׁבִיל זֶה הַתְּפִלָּה מְסֻגָּל לְזִכָּרוֹן, כִּי תְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, וְשִׁכְחָה הוּא עִנְיָן שֶׁהָיָה לְפָנֵינוּ דְּבַר־מָה וְנִשְׁכַּח וְעָבַר מֵאִתָּנוּ. (וְהִיא דֶּרֶךְ הַהַנְהָגָה עַל־פִּי מַעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת, שֶׁמִּתְנַהֵג כְּסֵדֶר יוֹם אַחַר יוֹם, וְהוּא הִפּוּךְ הָאֱמוּנָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ מְחַדֵּשׁ הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד, וְהוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַכֹּל תָּמִיד, וְהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, אֵין כָּאן שִׁכְחָה, וְדוּ"ק). וּמֵעַתָּה תִּרְאֶה נִפְלָאוֹת בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קד.): מֵ"ם וְסָמֶ"ךְ שֶׁבַּלּוּחוֹת בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִין; כִּי מַס הוּא בְּחִינַת הַשִּׁכְחָה, וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה ט:): אֵין דּוֹמֶה הַשּׁוֹנֶה פִּרְקוֹ מֵאָה פְּעָמִים לְמֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד; כִּי מַס בְּגִימַטְרִיָּא מֵאָה, וְעַד מֵאָה שׁוֹלֵט הַשַּׂר שֶׁל שִׁכְחָה, וְזֶה שֶׁהִמְתִּיקוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מֵ"ם וְסָמֶ"ךְ, הַיְנוּ מַ"ס שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשִּׁכְחָה, בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִין, כִּי נֵס הוּא הֶפֶךְ הַשִּׁכְחָה, כִּי נִסִּים הֵם בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהִיא הֵפֶךְ הַשִּׁכְחָה כַּנַּ"ל: וְדַע וְכוּ' כִּי צִיצִית שְׁמִירָה לְנִאוּף וְכוּ', עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם זֶה בְּחִינַת צִיצִית וְכוּ'. וְזֶה (בראשית ל״ז:י״ג): הֲלֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם, הַיְנוּ בְּחִינַת צִיצִית כַּנַּ"ל, שֶׁהִיא שְׁמִירָה לְנִאוּף, וְהוּא בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, שֶׁהִיא בְּחִינַת יוֹסֵף, עַל כֵּן אָמַר יַעֲקֹב לְיוֹסֵף: הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם, שֶׁהוּא בְּחִינָה שֶׁלְּךָ; לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם: וְזֶה פֵּרוּשׁ: וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כוּ', כִּי הוּא מְקַבֵּל טִפֵּי הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַצַּדִּיק עַל־יְדֵי עֵצָה שֶׁמְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ. וְזֶה שׂוֹרֵק, הוּא בְּחִינַת שׁוּרֻק, שֶׁהוּא תְּלָת טִפִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (ובתיקונים תיקון נו), וְהוּא תְּלָת מֹחִין, כִּי הוּא עִנְיָן אֶחָד, כִּי הַטִּפָּה בָּאָה מֵהַמֹּחַ וּמַגִּיעָה לְהַכְּלָיוֹת, שֶׁהֵן כְּלֵי הַהוֹלָדָה, שֶׁמְּבַשְּׁלִין הַזֶּרַע, כֵּן הַשֵּׂכֶל נוֹלָד גַּם כֵּן בַּמֹּחַ וּמַגִּיעַ עַד הַכְּלָיוֹת הַיּוֹעֲצוֹת. וּתְלָת מֹחִין הוּא בְּחִינַת (ישעיהו ו׳:י׳): הַשְׁמֵן לֵב וְכוּ' וְאָזְנָיו וְכוּ' וְעֵינָיו וְכוּ', פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְכוּ', כְּלוֹמַר, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְדַבֵּק עַצְמוֹ לַצַּדִּיקִים פֶּן יִרְאֶה וְכוּ'; אֲבָל כְּשֶׁמְּדַבֵּק עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וּמְקַבֵּל מֵהֶם עֵצָה, אֲזַי הוּא בְּחִינַת כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, שֶׁהֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה, שֶׁמְּקַבֵּל הַטִּפָּה מֹחַ הַמִּתְחַלֶּקֶת לִתְלָת טִפִּין, תְּלָת מֹחִין כַּנַּ"ל, וְאָז יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וְכוּ', שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְּׁלשָׁה מֹחִין, וָשָׁב וְרָפָא לוֹ. וְזֶהוּ: וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת, וְהָבֵן: וְזֶה פֵּרוּשׁ:
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר־חָנָה וְכוּ', וְזֶה רָמַז גַּם כֵּן בְּפֶתַח דְּבָרָיו: אָמַר לִי הַהוּא טַיְעָא, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י בְּכָל מָקוֹם: סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל; כִּי יִשְׁמָעֵאל הוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ט״ז:י״א): כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ, וְתַרְגּוּמוֹ: אֲרֵי קַבִּיל ה' יָת צְלוֹתֵיךְ, וְהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ סוֹחֵר, מִלְּשׁוֹן סְחוֹר סְחוֹר (בְּחִינַת מַקִּיפִים), שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ (תהלים פט). וְזֶהוּ (רות ג׳:ט׳): וּפָרַשְׂתָּ כְּנָפֶךָ עַל אֲמָתֶךָ; כִּי צִיצִית דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם כַּנְפֵי מִצְוָה, הוּא שְׁמִירַת הַבְּרִית, וְהוּא בְּחִינַת זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶהוּ שֶׁשָּׁאַל חַגַּי הַנָּבִיא (חגי ב׳:י״ב): הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר־קֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדּוֹ וְנָגַע בִּכְנָפוֹ אֶל הַלֶּחֶם; כִּי פְּגַם הַבְּרִית – הֶעְדֵּר הַלֶּחֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ו׳:כ״ו): בְּעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם, וְהָבֵן: וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וְכוּ', מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל (בראשית מ״ט:כ״ד) – אֲבָהָן וּבְנִין, בְּחִינַת הַתְּפִלָּה יַעֲקֹב וּבָנָיו.
סְגֻלָּה לְחוֹלֶה – לְהִסְתַּכֵּל עַל הַצִּיצִית. וְהַסּוֹד בַּפָּסוּק (שם מח): הִנֵּה בִנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ; כִּי כָּל אֵלּוּ הַתֵּבוֹת מְרַמְּזִין עַל הַצִּיצִית, דְּהַיְנוּ מִנְיַן הַחוּטִין וְהַחֻלְיוֹת וְהַקְּשָׁרִים, כַּמְבֹאָר בִּפְרִי־ עֵץ־חַיִּים בְּשַׁעַר הַצִּיצִית, פֶּרֶק ד', בַּהַגָּ"ה, עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ: הִנֵּה בִנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת צִיצִית כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה: וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות י״ד
about 2 min · about 150 words · 5% of the book by the end of today
אני מקנא מאד איש כשר שקורין "ערליכר יהודי", כי נדמה שהולך בן אדם עם דקין וכרכשות ואיברים כשאר כל העולם ואף על פי כן באמת הוא ענין אחר לגמרי, כי איש כשר יקר מאד אשרי לו. והעיקר הוא הרצון והכיסופין, ואף על פי שאין לצאת בזה [כמבאר במאמר ויהיו נא פי שנים (לקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן סו)]; כי צריכין להוציא מכח אל הפועל דוקא. כי אף על פי שאונס רחמנא פטריה עם כל זה זהו למי שרוצה לצאת החוב.
אבל צריך שלא לקרר דעתו בזה במה שהוא פטור מחמת האונס רק לעשות עבודת ה' בפועל (כמבאר כל זה במאמר הנזכר לעיל עיין שם), אף על פי כן גם זה טוב כשאוחזין בזה שאין רוצין לצאת עם האונס רק שכיסופו חזק ורצונו תקיף מאד לזכות לעשות עבודת ה' בפועל. וזה הרצון בעצמו טוב מאד. ואם אף על פי כן הוא אנוס ואינו זוכה אל העבודה, הרצון הנזכר לעיל בעצמו הוא טוב מאד:
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות ה׳
about 1 min · about 120 words · 4% of the book by the end of today
והיה לו כמה וכמה עליות וירידות – אלפים ורבבות עד אין שעור וערך. והיה קשה וכבד עליו מאד מאד להתחיל לכנס בעבודת השם, לקבל עליו על עבודתו יתברך. והיה רגיל להתחיל איזה ימים לעסק בעבודת השם ואחר־כך נפל מזה, וחזר להתחיל וחזר ונפל – וכן היה כמה וכמה פעמים, עד שפעם אחד נתחזק אצלו שיהיה חזק מאד שיאחז בעבודת־השם לעולם, ולא יסתכל על שום דבר בעולם, ומאז והלאה נתחזק לבו בה'; ואף על פי כן, גם אחר־כך היה לו תמיד עליות וירידות הרבה מאד מאד, רק שאחר־כך היה חזק שלא יניח עבודתו יתברך לעולם, אף על פי שיש לו ירידה לפעמים – אף על פי כן יהיה מתחזק עצמו בעבודת השם יתברך בכל מה שיוכל.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות י״ח – אות י״ט
about 1 min · about 100 words · 3% of the book by the end of today
(יח) מַאֲמַר אֶמְצָעוּתָא דְעָלְמָא סִימָן כ"ד נֶאֱמַר בְּקַיִץ תקס"ג בִּסְעֻדַּת לֵיל שַׁבָּת. וְאָמַר אוֹתוֹ בְּיִרְאָה גְּדוֹלָה וּבְהִתְלַהֲבוּת עָצוּם וְנִשְׂגָּב כָּל־כָּךְ עַד שֶׁלֹּא יָכְלוּ הַשּׁוֹמְעִים לְהָבִין כְּלָל מַה הוּא אוֹמֵר, רַק נִכְתַּב אַחַר־כָּךְ בִּכְתִיבַת יָדוֹ וּבִלְשׁוֹנוֹ הַקְּדוֹשָׁה:
(יט) שַׁיָּךְ לְהַמַּאֲמָר אַחְוֵי לָן מָנָא. סִימָן כ"ה נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ אֵצֶל הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מֵעֲלִיָּה מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא שֶׁמִּתְגַּבְּרִים הַמְּנִיעוֹת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא בְּכָל פַּעַם וְכוּ', וְאָמַר אָז בְּפֵרוּשׁ שֶׁגַּם מִי שֶׁהוּא בְּתוֹךְ הָאָרֶץ מַמָּשׁ כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר לַעֲלוֹת מִשָּׁם, הַהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וַאֲזַי מִשְׁתַּטְּחִין כְּנֶגְדּוֹ בְּכָל פַּעַם וְכוּ'. כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. [מוּבָא בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת מַעֲקֶה וּשְׁמִירַת נֶפֶשׁ הֲלָכָה ד]:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · אמונה · חלק ראשון · אות נ״ד – אות נ״ח
about 1 min · about 60 words · 5% of the book by the end of today
נד. מֵרוּחַ פִּיו שֶׁל הַשַּׁקְּרָן נַעֲשָׂה יֵצֶר־הָרָע, וּכְשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ אֲזַי לא יִהְיֶה שֶׁקֶר, בִּשְׁבִיל זֶה לא יִהְיֶה יֵצֶר־הָרָע בָּעוֹלָם.
Read the complete passage on Sefaria ↗נה. מִי שֶׁהוּא אִישׁ אֱמֶת, הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר, אִם אַחֵר דּוֹבֵר אֱמֶת אִם לָאו.
Read the complete passage on Sefaria ↗נו. הַשֶּׁקֶר – לא יַסְכִּימוּ עָלָיו רַבִּים.
Read the complete passage on Sefaria ↗נז. הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֹוֹנֵא לְזֶה הָאִישׁ, הַמְּדַבֵּר אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב.
Read the complete passage on Sefaria ↗נח. עָשִׁיר מְכַחֵשׁ – אֵין הַדַּעַת סוֹבְלוֹ, וְגַם הוּא נִבְזֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה ב׳ · אות ז׳
about 1 min · about 130 words · 4% of the book by the end of today
בְּתוֹךְ כָּךְ הֵצִיץ הַסּוֹחֵר [הַיְנוּ בֶּן הַסּוֹחֵר הַנַּ"ל] לְתוֹךְ הַיָּם וְרָאָה שָׁם אִילָן, וְעָלָיו כְּמַרְאֵה אָדָם וְסָבַר שֶׁמָּא הוּא טוֹעֶה עַצְמוֹ וְהִגִּיד לִשְׁאָר הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ שָׁם וְהִבִּיטוּ וְרָאוּ גַּם כֵּן כְּמַרְאֵה אָדָם עַל הָאִילָן וְהִתְיַשְּׁבוּ לְהִתְקָרֵב לְשָׁם וְשָׁלְחוּ אִישׁ עִם סְפִינָה קְטַנָּה לְשָׁם וְהֵם הָיוּ מַבִּיטִים בְּתוֹךְ הַיָּם כְּדֵי לְכַוֵּן אֶת הַשָּׁלִיחַ שֶׁלּא יִטְעֶה מִן הַדֶּרֶךְ כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ מְכֻוָּן אֶל הָאִילָן הַנַּ"ל וְהָלַךְ לְשָׁם, וְרָאָה, שֶׁיּוֹשֵׁב שָׁם אָדָם, וְהִגִּיד לָהֶם וְהָלַךְ בְּעַצְמוֹ [בֶּן הַסּוֹחֵר הַנַּ"ל] וְרָאָה, שֶׁיּוֹשֶׁבֶת שָׁם [הַיְנוּ הַבַּת קֵיסָר הַנַּ"ל, שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת שָׁם כַּנַּ"ל] וְאָמַר לָהּ שֶׁתֵּרֵד וְאָמְרָה לוֹ, שֶׁאֵינָהּ רוֹצָה לִכְנס אֶל הַסְּפִינָה כִּי אִם שֶׁיַּבְטִיחָהּ, שֶׁלּא יִגַּע בָּהּ כִּי אִם כְּשֶׁיָּבוֹא לְבֵיתוֹ וְיִשָּׂא אוֹתָהּ כַּדָּת וְהִבְטִיחַ לָהּ וְנִכְנְסָה אֶצְלוֹ לַסְּפִינָה וְרָאָה, שֶׁהִיא מְזַמֶּרֶת עַל כְּלֵי זֶמֶר וִיכוֹלָה לְדַבֵּר בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת וְשָׂמַח עַל שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · אנחה · אות א׳ – אות ד׳
about 2 min · about 170 words · 5% of the book by the end of today
אֲנָחָה וּגְנוּחֵי שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הִיא יְקָרָה מְאֹד, כִּי הִיא שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן עַל־יְדֵי אֲנָחָה, כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא הָרַב הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר. כִּי מִמֶּנּוּ מְקַבְּלִין הָרוּחַ חַיִּים לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן עַל־יְדֵי אֲנָחָה (עַיֵּן צַדִּיק אוֹת י"א): (לק"א סי' ח' אות א' ב')
כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בִּדְבֵקוּת אוֹ מִתְבּוֹדֵד כָּרָאוּי, וּבָאֶמְצַע הוּא נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, זֶה נִמְשָׁךְ מִפְּגַם הָאֱמוּנָה. וַאֲזַי צָרִיךְ שֶׁיְּשַׁבֵּר לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ, וְיִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל שֶׁנָּפַל וְנִשְׁלַךְ מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ, וִירַחֵם עַל עַצְמוֹ עַד שֶׁיִּתְאַנֵּחַ. וְעַל־יְדֵי הָאֲנָחָה יַחֲזֹר לְמַדְרֵגָתוֹ: (לק"א סי' ק"ח)
אֲנָחָה דִּקְדֻשָּׁה יְקָרָה מְאֹד. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְאַנֵּחַ עַל שֶׁרָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי זֶה נִפְסָק מֵחֶבֶל הַטֻּמְאָה וְנִתְקַשֵּׁר לְחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה. וְכֵן לְהֵפֶךְ חַ"ו, כְּשֶׁמִּתְאַנֵּחַ עַל אֵיזֶה דְּבַר תַּאֲוָה שֶׁהוּא נִכְסָף אֵלֶיהָ, הוּא לְהֶפֶךְ חַ"ו: (לק"א סי' ק"ט)
אֲנָחָה שֶׁמִּתְאַנֵּחַ הָאָדָם עַל עֲווֹנוֹתָיו אוֹ עַל מִעוּט הַשָּׂגָתוֹ, הוּא יוֹתֵר טוֹבָה יוֹתֵר מִכַּמָּה סִגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת. [עַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן אֲנָחָה – עַזּוּת אוֹת ב' ג', שֶׁעַל־יְדֵי אֲנָחָה דִּקְדֻשָּׁה שׁוֹבְרִין עַזּוּת הַגּוּף, וַאֲזַי הַנְּשָׁמָה יְכוֹלָה לְהִתְקָרֵב לְהַגּוּף, לְהוֹדִיעַ לוֹ מֵהַשָּׂגוֹת שֶׁהִיא מַשֶּׂגֶת וְכוּ'. עַיֵּן שָׁם]: (שם)
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י׳ · קטע א׳ – קטע ח׳
about 8 min · about 810 words · 7% of the book by the end of today
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כָּל, אֲשֶׁר גִּלִּיתָ אֱלָהוּתְךָ וְאֲדָנוּתְךָ בָּעוֹלָם עַל יְדֵי אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְעַל יָדָם נִתְגַּדַּלְתָּ וְנִתְקַדַּשְׁתָּ מִדּוֹר לְדוֹר, עַד אֲשֶׁר זָכִינוּ לְקַבֵּל תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֲךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ וְאָז רָאוּ כָּל הָעַמִּים וְכָל הַגּוֹיִים אֶת גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרוֹתֶיךָ, אֲשֶׁר הִרְבֵּיתָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ נִסִּים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק עַד אֲשֶׁר נִתְגַּלָּה אֱלָהוּתְךָ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, וְרָאוּ רְחוֹקִים אֶת גְּבוּרָתֶךָ עַד שֶׁבָּא יִתְרוֹ וְנִתְגַּיֵּר, וְאָמַר: "כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְהֹוָה וַאֲדוֹנֵנוּ מִכָּל הָאֱלֹהִים", וְאָז נִתְעַלָּה וְנִתְגַּדֵּל וְנִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלָּתְךָ וְרוֹמְמוּתְךָ כְּשֶׁהָרְחוֹקִים מִמְּךָ מְאֹד מַכִּירִים אֶת אֱלָהוּתְךָ וַאֲדָנוּתְךָ, כִּי אָז נִתְגַּדֵּל וְנִתְקַדֵּשׁ וְנִתְעַלָּה שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח לָעַד
Read the complete passage on Sefaria ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ מִקְּצֵה הָאָרֶץ אֵלֶיךָ אֶקְרָא, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עַל מְרֻחָק וּמְגֹרָשׁ כָּמוֹנִי, וּתְקָרֵב אוֹתִי בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, וְתֹאמַר לְצָרוֹתַי דַּי וְתַתְחִיל מֵעַתָּה לְקָרְבֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלָּתְךָ כְּשֶׁהַמְּרֻחָקִים בְּיוֹתֵר מִתְקָרְבִים לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְאִם אָמְנָם אֲנִי רָחוֹק מְאֹד מִמְּךָ בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אַל תַּעֲשֶׂה עִמִּי כַּחֲטָאַי וְאַל תְּדִינֵנִי כְּמִפְעָלַי כִּי קָרוֹב אַתָּה לָרְחוֹקִים כִּי הֲלֹא מִמֶּנִּי דַּיְקָא יִתְעַלֶּה וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְגַּדֵּל שִׁמְךָ יִתְבָּרַךְ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, עַל יְדֵי שֶׁתְּקָרֵב מְרֻחָק כָּמוֹנִי לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלָּתְךָ כְּשֶׁהַמְרֻחָקִים בְּיוֹתֵר מִתְקָרְבִים אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת
Read the complete passage on Sefaria ↗אָנָּא יְהֹוָה, לַמְּדֵנִי לְסַדֵּר תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי בְּלָשׁוֹן צַח וְנָקִי, בִּלְשׁוֹן רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְתִשְׁלַח וְתַזְמִין לִי דִּבּוּרִים כְּשֵׁרִים וְיָפִים וְתִהְיֶה תְּפִלָּתִי שְׁגוּרָה בְּפִי, בְּאֹפֶן שֶׁאוּכַל לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ, שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הַגְּנוּזִים עָלַי לְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ מִמָּקוֹם שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי בְּכַמָּה וְכַמָּה מִינֵי הַרְחָקוֹת בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִכָּל הַהַרְחָקוֹת תְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים, בְּרַחֲמִים נוֹרָאִים שֶׁיֵּשׁ לְךָ גְּנוּזִים בְּאוֹצְרוֹתֶיךָ שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזַת דִּין וְקִטְרוּג כְּלָל, בְּרַחֲמִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְקָרֵב אֲפִלּוּ הַמְּרֻחָקִים בְּתַכְלִית הָרִחוּק שֶׁאֵין רִחוּק יוֹתֵר מֵהֶם וַעֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְלֹא לְמַעֲנֵנוּ, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ קָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ, אַמְּצֵנוּ בַּעֲבוֹדָתְךָ, חַזְּקֵנוּ בְּיִרְאָתֶךָ אֱחֹז בְּיָדֵינוּ וְהוֹצֵא אוֹתָנוּ מִכָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וּמִכָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַקְּשׁוּרִים בְּגוּפֵנוּ, הַמַּרְחִיקִים אוֹתָנוּ מִמְּךָ בְּכָל עֵת
Read the complete passage on Sefaria ↗כִּי אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ, אֶת גֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עָלֵינוּ וְעַל נַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמוֹתֵנוּ אֲשֶׁר נִשְׁמָתֵינוּ יָרְדָה מֵרוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים, מֵחֵיק אָבִיהָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאֲתָה בְּזֶה הָעוֹלָם בְּגוּף עָכוּר כָּזֶה, בְּגוּף מְגֻשָּׁם כָּזֶה אוֹי לַבֵּן שֶׁגָּלָה מֵעַל שֻׁלְחָן אָבִיו וְכַוָּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה הָיְתָה לְטוֹבָתֵנוּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ נִסָּיוֹן וּבְחִירָה בָּעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה, לְמַעַן נָכוֹף וּנְשַׁבֵּר וְנַכְנִיעַ גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ וְתַאֲווֹת לִבֵּנוּ, לְמַעַן נִזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתְךָ בָּעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה דַּיְקָא, הָרָחוֹק מִקְּדֻשָּׁתְךָ בְּתַכְלִית הָרִחוּק אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כִּי לֹא יָכֹלְנוּ לְקַבֵּל טוֹבָתְךָ הַגְּדוֹלָה, וְלֹא חַסְנוּ עַל נַפְשֵׁנוּ, וְלֹא נִתְגַּבַּרְנוּ לְהַכְנִיעַ תַּאֲווֹתֵינוּ צְרַפְתָּנוּ בַּל תִּמְצָא, וּכְבָר כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ לָהֶבֶל וְלָרִיק, עַל יְדֵי תַּאֲווֹת גּוּפֵנוּ הַקְּשׁוּרִים וּצְרוּרִים בָּנוּ מִנְּעוּרֵנוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּבְכָל יוֹם אָנוּ מְצַפִּים וּמְחַכִּים לִגְאֻלַּת הַנֶּפֶשׁ בֶּאֱמֶת, וַתְּהִי תוֹחַלְתֵּנוּ נִכְזָבָה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם יִצְרֵנוּ מִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ בְּיוֹתֵר, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חֲמֹל עָלֵינוּ בְּחֶמְלָתֶךָ, רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ, חֶסֶד חִנָּם עֲשֵׂה עִמָּנוּ, כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רַחֵם עָלֵינוּ עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ, עֲנֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ עֲנֵנוּ, עֲנֵנוּ גּוֹאֲלֵנוּ עֲנֵנוּ, וַעֲשֵׂה אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקּוֹתֶיךָ נֵלֵךְ וְאֶת מִשְׁפָּטֶיךָ נִשְׁמֹר, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ:
Read the complete passage on Sefaria ↗"אָנָּא יְהֹוָה מַלְּטָה נַפְשִׁי" מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַקְּשׁוּרִים בְּגוּפִי עֲדַיִן, הֵן הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּי מִצַּד הַהוֹלָדָה, "כִּי בְּעָוֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי", וְהֵן הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁמָּשַׁכְתִּי עָלַי בְּעַצְמִי, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיִיתִי מִתְגַּבֵּר וּמִתְחַזֵּק לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, מִכֻּלָּם תַּצִּיל אוֹתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
Read the complete passage on Sefaria ↗וּתְזַכֵּנִי מֵעַתָּה וְתִתֵּן לִי חָכְמָה וָשֵׂכֶל וְעֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה וְכֹחַ וּגְבוּרָה מֵאִתְּךָ, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְמַלֵּט נַפְשִׁי מִנִּי שַׁחַת, לִמְשֹׁךְ אֶת עַצְמִי וּלְהַרְחִיק אֶת עַצְמִי מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְגָרֵשׁ וּלְבַטֵּל מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, עַד שֶׁיִּהְיֶה גּוּפִי זַךְ וָצַח וְנָקִי מִכָּל מִינֵי תַּאֲווֹת וּמִכָּל מִינֵי מִדּוֹת רָעוֹת, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת קָדוֹשׁ וְטָהוֹר בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי:
Read the complete passage on Sefaria ↗וְזַכֵּנִי שֶׁאוּכַל לְתַקֵּן בְּחַיַּי אֶת כָּל מִינֵי קִלְקוּלִים וּפְגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי עַד הֵנָּה, מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְהַעֲבִיר וּלְבַטֵּל מִנַּפְשִׁי אֶת כָּל מִינֵי חֶרְפּוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁהִטַּלְתִּי בְּנַפְשִׁי עַל-יְדֵי חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הַמְּרֻבִּים אַתָּה יָדַעְתָּ חֶרְפָּתִי וּבָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי נֶגְדְּךָ כָּל צֹרְרָי "חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי וָאָנוּשָׁה, וָאֲקַוֶּה לָנוּד וָאַיִן, וְלַמְנַחֲמִים וְלֹא מָצָאתִי, הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים" תִּיקַר נָא נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ, יְגוֹלָלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ "הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ" כִּי "מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שַׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ קוּמָה יְהֹוָה חַלְּצָה נַפְשִׁי", מִכָּל מִינֵי חֶרְפּוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, מִכָּל מִינֵי תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, מִכָּל מִינֵי פְגָמִים וְקִלְקוּלִים, וּסְלַח וּמְחֹל לִי עַל כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי עַד הֵנָּה, וֶאֱסֹף אֶת חֶרְפָּתִי וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָי, בְּמָקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם, וַעֲזֹר לִי מֵעַתָּה לְנַקּוֹת וּלְטַהֵר נַפְשִׁי וְגוּפִי מִכָּל מִינֵי תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִהְיוֹת קָדוֹשׁ וְטָהוֹר בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב:
Read the complete passage on Sefaria ↗וְעָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַחֲזִיר אֲחֵרִים בִּתְשׁוּבָה, כִּי אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ גֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עַל הָרְחוֹקִים מִשִּׁמְךָ, הַכְּלוּאִים בְּמַאֲסַר הַתַּאֲווֹת, הַלְּכוּדִים בְּרִשְׁתֵּי הַהֲבָלִים זַכֵּנִי שֶׁאוּכַל לְדַבֵּר עַל לִבָּם דְּבָרִים הַמִּתְיַשְּׁבִין עַל הַלֵּב, דִּבּוּרִים אֲמִתִּיִּים דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים וְיִכָּנְסוּ דְּבָרַי בְּאָזְנֵיהֶם, וְיִתְעוֹרֵר לְבָבָם בֶּאֱמֶת, בְּאֹפֶן שֶׁיָּשׁוּבוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה, הַלְלוּ יָהּ":
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 19 – פסקה 20
about 1 min · about 120 words · 6% of the book by the end of today
וְכֵן שְׁלֹמֹה בְּנוֹ כְּשֶׁבָּנָה אֶת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ כְּתִיב בִּמְלָכִים־א ח', וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה לִפְנֵי מִזְבַּח ה' נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיִּפְרֹשׁ כַּפָּיו הַשָּׁמַיִם, עַיֵּן שָׁם כָּל תְּפִלָּתוֹ בַּאֲרִיכוּת. וְכֵן חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּחָלְיוֹ כְּתִיב אֶצְלוֹ, וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל וְכוּ'.
וְכֵן בְּדָנִיֵּאל כַּאֲשֶׁר הֻצְרַךְ לְהַגִּיד לִנְבוּכַדְנֶצַּר פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם כְּתִיב, אֱדַיִן דָּנִיֵּאל לְבַיְתֵהּ אֲזַל וְלַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִלְּתָא הוֹדַע וְרַחֲמִין לְמִבְעֵא מִן קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא עַל רָזָא דְּנָא וְכוּ', וְכַאֲשֶׁר גָּזַר דָּרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר כָּל אִישׁ שֶׁיִּתְפַּלֵּל מִן כָּל אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים עַד חֹדֶשׁ יָמִים יֻשְׁלַךְ לְגֹב הָאֲרָיוֹת כְּתִיב שָׁם, וְדָנִיֵּאל עַל לְבַיְתֵהּ וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֵם וְזִמְנִין תְּלָתָא בְיוֹמָא הוּא מְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ, וְגַם כְּשֶׁנִּשְׁלַךְ לְגֹב הָאֲרָיוֹת הִרְבָּה לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים מִי שֶׁעָנָה לְדָנִיֵּאל בְּגֹב הָאֲרָיוֹת וְכוּ'.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף א · אות י
about 1 min · about 80 words · 5% of the book by the end of today
צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ וְאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בַּגּוֹיִים לֹא יוּכַל לְהִתְנַצֵּל וְלוֹמַר אִי אֶפְשִׁי לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת עוֹבִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁנּוֹפֵל תָּמִיד עָלָיו מֵחֲמַת הָעֵסֶק שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד עִמָּהֶם, כִּי בְּכָל הַדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים וּבְכָל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים יָכוֹל לִמְצֹא בָהֶם אֱלֹקוּתוֹ, כִּי בְּלֹא אֱלֹקוּתוֹ אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת וְקִיּוּם כְּלָל רַק כָּל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה יוֹתֵר תַּחְתּוֹנָה אֲזַי אֱלֹקוּתוֹ שָׁם בְּצִמְצוּם גָּדוֹל וּמְלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשִׁים יוֹתֵר (שָׁם ל"ג):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · אמת ואמונה · אות ה
about 1 min · about 40 words · 7% of the book by the end of today
עַל־יְדֵי שֶׁמֵּשִׂים נַפְשׁוֹ כְּעָפָר, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ אוֹר הָאֱמֶת, עַד שֶׁיִּתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי־זֶה בְּחֵשֶׁק וְרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה חָזָק כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיְּשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת, וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה (הִלְכוֹת הֶכְשֵׁר כֵּלִים, הֲלָכָה ד' אוֹת י"ח):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקפ'ה · מכתב יג · פסקה 6 – פסקה 2
about 5 min · about 500 words · 6% of the book by the end of today
יוֹתֵר מִזֶּה אֵין לְהַאֲרִיךְ עַתָּה כִּי אֲנִי נָחוּץ לִנְסֹעַ לִקְרוּמִינְטָשֻׁאק כַּנַּ"ל. וְאַל תָּשִׂים אֶל לִבְּךָ מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ לְהַחֲזִיר הַחֲפָצִים הַנַּ"ל כִּי גַּם זוֹ לְטוֹבָה. וַאֲנִי מְקַוֶּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁתְּקַבֵּל מְהֵרָה טַלִּית מְצֻיֶּצֶת מֵחָדָשׁ, וְכֹחַ וּגְּבוּרָה חֲדָשָׁה לְהִתְחַזֵּק מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת ה', וְתִשְׁכַּח כָּל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלֶיךָ. כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אוֹתְךָ לְמַעַן שְׁמוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל אֲשֶׁר נִקְרָא עָלֵינוּ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְחַכֶּה לִשְׂמֹחַ בִּישׁוּעָתְךָ לָנֶצַח.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ תקפ"ו לפ"ק בְּרֶסְלֶב.
שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב לִידִידִי וְכוּ'.
מָה אֹמַר לְךָ אָחִי, מְעַט אַתָּה יוֹדֵעַ אֲשֶׁר בִּלְבָבִי. יוֹתֵר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב. אִם תִּרְצֶה נְקֻדַּת הָאֱמֶת, אִם תְּבַקְּשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תְּחַפְּשֶׂנָּה, תְּבַקֵּשׁ הָאֱמֶת בְּהַפָּלָטִין שֶׁל אֱמֶת, הַנִּבְנֶה עַל יְדֵי אַנְשֵׁי־אֱמֶת, עַל יְדֵי בַּעַל אֱמֶת, אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלֹקִים תִּמְצָא. וּבְוַדַּאי אַתָּה יוֹדֵעַ וּמֵבִין אֶת אֲשֶׁר אֲנִי מְרַמֵּז לְךָ, כִּי עִנְיַן הַפָּלָטִין שֶׁל אֱמֶת מְבֹאָר מְעַט בְּסוֹף הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, אַךְ בֶּאֱמֶת אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ כְּלוּם. הָקִיצָה אָחִי מִשְּׁנַת פְתָיוּתְךָ וּזְכֹר אֶת בּוֹרַאֲךָ בִּימֵי בַּחֲרוּתְךָ; וּזְכֹר אַל תִּשְׁכַּח כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלֶיךָ בִּמְעַט הַיָּמִים הָאֵלֶּה שֶׁאַתָּה רוֹדֵף וְרוֹדֵף אַחַר חֶמְדַּת הֶבֶל, אֱלִילֵי כֶסֶף, וְזֶה וָזֶה לֹא עָלְתָה בְּיָדְךָ. עֹל תּוֹרָה פָּרַקְתָּ וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ עָמַסְתָּ עָלֶיךָ יוֹתֵר מִדַּאי. זְכֹר נָא אַחֲרֵי מִי אַתָּה רוֹדֵף אַחֲרֵי כֶּלֶב מֵת אַחֲרֵי פַּרְעוֹשׁ אֶחָד.
נָא אָחִי אַל יִהְיֶה בְּלִבְּךָ עָלַי עַל אֲשֶׁר אֲנִי כּוֹתֵב לְךָ מְעַט בְּדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל זֶה מֵעֹצֶם אַהֲבָתְךָ כַּיָּדוּעַ לְךָ, וְיוֹתֵר מִזֶּה תָּבִין מִדִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת שֶׁכָּתַבְתִּי לְאָבִיךָ נֵרוֹ יָאִיר כִּי גַּם אֵלֶיךָ נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים הָאֵלֶּה. לְמַעַן הַשֵּׁם לְמַעַן הַשֵּׁם, עַל כָּל פָּנִים תִּקְבַּע לְךָ עִתִּים לַתּוֹרָה וְלִלְמֹד בְּכָל יוֹם שִׁעוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ עִם הַפֵּרוּשִׁים הַגְּדוֹלִים, אוֹ הַקְּטַנִּים עַל כָּל פָּנִים. וְלִלְמֹד בְּכָל יוֹם שִׁעוּר בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, וְלוֹמַר תְּהִלִּים בְּכָל יוֹם חֹק וְלֹא יַעֲבֹר. וְגַם לִהְיוֹת עַל כָּל פָּנִים פַּעַם אַחַת בְּכָל שָׁנָה בְּאוּמַאן אֲשֶׁר זֹאת הִיא הָעוֹלָה עַל כֻּלָּנָה, וְאִם אֶפְשָׁר שֶׁתְּסַבֵּב הִלּוּכְךָ דֶּרֶךְ פֹּה מַה טּוֹב. וְיוֹתֵר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ וְנָא לַהֲשִׁיבֵנִי מִיָּד עַל דְּבָרַי וּלְבָאֵר הַכֹּל בַּאֲרִיכוּת בַּאֵר הֵיטֵב כְּדֵי לְנַחֵת.
דִּבְרֵי אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
גַּם תֵּדַע שֶׁתּוֹדָה לָאֵל צָמַח קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּעִנְיַן בֵּית הַדְּפוּס, כִּי בְּחַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו כְּבָר הִגִּיעַ אִגֶּרֶת מִוִּילְנָא שֶׁבְּקָרוֹב יִתְּנוּ לִי רִשְׁיוֹן לְטוֹבָה וְיִפְתְּחוּ לִי אֶת הַדְּפוּס, וְנִזְכֶּה לְהָפִיץ מַעְיְנוֹתָיו חוּצָה לְמַעַן יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
דִּבְרֵי יְדִידְךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה בְּכָל עֵת
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי שֶׁיִּחְיֶה.
מוֹסֵר כְּתָב זֶה יְסַפֵּר לְךָ הַכֹּל, שֶׁרְצוֹנִי שֶׁתִּכְתֹּב תֵּכֶף אִגֶּרֶת לְרַבִּי נַפְתָּלִי וְכוּ'. וְעַל אוֹדוֹת צַעֲקָתְךָ בְּכָל אִגֶּרֶת וְאִגֶּרֶת, אָמַרְתִּי אָשִׂים לְפִי מַחְסוֹם לִבְלִי לַהֲשִׁיבְךָ עַתָּה. אַךְ מֵאַהֲבָתְךָ לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק וַאֲשִׁיבְךָ מְעַט. מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ: מֶע מוּטְשֶׁעט דִּיךְ וְכוּ', תֵּדַע מֶע מוּטְשֶׁעט אִיטְלִיכֶען, מִיךְ הָאט מֶען שׁוֹין זֵעהֶר פִיעל גִּימוּטְשֶׁעט [שֶׁמַטְּרִידִים לְךָ וְכוּ' תֵּדַע מַטְּרִידִים לְכָל אֶחָד, וְאוֹתִי גַּם כֵּן מְאֹד הַרְבֵּה הִטְרִידוּ] מַה שֶּׁאֵינְךָ יָכוֹל לְשַׁעֵר. וְהָאָדָם נִבְרָא בִּשְׁבִיל שֶׁיְּיַגְּעוּ וִיעַמְּלוּ אוֹתוֹ וְהוּא יַחְתֹּר וְיִתְגַּבֵּר נֶגְדָּם. כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד. אַשְׁרֵי מִי שֶׁעוֹמֵל וּמִתְיַגֵּעַ וּמִצְטַעֵר לִבְרֹחַ מֵהָרַעְיוֹנִים כִּי הַיְגִיעָה בְּעַצְמָהּ יָקָר בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּקָרְבָּנוֹת. כִּי זֶהוּ בְּחִינַת (תְּהִלִּים מ"ד) "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה". כַּמְבֹאָר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים (שִׂיחוֹת הָרַ"ן י"ב).
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 5 – פסקה 6
about 1 min · about 50 words · 4% of the book by the end of today
דִּינָה בַת יַעֲקֹב. יוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי.
מִשְׁפַּחַת הַלֵוִי - לִבְנִי. וְשִׁמְעִי. עַמְרָם. וְיִצְהָר. וְחֶבְרוֹן. וְעוּזִּיאֵל. מַחְלִי. וּמוּשִׁי. אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. משֶׁה רַבֵּינוּ. צִפּוֹרָה אֵשֶׁת משֶׁה. יִתְרוֹ. מִרְיָם.
קֹרַח. וָנֶפֶג. וְזִכְרִי. מִישָׁאֵל. וְאֶלְצָפָן. וְסִתְרִי. אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב. נָדָב. וַאֲבִיהוּא. אֶלְעָזָר. וְאִיתָמָר. אַסִּיר. וְאֶלְקָנָה. וַאֲבִיאָסָף. פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר. אֱלִיאָב.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן י׳ · סעיף א׳ – סעיף ג׳
about 6 min · about 560 words · 3% of the book by the end of today
מִצְוַת תְּפִלִּין הִיא גַם כֵּן מִצְוָה יְקָרָה מְאֹד, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הוּקְשָׁה לַתְּפִלִּין, שֶׁנֶּאֱמַר, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מֵנִיחַ תְּפִלִּין, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל פּוֹשְׁעֵי יִשְֹרָאֵל בְּגוּפָן. וּמִי שֶׁמֵנִּיחַ תְּפִלִּין פְּסוּלִין, לֹא בִלְבַד שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה, אֶלָּא שֶׁמְּבָרֵךְ כַּמָּה וְכַמָּה בְּרָכוֹת לְבַטָּלָה שֶׁהוּא עָוֹן גָּדוֹל. וְלָכֵן יְדַקְדֵּק לִקְנוֹת תְּפִלִּין מִסּוֹפֵר מֻמְחֶה וִירֵא שָׁמַיִם, וְכֵן רְצוּעוֹת יִקְנֶה מֵאִישׁ נֶאֱמָן שֶׁהוּא בָטוּחַ שֶׁנִּתְעַבְּדוּ לִשְׁמָהּ מֵעוֹרוֹת טְהוֹרוֹת. וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, רַבָּה הַמַּכְשֵׁלָה בְּמַה שֶּׁקּוֹנִים תְּפִלִּין וּרְצוּעוֹת מִמָּאן דְּהוּא לְפִי שֶׁמּוֹכְרָם בְּזוֹל, וְהֵם פְּסוּלִים. וְכָל יְרֵא שָׁמַיִם יִתֵּן אֶל לִבּוֹ, אִם עַל מַלְבּוּשָׁיו וְכֵלָיו הוּא מְהַדֵּר שֶׁיְּהוּ כְתִקּוּנָן, מִכָּל שֶׁכֵּן בְּחֶפְצֵי ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁלֹּא יְצַמְצֵם וְיָחוּס עַל הַכֶּסֶף אֶלָּא יְהַדֵּר לִקְנוֹת אוֹתָן בְּוְדַּאי כְּשֵׁרִים אַף שֶׁמְּחִירָם רָב, וְיַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ מְתֻקָּנִין וּשְׁחוֹרִים הַבָּתִּים וְהָרְצוּעוֹת. וְיֵשׁ לִמְשֹׁחַ הָרְצועוֹת תָּדִיר בְּשֻׁמָּן שֶׁיִּהְיוּ שְׁחוֹרִים (וְלֹא יִמְשְׁחֵם בְּשֻׁמָּן דָּג הַנִּקְרָא פִישְׁטְרָאן כִּי הוּא מִדָּג טָמֵא). וְאִם נִתְקַלְקְלוּ הַתְּפִלִּין אֲפִלּוּ רַק בְּמִקְצָת אוֹ שֶׁנִּפְסְקוּ הַתְּפִירוֹת, יַעֲשֶׂה מִיָּד שְׁאֵלַת חָכָם אִם הֵם כְּשֵׁרִים וּבְיוֹתֵר יֵשׁ לְדַקְדֵּק עַל הַקְּרָנוֹת וּבִפְרָט בְּשֶׁל רֹאשׁ שֶׁהוּא שָׁכִיחַ מְאֹד שֶׁמִּשְׁתַּחֲקוֹת וְנַעֲשׂוּ שָׁם נְקָבִים וְנִפְסְלוּ. וְכֵן שָׁכִיחַ מְאֹד שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁנִּתְיַשְּׁנוּ הַתְּפִלִּין, נִפְרַד קְצָת מֵהָעוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁל רֹאשׁ וְנִפְסָל. וּצְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ עַל כָּל זֶה בִּמְאֹד. וְכָל הַזָּהִיר בְּמִצְוַת תְּפִלִּין לִנְהֹג בָּהֶם קְדֻשָּׁה שֶׁלֹּא לְדַבֵּר בָּהֶם דִּבְרֵי הֲבָלִים וְשִׂיחַת חֻלִּין, מַאֲרִיךְ יָמִים ומֻבְטָח שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר, ה' עֲלֵיהֶם (שֶׁנּוֹשְׂאִין עֲלֵיהֶם שֵׁם ה' בִּתְפִלִּין) יִחְיוּ, וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי, וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵינִי. תְּפִלִּין הוּא לְשׁוֹן פְּלִילָה וְהוֹכָחָה (וְלָכֵן הַלָּמֶ"ד דְגוּשָׁה לְמַלֹּאת חֶסְרוֹן הַשְּׁנִיָּה), כִּי הַתְּפִלִּין הֵן עֵדוּת וְהוֹכָחָה שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עָלֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְגוֹ', וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵלּוּ תְפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁי"ן מֵהַשֵּׁם שַׁדַּי. וְלָכֵן אֵין לְכַסוֹת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לְגַמְרֵי עִם הַטַּלִּית.
זְמַן הַנָּחָתָן בַּבֹּקֶר, מִשֶּׁיִּרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ הָרָגִיל עִמּוֹ קְצָת בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת וְיַכִּירֶנּוּ. אַחַר שֶׁלָּבַשׁ אֶת הַטַּלִּית, מֵנִיחַ אֶת הַתְּפִלִּין. וְהָא דְמַקְדִּימִין אֶת הַצִּיצִית לִתְפִלִּין, מִשּׁוּם דְּמִצְוַת צִּיצִית תְּדִירָה יוֹתֵר, שֶׁנּוֹהֶגֶת בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, וּמִצְוַת תְּפִלִּין אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בַחֹל, וְקַיְמָא לָן, תָּדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָדִיר, תָּדִיר קֹדֶם. וְאִם פָּגַע תְּחִלָּה בַּתְּפִלִּין, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּתוֹךְ כִּיסָן, צָרִיךְ לְהַנִּיחָן תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יִתְעַטֵּף בַּטַּלִּית (כָּתוּב בְּחַיֵּי אָדָם), מִשּׁוּם דְּאֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִצְוֹת, דִּכְתִיב, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת, קְרֵי בֵהּ, אֶת הַמִצְוֹת, מִצְוָה שֶׁבָּאָה לְיָדְךָ אַל תַּחְמִיצֶנָּה (כ"ה ל').
כְּתִיב וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה (בְּפָרָשַׁת וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ), מִדִּכְתִיב יָדְכָה בְּהֵ"א דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּהַיְנוּ יָד כֵּהָה זוֹ שְׂמֹאל שֶׁהִיא תָּשָׁה וְכֵהָה. וְיַנִּיחָהּ שָׁם בַּמָּקוֹם שֶׁהַבָּשָׂר הוּא גָבוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם, שֶׁתְּהֵא שִׂימָה כְּנֶגֶד הַלֵּב, וְלָכֵן יָנִיחָה שָׁמָּה וְיַטֶּה אוֹתָהּ מְעַט לְצַד הַגּוּף, שֶׁכְּשֶׁיָּכוֹף הַזְּרוֹעַ לְמַטָּה, תִּהְיֶה כְּנֶגֶד לִבּוֹ. וְהָא דִכְתִיב בִּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ בֵּין עֵינֶיךָ, קִבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁאֵין זֹאת בֵּין עֵינֶיךָ מַמָּשׁ, אֶלָּא כְּנֶגֶד בֵּין עֵינֶיךָ, וּמְקוֹמָהּ הוּא מִמְּקוֹם שֶׁהַשְׂעָרוֹת מַתְחִילִין לִצְמֹחַ וְנִמְשָׁךְ מְקוֹמָהּ לְמַעְלָה עַד סוֹף הַמָּקוֹם שֶׁמּוֹחוֹ שֶׁל תִּינוֹק רוֹפֵס, דְּהַיְנוּ שֶׁקְּצֵה הַתִּתּוֹרָא שֶׁלְמַטָּה לֹא תְהֵא לְמַטָּה מִמְּקוֹם הַתְחָלַת צְמִיחַת הַשְּׂעָרוֹת, וּקְצֵה הַמַּעְבַּרְתָּא שֶׁלְּמַעְלָה, לֹא תְהֵא לְמַעְלָה מִמָקוֹם שֶׁמֹּחוֹ שֶׁל תִּינוֹק רוֹפֵס. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁתְּהֵא מֻנַּחַת בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי. וְאִם מֵנִיחַ אֲפִלּוּ מִקְצָתָהּ עַל הַמֵּצַח בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שְׂעָרוֹת גְּדֵלוֹת אוֹ אֲפִלּוּ הֵנִיחָהּ כֻּלָּהּ בִּמְקוֹם שֵׂעָר אֶלָּא שֶׁהִיא מִן הַצַּד וְלֹא כְנֶגֶד בֵּין הָעֵינַיִם, לֹא עָשָׂה אֶת הַמִּצְוָה וּבֵרַךְ לְבַטָּלָה. וְהַקֶּשֶׁר יְהֵא מֻנָּח כְּנֶגְדּוֹ מֵאַחוֹרֵי הָרֹאשׁ לְמַעְלָה בְּגֹבַהּ הָעֹרֶף שֶׁהוּא סוֹף הַגֻּלְגֹּלֶת בִּמְקוֹם שֵׂעָר שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַפָּנִים וְלֹא יַטֶּה לְכָאן אוֹ לְכָאן. וּצְרִיכָה שֶׁתְּהֵא מְהֻדֶּקֶת בְּראֹשׁוֹ. וְהִנֵּה כְּשֶׁהַבַּיִת עִם הַמַּעְבַּרְתָּא רְחָבִים, קָשֶׁה שֶׁתְּהֵא מְהֻדֶּקֶת כָּרָאוּי, וּצְרִיכִין לִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד (כ"ז).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י׳
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כָּל, אֲשֶׁר גִּלִּיתָ אֱלָהוּתְךָ וְאֲדָנוּתְךָ בָּעוֹלָם עַל יְדֵי אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְעַל יָדָם נִתְגַּדַּלְתָּ וְנִתְקַדַּשְׁתָּ מִדּוֹר לְדוֹר, עַד אֲשֶׁר זָכִינוּ לְקַבֵּל תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֲךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ וְאָז רָאוּ כָּל הָעַמִּים וְכָל הַגּוֹיִים אֶת גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרוֹתֶיךָ, אֲשֶׁר הִרְבֵּיתָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ נִסִּים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק עַד אֲשֶׁר נִתְגַּלָּה אֱלָהוּתְךָ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, וְרָאוּ רְחוֹקִים אֶת גְּבוּרָתֶךָ עַד שֶׁבָּא יִתְרוֹ וְנִתְגַּיֵּר, וְאָמַר: "כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְהֹוָה וַאֲדוֹנֵנוּ מִכָּל הָאֱלֹהִים", וְאָז נִתְעַלָּה וְנִתְגַּדֵּל וְנִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלָּתְךָ וְרוֹמְמוּתְךָ כְּשֶׁהָרְחוֹקִים מִמְּךָ מְאֹד מַכִּירִים אֶת אֱלָהוּתְךָ וַאֲדָנוּתְךָ, כִּי אָז נִתְגַּדֵּל וְנִתְקַדֵּשׁ וְנִתְעַלָּה שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח לָעַד
Read the complete passage on Sefaria ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ מִקְּצֵה הָאָרֶץ אֵלֶיךָ אֶקְרָא, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עַל מְרֻחָק וּמְגֹרָשׁ כָּמוֹנִי, וּתְקָרֵב אוֹתִי בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, וְתֹאמַר לְצָרוֹתַי דַּי וְתַתְחִיל מֵעַתָּה לְקָרְבֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלָּתְךָ כְּשֶׁהַמְּרֻחָקִים בְּיוֹתֵר מִתְקָרְבִים לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְאִם אָמְנָם אֲנִי רָחוֹק מְאֹד מִמְּךָ בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אַל תַּעֲשֶׂה עִמִּי כַּחֲטָאַי וְאַל תְּדִינֵנִי כְּמִפְעָלַי כִּי קָרוֹב אַתָּה לָרְחוֹקִים כִּי הֲלֹא מִמֶּנִּי דַּיְקָא יִתְעַלֶּה וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְגַּדֵּל שִׁמְךָ יִתְבָּרַךְ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, עַל יְדֵי שֶׁתְּקָרֵב מְרֻחָק כָּמוֹנִי לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלָּתְךָ כְּשֶׁהַמְרֻחָקִים בְּיוֹתֵר מִתְקָרְבִים אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת
Read the complete passage on Sefaria ↗אָנָּא יְהֹוָה, לַמְּדֵנִי לְסַדֵּר תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי בְּלָשׁוֹן צַח וְנָקִי, בִּלְשׁוֹן רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְתִשְׁלַח וְתַזְמִין לִי דִּבּוּרִים כְּשֵׁרִים וְיָפִים וְתִהְיֶה תְּפִלָּתִי שְׁגוּרָה בְּפִי, בְּאֹפֶן שֶׁאוּכַל לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ, שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הַגְּנוּזִים עָלַי לְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ מִמָּקוֹם שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי בְּכַמָּה וְכַמָּה מִינֵי הַרְחָקוֹת בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִכָּל הַהַרְחָקוֹת תְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים, בְּרַחֲמִים נוֹרָאִים שֶׁיֵּשׁ לְךָ גְּנוּזִים בְּאוֹצְרוֹתֶיךָ שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזַת דִּין וְקִטְרוּג כְּלָל, בְּרַחֲמִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְקָרֵב אֲפִלּוּ הַמְּרֻחָקִים בְּתַכְלִית הָרִחוּק שֶׁאֵין רִחוּק יוֹתֵר מֵהֶם וַעֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְלֹא לְמַעֲנֵנוּ, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ קָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ, אַמְּצֵנוּ בַּעֲבוֹדָתְךָ, חַזְּקֵנוּ בְּיִרְאָתֶךָ אֱחֹז בְּיָדֵינוּ וְהוֹצֵא אוֹתָנוּ מִכָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וּמִכָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַקְּשׁוּרִים בְּגוּפֵנוּ, הַמַּרְחִיקִים אוֹתָנוּ מִמְּךָ בְּכָל עֵת
Read the complete passage on Sefaria ↗כִּי אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ, אֶת גֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עָלֵינוּ וְעַל נַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמוֹתֵנוּ אֲשֶׁר נִשְׁמָתֵינוּ יָרְדָה מֵרוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים, מֵחֵיק אָבִיהָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאֲתָה בְּזֶה הָעוֹלָם בְּגוּף עָכוּר כָּזֶה, בְּגוּף מְגֻשָּׁם כָּזֶה אוֹי לַבֵּן שֶׁגָּלָה מֵעַל שֻׁלְחָן אָבִיו וְכַוָּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה הָיְתָה לְטוֹבָתֵנוּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ נִסָּיוֹן וּבְחִירָה בָּעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה, לְמַעַן נָכוֹף וּנְשַׁבֵּר וְנַכְנִיעַ גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ וְתַאֲווֹת לִבֵּנוּ, לְמַעַן נִזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתְךָ בָּעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה דַּיְקָא, הָרָחוֹק מִקְּדֻשָּׁתְךָ בְּתַכְלִית הָרִחוּק אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כִּי לֹא יָכֹלְנוּ לְקַבֵּל טוֹבָתְךָ הַגְּדוֹלָה, וְלֹא חַסְנוּ עַל נַפְשֵׁנוּ, וְלֹא נִתְגַּבַּרְנוּ לְהַכְנִיעַ תַּאֲווֹתֵינוּ צְרַפְתָּנוּ בַּל תִּמְצָא, וּכְבָר כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ לָהֶבֶל וְלָרִיק, עַל יְדֵי תַּאֲווֹת גּוּפֵנוּ הַקְּשׁוּרִים וּצְרוּרִים בָּנוּ מִנְּעוּרֵנוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּבְכָל יוֹם אָנוּ מְצַפִּים וּמְחַכִּים לִגְאֻלַּת הַנֶּפֶשׁ בֶּאֱמֶת, וַתְּהִי תוֹחַלְתֵּנוּ נִכְזָבָה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם יִצְרֵנוּ מִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ בְּיוֹתֵר, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חֲמֹל עָלֵינוּ בְּחֶמְלָתֶךָ, רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ, חֶסֶד חִנָּם עֲשֵׂה עִמָּנוּ, כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רַחֵם עָלֵינוּ עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ, עֲנֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ עֲנֵנוּ, עֲנֵנוּ גּוֹאֲלֵנוּ עֲנֵנוּ, וַעֲשֵׂה אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקּוֹתֶיךָ נֵלֵךְ וְאֶת מִשְׁפָּטֶיךָ נִשְׁמֹר, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ:
Read the complete passage on Sefaria ↗"אָנָּא יְהֹוָה מַלְּטָה נַפְשִׁי" מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַקְּשׁוּרִים בְּגוּפִי עֲדַיִן, הֵן הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּי מִצַּד הַהוֹלָדָה, "כִּי בְּעָוֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי", וְהֵן הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁמָּשַׁכְתִּי עָלַי בְּעַצְמִי, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיִיתִי מִתְגַּבֵּר וּמִתְחַזֵּק לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, מִכֻּלָּם תַּצִּיל אוֹתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
Read the complete passage on Sefaria ↗וּתְזַכֵּנִי מֵעַתָּה וְתִתֵּן לִי חָכְמָה וָשֵׂכֶל וְעֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה וְכֹחַ וּגְבוּרָה מֵאִתְּךָ, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְמַלֵּט נַפְשִׁי מִנִּי שַׁחַת, לִמְשֹׁךְ אֶת עַצְמִי וּלְהַרְחִיק אֶת עַצְמִי מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְגָרֵשׁ וּלְבַטֵּל מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, עַד שֶׁיִּהְיֶה גּוּפִי זַךְ וָצַח וְנָקִי מִכָּל מִינֵי תַּאֲווֹת וּמִכָּל מִינֵי מִדּוֹת רָעוֹת, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת קָדוֹשׁ וְטָהוֹר בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי:
Read the complete passage on Sefaria ↗וְזַכֵּנִי שֶׁאוּכַל לְתַקֵּן בְּחַיַּי אֶת כָּל מִינֵי קִלְקוּלִים וּפְגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי עַד הֵנָּה, מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְהַעֲבִיר וּלְבַטֵּל מִנַּפְשִׁי אֶת כָּל מִינֵי חֶרְפּוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁהִטַּלְתִּי בְּנַפְשִׁי עַל-יְדֵי חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הַמְּרֻבִּים אַתָּה יָדַעְתָּ חֶרְפָּתִי וּבָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי נֶגְדְּךָ כָּל צֹרְרָי "חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי וָאָנוּשָׁה, וָאֲקַוֶּה לָנוּד וָאַיִן, וְלַמְנַחֲמִים וְלֹא מָצָאתִי, הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים" תִּיקַר נָא נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ, יְגוֹלָלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ "הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ" כִּי "מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שַׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ קוּמָה יְהֹוָה חַלְּצָה נַפְשִׁי", מִכָּל מִינֵי חֶרְפּוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, מִכָּל מִינֵי תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, מִכָּל מִינֵי פְגָמִים וְקִלְקוּלִים, וּסְלַח וּמְחֹל לִי עַל כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי עַד הֵנָּה, וֶאֱסֹף אֶת חֶרְפָּתִי וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָי, בְּמָקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם, וַעֲזֹר לִי מֵעַתָּה לְנַקּוֹת וּלְטַהֵר נַפְשִׁי וְגוּפִי מִכָּל מִינֵי תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִהְיוֹת קָדוֹשׁ וְטָהוֹר בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב:
Read the complete passage on Sefaria ↗וְעָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַחֲזִיר אֲחֵרִים בִּתְשׁוּבָה, כִּי אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ גֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עַל הָרְחוֹקִים מִשִּׁמְךָ, הַכְּלוּאִים בְּמַאֲסַר הַתַּאֲווֹת, הַלְּכוּדִים בְּרִשְׁתֵּי הַהֲבָלִים זַכֵּנִי שֶׁאוּכַל לְדַבֵּר עַל לִבָּם דְּבָרִים הַמִּתְיַשְּׁבִין עַל הַלֵּב, דִּבּוּרִים אֲמִתִּיִּים דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים וְיִכָּנְסוּ דְּבָרַי בְּאָזְנֵיהֶם, וְיִתְעוֹרֵר לְבָבָם בֶּאֱמֶת, בְּאֹפֶן שֶׁיָּשׁוּבוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה, הַלְלוּ יָהּ":
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 17 of 355 in the cycle of 5788
Estimated study time today: short about 2 min · full about 38 min
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on October 18, 2027, at about 18:04.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · סכות
שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהִיא עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית (עַיֵּן לְעֵיל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה א?ו?ֹת ט'): (לק"ת סי' ה' אות י"ד)
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · שלש רגלים
בְּיוֹם טוֹב צָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה. כִּי בְּכָל הַיָּמִים טוֹבִים הָעוֹלָם נִדּוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל: בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים וְכוּ'. עַל־כֵּן צְרִיכִין אָז לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְעַל־יְדֵי זֶה יוֹצֵא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת כַּנַּ"ל וּמְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה: (שם)
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.