ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״א · אות ט׳ט וּמִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אַבְרָהָם, הַיְנוּ בְּחִינוֹת בַּעַל נֶפֶשׁ, אֲזַי בְּוַדַּאי כָּל אֲכִילוֹתָיו וּסְעֻדּוֹתָיו בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים, בִּבְחִינַת (בראשית י״ז:א׳): הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי. הִתְהַלֵּךְ, זֶה בְּחִינַת רַגְלִין, בְּחִינַת פַּרְנָסָתוֹ, בְּחִינַת (דברים י״א:ו׳): וְאֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, (וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קי): זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו). הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת פָּנִים.
וְזֶה בְּחִינַת (שמואל־א כא): לֶחֶם חַם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ, הַיְנוּ לֶחֶם הַפָּנִים, הֵם לֶחֶם חַם, דַּרְגִּין דְּאַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת (בראשית י״ח:א׳): כְּחֹם הַיּוֹם. וְאָז כָּל הָעַכּוּ"ם וְכָל הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁהֵם תַּחְתֵּיהֶם, כֻּלָּם הֵן טוֹרְחִין בִּשְׁבִיל זֶה הָאִישׁ, בִּבְחִינַת (תהילים ק״י:א׳): שֵׁב לִימִינִי, בְּחִינַת אַבְרָהָם, עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ הֲדוֹם לְרַגְלֶיךָ, שֶׁהֵם טוֹרְחִים בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתְךָ.
בִּבְחִינַת (במדבר י״ד:ט׳): לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם, כִּי מַרְאֵה חַמָּה עֲמֻקָּה מִן הַצֵּל (ב"ב פד), חַמָּה, בְּחִינַת: כְּחֹם הַיּוֹם, בְּחִינַת לֶחֶם חַם, אֲבָל כְּשֶׁסָּר צִלָּם, אֲזַי נִתְעַלֶּה וְנִתְרָאֶה מַרְאֵה חַמָּה, דַּרְגֵּהּ דְּאַבְרָהָם, וְהֵם נִשְׁפָּלִים תַּחְתָּיו, בִּבְחִינַת: עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ הֲדוֹם וְכוּ'.
וְזֶהוּ: הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, בִּבְחִינַת (דברים יח): תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ – שֶׁלֹּא תִּצְטָרֵךְ לִדְרֹשׁ אַחַר כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, כִּי תִּהְיֶה לְמַעְלָה מֵהֶם.
וְזֶהוּ (שם טז): וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם – בָּרְגָלִים, שֶׁאָז נִתְגַּלִּין פְּנֵי ה', בְּחִינַת פָּנִים, וּבָזֶה שֶׁכָּל אֶחָד מֵבִיא עוֹלַת רְאִיָּה מִיגִיעָתוֹ שֶׁמִּתְיַגֵּעַ כָּל הַשָּׁנָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן וְנִתְעַלֶּה כָּל לַחְמוֹ וּפַרְנָסָתוֹ, בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים.
וְזֶהוּ שֶׁהֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶׁה (שמות ל״ג:י״ד): פָּנַי יֵלֵכוּ והֲנִיחוֹתִי לָךְ, כִּי מֹשֶׁה בִּקֵּשׁ כַּפָּרָה, וְהֵשִׁיב לוֹ: פָּנַי יֵלֵכוּ, שֶׁיְּתַקְּנוּ בְּחִינַת רַגְלִין, בִּבְחִינַת פָּנִים, אֲזַי יִתְכַּפֵּר לָהֶם, כִּי שֻׁלְחָן דּוֹמֶה לְמִזְבֵּחַ שֶׁמְּכַפֵּר (חגיגה כז). וְזֶהוּ (שם): פָּתַח בְּמִזְבֵּחַ, וְסִיֵּם זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה', לִפְנֵי דַּיְקָא, שֶׁיִּהְיֶה דַּיְקָא בִּבְחִינַת פָּנִים, וַאֲזַי מְכַפֵּר.
וְלֶעָתִיד יִתְקַיֵּם (ישעיהו ל׳:כ׳): וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ, וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ, שֶׁאֲזַי יִתְגַּלֶּה בְּחִינַת פָּנִים, כִּי עַכְשָׁו פְּנֵי ה' מֻסְתָּר בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, בְּהַנְהָגַת הַמַּזָּלוֹת, בִּבְחִינַת (דברים ל״א:י״ז): וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיוּ לֶאֱכֹל,
וְעַכְשָׁו מַרְאֵה הַחַמָּה עֲמֻקָּה מִן צִלָּם. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו י״ח:א׳): צִלְצַל כְּנָפָיִם, שֶׁהַכְּנָפַיִם וְהַהַסְתָּרָה שֶׁהַנְהָגָתוֹ מֻכְנָף וּמֻסְתָּר בָּהֶם, וְזֶהוּ הַצֵּל שֶׁמַּסְתִּיר אוֹר הַחַמָּה. וְאֵין זֶה אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁאוֹר הַחַמָּה אֵין מֵאִיר בִּשְׁלֵמוּת, וְאֵין זֶה אֶלָּא מַרְאֵה הַחַמָּה, מַרְאֶה דַּיְקָא.
אֲבָל לֶעָתִיד שֶׁאָז יִתְקַיֵּם: וְזָרְחָה לָכֶם שֶׁמֶשׁ, שֶׁהַחַמָּה בְּתָקְפָּהּ יִתְגַּלֶּה, בִּבְחִינַת עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, אֲזַי יִתְקַיֵּם: וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ (מלאכי ג׳:כ׳), הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״א · אות י׳וְזֶהוּ מַה שֶּׁשָּׁאֲלוּ סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא:
אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא, עַיְלֵהּ לֵהּ לְמָתָא. בֵּירָא, זֶה בְּחִינַת בַּר וּמָזוֹן, שֶׁהוּא בַּחוּץ וְלַאֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת: וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְכוּ'.
עַיְלֵהּ לֵהּ לְמָתָא, לִפְנִים, שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים כַּנַּ"ל.
אַיְתָא פָּארֵי וְשָׁדֵי לְהוּ, וְאָמַר לוֹן: אַפְשִׁילוּ לִי חַבְלֵי. פָּארֵי, זֶה שַׁבָּת אֱמוּנָה, כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י (דברים כו): אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ וַה' הֶאֱמִירְךָ, לְשׁוֹן פְּאֵרִי וָשֶׁבַח, שֶׁאָנוּ מְפָאֲרִין אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְאָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ, וְאוֹמְרִים: ה' אֶחָד.
וְשָׁדֵי לְהוּ, זֶה בְּחִינַת בְּרִית, בְּחִינַת שַׁדַּי כַּנַּ"ל.
וְחַבְלֵי, זֶה בְּחִינַת אַהֲבַת חֶסֶד שֶׁמִּתְגַּלִּים בְּפֻמָּא דְּאַמָּה כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע י״א:ד׳): בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם, בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה.
הַיְנוּ עַל־יְדֵי שַׁבָּת וּבְרִית נִתְגַּלֶּה אַהֲבָה כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי הָאַהֲבָה, בָּאִים לִבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים כַּנַּ"ל: (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז"ל)
זֹאת הַתּוֹרָה נֶאֶמְרָה עַל פָּסוּק: וַיַּסֵּב אֱלֹקִים, אֵין הֲסִבָּה אֶלָּא סְעֻדָּה, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (שמות פ' כ), הַיְנוּ בְּחִינַת פַּרְנָסָה, בְּחִינַת בַּר וּמָזוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּירָא, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. וּגְמַר בֵּאוּר הַפָּסוּק עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֹא זָכִינוּ לְקַבֵּל:
עִנְיַן מַעֲלַת הַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ', הַנִּזְכָּר לְעֵיל בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה הַזֹּאת, שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ תְּחִלָּה בְּבֵאוּר יוֹתֵר, עִם עוֹד כַּמָּה חִדּוּשִׁים שֶׁלֹּא נִזְכְּרוּ כָּאן כְּלָל, וְכֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה וּשְׁאָר הַבְּחִינוֹת שֶׁנִּזְכְּרוּ כָּאן, שָׁמַעְתִּי גַּם כֵּן מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ תְּחִלָּה פִּסְקָא פִּסְקָא בְּסִגְנוֹן אַחֵר קְצָת, עַל כֵּן אַעְתִּיקֵם הֵנָּה. וְזֶהוּ:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״א · אות י״אזִוּוּגָן וְהִצְטָרְפוּתָן שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת הוּא עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת, כִּי הַנְּקֻדּוֹת הֵם הַחִיּוּת וְהַתְּנוּעָה שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת, וּבְלִי הַנְּקֻדּוֹת הָאוֹתִיּוֹת הֵם כְּגֹלֶם, וְאֵין בָּהֶם שׁוּם תְּנוּעָה. וְעַל כֵּן הַנְּקֻדּוֹת הֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כִּי כְּמוֹ שֶׁהַנֶּפֶשׁ הוּא חִיּוּת הָאָדָם, וְכָל תְּנוּעָה שֶׁאָדָם מִתְנוֹעֵעַ, הַכֹּל הוּא עַל־יְדֵי הַנֶּפֶשׁ, וּבִלְתִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא כְּגֹלֶם, כֵּן הַנְּקֻדּוֹת הֵם הַחִיּוּת וְהַנֶּפֶשׁ שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת, וּבְלִי הַנְּקֻדּוֹת הֵם כְּגֹלֶם, וְאֵין לָהֶם שׁוּם תְּנוּעָה וְחִיּוּת, רַק עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת הֵם מִתְנוֹעֲעִין, וְעַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת נִזְדַּוְּגִין וְנִצְטָרְפִין הָאוֹתִיּוֹת.
וְעִקַּר הִתְהַוּוּת הַנֶּפֶשׁ, הוּא עַל־יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין שֶׁל אִישׁ יִשְׂרָאֵל אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ שֶׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לְהַגִּיעַ אֶל מַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין אֵלּוּ נַעֲשֶׂה נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פד): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי, הַיְנוּ מַה שֶּׁאֲנִי נִכְסָף וְכָלֶה אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה נַפְשִׁי.
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה טז.): וַיִּנָּפַשׁ – כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת, וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ. הַיְנוּ שֶׁבִּתְחִלַּת הַשַּׁבָּת שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל נֶפֶשׁ יְתֵרָה, אָנוּ זוֹכְרִין מֵאֲבֵדַת הַנֶּפֶשׁ בְּחֹל, וְאוֹמְרִים: וַיִּנָּפַשׁ – וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ, וּמַתְחִילִין לְהִתְגַּעְגֵּעַ אַחֲרֶיהָ. וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְגַּעְגְּעִין אַחַר הַנֶּפֶשׁ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נִתְהַוֶּה הַנֶּפֶשׁ הַיְתֵרָה: